152. זוהר לחנוכה – והנה עלה זית טרף בפיה – זוהר חדש נח דף לט עמוד ב

דברי הזוהר לחנוכה

ביאור על הזוהר

• תמונה ראשונה של סיפור חנוכה בתורה הוא בפרשת סיום המבול. כאשר נח צריך לדעת אם באמת יבשה הארץ, והוא שולח יונה לראות הקלו המים, והיונה חוזרת עם עלה זית, זה רומז מציאת פך שמן של זית והתעוררות החשמונאים בשמן זה.
• גם התיבה עצמה איננה עולם אלא פונטנציאל של עולם כמו זרע, וצריך לצאת ממנו לזרוע זרע על פני הארץ, זרע אדם זרע בהמה וזרע צמחים.
• שליחת היונה בפעם ראשונה רומזת לגלות בבל, שהיתה בכדי להוסיף דבר ולנסות את ישראל. אך הגלות לא הצליחה ולא מצאה היונה מנוח, “ובגוים ההם לא תרגיע ולא תמצא מנוח לכף רגלך”. [לכן גם אין חג וזכר לגאולת גלות בבל, כי הגלות עצמה לא צלחה]
• הוסיף שלוח את היונה פעם שניה, שהוא יציאתם אל גלות יון, ולא ‘שבה’ אלא באה ועלה זית טרף בפיה, רמז הכהנים שהתעוררו מאליהם לקנא קנאת ה’, ‘ועוררתי בניך ציון’, והעלה הזה נשאר גם אחרי ששלח את היונה ולא שבה עוד, ולא יספה ולא פסקה לשוב, כי תמיד עלה זית בפיה.