מורה נבוכים חלק ב פרק כג

ההכרעה בדיון מסופק
שקלול עוצמת הקשיים בהשוואה בין שתי דעות מסופקות
1 דע שבאשר להשוואה בין הספקות המתחייבים מדעה מסוימת לבין הספקות המתחייבים מהפכהּ, וההכרעה לכיוון בעלת הספקות המועטים יותר – אין בוחנים זאת בריבוי מספר הספקות, אלא בגודל האבסורדיות שלהם וסתירתם את המציאות. כך שלעתים ספק אחד יהיה גדול יותר מאלף ספקות אחרים.

IN comparing the objections raised against one theory with those raised against the opposite theory, in order to decide in favour of the least objectionable, we must not consider the number of the objections, but the degree of improbability and of deviation from real facts [pointed out by the objections]; for one objection may sometimes have more weight than a thousand others.

נקיון הדעת כמבוא לדיון אמיתי
2 ועוד: ההשוואה הזאת תצלח רק ביד מי ששני ההפכים שווים לדידו. אך מי שמעדיף אחת משתי הדעות, אם בגלל חינוכו או בשל תועלת כלשהי – הרי הוא יהיה עיוור לאמת. כי מי שיש לו הטיה לא יכול להתעקש נגד דבר שהוכח, אבל נגד דברים כגון אלה ניתן להתעקש רבות.

But the comparison cannot be trustworthy unless the two theories be considered with the same interest, and if you are predisposed in favour of one of them, be it on account of your training or because of some advantage, you are too blind to see the truth. For that which can be demonstrated you cannot reject, however much you maybe inclined against it; but in questions like those under consideration you are apt to dispute [in consequence of your inclination).

3 תוכל, אם תחפוץ, להשתחרר מן ההטיה ולזנוח את ההרגלים ולהישען על העיון בלבד, ולהכריע לטובת מה שראוי להכריע לטובתו. אבל לשם כך יש לך צורך בכמה תנאים.
א) הראשון: שתכיר את מידת טוּב דעתך ושלמות טבעך המולד; ודבר זה יתברר לך כשתתאמן במדעים המתמטיים למיניהם ובהשגת כללי הלוגיקה.
ב) השני: הכרת מדעי הטבע והשגתם לאמיתם, עד שתדע את הספקות לאמיתם.
ג) השלישי: מידותיך. כי כשהאדם מוצא את עצמו – ואין לדידנו הבדל אם דבר זה יהיה באופן מולד או נרכש – נוטה אל התאוות וההנאות, או מעדיף רוגז וכעס ומימוש כוח הכעס ושילוח רסנו, הוא יטעה לעולם וייכשל בכל מקום שילך, כי הוא יבקש דעות שיסייעו לו במה שטבעו נוטה אליו.

You will, however, be able to decide the question, as far as necessary, if you free yourself from passions, ignore customs, and follow only your reason. But many are the conditions which must be fulfilled. First you must know your mental capacities and your natural talents; you will find this out when you study all mathematical sciences, and are well acquainted with Logic. Secondly, you must have a thorough knowledge of Natural Science, that you may be able to understand the nature of the objections. Thirdly, you must be morally good. For if a person is voluptuous or passionate, and, loosening the reins, allows his anger to pass the just limits, it makes no difference whether he is so from nature or from habit, he will blunder and stumble in his way, he will seek the theory which is in accordance with his inclinations.

משמעות ההכרעה והמסורת בדיון מסוג זה
4 הערתי לך על כך כדי שלא תולך שולל. כי ייתכן שמישהו ישלה אותך ביום מן הימים בספק שהוא יטיל על חידוש העולם, ואתה תמהר להתפתות. כי הדעה הזאת מכילה הרס יסוד התורה וטפילת שקר על האלוה. על כן הֱיה תמיד חשדן כלפי דעתך בעניין זה, והסתמך על שני הנביאים שהם עמודי תיקון מציאות המין האנושי בהאמנותיו ובהתקבצויותיו. ואל תסטה מדעת חידוש העולם אלא בשל הוכחה, וזאת אינה מצויה בטבע.

I mention this lest you be deceived; for a person might some day, by some objection which he raises, shake your belief in the theory of the Creation, and then easily mislead you: you would then adopt the theory [of the Eternity of the Universe) which is contrary to the fundamental principles of our religion, and leads to “speaking words that turn away from God.” You must rather have suspicion against your own reason, and accept the theory taught by two prophets who have laid the foundation for the existing order in the religious and social relations of mankind. Only demonstrative proof should be able to make you abandon the theory of the Creation: but such a proof does not exist in Nature.

5 כמו כן אל יבקר המעיין בחיבור זה את העובדה שאמרתי את הדברים הרטוריים האלה כדי לתמוך בהם את טענת חידוש העולם. כי ראש הפילוסופים, אריסטו, השתמש בחיבוריו העיקריים בדברים רטוריים כדי לתמוך בהם את דעתו על קדמות העולם. ועל כיוצא בזה יש לומר באמת: "לא תהא תורה שלמה שלנו כשיחה בטלה שלהם?" (בבלי בבא בתרא קטז,א). אם הוא תמך את דעתו בהזיות הצאבה, כיצד לא נתמוך אותה (=את דעתנו) אנחנו בדברי משה ואברהם ובכל מה שמתחייב מכך?

You will not find it strange that I introduce into this discussion historical matter in support of the theory of the Creation, seeing that Aristotle, the greatest philosopher, in his principal works, introduces histories in support of the theory of the Eternity of the Universe. In this regard we may justly quote the saying: “Should not our perfect Law be as good as their gossip?” (B. T. Baba batra, 115 b). When he supports his view by quoting Sabean stories, why should we not support our view by that which Moses and Abraham said, and that which follows from their words?

הקדמה לפרק הבא
6 כבר הבטחתי לך (ב,יט) פרק שאציין לך בו את הספקות הגדולים המתחייבים למי שחושב שהאדם יודע היטב את סדר תנועות הגלגלים והיותם דברים טבעיים הנוהגים כחוק מחויב, בעלי סדר ומשטר ברורים. והריני לבאר לך זאת.

I have before promised to describe in a separate chapter the strong objections which must occur to him who thinks that human wisdom comprehends fully the nature of the spheres and their motions: that these are subject to fixed laws, and capable of being comprehended as regards order and relation. I will now explain this.