מורה נבוכים חלק ב פרק יא

הצידוק לדגם היקום ושרשרת השפע
הדגם האסטרונומי ומטרתו
1 לא הוכחה) דע שהעניינים האסטרונומיים האלה שצוינו – אם יקרא אותם ויבין אותם אדם הבקי רק במתמטיקה בלבד, יחשוב שהם הוכחה חותכת שכך הם צורת הגלגלים ומספרם. אך אין הדבר כך, ולא זה המבוקש במדע האסטרונומיה. אלא מהם דברים מוכחים שהם כך, כמו שהוכח שמסלול השמש הוא מסלול הנוטה מקו המשווה, ובזה אין ספק. אך אין הוכחה אם יש לה גלגל אקסצנטרי ("גלגל מחוץ למרכז") או אפיציקל ("גלגל היקף").
דגם) אין זה משנה לאסטרונום, כי מטרתו של המדע הזה היא להציע דגם שבו כל כוכב נע באופן אחיד, סיבובי, בלי תאוצה ובלי תאוטה ובלי שינוי, כשמה שמתחייב מן התנועה הזאת יתאים לנצפה, ויחד עם זאת ישתדל למעט ככל האפשר בתנועות ובמספר הגלגלים. כי אם נוכל למשל להציע דגם שבו התנועות הנצפות של כוכב מסוים מתאפשרות בשלושה גלגלים, ודגם אחר שבו דבר זה עצמו מתאפשר בארבעה גלגלים, ראוי שנסתמך על הדגם בעל מספר התנועות הקטן. לכן בחרנו עבור השמש אקסצנטריות על פני אפיציקל, כמו שהזכיר תלמי (אלמגסט, ספר ג, ג-ד).
המסקנה והצידוק לחלוקת הגלגלים לארבע קבוצות
2 מסקנה) בהתאם למטרה זו, כיוון שהשגנו את כל תנועות כוכבי השבת כתנועה אחידה שאינה משתנה ושמצביהם אינם משתנים זה מזה, הסקנו שכולם בגלגל אחד. אך אין זה מן הנמנע שכל כוכב מהם יהיה בגלגל בפני עצמו ותנועת כולם תהיה זהה, ולכל הגלגלים אותו ציר, ואז יהיו השכלים כמספר הכוכבים, כמו שנאמר: "הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו?" (איוב כה,ג), כשהכוונה לריבויים. כי כל השכלים וגרמי השמים והכוחות – כולם גדודיו, והכרח שיהיה מספר למיניהם.
צידוק) אפילו היה הדבר כך (=שיש גלגלים כמספר הכוכבים), לא היה משתבש לנו הסדר שהצענו במנותנו את גלגל כוכבי השבת ככדור אחד, כמו שאנו מונים את חמשת גלגלי כוכבי הלכת ככדור אחד, על אף ריבוי גלגליהם. מפני שהמטרה, כפי שהבנת, אינה אלא למנות את כלל הכוחות שהשגנו במציאות השגה כללית, מבלי להטריח את עצמנו להגדיר את אמיתת השכלים והגלגלים.

WHEN a simple mathematician reads and studies these astronomical discussions, he believes that the form and the number of the spheres are facts established by proof. But this is not the case; for the science of astronomy does not aim at demonstrating them, although it includes subjects that can be proved; e.g., it has been proved that the path of the sun is inclined against the equator; this cannot be doubted. But it has not yet been decided whether the sphere of the sun is excentric or contains a revolving epicycle, and the astronomer does not take notice of this uncertainty, for his object is simply to find an hypothesis that would lead to a uniform and circular motion of the stars without acceleration, retardation, or change, and which is in its effects in accordance with observation. He will, besides, endeavour to find such an hypothesis which would require the least complicated motion and the least number of spheres: he will therefore prefer an hypothesis which would explain all the phenomena of the stars by means of three spheres to an hypothesis which would require four spheres. From this reason we adopt, in reference to the circuit of the sun, the theory of excentricity, and reject the epicyclic revolution assumed by Ptolemy. When we therefore perceive that all fixed stars move in the same way uniformly, without the least difference, we conclude that they are all in one sphere. It is, however, not impossible that the stars should have each its own sphere, with a separate centre, and yet move in the same way. If this theory be accepted, a number of Intelligences must be assumed, equal to that of the stars, and therefore Scripture says in reference to them,” Is there any number of his armies?” (Job 25:3); for the Intelligences, the heavenly bodies, and the natural forces, are called the armies of God. Nevertheless the species of the stars can be numbered, and therefore we would still be justified in counting the spheres of the fixed stars collectively as one, just as the five spheres of the planets, together with the numerous spheres they contain, are regarded by us as one. Our object in adopting this number is, as you have noticed, to divide the influences which we can trace in the Universe according to their general character, without desiring to fix the number of the Intelligences and the spheres.

סיווג המציאות ושרשרת השפיעה
3 סיווג) אבל כל המבוקש הוא שהנמצאים מלבד הבורא יתעלה מתחלקים לשלושה חלקים: האחד – השכלים הנבדלים; השני – גרמי הגלגלים, שהם מצעים לצורות קבועות שהצורה אינה עוברת בהם ממצע למצע, כשהמצע אינו משתנה בעצמותו; והשלישי – הגופים המתהווים וכלים שאצלנו, שיש להם חומר אחד משותף.
שרשרת) וכן שההנהגה שופעת מן האלוה יתעלה על השכלים כפי דירוגם, וממה שהוטב לשכלים שופעים טובות ואורות על גופי הגלגלים, ומן הגלגלים שופעים כוחות וטובות על הגוף המתהווה וכלה שאצלנו, מכוח הטוב הגדול שקיבלו ממקורותיהם.

All we wish to point out is this: in the first place, that the whole Creation is divided into three parts, viz. (1) the pure Intelligences; (2) the bodies of the spheres endowed with permanent forms—(the forms of these bodies do not pass from one substratum to another, nor do their substrata undergo any change whatever); and (3) the transient earthly beings, all of which consist of the same substance. Furthermore, we desire to show that the ruling power emanates from the Creator, and is received by the Intelligences according to their order: from the Intelligences part of the good and the light bestowed upon them is communicated to the spheres, and the latter, being in possession of the abundance obtained of the Intelligences, transmit forces and properties unto the beings of this transient world.

מנגנון השפיעה: שלמות פנימית ועודף שלמות
4 ודע שכל מי שמשפיע טוב כלשהו באופן הדירוג הזה – מציאותו של המיטיב הזה ומטרתו ותכליתו אינה להיטיב עם המוטב בלבד, אחרת נובע מכך אבסורד גמור. שהרי התכלית נכבדה יותר מן האמצעים לתכלית, והיה מתחייב (לפי זה) שמציאות הנעלה יותר והשלם יותר והנכבד יותר היא בשביל הנחוּת יותר. ואף בר דעת לא ידמיין זאת.

We must, however, add that the part which benefits the part below it in the order described does not exist for the sole purpose of producing that benefit. For if this were the case it would lead to the paradox that the higher, better, and nobler beings existed for the sake of beings lower in rank, whilst in reality the object should be of greater importance than the means applied for attaining it. No intelligent person will admit that this is possible. The nature of the influence which one part of the Creation exercises upon another must be explained as follows: A thing perfect in a certain way is either perfect only in itself, without being able to communicate that perfection to another being, or it is so perfect that it is capable of imparting perfection to another being. A person may possess wealth sufficient for his own wants without being able to spare anything for another, or he may have wealth enough to benefit also other people, or even to enrich them to such an extent as would enable them to give part of their property to others. In the same manner the creative act of the Almighty in giving existence to pure Intelligences endows the first of them with the power of giving existence to another, and so on, down to the Active Intellect, the lowest of the purely spiritual beings. Besides producing other Intelligences, each Intelligence gives existence to one of the spheres, from the highest down to the lowest, which is the sphere of the moon. After the latter follows this transient world, i.e., the materia prima, and all that has been formed of it. In this manner the elements receive certain properties from each sphere, and a succession of genesis and destruction is produced.

5 אלא העניין כמו שאתאר: דבר השלם בשלמות כלשהי – יש ששלמות זו נמצאת בו במידה כזאת שהיא משלימה את עצמותו מבלי שתעבור ממנו שלמות לאחרים, ויש ששלמותו היא במידה כזאת שעודפת ממנו שלמות עבור אחרים. הרי זה כאילו אמרת, על דרך המשל, שיש אדם שיש לו ממון המספיק לצרכיו בלבד, בלי עודף שאחרים יוכלו ליהנות ממנו; ולאדם אחר יש ממון שעודף עליו ממנו מה שיוכל להעשיר אנשים רבים, עד שייתן לאדם אחר במידה כזאת שגם האדם הזה ייעשה עשיר, ועוד יישאר לו מה שיעשיר בו אדם שלישי.
6 כך הוא הדבר במציאות, שהשפע המגיע ממנו יתעלה להבאה למציאות של שכלים נבדלים, שפע גם מן השכלים ההם, להבאתם למציאות זה מזה, עד לשכל הפועל – ושם נעצרה הבאת הנבדלים למציאות. מכל נבדל שפעה גם הבאה למציאות עד שהסתיימו הגלגלים בגלגל הירח, ואחריו הגוף המתהווה וכלה שאצלנו, כלומר החומר הראשון ומה שהורכב ממנו. מכל גלגל מגיעים כוחות אל היסודות, עד שהשפע שלהם נגמר עם תום ההתהוות והכיליון.
הפילוסופיה היא המסורת הקדומה שלנו
7 כבר ביארנו (א,עא1; ב,ג1;ה1 ועוד) שכל העניינים האלה אינם סותרים דבר ממה שציינו נביאינו ומעבירי תורתנו, כי אומתנו אומה מלומדת ושלמה, כמו שביאר יתעלה על ידי האדון (=משה) שהביאנו לשלמות, ואמר: "רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה" (דברים ד,ו). אך כיוון שרשעי האומות הבורות כילו את הטוב שבנו, ואיבדו את דברי חכמתנו וחיבורינו, והרגו את חכמינו, עד שחזרנו להיות בורים, כמו שניבא עלינו רעות בשל חטאותינו ואמר: "וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר" (ישעיהו כט,יד), והתערבנו בהם – אימצנו את דעותיהם כמו שאימצנו את מידותיהם ומעשיהם. כמו שנאמר על חיקוי המעשים: "וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם" (תהילים קו,לה), כך נאמר על אימוץ דעות הבורים: "וּבְיַלְדֵי נָכְרִים יַשְׂפִּיקוּ" (ישעיהו ב,ו), ותרגם זאת יונתן ע"ה: "וּבְנִמּוֹסֵי עַמְמַיָּא יְהָכוֹן" (=ובחוקות הגויים ילכו). וכיוון שגדלנו על ההרגל לדעות הבורים, קיבלנו את העניינים הפילוסופיים האלה כאילו הם זרים לתורתנו כשם שהם זרים לדעות הבורים, ואין הדבר כן.

We have already mentioned that these theories are not opposed to anything taught by our Prophets or by our Sages. Our nation is wise and perfect, as has been declared by the Most High, through Moses, who made us perfect: “Surely this great nation is a wise and understanding people” (Deut. 4:6). But when wicked barbarians have deprived us of our possessions, put an end to our science and literature, and killed our wise men, we have become ignorant; this has been foretold by the prophets, when they pronounced the punishment for our sins: “The wisdom of their wise men shall perish, and the understanding of their prudent men shall be hid” (Isa. 29:14). We are mixed up with other nations; we have learnt their opinions, and followed their ways and acts. The Psalmist, deploring this imitation of the actions of other nations, says, “They were mingled among the nations, and learned their works” (Ps. 106:35). Isaiah likewise complains that the Israelites adopted the opinions of their neighbours, and says, “And they please themselves in the children of strangers” (Isa. 2:6); or, according to the Aramaic version of Jonathan, son of Uzziel, “And they walk in the ways of the nations.” Having been brought up among persons untrained in philosophy, we are inclined to consider these philosophical opinions as foreign to our religion, just as uneducated persons find them foreign to their own notions. But, in fact, it is not so.

הקדמה לפרק הבא
8 כיוון שהזכרנו בדברינו כמה פעמים את השפע מן האלוה ומן השכלים, ראוי שנבאר לך את מהותו האמיתית, כלומר את העניין המכונה "שפע", ולאחר מכן (ב,יג ואילך) אחל לדון על חידוש העולם.

Since we have repeatedly spoken of the influence emanating from God and the Intelligences, we will now proceed to explain what is the true meaning of this influence, and after that I will discuss the theory of the Creation.