ויקרא · תורה בארבע לשונות

א וַיִּקְרָ֖א אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֤ר יְיָ֙ אֵלָ֔יו מֵאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר׃

וּקְרָא לְמֹשֶׁה וּמַלֵּיל יְיָ עִמֵּיהּ מִמַּשְׁכַּן זִמְנָא לְמֵימַר.

ת֗םלחלקו הראשון של ספר ויקרא, פרשיות ויקרא-מצורע, לא בא לידינו התפסיר בכתיבת יד הסופר שמואל בן יעקב. המהדורה מתבססת על קטעי גניזה שיחוסם ברור מתוך שהם משולבים בשרח, ובמקומות שאין בידינו כאלו – על כ״י חמת (ב). רשימת הקטעים המלאה תתפרסם במק״א. דעא אללה במוסי פכ֗אטבה מן כ֗בא אלמחצ֗ר קאילא.

תֻ׳םַּ דַעַא אַללָּהֻ בִּמֻושִׁה וַכַ׳אטַבַּהֻ מִן כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ קַאאִלַא

Καὶ ἀνεκάλεσεν Μωυσῆν καὶ ἐλάλησεν κύριος αὐτῷ ἐκ τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου λέγων

ב דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אָדָ֗ם כִּֽי־יַקְרִ֥יב מִכֶּ֛ם קׇרְבָּ֖ן לַֽיְיָ֑ מִן־הַבְּהֵמָ֗ה מִן־הַבָּקָר֙ וּמִן־הַצֹּ֔אן תַּקְרִ֖יבוּ אֶת־קׇרְבַּנְכֶֽם׃

מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן אֱנָשׁ אֲרֵי יְקָרֵיב מִנְּכוֹן קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ מִן בְּעִירָא מִן תּוֹרֵי וּמִן עָנָא תְּקָרְבוּן יָת קוּרְבָּנְכוֹן.

כ֗אטב בני אסראיל וקל להם אי אנסאן קרב מנכם קרבאנא ללה מן אלבהאים פמן אלבקר ומן אלג֗נם תקרבונה.

כַ׳אטִבּ בַּנִי יִסרַאאִיל וַקֻל לַהֻם אִי אִנסַאןֵ קַרַּבַּ מִנכֻּם קֻרבַּאנַא לִלָּהִ מִןַ אלבַּהַאאִם פַמִןַ אלבַּקַרִ וַאלּגַ׳נַםִ תֻקַרִּבּוּנַהֻ

Λάλησον τοῖς υἱοῖς Ισραηλ καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτούς Ἄνθρωπος ἐξ ὑμῶν ἐὰν προσαγάγῃ δῶρα τῷ κυρίῳ, ἀπὸ τῶν κτηνῶν, ἀπὸ τῶν βοῶν καὶ ἀπὸ τῶν προβάτων, προσοίσετε τὰ δῶρα ὑμῶν.

ג אִם־עֹלָ֤ה קׇרְבָּנוֹ֙ מִן־הַבָּקָ֔ר זָכָ֥ר תָּמִ֖ים יַקְרִיבֶ֑נּוּ אֶל־פֶּ֜תַח אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ יַקְרִ֣יב אֹת֔וֹ לִרְצֹנ֖וֹ לִפְנֵ֥י יְיָ

אִם עֲלָתָא קוּרְבָּנֵיהּ מִן תּוֹרֵי דְּכַר שְׁלִים יְקָרְבִנֵּיהּ לִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא יְקָרֵיב יָתֵיהּ לְרַעֲוָא לֵיהּ קֳדָם יְיָ.

אן כאן קורבאנה צעידה מן אלבקר פד֗כר צחיח יקרבה וליקדמה אלי באב כ֗בא אלמחצ֗ר עלי מא ירתצ֗א מנה בין ידי אללה.

אִן כַּאןַ קֻרבַּאנֻהֻ צַאעִדַתַּ מִןַ אלבַּקַרִ פַדַ׳כַּרֹ צַחִיחֹ יֻקַרִּבֻּהֻ לִיֻקַדִּמַהֻ אִלַי׳ בַּאבִּ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ עַלַי׳ מַא יֻרתַּצַ׳י׳ עַנהֻ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ

ἐὰν ὁλοκαύτωμα τὸ δῶρον αὐτοῦ ἐκ τῶν βοῶν, ἄρσεν ἄμωμον προσάξει· πρὸς τὴν θύραν τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου προσοίσει αὐτὸ δεκτὸν ἐναντίον κυρίου.

ד וְסָמַ֣ךְ יָד֔וֹ עַ֖ל רֹ֣אשׁ הָעֹלָ֑ה וְנִרְצָ֥ה ל֖וֹ לְכַפֵּ֥ר עָלָֽיו׃

וְיִסְמוֹךְ יְדֵיהּ עַל רֵישׁ עֲלָתָא וְיִתְרְעֵי לֵיהּ לְכַפָּרָא עֲלוֹהִי.

ויסנד ידה עלי ראסה וירצ֗י ענה ויוגפר לה.

וַיַסנֻדֻ יַדַהֻ עַלַי׳ רַאסִהִ וַיֻרצַ׳י׳ עַנהֻ וַיֻג׳פַרֻ לַהֻ

καὶ ἐπιθήσει τὴν χεῖρα ἐπὶ τὴν κεφαλὴν τοῦ καρπώματος, δεκτὸν αὐτῷ ἐξιλάσασθαι περὶ αὐτοῦ.

ה וְשָׁחַ֛ט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָ֖ר לִפְנֵ֣י יְיָ֑ וְ֠הִקְרִ֠יבוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֤ן הַכֹּֽהֲנִים֙ אֶת־הַדָּ֔ם וְזָרְק֨וּ אֶת־הַדָּ֤ם עַל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ סָבִ֔יב אֲשֶׁר־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

וְיִכּוֹס יָת בַּר תּוֹרֵי קֳדָם יְיָ וִיקָרְבוּן בְּנֵי אַהֲרֹן כָּהֲנַיָּא יָת דְּמָא וְיִזְרְקוּן יָת דְּמָא עַל מַדְבְּחָא סְחוֹר סְחוֹר דְּבִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא.

ויד֗בח אלרת֗ בין [ידי] אללה וליקדם בנו הרון אלאימאם אלדם וירשה עלי אלמד֗בח מסתדירא אלד֗י ענד באב כ֗בא אלמחצ֗ר.

וַיַד׳בַּחֻ אַלרַּתַּ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ וַיֻקַרִּבֻּ בַּנֻו אהַרֻוןַ אלאַאִמַתֻ אַלדַּם וַיַרִשֻּׁונַהֻ עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ מֻסתַּדִירַא אַלַּדִ׳י עִנדַ בַּאבִּ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ

καὶ σφάξουσι τὸν μόσχον ἔναντι κυρίου, καὶ προσοίσουσιν οἱ υἱοὶ Ααρων οἱ ἱερεῖς τὸ αἷμα καὶ προσχεοῦσιν τὸ αἷμα ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον κύκλῳ τὸ ἐπὶ τῶν θυρῶν τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου.

ו וְהִפְשִׁ֖יט אֶת־הָעֹלָ֑ה וְנִתַּ֥ח אֹתָ֖הּ לִנְתָחֶֽיהָ׃

וְיַשְׁלַח יָת עֲלָתָא וִיפַלֵּיג יָתַהּ לְאֶבְרַהָא.

ויסלך֗ אלצעידה ויעצ֗יהא אעצ֗א.

וַיַסלַכֻ׳ אַלצַּעִידַתַּ וַיֻעַצִ׳יהַא אַעצַ׳אאַ

καὶ ἐκδείραντες τὸ ὁλοκαύτωμα μελιοῦσιν αὐτὸ κατὰ μέλη,

ז וְ֠נָתְנ֠וּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֧ן הַכֹּהֵ֛ן אֵ֖שׁ עַל־הַמִּזְבֵּ֑חַ וְעָרְכ֥וּ עֵצִ֖ים עַל־הָאֵֽשׁ׃

וְיִתְּנוּן בְּנֵי אַהֲרֹן כָּהֲנָא אִישָׁתָא עַל מַדְבְּחָא וִיסַדְּרוּן אָעַיָּא עַל אִישָׁתָא.

וישעלו בנו הרון אלאימאם נארא עלי אלמד֗בח וינצ֗דו עליה חטבא.

וַיֻשׁעִלֻ בַּנֻו אהַרֻוןַ אלאִמַאם נַארַא עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ וַיַנצִ׳דֻוןַ עַלַיְהַא חַטַבַּא

καὶ ἐπιθήσουσιν οἱ υἱοὶ Ααρων οἱ ἱερεῖς πῦρ ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον καὶ ἐπιστοιβάσουσιν ξύλα ἐπὶ τὸ πῦρ,

ח וְעָרְכ֗וּ בְּנֵ֤י אַהֲרֹן֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים אֵ֚ת הַנְּתָחִ֔ים אֶת־הָרֹ֖אשׁ וְאֶת־הַפָּ֑דֶר עַל־הָעֵצִים֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־הָאֵ֔שׁ אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃

וִיסַדְּרוּן בְּנֵי אַהֲרֹן כָּהֲנַיָּא יָת אֶבְרַיָּא יָת רֵישָׁא וְיָת תַּרְבָּא עַל אָעַיָּא דְּעַל אִישָׁתָא דְּעַל מַדְבְּחָא.

וינצ֗ד בנו הרון אלאימאם אלאעצ֗א ואלראס ואלקצבה עלי אלחטב אלד֗י עלי אלנאר אלתי עלי אלמד֗בח.

וַיֻנַצִ׳דֻ בַּנֻו אהַרֻוןַ אלאַאִמַתֻ אַלּאַעצַ׳אאַ וַאלרַאסַ וַאלּקַצבַּתַּ עַלַי׳ אלּחַטַבִּ אלּדִ׳י עַלַי׳ אַלנַּארִ אַלַּדִ׳י עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ

καὶ ἐπιστοιβάσουσιν οἱ υἱοὶ Ααρων οἱ ἱερεῖς τὰ διχοτομήματα καὶ τὴν κεφαλὴν καὶ τὸ στέαρ ἐπὶ τὰ ξύλα τὰ ἐπὶ τοῦ πυρὸς τὰ ὄντα ἐπὶ τοῦ θυσιαστηρίου,

ט וְקִרְבּ֥וֹ וּכְרָעָ֖יו יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וְהִקְטִ֨יר הַכֹּהֵ֤ן אֶת־הַכֹּל֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עֹלָ֛ה אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיח֖וֹחַ לַֽיְיָ

וְגַוֵּיהּ וּכְרָעוֹהִי יְחַלֵּילרחיצת הקרב וכרעיים תמיד חל״ל, ולא סח״י. בְּמַיָּא וְיַסֵּיק כָּהֲנָא יָת כּוֹלָא לְמַדְבְּחָא עֲלָתָא קוּרְבַּןאִשֶּה תמיד קוּרְבָּן. דְּמִתְקַבַּל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ.

וגופה ואכארעה יג֗סלהא באלמא ויקתר אלאמאם אלכל עלי אלמד֗בח צעידה קרבאן מקבול מרצ֗י ללה.

וַגַוְפַהֻ וַאַכַּארִעַהֻ יֻג׳סִלֻהַא בִּאלּמַאאִ וַיֻקַתִּרֻ אַלּאִמַאם אַלּכֻּלַ עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ צַאעִדַתַּ קֻרבַּאנַא מַקבּוּלַא מֻרַצִ׳יַא לִלָּהִ

τὰ δὲ ἐγκοίλια καὶ τοὺς πόδας πλυνοῦσιν ὕδατι, καὶ ἐπιθήσουσιν οἱ ἱερεῖς τὰ πάντα ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον· κάρπωμά ἐστιν, θυσία, ὀσμὴ εὐωδίας τῷ κυρίῳ.

י וְאִם־מִן־הַצֹּ֨אן קׇרְבָּנ֧וֹ מִן־הַכְּשָׂבִ֛ים א֥וֹ מִן־הָעִזִּ֖ים לְעֹלָ֑ה זָכָ֥ר תָּמִ֖ים יַקְרִיבֶֽנּוּ׃

וְאִם מִן עָנָא קוּרְבָּנֵיהּ מִן אִמְּרַיָּא אוֹ מִן בְּנֵי עִזַּיָּא לַעֲלָתָא דְּכַר שְׁלִים יְקָרְבִנֵּיהּ.

ואן כאן קרבאנה מן אלג֗נם מן אלצאן או מן אלמעז צעידה פליקרבה דכרא צחיחא.

וַאִן כַּאןַ קֻרבַּאנֻהֻ מִןַ אלגַ׳נַם פַמִןַ אלצַ׳אןִ אַוְ מִןַ אלמַאעִזִ צַאעִדַתַּ פַליֻקַרִּבּהֻ דַ׳כַּרַא צַחִיחַא

Ἐὰν δὲ ἀπὸ τῶν προβάτων τὸ δῶρον αὐτοῦ τῷ κυρίῳ, ἀπό τε τῶν ἀρνῶν καὶ τῶν ἐρίφων, εἰς ὁλοκαύτωμα, ἄρσεν ἄμωμον προσάξει αὐτὸ καὶ ἐπιθήσει τὴν χεῖρα ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ.

יא וְשָׁחַ֨ט אֹת֜וֹ עַ֣ל יֶ֧רֶךְ הַמִּזְבֵּ֛חַ צָפֹ֖נָה לִפְנֵ֣י יְיָ֑ וְזָרְק֡וּ בְּנֵי֩ אַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֲנִ֧ים אֶת־דָּמ֛וֹ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃

וְיִכּוֹס יָתֵיהּ עַל שִׁדָּא דְּמַדְבְּחָא צִפּוּנָא קֳדָם יְיָ וְיִזְרְקוּן בְּנֵי אַהֲרֹן כָּהֲנַיָּא יָת דְּמֵיהּ עַל מַדְבְּחָא סְחוֹר סְחוֹר.

וידבחה אלי גאנב אלמד֗בח שמאליא בין ידי אללה וירש בני הרון אלאימה דמה עלי אלמד֗בח מסתדירא.

וַיַד׳בַּחהֻ עַלַי׳ גַּאנִבִּ אלּמַד׳בַּחִ שִׁמַאלַא בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ וַיַרֻשֻּׁ בַּנֻו אהַרֻוןַ אלאַאִמַתֻ דַמַהֻ עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ מֻסתַּדִירַא

καὶ σφάξουσιν αὐτὸ ἐκ πλαγίων τοῦ θυσιαστηρίου πρὸς βορρᾶν ἔναντι κυρίου, καὶ προσχεοῦσιν οἱ υἱοὶ Ααρων οἱ ἱερεῖς τὸ αἷμα αὐτοῦ ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον κύκλῳ.

יב וְנִתַּ֤ח אֹתוֹ֙ לִנְתָחָ֔יו וְאֶת־רֹאשׁ֖וֹ וְאֶת־פִּדְר֑וֹ וְעָרַ֤ךְ הַכֹּהֵן֙ אֹתָ֔ם עַל־הָֽעֵצִים֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־הָאֵ֔שׁ אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃

וִיפַלֵּיג יָתֵיהּ לְאֶבְרוֹהִי וְיָת רֵישֵׁיהּ וְיָת תַּרְבֵּיהּ וְיַסְדַּר כָּהֲנָא יָתְהוֹן עַל אָעַיָּא דְּעַל אִישָׁתָא דְּעַל מַדְבְּחָא.

ויעצ֗יה אעצ֗אא וראסה וקצבתה וינצ֗דהא אלאמאם עלי אלחטב אלד֗י עלי אלנאר אלד֗י עלא אלמד֗בח.

וַיֻעַצִ׳יהִ אַעצַ׳אאַ וַרַאסַהֻ וַקַצַבַּתַּהֻ וַיֻנַצִ׳דֻהַא אַלּאִמַאם עַלַי׳ אלּחַטַבִּ אלּדִ׳י עַלַי׳ אלנַּארִ אַלַּדִ׳י עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ

καὶ διελοῦσιν αὐτὸ κατὰ μέλη καὶ τὴν κεφαλὴν καὶ τὸ στέαρ, καὶ ἐπιστοιβάσουσιν αὐτὰ οἱ ἱερεῖς ἐπὶ τὰ ξύλα τὰ ἐπὶ τοῦ πυρὸς τὰ ἐπὶ τοῦ θυσιαστηρίου.

יג וְהַקֶּ֥רֶב וְהַכְּרָעַ֖יִם יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וְהִקְרִ֨יב הַכֹּהֵ֤ן אֶת־הַכֹּל֙ וְהִקְטִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חָה עֹלָ֣ה ה֗וּא אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיְיָ

וְגַוָּא וּכְרָעַיָּא יְחַלֵּיל בְּמַיָּא וִיקָרֵיב כָּהֲנָא יָת כּוֹלָא וְיַסֵּיק לְמַדְבְּחָא עֲלָתָא הוּא קוּרְבַּן דְּמִתְקַבַּל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ.

ואלבטן ואלאכארע יג֗סלהא באלמא ויק⁠[דם אלאמאם] אלכל ויקתרה עלי אלמד֗בח צעידה קרבאן [מקבול מרצ֗י ללה].

וַאלּגַוְפֻ וַאלּאַכַּארִעֻ יַג׳סִלֻהַא בִּאלּמַאאִ וַיֻקַדִּם אַלּאִמַאם אַלּכֻּלַ וַיֻקַתִּרֻ עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ הֻוַ צַעִידַתֹ קֻרבַּאןֹ מַקבּוּלֹ מֻרצִ׳י לִלָּהִ

καὶ τὰ ἐγκοίλια καὶ τοὺς πόδας πλυνοῦσιν ὕδατι, καὶ προσοίσει ὁ ἱερεὺς τὰ πάντα καὶ ἐπιθήσει ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον· κάρπωμά ἐστιν, θυσία, ὀσμὴ εὐωδίας τῷ κυρίῳ.

יד וְאִ֧ם מִן־הָע֛וֹף עֹלָ֥ה קׇרְבָּנ֖וֹ לַֽיְיָ֑ וְהִקְרִ֣יב מִן־הַתֹּרִ֗ים א֛וֹ מִן־בְּנֵ֥י הַיּוֹנָ֖ה אֶת־קׇרְבָּנֽוֹ׃

וְאִם מִן עוֹפָא עֲלָתָא קוּרְבָּנֵיהּ קֳדָם יְיָ וִיקָרֵיב מִן שַׁפְנִינַיָּא אוֹ מִן בְּנֵי יוֹנָה יָת קוּרְבָּנֵיהּ.

ואן כאן קרבאנה מן אלטאיר צעידה ללה פליקרבה מן אלשפאנין או מן פראך֗ אלחמאם.

וַאִן כַּאןַ קֻרבַּאנֻהֻ מִןַ אלטַאאִרִ צַאעִדַתַּ לִלָּהִ פַליֻקַרִּבּהֻ מִןַ אלשַּׁפַאנִיןַ אַוְ מִן פִרַאכִ׳ אַלּחַמַאםִ

Ἐὰν δὲ ἀπὸ τῶν πετεινῶν κάρπωμα προσφέρῃς δῶρον τῷ κυρίῳ, καὶ προσοίσει ἀπὸ τῶν τρυγόνων ἢ ἀπὸ τῶν περιστερῶν τὸ δῶρον αὐτοῦ.

טו וְהִקְרִיב֤וֹ הַכֹּהֵן֙ אֶל־הַמִּזְבֵּ֔חַ וּמָלַק֙ אֶת־רֹאשׁ֔וֹ וְהִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּ֑חָה וְנִמְצָ֣ה דָמ֔וֹ עַ֖ל קִ֥יר הַמִּזְבֵּֽחַ׃

וִיקָרְבִנֵּיהּ כָּהֲנָא לְמַדְבְּחָא וְיִמְלוֹק יָת רֵישֵׁיהּ וְיַסֵּיק לְמַדְבְּחָא וְיִתְמְצֵי דְּמֵיהּ עַל כּוֹתֶל מַדְבְּחָא.

ויקדמה אלאמאם אלי אלמד֗בח ויפצל ראסה ת֗ם יקתרה עלי אלמד֗בח וימצי דמה עלי חאיט אלמד֗בח.

וַיֻקַדִּמֻהֻ אַלּאִמַאם אִלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ וַיַפצֻלֻ רַאסַהֻ תֻ׳םַּ יֻקַתִּרֻ עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ וַיַמצִ׳י דַמֻהֻ עַלַי׳ חַאאִטִ אלּמַד׳בַּחִ

καὶ προσοίσει αὐτὸ ὁ ἱερεὺς πρὸς τὸ θυσιαστήριον καὶ ἀποκνίσει τὴν κεφαλήν, καὶ ἐπιθήσει ὁ ἱερεὺς ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον καὶ στραγγιεῖ τὸ αἷμα πρὸς τὴν βάσιν τοῦ θυσιαστηρίου.

טז וְהֵסִ֥יר אֶת־מֻרְאָת֖וֹ בְּנֹצָתָ֑הּ וְהִשְׁלִ֨יךְ אֹתָ֜הּ אֵ֤צֶל הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ קֵ֔דְמָה אֶל־מְק֖וֹם הַדָּֽשֶׁן׃

וְיַעְדֵּי יָת זְפָקֵיהּ בְּאוּכְלֵיהּ וְיִרְמֵי יָתַהּ בִּסְטַר מַדְבְּחָא קִדּוּמָא בַּאֲתַר דְּמַקְרִין קִטְמָא.

וינזע חוצלתה מע קאנצתה ויטרחהא לזק אלמד֗בח שרקיא אלי מוצ֗ע אלרמאד.

וַיַנזַעֻ חַוְצַלַתַּהֻ מַעַ קַרנַצַתִהִ וַיַטרַחֻהֻ לֻזקַ אַלּמַד׳בַּחִ שַׁרקַא פִי מַוְצִ׳עִ מַטרַחִ אלרַּמַאדִ

καὶ ἀφελεῖ τὸν πρόλοβον σὺν τοῖς πτεροῖς καὶ ἐκβαλεῖ αὐτὸ παρὰ τὸ θυσιαστήριον κατὰ ἀνατολὰς εἰς τὸν τόπον τῆς σποδοῦ.

יז וְשִׁסַּ֨ע אֹת֣וֹ בִכְנָפָיו֮ לֹ֣א יַבְדִּיל֒ וְהִקְטִ֨יר אֹת֤וֹ הַכֹּהֵן֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עַל־הָעֵצִ֖ים אֲשֶׁ֣ר עַל־הָאֵ֑שׁ עֹלָ֣ה ה֗וּא אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיְיָ

וִיפָרֵיק יָתֵיהּ בְּכַנְפוֹהִי לָא יַפְרֵישׁ וְיַסֵּיק יָתֵיהּ כָּהֲנָא לְמַדְבְּחָא עַל אָעַיָּא דְּעַל אִישָׁתָא עֲלָתָא הוּא קוּרְבַּן דְּמִתְקַבַּל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ.

ויפצלה מן אגנחתה ולא יפרזהא ת֗ם יקתרה אלאמאם עלי אלמד֗בח עלי אלחטב אלד֗י עלי אלנאר הי צעידה קרבאן מקבול מרצ֗י ללה.

וַיַפצִלֻהֻ מִן אַגנִחַתִהִ וַלַא יַפרִזֻהֻ תֻ׳םַּ יֻקַתִּרֻ אַלּאִמַאם עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ עַלַי׳ אלּחַטַבִּ אלּדִ׳י עַלַי׳ אלנַּארִ צַעִידַתַּ קֻרבַּאנַא מַקבּוּלַא מֻרַצִ׳יַא לִלָּהִ

καὶ ἐκκλάσει αὐτὸ ἐκ τῶν πτερύγων καὶ οὐ διελεῖ, καὶ ἐπιθήσει αὐτὸ ὁ ἱερεὺς ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον ἐπὶ τὰ ξύλα τὰ ἐπὶ τοῦ πυρός· κάρπωμά ἐστιν, θυσία, ὀσμὴ εὐωδίας τῷ κυρίῳ.

פרק בתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וְנֶ֗פֶשׁ כִּֽי־תַקְרִ֞יב קׇרְבַּ֤ן מִנְחָה֙ לַֽיְיָ֔ סֹ֖לֶת יִהְיֶ֣ה קׇרְבָּנ֑וֹ וְיָצַ֤ק עָלֶ֙יהָ֙ שֶׁ֔מֶן וְנָתַ֥ן עָלֶ֖יהָ לְבֹנָֽה׃

וֶאֱנָשׁ אֲרֵי יְקָרֵיב קוּרְבַּן מִנְחָתָא קֳדָם יְיָ סוּלְתָּא יְהֵי קוּרְבָּנֵיהּ וִירִיק עֲלַהּ מִשְׁחָא וְיִתֵּין עֲלַהּ לְבוֹנְתָא.

ואי אנסאן קרב קרבאנא הדיה ללה וכאן קרבאנה סמדא פליצב עליה דהנא ויגעל עליה לבאנא.

וַאִי אִנסַאןֵ קַרַּבַּ קֻרבַּאןַ הַדִיתַּ לִלָּהִ וַכַּאןַ קֻרבַּאנֻהֻ סַמִידַא פַליַצֻבַּ עַלַיְהַא דֻהנַא וַיַגעַלֻ עַלַיְהַא לֻבַּאנַא

Ἐὰν δὲ ψυχὴ προσφέρῃ δῶρον θυσίαν τῷ κυρίῳ, σεμίδαλις ἔσται τὸ δῶρον αὐτοῦ, καὶ ἐπιχεεῖ ἐπ’ αὐτὸ ἔλαιον καὶ ἐπιθήσει ἐπ’ αὐτὸ λίβανον· θυσία ἐστίν.

ב וֶֽהֱבִיאָ֗הּ אֶל־בְּנֵ֣י אַהֲרֹן֮ הַכֹּהֲנִים֒ וְקָמַ֨ץ מִשָּׁ֜ם מְלֹ֣א קֻמְצ֗וֹ מִסׇּלְתָּהּ֙ וּמִשַּׁמְנָ֔הּ עַ֖ל כׇּל־לְבֹנָתָ֑הּ וְהִקְטִ֨יר הַכֹּהֵ֜ן אֶת־אַזְכָּרָתָהּ֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיְיָ

וְיַיְתֵינַהּ לְוָת בְּנֵי אַהֲרֹן כָּהֲנַיָּא וְיִקְמוֹץ מִתַּמָּן מְלֵי קוּמְצֵיהּ מִסֻּלְתַּהּ וּמִמִּשְׁחַהּ עַל כָּל לְבוֹנְתַהּ וְיַסֵּיק כָּהֲנָא יָת אַדְכָרְתַהּ לְמַדְבְּחָא קוּרְבַּן דְּמִתְקַבַּל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ.

ויאתי בהא אלי בעץ֗ בני הרון אלאימה ויקבץ֗ מן הנאך מלו קבצ֗תה מן סמדהא ודהנהא מע גמיע לבאנהא ויקתר פיחהא ד֗לך עלי אלמד֗בח קרבאנא מקבולא מרצ֗יא ללה.

וַיַאתִי בִּהַא אִלַי׳ בַּעץִ׳ בַּנִי אהַרֻוןַ אלאַאִמַתִ וַיַקבֻּץֻ׳ מַמלַאַ קַבּצַ׳תִהִ מִן סִמִידִהַא וַדֻהנִהַא מַעַ גַמִיעִ לִבַּאנִהַא וַיֻקַתִּרֻ פַיְחַהַא עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ קֻרבַּאנַא מַקבּוּלַא מֻרַצִ׳יַא לִלָּהִ

καὶ οἴσει πρὸς τοὺς υἱοὺς Ααρων τοὺς ἱερεῖς, καὶ δραξάμενος ἀπ’ αὐτῆς πλήρη τὴν δράκα ἀπὸ τῆς σεμιδάλεως σὺν τῷ ἐλαίῳ καὶ πάντα τὸν λίβανον αὐτῆς καὶ ἐπιθήσει ὁ ἱερεὺς τὸ μνημόσυνον αὐτῆς ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον· θυσία, ὀσμὴ εὐωδίας τῷ κυρίῳ.

ג וְהַנּוֹתֶ֙רֶת֙ מִן־הַמִּנְחָ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים מֵאִשֵּׁ֥י יְיָ

וּדְיִשְׁתְּאַר מִן מִנְחָתָא לְאַהֲרֹן וְלִבְנוֹהִי קֹדֶשׁ קוּדְשִׁין מִקּוּרְבָּנַיָּא דַּייָ.

ואלפאצ֗ל מנהא להרון ובניה מן כ֗ואץ אלאקדאס מן קראבין אללה.

וַאלפַאצִ׳לֻ מִנהַא לִאהַרֻוןַ וַבַּנִיהִ מִן כַ׳וַאצִ אלּאַקדַאסִ מִן קַרַאבִּיןִ אללָּהִ

Καὶ τὸ λοιπὸν ἀπὸ τῆς θυσίας Ααρων καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ· ἅγιον τῶν ἁγίων ἀπὸ τῶν θυσιῶν κυρίου.

ד וְכִ֥י תַקְרִ֛ב קׇרְבַּ֥ן מִנְחָ֖ה מַאֲפֵ֣ה תַנּ֑וּר סֹ֣לֶת חַלּ֤וֹת מַצֹּת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֥ים בַּשָּֽׁמֶן׃

וַאֲרֵי תְקָרֵיב קוּרְבַּן מִנְחָתָא מַאֲפֵה תַנּוּר סֹלֶת גְּרִיצָן פַּטִּירָן דְּפִילָן בִּמְשַׁח וְאֶסְפּוֹגִין פַּטִּירִין דִּמְשִׁיחִין בִּמְשַׁח.

ואן קרבה הדיה מן כ֗בז אלתנור פלתכן גראדק סמיד פטיר מלת֗ות֗ה בדהן ורקאקא פטירא ממסוחה בדהן.

וַאִן קַרַּבּתַּ הַדִיתַּ מִן כֻ׳בּזִ אלתַּנֻורִ פַלתַּכֻּן גֻרַאדִקֻ סַמִידִפַטִירֵ מַלתֻותַּתַּ בִּדֻהןֵ וַרִקַאקַ פַטִירֵ מַלתֻותַּתַּ בִּדֻהןֵ וַרִקַאקַ פַטִירֵ מַמסֻוחַתַּ בִּדֻהןֵ

Ἐὰν δὲ προσφέρῃ δῶρον θυσίαν πεπεμμένην ἐν κλιβάνῳ, δῶρον κυρίῳ ἐκ σεμιδάλεως, ἄρτους ἀζύμους πεφυραμένους ἐν ἐλαίῳ καὶ λάγανα ἄζυμα διακεχρισμένα ἐν ἐλαίῳ.

ה וְאִם־מִנְחָ֥ה עַל־הַֽמַּחֲבַ֖ת קׇרְבָּנֶ֑ךָ סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן מַצָּ֥ה תִהְיֶֽה׃

וְאִם מִנְחָתָא עַל מַסְרֵיתָא קוּרְבָּנָךְ סוּלְתָּא דְּפִילָא בִמְשַׁח פַּטִּיר תְּהֵי.

ואן כאן קרבאנך הדיה עלי אלטאבק פלתכון פטירא מן סמיד מלת֗ות֗ בדהן.

וַאִן כַּאןַ קֻרבַּאנֻךַּ הַדִיתַּ עַלַי׳ אַלטַאבִּקִ פַלתַּכֻּן פַטִירַא מִן סִמִידַ מַלתֻותַּתַּ בִּדֻהןֵ

ἐὰν δὲ θυσία ἀπὸ τηγάνου τὸ δῶρόν σου, σεμίδαλις πεφυραμένη ἐν ἐλαίῳ, ἄζυμα ἔσται·

ו פָּת֤וֹת אֹתָהּ֙ פִּתִּ֔ים וְיָצַקְתָּ֥ עָלֶ֖יהָ שָׁ֑מֶן מִנְחָ֖ה הִֽוא׃

בַּצַּע יָתַהּ בִּצּוּעִין וּתְרִיק עֲלַהּ מִשְׁחָא מִנְחָתָא הִיא.

ואת֗רדהא ת֗רדה וצב עליהא דהנא בד֗לך מא תכון הדיה.

וַאת׳רִדהַא תַּ׳רדַא וַצֻבּ עַלַיְהַא דֻהנַא כַּדַ׳אךַּ מַא יַכֻּוןֻ הַדִיתַּ

Καὶ διαθρύψεις αὐτὰ κλάσματα καὶ ἐπιχεεῖς ἐπ᾿ αὐτὰ ἔλαιον· θυσία ἐστὶν κυρίῳ.

ז וְאִם־מִנְחַ֥ת מַרְחֶ֖שֶׁת קׇרְבָּנֶ֑ךָ סֹ֥לֶת בַּשֶּׁ֖מֶן תֵּעָשֶֽׂה׃

וְאִם מִנְחָתָא רָדְתָא קוּרְבָּנָךְ סֹלֶת בִּמְשַׁח תִּתְעֲבֵיד.

ואן כאן קרבאנך הדיה מן צנעה אלטנגיר פלתעמל סמידא בדהן.

וַאִן כַּאןַ קֻרבַּאנֻךַּ הַדִיתַּ מִן צַנעַתִ אלטַנגַרַתִ פַלתֻעמַל סַמִידַא בִּדֻהןֵ

ἐὰν δὲ θυσία ἀπὸ ἐσχάρας τὸ δῶρόν σου, σεμίδαλις ἐν ἐλαίῳ ποιηθήσεται.

ח וְהֵבֵאתָ֣ אֶת־הַמִּנְחָ֗ה אֲשֶׁ֧ר יֵעָשֶׂ֛ה מֵאֵ֖לֶּה לַיְיָ֑ וְהִקְרִיבָהּ֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן וְהִגִּישָׁ֖הּ אֶל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃

וְתַיְתֵי יָת מִנְחָתָא דְּתִתְעֲבֵיד מֵאִלֵּין קֳדָם יְיָ וִיקָרְבִנַּהּ לְכָהֲנָא וִיקָרְבִנַּהּ לְמַדְבְּחָא.

פאת באלהדיה אלתי קד עמלת מן אחדי הד֗ה ללה ויקדמהא אלי אלאמאם יקדמהא אלי אלמד֗בח.

פַאִיתִ בִּאלהַדִיתִ אַלַּתִי קַד אֻמלִאַתּ מִן אַחַדִהַדִ׳הִ לִלָּהִ וַיֻקַדִּמֻהַא אִלַי׳ אלּאִמַאם פַיֻקַדִּמֻהַא אִלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ

καὶ προσοίσει τὴν θυσίαν, ἣν ἂν ποιῇ ἐκ τούτων, τῷ κυρίῳ· καὶ προσοίσει πρὸς τὸν ἱερέα, καὶ προσεγγίσας πρὸς τὸ θυσιαστήριον

ט וְהֵרִ֨ים הַכֹּהֵ֤ן מִן־הַמִּנְחָה֙ אֶת־אַזְכָּ֣רָתָ֔הּ וְהִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּ֑חָה אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיְיָ

וְיַפְרֵישׁ כָּהֲנָא מִן מִנְחָתָא יָת אַדְכָרְתַהּ וְיַסֵּיק לְמַדְבְּחָא קוּרְבַּן דְּמִתְקַבַּל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ.

וירפע מנהא פיחהא ויקתרה עלי אלמד֗בח קרבאנא מקבולא מרצ֗יא ללה.

וַיַרפַעֻ מִנהַא פַיְחַהַא וַיֻקַרִּבֻּהֻ עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ קֻרבַּאנַא מַקבּוּלַא מֻרַצִ׳יַא לִלָּהִ

ἀφελεῖ ὁ ἱερεὺς ἀπὸ τῆς θυσίας τὸ μνημόσυνον αὐτῆς, καὶ ἐπιθήσει ὁ ἱερεὺς ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον· κάρπωμα, ὀσμὴ εὐωδίας κυρίῳ.

י וְהַנּוֹתֶ֙רֶת֙ מִן־הַמִּנְחָ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים מֵאִשֵּׁ֥י יְיָ

וּדְיִשְׁתְּאַר מִן מִנְחָתָא לְאַהֲרֹן וְלִבְנוֹהִי קֹדֶשׁ קוּדְשִׁין מִקּוּרְבָּנַיָּא דַּייָ.

ואלפאצ֗ל מנהא להרון ובניה מן כ֗ואץ אלאקדאס מן קראבין אללה.

וַאלּפַצ׳לַתֻ מִנהַא לִאהַרֻוןַ וַבַּנִיהִ מִן כַ׳וַאצִ אלּאַקדַאסִ מִן קַרַאבִּיןִ אללָּהִ

τὸ δὲ καταλειφθὲν ἀπὸ τῆς θυσίας Ααρων καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ· ἅγια τῶν ἁγίων ἀπὸ τῶν καρπωμάτων κυρίου.

יא כׇּל־הַמִּנְחָ֗ה אֲשֶׁ֤ר תַּקְרִ֙יבוּ֙ לַיְיָ֔ לֹ֥א תֵעָשֶׂ֖ה חָמֵ֑ץ כִּ֤י כׇל־שְׂאֹר֙ וְכׇל־דְּבַ֔שׁ לֹֽא־תַקְטִ֧ירוּ מִמֶּ֛נּוּ אִשֶּׁ֖ה לַֽיְיָ

כָּל מִנְחָתָא דִּתְקָרְבוּן קֳדָם יְיָ לָא תִתְעֲבֵיד חֲמִיעַ אֲרֵי כָל חֲמִיר וְכָל דְּבַשׁ לָא תַסְּקוּן מִנֵּיהּ קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ.

גמיע אלהדאיא אלתי תקרבונהא ללה לא תעמל כ֗מירא לאן כל כ֗מיר וכל עסל לא תקרבו מנה קרבאנא מחרקא ללה.

גַמִיעֻ אַלּהַדַאִיא אַלַּתִי תֻקַרִּבּוּהַא לִלָּהִ לַא תֻעמַל כַ׳מִירַא לִאַןַ כֻּלַּ כַ׳מִירֵ וַכֻּלַּ עַסַלֵ לַא תֻקַרִּבּוּ מִנהֻ קֻרבַּאנַא לִלָּהִ

Πᾶσαν θυσίαν, ἣν ἂν προσφέρητε κυρίῳ, οὐ ποιήσετε ζυμωτόν· πᾶσαν γὰρ ζύμην καὶ πᾶν μέλι, οὐ προσοίσετε ἀπ’ αὐτοῦ καρπῶσαι κυρίῳ.

יב קׇרְבַּ֥ן רֵאשִׁ֛ית תַּקְרִ֥יבוּ אֹתָ֖ם לַיְיָ֑ וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֥חַ לֹא־יַעֲל֖וּ לְרֵ֥יחַ נִיחֹֽחַ׃

קוּרְבַּן קַדְמַאי תְּקָרְבוּן יָתְהוֹן קֳדָם יְיָ וּלְמַדְבְּחָא לָא יִתַּסְקוּן לְאִתְקַבָּלָא בְּרַעֲוָא.

לכן קרבן אול תקרבוהא ללה ואלי אלמד֗בח לא תצעד לקבול מרצ֗י.

לַכִּן קֻרבַּאןַ אַוַּלֵ תֻקַרִּבּוּהַא לִלָּהִ וַאִלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ לַא תֻצעַדֻ וַיֻקַרִּבֻּהַא לִקֻבּוּלֵ מֻרצִ׳י

δῶρον ἀπαρχῆς προσοίσετε αὐτὰ κυρίῳ, ἐπὶ δὲ τὸ θυσιαστήριον οὐκ ἀναβιβασθήσεται εἰς ὀσμὴν εὐωδίας κυρίῳ.

יג וְכׇל־קׇרְבַּ֣ן מִנְחָתְךָ֮ בַּמֶּ֣לַח תִּמְלָח֒ וְלֹ֣א תַשְׁבִּ֗ית מֶ֚לַח בְּרִ֣ית אֱלֹהֶ֔יךָ מֵעַ֖ל מִנְחָתֶ֑ךָ עַ֥ל כׇּל־קׇרְבָּנְךָ֖ תַּקְרִ֥יב מֶֽלַח׃

וְכָל קוּרְבַּן מִנְחָתָךְ בְּמִלְחָא תִמְלַח וְלָא תְבַטֵּיל מְלַח קְיָם אֱלָהָךְ מֵעַל מִנְחָתָךְ עַל כָּל קוּרְבָּנָךְ תְּקָרֵיב מִלְחָא.

וגמיע קרבאן הדאיאך אמלחה במלח ולא תעטל אלמלח אנה עהד רבך מן הדיתך ומע סאיר קראבינך פקרב מלחא.

וַגַמִיעֻ קֻרבַּאןַ הַדַאִיאךַּ אִמלַחהֻ בִּמִלחֵ וַלַא תֻבַּטִלֻ אַלּמִלחַ לִאַנַּהֻ עַהדֻ רַבִּךַּ מִן הַדִיתִךַּ וַמַעַ סַאאִרִ קֻרבַּאנַךַּ תֻקַרִּבֻּ מִלחַא

Καὶ πᾶν δῶρον θυσίας ὑμῶν ἁλὶ ἁλισθήσεται· οὐ διαπαύσετε ἅλα διαθήκης κυρίου ἀπὸ θυσιασμάτων ὑμῶν, ἐπὶ παντὸς δώρου ὑμῶν προσοίσετε κυρίῳ τῷ θεῷ ὑμῶν ἅλας.

יד וְאִם־תַּקְרִ֛יב מִנְחַ֥ת בִּכּוּרִ֖ים לַיְיָ֑ אָבִ֞יב קָל֤וּי בָּאֵשׁ֙ גֶּ֣רֶשׂ כַּרְמֶ֔ל תַּקְרִ֕יב אֵ֖ת מִנְחַ֥ת בִּכּוּרֶֽיךָ׃

וְאִם תְּקָרֵיב מִנְחַת בִּכּוּרִין קֳדָם יְיָ אֲבִיב קְלֵי בְנוּר פֵּירוּכָן רַכִּיכָןגרש וכרמל שניהם משמע ׳פירוכן׳, ותרגום רכיכן ע״פ הספרא כאן: ״כַּרְמֶל״ – רַךְ מָל. (ביאורי אונקלוס שעפטעל.) תְּקָרֵיב יָת מִנְחַת בִּכּוּרָךְ.

ואן קרבת הדיה בכור ללה פפריך מקלו בנאר גריש מן אלהרף קרבהא.

וַאִן קַרַּבּתַּ הַדִיתַּ בֻּכֻּורֵ לִלָּהִ פַפַרִיךֹּ מַקלִי בִּאלנַּארִ גַרִישֹׁ מִןַ אלהַרַפִ קַרִּבּהַא

ἐὰν δὲ προσφέρῃς θυσίαν πρωτογενημάτων τῷ κυρίῳ, νέα πεφρυγμένα χίδρα ἐρικτὰ τῷ κυρίῳ, καὶ προσοίσεις τὴν θυσίαν τῶν πρωτογενημάτων

טו וְנָתַתָּ֤ עָלֶ֙יהָ֙ שֶׁ֔מֶן וְשַׂמְתָּ֥ עָלֶ֖יהָ לְבֹנָ֑ה מִנְחָ֖ה הִֽוא׃

וְתִתֵּין עֲלַהּ מִשְׁחָא וּתְשַׁוֵּי עֲלַהּ לְבוֹנְתָא מִנְחָתָא הִיא.

ואגעל עליהא דהנא וציר עליהא לבאנא כד֗אך מא תכון הדיה.

וַאגעַל עַלַיְהַא דֻהנַא וַצַיִּר עַלַיְהַא לִבַּאנַא כַּדַ׳אךַּ מַא תַּכֻּוןַ הַדִיתַּ

καὶ ἐπιχεεῖς ἐπ’ αὐτὴν ἔλαιον καὶ ἐπιθήσεις ἐπ’ αὐτὴν λίβανον· θυσία ἐστίν.

טז וְהִקְטִ֨יר הַכֹּהֵ֜ן אֶת־אַזְכָּרָתָ֗הּ מִגִּרְשָׂהּ֙ וּמִשַּׁמְנָ֔הּ עַ֖ל כׇּל־לְבֹנָתָ֑הּ אִשֶּׁ֖ה לַיְיָ

וְיַסֵּיק כָּהֲנָא יָת אַדְכָרְתַהּ מִגִּרְסַהּ וּמִמִּשְׁחַהּ עַל כָּל לְבוֹנְתַהּ קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ.

ויקתר אלמאם פיחהא מן גרישהא ודהנהא מע גמיע לבאנהא קרבאנא ללה.

וַיֻקַתִּרֻ אַלּאִמַאם פַיְחַהַא מִן גַרִישִׁהַא וַדֻהנִהַא מַעַ גַמִיעִ לִבַּאנִהַא קֻרבַּאנַא לִלָּהִ

καὶ ἀνοίσει ὁ ἱερεὺς τὸ μνημόσυνον αὐτῆς ἀπὸ τῶν χίδρων σὺν τῷ ἐλαίῳ καὶ πάντα τὸν λίβανον αὐτῆς· κάρπωμά ἐστιν κυρίῳ.

פרק גתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וְאִם־זֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים קׇרְבָּנ֑וֹ אִ֤ם מִן־הַבָּקָר֙ ה֣וּא מַקְרִ֔יב אִם־זָכָר֙ אִם־נְקֵבָ֔ה תָּמִ֥ים יַקְרִיבֶ֖נּוּ לִפְנֵ֥י יְיָ

וְאִם נִכְסַת קוּדְשַׁיָּא קוּרְבָּנֵיהּ אִם מִן תּוֹרֵי הוּא מְקָרֵיב אִם דְּכַר אִם נוּקְבָּא שְׁלִים יְקָרְבִנֵּיהּ קֳדָם יְיָ.

ואן כאן קרבאנה ד֗בח סלאמה מן אלבקר ד֗כרא או אנת֗י פליקרבה צחיחא בין ידי אללה.

וַאִן כַּאןַ קֻרבַּאנֻהֻ דַ׳בּחַ סַלַאמַתֵ מִןַ אלבַּקַרִ דַ׳כַּרֹ אַוְ אֻנתַּ׳י׳ פַליֻקַרִּבּהֻ צַחִיחַא בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ

Ἐὰν δὲ θυσία σωτηρίου τὸ δῶρον αὐτοῦ τῷ κυρίῳ, ἐὰν μὲν ἐκ τῶν βοῶν αὐτοῦ προσαγάγῃ, ἐάν τε ἄρσεν ἐάν τε θῆλυ, ἄμωμον προσάξει αὐτὸ ἐναντίον κυρίου.

ב וְסָמַ֤ךְ יָדוֹ֙ עַל־רֹ֣אשׁ קׇרְבָּנ֔וֹ וּשְׁחָט֕וֹ פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְזָרְק֡וּ בְּנֵי֩ אַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֲנִ֧ים אֶת־הַדָּ֛ם עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃

וְיִסְמוֹךְ יְדֵיהּ עַל רֵישׁ קוּרְבָּנֵיהּ וְיִכְּסִנֵּיהּ בִּתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא וְיִזְרְקוּן בְּנֵי אַהֲרֹן כָּהֲנַיָּא יָת דְּמָא עַל מַדְבְּחָא סְחוֹר סְחוֹר.

ויסנד ידיה עלי ראס קרבאנה ויד֗בחה ענד באב כ֗בא אלמחצ֗ר וירשו בני הרון אלאימה אלדם עלי אלמד֗בח מסתדירא.

וַיַסנֻדֻ יַדַהֻ עַלַי׳ רַאסִ קֻרבַּאנִהִ וַיַד׳בַּחֻהֻ עִנדַ בַּאבִּ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ וַיַרֻשֻּׁ בַּנֻו אהַרֻוןַ אלאַאִמַתֻ אַלדַםַ עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ מֻסתַּדִירַא

καὶ ἐπιθήσει τὰς χεῖρας ἐπὶ τὴν κεφαλὴν τοῦ δώρου καὶ σφάξει αὐτὸ παρὰ τὰς θύρας τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου, καὶ προσχεοῦσιν οἱ υἱοὶ Ααρων οἱ ἱερεῖς τὸ αἷμα ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τῶν ὁλοκαυτωμάτων κύκλῳ.

ג וְהִקְרִיב֙ מִזֶּ֣בַח הַשְּׁלָמִ֔ים אִשֶּׁ֖ה לַיְיָ֑ אֶת־הַחֵ֙לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כׇּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב׃

וִיקָרֵיב מִנִּכְסַת קוּדְשַׁיָּא קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ יָת תַּרְבָּא דְּחָפֵי יָת גַּוָּא וְיָת כָּל תַּרְבָּא דְּעַל גַּוָּא.

ויקרב מן ד֗בח אלסלאמה קרבאן ללה אלת֗רב אלמג֗טי אלגוף וסאיר אלשחם אלד֗י עלי אלגוף.

וַיֻקַרִּבֻּ מִן דֻ׳בֻּחִ אלסַּלַאמַתִ קֻרבַּאנַא לִלָּהִ אַלתֻּ׳רבַּ אַלּמֻגַ׳טִיַ לִלגַוְפִ וַסַאאִרַ אַלשַּׁחםִ אלּדִ׳י עַלַי׳ אַלגַוְפִ

καὶ προσάξουσιν ἀπὸ τῆς θυσίας τοῦ σωτηρίου κάρπωμα κυρίῳ, τὸ στέαρ τὸ κατακαλύπτον τὴν κοιλίαν καὶ πᾶν τὸ στέαρ τὸ ἐπὶ τῆς κοιλίας

ד וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֙לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־הַיֹּתֶ֙רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד עַל־הַכְּלָי֖וֹת יְסִירֶֽנָּה׃

וְיָת תַּרְתֵּין כּוֹלְיָן וְיָת תַּרְבָּא דַּעֲלֵיהוֹן דְּעַל גִּסְסַיָּא וְיָת חַצְרָא דְּעַל כַּבְדָּא עַל כּוֹלְיָתָא יַעְדֵּינַהּ.

ואלכליתין ואלשחם אלד֗י עליהמא אלד֗י עלי אלאחשא וזיאדה אלכבד מע אלכלי ינזעהא.

וַאלּכִּליַתַּיְןִ וַאלשַּׁחםַ אַלַּדִ׳י עַלַיְהִמַא אַלַּדִ׳י עַלַי׳ אלּאַחשַׁאאִ וַזִיַאדַתַּ אַלּכַּבִּדִ מַעַ אַלּכֻּלַי׳ יַנזַעֻהַא

καὶ τοὺς δύο νεφροὺς καὶ τὸ στέαρ τὸ ἐπ’ αὐτῶν τὸ ἐπὶ τῶν μηρίων καὶ τὸν λοβὸν τὸν ἐπὶ τοῦ ἥπατος [σὺν τοῖς νεφροῖς περιελεῖ],

ה וְהִקְטִ֨ירוּ אֹת֤וֹ בְנֵֽי־אַהֲרֹן֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עַל־הָ֣עֹלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עַל־הָעֵצִ֖ים אֲשֶׁ֣ר עַל־הָאֵ֑שׁ אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַֽיְיָ

וְיַסְּקוּן יָתֵיהּ בְּנֵי אַהֲרֹן לְמַדְבְּחָא עַל עֲלָתָא דְּעַל אָעַיָּא דְּעַל אִישָׁתָא קוּרְבַּן דְּמִתְקַבַּל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ.

ויקתרו ד֗לך בני הרון עלי אלמד֗בח עלי אלצעידה אלתי עלי אלחטב אלתי עלי אלנאר מקבולא מרצ֗יא ללה.

וַיֻקַתִּרֻ דַ׳לִכַּ, בַּנֻו אהַרֻוןַ עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ עַלַי׳ אַלצַּעִידַתִ אַלַּתִי עַלַי׳ אלּחַטַבִּ אלּדִ׳י עַלַי׳ אלנַּארִ קֻרבַּאנַא מַקבּוּלַא מֻרַצִ׳יַא לִלָּהִ

καὶ ἀνοίσουσιν αὐτὰ οἱ υἱοὶ Ααρων οἱ ἱερεῖς ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον ἐπὶ τὰ ὁλοκαυτώματα ἐπὶ τὰ ξύλα τὰ ἐπὶ τοῦ πυρὸς ἐπὶ τοῦ θυσιαστηρίου· κάρπωμα, ὀσμὴ εὐωδίας κυρίῳ.

ו וְאִם־מִן־הַצֹּ֧אן קׇרְבָּנ֛וֹ לְזֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים לַיְיָ֑ זָכָר֙ א֣וֹ נְקֵבָ֔ה תָּמִ֖ים יַקְרִיבֶֽנּוּ׃

וְאִם מִן עָנָא קוּרְבָּנֵיהּ לְנִכְסַת קוּדְשַׁיָּא קֳדָם יְיָ דְּכַר אוֹ נוּקְבָּא שְׁלִים יְקָרְבִנֵּיהּ.

ואן כאן קרבאנא מן אלג֗נם ד֗בח סלאמה ללה ד֗כרא או אנת֗י פליקרבה צחיחא.

וַאִן כַּאןַ קֻרבַּאנֻהֻ מִןַ אלגַ׳נַם דֻ׳בֻּחַ סַלַאמַתֵ לִלָּהִ דַ׳כַּרֹ אַוְ אֻנתַּ׳י׳ פַליֻקַרִּבּהֻ צַחִיחַא

Ἐὰν δὲ ἀπὸ τῶν προβάτων τὸ δῶρον αὐτοῦ, θυσίαν σωτηρίου τῷ κυρίῳ, ἄρσεν ἢ θῆλυ, ἄμωμον προσοίσει αὐτό.

ז אִם־כֶּ֥שֶׂב הֽוּא־מַקְרִ֖יב אֶת־קׇרְבָּנ֑וֹ וְהִקְרִ֥יב אֹת֖וֹ לִפְנֵ֥י יְיָ

אִם אִמַּר הוּא מְקָרֵיב יָת קוּרְבָּנֵיהּ וִיקָרֵיב יָתֵיהּ קֳדָם יְיָ.

פאן כאן קרבאנה חמלא פליקרבה בין ידי אללה.

פַאִן כַּאןַ קֻרבַּאנֻהֻ חַמַלַא פַליֻקַרִּבּהֻ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ

ἐὰν ἄρνα προσαγάγῃ τὸ δῶρον αὐτοῦ, προσάξει αὐτὸ ἔναντι κυρίου

ח וְסָמַ֤ךְ אֶת־יָדוֹ֙ עַל־רֹ֣אשׁ קׇרְבָּנ֔וֹ וְשָׁחַ֣ט אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְ֠זָרְק֠וּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֧ן אֶת־דָּמ֛וֹ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃

וְיִסְמוֹךְ יָת יְדֵיהּ עַל רֵישׁ קוּרְבָּנֵיהּ וְיִכּוֹס יָתֵיהּ קֳדָם מַשְׁכַּן זִמְנָא וְיִזְרְקוּן בְּנֵי אַהֲרֹן יָת דְּמֵיהּ עַל מַדְבְּחָא סְחוֹר סְחוֹר.

ויסנד ידה עלי ראס קרבאנה ויד֗בחה בין ידי כ֗בא אלמחצ֗ר וירשו בנו הרון דמה עלי אלמד֗בח מסתדירא.

וַיַסנֻדֻ יַדַהֻ עַלַי׳ רַאסִ קֻרבַּאנִהִ וַיַד׳בַּחֻהֻ בַּיְןַ יַדַיְ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ וַיַרֻשֻּׁ בַּנֻו אהַרֻוןַ דַמַהֻ עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ מֻסתַּדִירַא

καὶ ἐπιθήσει τὰς χεῖρας ἐπὶ τὴν κεφαλὴν τοῦ δώρου αὐτοῦ καὶ σφάξει αὐτὸ παρὰ τὰς θύρας τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου, καὶ προσχεοῦσιν οἱ υἱοὶ Ααρων οἱ ἱερεῖς τὸ αἷμα ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον κύκλῳ.

ט וְהִקְרִ֨יב מִזֶּ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ אִשֶּׁ֣ה לַיְיָ֒ חֶלְבּוֹ֙ הָאַלְיָ֣ה תְמִימָ֔ה לְעֻמַּ֥ת הֶעָצֶ֖ה יְסִירֶ֑נָּה וְאֶת־הַחֵ֙לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כׇּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב׃

וִיקָרֵיב מִנִּכְסַת קוּדְשַׁיָּא קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ תַּרְבֵּיהּ אַלְיְתָא שַׁלְמְתָא לָקֳבֵיל שַׁזַרְתָּא יַעְדֵּינַהּ וְיָת תַּרְבָּא דְּחָפֵי יָת גַּוָּא וְיָת כָּל תַּרְבָּא דְּעַל גַּוָּא.

ויקרב מן ד֗בח אלסלאמה קרבאנא תרבה ואלאליה צחיחה אמאם אלעצאץ ינזעהא ואלת֗רב אלמוג֗טי אלגוף וסאיר אלשחם אלד֗י עלי אלגוף.

וַיֻקַרִּבֻּ מִן דֻ׳בֻּחִ אלסַּלַאמַתִ קֻרבַּאנַא לִלָּהִ אַלתֻּ׳רבַּ וַאלּאִליַתַּ צַחִיחַתַּ אַמַאםַ אַלּעַצעַצִ יַנזַעֻהַא וַאלתֻּ׳רבַּ אַלּמֻגַ׳טִי אַלגַוְפִ וַסַאאִרַ אַלשַּׁחם אַלַּדִ׳י עַלַי׳ אַלגַוְפִ

καὶ προσοίσει ἀπὸ τῆς θυσίας τοῦ σωτηρίου κάρπωμα τῷ θεῷ, τὸ στέαρ καὶ τὴν ὀσφὺν ἄμωμον [σὺν ταῖς ψόαις περιελεῖ αὐτό] καὶ τὸ στέαρ τῆς κοιλίας

י וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֙לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־הַיֹּתֶ֙רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד עַל־הַכְּלָיֹ֖ת יְסִירֶֽנָּה׃

ואלכלותין ואלשחם אלד֗י עלי אלאחשא וזיאדה אלכבד מע אלכלי ינזעהא.

καὶ ἀμφοτέρους τοὺς νεφροὺς καὶ τὸ στέαρ τὸ ἐπ’ αὐτῶν τὸ ἐπὶ τῶν μηρίων καὶ τὸν λοβὸν τὸν ἐπὶ τοῦ ἥπατος [σὺν τοῖς νεφροῖς περιελών]

יא וְהִקְטִיר֥וֹ הַכֹּהֵ֖ן הַמִּזְבֵּ֑חָה לֶ֥חֶם אִשֶּׁ֖ה לַיְיָ

וְיַסְּקִנֵּיהּ כָּהֲנָא לְמַדְבְּחָא לְחֵים קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ.

ויקתר ד֗לך אלאמאם עלי אלמד֗בח קרבאן מחרקא ללה.

וַיֻקַתִּרֻ דַ׳לִךַּ אַלּאִמַאם עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ קֻרבַּאנַא מַקבּוּלַא לִלָּהִ

ἀνοίσει ὁ ἱερεὺς ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον· ὀσμὴ εὐωδίας, κάρπωμα κυρίῳ.

יב וְאִ֥ם עֵ֖ז קׇרְבָּנ֑וֹ וְהִקְרִיב֖וֹ לִפְנֵ֥י יְיָ

וְאִם מִן בְּנֵי עִזַּיָּא קוּרְבָּנֵיהּ וִיקָרְבִנֵּיהּ קֳדָם יְיָ.

ואן כאן קרבאנה מאעז פליקרבה בין ידי אללה.

וַאִן כַּאןַ קֻרבַּאנֻהֻ מִןַ אלמַאעִזִ פַליֻקַרִּבּהֻ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ

Ἐὰν δὲ ἀπὸ τῶν αἰγῶν τὸ δῶρον αὐτοῦ, καὶ προσάξει ἔναντι κυρίου

יג וְסָמַ֤ךְ אֶת־יָדוֹ֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ וְשָׁחַ֣ט אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְ֠זָרְק֠וּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֧ן אֶת־דָּמ֛וֹ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃

וְיִסְמוֹךְ יָת יְדֵיהּ עַל רֵישֵׁיהּ וְיִכּוֹס יָתֵיהּ קֳדָם מַשְׁכַּן זִמְנָא וְיִזְרְקוּן בְּנֵי אַהֲרֹן יָת דְּמֵיהּ עַל מַדְבְּחָא סְחוֹר סְחוֹר.

ויסנד ידה עלי ראסה וידבחה בין ידי כ֗בא אלמחצ֗ר וירשו בנו הרון דמה עלי אלמד֗בח מסתדירא.

וַיַסנֻדֻ יַדַהֻ עַלַי׳ רַאסִהִ וַיַד׳בַּחֻהֻ בַּיְןַ יַדַיְ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ וַיַרֻשֻּׁ בַּנֻו אהַרֻוןַ דַמַהֻ עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ מֻסתַּדִירַא

καὶ ἐπιθήσει τὰς χεῖρας ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ, καὶ σφάξουσιν αὐτὸ ἔναντι κυρίου παρὰ τὰς θύρας τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου, καὶ προσχεοῦσιν οἱ υἱοὶ Ααρων οἱ ἱερεῖς τὸ αἷμα ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον κύκλῳ.

יד וְהִקְרִ֤יב מִמֶּ֙נּוּ֙ קׇרְבָּנ֔וֹ אִשֶּׁ֖ה לַֽיְיָ֑ אֶת־הַחֵ֙לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כׇּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב׃

וִיקָרֵיב מִנֵּיהּ קוּרְבָּנֵיהּ קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ יָת תַּרְבָּא דְּחָפֵי יָת גַּוָּא וְיָת כָּל תַּרְבָּא דְּעַל גַּוָּא.

ויקרב מנה קרבאנא ללה אלת֗רב אלמג֗טי אלגוף וסאיר אלשחם אלד֗י עלי אלגוף.

וַיֻקַרִּבֻּ מִנהֻ קֻרבַּאנַא לִלָּהִ אַלתֻּ׳רבַּ אַלּמֻגַ׳טִיַ אַלגַוְפִ וַסַאאִרַ אַלשַּׁחם אַלַּדִ׳י עַלַי׳ אַלגַוְפִ

καὶ ἀνοίσει ἐπ’ αὐτοῦ κάρπωμα κυρίῳ, τὸ στέαρ τὸ κατακαλύπτον τὴν κοιλίαν καὶ πᾶν τὸ στέαρ τὸ ἐπὶ τῆς κοιλίας

טו וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֙לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־הַיֹּתֶ֙רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד עַל־הַכְּלָיֹ֖ת יְסִירֶֽנָּה׃

ואלכליתין ואלשחם אלד֗י עליהמא עלי אלאחשא וזיאדה אלכבד מע אלכלי ינזעהא.

וַאלּכִּליַתַּיְןִ וַאלשַּׁחםַ אַלַּדִ׳י עַלַיְהֻמַא אַלַּדִ׳י עַלַי׳ אלּאַחשַׁאאִ וַזִיַאדַתַּ אַלּכַּבִּדִ מַעַ אַלּכֻּלַי׳ יַנזַעֻהַא

καὶ ἀμφοτέρους τοὺς νεφροὺς καὶ πᾶν τὸ στέαρ τὸ ἐπ’ αὐτῶν τὸ ἐπὶ τῶν μηρίων καὶ τὸν λοβὸν τοῦ ἥπατος [σὺν τοῖς νεφροῖς περιελεῖ],

טז וְהִקְטִירָ֥ם הַכֹּהֵ֖ן הַמִּזְבֵּ֑חָה לֶ֤חֶם אִשֶּׁה֙ לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ כׇּל־חֵ֖לֶב לַיְיָ

וְיַסֵּיקִנּוּן כָּהֲנָא לְמַדְבְּחָא לְחֵים קוּרְבָּנָא לְאִתְקַבָּלָא בְּרַעֲוָא כָּל תַּרְבָּא קֳדָם יְיָ.

ויקתרהא אלאמאם עלי אלמד֗בח קרבאנא מחרקא מקבולא מרצ֗יא כל שחם כד֗אך ללה.

וַיֻקַתִּרֻהַא אַלּאִמַאם עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ קֻרבַּאנַא מֻחרַקַא מֻרַצִ׳יַא מַקבּוּלַא כֻּלִּ שַׁחמֵ כַּדַ׳אךַּ לִלָּהִ

καὶ ἀνοίσει ὁ ἱερεὺς ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον· κάρπωμα, ὀσμὴ εὐωδίας τῷ κυρίῳ. πᾶν τὸ στέαρ τῷ κυρίῳ·

יז חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל מוֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם כׇּל־חֵ֥לֶב וְכׇל־דָּ֖ם לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ׃

קְיָם עָלַם לְדָרֵיכוֹן בְּכֹל מוֹתְבָנֵיכוֹן כָּל תַּרְבָּא וְכָל דְּמָא לָא תֵיכְלוּן.

רסם אלדהר עלי מר אגיאלכם פי גמיע מסאכנכם כל שחם וכל דם לא תאכלונהא.

רַסםַ אַלדַּהרִ עַלַי׳ מַרִּ אַגיַאלִכֻּם פִי גַמִיעִ מַסַאכִּנִכֻּם כֻּלִּ שַׁחמֵ וַכֻּלֻּ דַמֵ לַא תַּאכֻּלֻוא

νόμιμον εἰς τὸν αἰῶνα εἰς τὰς γενεὰς ὑμῶν ἐν πάσῃ κατοικίᾳ ὑμῶν· πᾶν στέαρ καὶ πᾶν αἷμα οὐκ ἔδεσθε.

פרק דתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וַיְדַבֵּ֥ר יְיָ֖ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר.

ת֗ם כלם אללה מוסי תכלימא.

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ תַּכּלִימַא

Καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων

ב דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֮ לֵאמֹר֒ נֶ֗פֶשׁ כִּֽי־תֶחֱטָ֤א בִשְׁגָגָה֙ מִכֹּל֙ מִצְוֺ֣ת יְיָ֔ אֲשֶׁ֖ר לֹ֣א תֵעָשֶׂ֑ינָה וְעָשָׂ֕ה מֵאַחַ֖ת מֵהֵֽנָּה׃

מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמֵימַר אֲנָשׁ אֲרֵי יְחוּב בְּשָׁלוּ מִכֹּל פִּקּוֹדַיָּא דַּייָ דְּלָא כָשְׁרִין לְאִתְעֲבָדָא וְיַעֲבֵיד מִן חַד מִנְּהוֹן.

מר בני אסראיל קאילא אי אנסאן אד֗א אכ֗טא בסהו בשי מן פראיץ֗ אללה אלתי לא תעמל פעמל ואחדה מנהן.

מֻר בַּנִי יִסרַאאִיל קַאאִלַא אִי אִנסַאןֵ אַכ׳טַאַ בִּסַהו מִן פַרַאאִץִ׳ אַללָּהִ אַלַּתִּי לַא תֻעמַלֻ פַעַמִלַ וַאחִדַתַּ מִנהַא

Λάλησον πρὸς τοὺς υἱοὺς Ισραηλ λέγων Ψυχὴ ἐὰν ἁμάρτῃ ἔναντι κυρίου ἀκουσίως ἀπὸ τῶν προσταγμάτων κυρίου, ὧν οὐ δεῖ ποιεῖν, καὶ ποιήσῃ ἕν τι ἀπ’ αὐτῶν·

ג אִ֣ם הַכֹּהֵ֧ן הַמָּשִׁ֛יחַ יֶחֱטָ֖א לְאַשְׁמַ֣ת הָעָ֑ם וְהִקְרִ֡יב עַ֣ל חַטָּאתוֹ֩ אֲשֶׁ֨ר חָטָ֜א פַּ֣ר בֶּן־בָּקָ֥ר תָּמִ֛ים לַיְיָ֖ לְחַטָּֽאת׃

אִם כָּהֲנָא רַבָּא יְחוּב לְחוֹבַת עַמָּא וִיקָרֵיב עַל חוֹבְתֵיהּ דְּחָב תּוֹר בַּר תּוֹרֵי שְׁלִים קֳדָם יְיָ לְחַטָּתָא.

אן אכ֗טא אלאמאם אלממסוח עלי סביל כ֗טא אלנאס פליקרב עלי כ֗טיתה אלתי אכ֗טאהא רת֗א מן אלבקר צחיחא ללה ד֗כוה.

אִן אַכ׳טַאַ אַלּאִמַאם אַלּמַמסֻוחֻ עַלַי׳ סַבִּילִ כַ׳טַאַ אלנַּאסִ פַליֻקַרִּבּ עַלַי׳ כַ׳טַיַאתִהִ אַלַּתִי אַכ׳טאַ רַתַּא מִןַ אלבַּקַרִ צַחִיחַא לִלָּהִ זַכּוַתַּ

ἐὰν μὲν ὁ ἀρχιερεὺς ὁ κεχρισμένος ἁμάρτῃ τοῦ τὸν λαὸν ἁμαρτεῖν, καὶ προσάξει περὶ τῆς ἁμαρτίας αὐτοῦ, ἧς ἥμαρτεν, μόσχον ἐκ βοῶν ἄμωμον τῷ κυρίῳ περὶ τῆς ἁμαρτίας αὐτοῦ.

ד וְהֵבִ֣יא אֶת־הַפָּ֗ר אֶל־פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לִפְנֵ֣י יְיָ֑ וְסָמַ֤ךְ אֶת־יָדוֹ֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַפָּ֔ר וְשָׁחַ֥ט אֶת־הַפָּ֖ר לִפְנֵ֥י יְיָ

וְיַיְתֵי יָת תּוֹרָא לִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא לִקְדָם יְיָ וְיִסְמוֹךְ יָת יְדֵיהּ עַל רֵישׁ תּוֹרָא וְיִכּוֹס יָת תּוֹרָא קֳדָם יְיָ.

ויאתי באלתור אלי באב כ֗בא אלמחצ֗ר בין ידי אללה ויסנד ידה עלי ראסה ויד֗בחה בין ידי אללה.

וַיַאתִי בִּאלרַּתֵּ אִלַי׳ בַּאבִּ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ וַיַסנֻדֻ יַדַהֻ עַלַי׳ רַאסִהִ וַיַד׳בַּחֻהֻ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ

καὶ προσάξει τὸν μόσχον παρὰ τὴν θύραν τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου ἔναντι κυρίου καὶ ἐπιθήσει τὴν χεῖρα αὐτοῦ ἐπὶ τὴν κεφαλὴν τοῦ μόσχου ἔναντι κυρίου καὶ σφάξει τὸν μόσχον ἐνώπιον κυρίου.

ה וְלָקַ֛ח הַכֹּהֵ֥ן הַמָּשִׁ֖יחַ מִדַּ֣ם הַפָּ֑ר וְהֵבִ֥יא אֹת֖וֹ אֶל־אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

וְיִסַּב כָּהֲנָא רַבָּא מִדְּמָא דְּתוֹרָא וְיַעֵיל יָתֵיהּ לְמַשְׁכַּן זִמְנָא.

ויאכ֗ד֗ אלאמאם אלממסוח מן דמה פידכ֗לה אלי כ֗בא אלמחצ֗ר.

וַיַאכֻ׳דֻ׳ אַלּאִמַאם אַלּמַמסֻוחֻ מִן דַמִהִ וַיֻדכִ׳לֻהֻ אִלַי׳ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ

καὶ λαβὼν ὁ ἱερεὺς ὁ χριστὸς ὁ τετελειωμένος τὰς χεῖρας ἀπὸ τοῦ αἵματος τοῦ μόσχου καὶ εἰσοίσει αὐτὸ ἐπὶ τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου·

ו וְטָבַ֧ל הַכֹּהֵ֛ן אֶת־אֶצְבָּע֖וֹ בַּדָּ֑ם וְהִזָּ֨ה מִן־הַדָּ֜ם שֶׁ֤בַע פְּעָמִים֙ לִפְנֵ֣י יְיָ֔ אֶת־פְּנֵ֖י פָּרֹ֥כֶת הַקֹּֽדֶשׁ׃

וְיִטְבּוֹל כָּהֲנָא יָת אֶצְבְּעֵיהּ בִּדְמָא וְיַדֵּי מִן דְּמָא שְׁבַע זִמְנִין קֳדָם יְיָ קֳדָם פָּרוּכְתָּא דְּקוּדְשָׁא.

ויג֗מס אצבעה פיה וינצ֗ח מנה סבע מראר בין ידי אללה קבאלה סגף אלקדס.

וַיַג׳מִסֻ אִצבַּעַהֻ פִי אַלדַּםִ וַיַנצַ׳חֻ מִנהֻ סַבּעַ מִרַארֵ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ קֻבַּאלַתַּ סַגפִ אלּקֻדֻסִ

καὶ βάψει ὁ ἱερεὺς τὸν δάκτυλον εἰς τὸ αἷμα καὶ προσρανεῖ ἀπὸ τοῦ αἵματος ἑπτάκις ἔναντι κυρίου κατὰ τὸ καταπέτασμα τὸ ἅγιον·

ז וְנָתַן֩ הַכֹּהֵ֨ן מִן־הַדָּ֜ם עַל־קַ֠רְנ֠וֹת מִזְבַּ֨ח קְטֹ֤רֶת הַסַּמִּים֙ לִפְנֵ֣י יְיָ֔ אֲשֶׁ֖ר בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְאֵ֣ת ׀ כׇּל־דַּ֣ם הַפָּ֗ר יִשְׁפֹּךְ֙ אֶל־יְסוֹד֙ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֔ה אֲשֶׁר־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

וְיִתֵּין כָּהֲנָא מִן דְּמָא עַל קַרְנָת מַדְבַּח קְטוֹרַת בֻּסְמַיָּא קֳדָם יְיָ דִּבְמַשְׁכַּן זִמְנָא וְיָת כָּל דְּמָא דְּתוֹרָא יִשְׁפּוֹךְ לִיסוֹדָא דְּמַדְבְּחָא דַּעֲלָתָא דְּבִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא.

ת֗ם יצ֗ע מן אלדם עלי ארכאן מד֗בח בכ֗ור אלצמוג אלד֗י בין ידי אללה פי כ֗בא אלמחצ֗ר ובאקי אלדם יצבה ענד אסאס מד֗בח אלצעידה אלד֗י ענד באב כ֗בא אלמחצ֗ר.

תֻ׳םַּ יַצַ׳עֻ אַלּאִמַאם מִןַ אלדַּם עַלַי׳ אַרכַּאןִ מַד׳בַּחִ בֻּכֻ׳ורִ אלצֻּמֻוגִ׳ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ אַלַּדִ׳י פִי כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ וַבַּאקִי אַלדַּם יַצֻבֻּהֻ עִנדַ אַסַאסִ מַד׳בַּחִ אלצַּעִידַתִ אלּדִ׳י עִנדַ בַּאבִּ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ

καὶ ἐπιθήσει ὁ ἱερεὺς ἀπὸ τοῦ αἵματος τοῦ μόσχου ἐπὶ τὰ κέρατα τοῦ θυσιαστηρίου τοῦ θυμιάματος τῆς συνθέσεως τοῦ ἐναντίον κυρίου, ὅ ἐστιν ἐν τῇ σκηνῇ τοῦ μαρτυρίου· καὶ πᾶν τὸ αἷμα τοῦ μόσχου ἐκχεεῖ παρὰ τὴν βάσιν τοῦ θυσιαστηρίου τῶν ὁλοκαυτωμάτων, ὅ ἐστιν παρὰ τὰς θύρας τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου.

ח וְאֶת־כׇּל־חֵ֛לֶב פַּ֥ר הַֽחַטָּ֖את יָרִ֣ים מִמֶּ֑נּוּ אֶת־הַחֵ֙לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה עַל־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כׇּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב׃

וְיָת כָּל תְּרַב תּוֹרָא דְּחַטָּתָא יַפְרֵישׁ מִנֵּיהּ יָת תַּרְבָּא דְּחָפֵי עַל גַּוָּא וְיָת כָּל תַּרְבָּא דְּעַל גַּוָּא.

וגמיע שחם רת֗ אלד֗כוה ינזעה מנה אלת֗רב אלמג֗טי אלגוף וסאיר אלשחם אלד֗י עלי אלגוף.

וַגַמִיעַ שַׁחםִ תַּ׳ורִ אלזַּכּוַתִ יַנזַעֻהֻ מִנהֻ אַלתֻּ׳רבַּ אַלּמֻגַ׳טִיַ אַלגַוְפִ וַסַאאִרַ אַלשַּׁחם אַלַּדִ׳י עַלַי׳ אַלגַוְפִ

καὶ πᾶν τὸ στέαρ τοῦ μόσχου τοῦ τῆς ἁμαρτίας περιελεῖ ἀπ’ αὐτοῦ, τὸ στέαρ τὸ κατακαλύπτον τὰ ἐνδόσθια καὶ πᾶν τὸ στέαρ τὸ ἐπὶ τῶν ἐνδοσθίων

ט וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֙לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵיהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־הַיֹּתֶ֙רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד עַל־הַכְּלָי֖וֹת יְסִירֶֽנָּה׃

ואלכליתין ואלשחם אלד֗י עליהמא עלי אלאחשא וזיאדה אלכבד מע אלכלי ינזעהא.

καὶ τοὺς δύο νεφροὺς καὶ τὸ στέαρ τὸ ἐπ’ αὐτῶν, ὅ ἐστιν ἐπὶ τῶν μηρίων, καὶ τὸν λοβὸν τὸν ἐπὶ τοῦ ἥπατος [σὺν τοῖς νεφροῖς περιελεῖ αὐτό],

י כַּאֲשֶׁ֣ר יוּרַ֔ם מִשּׁ֖וֹר זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֑ים וְהִקְטִירָם֙ הַכֹּהֵ֔ן עַ֖ל מִזְבַּ֥ח הָעֹלָֽה׃

כְּמָא דְּמִתַּפְרַשׁ מִתּוֹר נִכְסַת קוּדְשַׁיָּא וְיַסֵּיקִנּוּן כָּהֲנָא עַל מַדְבְּחָא דַּעֲלָתָא.

כמא ירפע מן ת֗ור ד֗בח אלסלאמה ויקתרהא אלאמאם עלי מד֗בח אלצעידה.

כַּמַא יֻרפַעֻ מִן תַּ׳ורִ דֻ׳בֻּחִ אלסַּלַאמַתִ וַיֻקַתִּרֻהַא אלאַמַאם עַלַי׳ מַד׳בַּחִ אלצַּעִידַתִ

ὃν τρόπον ἀφαιρεῖται ἀπὸ τοῦ μόσχου τοῦ τῆς θυσίας τοῦ σωτηρίου, καὶ ἀνοίσει ὁ ἱερεὺς ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τῆς καρπώσεως.

יא וְאֶת־ע֤וֹר הַפָּר֙ וְאֶת־כׇּל־בְּשָׂר֔וֹ עַל־רֹאשׁ֖וֹ וְעַל־כְּרָעָ֑יו וְקִרְבּ֖וֹ וּפִרְשֽׁוֹ׃

וְיָת מְשַׁךְ תּוֹרָא וְיָת כָּל בִּסְרֵיהּ עַל רֵישֵׁיהּ וְעַל כְּרָעוֹהִי וְגַוֵּיהּ וְאוּכְלֵיהּ.

וגלד אלת֗ור וגמיע לחמה מע ראסה ואכארעה ובטנה ופרת֗ה.

וַגִלדֻ אַלתַּ׳וְרִ וַגַמִיעֻ לַחמִהִ מַעַ רַאסִהִ וַאַכַּארִעִהִ וַבַּטנִהִ וַפַרַתִהִ

καὶ τὸ δέρμα τοῦ μόσχου καὶ πᾶσαν αὐτοῦ τὴν σάρκα σὺν τῇ κεφαλῇ καὶ τοῖς ἀκρωτηρίοις καὶ τῇ κοιλίᾳ καὶ τῇ κόπρῳ

יב וְהוֹצִ֣יא אֶת־כׇּל־הַ֠פָּ֠ר אֶל־מִח֨וּץ לַֽמַּחֲנֶ֜ה אֶל־מָק֤וֹם טָהוֹר֙ אֶל־שֶׁ֣פֶךְ הַדֶּ֔שֶׁן וְשָׂרַ֥ף אֹת֛וֹ עַל־עֵצִ֖ים בָּאֵ֑שׁ עַל־שֶׁ֥פֶךְ הַדֶּ֖שֶׁן יִשָּׂרֵֽף׃

וְיַפֵּיק יָת כָּל תּוֹרָא לְמִבַּרָא לְמַשְׁרִיתָא לַאֲתַר דְּכֵי לַאֲתַר בֵּית מֵישַׁד קִטְמָא וְיוֹקֵיד יָתֵיהּ עַל אָעַיָּא בְּאִישָׁתָא עַל אֲתַר בֵּית מֵישַׁד קִטְמָא יִתּוֹקַד.

ויכ֗רג גמיע ד֗לך אלי כ֗ארג אלעסכר אלי מוצ֗ע טאהר אלי מטרח אלרמאד ויחרקה מע חטב באלנאר כד֗אך עלי מטרח אלרמאד יחרק.

וַיֻכ׳רִגֻ גַמִיעַ דַ׳לִךַּ אִלַי׳ כַ׳ארִגִ אלמֻעַסכַּרִ אִלַי׳ מַוְצִ׳עֵ טַאהִרֵ אִלַי׳ מַטרַחִ אלרַּמַאדִ וַיַחרֻקֻהֻ עַלַי׳ חַטַבֵּ בִּאלנַּארִ פִי מַוְצִ׳עִ מַטרַחִ אלרַּמַאדִיֻחרַקֻ

καὶ ἐξοίσουσιν ὅλον τὸν μόσχον ἔξω τῆς παρεμβολῆς εἰς τόπον καθαρόν, οὗ ἐκχεοῦσιν τὴν σποδιάν, καὶ κατακαύσουσιν αὐτὸν ἐπὶ ξύλων ἐν πυρί· ἐπὶ τῆς ἐκχύσεως τῆς σποδιᾶς καυθήσεται.

יג וְאִ֨ם כׇּל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ יִשְׁגּ֔וּ וְנֶעְלַ֣ם דָּבָ֔ר מֵעֵינֵ֖י הַקָּהָ֑ל וְ֠עָשׂ֠וּ אַחַ֨ת מִכׇּל־מִצְוֺ֧ת יְיָ֛ אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵעָשֶׂ֖ינָה וְאָשֵֽׁמוּ׃

וְאִם כָּל כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל יִשְׁתְּלוֹן וִיהֵי מְכוּסַּא פִּתְגָמָא מֵעֵינֵי קְהָלָא וְיַעְבְּדוּן חַד מִכָּל פִּקּוֹדַיָּא דַּייָ דְּלָא כָשְׁרִין לְאִתְעֲבָדָא וִיחוּבוּן.

פאן אכ֗טא גמע אלקום אלאסראיל וגבי אמר ען עיון אלנאס אלגוק פעמלו ואחדה מן פראיץ֗ אללה אלתי לא תעמלו פאת֗מו.

וַאִן סַהִי גַמעֹ מִן גַמִיעִ אל יִסרַאאִיל וַגַ׳אבַּ אַמרֹ מִן עֻיֻוןִ אלגַוְקִ פַעַמִלֻוא וַאחִדַתַּ מִן פַרַאאִץִ׳ אַללָּהִ אַלַּתִי לַא תֻעמַלֻ פַאתִ׳מֻוא

Ἐὰν δὲ πᾶσα συναγωγὴ Ισραηλ ἀγνοήσῃ ἀκουσίως καὶ λάθῃ ῥῆμα ἐξ ὀφθαλμῶν τῆς συναγωγῆς καὶ ποιήσωσιν μίαν ἀπὸ πασῶν τῶν ἐντολῶν κυρίου, ἣ οὐ ποιηθήσεται, καὶ πλημμελήσωσιν,

יד וְנֽוֹדְעָה֙ הַֽחַטָּ֔את אֲשֶׁ֥ר חָטְא֖וּ עָלֶ֑יהָ וְהִקְרִ֨יבוּ הַקָּהָ֜ל פַּ֤ר בֶּן־בָּקָר֙ לְחַטָּ֔את וְהֵבִ֣יאוּ אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

וְתִתְיְדַע חוֹבְתָא דְּחָבוּ עֲלַהּ וִיקָרְבוּן קְהָלָא תּוֹר בַּר תּוֹרֵי לְחַטָּתָא וְיַיְתוֹן יָתֵיהּ לִקְדָם מַשְׁכַּן זִמְנָא.

ת֗ם ערפת אלכ֗טיה אלתי אכ֗טו בהא פליקרב אלגוק רת֗א מן אלבקר ללד֗כוה יאתו בה בין ידי כ֗בא אלמחצ֗ר.

תֻ׳םַּ עֻרִפַתִ אלכַ׳טִיאַתֻ אַלַּתִי אַכ׳טַאֻוא בִּהַא פַליֻקַרִּבִּ אלגַוְקֻ רַתַּא מִןַ אלבַּקַרִ לִלזַּכּוַתִ וַיַאתֻוא בִּהִ אִלַי׳ בַּאבִּ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ

καὶ γνωσθῇ αὐτοῖς ἡ ἁμαρτία, ἣν ἥμαρτον ἐν αὐτῇ, καὶ προσάξει ἡ συναγωγὴ μόσχον ἐκ βοῶν ἄμωμον περὶ τῆς ἁμαρτίας καὶ προσάξει αὐτὸν παρὰ τὰς θύρας τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου.

טו וְ֠סָמְכ֠וּ זִקְנֵ֨י הָעֵדָ֧ה אֶת־יְדֵיהֶ֛ם עַל־רֹ֥אשׁ הַפָּ֖ר לִפְנֵ֣י יְיָ֑ וְשָׁחַ֥ט אֶת־הַפָּ֖ר לִפְנֵ֥י יְיָ

וְיִסְמְכוּן סָבֵי כְּנִשְׁתָּא יָת יְדֵיהוֹן עַל רֵישׁ תּוֹרָא קֳדָם יְיָ וְיִכּוֹס יָת תּוֹרָא קֳדָם יְיָ.

ויסנד שיוך֗ אלגמע אידיהם עלי ראס אלרת֗ בין ידי אללה ויד֗בח אלרת֗ בין ידי אללה.

וַיַסנֻדֻ שֻׁיֻוכֻ׳ אַלגַמַאעַתִ אִיאדִיהֻם עַלַי׳ רַאסִ אלתַּ׳וְרִ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ וַיַד׳בַּחֻהֻ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ

καὶ ἐπιθήσουσιν οἱ πρεσβύτεροι τῆς συναγωγῆς τὰς χεῖρας αὐτῶν ἐπὶ τὴν κεφαλὴν τοῦ μόσχου ἔναντι κυρίου καὶ σφάξουσιν τὸν μόσχον ἔναντι κυρίου.

טז וְהֵבִ֛יא הַכֹּהֵ֥ן הַמָּשִׁ֖יחַ מִדַּ֣ם הַפָּ֑ר אֶל־אֹ֖הֶל מוֹעֵֽד׃

וְיַעֵיל כָּהֲנָא רַבָּא מִדְּמָא דְּתוֹרָא לְמַשְׁכַּן זִמְנָא.

וידכ֗ל אלאמאם אלממסוח מן דמה אלי כ֗בא אלמחצ֗ר.

וַיֻדכִ׳לֻ אַלּאִמַאם אַלּמַמסֻוחֻ מִן דַמִהִ אִלַי׳ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ

καὶ εἰσοίσει ὁ ἱερεὺς ὁ χριστὸς ἀπὸ τοῦ αἵματος τοῦ μόσχου εἰς τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου·

יז וְטָבַ֧ל הַכֹּהֵ֛ן אֶצְבָּע֖וֹ מִן־הַדָּ֑ם וְהִזָּ֞ה שֶׁ֤בַע פְּעָמִים֙ לִפְנֵ֣י יְיָ֔ אֵ֖ת פְּנֵ֥י הַפָּרֹֽכֶת׃

וְיִטְבּוֹל כָּהֲנָא אֶצְבְּעֵיהּ מִן דְּמָא וְיַדֵּי שְׁבַע זִמְנִין קֳדָם יְיָ קֳדָם פָּרוּכְתָּא.

ויג֗מס אצבעה פיה וינצ֗ח מנה סבע מראר בין ידי אללה קבאלה אלסגף.

וַיַג׳מִסֻ אִצבַּעִהִ פִיהִ וַיַנצַ׳חֻ מִנהֻ סַבּעַ מִרַארֵ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ קֻבַּאלַתַּ אַלסַגפִ

καὶ βάψει ὁ ἱερεὺς τὸν δάκτυλον ἀπὸ τοῦ αἵματος τοῦ μόσχου καὶ ῥανεῖ ἑπτάκις ἔναντι κυρίου κατενώπιον τοῦ καταπετάσματος τοῦ ἁγίου·

יח וּמִן־הַדָּ֞ם יִתֵּ֣ן ׀ עַל־קַרְנֹ֣ת הַמִּזְבֵּ֗חַ אֲשֶׁר֙ לִפְנֵ֣י יְיָ֔ אֲשֶׁ֖ר בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְאֵ֣ת כׇּל־הַדָּ֗ם יִשְׁפֹּךְ֙ אֶל־יְסוֹד֙ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֔ה אֲשֶׁר־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

וּמִן דְּמָא יִתֵּין עַל קַרְנָת מַדְבְּחָא דִּקְדָם יְיָ דִּבְמַשְׁכַּן זִמְנָא וְיָת כָּל דְּמָא יִשְׁפּוֹךְ לִיסוֹדָא דְּמַדְבְּחָא דַּעֲלָתָא דְּבִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא.

ומנה יצ֗ע עלי ארכאן אלמד֗בח בין ידי אללה אלד֗י פי כ֗בא אלמחצ֗ר ובאקיה יצ֗בה ענד אסאס מד֗בח אלצעידה אלד֗י ענד באב כ֗בא אלמחצ֗ר.

מִנהֻ יַצַ׳עֻ עַלַי׳ אַרכַּאןִ אלּמַד׳בַּחִ אַלַּדִ׳י בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ אַלַּדִ׳י פִי כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ וַבַּאקִיהֻ יַצֻבֻּהֻ עִנדַ אַסַאסִ מַד׳בַּחִ אלצַּעִידַתִ אַלַּדִ׳י עִנדַ בַּאבִּ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ

καὶ ἀπὸ τοῦ αἵματος ἐπιθήσει ὁ ἱερεὺς ἐπὶ τὰ κέρατα τοῦ θυσιαστηρίου τῶν θυμιαμάτων τῆς συνθέσεως, ὅ ἐστιν ἐνώπιον κυρίου, ὅ ἐστιν ἐν τῇ σκηνῇ τοῦ μαρτυρίου· καὶ τὸ πᾶν αἷμα ἐκχεεῖ πρὸς τὴν βάσιν τοῦ θυσιαστηρίου τῶν καρπώσεων τῶν πρὸς τῇ θύρᾳ τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου.

יט וְאֵ֥ת כׇּל־חֶלְבּ֖וֹ יָרִ֣ים מִמֶּ֑נּוּ וְהִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּֽחָה׃

וְיָת כָּל תַּרְבֵּיהּ יַפְרֵישׁ מִנֵּיהּ וְיַסֵּיק לְמַדְבְּחָא.

וגמיע שחמה ירפעה מנה ויקתרה עלי אלמד֗בח.

וַגַמִיעֻ שַׁחמִהִ יַרפַעֻהֻ מִנהֻ וַיֻקַתִּרֻ עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ

καὶ τὸ πᾶν στέαρ περιελεῖ ἀπ’ αὐτοῦ καὶ ἀνοίσει ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον·

כ וְעָשָׂ֣ה לַפָּ֔ר כַּאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְפַ֣ר הַֽחַטָּ֔את כֵּ֖ן יַעֲשֶׂה־לּ֑וֹ וְכִפֶּ֧ר עֲלֵהֶ֛ם הַכֹּהֵ֖ן וְנִסְלַ֥ח לָהֶֽם׃

וְיַעֲבֵיד לְתוֹרָא כְּמָא דַּעֲבַד לְתוֹרָא דְּחַטָּתָא כֵּן יַעֲבֵיד לֵיהּ וִיכַפַּר עֲלֵיהוֹן כָּהֲנָא וְיִשְׁתְּבֵיק לְהוֹן.

ויעמל בה כמא עמל בת֗ור ד֗כוה אלאמאם כד֗אך יעמל בה ויסתג֗פר ענהם אלאמאם ויג֗פר להם.

וַיַעמַלֻ בִּהִ כַּמַא יַעמַלֻ בִּרַתִּ אלזַכּוַתִ כַּדַ׳אךַּ יַעמַלֻ בִּהִ וַיַסתַּג׳פִרֻ עַנהֻם אַלּאִמַאם וַיֻג׳פַרֻ לַהֻם

καὶ ποιήσει τὸν μόσχον ὃν τρόπον ἐποίησεν τὸν μόσχον τὸν τῆς ἁμαρτίας, οὕτως ποιηθήσεται· καὶ ἐξιλάσεται περὶ αὐτῶν ὁ ἱερεύς, καὶ ἀφεθήσεται αὐτοῖς ἡ ἁμαρτία.

כא וְהוֹצִ֣יא אֶת־הַפָּ֗ר אֶל־מִחוּץ֙ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְשָׂרַ֣ף אֹת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר שָׂרַ֔ף אֵ֖ת הַפָּ֣ר הָרִאשׁ֑וֹן חַטַּ֥את הַקָּהָ֖ל הֽוּא׃

וְיַפֵּיק יָת תּוֹרָא לְמִבַּרָא לְמַשְׁרִיתָא וְיוֹקֵיד יָתֵיהּ כְּמָא דְּאוֹקֵיד יָת תּוֹרָא קַדְמָאָה חַטַּת קְהָלָא הוּא.

ויכ֗רג גמיע אלת֗ור כ֗ארג אלעסכר פיחרקה כמא אחרק אלת֗ור אלאול הו ד֗כוה אלגוק.

וַיֻכ׳רִגֻ גַמִיעַ אַלתַּ׳וְרִ אִלַי׳ כַ׳ארִגִ אלמֻעַסכַּרִ וַיַחרִקֻהֻ כַּמַא אַחרַקַ אַלתַּ׳וְרַ אַלּאַוַּל הֻוַ זַכּוַתֻ אַלגַוְקִ

καὶ ἐξοίσουσιν τὸν μόσχον ὅλον ἔξω τῆς παρεμβολῆς καὶ κατακαύσουσιν τὸν μόσχον, ὃν τρόπον κατέκαυσαν τὸν μόσχον τὸν πρότερον. ἁμαρτία συναγωγῆς ἐστιν.

כב אֲשֶׁ֥ר נָשִׂ֖יא יֶֽחֱטָ֑א וְעָשָׂ֡ה אַחַ֣ת מִכׇּל־מִצְוֺת֩ יְיָ֨ אֱלֹהָ֜יו אֲשֶׁ֧ר לֹא־תֵעָשֶׂ֛ינָה בִּשְׁגָגָ֖ה וְאָשֵֽׁם׃

אִם רַבָּא יְחוּב וְיַעֲבֵיד חַד מִכָּל פִּקּוֹדַיָּא דַּייָ אֱלָהֵיהּ דְּלָא כָשְׁרִין לְאִתְעֲבָדָא בְּשָׁלוּ וִיחוּב.

אן אכ֗טא שריף פעמל ואחדה מן פראיץ֗ אללה רבה אלתי לא תעמל סהוא פאת֗ם.

וַאִן אַכ׳טַאַ שַׁרִיףֹ וַעַמִלַ וַאחִדַתַּ מִן פַרַאאִץִ׳ אַללָּהִ רַבִּהִ אַלַּתִי לַא תֻעמַלֻ סַהואַ פַאתִ׳םַ

Ἐὰν δὲ ὁ ἄρχων ἁμάρτῃ καὶ ποιήσῃ μίαν ἀπὸ πασῶν τῶν ἐντολῶν κυρίου τοῦ θεοῦ αὐτῶν, ἣ οὐ ποιηθήσεται, ἀκουσίως καὶ ἁμάρτῃ καὶ πλημμελήσῃ,

כג אֽוֹ־הוֹדַ֤ע אֵלָיו֙ חַטָּאת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר חָטָ֖א בָּ֑הּ וְהֵבִ֧יא אֶת־קׇרְבָּנ֛וֹ שְׂעִ֥יר עִזִּ֖ים זָכָ֥ר תָּמִֽים׃

אוֹ אִתְיְדַע לֵיהּ חוֹבְתֵיהּ דְּחָב בַּהּ וְיַיְתֵי יָת קוּרְבָּנֵיהּ צְפִיר בַּר עִזִּין דְּכַר שְׁלִים.

ת֗ם עלם בכ֗טיתה אלתי אכ֗טא פליאת בקרבאנה עתוד מן אלמאעז ד֗כרא צחיחא.

תֻ׳םַּ עֻלִםַ בִּכַ׳טַיַאתִהִ אַלַּתִי אַכ׳טאַ פַליַאתִ בִּקֻרבַּאנִהִ עַתֻודַא מִןַ אלמַאעִזִ דַ׳כַּרַא צַחִיחַא

καὶ γνωσθῇ αὐτῷ ἡ ἁμαρτία, ἣν ἥμαρτεν ἐν αὐτῇ, καὶ προσοίσει τὸ δῶρον αὐτοῦ χίμαρον ἐξ αἰγῶν, ἄρσεν ἄμωμον.

כד וְסָמַ֤ךְ יָדוֹ֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַשָּׂעִ֔יר וְשָׁחַ֣ט אֹת֗וֹ בִּמְק֛וֹם אֲשֶׁר־יִשְׁחַ֥ט אֶת־הָעֹלָ֖ה לִפְנֵ֣י יְיָ֑ חַטָּ֖את הֽוּא׃

וְיִסְמוֹךְ יְדֵיהּ עַל רֵישׁ צְפִירָא וְיִכּוֹס יָתֵיהּ בְּאַתְרָא דְּיִכּוֹס יָת עֲלָתָא קֳדָם יְיָ חַטָּתָא הוּא.

ויסנד ידה עלי ראסה ויד֗בחה פי מוצ֗ע יד֗בח אלצעידה בין ידי אללה בד֗לך מא יכון ד֗כוה.

וַיַסנֻדֻ יַדַהֻ עַלַי׳ רַאסִהִ וַיַד׳בַּחֻהֻ פִי מַוְצִ׳עִ יַד׳בַּחֻ אַלצַּעִידַתַּ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ כַּדַ׳אךַּ מַא יַכֻּוןֻ זַכּוַתַּ

καὶ ἐπιθήσει τὴν χεῖρα ἐπὶ τὴν κεφαλὴν τοῦ χιμάρου, καὶ σφάξουσιν αὐτὸν ἐν τόπῳ, οὗ σφάζουσιν τὰ ὁλοκαυτώματα ἐνώπιον κυρίου· ἁμαρτία ἐστίν.

כה וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן מִדַּ֤ם הַֽחַטָּאת֙ בְּאֶצְבָּע֔וֹ וְנָתַ֕ן עַל־קַרְנֹ֖ת מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֑ה וְאֶת־דָּמ֣וֹ יִשְׁפֹּ֔ךְ אֶל־יְס֖וֹד מִזְבַּ֥ח הָעֹלָֽה׃

וְיִסַּב כָּהֲנָא מִדְּמָא דְּחַטָּתָא בְּאֶצְבְּעֵיהּ וְיִתֵּין עַל קַרְנָת מַדְבְּחָא דַּעֲלָתָא וְיָת דְּמֵיהּ יִשְׁפּוֹךְ לִיסוֹדָא דְּמַדְבְּחָא דַּעֲלָתָא.

ויאכ֗ד֗ אלאמאם מן דמה באצבעה ויגעל עלי ארכאן מד֗בח אלצעידה וסאיר דמה יצבה ענד אסאסה.

וַיַאכֻ׳דֻ׳ אַלּאִמַאם מִן דַמִהִ בִּאִצבַּעִהִ וַיַגעַלֻ עַלַי׳ אַרכַּאןִ מַד׳בַּחִ אלצַּעִידַתִ וַסַאאִרֻ דַמִהִ יַצֻבֻּהֻ עִנדַ אַסַאסִהִ

καὶ ἐπιθήσει ὁ ἱερεὺς ἀπὸ τοῦ αἵματος τοῦ τῆς ἁμαρτίας τῷ δακτύλῳ ἐπὶ τὰ κέρατα τοῦ θυσιαστηρίου τῶν ὁλοκαυτωμάτων· καὶ τὸ πᾶν αἷμα αὐτοῦ ἐκχεεῖ παρὰ τὴν βάσιν τοῦ θυσιαστηρίου τῶν ὁλοκαυτωμάτων.

כו וְאֶת־כׇּל־חֶלְבּוֹ֙ יַקְטִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חָה כְּחֵ֖לֶב זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֑ים וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵחַטָּאת֖וֹ וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃

וְיָת כָּל תַּרְבֵּיהּ יַסֵּיק לְמַדְבְּחָא כִּתְרַב נִכְסַת קוּדְשַׁיָּא וִיכַפַּר עֲלוֹהִי כָּהֲנָא מֵחוֹבְתֵיהּ וְיִשְׁתְּבֵיק לֵיהּ.

וגמיע שחמה יקתרה עלי אלמד֗בח כשחם ד֗ביח אלסלאמה ויסתג֗פר ענה אלאמאם מן כ֗טיתה ויג֗פר לה.

וַגַמִיעֻ שַׁחמִהִ יֻקַתִּרֻ עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ כַּשַׁחםִ דֻ׳בֻּחִ אלסַּלַאמַתִ וַיַסתַּג׳פִרֻ עַנהֻ אַלּאִמַאם מִן כַ׳טַיַאתִהִ אַלַּתִי אַכ׳טאַ וַיֻג׳פַרֻ לַהֻ

καὶ τὸ πᾶν στέαρ αὐτοῦ ἀνοίσει ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον ὥσπερ τὸ στέαρ θυσίας σωτηρίου. καὶ ἐξιλάσεται περὶ αὐτοῦ ὁ ἱερεὺς ἀπὸ τῆς ἁμαρτίας αὐτοῦ, καὶ ἀφεθήσεται αὐτῷ.

כז וְאִם־נֶ֧פֶשׁ אַחַ֛ת תֶּחֱטָ֥א בִשְׁגָגָ֖ה מֵעַ֣ם הָאָ֑רֶץ בַּ֠עֲשֹׂתָ֠הּ אַחַ֨ת מִמִּצְוֺ֧ת יְיָ֛ אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵעָשֶׂ֖ינָה וְאָשֵֽׁם׃

וְאִם אֲנָשׁ חַד יְחוּב בְּשָׁלוּ מֵעַמָּא דְּאַרְעָא בְּמִעְבְּדֵיהּ חַד מִפִּקּוֹדַיָּא דַּייָ דְּלָא כָשְׁרִין לְאִתְעֲבָדָא וִיחוּב.

ואן אכ֗טא אנסאן מן עואם אלבלד סהוא פעמל ואחדה מן פראיץ֗ אללה אלתי לא תעמל פאת֗ם.

וַאִן אַכ׳טַאַ אִנסַאןֹ וַאחִדֹ מִן עַוַאםִ אלּבַּלַדִסַהוא פַעַמִלַ וַאחִדַתַּ מִן פַרַאאִץִ׳ אַללָּהִ אַלַּתִי לַא תֻעמַלֻ פַאתִ׳םַ

Ἐὰν δὲ ψυχὴ μία ἁμάρτῃ ἀκουσίως ἐκ τοῦ λαοῦ τῆς γῆς ἐν τῷ ποιῆσαι μίαν ἀπὸ πασῶν τῶν ἐντολῶν κυρίου, ἣ οὐ ποιηθήσεται, καὶ πλημμελήσῃ,

כח א֚וֹ הוֹדַ֣ע אֵלָ֔יו חַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֑א וְהֵבִ֨יא קׇרְבָּנ֜וֹ שְׂעִירַ֤ת עִזִּים֙ תְּמִימָ֣ה נְקֵבָ֔ה עַל־חַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֥ר חָטָֽא׃

אוֹ אִתְיְדַע לֵיהּ חוֹבְתֵיהּ דְּחָב וְיַיְתֵי קוּרְבָּנֵיהּ צְפִירַת עִזֵּי שַׁלְמָא נוּקְבָּא עַל חוֹבְתֵיהּ דְּחָב.

ת֗ם ערף בכ֗טאה אלד֗י אכ֗טא פליאת בקרבאנה שאה מן אלמעז צחיחה אנת֗י עלי כ֗טאה אלד֗י אכ֗טא.

תֻ׳םַּ עֻרִףַ בִּכַ׳טַיַאתִהִ אַלַּתִי אַכ׳טאַ פַליַאתִ בִּקֻרבַּאנִהִ שַׁאתַּ מִןַ אלמַאעִזִ צַחִיחַתַּ אֻנתַּ׳י׳ עַלַי׳ כַ׳טַיַאתִהִ אַלַּתִי אַכ׳טאַ

καὶ γνωσθῇ αὐτῷ ἡ ἁμαρτία, ἣν ἥμαρτεν ἐν αὐτῇ, καὶ οἴσει χίμαιραν ἐξ αἰγῶν, θήλειαν ἄμωμον, οἴσει περὶ τῆς ἁμαρτίας, ἧς ἥμαρτεν.

כט וְסָמַךְ֙ אֶת־יָד֔וֹ עַ֖ל רֹ֣אשׁ הַֽחַטָּ֑את וְשָׁחַט֙ אֶת־הַ֣חַטָּ֔את בִּמְק֖וֹם הָעֹלָֽה׃

וְיִסְמוֹךְ יָת יְדֵיהּ עַל רֵישׁ חַטָּאתָא וְיִכּוֹס יָת חַטָּאתָא בְּאַתְרָא דַּעֲלָתָא.

ויסנד ידה עלי ראסהא ויד֗בחהא פי מוצ֗ע אלצעידה.

וַיַסנֻדֻ יַדַהֻ עַלַי׳ רַאסִהַא וַיַד׳בַּחֻהַא פִי מַוְצִ׳עִ אלצַּעִידַתִ

καὶ ἐπιθήσει τὴν χεῖρα ἐπὶ τὴν κεφαλὴν τοῦ ἁμαρτήματος αὐτοῦ, καὶ σφάξουσιν τὴν χίμαιραν τὴν τῆς ἁμαρτίας ἐν τόπῳ, οὗ σφάζουσιν τὰ ὁλοκαυτώματα.

ל וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֤ן מִדָּמָהּ֙ בְּאֶצְבָּע֔וֹ וְנָתַ֕ן עַל־קַרְנֹ֖ת מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֑ה וְאֶת־כׇּל־דָּמָ֣הּ יִשְׁפֹּ֔ךְ אֶל־יְס֖וֹד הַמִּזְבֵּֽחַ׃

וְיִסַּב כָּהֲנָא מִדְּמַהּ בְּאֶצְבְּעֵיהּ וְיִתֵּין עַל קַרְנָת מַדְבְּחָא דַּעֲלָתָא וְיָת כָּל דְּמַהּ יִשְׁפּוֹךְ לִיסוֹדָא דְּמַדְבְּחָא.

ויאכ֗ד֗ אלאמאם מן דמהא באצבעה ויגעל עלי ארכאן מד֗בח אלצעידה וסאיר דמהא יצבה ענד אסאס אלמדבח.

וַיַאכֻ׳דֻ׳ אַלּאִמַאם מִן דַמִהַא בִּאִצבַּעִהִ וַיַגעַלֻ עַלַי׳ אַרכַּאןִ מַד׳בַּחִ אלצַּעִידַתִ וַסַאאִרֻ דַמִהַא יַצֻבֻּהֻ עִנדַ אַסַאסִ אלּמַד׳בַּחִ

καὶ λήμψεται ὁ ἱερεὺς ἀπὸ τοῦ αἵματος αὐτῆς τῷ δακτύλῳ καὶ ἐπιθήσει ἐπὶ τὰ κέρατα τοῦ θυσιαστηρίου τῶν ὁλοκαυτωμάτων· καὶ πᾶν τὸ αἷμα αὐτῆς ἐκχεεῖ παρὰ τὴν βάσιν τοῦ θυσιαστηρίου.

לא וְאֶת־כׇּל־חֶלְבָּ֣הּ יָסִ֗יר כַּאֲשֶׁ֨ר הוּסַ֣ר חֵ֘לֶב֮ מֵעַ֣ל זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֒ וְהִקְטִ֤יר הַכֹּהֵן֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה לְרֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיְיָ֑ וְכִפֶּ֥ר עָלָ֛יו הַכֹּהֵ֖ן וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃

וְיָת כָּל תַּרְבַּהּ יַעְדֵּי כְּמָא דְּאִתַּעְדַּא תְּרַב מֵעַל נִכְסַת קוּדְשַׁיָּא וְיַסֵּיק כָּהֲנָא לְמַדְבְּחָא לְאִתְקַבָּלָא בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ וִיכַפַּר עֲלוֹהִי כָּהֲנָא וְיִשְׁתְּבֵיק לֵיהּ.

וגמיע שחמהא ינזעה כמא ינזע אלשחם מן ד֗באיח אלסלאמה ויקתרה אלאמאם עלי אלמד֗בח מקבול מרצ֗י ללה ויסתג֗פר לה אלאמאם ויג֗פר לה.

וַגַמִיעֻ שַׁחמִהַא יַנזַעֻהֻ כַּמַא נַזַעַ שַׁחםַ אַלּמַאעִזִ מִן דֻ׳בֻּחִ אלסַּלַאמַתִ וַיֻקַתִּרֻהֻ אַלּאִמַאם עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ עַלַי׳ קַרַאבִּיןַ אללָּהִ וַיַסתַּג׳פִרֻ עַנהֻ אַלּאִמַאם וַיֻג׳פַרֻ לַהֻ

Καὶ πᾶν τὸ στέαρ περιελεῖ, ὃν τρόπον περιαιρεῖται στέαρ ἀπὸ θυσίας σωτηρίου, καὶ ἀνοίσει ὁ ἱερεὺς ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον εἰς ὀσμὴν εὐωδίας κυρίῳ. καὶ ἐξιλάσεται περὶ αὐτοῦ ὁ ἱερεύς, καὶ ἀφεθήσεται αὐτῷ.

לב וְאִם־כֶּ֛בֶשׂ יָבִ֥יא קׇרְבָּנ֖וֹ לְחַטָּ֑את נְקֵבָ֥ה תְמִימָ֖ה יְבִיאֶֽנָּה׃

וְאִם אִמַּר יַיְתֵי קוּרְבָּנֵיהּ לְחַטָּתָא נוּקְבָּא שַׁלְמָא יַיְתֵינַהּ.

ואן הו גא בקרבאנה מן אלצ֗אן ללד֗כוה פליאת בהא אנת֗י צחיחה.

וַאִן הֻוַ גַּאבַּ קֻרבַּאנַא מִןַ אלצַ׳אןִ לִלזַּכּוַתִ פַליַאתִ בִּהִ אֻנתַּ׳י׳ צַחִיחַתַּ

ἐὰν δὲ πρόβατον προσενέγκῃ τὸ δῶρον αὐτοῦ εἰς ἁμαρτίαν, θῆλυ ἄμωμον προσοίσει αὐτό.

לג וְסָמַךְ֙ אֶת־יָד֔וֹ עַ֖ל רֹ֣אשׁ הַֽחַטָּ֑את וְשָׁחַ֤ט אֹתָהּ֙ לְחַטָּ֔את בִּמְק֕וֹם אֲשֶׁ֥ר יִשְׁחַ֖ט אֶת־הָעֹלָֽה׃

וְיִסְמוֹךְ יָת יְדֵיהּ עַל רֵישׁ חַטָּתָא וְיִכּוֹס יָתַהּ לְחַטָּתָא בְּאַתְרָא דְּיִכּוֹס יָת עֲלָתָא.

ויסנד ידה עלי ראסהא ויד֗בחהא ללד֗כוה פי מוצ֗ע אלצעידה.

וַיַסנֻדֻ יַדַהֻ עַלַי׳ רַאסִהַא וַיַד׳בַּחֻהַא לִלזַּכּוַתִ פִי מַוְצִ׳עִ אלצַּעִידַתִ

καὶ ἐπιθήσει τὴν χεῖρα ἐπὶ τὴν κεφαλὴν τοῦ τῆς ἁμαρτίας, καὶ σφάξουσιν αὐτὸ ἐν τόπῳ, οὗ σφάζουσιν τὰ ὁλοκαυτώματα.

לד וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן מִדַּ֤ם הַֽחַטָּאת֙ בְּאֶצְבָּע֔וֹ וְנָתַ֕ן עַל־קַרְנֹ֖ת מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֑ה וְאֶת־כׇּל־דָּמָ֣הּ יִשְׁפֹּ֔ךְ אֶל־יְס֖וֹד הַמִּזְבֵּֽחַ׃

וְיִסַּב כָּהֲנָא מִדְּמָא דְּחַטָּתָא בְּאֶצְבְּעֵיהּ וְיִתֵּין עַל קַרְנָת מַדְבְּחָא דַּעֲלָתָא וְיָת כָּל דְּמַהּ יִשְׁפּוֹךְ לִיסוֹדָא דְּמַדְבְּחָא.

ויאכ֗ד֗ אלאמאם מן דמהא באצבעה ויגעל עלי ארכאן מד֗בח אלצעידה וסאיר דמהא יצבה ענד אסאסה.

וַיַאכֻ׳דֻ׳ מִן דַמִהַא בִּאִצבַּעִהִ וַיַצַ׳עֻ עַלַי׳ אַרכַּאןִ מַד׳בַּחִ אלצַּעִידַתִ וַסַאאִרֻ דַמִהַא יַצֻבֻּהֻ עִנדַ אַסַאסִהִ

καὶ λαβὼν ὁ ἱερεὺς ἀπὸ τοῦ αἵματος τοῦ τῆς ἁμαρτίας τῷ δακτύλῳ ἐπιθήσει ἐπὶ τὰ κέρατα τοῦ θυσιαστηρίου τῆς ὁλοκαυτώσεως· καὶ πᾶν αὐτοῦ τὸ αἷμα ἐκχεεῖ παρὰ τὴν βάσιν τοῦ θυσιαστηρίου τῆς ὁλοκαυτώσεως.

לה וְאֶת־כׇּל־חֶלְבָּ֣הּ יָסִ֗יר כַּאֲשֶׁ֨ר יוּסַ֥ר חֵֽלֶב־הַכֶּ֘שֶׂב֮ מִזֶּ֣בַח הַשְּׁלָמִים֒ וְהִקְטִ֨יר הַכֹּהֵ֤ן אֹתָם֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עַ֖ל אִשֵּׁ֣י יְיָ֑ וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן עַל־חַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃

וְיָת כָּל תַּרְבַּהּ יַעְדֵּי כְּמָא דְּמִתַּעְדַּא תְּרַב אִמַּר מִנִּכְסַת קוּדְשַׁיָּא וְיַסֵּיק כָּהֲנָא יָתְהוֹן לְמַדְבְּחָא עַל קוּרְבָּנַיָּא דַּייָ וִיכַפַּר עֲלוֹהִי כָּהֲנָא עַל חוֹבְתֵיהּ דְּחָב וְיִשְׁתְּבֵיק לֵיהּ.

וגמיע שחמהא ינזעה כמא ינזע שחם אלצ֗אן מן ד֗ביח אלסלאמה ויקתרהא אלאמאם עלי אלמד֗בח עלי קראבין אללה ויסתג֗פר ענה אלאמאם ען כ֗טאה אלד֗י אכ֗טא פיג֗פר לה.

וַגַמִיעֻ שַׁחמִהַא יַנזַעֻהֻ כַּמַא יַנזַעֻ שַׁחםַ אַלצַ׳אןִ מִן דֻ׳בֻּחִ אלסַּלַאמַתִ וַיֻקַתִּרֻהַא אַלּאִמַאם עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ עַלַי׳ קַרַאבִּיןַ אללָּהִ וַיַסתַּג׳פִרֻ עַנהֻ אַלּאִמַאם עַן כַ׳טַיַאתִהִ אַלַּתִי אַכ׳טַאַ פַיֻג׳פַרֻ לַהֻ

καὶ πᾶν αὐτοῦ τὸ στέαρ περιελεῖ, ὃν τρόπον περιαιρεῖται στέαρ προβάτου ἐκ τῆς θυσίας τοῦ σωτηρίου, καὶ ἐπιθήσει αὐτὸ ὁ ἱερεὺς ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον ἐπὶ τὸ ὁλοκαύτωμα κυρίου. καὶ ἐξιλάσεται περὶ αὐτοῦ ὁ ἱερεὺς περὶ τῆς ἁμαρτίας, ἧς ἥμαρτεν, καὶ ἀφεθήσεται αὐτῷ.

פרק התרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וְנֶ֣פֶשׁ כִּֽי־תֶחֱטָ֗א וְשָֽׁמְעָה֙ ק֣וֹל אָלָ֔ה וְה֣וּא עֵ֔ד א֥וֹ רָאָ֖ה א֣וֹ יָדָ֑ע אִם־ל֥וֹא יַגִּ֖יד וְנָשָׂ֥א עֲוֺנֽוֹ׃

וַאֲנָשׁ אֲרֵי יְחוּב וְיִשְׁמַע קָל מוֹמֵי וְהוּא סָהִיד אוֹ חֲזָא אוֹ יְדַע אִם לָא יְחַוֵּי וִיקַבֵּיל חוֹבֵיהּ.

ואי אנסאן אכ֗טא באן סמע צות חרג והו שאהד או ראי ד֗לך או עלם בה ולם יכ֗בר פקד חמל וזרה.

וַאִי אִנסַאןֵ אַכ׳טאַ וַאִן סַמִעַ צַוְתַּ חַרַגֵ וַהֻוַ שַׁאהִדֹ אַוְ רַאַי׳ דַ׳לִךַּ אַוְ עַלִםַ בִּהִ וַלַם יֻכַ׳בִּר פַקַד חַמַלַ וזרַהֻ

Ἐὰν δὲ ψυχὴ ἁμάρτῃ καὶ ἀκούσῃ φωνὴν ὁρκισμοῦ καὶ οὗτος μάρτυς [ἢ ἑώρακεν ἢ σύνοιδεν], ἐὰν μὴ ἀπαγγείλῃ, λήμψεται τὴν ἁμαρτίαν·

ב א֣וֹ נֶ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֣ר תִּגַּע֮ בְּכׇל־דָּבָ֣ר טָמֵא֒ אוֹ֩ בְנִבְלַ֨ת חַיָּ֜ה טְמֵאָ֗ה א֚וֹ בְּנִבְלַת֙ בְּהֵמָ֣ה טְמֵאָ֔ה א֕וֹ בְּנִבְלַ֖ת שֶׁ֣רֶץ טָמֵ֑א וְנֶעְלַ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְה֥וּא טָמֵ֖א וְאָשֵֽׁם׃

אוֹ אֲנָשׁ דְּיִקְרַב בְּכָל מִדָּעַם מְסָאַב אוֹ בְנִבְלַת חַיְתָא מְסָאַבְתָּא אוֹ בְנִבְלַת בְּעִירָא מְסָאֲבָא אוֹ בְּנִבְלַת רְחֵישׁ מְסָאַב וִיהֵי מְכוּסַּא מִנֵּיהּ וְהוּא מְסָאַב וְחָב.

או אנסאן דני בשי מן אלאמור אלנגסה או בנבילה וחש נגס או בנבילה בהימה נגסה או בנבילה שי מן אלדביב אלנגס, וג֗בי ד֗לך ענה פהו נגס ואת֗ם.

וַאִי אִנסַאןֵ דַנַא שַׁיְאַ מִןַ אלאַמֻורִ אלנַּגִסַתִ אַוְ בִּנִבּלַתִ וַחשֵׁ נַגִסֵ אַוְ בִּנִבּלַתִ בַּהִימַתֵ נַגִסַתֵ אַוְ בִּנִבּלַתִ שַׁיְאַ מִןַ אלדַּבִּיבִּ אלנַּגִסִ וַגַ׳אבַּ דַ׳לִךַּ עַנהֻ וַהֻוַ נַגִסֹ פַאתִ׳םַ

ἢ ψυχή, ἥτις ἐὰν ἅψηται παντὸς πράγματος ἀκαθάρτου, ἢ θνησιμαίου ἢ θηριαλώτου ἀκαθάρτου ἢ τῶν θνησιμαίων ἢ τῶν βδελυγμάτων τῶν ἀκαθάρτων ἢ τῶν θνησιμαίων κτηνῶν τῶν ἀκαθάρτων,

ג א֣וֹ כִ֤י יִגַּע֙ בְּטֻמְאַ֣ת אָדָ֔ם לְכֹל֙ טֻמְאָת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יִטְמָ֖א בָּ֑הּ וְנֶעְלַ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְה֥וּא יָדַ֖ע וְאָשֵֽׁם׃

אוֹ אֲרֵי יִקְרַב בְּסוֹאֲבָת אֲנָשָׁא לְכֹל סְאוֹבְתֵיהּ דְּיִסְתָּאַב בַּהּ וִיהֵי מְכוּסַּא מִנֵּיהּ וְהוּא יְדַע וְחָב.

או דנא בנגאסה אנסאן בשי מן נגאסתה ממא סבילה אן ינגס בהא פג֗בי ד֗לך ענה פאת֗ם והו עאלם במא פעל.

אַוְ דַנַא בִּנַגַּאסַתִ אִנסַאןֵ בִּשַׁיאֵ מִן נַגַּאסַתִהִ מִמַּא סַבִּילִהִ אַן יַנגַסֻ בִּהַא פַכֻ׳פִיַ עַנהֻ פַאתִ׳םַ וַהֻוַ עַאלִםֹ בִּמַא פַעַלַ

ἢ ἅψηται ἀπὸ ἀκαθαρσίας ἀνθρώπου, ἀπὸ πάσης ἀκαθαρσίας αὐτοῦ, ἧς ἂν ἁψάμενος μιανθῇ, καὶ ἔλαθεν αὐτόν, μετὰ τοῦτο δὲ γνῷ καὶ πλημμελήσῃ,

ד א֣וֹ נֶ֡פֶשׁ כִּ֣י תִשָּׁבַע֩ לְבַטֵּ֨א בִשְׂפָתַ֜יִם לְהָרַ֣ע ׀ א֣וֹ לְהֵיטִ֗יב לְ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר יְבַטֵּ֧א הָאָדָ֛ם בִּשְׁבֻעָ֖ה וְנֶעְלַ֣ם מִמֶּ֑נּוּ וְהוּא־יָדַ֥ע וְאָשֵׁ֖ם לְאַחַ֥ת מֵאֵֽלֶּה׃

אוֹ אֲנָשׁ אֲרֵי יְקַיֵּים לְפָרָשָׁא בְשִׂפְוָן לְאַבְאָשָׁא אוֹ לְאֵיטָבָא לְכֹל דִּיפָרֵישׁ אֲנָשָׁא בְּקִיּוּם וִיהֵי מְכוּסַּא מִנֵּיהּ וְהוּא יְדַע וְחָב לַחֲדָא מֵאִלֵּין.

או אנסאן חלף בלפט֗ שפתיה לאסאה או לאחסאן עלי גמיע מא ילפט֗ אלאנסאן בימין וג֗בי ד֗לך ענה ת֗ם עלם במא פעל ואת֗ם בואחדה מן הד֗ה.

וַאִי אִנסַאןֵ חַלַףַ בִּלַפטִ׳ שַׁפַתַּיְהִ לִאִסַאאַתֵ אַוְ אִחסַאן עַלַי׳ גַמִיעִ מַא יַלפֻטֻ׳ אַלּאִנסַאןֻ בִּימִיןֵ וַגַ׳אבַּ דַ׳לִךַּ עַנהֻ תֻ׳םַּ עַלִםַ בִּמַא פַעַלַ וַאַתִ׳םַ בִּוַאחִדַתֵ מִן הַדִ׳הִ

ἢ ψυχή, ἡ ἂν ὀμόσῃ διαστέλλουσα τοῖς χείλεσιν κακοποιῆσαι ἢ καλῶς ποιῆσαι κατὰ πάντα, ὅσα ἐὰν διαστείλῃ ὁ ἄνθρωπος μεθ’ ὅρκου, καὶ λάθῃ αὐτὸν πρὸ ὀφθαλμῶν, καὶ οὗτος γνῷ καὶ ἁμάρτῃ ἕν τι τούτων,

ה וְהָיָ֥ה כִֽי־יֶאְשַׁ֖ם לְאַחַ֣ת מֵאֵ֑לֶּה וְהִ֨תְוַדָּ֔ה אֲשֶׁ֥ר חָטָ֖א עָלֶֽיהָ׃

וִיהֵי אֲרֵי יְחוּב לַחֲדָא מֵאִלֵּין וִיוַדֵּי דְּחָב עֲלַהּ.

פאד֗א את֗ם בואחדה מנהא ת֗ם אקר במא אכ֗טא.

פַאִדַ׳א אַתִ׳םַ בִּוַאחִדַתֵ מִן הַדִ׳הִ תֻ׳םַּ אַקַרַּ בִּמַא אַכ׳טאַ

καὶ ἐξαγορεύσει τὴν ἁμαρτίαν περὶ ὧν ἡμάρτηκεν κατ’ αὐτῆς,

ו וְהֵבִ֣יא אֶת־אֲשָׁמ֣וֹ לַיְיָ֡ עַ֣ל חַטָּאתוֹ֩ אֲשֶׁ֨ר חָטָ֜א נְקֵבָ֨ה מִן־הַצֹּ֥אן כִּשְׂבָּ֛ה אֽוֹ־שְׂעִירַ֥ת עִזִּ֖ים לְחַטָּ֑את וְכִפֶּ֥ר עָלָ֛יו הַכֹּהֵ֖ן מֵחַטָּאתֽוֹ׃

וְיַיְתֵי יָת אֲשָׁמֵיהּ לִקְדָם יְיָ עַל חוֹבְתֵיהּ דְּחָב נוּקְבָּא מִן עָנָא אִמַּרְתָּא אוֹ צְפִירַת עִזֵּי לְחַטָּתָא וִיכַפַּר עֲלוֹהִי כָּהֲנָא מֵחוֹבְתֵיהּ.

פליאת בקרבאנה בין ידי אללה עלי כ֗טאיה אלד֗י אכ֗טא אנת֗י מן אלג֗נם נעגה או שאה ללד֗כוה ויסתג֗פר ענה אלאמאם ען כ֗טיתה.

פַליַאתִ בִּקֻרבַּאנִהִ לִלָּהִ עַלַי׳ כַ׳טַאִהִ אלּדִ׳י אַכ׳טַאַהֻ אֻנתַּ׳י׳ מִןַ אלגַ׳נַםִ נַעגַתַּ אַוְ כַּבּשַׁתַּ מִןַ אלמַאעִזִ לִלזַּכּוַתִ וַיַסתַּג׳פִרֻ עַלַיְהִ אַלּאִמַאם מִן כַ׳טַאִיאהֻ

καὶ οἴσει περὶ ὧν ἐπλημμέλησεν κυρίῳ, περὶ τῆς ἁμαρτίας, ἧς ἥμαρτεν, θῆλυ ἀπὸ τῶν προβάτων, ἀμνάδα ἢ χίμαιραν ἐξ αἰγῶν, περὶ ἁμαρτίας· καὶ ἐξιλάσεται περὶ αὐτοῦ ὁ ἱερεὺς περὶ τῆς ἁμαρτίας αὐτοῦ, ἧς ἥμαρτεν, καὶ ἀφεθήσεται αὐτῷ ἡ ἁμαρτία.

ז וְאִם־לֹ֨א תַגִּ֣יעַ יָדוֹ֮ דֵּ֣י שֶׂה֒ וְהֵבִ֨יא אֶת־אֲשָׁמ֜וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֗א שְׁתֵּ֥י תֹרִ֛ים אֽוֹ־שְׁנֵ֥י בְנֵֽי־יוֹנָ֖ה לַֽיְיָ֑ אֶחָ֥ד לְחַטָּ֖את וְאֶחָ֥ד לְעֹלָֽה׃

וְאִם לָא תִמְטֵי יְדֵיהּ כְּמִסַּת סִיתָא וְיַיְתֵי יָת חוֹבְתֵיהּ דְּחָב תְּרֵין שַׁפְנִינִין אוֹ תְּרֵין בְּנֵי יוֹנָה לִקְדָם יְיָ חַד לְחַטָּתָא וְחַד לַעֲלָתָא.

פאן לם תנאל ידה מקדאר שאה פליאתי בקרבאנה עלי מא אכ֗טא שפנינין או פרכ֗י חמאם ללה אחדהמא ללד֗כוה ואלאכ֗ר ללצעידה.

וַאִן לַם תַּנַל יַדַהֻ מִקדַארַ שַׁאתֵ פַליַאתִ בִּקֻרבַּאנִהִ עַלַי׳ מַא אַכ׳טאַ שַׁפנִינַיְןִ אַוְ פַרכַ׳יְ חַמַאמֵ לִלָּהִ אַחַדַהֻמַא לִלזַּכּוַתִ וַאלּאַכַ׳רֻ לִלצַעִידַתִ

Ἐὰν δὲ μὴ ἰσχύσῃ ἡ χεὶρ αὐτοῦ τὸ ἱκανὸν εἰς τὸ πρόβατον, οἴσει περὶ τῆς ἁμαρτίας αὐτοῦ, ἧς ἥμαρτεν, δύο τρυγόνας ἢ δύο νεοσσοὺς περιστερῶν κυρίῳ, ἕνα περὶ ἁμαρτίας καὶ ἕνα εἰς ὁλοκαύτωμα.

ח וְהֵבִ֤יא אֹתָם֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן וְהִקְרִ֛יב אֶת־אֲשֶׁ֥ר לַחַטָּ֖את רִאשׁוֹנָ֑ה וּמָלַ֧ק אֶת־רֹאשׁ֛וֹ מִמּ֥וּל עׇרְפּ֖וֹ וְלֹ֥א יַבְדִּֽיל׃

וְיַיְתֵי יָתְהוֹן לְוָת כָּהֲנָא וִיקָרֵיב יָת דִּלְחַטָּתָא קַדְמוּתָא וְיִמְלוֹק יָת רֵישֵׁיהּ מִקֳּבֵיל קְדָלֵיהּ וְלָא יַפְרֵישׁ.

פאד֗א אתא בהמא אלי אלאמאם פקרב אלד֗י ללד֗כוה אולא ויפצל ראסה ממא ילי קפאה ולא יפרזה.

פַאִדַ׳א אַתַּי׳ בִּהִמַא אִלַי׳ אלּאִמַאם פַליֻקַרִּבּ אַלַּדִ׳י לִלזַּכּוַתִ אַוַּלַא וַיַפצֻלֻ רַאסַהֻ מִמַּא יַלִי קַפַאהֻ וַלַא יַפרֻזֻהֻהֻ

καὶ οἴσει αὐτὰ πρὸς τὸν ἱερέα, καὶ προσάξει ὁ ἱερεὺς τὸ περὶ τῆς ἁμαρτίας πρότερον· καὶ ἀποκνίσει ὁ ἱερεὺς τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ ἀπὸ τοῦ σφονδύλου καὶ οὐ διελεῖ·

ט וְהִזָּ֞ה מִדַּ֤ם הַחַטָּאת֙ עַל־קִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חַ וְהַנִּשְׁאָ֣ר בַּדָּ֔ם יִמָּצֵ֖ה אֶל־יְס֣וֹד הַמִּזְבֵּ֑חַ חַטָּ֖את הֽוּא׃

וְיַדֵּי מִדְּמָא דְּחַטָּאתָא עַל כֹּתֶל מַדְבְּחָא וּדְיִשְׁתְּאַר בִּדְמָא יִתְמְצֵי לִיסוֹדָא דְּמַדְבְּחָא חַטָּתָא הוּא.

וינצ֗ח מן דמה עלי חאיט אלמד֗בח ואלפאצ֗ל מן אלדם ימצי עלי אסאסה בד֗אך מא יכון ד֗כוה.

וַיַנצַ׳חֻ מִן דַמִהִ עַלַי׳ חַאאִטִ אלּמַד׳בַּחִ וַאלּפַצ׳לַתֻ מִןַ אלדַּם יַמצִ׳יהִ עַלַי׳ אַסַאסִהִ כַּדַ׳אךַּ מַא יַכֻּוןֻ זַכּוַתַּ

καὶ ῥανεῖ ἀπὸ τοῦ αἵματος τοῦ περὶ τῆς ἁμαρτίας ἐπὶ τὸν τοῖχον τοῦ θυσιαστηρίου, τὸ δὲ κατάλοιπον τοῦ αἵματος καταστραγγιεῖ ἐπὶ τὴν βάσιν τοῦ θυσιαστηρίου· ἁμαρτίας γάρ ἐστιν.

י וְאֶת־הַשֵּׁנִ֛י יַעֲשֶׂ֥ה עֹלָ֖ה כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵחַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃

וְיָת תִּנְיָנָא יַעֲבֵיד עֲלָתָא כְּדַחְזֵי וִיכַפַּר עֲלוֹהִי כָהֲנָא מֵחוֹבְתֵיהּ דְּחָב וְיִשְׁתְּבֵיק לֵיהּ.

ואלת֗אני יעמלה צעידה כאלסירה ויסתג֗פר ענה אלאמאם מן כטאיה אלד֗י אכ֗טא פיג֗פר לה.

וַאלתַּ׳אנִי יַעמַלֻ עַמַלִהִ צַעִידַתַּ כַּאלסִּירַתִ וַיַסתַּג׳פִרֻ עַנהֻ אַלּאִמַאם מִן כַ׳טַיַאתִהִ אַלַּתִי אַכ׳טַאַ וַיֻג׳פַרֻ לַהֻ

Καὶ τὸ δεύτερον ποιήσει ὁλοκαύτωμα, ὡς καθήκει. καὶ ἐξιλάσεται ὁ ἱερεὺς περὶ τῆς ἁμαρτίας αὐτοῦ, ἧς ἥμαρτεν, καὶ ἀφεθήσεται αὐτῷ.

יא וְאִם־לֹא֩ תַשִּׂ֨יג יָד֜וֹ לִשְׁתֵּ֣י תֹרִ֗ים אוֹ֮ לִשְׁנֵ֣י בְנֵי־יוֹנָה֒ וְהֵבִ֨יא אֶת־קׇרְבָּנ֜וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֗א עֲשִׂירִ֧ת הָאֵפָ֛ה סֹ֖לֶת לְחַטָּ֑את לֹא־יָשִׂ֨ים עָלֶ֜יהָ שֶׁ֗מֶן וְלֹא־יִתֵּ֤ן עָלֶ֙יהָ֙ לְבֹנָ֔ה כִּ֥י חַטָּ֖את הִֽוא׃

וְאִם לָא תַדְבֵּיק יְדֵיהּ לִתְרֵין שַׁפְנִינִין אוֹ לִתְרֵין בְּנֵי יוֹנָה וְיַיְתֵי יָת קוּרְבָּנֵיהּ דְּחָב חַד מִן עַסְרָא בִּתְלָת סְאִין סוּלְתָּא לְחַטָּתָא לָא יְשַׁוֵּי עֲלַהּ מִשְׁחָא וְלָא יִתֵּין עֲלַהּ לְבוֹנְתָא אֲרֵי חַטָּתָא הִיא.

פאן לם תנאל ידה תמן שפנינין או פרכ֗י חמאם פליאת בקרבאנה עלי מא אכ֗טא עשר אלויבה סמיד ללד֗כוה ללה לא יצב עליהא דהנה ולא יגעל עליהא לבאנא לאנהא ד֗כוה.

וַאִן לַם תַּנַל יַדֻהֻ תַּ׳מַןַ שַׁפנִינַיְןִ אַוְ פַרכַ׳יְ חַמַאמֵ פַליַאתִ בִּקֻרבַּאנִהִ עַלַי׳ מַא אַכ׳טאַ עֻשׁרֻ אַלּוַיְבַּתִ סַמִידַא לִלזַּכּוַתִ לַא יַצֻבֻּ עַלַיְהַא דֻהנַא וַלַא יַגעַלֻ עַלַיְהַא לִבַּאנַא לִאַנַּהַא זַכּוַתֹ

ἐὰν δὲ μὴ εὑρίσκῃ αὐτοῦ ἡ χεὶρ ζεῦγος τρυγόνων ἢ δύο νεοσσοὺς περιστερῶν, καὶ οἴσει τὸ δῶρον αὐτοῦ περὶ οὗ ἥμαρτεν, τὸ δέκατον τοῦ οιφι σεμίδαλιν περὶ ἁμαρτίας· οὐκ ἐπιχεεῖ ἐπ’ αὐτὸ ἔλαιον οὐδὲ ἐπιθήσει ἐπ’ αὐτὸ λίβανον, ὅτι περὶ ἁμαρτίας ἐστίν·

יב וֶהֱבִיאָהּ֮ אֶל־הַכֹּהֵן֒ וְקָמַ֣ץ הַכֹּהֵ֣ן ׀ מִ֠מֶּ֠נָּה מְל֨וֹא קֻמְצ֜וֹ אֶת־אַזְכָּרָתָהּ֙ וְהִקְטִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חָה עַ֖ל אִשֵּׁ֣י יְיָ֑ חַטָּ֖את הִֽוא׃

וְיַיְתֵינַהּ לְוָת כָּהֲנָא וְיִקְמוֹץ כָּהֲנָא מִנַּהּ מְלֵי קֻמְצֵיהּ יָת אַדְכָרְתַהּ וְיַסֵּיק לְמַדְבְּחָא עַל קוּרְבָּנַיָּא דַּייָ חַטָּתָא הִיא.

פאד֗א אתי בהא אלי אלאמאם קבץ֗ מנהא אלאמאם מלא קבצ֗תה פיחהא פיקתרהא עלי אלמד֗בח מע קראבין אללה בד֗אך מא תציר ד֗כוה.

פַיַאתִי בִּהַא אִלַי׳ אלּאִמַאם פַיַקבֻּץֻ׳ מִנהַא אַלּאִמַאם מַמלַאַ קַבּצַ׳תִהִ מִן פַיְחִהַא עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ מַעַ קַרַאבִּיןַ אללָּהִ כַּדַ׳אךַּ מַא יַצִירֻ זַכּוַתַּ

καὶ οἴσει αὐτὸ πρὸς τὸν ἱερέα. καὶ δραξάμενος ὁ ἱερεὺς ἀπ’ αὐτῆς πλήρη τὴν δράκα, τὸ μνημόσυνον αὐτῆς ἐπιθήσει ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τῶν ὁλοκαυτωμάτων κυρίῳ· ἁμαρτία ἐστίν.

יג וְכִפֶּר֩ עָלָ֨יו הַכֹּהֵ֜ן עַל־חַטָּאת֧וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֛א מֵֽאַחַ֥ת מֵאֵ֖לֶּה וְנִסְלַ֣ח ל֑וֹ וְהָיְתָ֥ה לַכֹּהֵ֖ן כַּמִּנְחָֽה׃

וִיכַפַּר עֲלוֹהִי כָהֲנָא עַל חוֹבְתֵיהּ דְּחָב מֵחֲדָא מֵאִלֵּין וְיִשְׁתְּבֵיק לֵיהּ וּתְהֵי לְכָהֲנָא כְּמִנְחָתָא.

ויסתג֗פר ענה אלאמאם ען כ֗טיתה אלתי אכ֗טא בואחדה מן הד֗ה פיג֗פר לה ותציר אלי אלאמאם כסאיר אלהאדיא.

פַיַסתַּג׳פִרֻ עַנהֻ אַלּאִמַאם עַן כַ׳טַיַאתִהִ אַלַּתִי אַכ׳טַאַ בִּוַאחִדַתֵ מִן הַדִ׳הִ פַיֻג׳פַרֻ לַהֻ וַתַּצִירֻ לִלאִמַאםִ כַּסַאאִרִ אלּהַדַאִיא

καὶ ἐξιλάσεται περὶ αὐτοῦ ὁ ἱερεὺς περὶ τῆς ἁμαρτίας αὐτοῦ, ἧς ἥμαρτεν, ἐφ’ ἑνὸς τούτων, καὶ ἀφεθήσεται αὐτῷ. τὸ δὲ καταλειφθὲν ἔσται τῷ ἱερεῖ ὡς ἡ θυσία τῆς σεμιδάλεως.

יד וַיְדַבֵּ֥ר יְיָ֖ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר.

ת֗ם כלם אללה מוסי תכלימא.

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ תַּכּלִימַא

Καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων

טו נֶ֚פֶשׁ כִּֽי־תִמְעֹ֣ל מַ֔עַל וְחָֽטְאָה֙ בִּשְׁגָגָ֔ה מִקׇּדְשֵׁ֖י יְיָ֑ וְהֵבִיא֩ אֶת־אֲשָׁמ֨וֹ לַֽיְיָ֜ אַ֧יִל תָּמִ֣ים מִן־הַצֹּ֗אן בְּעֶרְכְּךָ֛ כֶּֽסֶף־שְׁקָלִ֥ים בְּשֶֽׁקֶל־הַקֹּ֖דֶשׁ לְאָשָֽׁם׃

אֱנָשׁ אֲרֵי יְשַׁקַּר שְׁקַר וִיחוּב בְּשָׁלוּ מִקּוּדְשַׁיָּא דַּייָ וְיַיְתֵי יָת אֲשָׁמֵיהּ לִקְדָם יְיָ דְּכַר שְׁלִים מִן עָנָא בְּפוּרְסָנֵיהּ כְּסַף סִלְעִין בְּסִלְעֵי קוּדְשָׁא לַאֲשָׁמָא.

אי אנסאן נכת֗ נכת֗א ואכ֗טא סהוא בשי מן אקדאס אללה פליאת בקרבאנה ללה כבש צחיח מן אלג֗נם בקימתה מת֗אקיל פצ֗ה במת֗קאל אלקדס ללקרבאן.

אִי אִנסַאןֵ נַכַּתַּ׳ נַכּתַּ׳א וַאַכ׳טַאַ סַהוַא שַׁיְאַ מִן אַקדַאסִ אללָּהִ פַליַאתִ בִּקֻרבַּאנִהִ לִלָּהִ כַּבּשׁ צַחִיחֹ מִןַ אלגַ׳נַם וַקִימַתֻהֻ מַתַּ׳אקִילַ פִצַּ׳תֵ בִּמִת׳קַאלִ אלּקֻדֻסִ לִלקֻרבַּאןִ

Ψυχὴ ἐὰν λάθῃ αὐτὸν λήθη καὶ ἁμάρτῃ ἀκουσίως ἀπὸ τῶν ἁγίων κυρίου, καὶ οἴσει τῆς πλημμελείας αὐτοῦ τῷ κυρίῳ κριὸν ἄμωμον ἐκ τῶν προβάτων τιμῆς ἀργυρίου σίκλων, τῷ σίκλῳ τῶν ἁγίων, περὶ οὗ ἐπλημμέλησεν.

טז וְאֵ֣ת אֲשֶׁר֩ חָטָ֨א מִן־הַקֹּ֜דֶשׁ יְשַׁלֵּ֗ם וְאֶת־חֲמִֽישִׁתוֹ֙ יוֹסֵ֣ף עָלָ֔יו וְנָתַ֥ן אֹת֖וֹ לַכֹּהֵ֑ן וְהַכֹּהֵ֗ן יְכַפֵּ֥ר עָלָ֛יו בְּאֵ֥יל הָאָשָׁ֖ם וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃

וְיָת דְּחָב מִן קוּדְשָׁא יְשַׁלֵּים וְיָת חוּמְשֵׁיהּ יוֹסֵיף עֲלוֹהִי וְיִתֵּין יָתֵיהּ לְכָהֲנָא וְכָהֲנָא יְכַפַּר עֲלוֹהִי בְּדִכְרָא דַּאֲשָׁמָא וְיִשְׁתְּבֵיק לֵיהּ.

ואלד֗י אכ֗טא בה מן אלקדס יסלם מת֗לה וכ֗מסה יזידה עליה ויעטיה ללאמאם ואלאמאם יסתג֗פר ענה בכבש אלקרבאן פיג֗פר לה.

וַאלַדִ׳י אַכ׳טַאַ פִיהִ מִןַ אלקֻדֻסִ יֻסַלִם מִת׳לַהֻ וַיַזִידֻ עַלַיְהִ כֻ׳מסַהֻ וַיֻעטִיהִ לִלאִמַאם וַיַסתַּג׳פִרֻ עַנהֻ בִּכַּבּשׁ אַלּקֻרבַּאןִ וַיֻג׳פַרֻ לַהֻ

καὶ ὃ ἥμαρτεν ἀπὸ τῶν ἁγίων, ἀποτείσαι αὐτὸ καὶ τὸ ἐπίπεμπτον προσθήσει ἐπ’ αὐτὸ καὶ δώσει αὐτὸ τῷ ἱερεῖ· καὶ ὁ ἱερεὺς ἐξιλάσεται περὶ αὐτοῦ ἐν τῷ κριῷ τῆς πλημμελείας, καὶ ἀφεθήσεται αὐτῷ.

יז וְאִם־נֶ֙פֶשׁ֙ כִּ֣י תֶֽחֱטָ֔א וְעָֽשְׂתָ֗ה אַחַת֙ מִכׇּל־מִצְוֺ֣ת יְיָ֔ אֲשֶׁ֖ר לֹ֣א תֵעָשֶׂ֑ינָה וְלֹֽא־יָדַ֥ע וְאָשֵׁ֖ם וְנָשָׂ֥א עֲוֺנֽוֹ׃

וְאִם אֱנָשׁ אֲרֵי יְחוּב וְיַעֲבֵיד חַד מִכָּל פִּקּוֹדַיָּא דַּייָ דְּלָא כָשְׁרִין לְאִתְעֲבָדָא וְלָא יְדַע וְחָב וִיקַבֵּיל חוֹבֵיהּ.

ואי אנסאן אכ֗טא פעמל ואחדה מן פראיץ֗ אללה אלתי לא תעמל ולם יעלם באנה קד את֗ם וחמל וזרה.

וַאִי אִנסַאןֵ אַכ׳טאַ פַעַמִלַ וַאחִדַתַּ מִן פַרַאאִץִ׳ אַללָּהִ אַלַּתִי לַא תֻעמַלֻ וַלַם יַעלַם בִּאַנַּהֻ קַד אַתִ׳ם וַחַמַלַ וזרַהֻ

Καὶ ἡ ψυχή, ἣ ἂν ἁμάρτῃ καὶ ποιήσῃ μίαν ἀπὸ πασῶν τῶν ἐντολῶν κυρίου, ὧν οὐ δεῖ ποιεῖν, καὶ οὐκ ἔγνω καὶ πλημμελήσῃ καὶ λάβῃ τὴν ἁμαρτίαν,

יח וְ֠הֵבִ֠יא אַ֣יִל תָּמִ֧ים מִן־הַצֹּ֛אן בְּעֶרְכְּךָ֥ לְאָשָׁ֖ם אֶל־הַכֹּהֵ֑ן וְכִפֶּר֩ עָלָ֨יו הַכֹּהֵ֜ן עַ֣ל שִׁגְגָת֧וֹ אֲשֶׁר־שָׁגָ֛ג וְה֥וּא לֹֽא־יָדַ֖ע וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃

וְיַיְתֵי דְּכַר שְׁלִים מִן עָנָא בְּפֻרְסָנֵיהּ לַאֲשָׁמָא לְוָת כָּהֲנָא וִיכַפַּר עֲלוֹהִי כָּהֲנָא עַל שָׁלוּתֵיהּ דְּאִשְׁתְּלִי וְהוּא לָא יְדַע וְיִשְׁתְּבֵיק לֵיהּ.

פליאת בכבש צחיח מן אלג֗נם בקימתה ללקרבאן אלי אלאמאם ויסתגפר ענה אלאמאם ען סהותה אלד֗י סהא והו לא יעלם פיג֗פר לה.

פַליַאתִ בִּכַּבּשׁ צַחִיחֵ מִןַ אלגַ׳נַם בִּקִימַתִהִ לִלקֻרבַּאןִ אִלַי׳ אלּאִמַאם וַיַסתַּג׳פִרֻ עַנהֻ אַלּאִמַאם עַן סַהוַתִהִ אַלַּתִי סַהַא וַהֻוַ לַם יַעלַם וַיֻג׳פַרֻ לַהֻ

καὶ οἴσει κριὸν ἄμωμον ἐκ τῶν προβάτων τιμῆς ἀργυρίου εἰς πλημμέλειαν πρὸς τὸν ἱερέα· καὶ ἐξιλάσεται περὶ αὐτοῦ ὁ ἱερεὺς περὶ τῆς ἀγνοίας αὐτοῦ, ἧς ἠγνόησεν καὶ αὐτὸς οὐκ ᾔδει, καὶ ἀφεθήσεται αὐτῷ·

יט אָשָׁ֖ם ה֑וּא אָשֹׁ֥ם אָשַׁ֖ם לַיְיָ

אֲשָׁמָא הוּא עַל חוֹבְתֵיהּ דְּחָב אֲשָׁמָא יְקָרֵיב קֳדָם יְיָ.

הו קרבאן אלאת֗ם ען את֗מה אלד֗י את֗ם ללה.

וַהֻוַ קֻרבַּאןֻ אַלּאִת׳ם עַן אַתַּ׳מִהִ אלּדִ׳י אַתִ׳םַ לִלָּהִ

ἐπλημμέλησεν γὰρ πλημμέλησιν ἔναντι κυρίου.

כ וַיְדַבֵּ֥ר יְיָ֖ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר.

וכלם אללה מוסי תכלימא.

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ תַּכּלִימַא

Καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων

כא נֶ֚פֶשׁ כִּ֣י תֶחֱטָ֔א וּמָעֲלָ֥ה מַ֖עַל בַּיְיָ֑ וְכִחֵ֨שׁ בַּעֲמִית֜וֹ בְּפִקָּד֗וֹן אֽוֹ־בִתְשׂ֤וּמֶת יָד֙ א֣וֹ בְגָזֵ֔ל א֖וֹ עָשַׁ֥ק אֶת־עֲמִיתֽוֹ׃

אֱנָשׁ אֲרֵי יְחוּב וִישַׁקַּר שְׁקַר קֳדָם יְיָ וִיכַדֵּיב בְּחַבְרֵיהּ בְּפֻקְדָנָא אוֹ בְּשוּתָּפוּתהשוו ראב״ע: ״או בתשומת יד – שותפות, ששם ידו עמו״. והואיל וגם במיוחס ליונתן תרגם ״בשותפות ידא״, וכן בפשיטתא: ״בשותפותא דאידא״, נראה שזוהי מסורת תרגומית משותפת (מאורי, פשיטתא, עמ׳ 315). הערה מתוך פרשגן. יְדָא אוֹ בְּגָזֵילָא אוֹ עֲשַׁק יָת חַבְרֵיהּ.

אי אנסאן אכ֗טא ונכת֗ נכת֗א באללה פגחד צאחבה ודיעה או מעאמלה או גצב או גשם צאחבה.

אִי אִנסַאןֵ אַכ׳טאַ וַנַכַּתַּ׳ נַכּתַּ׳א בִּאללָּהִ פַגַחַדַ צַאחִבַּהֻ וַדִיעַתַּ אַוְ מֻעַאמַלַתַּ אַוְ גַ׳צַבַּ אַוְ גַ׳שַּׁ מֻצַאחִבַּהֻ

Ψυχὴ ἐὰν ἁμάρτῃ καὶ παριδὼν παρίδῃ τὰς ἐντολὰς κυρίου καὶ ψεύσηται τὰ πρὸς τὸν πλησίον ἐν παραθήκῃ ἢ περὶ κοινωνίας ἢ περὶ ἁρπαγῆς ἢ ἠδίκησέν τι τὸν πλησίον

כב אֽוֹ־מָצָ֧א אֲבֵדָ֛ה וְכִ֥חֶשׁ בָּ֖הּ וְנִשְׁבַּ֣ע עַל־שָׁ֑קֶר עַל־אַחַ֗ת מִכֹּ֛ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה הָאָדָ֖ם לַחֲטֹ֥א בָהֵֽנָּה׃

אוֹ אַשְׁכַּח אֲבֵידְתָא וְכַדֵּיב בַּהּ וְאִשְׁתְּבַע עַל שִׁקְרָא עַל חֲדָא מִכֹּל דְּיַעֲבֵיד אֲנָשָׁא לִמְחָב בְּהוֹן.

או וגד צ֗אלה פגחדהא וחלף עלי באטל עלי כ֗לה מן גמיע מא יעמל אלאנסאן פיכ֗טי בהא.

אַוְ וַגַדַ צַ׳אלַתַּ פַגַחַדַהַא וַחַלַףַ עַלַי׳ בַּאטִלֵ עַלַי׳ אִי כַ׳לַתֵ מִן גַמִיעִ מַא יַעמַלֻ אַלּאִנסַאןֻ פַיַכ׳טַא בִּהַא

ἢ εὗρεν ἀπώλειαν καὶ ψεύσηται περὶ αὐτῆς καὶ ὀμόσῃ ἀδίκως περὶ ἑνὸς ἀπὸ πάντων, ὧν ἐὰν ποιήσῃ ὁ ἄνθρωπος ὥστε ἁμαρτεῖν ἐν τούτοις,

כג וְהָיָה֮ כִּֽי־יֶחֱטָ֣א וְאָשֵׁם֒ וְהֵשִׁ֨יב אֶת־הַגְּזֵלָ֜ה אֲשֶׁ֣ר גָּזָ֗ל א֤וֹ אֶת־הָעֹ֙שֶׁק֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׁ֔ק א֚וֹ אֶת־הַפִּקָּד֔וֹן אֲשֶׁ֥ר הׇפְקַ֖ד אִתּ֑וֹ א֥וֹ אֶת־הָאֲבֵדָ֖ה אֲשֶׁ֥ר מָצָֽא׃

וִיהֵי אֲרֵי יִחְטֵירגיל לתרגם חט״א = חו״ב. כאן שינה לשם גיוון בתרגום מילים זהים. (הערת הרב וידר) וִיחוּב וְיָתִיב יָת גָּזֵילָא דִּגְזַל אוֹ יָת עוּשְׁקָא דַּעֲשַׁק אוֹ יָת פִּקְדוֹנָא דְּאִתַּפְקַד לְוָתֵיהּ אוֹ יָת אֲבֵידְתָא דְּאַשְׁכַּח.

פאד֗א הו אכ֗טא ואת֗ם פלירד אלגצב אלד֗י גצבה או אלגשם אלד֗י גשמה או אלודיעה אלתי אודעת ענדה או אלצ֗אלה אלתי וגדהא.

פַאִדַ׳א הֻוַ אַכ׳טַאַ וַאַתִ׳ם פַליַרֻדַּ אַלגַ׳צבַּ אַלַּדִ׳י גַ׳צַבַּהֻ אַוְ אַלּגִ׳שַּׁ אַלַּדִ׳י גַ׳שַּׁהֻ אַוְ אַלצַ׳אלַתַּ אַלַּתִי וַגַדַהַא

καὶ ἔσται ἡνίκα ἐὰν ἁμάρτῃ καὶ πλημμελήσῃ, καὶ ἀποδῷ τὸ ἅρπαγμα, ὃ ἥρπασεν, ἢ τὸ ἀδίκημα, ὃ ἠδίκησεν, ἢ τὴν παραθήκην, ἥτις παρετέθη αὐτῷ, ἢ τὴν ἀπώλειαν, ἣν εὗρεν,

כד א֠וֹ מִכֹּ֞ל אֲשֶׁר־יִשָּׁבַ֣ע עָלָיו֮ לַשֶּׁ֒קֶר֒ וְשִׁלַּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּרֹאשׁ֔וֹ וַחֲמִשִׁתָ֖יו יֹסֵ֣ף עָלָ֑יו לַאֲשֶׁ֨ר ה֥וּא ל֛וֹ יִתְּנֶ֖נּוּ בְּי֥וֹם אַשְׁמָתֽוֹ׃

אוֹ מִכּוֹלָא דְּיִשְׁתְּבַע עֲלוֹהִי לְשִׁקְרָא וִישַׁלֵּים יָתֵיהּ בְּרֵישֵׁיהּ וְחֻמְשׁוֹהִי יוֹסֵיף עֲלוֹהִי לִדְהוּא דִּילֵיהּ יִתְּנִנֵּיהּ בְּיוֹמָא דְּחוֹבְתֵיהּ.

או מא סוי ד֗לך ממא חלף עליה באטלא פלירדה בראסה ויזיד עליה אכ֗מאסה ויעטי לאלד֗י הו לה פי יום אעתראפה בד֗נבה.

אַוְ מַא סִוַי׳ דַ׳לִךַּ מִמַּא סַבִּילִהִ אַן יַחלֻףַ עַלַיְהִ בַּאטִלַא פַליַרֻדַּהֻ בִּרַאסִהִ וַיַזִידֻ עַלַיְהִ אַכ׳מַאסִהִ וַיֻעטִי אַלַּדִ׳י הֻוַ לַהֻ פִי יַוְםִ אעתִרַאפִהִ בִּדִ׳נבִּהִ

ἀπὸ παντὸς πράγματος, οὗ ὤμοσεν περὶ αὐτοῦ ἀδίκως, καὶ ἀποτείσει αὐτὸ τὸ κεφάλαιον καὶ τὸ πέμπτον προσθήσει ἐπ’ αὐτό· τίνος ἐστίν, αὐτῷ ἀποδώσει ᾗ ἡμέρᾳ ἐλεγχθῇ.

כה וְאֶת־אֲשָׁמ֥וֹ יָבִ֖יא לַיְיָ֑ אַ֣יִל תָּמִ֧ים מִן־הַצֹּ֛אן בְּעֶרְכְּךָ֥ לְאָשָׁ֖ם אֶל־הַכֹּהֵֽן׃

וְיָת אֲשָׁמֵיהּ יַיְתֵי לִקְדָם יְיָ דְּכַר שְׁלִים מִן עָנָא בְּפֻרְסָנֵיהּ לַאֲשָׁמָא לְוָת כָּהֲנָא.

וליאתי בקרבאנה ללה כבש צחיח מן אלגנם בקימתה ללקרבאן אלי אלאמאם.

פַליַאתִ בִּקֻרבַּאנִהִ לִלָּהִ כַּבּשַׁא צַחִיחַא מִןַ אלגַ׳נַם בִּקִמַתִהִ לִלקֻרבַּאןִ אִלַי׳ אלּאִמַאםִ

καὶ τῆς πλημμελείας αὐτοῦ οἴσει τῷ κυρίῳ κριὸν ἀπὸ τῶν προβάτων ἄμωμον τιμῆς εἰς ὃ ἐπλημμέλησεν αὐτῷ.

כו וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן לִפְנֵ֥י יְיָ֖ וְנִסְלַ֣ח ל֑וֹ עַל־אַחַ֛ת מִכֹּ֥ל אֲשֶֽׁר־יַעֲשֶׂ֖ה לְאַשְׁמָ֥ה בָֽהּ׃

וִיכַפַּר עֲלוֹהִי כָּהֲנָא קֳדָם יְיָ וְיִשְׁתְּבֵיק לֵיהּ עַל חֲדָא מִכֹּל דְּיַעֲבֵיד לִמְחָב בַּהּ.

ויסתג֗פר ענה אלאמאם בין ידי אללה ויג֗פר לה עלי איה כ֗לה מן גמיע מא יעמל פיאת֗ם בהא.

וַיַסתַּג׳פִרֻ עַנהֻ אַלּאִמַאם בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ וַיֻג׳פַרֻ לַהֻ עַלַי׳ אִיתִ כַ׳לַתֵ מִן גַמִיעִ מַא תֻעמַלֻ פַיַאתִ׳ם בִּהַא

καὶ ἐξιλάσεται περὶ αὐτοῦ ὁ ἱερεὺς ἔναντι κυρίου, καὶ ἀφεθήσεται αὐτῷ περὶ ἑνὸς ἀπὸ πάντων, ὧν ἐποίησεν καὶ ἐπλημμέλησεν αὐτῷ.

ספר ויקרא

פרשת צו

מפתח לכתב הערבי־היהודי של התפסיר

אות	ערבית	הגייה
א	ا ء	ā ; ʾ (עצירה)
ב	ب	b
ג (מבוקר) · ג׳ (מנוקד)	غ	gh – ר גרונית
ג׳ (מבוקר) · ג (מנוקד)	ج	j – כמו ג׳ בג׳ירפה
ד	د	d
ד׳	ذ	dh – כ־th באנגלית this
ה	ه	h
ה בסוף מילה · ה׳ · ת	ة	-a (תָּא מַרְבּוּטַה); בסמיכות ‎-at
ו	و	w ; ū
ז	ز	z
ח	ح	ḥ – ח גרונית
ט · ט׳	ط · ظ	ṭ · ẓ – ט ו־ד׳ נחציות

אות	ערבית	הגייה
י · י׳	ي · ى	y, ī · ā בסוף מילה
כ · כ׳	ك · خ	k · kh – כ רפה
ל מ נ	ل م ن	l m n
ס	س	s
ע	ع	ʿ – ע גרונית
פ	ف	f (אין p בערבית)
צ · צ׳	ص · ض	ṣ · ḍ – ס ו־ד נחציות
ק	ق	q – ק עמוקה
ר	ر	r
ש	ش	sh
ת · ת׳	ت · ث	t · th – כ־th באנגלית think

סימן (במנוקד)	ערבית	קריאה
פַתַח · קָמַץ	ـَ	a
חִירִק	ـِ	i
קֻבּוּץ	ـُ	u
שְׁוָא	ـْ	אין תנועה
דגש	ـّ	הכפלה (ובבגדכפ״ת – גם הקשה)
חוֹלַם בסוף מילה	ـٌ	-un (תנוין)
צֵרֵי בסוף מילה	ـٍ	-in (תנוין)
תנועה + א / ו / י		ā / ū / ī ארוכות
אל־	ال	al- ; לפני ת ד ר ז ס ש צ ט ל נ הל׳ נבלעת: אלשמס = ash-shams

פרשת צו

פרק ותרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וַיְדַבֵּ֥ר יְיָ֖ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר.

וכלם אללה מוסי תכלימא:

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ תַּכּלִימַא

Καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων

ב צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃

פַּקֵּיד יָת אַהֲרֹן וְיָת בְּנוֹהִי לְמֵימַר דָּא אוֹרָיְתָא דַּעֲלָתָא הִיא עֲלָתָא דְּמִתּוֹקְדָא עַל מַדְבְּחָא כָּל לֵילְיָא עַד צַפְרָא וְאִישָׁתָא דְּמַדְבְּחָא תְּהֵי יָקְדָא בֵיהּ.

מר הרון ובניה קאילא הד֗ה שריעה אלצעידה הי אלצעידה תוצ֗ע עלי וקיד עלי אלמד֗בח טול אלליל אלי אלגדאה ונאר אלמד֗בח תקד פיה:

מֻר אהַרֻוןַ וַבַּנִיהִ קַאאִלַא הַדִ׳הִ שַׁרִיעַתֻ אַלצַּעִידַתִ תֻוצַ׳עֻ עַלַי׳ וַקִידֵ עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ טֻולַ אַללַילִ אִלַי׳ אַלגַ׳דַאתִ וַנַארֻ אַלּמַד׳בַּחִ תַּתַּוַקַּדֻ עַלַיְהִ

Ἔντειλαι Ααρων καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ λέγων Οὗτος ὁ νόμος τῆς ὁλοκαυτώσεως· αὐτὴ ἡ ὁλοκαύτωσις ἐπὶ τῆς καύσεως αὐτῆς ἐπὶ τοῦ θυσιαστηρίου ὅλην τὴν νύκτα ἕως τὸ πρωί, καὶ τὸ πῦρ τοῦ θυσιαστηρίου καυθήσεται ἐπ’ αὐτοῦ, οὐ σβεσθήσεται.

ג וְלָבַ֨שׁ הַכֹּהֵ֜ן מִדּ֣וֹ בַ֗ד וּמִֽכְנְסֵי־בַד֮ יִלְבַּ֣שׁ עַל־בְּשָׂרוֹ֒ וְהֵרִ֣ים אֶת־הַדֶּ֗שֶׁן אֲשֶׁ֨ר תֹּאכַ֥ל הָאֵ֛שׁ אֶת־הָעֹלָ֖ה עַל־הַמִּזְבֵּ֑חַ וְשָׂמ֕וֹ אֵ֖צֶל הַמִּזְבֵּֽחַ׃

וְיִלְבַּשׁ כָּהֲנָא לְבוּשִׁין דְּבוּץ וּמִכְנְסִין דְּבוּץ יִלְבַּשׁ עַל בִּסְרֵיהּ וְיַפְרֵישׁ יָת דִּשְׁנָאנוסח דשנא חריגה – כנראה רק בת״א כאן ובפסוק הסמוך. בשאר תרגומים ומקורות ארמיים רק: קיטמא. לפי הערת המסורה קטמא הוא נוסח נהרדעי, ודשנא הוא סוראי. דְּתֵיכוֹל אִישָׁתָא יָת עֲלָתָא עַל מַדְבְּחָא וִישַׁוֵּינֵיהּ בִּסְטַר מַדְבְּחָא.

וילבס אלאמאם קמיצא מן עשר וסראויל מן עשר ילבס עלי בדנה וירפע אלרמאד אלד֗י תאכל אלנאר אלצעידה עלי אלמד֗בח פיגעלה לזק אלמד֗בח:

וַיַלבַּסֻ אַלּאִמַאם קַמִיצַא מִן גִ׳שׁרֵ וַסַרַאֻוילַ מִן גִ׳שׁרֵ יַלבַּסֻ עַלַי׳ בַּדַנִהִ וַיַרפַעֻ אַלרַּמַאדַ אַלַּדִ׳י תַּאַכַּלַ בִּנַארִ אלצַּעִידַתִ עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ וַיַגעַלֻהֻ לֻזקַ אַלּמַד׳בַּחִ

καὶ ἐνδύσεται ὁ ἱερεὺς χιτῶνα λινοῦν καὶ περισκελὲς λινοῦν ἐνδύσεται περὶ τὸ σῶμα αὐτοῦ καὶ ἀφελεῖ τὴν κατακάρπωσιν, ἣν ἂν καταναλώσῃ τὸ πῦρ τὴν ὁλοκαύτωσιν, ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου καὶ παραθήσει αὐτὸ ἐχόμενον τοῦ θυσιαστηρίου.

ד וּפָשַׁט֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וְלָבַ֖שׁ בְּגָדִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְהוֹצִ֤יא אֶת־הַדֶּ֙שֶׁן֙ אֶל־מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה אֶל־מָק֖וֹם טָהֽוֹר׃

וְיַשְׁלַח יָת לְבוּשׁוֹהִי וְיִלְבַּשׁ לְבוּשִׁין אָחֳרָנִין וְיַפֵּיק יָת דִּשְׁנָא לְמִבַּרָא לְמַשְׁרִיתָא לַאֲתַר דְּכֵי.

ת֗ם יסלך֗ ת֗יאבה וילבס ת֗יאבא אכ֗ר ויכ֗רג אלרמאד אלי כ֗ארג אלעסכר אלי מוצ֗ע טאהר:

תֻ׳םַּ יַשׁלַחֻ תִ׳יַאבַּהֻ וַיַלבִּסֻ תִ׳יַאבַּא אֻכַ׳רַ וַיֻכ׳רִגֻ אַלרַּמַאדַ אִלַי׳ כַ׳ארִגִ אלּמֻעַסכַּרִ אִלַי׳ מַוְצִ׳עֵ טַאהִרֵ

καὶ ἐκδύσεται τὴν στολὴν αὐτοῦ καὶ ἐνδύσεται στολὴν ἄλλην καὶ ἐξοίσει τὴν κατακάρπωσιν ἔξω τῆς παρεμβολῆς εἰς τόπον καθαρόν.

ה וְהָאֵ֨שׁ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ תּֽוּקַד־בּוֹ֙ לֹ֣א תִכְבֶּ֔ה וּבִעֵ֨ר עָלֶ֧יהָ הַכֹּהֵ֛ן עֵצִ֖ים בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֑קֶר וְעָרַ֤ךְ עָלֶ֙יהָ֙ הָֽעֹלָ֔ה וְהִקְטִ֥יר עָלֶ֖יהָ חֶלְבֵ֥י הַשְּׁלָמִֽים׃

וְאִישָׁתָא עַל מַדְבְּחָא תְהֵי יָקְדָא בֵיהּ לָא תִטְפֵי וְיַבְעַר עֲלַהּ כָּהֲנָא אָעִין בִּצְפַר בִּצְפַר וְיַסְדַּר עֲלַהּ עֲלָתָא וְיַסֵּיק עֲלַהּ תַּרְבֵּי נִכְסַת קוּדְשַׁיָּא.

ואלנאר עלי אלמד֗בח תקד לא תטפא פיה וישעל עליהא אלאמאם חטבא פי כל ג֗דאה ויצעד עליהא אלצואעדא ויקתר עליהא שחום ד֗בח אלסלאמה:

וַאלנַארֻ אַלַּתִּי עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ תַּקִדֻ פִיהִ לַא תֻטפַא וַיֻשׁעִלֻ עַלַיְהַא אַלּאִמַאם חַטַבַּא פִי כֻּלִּ גַ׳דַאתֵ וַיֻנַצִ׳דֻ עַלַיְהַא אַלצַּעִידַתַּ וַיֻקַתִּרֻ עַלַיְהַא שֻׁחֻוםַ דֻ׳בֻּחִ אלסַּלַאמַתִ

καὶ πῦρ ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον καυθήσεται ἀπ’ αὐτοῦ καὶ οὐ σβεσθήσεται, καὶ καύσει ὁ ἱερεὺς ἐπ’ αὐτὸ ξύλα τὸ πρωῒ καὶ στοιβάσει ἐπ’ αὐτοῦ τὴν ὁλοκαύτωσιν καὶ ἐπιθήσει ἐπ’ αὐτὸ τὸ στέαρ τοῦ σωτηρίου·

ו אֵ֗שׁ תָּמִ֛יד תּוּקַ֥ד עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ לֹ֥א תִכְבֶּֽה׃

אִישָׁתָא תְּדִירָא תְּהֵי יָקְדָא עַל מַדְבְּחָא לָא תִטְפֵי.

כד֗אך נאר דאימא תקד עלי אלמדבח לא תטפא:

וַכַּדַ׳אךַּ אלנַּארֻ דַאאִמַא תַּקִדֻ עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ לַא תֻטפַא

καὶ πῦρ διὰ παντὸς καυθήσεται ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον, οὐ σβεσθήσεται.

ז וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַמִּנְחָ֑ה הַקְרֵ֨ב אֹתָ֤הּ בְּנֵֽי־אַהֲרֹן֙ לִפְנֵ֣י יְיָ֔ אֶל־פְּנֵ֖י הַמִּזְבֵּֽחַ׃

וְדָא אוֹרָיְתָא דְּמִנְחָתָא דִּיקָרְבוּן יָתַהּ בְּנֵי אַהֲרֹן קֳדָם יְיָ לִקְדָם מַדְבְּחָא.

והד֗ה שריעה אלהדיה אן יקדמהא בנו הרון בין ידי אללה בין ידי אלמד֗בח:

וַהַדִ׳הִ שַׁרִיעַתֻ אַלּהַדִיתִ אַן יֻקַדִּמַהַא בַּנֻו אהַרֻוןַ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ בַּיְןַ יַדַי אַלמַד׳בַּחִ

Οὗτος ὁ νόμος τῆς θυσίας, ἣν προσάξουσιν αὐτὴν οἱ υἱοὶ Ααρων ἔναντι κυρίου ἀπέναντι τοῦ θυσιαστηρίου·

ח וְהֵרִ֨ים מִמֶּ֜נּוּ בְּקֻמְצ֗וֹ מִסֹּ֤לֶת הַמִּנְחָה֙ וּמִשַּׁמְנָ֔הּ וְאֵת֙ כׇּל־הַלְּבֹנָ֔ה אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמִּנְחָ֑ה וְהִקְטִ֣יר הַמִּזְבֵּ֗חַ רֵ֧יחַ נִיחֹ֛חַ אַזְכָּרָתָ֖הּ לַיְיָ

וְיַפְרֵישׁ מִנַּהּ בְּקֻמְצֵיהּ מִסֻּלְתָּא דְּמִנְחָתָא וּמִמִּשְׁחַהּ וְיָת כָּל לְבוֹנְתָא דְּעַל מִנְחָתָא וְיַסֵּיק לְמַדְבְּחָא לְאִתְקַבָּלָא בְרַעֲוָא אַדְכָרְתַהּ קֳדָם יְיָ.

וירפע מנהא בקבצ֗תה מן סמידהא ודהנהא וגמיע אללבאן אלד֗י עליהא ויקתר פיחהא עלי אלמד֗בח קבול מרצ֗י אללה:

וַיַרפַעֻ מִנהַא בִּקַבּצַ׳תִהִ מִן סִמִידִהַא וַדֻהנִהַא וַיֻקַתִּרֻ פַיְחַהַא עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ מַקבּוּלַא מֻרַצִ׳יַא לִלָּהִ

καὶ ἀφελεῖ ἀπ’ αὐτοῦ τῇ δρακὶ ἀπὸ τῆς σεμιδάλεως τῆς θυσίας σὺν τῷ ἐλαίῳ αὐτῆς καὶ σὺν τῷ λιβάνῳ αὐτῆς τὰ ὄντα ἐπὶ τῆς θυσίας καὶ ἀνοίσει ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον κάρπωμα· ὀσμὴ εὐωδίας, τὸ μνημόσυνον αὐτῆς τῷ κυρίῳ.

ט וְהַנּוֹתֶ֣רֶת מִמֶּ֔נָּה יֹאכְל֖וּ אַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֑יו מַצּ֤וֹת תֵּֽאָכֵל֙ בְּמָק֣וֹם קָדֹ֔שׁ בַּחֲצַ֥ר אֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד יֹאכְלֽוּהָ׃

וּדְיִשְׁתְּאַר מִנַּהּ יֵיכְלוּן אַהֲרֹן וּבְנוֹהִי פַּטִּיר תִּתְאֲכִיל בַּאֲתַר קַדִּישׁ בְּדָרַת מַשְׁכַּן זִמְנָא יֵיכְלוּנַּהּ.

ואלפאצ֗ל מנהא יאכלה הרון ובניה פטירא תוכל פי מוצ֗ע מקדס פי צחן כ֗בא אלמחצ֗ר יאכלוהא:

וַאלּפַצ׳לַתֻ מִנהַא יַאכֻּלֻהַא אהַרֻוןֻ וַבַּנֻוהֻ פַטִירַא תֻאְכַּלֻ פִי מַוְצִ׳עֵ מֻתַּקַדַּסֵ פִי צַחןִ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ יַאכֻּלֻונַהַא

τὸ δὲ καταλειφθὲν ἀπ’ αὐτῆς ἔδεται Ααρων καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ· ἄζυμα βρωθήσεται ἐν τόπῳ ἁγίῳ, ἐν αὐλῇ τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου ἔδονται αὐτήν.

י לֹ֤א תֵאָפֶה֙ חָמֵ֔ץ חֶלְקָ֛ם נָתַ֥תִּי אֹתָ֖הּ מֵאִשָּׁ֑י קֹ֤דֶשׁ קׇֽדָשִׁים֙ הִ֔וא כַּחַטָּ֖את וְכָאָשָֽׁם׃

לָא תִתְאֲפֵי חֲמִיעַ חוּלָקְהוֹן יְהַבִית יָתַהּ מִקּוּרְבָּנָי קֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הִיא כְּחַטָּתָא וְכַאֲשָׁמָא.

לא תכ֗בז כ֗מירא ג֗עלתהא קסמהם מן קראביני מן כ֗ואץ אלאקדאס הי כאלד֗כוה וקרבאן אלאת֗ם:

לַא תֻכ׳בַּזֻ כַ׳מִירַא גַעַלתֻהַא קִסמַהֻם מִן קַרַאבִּינִי מִן כַ׳וַאצִ אלּאַקדַאסִ הִי כַּזַכּוַתֵ וַקֻרבַּאןִ אלּאִת׳םִ

οὐ πεφθήσεται ἐζυμωμένη· μερίδα αὐτὴν ἔδωκα αὐτοῖς ἀπὸ τῶν καρπωμάτων κυρίου· ἅγια ἁγίων ὥσπερ τὸ τῆς ἁμαρτίας καὶ ὥσπερ τὸ τῆς πλημμελείας.

יא כׇּל־זָכָ֞ר בִּבְנֵ֤י אַהֲרֹן֙ יֹֽאכְלֶ֔נָּה חׇק־עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם מֵאִשֵּׁ֖י יְיָ֑ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־יִגַּ֥ע בָּהֶ֖ם יִקְדָּֽשׁ׃

כָּל דְּכוּרָא בִּבְנֵי אַהֲרֹן יֵיכְלִנַּהּ קְיָם עָלַם לְדָרֵיכוֹן מִקּוּרְבָּנַיָּא דַּייָ כֹּל דְּיִקְרַב בְּהוֹן יִתְקַדַּשׁ.

כל ד֗כר מן בני הרון יאכלהא רסם אלדהר לאגיאלכם מן קראבין אללה כל מא לאמסהא תקדס:

כֻּלֻּ דַ׳כַּרֵ מִן בַּנִי אהַרֻוןַ יַאכֻּלהַא רַסםַ אַלדַּהרִ לִאַגיַאלִכֻּם מִן קַרַאבִּיןִ אללָּהִ כֻּלֻּ מַן לַמַסַהַא תַּקַדַּסַ

πᾶν ἀρσενικὸν τῶν ἱερέων ἔδονται αὐτήν· νόμιμον αἰώνιον εἰς τὰς γενεὰς ὑμῶν ἀπὸ τῶν καρπωμάτων κυρίου. πᾶς, ὃς ἐὰν ἅψηται αὐτῶν, ἁγιασθήσεται.

יב וַיְדַבֵּ֥ר יְיָ֖ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר.

ת֗ם כלם אללה מוסי תכלימא:

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ תַּכּלִימַא

Καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων

יג זֶ֡ה קׇרְבַּן֩ אַהֲרֹ֨ן וּבָנָ֜יו אֲשֶׁר־יַקְרִ֣יבוּ לַֽיְיָ֗ בְּיוֹם֙ הִמָּשַׁ֣ח אֹת֔וֹ עֲשִׂירִ֨ת הָאֵפָ֥ה סֹ֛לֶת מִנְחָ֖ה תָּמִ֑יד מַחֲצִיתָ֣הּ בַּבֹּ֔קֶר וּמַחֲצִיתָ֖הּ בָּעָֽרֶב׃

דֵּין קוּרְבָּנָא דְּאַהֲרֹן וְדִבְנוֹהִי דִּיקָרְבוּן קֳדָם יְיָ בְּיוֹמָא דִּירַבּוֹן יָתֵיהּ חַד מִן עַסְרָא בִּתְלָת סְאִין סוּלְתָּא מִנְחָתָא תְּדִירָא פַּלְגוּתַהּ בְּצַפְרָא וּפַלְגוּתַהּ בְּרַמְשָׁא.

הד֗א קרבאן הרון ובניה אלד֗י יקרבונה ללה מן יום מסח עשר אלויבה סמידא הדיה דאימא נצפהא באלג֗דאה ונצפהא באלעשי:

הַדַ׳א קֻרבַּאןֻ אהַרֻוןַ וַבַּנִיהִ אלּדִ׳י יֻקַרִּבֻּהֻ לִלָּהִ פִי יַוְםִ מַסחִהִ עֻשׁרֻ אַלּוַיְבַּתִ סַמִידַא הַדִיתֹ דַאאִמַא נִצפֻהַא בִּאלּגַ׳דַאתִ וַנִצפֻהַא בִּאלעִשַׁאאִ

Τοῦτο τὸ δῶρον Ααρων καὶ τῶν υἱῶν αὐτοῦ, ὃ προσοίσουσιν κυρίῳ ἐν τῇ ἡμέρᾳ, ᾗ ἂν χρίσῃς αὐτόν· τὸ δέκατον τοῦ οιφι σεμιδάλεως εἰς θυσίαν διὰ παντός, τὸ ἥμισυ αὐτῆς τὸ πρωῒ καὶ τὸ ἥμισυ αὐτῆς τὸ δειλινόν.

יד עַֽל־מַחֲבַ֗ת בַּשֶּׁ֛מֶן תֵּעָשֶׂ֖ה מֻרְבֶּ֣כֶת תְּבִיאֶ֑נָּה תֻּפִינֵי֙ מִנְחַ֣ת פִּתִּ֔ים תַּקְרִ֥יב רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיְיָ

עַל מַסְרֵיתָא בִּמְשַׁח תִּתְעֲבֵיד רְבִיכָא תַּיְתֵינַהּ תּוּפִינֵי מִנְחַת בִּצּוּעִין תְּקָרֵיב לְאִתְקַבָּלָא בְרַעֲוָא קֳדָם יְיָ.

עלי טאבק באלדהן תעמל סתותיה תאתי בהא רפכ֗ה תכון ת֗רדה תקרבהא מקבולא מרצ֗יא ללה:

עַלַי׳ טַבַּקֵ בִּדֻהַאןֵ תֻעמַלֻ סִתֻותִיתֹ תַּאתִי בִּהַא רִפכַ׳תֹ הַדִיתַּ תִ׳רדֵ תַּכֻּוןֻ תֻקַרִּבֻּהַא מַקבּוּלַא מֻרצִ׳יַא לִלָּהִ

ἐπὶ τηγάνου ἐν ἐλαίῳ ποιηθήσεται, πεφυραμένην οἴσει αὐτήν, ἑλικτά, θυσίαν ἐκ κλασμάτων, θυσίαν ὀσμὴν εὐωδίας κυρίῳ.

טו וְהַכֹּהֵ֨ן הַמָּשִׁ֧יחַ תַּחְתָּ֛יו מִבָּנָ֖יו יַעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑הּ חׇק־עוֹלָ֕ם לַיְיָ֖ כָּלִ֥יל תׇּקְטָֽר׃

וְכָהֲנָא דְּיִתְרַבָּא תְּחוֹתוֹהִי מִבְּנוֹהִי יַעֲבֵיד יָתַהּ קְיָם עָלַם קֳדָם יְיָ גְּמִיר תִּתַּסַּק.

וכד֗אך אלאמאם אלמסתכ֗לף בעדה מן בניה יצנעהא רסם אלדהר ללה גמלה תקתר:

וַכַּדַ׳אךַּ אַלּאִמַאם אַלּמֻסתַּכ׳לַפֻ בַּעדַהֻ מִן בַּנִיהִ יַצנַעֻהַא רַסםַ אַלדַּהרִ לִלָּהִ גֻמלַתַּ תֻקַתַּרֻ

ὁ ἱερεὺς ὁ χριστὸς ἀντ αὐτοῦ ἐκ τῶν υἱῶν αὐτοῦ ποιήσει αὐτήν· νόμος αἰώνιος, ἅπαν ἐπιτελεσθήσεται.

טז וְכׇל־מִנְחַ֥ת כֹּהֵ֛ן כָּלִ֥יל תִּהְיֶ֖ה לֹ֥א תֵאָכֵֽל׃

וְכָל מִנְחָתָא דְּכָהֲנָא גְּמִיר תְּהֵי לָא תִתְאֲכִיל.

וסאיר הדאיא אלאמאם תקתר גמלה ולא תוכל:

וַסַאאִרֻ הַדַאִיא אַלּאִמַאם תֻקַתַּרֻ גֻמלַתַּ וַלַא תֻאְכַּלֻ

καὶ πᾶσα θυσία ἱερέως ὁλόκαυτος ἔσται καὶ οὐ βρωθήσεται.

יז וַיְדַבֵּ֥ר יְיָ֖ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר.

ת֗ם כלם אללה מוסי תכלימא:

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ תַּכּלִימַא

Καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων

יח דַּבֵּ֤ר אֶֽל־אַהֲרֹן֙ וְאֶל־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַֽחַטָּ֑את בִּמְק֡וֹם אֲשֶׁר֩ תִּשָּׁחֵ֨ט הָעֹלָ֜ה תִּשָּׁחֵ֤ט הַֽחַטָּאת֙ לִפְנֵ֣י יְיָ֔ קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים הִֽוא׃

מַלֵּיל עִם אַהֲרֹן וְעִם בְּנוֹהִי לְמֵימַר דָּא אוֹרָיְתָא דְּחַטָּתָא בְּאַתְרָא דְּתִתְנְכֵיס עֲלָתָא תִּתְנְכֵיס חַטָּתָא קֳדָם יְיָ קֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הִיא.

קל להרון ובניה קאילא הד֗ה שריעה אלד֗כוה פי מוצ֗ע תד֗בח אלצעידה תד֗בח אלד֗כוה בין ידי אללה לאנהא מן כ֗ואץ אלאקדאס:

קֻל לִאהַרֻוןַ וַבַּנִיהִ קַאאִלַא, הַדִ׳הִ שַׁרִיעַתֻ אַלזַכּוַתִ פִי מַוְצִ׳עִ תֻד׳בַּחֻ אַלצַּעִידַתֻ תֻד׳בַּחֻ אַלזַכּוַתֻ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ מִן כַ׳וַאצִ אלּאַקדַאסִ

Λάλησον Ααρων καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ λέγων Οὗτος ὁ νόμος τῆς ἁμαρτίας· ἐν τόπῳ, οὗ σφάζουσιν τὸ ὁλοκαύτωμα, σφάξουσιν τὰ περὶ τῆς ἁμαρτίας ἔναντι κυρίου· ἅγια ἁγίων ἐστίν.

יט הַכֹּהֵ֛ן הַֽמְחַטֵּ֥א אֹתָ֖הּ יֹאכְלֶ֑נָּה בְּמָק֤וֹם קָדֹשׁ֙ תֵּֽאָכֵ֔ל בַּחֲצַ֖ר אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

כָּהֲנָא דִּמְכַפַּר בִּדְמַהּ יֵיכְלִנַּהּ בַּאֲתַר קַדִּישׁ תִּתְאֲכִיל בְּדָרַת מַשְׁכַּן זִמְנָא.

אלאמאם אלמד֗כי להא יאכלהא ופי מוצ֗ע מקדס תוכל פי צחן כ֗בא אלמחצ֗ר:

אַלּאִמַאם אַלּמֻזַכִּי בִּהַא יַאכֻּלֻהַא וַפִי מַוְצִ׳עֵ מֻקַדַּסֵ תֻאְכַּלֻ פִי צַחןִ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ

ὁ ἱερεὺς ὁ ἀναφέρων αὐτὴν ἔδεται αὐτήν· ἐν τόπῳ ἁγίῳ βρωθήσεται, ἐν αὐλῇ τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου.

כ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־יִגַּ֥ע בִּבְשָׂרָ֖הּ יִקְדָּ֑שׁ וַאֲשֶׁ֨ר יִזֶּ֤ה מִדָּמָהּ֙ עַל־הַבֶּ֔גֶד אֲשֶׁר֙ יִזֶּ֣ה עָלֶ֔יהָ תְּכַבֵּ֖ס בְּמָק֥וֹם קָדֹֽשׁ׃

כֹּל דְּיִקְרַב בְּבִשְׂרַהּ יִתְקַדַּשׁ וּדְיַדֵּי מִדְּמַהּ עַל לְבוּשָׁא דְּיַדֵּי עֲלַהּ תְּחַוַּר בַּאֲתַר קַדִּישׁ.

כל מא דני בלחמהא תקדס ואן אנתצ֗ח מן דמהא אלד֗י ינצ֗ח ענהא עלי ת֗וב פליג֗סל פי מוצ֗ע מקדס:

כֻּלֻּ מַן דַנַא בִּלַחמִהִ יַתַּקַדַּסֻ וַאִן אנתַּצַ׳חַ מִן דַמִהַאאַלַּדִ׳י יַנצַ׳חֻ מִנהֻ עַלַי׳ תַּ׳וְבֵּ פַליֻג׳סַל פִי מַוְצִ׳עֵ מֻתַּקַדַּסֵ

πᾶς ὁ ἁπτόμενος τῶν κρεῶν αὐτῆς ἁγιασθήσεται· καὶ ᾧ ἐὰν ἐπιρραντισθῇ ἀπὸ τοῦ αἵματος αὐτῆς ἐπὶ τὸ ἱμάτιον, ὃ ἐὰν ῥαντισθῇ ἐπ’ αὐτὸ πλυθήσεται ἐν τόπῳ ἁγίῳ.

כא וּכְלִי־חֶ֛רֶשׂ אֲשֶׁ֥ר תְּבֻשַּׁל־בּ֖וֹ יִשָּׁבֵ֑ר וְאִם־בִּכְלִ֤י נְחֹ֙שֶׁת֙ בֻּשָּׁ֔לָה וּמֹרַ֥ק וְשֻׁטַּ֖ף בַּמָּֽיִם׃

וּמָן דַּחֲסַף דְּתִתְבַּשַּׁל בֵּיהּ יִתְּבַר וְאִם בְּמָנָא דִּנְחָשָׁא תִּתְבַּשַּׁל וְיִתְמְרֵיק וְיִשְׁתְּטֵיף בְּמַיָּא.

ואנא אלכ֗זף אלד֗י תטבך֗ פיה יכסר פאן טבכ֗ת פי אנא נחאס פלידלך ויג֗סל באלמא:

אַוַאנִי אַלּכַ׳זַפִ אַלַּתִי תֻטבַּכֻ׳ פִיהַא תֻכַּסַּרֻ וַאִן טֻבִּכַ׳תּ פִי אַנִיַתִ נֻחַאסֵ פַליֻדלַכּ וַיֻג׳סַל בִּאלּמַאאִ

καὶ σκεῦος ὀστράκινον, οὗ ἐὰν ἑψηθῇ ἐν αὐτῷ, συντριβήσεται· ἐὰν δὲ ἐν σκεύει χαλκῷ ἑψηθῇ, ἐκτρίψει αὐτὸ καὶ ἐκκλύσει ὕδατι.

כב כׇּל־זָכָ֥ר בַּכֹּהֲנִ֖ים יֹאכַ֣ל אֹתָ֑הּ קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים הִֽוא׃

כָּל דְּכוּרָא בְּכָהֲנַיָּא יֵיכוֹל יָתַהּ קֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הִיא.

כל ד֗כר מן אלאימה יאכלהא אד֗ הי מן כ֗ואץ אלאקדאס:

כֻּלֻּ דַ׳כַּרֵ מִןַ אלאַאִמַתִ יַאכֻּלֻהַא אִד׳ הִי מִן כַ׳וַאצִ אלּאַקדַאסִ

πᾶς ἄρσην ἐν τοῖς ἱερεῦσιν φάγεται αὐτά· ἅγια ἁγίων ἐστὶν κυρίου.

כג וְכׇל־חַטָּ֡את אֲשֶׁר֩ יוּבָ֨א מִדָּמָ֜הּ אֶל־אֹ֧הֶל מוֹעֵ֛ד לְכַפֵּ֥ר בַּקֹּ֖דֶשׁ לֹ֣א תֵאָכֵ֑ל בָּאֵ֖שׁ תִּשָּׂרֵֽף׃

וְכָל חַטָּתָא דְּיִתָּעַל מִדְּמַהּ לְמַשְׁכַּן זִמְנָא לְכַפָּרָא בְּקוּדְשָׁא לָא תִתְאֲכִיל בְּנוּרָא תִּתּוֹקַד.

וכל ד֗כוה ידכ֗ל מן דמהא אלי כ֗בא אלמחצ֗ר ליסתג֗פר בה פי אלקדס פלא תוכל בל תוחרק באלנאר:

וַכֻּלֻּ זַכּוַתֵ יַדכֻ׳לֻ מִן דַמִהַא אִלַי׳ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ לִיֻסתַּג׳פַרַ פִי אלּקֻדֻסִ פַלַא תֻאְכַּלֻ בַּל תֻחרַקֻ בִּאלנַּארִ

καὶ πάντα τὰ περὶ τῆς ἁμαρτίας, ὧν ἐὰν εἰσενεχθῇ ἀπὸ τοῦ αἵματος αὐτῶν εἰς τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου ἐξιλάσασθαι ἐν τῷ ἁγίῳ, οὐ βρωθήσεται· ἐν πυρὶ κατακαυθήσεται.

פרק זתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָאָשָׁ֑ם קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים הֽוּא׃

וְדָא אוֹרָיְתָא דַּאֲשָׁמָא קֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הוּא.

והד֗ה שריעה קרבן אלאת֗ם הו איצ֗א מן כ֗ואץ אלאקדאס:

וַהִידִ׳י שַׁרִיעַתֻ קֻרבַּאןִ אלּאִת׳ם הֻוַ אַיְצַ׳א מִן כַ׳וַאצִ אלּאַקדַאסִ

Καὶ οὗτος ὁ νόμος τοῦ κριοῦ τοῦ περὶ τῆς πλημμελείας· ἅγια ἁγίων ἐστίν.

ב בִּמְק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁחֲטוּ֙ אֶת־הָ֣עֹלָ֔ה יִשְׁחֲט֖וּ אֶת־הָאָשָׁ֑ם וְאֶת־דָּמ֛וֹ יִזְרֹ֥ק עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃

בְּאַתְרָא דְּיִכְּסוּן יָת עֲלָתָא יִכְּסוּן יָת אֲשָׁמָא וְיָת דְּמֵיהּ יִזְרוֹק עַל מַדְבְּחָא סְחוֹר סְחוֹר.

פי מוצ֗ע תד֗בח אלד֗כוה יד֗בח קרבן אלאת֗ם ודמה ירש עלי אלמד֗בח מסתדירא:

פִי מַוְצִ׳עִ יַד׳בַּחֻוןַ פִיהִ אלצַּעִידַתַּ יַד׳בַּחֻוןַ קֻרבַּאןַ אלאִת׳ם וַדַמֻהֻ יֻרַשֻּׁ עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ מֻסתַּדִירַא

ἐν τόπῳ, οὗ σφάζουσιν τὸ ὁλοκαύτωμα, σφάξουσιν τὸν κριὸν τῆς πλημμελείας ἔναντι κυρίου, καὶ τὸ αἷμα προσχεεῖ ἐπὶ τὴν βάσιν τοῦ θυσιαστηρίου κύκλῳ.

ג וְאֵ֥ת כׇּל־חֶלְבּ֖וֹ יַקְרִ֣יב מִמֶּ֑נּוּ אֵ֚ת הָֽאַלְיָ֔ה וְאֶת־הַחֵ֖לֶב הַֽמְכַסֶּ֥ה אֶת־הַקֶּֽרֶב׃

וְיָת כָּל תַּרְבֵּיהּ יְקָרֵיב מִנֵּיהּ יָת אַלְיְתָא וְיָת תַּרְבָּא דְּחָפֵי יָת גַּוָּא.

וג֗מיע שחמה ירפע מנה אלאליה ואלת֗רב אלמג֗טי עלי אלגוף:

וַגַמִיעֻ שַׁחמִהִ יֻרפַעֻ מִנהֻ אַלּאִליַתֻ וַאלתֻּ׳רבֻּ אַלּמֻגַ׳טִי אַלגַוְפִ

καὶ πᾶν τὸ στέαρ αὐτοῦ προσοίσει ἀπ’ αὐτοῦ, καὶ τὴν ὀσφὺν καὶ πᾶν τὸ στέαρ τὸ κατακαλύπτον τὰ ἐνδόσθια καὶ πᾶν τὸ στέαρ τὸ ἐπὶ τῶν ἐνδοσθίων

ד וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֙לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵיהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־הַיֹּתֶ֙רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד עַל־הַכְּלָיֹ֖ת יְסִירֶֽנָּה׃

ואלכלותין ואלשחם אלד֗י עליהא עלי אלאחשא וזיאדה אלכבד מע אלכולי ינזעהא:

וַאלּכִּליַתַּאןִ וַאלשַּׁחם אַלַּדִ׳י עַלַיְהִמַא אַלַּדִ׳י עַלַי׳ אלּאַחשַׁאאִ וַזִיַאדַתֻ אַלּכַּבִּדִ מַעַ אַלּכִּליַתַּיְןִ יַנזַעֻהַא

καὶ τοὺς δύο νεφροὺς καὶ τὸ στέαρ τὸ ἐπ’ αὐτῶν τὸ ἐπὶ τῶν μηρίων καὶ τὸν λοβὸν τὸν ἐπὶ τοῦ ἥπατος [σὺν τοῖς νεφροῖς περιελεῖ αὐτά],

ה וְהִקְטִ֨יר אֹתָ֤ם הַכֹּהֵן֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה אִשֶּׁ֖ה לַיְיָ֑ אָשָׁ֖ם הֽוּא׃

וְיַסֵּיק יָתְהוֹן כָּהֲנָא לְמַדְבְּחָא קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ אֲשָׁמָא הוּא.

ויקתרהא אלאמאם עלי אלמד֗בח קרבאנא ללה כד֗אך מא יציר קרבן אלאת֗ם:

וַיֻקַתִּרֻהַא אַלּאִמַאם עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ קֻרבַּאנַא לִלָּהִ כַּדַ׳אךַּ מַא יַצִירֻ קֻרבַּאןֻ אַלּאִת׳םִ

καὶ ἀνοίσει αὐτὰ ὁ ἱερεὺς ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον κάρπωμα τῷ κυρίῳ· περὶ πλημμελείας ἐστίν.

ו כׇּל־זָכָ֥ר בַּכֹּהֲנִ֖ים יֹאכְלֶ֑נּוּ בְּמָק֤וֹם קָדוֹשׁ֙ יֵאָכֵ֔ל קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים הֽוּא׃

כָּל דְּכוּרָא בְּכָהֲנַיָּא יֵיכְלִנֵּיהּ בַּאֲתַר קַדִּישׁ יִתְאֲכִיל קֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הוּא.

כל ד֗כר מן אלאימה יאכלה ופי מוצ֗ע מקדס יוכל לאנה מן כ֗ואץ אלקדאס:

כֻּלֻּ דַ׳כַּרֵ מִןַ אלאַאִמַתִ יַאכֻּלֻהֻ פִי מַוְצִ׳עֵ מֻקַדַּסֵ יֻאְכַּלֻ לִאַנַּהֻ מִן כַ׳וַאצִ אלּאַקדַאסִ

πᾶς ἄρσην ἐκ τῶν ἱερέων ἔδεται αὐτά, ἐν τόπῳ ἁγίῳ ἔδονται αὐτά· ἅγια ἁγίων ἐστίν.

ז כַּֽחַטָּאת֙ כָּֽאָשָׁ֔ם תּוֹרָ֥ה אַחַ֖ת לָהֶ֑ם הַכֹּהֵ֛ן אֲשֶׁ֥ר יְכַפֶּר־בּ֖וֹ ל֥וֹ יִהְיֶֽה׃

כְּחַטָּתָא כֵּן אֲשָׁמָא אוֹרָיְתָא חֲדָא לְהוֹן כָּהֲנָא דִּיכַפַּר בֵּיהּ דִּילֵיהּ יְהֵי.

קרבן אלאת֗ם כאלד֗כוה שריעה ואחדה להמא אלאמאם אלד֗י יכפר בה לה יכון:

קֻרבַּאןֻ אַלּאִת׳םִ כַּאלזַכּוַתִ שַׁרִיעַתֹ וַאחִדַתֹ לַהֻמַא אַלּאִמַאם אַלַּדִ׳י יֻגַ׳פִרֻ בִּהִ לַהֻ יַכֻּוןֻ

ὥσπερ τὸ περὶ τῆς ἁμαρτίας, οὕτω καὶ τὸ τῆς πλημμελείας, νόμος εἷς αὐτῶν· ὁ ἱερεύς, ὅστις ἐξιλάσεται ἐν αὐτῷ, αὐτῷ ἔσται.

ח וְהַ֨כֹּהֵ֔ן הַמַּקְרִ֖יב אֶת־עֹ֣לַת אִ֑ישׁ ע֤וֹר הָֽעֹלָה֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְרִ֔יב לַכֹּהֵ֖ן ל֥וֹ יִהְיֶֽה׃

וְכָהֲנָא דִּמְקָרֵיב יָת עֲלַת גְּבַר מְשַׁךְ עֲלָתָא דִּיקָרֵיב לְכָהֲנָא דִּילֵיהּ יְהֵי.

ואלאמאם אלמקרב צעידה ען אמר גלד אלצעידה אלתי קרבת תכון לה:

וַאלּאִמַאם אַלּמֻקַרִּבֻּ צַאעִדַתַּ עַןִ אמרִי׳אֵ פַגִלדֻהַא בַּעדַ תַּקרִיבִּהַא יַכֻּוןֻ לַהֻ

καὶ ὁ ἱερεὺς ὁ προσάγων ὁλοκαύτωμα ἀνθρώπου, τὸ δέρμα τῆς ὁλοκαυτώσεως, ἧς αὐτὸς προσφέρει, αὐτῷ ἔσται.

ט וְכׇל־מִנְחָ֗ה אֲשֶׁ֤ר תֵּֽאָפֶה֙ בַּתַּנּ֔וּר וְכׇל־נַעֲשָׂ֥ה בַמַּרְחֶ֖שֶׁת וְעַֽל־מַחֲבַ֑ת לַכֹּהֵ֛ן הַמַּקְרִ֥יב אֹתָ֖הּ ל֥וֹ תִֽהְיֶֽה׃

וְכָל מִנְחָתָא דְּתִתְאֲפֵי בְּתַנּוּרָא וְכָל דְּתִתְעֲבֵיד בְּרָדְתָא וְעַל מַסְרֵיתָא לְכָהֲנָא דִּמְקָרֵיב יָתַהּ דִּילֵיהּ תְּהֵי.

וכל הדיה מא יכ֗בז פי אלתנור או יעמל פי טנג֗יר או עלי טאבק אלאמאם אלמקרב להא תכון לה:

וַכֻּלֻּ הַדִיתֵ מִמַּא תֻכ׳בַּזֻ פִי אלּתַּנֻורִ אַוְ תֻעמַלֻ פִי אַלטַנגַרַתִ אַוְ עַלַי׳ טַבַּקֵ לִלאִמַאםִ אלּמֻקַרִּבֻּהַא תַּכֻּוןֻ לַהֻ

καὶ πᾶσα θυσία, ἥτις ποιηθήσεται ἐν τῷ κλιβάνῳ, καὶ πᾶσα, ἥτις ποιηθήσεται ἐπ’ ἐσχάρας ἢ ἐπὶ τηγάνου, τοῦ ἱερέως τοῦ προσφέροντος αὐτήν, αὐτῷ ἔσται.

י וְכׇל־מִנְחָ֥ה בְלוּלָֽה־בַשֶּׁ֖מֶן וַחֲרֵבָ֑ה לְכׇל־בְּנֵ֧י אַהֲרֹ֛ן תִּהְיֶ֖ה אִ֥ישׁ כְּאָחִֽיו׃

וְכָל מִנְחָתָא דְּפִילָא בִמְשַׁח וּדְלָא פִילָאהטעם שלא תרגם נגיבה/מנגבה כשאר התרגומים, ביאר בביאורי אונקלוס שעפטעל שלא ישמע שיש לשים שמן ואח״כ לנגבה. לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן תְּהֵי גְּבַר כַּאֲחוּהִי.

וכל הד֗יה מלת֗ות֗ה בדהן או גאפה לגמיע בני הרון ואחד כאלאכ֗ר:

וַכֻּלֻּ הַדִיתֵ מַלתֻותַּתֵ בִּדֻהןֵ אַוְ גַּאפַתֵ לִגַמִיעִ בַּנִי אהַרֻוןַ תַּכֻּוןֻ אַלוַאחִדֻ כַּאלאַכַ׳רֻ

καὶ πᾶσα θυσία ἀναπεποιημένη ἐν ἐλαίῳ καὶ μὴ ἀναπεποιημένη πᾶσι τοῖς υἱοῖς Ααρων ἔσται, ἑκάστῳ τὸ ἴσον.

יא וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֑ים אֲשֶׁ֥ר יַקְרִ֖יב לַיְיָ

וְדָא אוֹרָיְתָא דְּנִכְסַת קוּדְשַׁיָּא דִּיקָרֵיב קֳדָם יְיָ.

והד֗ה שריעה ד֗באיח אלסלאמה אלד֗י יקרבה ללה:

וַהִידִ׳י שַׁרִיעַתֻ דֻ׳בֻּחִ אלסַּלַאמַתִ אַלַּדִ׳י יֻקַרִּבֻּהֻ לִלָּהִ

Οὗτος ὁ νόμος θυσίας σωτηρίου, ἣν προσοίσουσιν κυρίῳ.

יב אִ֣ם עַל־תּוֹדָה֮ יַקְרִיבֶ֒נּוּ֒ וְהִקְרִ֣יב ׀ עַל־זֶ֣בַח הַתּוֹדָ֗ה חַלּ֤וֹת מַצּוֹת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֣ים בַּשָּׁ֑מֶן וְסֹ֣לֶת מֻרְבֶּ֔כֶת חַלֹּ֖ת בְּלוּלֹ֥ת בַּשָּֽׁמֶן׃

אִם עַל תּוֹדְתָא יְקָרְבִנֵּיהּ וִיקָרֵיב עַל נִכְסַת תּוֹדְתָא גְּרִיצָן פַּטִּירָן דְּפִילָן בִּמְשַׁח וְאֶסְפּוֹגִין פַּטִּירִין דִּמְשִׁיחִין בִּמְשַׁח וְסֹלֶת רְבִיכָא גְּרִיצָן דְּפִילָן בִּמְשַׁח.

אן קרבה עלי שכר פליקרב מעה ג֗ראדקא פטירא מלת֗ות֗ה בדהן ורקאק פטירא ממסוחה בדהן וסמידא רפכ֗ה ג֗ראדק מלת֗ות֗ה בדהן:

אִן קַרַּבַּהֻ עַלַי׳ שֻׁכּרֵ פַיֻקַרִּבֻּ מַעַהֻ גַרַאדִקֻ פַטִירֵ מַלתֻותַּתֹ בִּדֻהןֵ וַרַקַאאִקֻ פַטִירֵ מַמסֻוחַתֹ בִּדֻהןֵ וַסִתֻותִיתֻ סִמִידֵ גַרַאדִקֹ מַלתֻותַּתֹ בִּדֻהןֵ

ἐὰν μὲν περὶ αἰνέσεως προσφέρῃ αὐτήν, καὶ προσοίσει ἐπὶ τῆς θυσίας τῆς αἰνέσεως ἄρτους ἐκ σεμιδάλεως ἀναπεποιημένους ἐν ἐλαίῳ, λάγανα ἄζυμα διακεχρισμένα ἐν ἐλαίῳ καὶ σεμίδαλιν πεφυραμένην ἐν ἐλαίῳ·

יג עַל־חַלֹּת֙ לֶ֣חֶם חָמֵ֔ץ יַקְרִ֖יב קׇרְבָּנ֑וֹ עַל־זֶ֖בַח תּוֹדַ֥ת שְׁלָמָֽיו׃

עַל גְּרִיצָן דִּלְחֵים חֲמִיעַ יְקָרֵיב קוּרְבָּנֵיהּ עַל נִכְסַת תּוֹדַת קוּדְשׁוֹהִי.

מע ג֗ראדק כ֗בז כ֗מיר יקרב מע ד֗בח שכר אלסלאמה:

מַעַ גַרַאדִקִ כֻ׳בּזֵ כַ׳מִירֵ יֻקַרִּבֻּ קֻרבַּאנַהֻ מַעַ דֻ׳בֻּחִ שֻׁכּרִ סַלַאמַתִהִ

ἐπ’ ἄρτοις ζυμίταις προσοίσει τὰ δῶρα αὐτοῦ ἐπὶ θυσίᾳ αἰνέσεως σωτηρίου.

יד וְהִקְרִ֨יב מִמֶּ֤נּוּ אֶחָד֙ מִכׇּל־קׇרְבָּ֔ן תְּרוּמָ֖ה לַיְיָ֑ לַכֹּהֵ֗ן הַזֹּרֵ֛ק אֶת־דַּ֥ם הַשְּׁלָמִ֖ים ל֥וֹ יִהְיֶֽה׃

וִיקָרֵיב מִנֵּיהּ חַד מִכָּל קוּרְבָּנָא אַפְרָשׁוּתָא קֳדָם יְיָ לְכָהֲנָא דְּיִזְרוֹק יָת דַּם נִכְסַת קוּדְשַׁיָּא דִּילֵיהּ יְהֵי.

פליקרב מן ד֗לך רגיפא ואחדא מן כל קרבאן רפיעה ללה ללאמאם אלד֗י ינצ֗ח דם ד֗בח אלסלאמה לה יכון:

פַליֻקַרִּבּ מִן דַ׳לִךַּ רַגִ׳יפַא וַאחִדַא מִן כֻּלִּ קֻרבַּאןֵ רַפִיעַתַּ לִלָּהִ לִלאִמַאםִ אלּדִ׳י יַנצַ׳חֻ מִן דַםִ אלסַּלַאמַתִ לַהֻ יַכֻּוןֻ

καὶ προσάξει ἓν ἀπὸ πάντων τῶν δώρων αὐτοῦ ἀφαίρεμα κυρίῳ· τῷ ἱερεῖ τῷ προσχέοντι τὸ αἷμα τοῦ σωτηρίου, αὐτῷ ἔσται.

טו וּבְשַׂ֗ר זֶ֚בַח תּוֹדַ֣ת שְׁלָמָ֔יו בְּי֥וֹם קׇרְבָּנ֖וֹ יֵאָכֵ֑ל לֹֽא־יַנִּ֥יחַ מִמֶּ֖נּוּ עַד־בֹּֽקֶר׃

וּבְשַׂר נִכְסַת תּוֹדַת קוּדְשׁוֹהִי בְּיוֹם קוּרְבָּנֵיהּ יִתְאֲכִיל לָא יַצְנַע מִנֵּיהּ עַד צַפְרָא.

ולחם ד֗בח שכר אלסלאמה פי יום קרבאנה יוכל לא יבקא מנה אלי אלגדאה:

וַלַחם דֻ׳בֻּחִ שֻׁכּרִ אלסַּלַאמַתִ פִי יַוְםִ קֻרבַּאנִהִ יֻאְכַּלֻ לַא יֻבּקִי מִנהֻ אִלַי׳ אַלגַ׳דַאתִ

καὶ τὰ κρέα θυσίας αἰνέσεως σωτηρίου αὐτῷ ἔσται καὶ ἐν ᾗ ἡμέρᾳ δωρεῖται, βρωθήσεται· οὐ καταλείψουσιν ἀπ’ αὐτοῦ εἰς τὸ πρωί.

טז וְאִם־נֶ֣דֶר ׀ א֣וֹ נְדָבָ֗ה זֶ֚בַח קׇרְבָּנ֔וֹ בְּי֛וֹם הַקְרִיב֥וֹ אֶת־זִבְח֖וֹ יֵאָכֵ֑ל וּמִֽמׇּחֳרָ֔ת וְהַנּוֹתָ֥ר מִמֶּ֖נּוּ יֵאָכֵֽל׃

וְאִם נִדְרָא אוֹ נְדַבְתָּא נִכְסַת קוּרְבָּנֵיהּ בְּיוֹמָא דִּיקָרֵיב יָת נִכְסְתֵיהּ יִתְאֲכִיל וּבְיוֹמָא דְּבָתְרוֹהִי וּדְיִשְׁתְּאַר מִנֵּיהּ יִתְאֲכִיל.

אן כאן ד֗בח קרבאנה נד֗רא או תברעא פליוכל פי יום תקריבה לה ומן גד מא פצ֗ל מנה יוכל:

וַאִן כַּאןַ דַ׳בּחֻ קֻרבַּאנִהִ נִד׳רַא אַוְ תַּבַּרֻּעַא פַליֻאְכַּל פִי יַוְםִ תַּקרִיבִּהִ לַהֻ וַמִן גַ׳דֵ מַא פַצִ׳לַ מִנהֻ יֻאְכַּלֻ

κἂν εὐχή, ἢ ἑκούσιον θυσιάζῃ τὸ δῶρον αὐτοῦ, ᾗ ἂν ἡμέρᾳ προσαγάγῃ τὴν θυσίαν αὐτοῦ, βρωθήσεται καὶ τῇ αὔριον·

יז וְהַנּוֹתָ֖ר מִבְּשַׂ֣ר הַזָּ֑בַח בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵֽף׃

וּדְיִשְׁתְּאַר מִבְּשַׂר נִכְסְתָא בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה בְּנוּרָא יִתּוֹקַד.

ואלפאצ֗ל מן אלד֗בח פליחרק באלנאר פי אליום אלת֗אלת֗:

וַאלּפַאצִ׳לֻ מִן לַחםִ אלדַ׳בֻּחִ פִי אַליַוְםִ אלתַּ׳אלִתִ׳ פַליֻחרַק בִּאלנַּארִ

καὶ τὸ καταλειφθὲν ἀπὸ τῶν κρεῶν τῆς θυσίας ἕως ἡμέρας τρίτης ἐν πυρὶ κατακαυθήσεται.

יח וְאִ֣ם הֵאָכֹ֣ל יֵ֠אָכֵ֠ל מִבְּשַׂר־זֶ֨בַח שְׁלָמָ֜יו בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁי֮ לֹ֣א יֵרָצֶה֒ הַמַּקְרִ֣יב אֹת֗וֹ לֹ֧א יֵחָשֵׁ֛ב ל֖וֹ פִּגּ֣וּל יִהְיֶ֑ה וְהַנֶּ֛פֶשׁ הָאֹכֶ֥לֶת מִמֶּ֖נּוּ עֲוֺנָ֥הּ תִּשָּֽׂא׃

וְאִם אִתְאֲכָלָא יִתְאֲכִיל מִבְּשַׂר נִכְסַת קוּדְשׁוֹהִי בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה לָא יְהֵי לְרַעֲוָא דִּמְקָרֵיב יָתֵיהּ לָא יִתְחֲשֵׁיב לֵיהּ מְרַחַקכן תרגם פיגול בכל מקום (כאן ולהלן יט:ז). והיות ולא ברור משמעו המילולית של פיגול, א״א לקבוע אם הוא תרגום מילולי. אמנם כן הוא בת״י ליחזקאל ד:יד. אך בת״י לישעיהו סה:ד פיגול=פיגול. יְהֵי וֶאֱנָשׁ דְּיֵיכוֹל מִנֵּיהּ חוֹבֵיהּ יְקַבֵּיל.

פאן אכל אכלא מן לחם ד֗ביח אלסלאמה פי אליום אלת֗אלת֗ פליס ירתצ֗י ואלמקרב לה לא יחסב לה בל יכון כאלאכ֗ס ואי אנסאן אכל מנה פקד חמל וזרה:

וַאִן אֻכִּלַ אַכּלַא מִן לַחםִ דַ׳בֻּחִ אלסַּלַאמַתִ פִי אַליַוְםִ אלתַּ׳אלִתִ׳ פַלַא יֻרתַּצַ׳י׳ וַאלּמֻקַרִּבֻּ לַהֻ לַא יֻחסַבֻּ לַהֻ בַּל יַכֻּוןֻ כַּאלאִכ׳סִ וַאִי אִנסַאןֵ אַכַּלַ מִנהֻ פַקַד חַמַלַ וזרַהֻ

ἐὰν δὲ φαγὼν φάγῃ ἀπὸ τῶν κρεῶν τῇ ἡμέρᾳ τῇ τρίτῃ, οὐ δεχθήσεται αὐτῷ τῷ προσφέροντι αὐτό, οὐ λογισθήσεται αὐτῷ, μίασμά ἐστιν· ἡ δὲ ψυχή, ἥτις ἐὰν φάγῃ ἀπ’ αὐτοῦ, τὴν ἁμαρτίαν λήμψεται.

יט וְהַבָּשָׂ֞ר אֲשֶׁר־יִגַּ֤ע בְּכׇל־טָמֵא֙ לֹ֣א יֵֽאָכֵ֔ל בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵ֑ף וְהַ֨בָּשָׂ֔ר כׇּל־טָה֖וֹר יֹאכַ֥ל בָּשָֽׂר׃

וּבְשַׂר קוּדְשָׁא דְּיִקְרַב בְּכָל מְסָאַב לָא יִתְאֲכִיל בְּנוּרָא יִתּוֹקַד וּבְשַׂר קוּדְשָׁא כָּל דְּיִדְכֵּי לְקוּדְשָׁא יֵיכוֹל בְּשַׂר קוּדְשָׁא.

ולחם אלאקדאס אן דני בשי מן אלנג֗אסאת פלא יוכל בל יחרק באלנאר ואלטאהר מנה פלא יאכלה אלא טאהר:

וַלַחם אַלּאַקדַאסִ אִן דַנַא בִּשַׁיאֵ מִןַ אלנַּגַּאסַאתִ פַלַא יֻאְכַּלֻ בַּל יֻחרַקֻ בִּאלנַּארִ וַאלטַאהִרֻ מִנהֻ פַלַא יַאכֻּלֻהֻ אִלַּא טַאהִרֹ

καὶ κρέα, ὅσα ἂν ἅψηται παντὸς ἀκαθάρτου, οὐ βρωθήσεται, ἐν πυρὶ κατακαυθήσεται. πᾶς καθαρὸς φάγεται κρέα.

כ וְהַנֶּ֜פֶשׁ אֲשֶׁר־תֹּאכַ֣ל בָּשָׂ֗ר מִזֶּ֤בַח הַשְּׁלָמִים֙ אֲשֶׁ֣ר לַיְיָ֔ וְטֻמְאָת֖וֹ עָלָ֑יו וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃

וֶאֱנָשׁ דְּיֵיכוֹל בִּשְׂרָא מִנִּכְסַת קוּדְשַׁיָּא דִּקְדָם יְיָ וּסְאוֹבְתֵיהּ עֲלוֹהִי וְיִשְׁתֵּיצֵי אֲנָשָׁא הַהוּא מֵעַמֵּיהּ.

ואי אנסאן אכל לחמא מן אלד֗באיח אלסלאמה אלד֗י ללה ונג֗אסתה עליה פינקטע ד֗לך אלאנסאן מן קומה:

וַאִי אִנסַאןֵ אַכַּלַ לַחמַא מִן דַ׳בֻּחִ אלסַּלַאמַתִ אלּדִ׳י לִלָּהִ וַנִגסַתֻהֻ עַלַיְהִ פַיַנקַטִעֻ דַ׳לִךַּ אַלּאִנסַאןֻ מִן בַּיְןִ קַוְמִהִ

ἡ δὲ ψυχή, ἥτις ἐὰν φάγῃ ἀπὸ τῶν κρεῶν τῆς θυσίας τοῦ σωτηρίου, ὅ ἐστιν κυρίου, καὶ ἡ ἀκαθαρσία αὐτοῦ ἐπ’ αὐτοῦ, ἀπολεῖται ἡ ψυχὴ ἐκείνη ἐκ τοῦ λαοῦ αὐτῆς.

כא וְנֶ֜פֶשׁ כִּֽי־תִגַּ֣ע בְּכׇל־טָמֵ֗א בְּטֻמְאַ֤ת אָדָם֙ א֣וֹ ׀ בִּבְהֵמָ֣ה טְמֵאָ֗ה א֚וֹ בְּכׇל־שֶׁ֣קֶץ טָמֵ֔א וְאָכַ֛ל מִבְּשַׂר־זֶ֥בַח הַשְּׁלָמִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לַיְיָ֑ וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃

וֶאֱנָשׁ אֲרֵי יִקְרַב בְּכָל מְסָאַב בְּסוֹאֲבָת אֲנָשָׁא אוֹ בִּבְעִירָא מְסָאֲבָא אוֹ בְּכָל שְׁקֵיץ מְסָאַב וְיֵיכוֹל מִבְּשַׂר נִכְסַת קוּדְשַׁיָּא דִּקְדָם יְיָ וְיִשְׁתֵּיצֵי אֲנָשָׁא הַהוּא מֵעַמֵּיהּ.

ואי אנסאן לאמס שי מן אלנג֗אסאת נג֗אסת אנסאן או בהימה נג֗סה או מן אלדביב אלנג֗ס פאכל מן לחם ד֗בח אלסלאמה אלד֗י ללה פינקטע איצ֗א ד֗לך אלאנסאן מן קומה:

וַאִי אִנסַאןֵ לַאמַסַ שַׁיְאַ מִןַ אלנַּגַּאסַאתִ בִּנַגַּאסַתִ אִנסַאןֵ אַוְ בִּבַּהִימַתֵ נַגִסַתֵ אַוְ שַׁיְאַ מִןַ אלדַּבִּיבִּ אלנַּגִסִ וַאַכַּלַ מִן לַחםִ דֻ׳בֻּחִ אלסַּלַאמַתִ אלּדִ׳י לִלָּהִ פַיַנקַטִעֻ דַ׳לִךַּ אַלּאִנסַאןֻ מִן קַוְמִהִ

καὶ ψυχή, ἣ ἂν ἅψηται παντὸς πράγματος ἀκαθάρτου ἢ ἀπὸ ἀκαθαρσίας ἀνθρώπου ἢ τῶν τετραπόδων τῶν ἀκαθάρτων ἢ παντὸς βδελύγματος ἀκαθάρτου καὶ φάγῃ ἀπὸ τῶν κρεῶν τῆς θυσίας τοῦ σωτηρίου, ὅ ἐστιν κυρίου, ἀπολεῖται ἡ ψυχὴ ἐκείνη ἐκ τοῦ λαοῦ αὐτῆς.

כב וַיְדַבֵּ֥ר יְיָ֖ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר.

ת֗ם כלם אללה מוסי תכלימא:

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ תַּכּלִימַא

Καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων

כג דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר כׇּל־חֵ֜לֶב שׁ֥וֹר וְכֶ֛שֶׂב וָעֵ֖ז לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ׃

מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמֵימַר כָּל תְּרַב תּוֹר וְאִמַּר וְעֵז לָא תֵיכְלוּן.

מר בני אסראיל קאילא כל שחם בקר וצ֗אן ומעז לא תאכלוה:

מֻר בַּנִי יִסרַאאִיל קַאאִלַא, כֻּלַּ שִׁחַםִ בַּקַרֵ וַצַ׳אןֵ וַמַאעִזֵ לַא תַּאכֻּלֻוא

Λάλησον τοῖς υἱοῖς Ισραηλ λέγων Πᾶν στέαρ βοῶν καὶ προβάτων καὶ αἰγῶν οὐκ ἔδεσθε.

כד וְחֵ֤לֶב נְבֵלָה֙ וְחֵ֣לֶב טְרֵפָ֔ה יֵעָשֶׂ֖ה לְכׇל־מְלָאכָ֑ה וְאָכֹ֖ל לֹ֥א תֹאכְלֻֽהוּ׃

וּתְרַב נְבִילָא וּתְרַב תְּבִירָא יִתְעֲבֵיד לְכָל עֲבִידָא וּמֵיכָל לָא תֵיכְלוּנֵּיהּ.

ושחם אלנבילה ואלסקימה אסתעמלו פי כל צנעה ואכלא פלא תאכלה:

וַשַׁחם אַלנַּבִּילַתִ וַאלסַּקִימַתִ אִסתַּעמִלֻוהֻ פִי כֻּלִּ צַנַעַתֵ וַאַכּלַא לַא תַּאכֻּלֻוהֻ

καὶ στέαρ θνησιμαίων καὶ θηριάλωτον ποιηθήσεται εἰς πᾶν ἔργον καὶ εἰς βρῶσιν οὐ βρωθήσεται.

כה כִּ֚י כׇּל־אֹכֵ֣ל חֵ֔לֶב מִ֨ן־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר יַקְרִ֥יב מִמֶּ֛נָּה אִשֶּׁ֖ה לַיְיָ֑ וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הָאֹכֶ֖לֶת מֵֽעַמֶּֽיהָ׃

אֲרֵי כָל דְּיֵיכוֹל תַּרְבָּא מִן בְּעִירָא דִּיקָרֵיב מִנַּהּ קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ וְיִשְׁתֵּיצֵי אֲנָשָׁא דְּיֵיכוֹל מֵעַמֵּיהּ.

פאן כל מן יאכל שחמא מן אלבהימה אלתי יקרב מנהא קרבאנא ללה ינקטע ד֗לך אלאנסאן אלאכל לה מן קומה:

פַאִןַּ כֻּלַּ מַן יַאכֻּלֻ שַׁחמַתַּ מִןַ אלבַּהַאאִם אַלַּתִי יֻקַרַּבֻּ מִנהַא קֻרבַּאןֹ לִלָּהִ יַנקַטִעֻ דַ׳לִךַּ אַלּאִנסַאןֻ מִן בַּיְןִ קַוְמִהִ

πᾶς ὁ ἔσθων στέαρ ἀπὸ τῶν κτηνῶν, ὧν προσάξει αὐτῶν κάρπωμα κυρίῳ, ἀπολεῖται ἡ ψυχὴ ἐκείνη ἀπὸ τοῦ λαοῦ αὐτῆς.

כו וְכׇל־דָּם֙ לֹ֣א תֹאכְל֔וּ בְּכֹ֖ל מוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם לָע֖וֹף וְלַבְּהֵמָֽה׃

וְכָל דְּמָא לָא תֵיכְלוּן בְּכֹל מוֹתְבָנֵיכוֹן דְּעוֹפָא וְדִבְעִירָא.

וכל דם פלא תאכלוה פי ג֗מיע מסאכנכם מן אלטאיר ואלבהאים:

וַכֻּלֻּ דַמֵ לַא תַּאכֻּלֻוא פִי גַמִיעִ מַסַאכִּנִכֻּם מִןַ אלטַאאִרִ וַאלּבַּהַאאִםִ

πᾶν αἷμα οὐκ ἔδεσθε ἐν πάσῃ τῇ κατοικίᾳ ὑμῶν ἀπό τε τῶν πετεινῶν καὶ ἀπὸ τῶν κτηνῶν.

כז כׇּל־נֶ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־תֹּאכַ֣ל כׇּל־דָּ֑ם וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵֽעַמֶּֽיהָ׃

כָּל אֱנָשׁ דְּיֵיכוֹל כָּל דַּם וְיִשְׁתֵּיצֵי אֲנָשָׁא הַהוּא מֵעַמֵּיהּ.

ואי אנסאן אכל שי מן אלדם ינקטע ד֗לך אלאנסאן מן קומה:

אִי אִנסַאןֵ אַכַּלַ שַׁיְאַ מִןַ אלדַּם יַנקַטִעֻ דַ׳לִךַּ אַלּאִנסַאןֻ מִן בַּיְןִ קַוְמִהִ

πᾶσα ψυχή, ἣ ἄν φάγῃ αἷμα, ἀπολεῖται ἡ ψυχὴ ἐκείνη ἀπὸ τοῦ λαοῦ αὐτῆς.

כח וַיְדַבֵּ֥ר יְיָ֖ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר.

ת֗ם כלם אללה מוסי תכלימא:

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ תַּכּלִימַא

Καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων

כט דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַמַּקְרִ֞יב אֶת־זֶ֤בַח שְׁלָמָיו֙ לַיְיָ֔ יָבִ֧יא אֶת־קׇרְבָּנ֛וֹ לַיְיָ֖ מִזֶּ֥בַח שְׁלָמָֽיו׃

מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמֵימַר דִּמְקָרֵיב יָת נִכְסַת קוּדְשׁוֹהִי קֳדָם יְיָ יַיְתֵי יָת קוּרְבָּנֵיהּ לִקְדָם יְיָ מִנִּכְסַת קוּדְשׁוֹהִי.

כ֗אטב בני אסראיל וקל להם אלמקרב ד֗בח אלסלאמה ללה הו אלתי יאתי בקרבאנה ללה מן ד֗בח אלסלאמה:

כַ׳אטִבּ בַּנִי יִסרַאאִיל וַקֻל לַהֻם מֻקַרִּבֻּ דַ׳בּחִ אלסַּלַאמַתִ לִלָּהִ הֻוַ אַלַּדִ׳י יַאתִי בִּקֻרבַּאנִהִ לִלָּהִ מִן דַ׳בּחִ סַלַאמַתִהִ

Καὶ τοῖς υἱοῖς Ισραηλ λαλήσεις λέγων Ὁ προσφέρων θυσίαν σωτηρίου κυρίῳ οἴσει τὸ δῶρον αὐτοῦ κυρίῳ ἀπὸ τῆς θυσίας τοῦ σωτηρίου.

ל יָדָ֣יו תְּבִיאֶ֔ינָה אֵ֖ת אִשֵּׁ֣י יְיָ֑ אֶת־הַחֵ֤לֶב עַל־הֶֽחָזֶה֙ יְבִיאֶ֔נּוּ אֵ֣ת הֶחָזֶ֗ה לְהָנִ֥יף אֹת֛וֹ תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְיָ

יְדוֹהִי יֵיתְיָן יָת קוּרְבְּנַיָּא דַּייָ יָת תַּרְבָּא עַל חַדְיָא יַיְתֵינֵיהּ יָת חַדְיָא לְאָרָמָא יָתֵיהּ אֲרָמָא קֳדָם יְיָ.

ידאה תחמל קראבין אללה אלשחם מע אלקץ יאתי בה מעה פיחרכה תחריכא ללה:

יַדַאהֻ תַּחמִלֻ קַרַאבִּיןַ אללָּהִ אַלשַּׁחםַ מַעַ אַלּקַצַּ יַאתִי מַעַהֻ פַיֻחַרִּכֻּהֻ תַּחרִיךַּא בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ

αἱ χεῖρες αὐτοῦ προσοίσουσιν τὰ καρπώματα κυρίῳ· τὸ στέαρ τὸ ἐπὶ τοῦ στηθυνίου καὶ τὸν λοβὸν τοῦ ἥπατος, προσοίσει αὐτὰ ὥστε ἐπιθεῖναι δόμα ἔναντι κυρίου.

לא וְהִקְטִ֧יר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הַחֵ֖לֶב הַמִּזְבֵּ֑חָה וְהָיָה֙ הֶֽחָזֶ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָֽיו׃

וְיַסֵּיק כָּהֲנָא יָת תַּרְבָּא לְמַדְבְּחָא וִיהֵי חַדְיָא לְאַהֲרֹן וְלִבְנוֹהִי.

ויקתר אלאמאם אלשחם עלי אלמד֗בח ת֗ם יציר אלקץ להרון ובניה:

וַיֻקַתִּרֻ אַלּאִמַאם אַלשַּׁחםַ עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ וַיַצִירֻ אַלּקַצַּ לִאהַרֻוןַ וַבַּנִיהִ

καὶ ἀνοίσει ὁ ἱερεὺς τὸ στέαρ ἐπὶ τοῦ θυσιαστηρίου, καὶ ἔσται τὸ στηθύνιον Ααρων καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ.

לב וְאֵת֙ שׁ֣וֹק הַיָּמִ֔ין תִּתְּנ֥וּ תְרוּמָ֖ה לַכֹּהֵ֑ן מִזִּבְחֵ֖י שַׁלְמֵיכֶֽם׃

וְיָת שָׁקָא דְּיַמִּינָא תִּתְּנוּן אַפְרָשׁוּתָא לְכָהֲנָא מִנִּכְסַת קוּדְשֵׁיכוֹן.

ואלסאק אלאימן אעטוה רפיעה ללאמאם מן ד֗באיח סלאימכם:

וַאלסַּאקֻ אַלּאִימַןֻ אַעטֻוהֻ רַפִיעַתַּ לִלאִמַאם מִן דַ׳בַּאאִחִ סַלַאמַתִכִּם

καὶ τὸν βραχίονα τὸν δεξιὸν δώσετε ἀφαίρεμα τῷ ἱερεῖ ἀπὸ τῶν θυσιῶν τοῦ σωτηρίου ὑμῶν·

לג הַמַּקְרִ֞יב אֶת־דַּ֧ם הַשְּׁלָמִ֛ים וְאֶת־הַחֵ֖לֶב מִבְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן ל֧וֹ תִהְיֶ֛ה שׁ֥וֹק הַיָּמִ֖ין לְמָנָֽה׃

דִּמְקָרֵיב יָת דַּם נִכְסַת קוּדְשַׁיָּא וְיָת תַּרְבָּא מִבְּנֵי אַהֲרֹן דִּילֵיהּ תְּהֵי שָׁקָא דְּיַמִּינָא לֻחְלָק.

אלמקרב דם אלסלאמה ואלשחם מן בני הרון לה יכון אלסאק אלאימן נציבא:

מֻקַרִּבֻּ דַםִ אלסַּלַאמַתִ וַאלשַּׁחם מִן בַּנִי אהַרֻוןַ לַהֻ יַכֻּוןֻ סַאקֻ אַלּאִימַןִ נַצִיבַּא

ὁ προσφέρων τὸ αἷμα τοῦ σωτηρίου καὶ τὸ στέαρ ἀπὸ τῶν υἱῶν Ααρων, αὐτῷ ἔσται ὁ βραχίων ὁ δεξιὸς ἐν μερίδι.

לד כִּי֩ אֶת־חֲזֵ֨ה הַתְּנוּפָ֜ה וְאֵ֣ת ׀ שׁ֣וֹק הַתְּרוּמָ֗ה לָקַ֙חְתִּי֙ מֵאֵ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל מִזִּבְחֵ֖י שַׁלְמֵיהֶ֑ם וָאֶתֵּ֣ן אֹ֠תָ֠ם לְאַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֵ֤ן וּלְבָנָיו֙ לְחׇק־עוֹלָ֔ם מֵאֵ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

אֲרֵי יָת חַדְיָא דַּאֲרָמוּתָא וְיָת שָׁקָא דְּאַפְרָשׁוּתָא נְסֵיבִית מִן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנִּכְסַת קוּדְשֵׁיהוֹן וִיהַבִית יָתְהוֹן לְאַהֲרֹן כָּהֲנָא וְלִבְנוֹהִי לִקְיָם עָלַם מִן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

לאן קץ אלתחריך וסאק אלרפיעה אכ֗ד֗תהמא מן בני אסראיל מן ד֗באיח סלאמתהם ואעטיתהמא להרון אלאמאם ובניה רסם אלדהר מן בני אסראיל:

לִאַןַ קַצַּ אַלתַּחרִיךִּ וַסַאקַ אַלרִּפַאעַתִ אַכַ׳ד׳תֻהֻ מִן בַּנִי יִסרַאאִיל מִן דַ׳בַּאאִחִ סַלַאמַתִהִם וַאַעטַיְתֻהַא לִאהַרֻוןַ אלאִמַאם וַבַּנִיהִ רַסםַ אַלדַּהרִ מִן בַּנִי יִסרַאאִיל

τὸ γὰρ στηθύνιον τοῦ ἐπιθέματος καὶ τὸν βραχίονα τοῦ ἀφαιρέματος εἴληφα παρὰ τῶν υἱῶν Ισραηλ ἀπὸ τῶν θυσιῶν τοῦ σωτηρίου ὑμῶν καὶ ἔδωκα αὐτὰ Ααρων τῷ ἱερεῖ καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ νόμιμον αἰώνιον παρὰ τῶν υἱῶν Ισραηλ.

לה זֹ֣את מִשְׁחַ֤ת אַהֲרֹן֙ וּמִשְׁחַ֣ת בָּנָ֔יו מֵאִשֵּׁ֖י יְיָ֑ בְּיוֹם֙ הִקְרִ֣יב אֹתָ֔ם לְכַהֵ֖ן לַיְיָ

דָּא רְבוּת אַהֲרֹן וּרְבוּת בְּנוֹהִי מְקּוּרְבָּנַיָּא דַּייָ בְּיוֹמָא דִּיקָרְבוּן יָתְהוֹן לְשַׁמָּשָׁא קֳדָם יְיָ.

הד֗ה חצה הרון ובניה מן קראבין אללה מן יום קדמו ליאמו ללה:

הַדִ׳הִ חִצַּתֻ אהַרֻוןַ וַבַּנִיהִ מִן קַרַאבִּיןִ אללָּהִ פִי יַוְמֵ קַדַּמֻוא לִיַאֻמֻוא לִלָּהִ

Αὕτη ἡ χρῖσις Ααρων καὶ ἡ χρῖσις τῶν υἱῶν αὐτοῦ ἀπὸ τῶν καρπωμάτων κυρίου ἐν ᾗ ἡμέρᾳ προσηγάγετο αὐτοὺς τοῦ ἱερατεύειν τῷ κυρίῳ,

לו אֲשֶׁר֩ צִוָּ֨ה יְיָ֜ לָתֵ֣ת לָהֶ֗ם בְּיוֹם֙ מׇשְׁח֣וֹ אֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹתָֽם׃

דְּפַקֵּיד יְיָ לְמִתַּן לְהוֹן בְּיוֹמָא דִּירַבּוֹן יָתְהוֹן מִן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קְיָם עָלַם לְדָרֵיהוֹן.

אלתי אמר אללה בהא אן יעטוה מן יום מסחהם מן בני אסראיל רסם אלדהר לאג֗יאלהם:

אַלַּדִ׳י אַמַרַ אַללָּהֻ בִּהַא אַן יַעטֻוהַא פִי יַוְםִ מִסחִהִם מִן בַּנִי יִסרַאאִיל רַסםַ אַלדַּהרִ לִאַגיַאלִהִם

καθὰ ἐνετείλατο κύριος δοῦναι αὐτοῖς ᾗ ἡμέρᾳ ἔχρισεν αὐτούς, παρὰ τῶν υἱῶν Ισραηλ· νόμιμον αἰώνιον εἰς τὰς γενεὰς αὐτῶν.

לז זֹ֣את הַתּוֹרָ֗ה לָֽעֹלָה֙ לַמִּנְחָ֔ה וְלַֽחַטָּ֖את וְלָאָשָׁ֑ם וְלַ֨מִּלּוּאִ֔ים וּלְזֶ֖בַח הַשְּׁלָמִֽים׃

דָּא אוֹרָיְתָא לַעֲלָתָא לְמִנְחָתָא וּלְחַטָּתָא וּלְאֲשָׁמָא וּלְקוּרְבָּנַיָּא וּלְנִכְסַת קוּדְשַׁיָּא.

הד֗ה אלשריעה ללצעידה וללהדיה וללד֗כוה וקרבאן אלאת֗ם וללכמאל וד֗בח אלסלאמה:

הַדִ׳הִ אלשַּׁרִיעַתֻ לִלצַעִידַתִ וַאלהַדִיתִ וַאלזַכּוַתִ וַקֻרבַּאןִ אלּאִת׳ם וַלִלכַּמַאלִ וַלִדַ׳בּחִ אלסַּלַאמַתִ

οὗτος ὁ νόμος τῶν ὁλοκαυτωμάτων καὶ θυσίας καὶ περὶ ἁμαρτίας καὶ τῆς πλημμελείας καὶ τῆς τελειώσεως καὶ τῆς θυσίας τοῦ σωτηρίου,

לח אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְיָ֛ אֶת־מֹשֶׁ֖ה בְּהַ֣ר סִינָ֑י בְּי֨וֹם צַוֺּת֜וֹ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לְהַקְרִ֧יב אֶת־קׇרְבְּנֵיהֶ֛ם לַיְיָ֖ בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃

דְּפַקֵּיד יְיָ יָת מֹשֶׁה בְּטוּרָא דְּסִינָי בְּיוֹמָא דְּפַקֵּיד יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְקָרָבָא יָת קוּרְבָּנְהוֹן קֳדָם יְיָ בְּמַדְבְּרָא דְּסִינָי.

אלתי אמר אללה בהא מוסי פי ג֗בל סיני פי וקת אמר אללה בני אסראיל אן יקרבו קראבינהם ללה פי בריה סיני:

אַלַּתִי אַמַרַ אַללָּהֻ בִּהַא מֻושִׁה פִי גַבַּלִ סַיְנַאאַ פִי וַקתִ אַמַרַ בַּנִי יִסרַאאִיל אַן יֻקַרִּבּוּ קַרַאבִּינַהֻם לִלָּהִ פִי בַּרִּיַּתִ סַיְנַאאַ

ὃν τρόπον ἐνετείλατο κύριος τῷ Μωυσῇ ἐν τῷ ὄρει Σινα ᾗ ἡμέρᾳ ἐνετείλατο τοῖς υἱοῖς Ισραηλ προσφέρειν τὰ δῶρα αὐτῶν ἔναντι κυρίου ἐν τῇ ἐρήμῳ Σινα.

פרק חתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וַיְדַבֵּ֥ר יְיָ֖ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר.

ת֗ם כלם אללה מוסי תכלימא:

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ תַּכּלִימַא

Καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων

ב קַ֤ח אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו אִתּ֔וֹ וְאֵת֙ הַבְּגָדִ֔ים וְאֵ֖ת שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֑ה וְאֵ֣ת ׀ פַּ֣ר הַֽחַטָּ֗את וְאֵת֙ שְׁנֵ֣י הָֽאֵילִ֔ים וְאֵ֖ת סַ֥ל הַמַּצּֽוֹת׃

קָרֵיב יָת אַהֲרֹן וְיָת בְּנוֹהִי עִמֵּיהּ וְיָת לְבוּשַׁיָּא וְיָת מִשְׁחָא דִּרְבוּתָא וְיָת תּוֹרָא דְּחַטָּתָא וְיָת תְּרֵין דִּכְרִין וְיָת סַלָּא דְּפַטִּירַיָּא.

קדם הרון ובניה מעה ואלת֗יאב ודהן אלמסח ורת֗ אלד֗כוה ואלכבשין ואלסל אלפטיר:

קַדִּם אהַרֻוןַ וַבַּנִיהִ מַעַהֻ וַאלתִּ׳יַאבַּ וַדֻהןַ אלמַסחִ וַרַתַּ אַלזַכּוַתִ וַאלּכַּבּשַׁיְןִ וַסַלַ פַטִירֵ

Λαβὲ Ααρων καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ καὶ τὰς στολὰς αὐτοῦ καὶ τὸ ἔλαιον τῆς χρίσεως καὶ τὸν μόσχον τὸν περὶ τῆς ἁμαρτίας καὶ τοὺς δύο κριοὺς καὶ τὸ κανοῦν τῶν ἀζύμων

ג וְאֵ֥ת כׇּל־הָעֵדָ֖ה הַקְהֵ֑ל אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

וְיָת כָּל כְּנִשְׁתָּא כְּנוֹשׁ לִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא.

וגמיע אלגמעה פגוקה אלי באב כ֗בא אלמחצ֗ר:

וַגַוִּקִ אלגַמעַ אִלַי׳ בַּאבִּ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ

καὶ πᾶσαν τὴν συναγωγὴν ἐκκλησίασον ἐπὶ τὴν θύραν τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου.

ד וַיַּ֣עַשׂ מֹשֶׁ֔ה כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְיָ֖ אֹת֑וֹ וַתִּקָּהֵל֙ הָֽעֵדָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

וַעֲבַד מֹשֶׁה כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ יָתֵיהּ וְאִתְכְּנֵישַׁת כְּנִשְׁתָּא לִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא.

פעמל מוסי כמא אמרה אללה פתגוק אלגמע אלי באב כ֗בא אלמחצ֗ר:

פַעַמִלַ מֻושִׁה כַּמַא אַמַרַהֻ אַללָּהֻ פַתַּגַוַּקַ אַלגַמעֻ אִלַי׳ בַּאבִּ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ

καὶ ἐποίησεν Μωϋσῆς ὃν τρόπον συνέταξεν αὐτῷ κύριος, καὶ ἐξεκκλησίασεν τὴν συναγωγὴν ἐπὶ τὴν θύραν τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου.

ה וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל־הָעֵדָ֑ה זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְיָ֖ לַעֲשֽׂוֹת׃

וַאֲמַר מֹשֶׁה לִכְנִשְׁתָּא דֵּין פִּתְגָמָא דְּפַקֵּיד יְיָ לְמֶעֱבַד.

וקאל להם מוסי הד֗א אלאמר אלד֗י אמר אללה אן יעמל:

פַקַאלַ מֻושִׁה לַהֻם הַדַ׳א אַלּאַמרֻ אַלַּדִ׳י אַמַרַ אַללָּהֻ אַן תַּעמַלֻוא

καὶ εἶπεν Μωϋσῆς τῇ συναγωγῇ Τοῦτό ἐστιν τὸ ῥῆμα, ὃ ἐνετείλατο κύριος ποιῆσαι.

ו וַיַּקְרֵ֣ב מֹשֶׁ֔ה אֶֽת־אַהֲרֹ֖ן וְאֶת־בָּנָ֑יו וַיִּרְחַ֥ץ אֹתָ֖ם בַּמָּֽיִם׃

וְקָרֵיב מֹשֶׁה יָת אַהֲרֹן וְיָת בְּנוֹהִי וְאַסְחִי יָתְהוֹן בְּמַיָּא.

פקדם הרון ובניה וג֗סלהם באלמא:

פַקַדַּםַ מֻושִׁה אהַרֻוןַ וַבַּנִיהִ וַגַ׳סַּלַהֻם בִּאלּמַאאִ

καὶ προσήνεγκεν Μωϋσῆς τὸν Ααρων καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ καὶ ἔλουσεν αὐτοὺς ὕδατι·

ז וַיִּתֵּ֨ן עָלָ֜יו אֶת־הַכֻּתֹּ֗נֶת וַיַּחְגֹּ֤ר אֹתוֹ֙ בָּֽאַבְנֵ֔ט וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ אֶֽת־הַמְּעִ֔יל וַיִּתֵּ֥ן עָלָ֖יו אֶת־הָאֵפֹ֑ד וַיַּחְגֹּ֣ר אֹת֗וֹ בְּחֵ֙שֶׁב֙ הָֽאֵפֹ֔ד וַיֶּאְפֹּ֥ד ל֖וֹ בּֽוֹ׃

וִיהַב עֲלוֹהִי יָת כִּתּוּנָא וְזָרֵיז יָתֵיהּ בְּהִמְיָנָא וְאַלְבֵּישׁ יָתֵיהּ יָת מְעִילָא וִיהַב עֲלוֹהִי יָת אֵיפוֹדָא וְזָרֵיז יָתֵיהּ בְּהִמְיַן אֵיפוֹדָא וְאַתְקֵין לֵיהּ בֵּיהּ.

וג֗על עליה אלתוניה וקלדה באלזנאר ואלבסה אלממטר וגעל עליה אלצדרה ושדדה בהמיאנהא וצדרה בה:

וַגַעַלַ עַלַיְהִ אלתֻּונִיתַּ וַקַלַדַהֻ בִּאלזִנַארִ וַאלּבַּסַהֻ אַלּמַמטַרַ וַגַעַלַ עַלַיְהִ אלצִּדרַתַּ וַשַׁדַּדַהֻ בִּהִמיַאנִהִ וַצַדַּרַהֻ בִּהַא

καὶ ἐνέδυσεν αὐτὸν τὸν χιτῶνα καὶ ἔζωσεν αὐτὸν τὴν ζώνην καὶ ἐνέδυσεν αὐτὸν τὸν ὑποδύτην καὶ ἐπέθηκεν ἐπ’ αὐτὸν τὴν ἐπωμίδα καὶ συνέζωσεν αὐτὸν κατὰ τὴν ποίησιν τῆς ἐπωμίδος καὶ συνέσφιγξεν αὐτὸν ἐν αὐτῇ·

ח וַיָּ֥שֶׂם עָלָ֖יו אֶת־הַחֹ֑שֶׁן וַיִּתֵּן֙ אֶל־הַחֹ֔שֶׁן אֶת־הָאוּרִ֖ים וְאֶת־הַתֻּמִּֽים׃

וְשַׁוִּי עֲלוֹהִי יָת חוּשְׁנָא וִיהַב בְּחוּשְׁנָא יָת אוּרַיָּא וְיָת תּוּמַּיָּא.

וציר עליה אלבדנה וגעל פיהא אלאנואר ואלצחאיח:

וַצַיַּרַ עַלַיְהִ אלּבַּדנַתַּ וַגַעַלַ פִיהַא אַלּאַנוַארַ וַאלצַחַאאִחַ

καὶ ἐπέθηκεν ἐπ’ αὐτὴν τὸ λογεῖον καὶ ἐπέθηκεν ἐπὶ τὸ λογεῖον τὴν δήλωσιν καὶ τὴν ἀλήθειαν·

ט וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הַמִּצְנֶ֖פֶת עַל־רֹאשׁ֑וֹ וַיָּ֨שֶׂם עַֽל־הַמִּצְנֶ֜פֶת אֶל־מ֣וּל פָּנָ֗יו אֵ֣ת צִ֤יץ הַזָּהָב֙ נֵ֣זֶר הַקֹּ֔דֶשׁ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְיָ֖ אֶת־מֹשֶֽׁה׃

וְשַׁוִּי יָת מַצְנַפְתָּא עַל רֵישֵׁיהּ וְשַׁוִּי עַל מַצְנַפְתָּא לָקֳבֵיל אַפּוֹהִי יָת צִיצָא דְּדַהְבָּא כְּלִילָא דְּקוּדְשָׁא כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ יָת מֹשֶׁה.

וציר אלעמאמה עלי ראסה וגעל דונהא ממא ילי וגהה עצאבה אלד֗הב תאג אלקדס כמא אמר אללה מוסי:

וַצַיַּרַ אַלּעַמַאמַתַּ עַלַי׳ רַאסִהִ וַגַעַלַ דֻונַהַא מִמַּא יַלִי וַגהַהֻ עִצַאבַּתַּ אַלדַ׳הַבִּ תַּאגַ אַלּקֻדֻסִ כַּמַא אַמַרַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ

καὶ ἐπέθηκεν τὴν μίτραν ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ καὶ ἐπέθηκεν ἐπὶ τὴν μίτραν κατὰ πρόσωπον αὐτοῦ τὸ πέταλον τὸ χρυσοῦν τὸ καθηγιασμένον ἅγιον, ὃν τρόπον συνέταξεν κύριος τῷ Μωυσῇ.

י וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ אֶת־שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וַיִּמְשַׁ֥ח אֶת־הַמִּשְׁכָּ֖ן וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בּ֑וֹ וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹתָֽם׃

וּנְסֵיב מֹשֶׁה יָת מִשְׁחָא דִּרְבוּתָא וְרַבִּי יָת מַשְׁכְּנָא וְיָת כָּל דְּבֵיהּ וְקַדֵּישׁ יָתְהוֹן.

ואכ֗ד֗ מוסי דהן אלמסוחיה ומסח מנה אלמסכן וג֗מיע מא פיה וקדסהם:

וַאַכַ׳דַ׳ מֻושִׁה דֻהןַ אלמַסחִ וַמַסַחַ מִנהֻ אַלּמַסכַּןַ וַגַמִיעַ מַא פִיהִ וַקַדַּסַהֻם

καὶ ἔλαβεν Μωϋσῆς ἀπὸ τοῦ ἐλαίου τῆς χρίσεως

יא וַיַּ֥ז מִמֶּ֛נּוּ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וַיִּמְשַׁ֨ח אֶת־הַמִּזְבֵּ֜חַ וְאֶת־כׇּל־כֵּלָ֗יו וְאֶת־הַכִּיֹּ֛ר וְאֶת־כַּנּ֖וֹ לְקַדְּשָֽׁם׃

וְאַדִּי מִנֵּיהּ עַל מַדְבְּחָא שְׁבַע זִמְנִין וְרַבִּי יָת מַדְבְּחָא וְיָת כָּל מָנוֹהִי וְיָת כִּיּוֹרָא וְיָת בְּסִיסֵיהּ לְקַדָּשׁוּתְהוֹן.

ונצ֗ח מנה עלי אלמד֗בח סבע מראר ומסח אלמד֗בח וג֗מיע מא פיה ואלחוץ֗ ומקעדה וקדסהם:

וַנַצַ׳חַ מִנהֻ עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ סַבּעַ מִרַארֵ וַמַסַחַ אַלּמַד׳בַּחַ וַגַמִיעַ מַא פִיהִ וַאלּחַוְץַ׳ וַמַקַאעִדַיְהִ וַקַדַּסַהֻם

καὶ ἔρρανεν ἀπ’ αὐτοῦ ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον ἑπτάκις καὶ ἔχρισεν τὸ θυσιαστήριον καὶ ἡγίασεν αὐτὸ καὶ πάντα τὰ σκεύη αὐτοῦ καὶ τὸν λουτῆρα καὶ τὴν βάσιν αὐτοῦ καὶ ἡγίασεν αὐτά· καὶ ἔχρισεν τὴν σκηνὴν καὶ πάντα τὰ ἐν αὐτῇ καὶ ἡγίασεν αὐτήν.

יב וַיִּצֹק֙ מִשֶּׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה עַ֖ל רֹ֣אשׁ אַהֲרֹ֑ן וַיִּמְשַׁ֥ח אֹת֖וֹ לְקַדְּשֽׁוֹ׃

וַאֲרֵיק מִמִּשְׁחָא דִּרְבוּתָא עַל רֵישָׁא דְּאַהֲרֹן וְרַבִּי יָתֵיהּ לְקַדָּשׁוּתֵיהּ.

וצב מן דהן אלמסוחיה עלי ראס הרון ומסחה וקדסה:

וַצַבַּ מִן דֻהןִ אלּמֻסחִ עַלַי׳ רַאסִ אהַרֻוןַ וַמַסַחַהֻ וַקַדַּסַהֻ

καὶ ἐπέχεεν Μωϋσῆς ἀπὸ τοῦ ἐλαίου τῆς χρίσεως ἐπὶ τὴν κεφαλὴν Ααρων καὶ ἔχρισεν αὐτὸν καὶ ἡγίασεν αὐτόν.

יג וַיַּקְרֵ֨ב מֹשֶׁ֜ה אֶת־בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֗ן וַיַּלְבִּשֵׁ֤ם כֻּתֳּנֹת֙ וַיַּחְגֹּ֤ר אֹתָם֙ אַבְנֵ֔ט וַיַּחֲבֹ֥שׁ לָהֶ֖ם מִגְבָּע֑וֹת כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְיָ֖ אֶת־מֹשֶֽׁה׃

וְקָרֵיב מֹשֶׁה יָת בְּנֵי אַהֲרֹן וְאַלְבֵּישִׁנּוּן כִּתּוּנִין וְזָרֵיזחגירת אבנט בשמ׳ יב:יא (מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים), וי׳ טז:ד (וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר) מתורגם אס״ר. אמנם ברוב המקרים תרגם אונקלוס חג״ר = זר״ז. ביאר בביאורי אונקלוס שעפטעל שחג״ר מתורגם אס״ר כשהוא פועל יוצא, היות ואס״ר כפועל יוצא משמעו שלילי (כמו בעברית). וכן חגירת כלי זיין תמיד מתורגם זר״ז. יָתְהוֹן הִמְיָנִין וְאַתְקֵיןחבישת מגבעות מתורגם קב״ע (כאן ושמ׳ כט:ט) אבל חבישת אתון מתורגם זר״ז (בר׳ כב:ג, במ׳ כב:כא). לְהוֹן קוֹבְעִין כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ יָת מֹשֶׁה.

וקדם מוסי בני הרון פאלבסהם תואניא וקלדהם בזנאניר וצ֗מדהם בקלאנס כמא אמר אללה מוסי:

וַקַרַּבַּ מֻושִׁה בַּנִי אהַרֻונַ וַאלּבַּסַהֻם תַּוַאַנִיַא וַקַלַדַהֻם בִּזַנַאנִיְרַ וַצַ׳מַדַהֻם בִּקַלַאנִסַ כַּמַא אַמַרַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ

καὶ προσήγαγεν Μωϋσῆς τοὺς υἱοὺς Ααρων καὶ ἐνέδυσεν αὐτοὺς χιτῶνας καὶ ἔζωσεν αὐτοὺς ζώνας καὶ περιέθηκεν αὐτοῖς κιδάρεις, καθάπερ συνέταξεν κύριος τῷ Μωυσῇ.

יד וַיַּגֵּ֕שׁ אֵ֖ת פַּ֣ר הַֽחַטָּ֑את וַיִּסְמֹ֨ךְ אַהֲרֹ֤ן וּבָנָיו֙ אֶת־יְדֵיהֶ֔ם עַל־רֹ֖אשׁ פַּ֥ר הַֽחַטָּֽאת׃

וְקָרֵיב יָת תּוֹרָא דְּחַטָּתָא וּסְמַךְ אַהֲרֹן וּבְנוֹהִי יָת יְדֵיהוֹן עַל רֵישׁ תּוֹרָא דְּחַטָּתָא.

ת֗ם קדם רת֗ אלד֗כוה ואסנד הרון ובנוה אידיהם עלי ראסה:

תֻ׳םַּ קַדַּםַ רַתַּ אַלזַכּוַתִ וַאַסנַדַ אהַרֻוןֻ וַבַּנִיהִ אִיאדִיהֻם עַלַי׳ רַאסִהִ

καὶ προσήγαγεν Μωϋσῆς τὸν μόσχον τὸν περὶ τῆς ἁμαρτίας, καὶ ἐπέθηκεν Ααρων καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ τὰς χεῖρας ἐπὶ τὴν κεφαλὴν τοῦ μόσχου τοῦ τῆς ἁμαρτίας.

טו וַיִּשְׁחָ֗ט וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֤ה אֶת־הַדָּם֙ וַ֠יִּתֵּ֠ן עַל־קַרְנ֨וֹת הַמִּזְבֵּ֤חַ סָבִיב֙ בְּאֶצְבָּע֔וֹ וַיְחַטֵּ֖א אֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וְאֶת־הַדָּ֗ם יָצַק֙ אֶל־יְס֣וֹד הַמִּזְבֵּ֔חַ וַֽיְקַדְּשֵׁ֖הוּ לְכַפֵּ֥ר עָלָֽיו׃

וּנְכַס וּנְסֵיב מֹשֶׁה יָת דְּמָא וִיהַב עַל קַרְנָת מַדְבְּחָא סְחוֹר סְחוֹר בְּאֶצְבְּעֵיהּ וְדַכִּי יָת מַדְבְּחָא וְיָת דְּמָא אֲרֵיק לִיסוֹדָא דְּמַדְבְּחָא וְקַדְּשֵׁיהּ לְכַפָּרָא עֲלוֹהִי.

ת֗ם ד֗בחה מוסי ואכ֗ד֗ מן דמה וגעל עלי ארכאן אלמד֗בח מסתדירא באצבעה וד֗כאה ובאקי אלדם צבה ענד אסאסה וקדסה ואסתג֗פר ענדה:

פַדַ׳בַּחַהֻ וַאַכַ׳דַ׳ מֻושִׁה מִן דַמִהִ וַגַעַלַ עַלַי׳ אַרכַּאןִ אלּמַד׳בַּחִ מֻסתַּדִירַא בִּאִצבַּעִהִ וַזַכַּאהֻ וַבַּאקִיַ אַלדַּם צַבַּהֻ עִנדַ אַסַאסִהִ וַקַדַּסַהֻ וַאסתַּג׳פַרַ עַנהֻ

καὶ ἔσφαξεν αὐτὸν καὶ ἔλαβεν Μωϋσῆς ἀπὸ τοῦ αἵματος καὶ ἐπέθηκεν ἐπὶ τὰ κέρατα τοῦ θυσιαστηρίου κύκλῳ τῷ δακτύλῳ καὶ ἐκαθάρισεν τὸ θυσιαστήριον· καὶ τὸ αἷμα ἐξέχεεν ἐπὶ τὴν βάσιν τοῦ θυσιαστηρίου καὶ ἡγίασεν αὐτὸ τοῦ ἐξιλάσασθαι ἐπ’ αὐτοῦ.

טז וַיִּקַּ֗ח אֶֽת־כׇּל־הַחֵ֘לֶב֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַקֶּ֒רֶב֒ וְאֵת֙ יֹתֶ֣רֶת הַכָּבֵ֔ד וְאֶת־שְׁתֵּ֥י הַכְּלָיֹ֖ת וְאֶֽת־חֶלְבְּהֶ֑ן וַיַּקְטֵ֥ר מֹשֶׁ֖ה הַמִּזְבֵּֽחָה׃

וּנְסֵיב יָת כָּל תַּרְבָּא דְּעַל גַּוָּא וְיָת חֲצַר כַּבְדָּא וְיָת תַּרְתֵּין כּוֹלְיָן וְיָת תַּרְבְּהוֹן וְאַסֵּיק מֹשֶׁה לְמַדְבְּחָא.

ואכ֗ד֗ ג֗מיע אלת֗רב אלד֗י עלי אלג֗וף וזיאדה אלכבד ואלכליתין ושחמהא וקתרה עלי אלמד֗בח:

וַאַכַ׳דַ׳ גַמִיעַ אַלשַּׁחםִ אלּדִ׳י עַלַי׳ אַלגַוְפִ וַזִיַאדַתַּ אַלּכַּבִּדֻ ואלּכִּליַתַּיְןִ וַשַׁחמַהִמַא וַקַתַּרַהֻ עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ

καὶ ἔλαβεν Μωϋσῆς πᾶν τὸ στέαρ τὸ ἐπὶ τῶν ἐνδοσθίων καὶ τὸν λοβὸν τὸν ἐπὶ τοῦ ἥπατος καὶ ἀμφοτέρους τοὺς νεφροὺς καὶ τὸ στέαρ τὸ ἐπ’ αὐτῶν, καὶ ἀνήνεγκεν Μωϋσῆς ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον·

יז וְאֶת־הַפָּ֤ר וְאֶת־עֹרוֹ֙ וְאֶת־בְּשָׂר֣וֹ וְאֶת־פִּרְשׁ֔וֹ שָׂרַ֣ף בָּאֵ֔שׁ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְיָ֖ אֶת־מֹשֶֽׁה׃

וְיָת תּוֹרָא וְיָת מַשְׁכֵּיהּ וְיָת בִּשְׂרֵיהּ וְיָת אוּכְלֵיהּ אוֹקֵיד בְּנוּרָא מִבַּרָא לְמַשְׁרִיתָא כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ יָת מֹשֶׁה.

ואלרת֗ מע גלדה ולחמה מע פרת֗ה אחרקה באלנאר כ֗ארג אלעסכר כמא אמר אללה מוסי:

וַאלרַּתַּ מַעַ גִלדִהִ וַלַחמִהִ מַעַ פַרתִהִ אַחרַקַהֻ בִּאלנַּארִ כַ׳ארִגַ אַלמֻעַסכַּרִ כַּמַא אַמַרַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ

καὶ τὸν μόσχον καὶ τὴν βύρσαν αὐτοῦ καὶ τὰ κρέα αὐτοῦ καὶ τὴν κόπρον αὐτοῦ καὶ κατέκαυσεν αὐτὰ πυρὶ ἔξω τῆς παρεμβολῆς, ὃν τρόπον συνέταξεν κύριος τῷ Μωυσῇ.

יח וַיַּקְרֵ֕ב אֵ֖ת אֵ֣יל הָעֹלָ֑ה וַֽיִּסְמְכ֞וּ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־רֹ֥אשׁ הָאָֽיִל׃

וְקָרֵיב יָת דִּכְרָא דַּעֲלָתָא וּסְמַכוּ אַהֲרֹן וּבְנוֹהִי יָת יְדֵיהוֹן עַל רֵישׁ דִּכְרָא.

ת֗ם קדם כבש אלצעידה ואסנד הרון ובניה אידיהם עלי ראסה:

תֻ׳םַּ קַדַּםַ כַּבּשַׁ אַלצַּעִידַתִ פַאסנַדַ אהַרֻוןַ וַבַּנִיהִ אִיאדִיהֻם עַלַי׳ רַאסִהִ

καὶ προσήγαγεν Μωϋσῆς τὸν κριὸν τὸν εἰς ὁλοκαύτωμα, καὶ ἐπέθηκεν Ααρων καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ τὰς χεῖρας αὐτῶν ἐπὶ τὴν κεφαλὴν τοῦ κριοῦ.

יט וַיִּשְׁחָ֑ט וַיִּזְרֹ֨ק מֹשֶׁ֧ה אֶת־הַדָּ֛ם עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃

וּנְכַס וּזְרַק מֹשֶׁה יָת דְּמָא עַל מַדְבְּחָא סְחוֹר סְחוֹר.

פד֗בחה מוסי ונצ֗ח אלדם עלי אלמד֗בח מסתדירא:

פַדַ׳בַּחַהֻ וַנַצַ׳חַ מֻושִׁה אַלדַּם עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ מֻסתַּדִירַא

καὶ ἔσφαξεν Μωϋσῆς τὸν κριόν, καὶ προσέχεεν Μωϋσῆς τὸ αἷμα ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον κύκλῳ.

כ וְאֶ֨ת־הָאַ֔יִל נִתַּ֖ח לִנְתָחָ֑יו וַיַּקְטֵ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶת־הָרֹ֔אשׁ וְאֶת־הַנְּתָחִ֖ים וְאֶת־הַפָּֽדֶר׃

וְיָת דִּכְרָא פַּלֵּיג לְאֶבְרוֹהִי וְאַסֵּיק מֹשֶׁה יָת רֵישָׁא וְיָת אֶבְרַיָּא וְיָת תַּרְבָּא.

ועצ֗א מוסי אלכבש אעצ֗אא וקתר אלראס ואלאעצ֗א ואלקצבה:

וַעַצַ׳א מֻושִׁה אַלּכַּבּשַׁ אַעצַ׳אאַ וַקַתַּרַ אַלרַאסַ וַאלּאַעצַ׳אאַ וַאלּקַצַבַּתַּ

καὶ τὸν κριὸν ἐκρεανόμησεν κατὰ μέλη καὶ ἀνήνεγκεν Μωϋσῆς τὴν κεφαλὴν καὶ τὰ μέλη καὶ τὸ στέαρ·

כא וְאֶת־הַקֶּ֥רֶב וְאֶת־הַכְּרָעַ֖יִם רָחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וַיַּקְטֵר֩ מֹשֶׁ֨ה אֶת־כׇּל־הָאַ֜יִל הַמִּזְבֵּ֗חָה עֹלָ֨ה ה֤וּא לְרֵֽיחַ־נִיחֹ֙חַ֙ אִשֶּׁ֥ה הוּא֙ לַיְיָ֔ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְיָ֖ אֶת־מֹשֶֽׁה׃

וְיָת גַּוָּא וְיָת כְּרָעַיָּא חַלֵּילרחיצת הקרב וכרעיים תמיד חל״ל, ולא סח״י. בְּמַיָּא וְאַסֵּיק מֹשֶׁה יָת כָּל דִּכְרָא לְמַדְבְּחָא עֲלָתָא הוּא לְאִתְקַבָּלָא בְּרַעֲוָא קוּרְבָּנָא הוּא קֳדָם יְיָ כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ יָת מֹשֶׁה.

ואלבטן ואלאכארע ג֗סלהא באלמא וקתר מוסי גמיע אלכבש עלי אלמד֗בח הו צעידה מקבול מרצ֗י קרבאנא ללה כמא אמר אללה מוסי:

וַאלּבַּטנֻ וַאלּאַכַּארִעֻ גַ׳סַלַהַא בִּאלּמַאאִ וַקַתַּרַ מֻושִׁה גַמִיעַ אַלּכַּבּשִׁ עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ הֻוַ צַאעִדַתֹ מַקבּוּלֹ מֻרצִ׳י קֻרבַּאןֹ הֻוַ לִלָּהִ כַּמַא אַמַרַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ

καὶ τὴν κοιλίαν καὶ τοὺς πόδας ἔπλυνεν ὕδατι καὶ ἀνήνεγκεν Μωϋσῆς ὅλον τὸν κριὸν ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον· ὁλοκαύτωμα, ὅ ἐστιν εἰς ὀσμὴν εὐωδίας, κάρπωμά ἐστιν τῷ κυρίῳ, καθάπερ ἐνετείλατο κύριος τῷ Μωυσῇ.

כב וַיַּקְרֵב֙ אֶת־הָאַ֣יִל הַשֵּׁנִ֔י אֵ֖יל הַמִּלֻּאִ֑ים וַֽיִּסְמְכ֞וּ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־רֹ֥אשׁ הָאָֽיִל׃

וְקָרֵיב יָת דִּכְרָא תִּנְיָנָא דְּכַר קוּרְבָּנַיָּא וּסְמַכוּ אַהֲרֹן וּבְנוֹהִי יָת יְדֵיהוֹן עַל רֵישׁ דִּכְרָא.

ת֗ם קדם אלכבש אלת֗אני כבש אלכמאל ואסנד הרון ובניה אידיהם עלי ראסה:

תֻ׳םַּ קַדַּםַ אַלּכַּבּשַׁ אַלתַּ׳אנִי כַּבּשַׁ אַלּכַּמַאלִ וַאַסנַדַ אהַרֻוןֻ וַבַּנִיהִ אִיאדִיהֻם עַלַי׳ רַאסִהִ

καὶ προσήγαγεν Μωϋσῆς τὸν κριὸν τὸν δεύτερον, κριὸν τελειώσεως· καὶ ἐπέθηκεν Ααρων καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ τὰς χεῖρας αὐτῶν ἐπὶ τὴν κεφαλὴν τοῦ κριοῦ.

כג וַיִּשְׁחָ֓ט ׀ וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ מִדָּמ֔וֹ וַיִּתֵּ֛ן עַל־תְּנ֥וּךְ אֹֽזֶן־אַהֲרֹ֖ן הַיְמָנִ֑ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדוֹ֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְל֖וֹ הַיְמָנִֽית׃

וּנְכַס וּנְסֵיב מֹשֶׁה מִדְּמֵיהּ וִיהַב עַל רוּם אוּדְנָא דְּאַהֲרֹן דְּיַמִּינָא וְעַל אִלְיוֹן יְדֵיהּ דְּיַמִּינָא וְעַל אִלְיוֹן רַגְלֵיהּ דְּיַמִּינָא.

פד֗בחה מוסי ואכ֗ד֗ מן דמה פגעל עלי שחמה אד֗ן הרון אלימני ועלי אבהאם ידה אלימני ואבהאם רגלה אלימני:

פַדַ׳בַּחַהֻ מֻושִׁה וַאַכַ׳דַ׳ מִן דַמִהִ וַגַעַלַ עַלַי׳ גֻ׳צ׳רֻופִ שַׁחמַתִ אֻדֻ׳ןִ אהַרֻוןַ אליֻמנַי׳ עַלַי׳ אִבּהַאםִ יַדִהִ אלּיֻמנַי׳ וַאִבּהַאםִ רִגלִהִ אלּיֻמנַי׳

καὶ ἔσφαξεν αὐτὸν καὶ ἔλαβεν Μωϋσῆς ἀπὸ τοῦ αἵματος αὐτοῦ καὶ ἐπέθηκεν ἐπὶ τὸν λοβὸν τοῦ ὠτὸς Ααρων τοῦ δεξιοῦ καὶ ἐπὶ τὸ ἄκρον τῆς χειρὸς τῆς δεξιᾶς καὶ ἐπὶ τὸ ἄκρον τοῦ ποδὸς τοῦ δεξιοῦ.

כד וַיַּקְרֵ֞ב אֶת־בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֗ן וַיִּתֵּ֨ן מֹשֶׁ֤ה מִן־הַדָּם֙ עַל־תְּנ֤וּךְ אׇזְנָם֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדָם֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְלָ֖ם הַיְמָנִ֑ית וַיִּזְרֹ֨ק מֹשֶׁ֧ה אֶת־הַדָּ֛ם עַל־הַֽמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃

וְקָרֵיב יָת בְּנֵי אַהֲרֹן וִיהַב מֹשֶׁה מִן דְּמָא עַל רוּם אוּדְנְהוֹן דְּיַמִּינָא וְעַל אִלְיוֹן יַדְהוֹן דְּיַמִּינָא וְעַל אִלְיוֹן רַגְלְהוֹן דְּיַמִּינָא וּזְרַק מֹשֶׁה יָת דְּמָא עַל מַדְבְּחָא סְחוֹר סְחוֹר.

ת֗ם קדם בני הרון וגעל מן אלדם עלי שחמאת אד֗אנהם אלאיאמן ואבאהם אידיהם אלאיאמן ואבהאם ארגלהם אלאיאמן ורש מוסי באקי אלדם עלי אלמד֗בח מסתדירא:

תֻ׳םַּ קַדַּם בַּנִי אהַרֻוןַ וַגַעַלַ מִןַ אלדַּםִ עַלַי׳ שַׁחמַאתִ אֻד׳נַאהִםִ אלּאִיאמִיןִ וַעַלַי׳ אִבּהַאםִ אִיאדִיהִםִ אלּאִיאמִיןִ וַאִבּהַאםִ אַרגֻלִהִםִ אלּאִיאמִיןִ וַרַשַּׁ מֻושִׁהֻ אַלדַּם עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ מֻסתַּדִירַא

καὶ προσήγαγεν Μωϋσῆς τοὺς υἱοὺς Ααρων, καὶ ἐπέθηκεν Μωϋσῆς ἀπὸ τοῦ αἵματος ἐπὶ τοὺς λοβοὺς τῶν ὤτων τῶν δεξιῶν καὶ ἐπὶ τὰ ἄκρα τῶν χειρῶν αὐτῶν τῶν δεξιῶν καὶ ἐπὶ τὰ ἄκρα τῶν ποδῶν αὐτῶν τῶν δεξιῶν, καὶ προσέχεεν Μωϋσῆς τὸ αἷμα ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον κύκλῳ.

כה וַיִּקַּ֞ח אֶת־הַחֵ֣לֶב וְאֶת־הָֽאַלְיָ֗ה וְאֶֽת־כׇּל־הַחֵ֘לֶב֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַקֶּ֒רֶב֒ וְאֵת֙ יֹתֶ֣רֶת הַכָּבֵ֔ד וְאֶת־שְׁתֵּ֥י הַכְּלָיֹ֖ת וְאֶֽת־חֶלְבְּהֶ֑ן וְאֵ֖ת שׁ֥וֹק הַיָּמִֽין׃

וּנְסֵיב יָת תַּרְבָּא וְיָת אַלְיְתָא וְיָת כָּל תַּרְבָּא דְּעַל גַּוָּא וְיָת חֲצַר כַּבְדָּא וְיָת תַּרְתֵּין כּוֹלְיָן וְיָת תַּרְבְּהוֹן וְיָת שָׁקָא דְּיַמִּינָא.

ואכ֗ד֗ אלת֗רב ואלאליה וגמיע אלשחם אלד֗י עלי אלגוף וזיאדה אלכבד ואלכלותין ושחמהמא ואלסאק אלאימן:

וַאַכַ׳דַ׳ אַלתֻּ׳רבַּ וַאלּאִליַתַּ וַגַמִיעַ אַלשַּׁחםִ אלּדִ׳י עַלַי׳ אַלגַוְפִ וַזִיַאדַתַּ אַלּכַּבִּדֻ ואלּכִּליַתַּיְןִ וַשַׁחמַהֻמַא וַאלסַאקַ אַלּאִימַןַ

καὶ ἔλαβεν τὸ στέαρ καὶ τὴν ὀσφὺν καὶ τὸ στέαρ τὸ ἐπὶ τῆς κοιλίας καὶ τὸν λοβὸν τοῦ ἥπατος καὶ τοὺς δύο νεφροὺς καὶ τὸ στέαρ τὸ ἐπ’ αὐτῶν καὶ τὸν βραχίονα τὸν δεξιόν·

כו וּמִסַּ֨ל הַמַּצּ֜וֹת אֲשֶׁ֣ר ׀ לִפְנֵ֣י יְיָ֗ לָ֠קַ֠ח חַלַּ֨ת מַצָּ֤ה אַחַת֙ וְֽחַלַּ֨ת לֶ֥חֶם שֶׁ֛מֶן אַחַ֖ת וְרָקִ֣יק אֶחָ֑ד וַיָּ֙שֶׂם֙ עַל־הַ֣חֲלָבִ֔ים וְעַ֖ל שׁ֥וֹק הַיָּמִֽין׃

וּמִסַּלָּא דְּפַטִּירַיָּא דִּקְדָם יְיָ נְסֵיב גְּרִיצְתָא פַּטִּירְתָא חֲדָא וּגְרִיצְתָא דִּלְחֵים מְשַׁח חֲדָא וְאֶסְפּוֹג חַד וְשַׁוִּי עַל תַּרְבַּיָּא וְעַל שָׁקָא דְּיַמִּינָא.

ומן סל אלפטיר אלד֗י בין ידי אללה אכ֗ד֗ גרדקה פטיר וגרדקה כ֗בז מדהון ורקאקה וצירהא עלי אלשחום וסאק אלאימן:

וַמִן סַלִ אלּפַטִירִ אַלַּדִ׳י בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ אַכַ׳דַ׳ גַרדַקַתַּ וַאחִדַתַּ וַצַיַּרַ דַ׳לִךַּ עַלַי׳ אַלשֻּׁחֻום וַאלסַּאקִ אלּאִימַןִ

καὶ ἀπὸ τοῦ κανοῦ τῆς τελειώσεως τοῦ ὄντος ἔναντι κυρίου ἔλαβεν ἄρτον ἕνα ἄζυμον καὶ ἄρτον ἐξ ἐλαίου ἕνα καὶ λάγανον ἓν καὶ ἐπέθηκεν ἐπὶ τὸ στέαρ καὶ τὸν βραχίονα τὸν δεξιόν·

כז וַיִּתֵּ֣ן אֶת־הַכֹּ֔ל עַ֚ל כַּפֵּ֣י אַהֲרֹ֔ן וְעַ֖ל כַּפֵּ֣י בָנָ֑יו וַיָּ֧נֶף אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְיָ

וִיהַב יָת כּוֹלָא עַל יְדֵי אַהֲרֹן וְעַל יְדֵי בְּנוֹהִי וַאֲרֵים יָתְהוֹן אֲרָמָא קֳדָם יְיָ.

וגעל אלכל עלי ידי הרון וידי בניה וחרכהא תחריכא בין ידי אללה:

וַגַעַלַ אַלּכֻּלַ עַלַי׳ יַדַיִּ אהַרֻוןַ וַעַלַי׳ יַדַיִּ בַּנִיהִ וַחַרַּכַּהַא תַּחרִיךַּא בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ

καὶ ἐπέθηκεν ἅπαντα ἐπὶ τὰς χεῖρας Ααρων καὶ ἐπὶ τὰς χεῖρας τῶν υἱῶν αὐτοῦ καὶ ἀνήνεγκεν αὐτὰ ἀφαίρεμα ἔναντι κυρίου.

כח וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֤ה אֹתָם֙ מֵעַ֣ל כַּפֵּיהֶ֔ם וַיַּקְטֵ֥ר הַמִּזְבֵּ֖חָה עַל־הָעֹלָ֑ה מִלֻּאִ֥ים הֵם֙ לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֥ה ה֖וּא לַיְיָ

וּנְסֵיב מֹשֶׁה יָתְהוֹן מֵעַל יַדְהוֹן וְאַסֵּיק לְמַדְבְּחָא עַל עֲלָתָא קוּרְבָּנַיָּא אִנּוּן לְאִתְקַבָּלָא בְּרַעֲוָא קוּרְבָּנָא הוּא קֳדָם יְיָ.

ת֗ם אכ֗ד֗הא מוסי מן פוק אידיהם וקתרהא עלי אלמד֗בח מע אלצעידה לאנהא קרבאן כמאל ללה מקבול מרצ֗י:

תֻ׳םַּ אַכַ׳דַ׳הַא מֻושִׁה מִן פַוְקִ יַדַיְהִם וַקַתַּרַהַא עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ מַעַ אַלצַּעִידַתִ לִאַנַּהַא קֻרבַּאןֻ כַּםַ אַל לִלָּהִ מַקבּוּלֹ מֻרצִ׳י

καὶ ἔλαβεν Μωϋσῆς ἀπὸ τῶν χειρῶν αὐτῶν, καὶ ἀνήνεγκεν αὐτὰ Μωϋσῆς ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον ἐπὶ τὸ ὁλοκαύτωμα τῆς τελειώσεως, ὅ ἐστιν ὀσμὴ εὐωδίας· κάρπωμά ἐστιν τῷ κυρίῳ.

כט וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ אֶת־הֶ֣חָזֶ֔ה וַיְנִיפֵ֥הוּ תְנוּפָ֖ה לִפְנֵ֣י יְיָ֑ מֵאֵ֣יל הַמִּלֻּאִ֗ים לְמֹשֶׁ֤ה הָיָה֙ לְמָנָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְיָ֖ אֶת־מֹשֶֽׁה׃

וּנְסֵיב מֹשֶׁה יָת חַדְיָא וַאֲרִימֵיהּ אֲרָמָא קֳדָם יְיָ מִדְּכַר קוּרְבָּנַיָּא לְמֹשֶׁה הֲוָה לֻחְלָק כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ יָת מֹשֶׁה.

ת֗ם אכ֗ד֗ מוסי אלקץ וחרכה תחריכא בין ידי אללה וכאן למוסי נציבא מן כבש אלכמאל כמא אמר אללה מוסי:

פַאכַ׳דַ׳ מֻושִׁה אַלּקַצַּ וַחַרַּכַּהֻ תַּחרִיךַּא בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ וַכַּאןַ לִמֻושִׁהַ נַצִיבֹּ מִן כַּבּשִׁ אלּכַּמַאלִ כַּמַא אַמַרַהֻ אַללָּהֻ

καὶ λαβὼν Μωϋσῆς τὸ στηθύνιον ἀφεῖλεν αὐτὸ ἐπίθεμα ἔναντι κυρίου ἀπὸ τοῦ κριοῦ τῆς τελειώσεως, καὶ ἐγένετο Μωυσῇ ἐν μερίδι, καθὰ ἐνετείλατο κύριος τῷ Μωυσῇ.

ל וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה מִשֶּׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֗ה וּמִן־הַדָּם֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַמִּזְבֵּ֒חַ֒ וַיַּ֤ז עַֽל־אַהֲרֹן֙ עַל־בְּגָדָ֔יו וְעַל־בָּנָ֛יו וְעַל־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו אִתּ֑וֹ וַיְקַדֵּ֤שׁ אֶֽת־אַהֲרֹן֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וְאֶת־בָּנָ֛יו וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו אִתּֽוֹ׃

וּנְסֵיב מֹשֶׁה מִמִּשְׁחָא דִּרְבוּתָא וּמִן דְּמָא דְּעַל מַדְבְּחָא וְאַדִּי עַל אַהֲרֹן עַל לְבוּשׁוֹהִי וְעַל בְּנוֹהִי וְעַל לְבוּשֵׁי בְּנוֹהִי עִמֵּיהּ וְקַדֵּישׁ יָת אַהֲרֹן יָת לְבוּשׁוֹהִי וְיָת בְּנוֹהי וְיָת לְבוּשֵׁי בְּנוֹהִי עִמֵּיהּ.

ת֗ם אכ֗ד֗ מוסי מן דהן אלמסוחיה ואלדם אלד֗י עלי אלמד֗בח פנצ֗ח עלי הרון ות֗יאבה ובניה ות֗יאב בניה מעה פקדסה הו ות֗יאבה ובניה ות֗יאב בניה מעה:

פַאכַ׳דַ׳ מֻושִׁה מִן דֻהןִ אלּמֻסחִ וַמִןַ אלדַּםִ אלּדִ׳י עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ פַנַצַ׳חַ עַלַי׳ אהַארֻוןַ וַתִ׳יַאבִּהִ וַבַּנִיהִ וַתִ׳יַאבִּ בַּנִיהִ מַעַהֻ פַקַדַּסַהֻ וַתִ׳יַאבַּהֻ וַבַּנִיהִ וַתִ׳יַאבַּ בַּנִיהִ מַעַהֻ

καὶ ἔλαβεν Μωϋσῆς ἀπὸ τοῦ ἐλαίου τῆς χρίσεως καὶ ἀπὸ τοῦ αἵματος τοῦ ἐπὶ τοῦ θυσιαστηρίου καὶ προσέρρανεν ἐπὶ Ααρων καὶ τὰς στολὰς αὐτοῦ καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ καὶ τὰς στολὰς τῶν υἱῶν αὐτοῦ μετ’ αὐτοῦ καὶ ἡγίασεν Ααρων καὶ τὰς στολὰς αὐτοῦ καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ καὶ τὰς στολὰς τῶν υἱῶν αὐτοῦ μετ’ αὐτοῦ.

לא וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־אַהֲרֹ֣ן וְאֶל־בָּנָ֗יו בַּשְּׁל֣וּ אֶת־הַבָּשָׂר֮ פֶּ֣תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵד֒ וְשָׁם֙ תֹּאכְל֣וּ אֹת֔וֹ וְאֶ֨ת־הַלֶּ֔חֶם אֲשֶׁ֖ר בְּסַ֣ל הַמִּלֻּאִ֑ים כַּאֲשֶׁ֤ר צִוֵּ֙יתִי֙ לֵאמֹ֔ר אַהֲרֹ֥ן וּבָנָ֖יו יֹאכְלֻֽהוּ׃

וַאֲמַר מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וְלִבְנוֹהִי בַּשִּׁילוּ יָת בִּשְׂרָא בִּתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא וְתַמָּן תֵּיכְלוּן יָתֵיהּ וְיָת לַחְמָא דִּבְסַל קוּרְבָּנַיָּא כְּמָא דְּפַקֵּידִית לְמֵימַר אַהֲרֹן וּבְנוֹהִי יֵיכְלוּנֵּיהּ.

וקאל מוסי להרון ובניה אטבכ֗ו הד֗א אללחם ענד באב כ֗בא אלמחצ֗ר ות֗ם איצ֗א פכלוה מע אלכ֗בז אלד֗י פי סל אלכמאל כמא אמרת וקלת הרון ובנוה יאכלונה:

וַקַאלַ מֻושִׁה לִאהַרֻוןַ וַבַּנִיהִ אטבֻּכֻ׳וא הַדַ׳א אַללַחםַ עִנדַ בַּאבִּ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ וַתַּ׳םַ אַיְצַ׳א פַכֻּלֻוהֻ מַעַ אַלּכֻ׳בּזִ אלּדִ׳י פִי סַלַתִ אלּכַּמַאלִ כַּמַא אַמַרתֻ וַקֻלתֻ אהַרֻוןֻ וַבַּנֻוהֻ יַאכֻּלֻונַהֻ

καὶ εἶπεν Μωϋσῆς πρὸς Ααρων καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ Ἑψήσατε τὰ κρέα ἐν τῇ αὐλῇ τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου ἐν τόπῳ ἁγίῳ καὶ ἐκεῖ φάγεσθε αὐτὰ καὶ τοὺς ἄρτους τοὺς ἐν τῷ κανῷ τῆς τελειώσεως, ὃν τρόπον συντέτακταί μοι λέγων Ααρων καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ φάγονται αὐτά·

לב וְהַנּוֹתָ֥ר בַּבָּשָׂ֖ר וּבַלָּ֑חֶם בָּאֵ֖שׁ תִּשְׂרֹֽפוּ׃

וּדְיִשְׁתְּאַר בְּבִשְׂרָא וּבְלַחְמָא בְּנוּרָא תֵּיקְדוּן.

ומא פצ֗ל מן אללחם ואלכ֗בז פאחרקוה באלנאר:

וַמַא פַצַ׳לַ מִןַ אללַחמִ וַאלּכֻ׳בּזִ חַארֻקֻוהֻ בִּאלנַּארִ

καὶ τὸ καταλειφθὲν τῶν κρεῶν καὶ τῶν ἄρτων ἐν πυρὶ κατακαυθήσεται.

לג וּמִפֶּ֩תַח֩ אֹ֨הֶל מוֹעֵ֜ד לֹ֤א תֵֽצְאוּ֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים עַ֚ד י֣וֹם מְלֹ֔את יְמֵ֖י מִלֻּאֵיכֶ֑ם כִּ֚י שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים יְמַלֵּ֖א אֶת־יֶדְכֶֽם׃

וּמִתְּרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא לָא תִפְּקוּן שִׁבְעָא יוֹמִין עַד יוֹם מִשְׁלַם יוֹמֵי קוּרְבָּנְכוֹן אֲרֵי שִׁבְעָא יוֹמִין יִתְקָרַב קוּרְבָּנְכוֹן.

ומן באב כ֗בא אלמחצ֗ר לא תכ֗רג֗ו סבע איאם אלי יום פראג֗ איאם כמאלכם פאן פי סבעה איאם תכמל ואגבתכם:

וַמִן בַּאבִּ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ לַא תַּכ׳רֻגּוּ סַבּעַתַּ אִיאמֵ אִלַי׳ יַוְםִ פַרַאגִ׳ אִיאםַ כַּמַאלִכֻּם פַאִןַּ סַבּעַתַּ אִיאמֵ תֻכַּמִלֻוןַ וַאגִבַּאתִכֻּם

καὶ ἀπὸ τῆς θύρας τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου οὐκ ἐξελεύσεσθε ἑπτὰ ἡμέρας, ἕως ἡμέρα πληρωθῇ, ἡμέρα τελειώσεως ὑμῶν· ἑπτὰ γὰρ ἡμέρας τελειώσει τὰς χεῖρας ὑμῶν.

לד כַּאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה צִוָּ֧ה יְיָ֛ לַעֲשֹׂ֖ת לְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶֽם׃

כְּמָא דַּעֲבַד בְּיוֹמָא הָדֵין פַּקֵּיד יְיָ לְמֶעֱבַד לְכַפָּרָא עֲלֵיכוֹן.

וכמא עמל בכם אליום כ֗דאך אמר אללה אן יעמל ויסתג֗פר ענכם:

כַּמַא עַמִלַ בִּכֻּם אַלּיַוְם כַּדַ׳אךַּ אַמַרַ אַללָּהֻ אַן יֻעמַלַ וַיַסתַּג׳פִרֻ עַנכֻּם

καθάπερ ἐποίησεν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ, ἐνετείλατο κύριος τοῦ ποιῆσαι ὥστε ἐξιλάσασθαι περὶ ὑμῶν.

לה וּפֶ֩תַח֩ אֹ֨הֶל מוֹעֵ֜ד תֵּשְׁב֨וּ יוֹמָ֤ם וָלַ֙יְלָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים וּשְׁמַרְתֶּ֛ם אֶת־מִשְׁמֶ֥רֶת יְיָ֖ וְלֹ֣א תָמ֑וּתוּ כִּי־כֵ֖ן צֻוֵּֽיתִי׃

וּבִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא תִּתְּבוּן יֵימָם וְלֵילֵי שִׁבְעָא יוֹמִין וְתִטְּרוּן יָת מַטְּרַת מֵימְרָא דַּייָ וְלָא תְמוּתוּן אֲרֵי כֵן אִתְפַּקַּדִית.

וענד באב כ֗בא אלמחצ֗ר תג֗לסו לילא ונהארא סבעה אימם ותחפט֗ון חפט֗ אללה ולא תהלכו לאן כד֗י אמרת:

וַעִנדַ בַּאבִּ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ תַּ׳םַ אגלִסֻוא לַיְלַא וַנַהַארַא סַבּעַתַּ אִיאמֵ וַתַּחפַטֻ׳וןַ חִפטַ׳ אַללַהַ וַלַא תַּהלַכֻּוא לִאַןַ כַּדַ׳א אֻמִרתֻ

καὶ ἐπὶ τὴν θύραν τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου καθήσεσθε ἑπτὰ ἡμέρας ἡμέραν καὶ νύκτα· φυλάξεσθε τὰ φυλάγματα κυρίου, ἵνα μὴ ἀποθάνητε· οὕτως γὰρ ἐνετείλατό μοι κύριος ὁ θεός.

לו וַיַּ֥עַשׂ אַהֲרֹ֖ן וּבָנָ֑יו אֵ֚ת כׇּל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְיָ֖ בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃

וַעֲבַד אַהֲרֹן וּבְנוֹהִי יָת כָּל פִּתְגָמַיָּא דְּפַקֵּיד יְיָ בִּידָא דְּמֹשֶׁה.

ועמל הרון ובניה בגמיע אלאמור אלתי אמר אללה מוסי:

וַעַמִלַ אהַרֻוןַ וַבַּנֻוהֻ בִּגַמִיעִ אלּאַמֻורִ אַלַּתִי אַמַרַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ

καὶ ἐποίησεν Ααρων καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ πάντας τοὺς λόγους, οὓς συνέταξεν κύριος τῷ Μωυσῇ.

ספר ויקרא

פרשת שמיני

מפתח לכתב הערבי־היהודי של התפסיר

אות	ערבית	הגייה
א	ا ء	ā ; ʾ (עצירה)
ב	ب	b
ג (מבוקר) · ג׳ (מנוקד)	غ	gh – ר גרונית
ג׳ (מבוקר) · ג (מנוקד)	ج	j – כמו ג׳ בג׳ירפה
ד	د	d
ד׳	ذ	dh – כ־th באנגלית this
ה	ه	h
ה בסוף מילה · ה׳ · ת	ة	-a (תָּא מַרְבּוּטַה); בסמיכות ‎-at
ו	و	w ; ū
ז	ز	z
ח	ح	ḥ – ח גרונית
ט · ט׳	ط · ظ	ṭ · ẓ – ט ו־ד׳ נחציות

אות	ערבית	הגייה
י · י׳	ي · ى	y, ī · ā בסוף מילה
כ · כ׳	ك · خ	k · kh – כ רפה
ל מ נ	ل م ن	l m n
ס	س	s
ע	ع	ʿ – ע גרונית
פ	ف	f (אין p בערבית)
צ · צ׳	ص · ض	ṣ · ḍ – ס ו־ד נחציות
ק	ق	q – ק עמוקה
ר	ر	r
ש	ش	sh
ת · ת׳	ت · ث	t · th – כ־th באנגלית think

סימן (במנוקד)	ערבית	קריאה
פַתַח · קָמַץ	ـَ	a
חִירִק	ـِ	i
קֻבּוּץ	ـُ	u
שְׁוָא	ـْ	אין תנועה
דגש	ـّ	הכפלה (ובבגדכפ״ת – גם הקשה)
חוֹלַם בסוף מילה	ـٌ	-un (תנוין)
צֵרֵי בסוף מילה	ـٍ	-in (תנוין)
תנועה + א / ו / י		ā / ū / ī ארוכות
אל־	ال	al- ; לפני ת ד ר ז ס ש צ ט ל נ הל׳ נבלעת: אלשמס = ash-shams

פרשת שמיני

פרק טתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֔י קָרָ֣א מֹשֶׁ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו וּלְזִקְנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃

וַהֲוָה בְּיוֹמָא תְּמִינָאָה קְרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וְלִבְנוֹהִי וּלְסָבֵי יִשְׂרָאֵל.

פלמא כאן פי אליום אלת֗אמן דעי מוסי בהרון ובניה ואשיאך בני אסראיל.

פַלַמַּא כַּאןַ פִי אַליַוְםִ אלתַּ׳אמִןִ דַעַא מֻושִׁה בִּאהַרֻוןַ וַבַּנִיהִ וַאַשׁיַאכִ׳ בַּנִי יִסרַאאִיל

Καὶ ἐγενήθη τῇ ἡμέρᾳ τῇ ὀγδόῃ ἐκάλεσεν Μωϋσῆς Ααρων καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ καὶ τὴν γερουσίαν Ισραηλ.

ב וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַח־לְ֠ךָ֠ עֵ֣גֶל בֶּן־בָּקָ֧ר לְחַטָּ֛את וְאַ֥יִל לְעֹלָ֖ה תְּמִימִ֑ם וְהַקְרֵ֖ב לִפְנֵ֥י יְיָ

וַאֲמַר לְאַהֲרֹן סַב לָךְ עֵיגַל בַּר תּוֹרֵי לְחַטָּתָא וּדְכַר לַעֲלָתָא שַׁלְמִין וְקָרֵיב קֳדָם יְיָ.

פקאל להרון כ֗ד עגלא מן אלבקר ללד֗כוה וכבשא ללצעידה צחיחין וקרבהמא בין ידי אללה.

וַקַאלַ לִאהַרֻוןַ כֻ׳ד׳ עִגלַא מִןַ אלבַּקַרִ לִלזַּכּוַתִ וַכַּבּשַׁא לִלצַּעִידַתִ צַחִיחַיְןִ וַקַרִּבּהֻמַא בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ

καὶ εἶπεν Μωϋσῆς πρὸς Ααρων Λαβὲ σεαυτῷ μοσχάριον ἐκ βοῶν περὶ ἁμαρτίας καὶ κριὸν εἰς ὁλοκαύτωμα, ἄμωμα, καὶ προσένεγκε αὐτὰ ἔναντι κυρίου·

ג וְאֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר קְח֤וּ שְׂעִיר־עִזִּים֙ לְחַטָּ֔את וְעֵ֨גֶל וָכֶ֧בֶשׂ בְּנֵי־שָׁנָ֛ה תְּמִימִ֖ם לְעֹלָֽה׃

וְעִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּמַלֵּיל לְמֵימַר סַבוּ צְפִיר בַּר עִזִּין לְחַטָּתָא וְעֵיגַל וְאִמַּר בְּנֵי שְׁנָא שַׁלְמִין לַעֲלָתָא.

ומר בני אסראיל קאילא כ֗דו עתודא מן אלמעז ללד֗כוה ועגלא וכ֗רופא אבני סנה צחאחא לצעידה.

וַמֻר בַּנִי יִסרַאאִיל קַאאִלַא, כֻ׳ד׳וּ עַתֻודַא מִןַ אלמַאעִזִ לִלזַּכּוַתִ וַעִגלַא וַכַ׳רֻופַא אַבּנַאאַ סַנַתֵ צַחִיחַיְןִ לִלצַעִידַתִ

καὶ τῇ γερουσίᾳ Ισραηλ λάλησον λέγων Λάβετε χίμαρον ἐξ αἰγῶν ἕνα περὶ ἁμαρτίας καὶ μοσχάριον καὶ ἀμνὸν ἐνιαύσιον εἰς ὁλοκάρπωσιν, ἄμωμα,

ד וְשׁ֨וֹר וָאַ֜יִל לִשְׁלָמִ֗ים לִזְבֹּ֙חַ֙ לִפְנֵ֣י יְיָ֔ וּמִנְחָ֖ה בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן כִּ֣י הַיּ֔וֹם יְיָ֖ נִרְאָ֥ה אֲלֵיכֶֽם׃

וְתוֹר וּדְכַר לְנִכְסַת קוּדְשַׁיָּא לְדַבָּחָא קֳדָם יְיָ וּמִנְחָתָא דְּפִילָא בִּמְשַׁח אֲרֵי יוֹמָא דֵין יְקָרָא דַּייָהשוו להלן פס׳ ו. מִתְגְּלֵי לְכוֹן.

ות֗ורא וכבשא ללסלאמה ידבחאן בין ידי אללה והדיה מלתות֗ה באלדהן לאן הד֗א אליום אללה יתגלא לכם.

וַתַּ׳וְרַא וַכַּבּשַׁא לִלסַּלַאמַתִ יֻד׳בַּחַאןִ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ וַהַדִיתַּ מַלתֻותַּתַּ בִּדֻהןֵ לִאַן אַלּיַוְםַ אַללַהַ יַתַּגַלַי׳ לַכֻּם

καὶ μόσχον καὶ κριὸν εἰς θυσίαν σωτηρίου ἔναντι κυρίου καὶ σεμίδαλιν πεφυραμένην ἐν ἐλαίῳ, ὅτι σήμερον κύριος ὀφθήσεται ἐν ὑμῖν.

ה וַיִּקְח֗וּ אֵ֚ת אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה מֹשֶׁ֔ה אֶל־פְּנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַֽיִּקְרְבוּ֙ כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י יְיָ

וְקָרִיבוּעי׳ ביאורי אונקלוס שעפטעל בר׳ ב:טו. יָת דְּפַקֵּיד מֹשֶׁה לִקְדָם מַשְׁכַּן זִמְנָא וּקְרִיבוּ כָּל כְּנִשְׁתָּא וְקָמוּ קֳדָם יְיָ.

פקדמו מא אמר בה מוסי אלי באב כ֗בא אלמחצ֗ר ותקדם גמיע אלגמע ווקפו בין ידי אללה.

פַקַדַּמֻוא מַא אַמַרַ בִּהִ מֻושִׁה אִלַי׳ בַּאבִּ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ וַתַּקַדַּםַ גַמִיעֻ אַלגַמעִ וַוַקַפֻוא בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ

καὶ ἔλαβον, καθὸ ἐνετείλατο Μωϋσῆς, ἀπέναντι τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου, καὶ προσῆλθεν πᾶσα συναγωγὴ καὶ ἔστησαν ἔναντι κυρίου.

ו וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה זֶ֧ה הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְיָ֖ תַּעֲשׂ֑וּ וְיֵרָ֥א אֲלֵיכֶ֖ם כְּב֥וֹד יְיָ

וַאֲמַר מֹשֶׁה דֵּין פִּתְגָמָא דְּפַקֵּיד יְיָ תַּעְבְּדוּן וְיִתְגְּלֵי לְכוֹן יְקָרָא דַּייָ.

וקאל להם מוסי הד֗א אלאמר אלד֗י אמרכם אללה בה אעמלוה יתגלי לכם כרם אללה.

וַקַאלַ מֻושִׁה הַדַ׳א אַלּאַמרֻ אַלַּדִ׳י אַמַרַכֻּם אַללָּהֻ בִּהִ אעמַלֻוא וַיַתַּגַלַי׳ לַכֻּם כַּרַם אַללָּהִ

καὶ εἶπεν Μωϋσῆς Τοῦτο τὸ ῥῆμα, ὃ εἶπεν κύριος, ποιήσατε, καὶ ὀφθήσεται ἐν ὑμῖν δόξα κυρίου.

ז וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קְרַ֤ב אֶל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ וַעֲשֵׂ֞ה אֶת־חַטָּֽאתְךָ֙ וְאֶת־עֹ֣לָתֶ֔ךָ וְכַפֵּ֥ר בַּֽעַדְךָ֖ וּבְעַ֣ד הָעָ֑ם וַעֲשֵׂ֞ה אֶת־קׇרְבַּ֤ן הָעָם֙ וְכַפֵּ֣ר בַּֽעֲדָ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְיָ

וַאֲמַר מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן קְרַב לְמַדְבְּחָא וַעֲבֵיד יָת חַטָּתָךְ וְיָת עֲלָתָךְ וְכַפַּר עֲלָךְ וְעַל עַמָּא וַעֲבֵיד יָת קוּרְבַּן עַמָּא וְכַפַּר עֲלֵיהוֹן כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ.

וקאל מוסי להרון תקדם אלי אלמד֗בח ואעמל ד֗כותך וצעידתך ואסתג֗פר ענך וען קומך ואעמל קרבאן אלקום ואסתג֗פר ענהם כמא קאל אללה.

וַקַאלַ לִאהַרֻוןַ תַּקַדַּם אִלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ וַאעמַל זַכּוַתַּךַּ וַצַעִידַתַּךַּ וַאסתַּג׳פִר עַנךַּ וַעַן אַלּקַוְם וַאעמַל קֻרבַּאנַהֻם וַאסתַּג׳פִר עַנהֻם כַּמַא אַמַרַ אַללָּהֻ

καὶ εἶπεν Μωϋσῆς τῷ Ααρων Πρόσελθε πρὸς τὸ θυσιαστήριον καὶ ποίησον τὸ περὶ τῆς ἁμαρτίας σου καὶ τὸ ὁλοκαύτωμά σου καὶ ἐξίλασαι περὶ σεαυτοῦ καὶ τοῦ οἴκου σου· καὶ ποίησον τὰ δῶρα τοῦ λαοῦ καὶ ἐξίλασαι περὶ αὐτῶν, καθάπερ ἐνετείλατο κύριος τῷ Μωυσῇ.

ח וַיִּקְרַ֥ב אַהֲרֹ֖ן אֶל־הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּשְׁחַ֛ט אֶת־עֵ֥גֶל הַחַטָּ֖את אֲשֶׁר־לֽוֹ׃

וּקְרֵיב אַהֲרֹן לְמַדְבְּחָא וּנְכַס יָת עִגְלָא דְּחַטָּתָא דִּילֵיהּ.

פתקדם הרון אלי אלמד֗בח פד֗בח עג֗ל אלד֗כוה אלד֗י לה.

פַתַּקַדַּםַ אהַרֻוןֻ אִלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ פַדַ׳בַּחַ עִגלַ אַלזַכּוַתִ אלּדִ׳י לַהֻ

καὶ προσῆλθεν Ααρων πρὸς τὸ θυσιαστήριον καὶ ἔσφαξεν τὸ μοσχάριον τὸ περὶ τῆς ἁμαρτίας·

ט וַ֠יַּקְרִ֠בוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֣ן אֶת־הַדָּם֮ אֵלָיו֒ וַיִּטְבֹּ֤ל אֶצְבָּעוֹ֙ בַּדָּ֔ם וַיִּתֵּ֖ן עַל־קַרְנ֣וֹת הַמִּזְבֵּ֑חַ וְאֶת־הַדָּ֣ם יָצַ֔ק אֶל־יְס֖וֹד הַמִּזְבֵּֽחַ׃

וְקָרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן יָת דְּמָא לֵיהּ וּטְבַל אֶצְבְּעֵיהּ בִּדְמָא וִיהַב עַל קַרְנָת מַדְבְּחָא וְיָת דְּמָא אֲרֵיק לִיסוֹדָא דְּמַדְבְּחָא.

פקדם בנו הרון אלדם אליה פגמס אצבעה פיה וגעל עלי ארכאן אלמד֗בח ובאקי אלדם צב ענד אסאסה.

פַקַדַּםַ בַּנֻו אהַרֻוןַ אִלַיְהִ אלדַּם פַגַ׳מַסַ אִצבַּעַהֻ פִיהִ וַגַעַלַ עַלַי׳ אַרכַּאןִ אלּמַד׳בַּחִ וַבַּאקִיַ אַלדַּם צַבַּהֻ עִנדַ אַסַאסִהִ

καὶ προσήνεγκαν οἱ υἱοὶ Ααρων τὸ αἷμα πρὸς αὐτόν, καὶ ἔβαψεν τὸν δάκτυλον εἰς τὸ αἷμα καὶ ἐπέθηκεν ἐπὶ τὰ κέρατα τοῦ θυσιαστηρίου καὶ τὸ αἷμα ἐξέχεεν ἐπὶ τὴν βάσιν τοῦ θυσιαστηρίου·

י וְאֶת־הַחֵ֨לֶב וְאֶת־הַכְּלָיֹ֜ת וְאֶת־הַיֹּתֶ֤רֶת מִן־הַכָּבֵד֙ מִן־הַ֣חַטָּ֔את הִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּ֑חָה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְיָ֖ אֶת־מֹשֶֽׁה׃

וְיָת תַּרְבָּא וְיָת כּוֹלְיָתָא וְיָת חַצְרָא מִן כַּבְדָּא מִן חַטָּתָא אַסֵּיק לְמַדְבְּחָא כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ יָת מֹשֶׁה.

ואלת֗רב ואלכלי וזיאדה אלכבד מן אלד֗כוה קתר ד֗לך עלי אלמד֗בח כמא אמר אללה מוסי.

וַאלתֻּ׳רבַּ וַאלּכִּליַתַּיְןִ וַזִיַאדַתַּ אַלּכַּבִּדִ מִןַ אלזַכּוַתִ קַתַּרַ דַ׳לִךַּ עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ כַּמַא אַמַרַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ

καὶ τὸ στέαρ καὶ τοὺς νεφροὺς καὶ τὸν λοβὸν τοῦ ἥπατος τοῦ περὶ τῆς ἁμαρτίας ἀνήνεγκεν ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον, ὃν τρόπον ἐνετείλατο κύριος τῷ Μωυσῇ·

יא וְאֶת־הַבָּשָׂ֖ר וְאֶת־הָע֑וֹר שָׂרַ֣ף בָּאֵ֔שׁ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃

וְיָת בִּשְׂרָא וְיָת מַשְׁכָּא אוֹקֵיד בְּנוּרָא מִבַּרָא לְמַשְׁרִיתָא.

ולחמה וגלדה אחרקהא באלנאר כ֗ארג אלעסכר.

וַלַחמֻהֻ וַגִלדֻהֻ אַחרַקַהֻ בִּאלנַּארִ כַ׳ארִגַ אַלמֻעַסכַּרִ

καὶ τὰ κρέα καὶ τὴν βύρσαν, κατέκαυσεν αὐτὰ πυρὶ ἔξω τῆς παρεμβολῆς.

יב וַיִּשְׁחַ֖ט אֶת־הָעֹלָ֑ה וַ֠יַּמְצִ֠אוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֤ן אֵלָיו֙ אֶת־הַדָּ֔ם וַיִּזְרְקֵ֥הוּ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃

וּנְכַס יָת עֲלָתָא וְאַמְטִיאוּ בְּנֵי אַהֲרֹן לֵיהּ יָת דְּמָא וְזַרְקֵיהּ עַל מַדְבְּחָא סְחוֹר סְחוֹר.

ת֗ם ד֗בח אלצעידה ובלג֗ בני הרון אליה אלדם ורשה עלי אלמד֗בח מסתדירא.

תֻ׳םַּ דַ׳בַּחַ אַלצַּעִידַתַּ וַבַּלַגַ׳ בַּנֻו אהַרֻוןַ אלדַּםַ אִלַיְהִ וַרַשַּׁהֻ עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ מֻסתַּדִירַא

καὶ ἔσφαξεν τὸ ὁλοκαύτωμα· καὶ προσήνεγκαν οἱ υἱοὶ Ααρων τὸ αἷμα πρὸς αὐτόν, καὶ προσέχεεν ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον κύκλῳ·

יג וְאֶת־הָעֹלָ֗ה הִמְצִ֧יאוּ אֵלָ֛יו לִנְתָחֶ֖יהָ וְאֶת־הָרֹ֑אשׁ וַיַּקְטֵ֖ר עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃

וְיָת עֲלָתָא אַמְטִיאוּ לֵיהּ לְאֶבְרַהָא וְיָת רֵישָׁא וְאַסֵּיק עַל מַדְבְּחָא.

ת֗ם בלג֗ו אליה אעצ֗א אלצעידה מע אלראס וקתר ד֗לך עלי אלמד֗בח.

וַבַּלַג׳וּ אִלַיְהִ אַעצַ׳אאַ אַלצַּעִידַתִ מַעַ אַלרַאסִ וַקַתַּרַ דַ׳לִךַּ עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ

καὶ τὸ ὁλοκαύτωμα προσήνεγκαν αὐτῷ κατὰ μέλη, αὐτὰ καὶ τὴν κεφαλήν, καὶ ἐπέθηκεν ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον·

יד וַיִּרְחַ֥ץ אֶת־הַקֶּ֖רֶב וְאֶת־הַכְּרָעָ֑יִם וַיַּקְטֵ֥ר עַל־הָעֹלָ֖ה הַמִּזְבֵּֽחָה׃

וְחַלֵּיל יָת גַּוָּא וְיָת כְּרָעַיָּא וְאַסֵּיק עַל עֲלָתָא לְמַדְבְּחָא.

וג֗סל אלגוף ואלאכארע וקתר ד֗לך מע אלצעידה עלי אלמד֗בח.

וַגַ׳סַלַ אַלגַוְפַ וַאלּאַכַּארִעַ וַקַתַּרַ דַ׳לִךַּ עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ

καὶ ἔπλυνεν τὴν κοιλίαν καὶ τοὺς πόδας ὕδατι καὶ ἐπέθηκεν ἐπὶ τὸ ὁλοκαύτωμα ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον.

טו וַיַּקְרֵ֕ב אֵ֖ת קׇרְבַּ֣ן הָעָ֑ם וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׂעִ֤יר הַֽחַטָּאת֙ אֲשֶׁ֣ר לָעָ֔ם וַיִּשְׁחָטֵ֥הוּ וַֽיְחַטְּאֵ֖הוּ כָּרִאשֽׁוֹן׃

וְקָרֵיב יָת קוּרְבַּן עַמָּא וּנְסֵיב יָת צְפִירָא דְּחַטָּתָא דִּלְעַמָּא וְנַכְסֵיהּ וְכַפַּר בִּדְמֵיהּ כְּקַדְמָאָה.

ת֗ם קדם קרבאן אלקום פאכ֗ד֗ עתוד אלד֗כוה אלד֗י להם פד֗בחה וד֗כאה כאלאול.

תֻ׳םַּ קַדַּםַ קֻרבַּאןַ אלקַוְם וַאַכַ׳דַ׳ עַתֻודַ אַלזַכּוַתִ אלּדִ׳י לַהֻם פַדַ׳בַּחַהֻ וַזַכַּי׳ בִּהִ כַּאלאַוַּלִ

καὶ προσήνεγκαν τὸ δῶρον τοῦ λαοῦ· καὶ ἔλαβεν τὸν χίμαρον τὸν περὶ τῆς ἁμαρτίας τοῦ λαοῦ καὶ ἔσφαξεν αὐτὸ καθὰ καὶ τὸ πρῶτον.

טז וַיַּקְרֵ֖ב אֶת־הָעֹלָ֑ה וַֽיַּעֲשֶׂ֖הָ כַּמִּשְׁפָּֽט׃

וְקָרֵיב יָת עֲלָתָא וְעַבְדַהּ כְּדַחְזֵי.

ת֗ם קדם אלצעידה ועמלהא כאלסירה.

תֻ׳םַּ קַדַּםַ אַלצַּעִידַתַּ וַעַמַלַהַא כַּאלסִּיְרַתִ

καὶ προσήνεγκεν τὸ ὁλοκαύτωμα καὶ ἐποίησεν αὐτό, ὡς καθήκει.

יז וַיַּקְרֵב֮ אֶת־הַמִּנְחָה֒ וַיְמַלֵּ֤א כַפּוֹ֙ מִמֶּ֔נָּה וַיַּקְטֵ֖ר עַל־הַמִּזְבֵּ֑חַ מִלְּבַ֖ד עֹלַ֥ת הַבֹּֽקֶר׃

וְקָרֵיב יָת מִנְחָתָא וּמְלָא יְדֵיהּ מִנַּהּ וְאַסֵּיק עַל מַדְבְּחָא בָּר מֵעֲלַת צַפְרָא.

ת֗ם קדם אלהדיה ומלא כפה מנהא וקתרה עלי אלמד֗בח מא כ֗לא צעידה אלג֗דאה.

תֻ׳םַּ קַדַּםַ אַלּהַדִיתַּ וַמַלַאַ כַּפַהֻ מִנהַא וַקַתַּרַ דַ׳לִךַּ עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ מַא עַדַא צַעִידַתֻ אַלגֻ׳דַאתִ

καὶ προσήνεγκεν τὴν θυσίαν καὶ ἔπλησεν τὰς χεῖρας ἀπ’ αὐτῆς καὶ ἐπέθηκεν ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον χωρὶς τοῦ ὁλοκαυτώματος τοῦ πρωινοῦ.

יח וַיִּשְׁחַ֤ט אֶת־הַשּׁוֹר֙ וְאֶת־הָאַ֔יִל זֶ֥בַח הַשְּׁלָמִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לָעָ֑ם וַ֠יַּמְצִ֠אוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֤ן אֶת־הַדָּם֙ אֵלָ֔יו וַיִּזְרְקֵ֥הוּ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃

וּנְכַס יָת תּוֹרָא וְיָת דִּכְרָא נִכְסַת קוּדְשַׁיָּא דִּלְעַמָּא וְאַמְטִיאוּ בְּנֵי אַהֲרֹן יָת דְּמָא לֵיהּ וְזַרְקֵיהּ עַל מַדְבְּחָא סְחוֹר סְחוֹר.

וד֗בח אלת֗ור ואלכבש ד֗באיח אלסלאמה אלתי ללקום ובלג֗ בני הרון אליה אלדם ורשה עלי אלמד֗בח מסתדירא.

וַדַ׳בַּחַ אַלתַּ׳וְרַ וַאלּכַּבּשַׁ דַ׳בּחַ אַלסַּלַאמַתִ אללַדַ׳יְןַ לִלקַוְם וַבַּלַגַ׳ בַּנֻו אהַרֻוןַ אלדַּםַ אִלַיְהִ וַרַשַּׁהֻ עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ מֻסתַּדִירַא

καὶ ἔσφαξεν τὸν μόσχον καὶ τὸν κριὸν τῆς θυσίας τοῦ σωτηρίου τῆς τοῦ λαοῦ· καὶ προσήνεγκαν οἱ υἱοὶ Ααρων τὸ αἷμα πρὸς αὐτόν, καὶ προσέχεεν πρὸς τὸ θυσιαστήριον κύκλῳ·

יט וְאֶת־הַחֲלָבִ֖ים מִן־הַשּׁ֑וֹר וּמִ֨ן־הָאַ֔יִל הָֽאַלְיָ֤ה וְהַֽמְכַסֶּה֙ וְהַכְּלָיֹ֔ת וְיֹתֶ֖רֶת הַכָּבֵֽד׃

וְיָת תַּרְבַּיָּא מִן תּוֹרָא וּמִן דִּכְרָא אַלְיְתָא וְחָפֵי גַּוָּאעי׳ פרשגן. וְכוֹלְיָתָא וַחֲצַר כַּבְדָּא.

ואלשחום מן אלת֗ור ואלכבש אלאליה ואלמג֗טי ואלכלי וזיאדה אלכבד.

וַאלשֻּׁחֻום מִןַ אלתַּ׳וְרִ וַמִןַ אלכַּבּשִׁ אַלּאִליַתַּ וַמֻגַ׳טִיַ אַלגַוְפִ וַאלּכִּליַתַּיְןִ וַזִיַאדַתַּ אַלּכַּבִּדִ

καὶ τὸ στέαρ τὸ ἀπὸ τοῦ μόσχου καὶ τοῦ κριοῦ, τὴν ὀσφὴν καὶ τὸ στέαρ τὸ κατακαλύπτον ἐπὶ τῆς κοιλίας καὶ τοὺς δύο νεφροὺς καὶ τὸ στέαρ τὸ ἐπ’ αὐτῶν καὶ τὸν λοβὸν τὸν ἐπὶ τοῦ ἥπατος,

כ וַיָּשִׂ֥ימוּ אֶת־הַחֲלָבִ֖ים עַל־הֶחָז֑וֹת וַיַּקְטֵ֥ר הַחֲלָבִ֖ים הַמִּזְבֵּֽחָה׃

וְשַׁוִּיאוּ יָת תַּרְבַּיָּא עַל חֲדָוָתָא וְאַסֵּיק תַּרְבַּיָּא לְמַדְבְּחָא.

פג֗עלו אלשחום מע אלקצוץ וקתר אלשחום עלי אלמד֗בח.

וַצַירֻוא אַלשַּׁחםַ מַעַ אַלּקֻצֻוצִ וַקַתַּרַ אַלשֻּׁחֻוםַ עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ

καὶ ἐπέθηκεν τὰ στέατα ἐπὶ τὰ στηθύνια, καὶ ἀνήνεγκαν τὰ στέατα ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον.

כא וְאֵ֣ת הֶחָז֗וֹת וְאֵת֙ שׁ֣וֹק הַיָּמִ֔ין הֵנִ֧יף אַהֲרֹ֛ן תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֣י יְיָ֑ כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה מֹשֶֽׁה׃

וְיָת חֲדָוָתָא וְיָת שָׁקָא דְּיַמִּינָא אֲרֵים אַהֲרֹן אֲרָמָא קֳדָם יְיָ כְּמָא דְּפַקֵּיד מֹשֶׁה.

ואלקצוץ ואלסאק אלאימאן חרכהא הרון תחריכא בין ידי אללה כמא אמר מוסי.

וַאלּקֻצֻוצֻ וַאלסַאקֻ אַלּאִימַןֻ חַרַּכַּהַא אהַרֻוןֻ תַּחרִיךַּא בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ כַּמַא אַמַרַ מֻושִׁה

Καὶ τὸ στηθύνιον καὶ τὸν βραχίονα τὸν δεξιὸν ἀφεῖλεν Ααρων ἀφαίρεμα ἔναντι κυρίου, ὃν τρόπον συνέταξεν κύριος τῷ Μωυσῇ.

כב וַיִּשָּׂ֨א אַהֲרֹ֧ן אֶת־יָדָ֛ו אֶל־הָעָ֖ם וַֽיְבָרְכֵ֑ם וַיֵּ֗רֶד מֵעֲשֹׂ֧ת הַֽחַטָּ֛את וְהָעֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִֽים׃

וַאֲרֵים אַהֲרֹן יָת יְדוֹהִי לְעַמָּא וּבָרֵיכִנּוּן וּנְחַת מִלְּמֶעֱבַד חַטָּתָא וַעֲלָתָא וְנִכְסַת קוּדְשַׁיָּא.

ת֗ם שאל הרון ידיה אלי אלקום ובארך עליהם בעד אן נזל מן עמל אלד֗כוה ואלצעידה וד֗בח אלסלאמה.

תֻ׳םַּ שַׁאלַ אהַרֻוןֻ יַדַיְהִ אִלַי׳ אלּקַוְם וַבַּארַךַּ עַלַיְהִם בַּעדַ אַן נַזַלַ מִן עַמַלִ אלזַכּוַתִ וַאלצַעִידַתִ וַדַ׳בּחִ אלסַּלַאמַתִ

καὶ ἐξάρας Ααρων τὰς χεῖρας ἐπὶ τὸν λαὸν εὐλόγησεν αὐτούς· καὶ κατέβη ποιήσας τὸ περὶ τῆς ἁμαρτίας καὶ τὰ ὁλοκαυτώματα καὶ τὰ τοῦ σωτηρίου.

כג וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וַיֵּ֣צְא֔וּ וַֽיְבָרְכ֖וּ אֶת־הָעָ֑ם וַיֵּרָ֥א כְבוֹד־יְיָ֖ אֶל־כׇּל־הָעָֽם׃

וְעָאל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לְמַשְׁכַּן זִמְנָא וּנְפַקוּ וּבָרִיכוּ יָת עַמָּא וְאִתְגְּלִי יְקָרָא דַּייָ לְכָל עַמָּא.

ת֗ם דכ֗ל מוסי והרון אלי כ֗בא אלמחצ֗ר וכ֗רגא ובארכא אלקום ותגלי ללקום כרם אללה.

וַדַכַ׳לַ מֻושִׁה וַאהַרֻוןֻ אִלַי׳ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ וַכַ׳רַגַּא וַבַּארַכַּא עַלַי׳ אלּקַוְם פַתַּגַלַי׳ לַהֻם כַּרַם אַללָּהִ

καὶ εἰσῆλθεν Μωϋσῆς καὶ Ααρων εἰς τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου καὶ ἐξελθόντες εὐλόγησαν πάντα τὸν λαόν, καὶ ὤφθη ἡ δόξα κυρίου παντὶ τῷ λαῷ.

כד וַתֵּ֤צֵא אֵשׁ֙ מִלִּפְנֵ֣י יְיָ֔ וַתֹּ֙אכַל֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ אֶת־הָעֹלָ֖ה וְאֶת־הַחֲלָבִ֑ים וַיַּ֤רְא כׇּל־הָעָם֙ וַיָּרֹ֔נּוּ וַֽיִּפְּל֖וּ עַל־פְּנֵיהֶֽם׃

וּנְפַקַת אִישָׁתָא מִן קֳדָם יְיָ וַאֲכַלַת עַל מַדְבְּחָא יָת עֲלָתָא וְיָת תַּרְבַּיָּא וַחֲזָא כָּל עַמָּא וְשַׁבַּחוּ וּנְפַלוּ עַל אַפֵּיהוֹן.

באן כ֗רגת נאר מן ענד אללה פאכלת עלי אלמד֗בח אלצעידה ואלשחום פנט֗ר ד֗לך אלקום ורנו ווקעו עלי וגוההם.

בִּאַן כַ׳רַגַתּ נַארַא מִן עִנדַ אַללָּהִ פַאכַּלַתּ עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ אלצַּעִידַתַּ וַאלשֻּׁחֻום פַנַטַ׳רַ דַ׳לִךַּ אַלּקַוְם וַרַנֻוא וַוַקַעֻוא עַלַי׳ וגּוּהִהִם

καὶ ἐξῆλθεν πῦρ παρὰ κυρίου καὶ κατέφαγεν τὰ ἐπὶ τοῦ θυσιαστηρίου, τά τε ὁλοκαυτώματα καὶ τὰ στέατα, καὶ εἶδεν πᾶς ὁ λαὸς καὶ ἐξέστη καὶ ἔπεσαν ἐπὶ πρόσωπον.

פרק יתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וַיִּקְח֣וּ בְנֵֽי־אַ֠הֲרֹ֠ן נָדָ֨ב וַאֲבִיה֜וּא אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וַיִּתְּנ֤וּ בָהֵן֙ אֵ֔שׁ וַיָּשִׂ֥ימוּ עָלֶ֖יהָ קְטֹ֑רֶת וַיַּקְרִ֜יבוּ לִפְנֵ֤י יְיָ֙ אֵ֣שׁ זָרָ֔ה אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א צִוָּ֖ה אֹתָֽם׃

וּנְסִיבוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא גְּבַר מַחְתִּיתֵיהּ וִיהַבוּ בְהוֹן אִישָׁתָא וְשַׁוִּיאוּ עֲלַהּ קְטֹרֶת בֻּסְמִין וְקָרִיבוּ קֳדָם יְיָ אִישָׁתָא נוּכְרֵיתָא דְּלָא פַקֵּיד יָתְהוֹן.

ת֗ם אכ֗דא בני הרון נדב ואביהוא כל ואחד מגמרה וגעלא פיהמא נארא וצירא עליהא בכ֗ורא וקרבא בין ידי אללה נארא ג֗ריבה מא לא יאמרהם בהא.

תֻ׳םַּ אַכַ׳דַ׳ בַּנֻו אהַרֻוןַ נַדַאבֻּ וַאַבִּיהֻ כֻּלֻּ וַאחִדֵ מַגמַרַתַּהֻ וַגַעַלַא פִיהִמַא נַארַא וַצַיַּרַא עַלַיְהַא בֻּכֻ׳ורַא וַקַרַּבַּא בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ נַארַא גַ׳רִיבַּתַּ מַא לַם יַאמֻרהֻמַא בִּהַא

Καὶ λαβόντες οἱ δύο υἱοὶ Ααρων Ναδαβ καὶ Αβιουδ ἕκαστος τὸ πυρεῖον αὐτοῦ ἐπέθηκαν ἐπ’ αὐτὸ πῦρ καὶ ἐπέβαλον ἐπ’ αὐτὸ θυμίαμα καὶ προσήνεγκαν ἔναντι κυρίου πῦρ ἀλλότριον, ὃ οὐ προσέταξεν κύριος αὐτοῖς.

ב וַתֵּ֥צֵא אֵ֛שׁ מִלִּפְנֵ֥י יְיָ֖ וַתֹּ֣אכַל אוֹתָ֑ם וַיָּמֻ֖תוּ לִפְנֵ֥י יְיָ

וּנְפַקַת אִישָׁתָא מִן קֳדָם יְיָ וַאֲכַלַת יָתְהוֹן וּמִיתוּ קֳדָם יְיָ.

פכ֗רגת נאר מן ענד אללה פאכלתהמא ומאתא בין ידי אללה.

פַכַ׳רַגַתּ נַארֹ מִן עִנדִ אללָּהִ פַאכַּלַתּהֻמַא וַמַאתַּא בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ

καὶ ἐξῆλθεν πῦρ παρὰ κυρίου καὶ κατέφαγεν αὐτούς, καὶ ἀπέθανον ἔναντι κυρίου.

ג וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן הוּא֩ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר יְיָ֤ ׀ לֵאמֹר֙ בִּקְרֹבַ֣י אֶקָּדֵ֔שׁ וְעַל־פְּנֵ֥י כׇל־הָעָ֖ם אֶכָּבֵ֑ד וַיִּדֹּ֖ם אַהֲרֹֽן׃

וַאֲמַר מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן הוּא דְּמַלֵּיל יְיָ לְמֵימַר בְּקָרִיבַי אֶתְקַדַּשׁ וְעַל אַפֵּי כָּל עַמָּא אֶתְיַקַּר וּשְׁתֵיקי״ג ושבח. אַהֲרֹן.

פקאל מוסי להרון הו מא קאל אללה אני אתעט֗ם באלמקרבין אלי ובחצ֗רה גמיע אלגמע אכתרם פסכ֗ת הרון.

פַקַאלַ מֻושִׁה לִאהַרֻוןַ הֻוַ מַא קַאלַ אַללָּהֻ אִנִּי אַתַּעַטַ׳ם בִּאלמֻקַרַּבִּיןִ אִלַי וַבִּחַצ׳רַתִ גַמִיעִ אלּקַוְם אַתַּכַּרַּם פַסַכַּתַּ אהַרֻוןֻ

καὶ εἶπεν Μωϋσῆς πρὸς Ααρων Τοῦτό ἐστιν, ὃ εἶπεν κύριος λέγων Ἐν τοῖς ἐγγίζουσίν μοι ἁγιασθήσομαι καὶ ἐν πάσῃ τῇ συναγωγῇ δοξασθήσομαι. καὶ κατενύχθη Ααρων.

ד וַיִּקְרָ֣א מֹשֶׁ֗ה אֶל־מִֽישָׁאֵל֙ וְאֶ֣ל אֶלְצָפָ֔ן בְּנֵ֥י עֻזִּיאֵ֖ל דֹּ֣ד אַהֲרֹ֑ן וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם קִ֞֠רְב֞֠וּ שְׂא֤וּ אֶת־אֲחֵיכֶם֙ מֵאֵ֣ת פְּנֵי־הַקֹּ֔דֶשׁ אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃

וּקְרָא מֹשֶׁה לְמִישָׁאֵל וּלְאֶלְצָפָן בְּנֵי עֻזִּיאֵל אַחְבּוּהִי דְּאַהֲרֹן וַאֲמַר לְהוֹן קְרוּבוּ טוּלוּ יָת אֲחֵיכוֹן מִן קֳדָם קוּדְשָׁא לְמִבַּרָא לְמַשְׁרִיתָא.

ת֗ם דעי מוסי במישאל ואלצפן אבני עזיאל עם הרון פקאל להמא תקדמא פאחמלא אכ֗ותכמא מן בין ידי אלקדס אלי כ֗ארג אלעסכר.

תֻ׳םַּ דַעַא מֻושִׁהֻ בִּמִישַׁאאִילִ וַאִילִצַפַאןִ בַּנִי עֻזִיאִילַ עַםַ אהַרֻוןַ פַקַאלַ לַהֻמַא תַּקַדַּמַא אחמִלַא אִכ׳וַתַּכֻּמַא מִן בַּיְןִ יַדַי אַלּקֻדֻסִ אִלַי׳ כַ׳ארִגִ בַּאלמֻעַסכַּרִ

καὶ ἐκάλεσεν Μωϋσῆς τὸν Μισαδαι καὶ τὸν Ελισαφαν υἱοὺς Οζιηλ υἱοὺς τοῦ ἀδελφοῦ τοῦ πατρὸς Ααρων καὶ εἶπεν αὐτοῖς Προσέλθατε καὶ ἄρατε τοὺς ἀδελφοὺς ὑμῶν ἐκ προσώπου τῶν ἁγίων ἔξω τῆς παρεμβολῆς.

ה וַֽיִּקְרְב֗וּ וַיִּשָּׂאֻם֙ בְּכֻתֳּנֹתָ֔ם אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר מֹשֶֽׁה׃

וּקְרִיבוּ וּנְטַלוּנִין בְּכִתּוּנֵיהוֹן לְמִבַּרָא לְמַשְׁרִיתָא כְּמָא דְּמַלֵּיל מֹשֶׁה.

פתקדמא וחמלאהמא בת֗וניאתהמא אלי כ֗ארג אלעסכר כמא אמר מוסי.

פַתַּקַדַּמַא וַחַמַלַאהֻמַא בִּתֻונַיַאתִהִמַא אִלַי׳ כַ׳ארִגִ אלּמֻעַסכַּרִ כַּמַא אַמַרַ מֻושִׁהֻ

καὶ προσῆλθον καὶ ἦραν ἐν τοῖς χιτῶσιν αὐτῶν ἔξω τῆς παρεμβολῆς, ὃν τρόπον εἶπεν Μωϋσῆς.

ו וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶֽל־אַהֲרֹ֡ן וּלְאֶלְעָזָר֩ וּלְאִֽיתָמָ֨ר ׀ בָּנָ֜יו רָֽאשֵׁיכֶ֥ם אַל־תִּפְרָ֣עוּ ׀ וּבִגְדֵיכֶ֤ם לֹֽא־תִפְרֹ֙מוּ֙ וְלֹ֣א תָמֻ֔תוּ וְעַ֥ל כׇּל־הָעֵדָ֖ה יִקְצֹ֑ף וַאֲחֵיכֶם֙ כׇּל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל יִבְכּוּ֙ אֶת־הַשְּׂרֵפָ֔ה אֲשֶׁ֖ר שָׂרַ֥ף יְיָ

וַאֲמַר מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בְּנוֹהִי רֵישֵׁיכוֹן לָא תְרַבּוֹן פֵּירוּעַהשוו ספרא (כת״י וטיקן 66, כ״ה ברמב״ם סה״מ ל״ת קסג) ״רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ״ – אַל תְּגַדֵּלוּ, אוֹ רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ מִן הַכּוֹבַע? הֲרֵינִי דָן: נֶאֱמַר כָּן פֵּרוּעַ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן פֵּרוּעַ. מַה פֵּרוּעַ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן, גִּדּוּל שֵׂעָר, אַף פְּרִיעָה שֶׁנֶּאֱמַר כָּן גִּדּוּל שֵׂעָר. וּלְבוּשֵׁיכוֹן לָא תְבַזְּעוּן וְלָא תְמוּתוּן וְעַל כָּל כְּנִשְׁתָּא יְהֵי רוּגְזָא וַאֲחֵיכוֹן כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוֹן יָת יְקֵידְתָא דְּאוֹקֵיד יְיָ.

וקאל מוסי להרון ולאלעזר ולאיתמר אבניה רווסכם לא תשעת֗ו ות֗יאבכם לא תמזקו ולא תהלכו ועלי גמיע אלקום יכון סכ֗ט וכ֗ותכם גמיע בני אסראיל הם יבכון עלי אלחריק אלד֗י אחרקה אללה.

וַקַאלַ מֻושִׁה לִאהַרֻוןַ וַלִאִלעַאזַארַ וַלִאִתַּמַארַ בַּנִיהִ רֻאֻוסֻכֻּם לַא תַּשׁעַתֻ׳וא וַתִ׳יַאבֻּכֻּם לַא תֻמַזִקֻוא לִאַלַּא תַּהלֻכֻּוא וַעַלַי׳ גַמִיעִ אלגַמַאעַתִ יַכֻּוןֻ סֻכ׳טַא וַאִכ׳וַתֻכֻּם גַמִיעֻ בַּנִי יִסרַאאִיל יַבּכֻּוןַ עַלַי׳ אלּחַרִיקִ אַלַּדִ׳י גַלַדַהֻ אַללָּהֻ

καὶ εἶπεν Μωϋσῆς πρὸς Ααρων καὶ Ελεαζαρ καὶ Ιθαμαρ τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ τοὺς καταλελειμμένους Τὴν κεφαλὴν ὑμῶν οὐκ ἀποκιδαρώσετε καὶ τὰ ἱμάτια ὑμῶν οὐ διαρρήξετε, ἵνα μὴ ἀποθάνητε καὶ ἐπὶ πᾶσαν τὴν συναγωγὴν ἔσται θυμός· οἱ ἀδελφοὶ ὑμῶν πᾶς ὁ οἶκος Ισραηλ κλαύσονται τὸν ἐμπυρισμόν, ὃν ἐνεπυρίσθησαν ὑπὸ κυρίου.

ז וּמִפֶּ֩תַח֩ אֹ֨הֶל מוֹעֵ֜ד לֹ֤א תֵֽצְאוּ֙ פֶּן־תָּמֻ֔תוּ כִּי־שֶׁ֛מֶן מִשְׁחַ֥ת יְיָ֖ עֲלֵיכֶ֑ם וַֽיַּעֲשׂ֖וּ כִּדְבַ֥ר מֹשֶֽׁה׃

וּמִתְּרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא לָא תִפְּקוּן דִּלְמָא תְמוּתוּן אֲרֵי מְשַׁח רְבוּתָא דַּייָ עֲלֵיכוֹן וַעֲבַדוּ כְּפִתְגָמָא דְּמֹשֶׁה.

ומן באב כ֗בא אלמחצ֗ר לא תכ֗רגו ורא גנאזתהמא לילא תהלכו לאן דהן מסח אללה עליכם. פעמלו כמא אמר מוסי.

וַמִן בַּאבִּ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ לַא תַּכ׳רֻגּוּ לִאַלַּא תַּהלַכֻּוא לִאַןַ דֻהןַ מֻסֻוחַתִ אללָּהִ עַלַיְכֻּם פַעַמַלֻוא כַּמַא אַמַרַ מֻושִׁהֻ

καὶ ἀπὸ τῆς θύρας τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου οὐκ ἐξελεύσεσθε, ἵνα μὴ ἀποθάνητε· τὸ γὰρ ἔλαιον τῆς χρίσεως τὸ παρὰ κυρίου ἐφ’ ὑμῖν. καὶ ἐποίησαν κατὰ τὸ ῥῆμα Μωυσῆ.

ח וַיְדַבֵּ֣ר יְיָ֔ אֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִםבדרך כלל הדיבור אל אהרן מתורגם ׳לאהרון׳ (עי׳ פתיחת המכילתא), אבל כאן נתייחד הדיבור עם אהרן, כדברי ויקרא רבה (פר׳ יב) ״שתק וקבל שכר על שתיקתו, ומנין ששתק שנאמר וידם אהרן, ומנין שקבל שכר על שתיקתו, שזכה ונתייחד אליו הדיבור, שנאמר ״וידבר ה׳ אל אהרן״. עי׳ הערת המסורה, ביאורי אונקלוס, ופרשגן כאן. אַהֲרֹן לְמֵימַר.

ת֗ם כלם אללה הרון קאילא.

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ אהַרֻוןַ תַּכּלִימַא

Καὶ ἐλάλησεν κύριος τῷ Ααρων λέγων

ט יַ֣יִן וְשֵׁכָ֞ר אַל־תֵּ֣שְׁתְּ ׀ אַתָּ֣ה ׀ וּבָנֶ֣יךָ אִתָּ֗ךְ בְּבֹאֲכֶ֛ם אֶל־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וְלֹ֣א תָמֻ֑תוּ חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃

חֲמַר וּמְרַוֵּישכר בכל מקום מתורגם ״חמר עתיק״, ויין שבא ביחד עם שכר משמעו ״חמר חדת״. כאן שינה ע״פ ההלכה שבספרא: ״יַיִן... אַל תֵּשְׁתְּ״ – יָכֹל כָּל שֶׁהוּא, יָכֹל מִגִּתּוֹ? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְשֵׁכָר״, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא כְּדֵי לְשַׁכֵּר. ... רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״יַיִן... אַל תֵּשְׁתְּ״, אֵין לִי אֶלָּא יַיִן, וּמְנַיִן לְרַבּוֹת כָּל הַמְשַׁכְּרִין? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְשֵׁכָר״. לָא תִשְׁתֵּי אַתְּ וּבְנָךְ עִמָּךְ בְּמֵיעַלְכוֹן לְמַשְׁכַּן זִמְנָא וְלָא תְמוּתוּן קְיָם עָלַם לְדָרֵיכוֹן.

כ֗מר ומסכר לא תשרב אנת ובניך מעך פי דכ֗ולכם אלי כ֗בא אלמחצ֗ר ולא תהלכו רסם אלדהר עלי מר אגיאלכם.

כַ׳מרַא וַמֻסכִּרַא לַא תַּשׁרַבּ אַנתַּ וַבַּנֻוךַּ מַעַךַּ פִי דֻכֻ׳ולִכֻּם אִלַי׳ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ וַלַא תַּהלַכֻּוא רַסםַ אַלדַּהרִ עַלַי׳ מַרִּ אַגיַאלִכֻּם

Οἶνον καὶ σικερα οὐ πίεσθε, σὺ καὶ οἱ υἱοί σου μετὰ σοῦ, ἡνίκα ἂν εἰσπορεύησθε εἰς τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου, ἢ προσπορευομένων ὑμῶν πρὸς τὸ θυσιαστήριον, καὶ οὐ μὴ ἀποθάνητε [νόμιμον αἰώνιον εἰς τὰς γενεὰς ὑμῶν]

י וּֽלְהַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין הַקֹּ֖דֶשׁ וּבֵ֣ין הַחֹ֑ל וּבֵ֥ין הַטָּמֵ֖א וּבֵ֥ין הַטָּהֽוֹר׃

וּלְאַפְרָשָׁא בֵּין קוּדְשָׁא וּבֵין חוּלָּא וּבֵין מְסָאֲבָא וּבֵין דָּכְיָא.

ולתפצלו בין אלקדס ואלבד֗ל ואלנגס ואלטאהר.

וַלִתַּפצִלֻוא בַּיְןַ אלקֻדֻסִ וַאלּבַּדַ׳לִ בַּיְןַ אלטַאהִרִ וַאלנַגִסִ

διαστεῖλαι ἀνὰ μέσον τῶν ἁγίων καὶ τῶν βεβήλων καὶ ἀνὰ μέσον τῶν ἀκαθάρτων καὶ τῶν καθαρῶν.

יא וּלְהוֹרֹ֖ת אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כׇּל־הַ֣חֻקִּ֔ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְיָ֛ אֲלֵיהֶ֖ם בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃

וּלְאַלָּפָא יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָת כָּל קְיָמַיָּא דְּמַלֵּיל יְיָ לְהוֹן בִּידָא דְּמֹשֶׁה.

ולתפתו בני ישראל בגמיע אלרסום אלד֗י אמרתהם עלי יד מוסי.

וַלִתֻפתֻוא בַּנִי יִסרַאאִיל בִּגַמִיעִ אלרֻּסֻום אַלַּדִ׳י אַמַרַ אַללָּהֻ בִּהַא עַלַי׳ יַדִמֻושִׁה

καὶ συμβιβάσεις τοὺς υἱοὺς Ισραηλ πάντα τὰ νόμιμα, ἃ ἐλάλησεν κύριος πρὸς αὐτοὺς διὰ χειρὸς Μωυσῆ.

יב וַיְדַבֵּ֨ר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן וְאֶ֣ל אֶ֠לְעָזָ֠ר וְאֶל־אִ֨יתָמָ֥ר ׀ בָּנָיו֮ הַנּֽוֹתָרִים֒ קְח֣וּ אֶת־הַמִּנְחָ֗ה הַנּוֹתֶ֙רֶת֙ מֵאִשֵּׁ֣י יְיָ֔ וְאִכְל֥וּהָ מַצּ֖וֹת אֵ֣צֶל הַמִּזְבֵּ֑חַ כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים הִֽוא׃

וּמַלֵּיל מֹשֶׁה עִם אַהֲרֹן וְעִם אֶלְעָזָר וְעִם אִיתָמָר בְּנוֹהִי דְּאִשְׁתְּאַרוּ סַבוּ יָת מִנְחָתָא דְּאִשְׁתְּאַרַת מִקּוּרְבָּנַיָּא דַּייָ וְאִכְלוּהָא פַטִּיר בִּסְטַר מַדְבְּחָא אֲרֵי קֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הִיא.

ת֗ם קאל מוסי להרון ולאלעזר ולאיתמר אולדיה אלבאקיין כ֗דו אלהדיה אלפאצ֗לה מן קרבאן אללה וכ֗לוהא פטירא לזק אלמד֗בח לאנהא מן כ֗ואץ אלאקדאס.

תֻ׳םַּ קַאלַ מֻושִׁה לִאהַרֻונַ וַאלּעַאזַארַ וַאִתַּמַארַ וַלַדַיְהִ אַלּמֻתַּבַּקִּיִּין כֻ׳ד׳וּ אַלּהַדִיתַּ אַלּפַאצִ׳לַתַּ מִן קַרַאבִּיןִ אללָּהִ וַכֻּלֻוהַא פַטִירַא לֻזקַ אַלּמַד׳בַּחִ לִאַנַּהַא מִן כַ׳וַאצִ אלּאַקדַאסִ

Καὶ εἶπεν Μωϋσῆς πρὸς Ααρων καὶ πρὸς Ελεαζαρ καὶ Ιθαμαρ τοὺς υἱοὺς Ααρων τοὺς καταλειφθέντας Λάβετε τὴν θυσίαν τὴν καταλειφθεῖσαν ἀπὸ τῶν καρπωμάτων κυρίου καὶ φάγεσθε ἄζυμα παρὰ τὸ θυσιαστήριον· ἅγια ἁγίων ἐστίν.

יג וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתָהּ֙ בְּמָק֣וֹם קָד֔וֹשׁ כִּ֣י חׇקְךָ֤ וְחׇק־בָּנֶ֙יךָ֙ הִ֔וא מֵאִשֵּׁ֖י יְיָ֑ כִּי־כֵ֖ן צֻוֵּֽיתִי׃

וְתֵיכְלוּן יָתַהּ בַּאֲתַר קַדִּישׁ אֲרֵי חוּלָקָךְ וְחוּלָק בְּנָךְ הִיא מִקּוּרְבָּנַיָּא דַּייָ אֲרֵי כֵן אִתְפַּקַּדִית.

וגאיז אן תאכלוהא איצ֗א פי סאיר אלמוצ֗ע אלמקדס אד֗ הי רזקתך ורזק בניך מן קראבין אללה לאן כד֗אך אמרת.

וַגַּאאִזֹ אַן תַּאכֻּלֻוהַא פִי מַוְצִ׳עֵ מֻתַּקַדַּסֵ אִד׳ הִי רִזקֻךַּ וַרִזקֻ בַּנִיךַּ מִן קַרַאבִּיןִ אללָּהִ לִאַןַ כַּדַ׳א אֻמִרתֻ

καὶ φάγεσθε αὐτὴν ἐν τόπῳ ἁγίῳ· νόμιμον γάρ σοί ἐστιν καὶ νόμιμον τοῖς υἱοῖς σου τοῦτο ἀπὸ τῶν καρπωμάτων κυρίου· οὕτω γὰρ ἐντέταλταί μοι.

יד וְאֵת֩ חֲזֵ֨ה הַתְּנוּפָ֜ה וְאֵ֣ת ׀ שׁ֣וֹק הַתְּרוּמָ֗ה תֹּֽאכְלוּ֙ בְּמָק֣וֹם טָה֔וֹר אַתָּ֕ה וּבָנֶ֥יךָ וּבְנֹתֶ֖יךָ אִתָּ֑ךְ כִּֽי־חׇקְךָ֤ וְחׇק־בָּנֶ֙יךָ֙ נִתְּנ֔וּ מִזִּבְחֵ֥י שַׁלְמֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

וְיָת חַדְיָא דַּאֲרָמוּתָא וְיָת שָׁקָא דְּאַפְרָשׁוּתָא תֵּיכְלוּן בַּאֲתַר דְּכֵי אַתְּ וּבְנָךְ וּבְנָתָךְ עִמָּךְ אֲרֵי חוּלָקָךְ וְחוּלָק בְּנָךְ אִתְיְהִיבוּ מִנִּכְסַת קוּדְשַׁיָּא דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.

ואמא קץ אלתחריך וסאק אלרפיעה פכלוהמא פי מוצ֗ע טאהר אנת ובנוך ובנאתך מעך פאנהא רזקך ורזק ולדך קד אעטיתהמא מן ד֗באיח סלאמה בני אסראיל.

וַאַמַּא קַצֻּ אַלתַּחרִיךִּ וַסַאקֻ אַלרִּפַאעִ פַכֻּלֻוהֻמַא פִי מַוְצִ׳עֵ טַאהִרֵ אַנתַּ וַבַּנֻוךַּ וַבַּנַאתֻךַּ מַעַךַּ פַאנַּהַא רִזקֻךַּ וַרִזקֻ בַּנִיךַּ קַד אֻעטִיתַּמֻוהַא מִן דַ׳בַּאאִחִ סַלַאמַתִ בַּנִי יִסרַאאִיל

καὶ τὸ στηθύνιον τοῦ ἀφορίσματος καὶ τὸν βραχίονα τοῦ ἀφαιρέματος φάγεσθε ἐν τόπῳ ἁγίῳ, σὺ καὶ οἱ υἱοί σου καὶ ὁ οἶκός σου μετὰ σοῦ· νόμιμον γὰρ σοὶ καὶ νόμιμον τοῖς υἱοῖς σου ἐδόθη ἀπὸ τῶν θυσιῶν τοῦ σωτηρίου τῶν υἱῶν Ισραηλ.

טו שׁ֣וֹק הַתְּרוּמָ֞ה וַחֲזֵ֣ה הַתְּנוּפָ֗ה עַ֣ל אִשֵּׁ֤י הַחֲלָבִים֙ יָבִ֔יאוּ לְהָנִ֥יף תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֣י יְיָ֑ וְהָיָ֨ה לְךָ֜ וּלְבָנֶ֤יךָ אִתְּךָ֙ לְחׇק־עוֹלָ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְיָ

שָׁקָא דְּאַפְרָשׁוּתָא וְחַדְיָא דַּאֲרָמוּתָא עַל קוּרְבָּנֵי תַּרְבַּיָּא יִתֵּיתוֹן לְאָרָמָא אֲרָמָא קֳדָם יְיָ וִיהֵי לָךְ וְלִבְנָךְ עִמָּךְ לִקְיָם עָלַם כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ.

כד֗אך סאק אלרפיעה וקץ אלתחריך מן קראבין אלשחום אלמחרקה יותי בהא לתחרך תחריכא בין ידי אללה פתכון לך ולבניך מעך רסם אלדהר כמא אמר אללה.

סַאקֻ אַלרַּפִיעַתִ וַקַצֻּ אַלתַּחרִיכִּ מַעַ קַרַאבִּיןִ אלשֻּׁחֻום יַאתֻוןַ בִּהַא פַיַחַרִּכֻּהַא תַּחרִיךַּא בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ פַתַּכֻּוןֻ לַךַּ וַלִבַּנִיךַּ מַעַךַּ רַסםַ אַלדַּהרִ כַּמַא אַמַרַ אַללָּהֻ

τὸν βραχίονα τοῦ ἀφαιρέματος καὶ τὸ στηθύνιον τοῦ ἀφορίσματος ἐπὶ τῶν καρπωμάτων τῶν στεάτων προσοίσουσιν, ἀφόρισμα ἀφορίσαι ἔναντι κυρίου· καὶ ἔσται σοὶ καὶ τοῖς υἱοῖς σου καὶ ταῖς θυγατράσιν σου μετὰ σοῦ νόμιμον αἰώνιον, ὃν τρόπον συνέταξεν κύριος τῷ Μωυσῇ.

טז וְאֵ֣ת ׀ שְׂעִ֣יר הַֽחַטָּ֗את דָּרֹ֥שׁ דָּרַ֛שׁ מֹשֶׁ֖ה וְהִנֵּ֣ה שֹׂרָ֑ף וַ֠יִּקְצֹ֠ף עַל־אֶלְעָזָ֤ר וְעַל־אִֽיתָמָר֙ בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן הַנּוֹתָרִ֖ם לֵאמֹֽר׃

וְיָת צְפִירָא דְּחַטָּתָא מִתְבָּע תַּבְעֵיהּ מֹשֶׁה וְהָא אִתּוֹקַד וּרְגֵיז עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן דְּאִשְׁתְּאַרוּ לְמֵימַר.

ואלתמס מוסי עתוד אלד֗כוה ואד֗א הו קד אחרק פסכ֗ט עלי אלעזר ואיתמר אבני הרון אלבאקיין קאילא.

וַאלּתַּמַסַ מֻושִׁהֻ עַתֻודַ אַלזַכּוַתִ פַאִדַ׳א קַד אֻחרִקַ פַסַכַ׳טַ עַלַי׳ אלּעַאזַארַ וַאִתַּמַארַ בַּנִי אהַרֻוןַ אלבַּאקִיןַ קַאאִלַא

Καὶ τὸν χίμαρον τὸν περὶ τῆς ἁμαρτίας ζητῶν ἐξεζήτησεν Μωϋσῆς, καὶ ὅδε ἐνεπεπύριστο· καὶ ἐθυμώθη Μωϋσῆς ἐπὶ Ελεαζαρ καὶ Ιθαμαρ τοὺς υἱοὺς Ααρων τοὺς καταλελειμμένους λέγων

יז מַדּ֗וּעַ לֹֽא־אֲכַלְתֶּ֤ם אֶת־הַחַטָּאת֙ בִּמְק֣וֹם הַקֹּ֔דֶשׁ כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים הִ֑וא וְאֹתָ֣הּ ׀ נָתַ֣ן לָכֶ֗ם לָשֵׂאת֙ אֶת־עֲוֺ֣ן הָעֵדָ֔ה לְכַפֵּ֥ר עֲלֵיהֶ֖ם לִפְנֵ֥י יְיָ

מָדֵין לָא אֲכַלְתּוּן יָת חַטָּתָא בַּאֲתַר קַדִּישׁ אֲרֵי קֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הִיא וְיָתַהּ יְהַב לְכוֹן לְסַלָּחָא עַל חוֹבֵי כְּנִשְׁתָּא לְכַפָּרָא עֲלֵיהוֹן קֳדָם יְיָ.

מא באלכם לם תאכלו אלד֗כוה פי מוצ֗ע מקדס לאנהא מן כ֗ואץ אלאקדאס ואללה אעטאכם איאהא לתחמלו וזר אלגמאעה ותסתג֗פרו ענהם בין ידי אללה.

מַא בַּאלֻכֻּם לַם תַּאכֻּלֻוא אַלזַכּוַתַּ פִי מַוְצִ׳עֵ מֻתַּקַדַּסֵ לִאַנַּהַא מִן כַ׳וַאצִ אלּאַקדַאסִ וַאללָּהֻ קַד אַעטַאכֻּם אִיאהַא לִתַּחמִלֻוא וזרַ אַלגַמַאעַתִ וַתַּסתַּג׳פִרֻוא עַנהֻם בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ

Διὰ τί οὐκ ἐφάγετε τὸ περὶ τῆς ἁμαρτίας ἐν τόπῳ ἁγίῳ; ὅτι γὰρ ἅγια ἁγίων ἐστίν, τοῦτο ἔδωκεν ὑμῖν φαγεῖν, ἵνα ἀφέλητε τὴν ἁμαρτίαν τῆς συναγωγῆς καὶ ἐξιλάσησθε περὶ αὐτῶν ἔναντι κυρίου·

יח הֵ֚ן לֹא־הוּבָ֣א אֶת־דָּמָ֔הּ אֶל־הַקֹּ֖דֶשׁ פְּנִ֑ימָה אָכ֨וֹל תֹּאכְל֥וּ אֹתָ֛הּ בַּקֹּ֖דֶשׁ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוֵּֽיתִי׃

הָא לָא אִתָּעַל מִדְּמַהּ לְבֵית קוּדְשָׁא גַּוָּואָה מֵיכָל תֵּיכְלוּן יָתַהּ בְּקוּדְשָׁא כְּמָא דְּפַקֵּידִית.

ואיצ֗א הוד֗א לם ידכ֗ל מן דמהא אלי אלקדס אלגואני פקד כאן יגב אן תאכלוהא פי אלקדס כמא אמרתכם.

וַאִיצַ׳א הֻוַדַ׳א לַם יֻדכַ׳ל מִן דַמִהַא אִלַי׳ אלּקֻדֻסִ אלּגּוּנִי פַקַד כַּאןַ יַגִבֻּ אַן תַּאכֻּלֻוהַא פִי אלּקֻדֻסִ כַּמַא אַמַרתֻכֻּם

οὐ γὰρ εἰσήχθη τοῦ αἵματος αὐτοῦ εἰς τὸ ἅγιον· κατὰ πρόσωπον ἔσω φάγεσθε αὐτὸ ἐν τόπῳ ἁγίῳ, ὃν τρόπον μοι συνέταξεν κύριος.

יט וַיְדַבֵּ֨ר אַהֲרֹ֜ן אֶל־מֹשֶׁ֗ה הֵ֣ן הַ֠יּ֠וֹם הִקְרִ֨יבוּ אֶת־חַטָּאתָ֤ם וְאֶת־עֹֽלָתָם֙ לִפְנֵ֣י יְיָ֔ וַתִּקְרֶ֥אנָה אֹתִ֖י כָּאֵ֑לֶּה וְאָכַ֤לְתִּי חַטָּאת֙ הַיּ֔וֹם הַיִּיטַ֖ב בְּעֵינֵ֥י יְיָ

וּמַלֵּיל אַהֲרֹן עִם מֹשֶׁה הָא יוֹמָא דֵין קָרִיבוּ יָת חַטָּוָותְהוֹן וְיָת עֲלָוָותְהוֹן קֳדָם יְיָ וְעָרַעָא יָתִי עָקָן כְּאִלֵּין אִלּוּ פוֹן אֲכַלִית חַטָּתָא יוֹמָא דֵין הֲתָקֵין קֳדָם יְיָ.

פקאל לה הרון הוד֗א אליום אלד֗י קרבו פיה ד֗כותהם וצעידתהם בין ידי אללה ואפאני מת֗ל הד֗א אלמצאיב פלו אכלת אלד֗כוה אליום הל כאן ד֗לך חסנא ענד אללה.

פַקַאלַ לַהֻ אהַרֻוןֻ הֻוַדַ׳א אַלּיַוְם קַרַּבּוּ פִיהִ זַכּוַתַּהֻם וַצַעִידַתַּהֻם בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ וַאפַתּנִי מִת׳לֻ הַדִ׳הִ אלּמַצַאאִבִּ פַלַוְ אַכַּלתֻ אַלזַכּוַתַּ אַלּיַוְם הַל כַּאןַ דַ׳לִךַּ חַסַנַא עִנדַ אַללַהַ

καὶ ἐλάλησεν Ααρων πρὸς Μωυσῆν λέγων Εἰ σήμερον προσαγειόχασιν τὰ περὶ τῆς ἁμαρτίας αὐτῶν καὶ τὰ ὁλοκαυτώματα αὐτῶν ἔναντι κυρίου, καὶ συμβέβηκέν μοι ταῦτα· καὶ φάγομαι τὰ περὶ τῆς ἁμαρτίας σήμερον, μὴ ἀρεστὸν ἔσται κυρίῳ;

כ וַיִּשְׁמַ֣ע מֹשֶׁ֔ה וַיִּיטַ֖ב בְּעֵינָֽיו׃

וּשְׁמַע מֹשֶׁה וּשְׁפַרבפסוק הקודם ייטב בעיני = תק״ן, אבל כאן שפ״ר. עי׳ פרשגן וביאור אונקלוס במ״ג עוז והדר לר׳ יעקב לויפר. בְּעֵינוֹהִי.

פלמא סמע מוסי ד֗לך חסן ענדה.

פַלַמַּא סַמִעַ דַ׳לִךַּ מֻושִׁהֻ חַסֻןַ עִנדַהֻ

καὶ ἤκουσεν Μωϋσῆς, καὶ ἤρεσεν αὐτῷ.

פרק יאתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וַיְדַבֵּ֧ר יְיָ֛ אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹ֥ר אֲלֵהֶֽם׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לְמֵימַר לְהוֹן.

ת֗ם כלם אללה מוסי והרון וקאל להמא.

פַכַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ וַאהַרֻוןַ וַקַאלַ לַהֻמַא

Καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν καὶ Ααρων λέγων

ב דַּבְּר֛וּ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֹ֤את הַֽחַיָּה֙ אֲשֶׁ֣ר תֹּאכְל֔וּ מִכׇּל־הַבְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עַל־הָאָֽרֶץ׃

מַלִּילוּ עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמֵימַר דָּא חַיְתָא דְּתֵיכְלוּן מִכָּל בְּעִירָא דְּעַל אַרְעָא.

וכלמא בני אסראיל וקולא להם הד֗א אלחיואן אלד֗י יגוז אן תאכלונה מן גמיע אלבהאים אלתי עלי אלארץ֗.

כַּלִמַא בַּנִי יִסרַאאִיל וַקֻולַא לַהֻם הַדַ׳א אַלּחַיַוַאןֻ אַלַּדִ׳י יַגּוּזֻ אַן תַּאכֻּלֻוהֻ מִן גַמִיעִ אלּבַּהַאאִםִ אַלַּתִי תַּסִירֻ

Λαλήσατε τοῖς υἱοῖς Ισραηλ λέγοντες Ταῦτα τὰ κτήνη, ἃ φάγεσθε ἀπὸ πάντων τῶν κτηνῶν τῶν ἐπὶ τῆς γῆς·

ג כֹּ֣ל ׀ מַפְרֶ֣סֶת פַּרְסָ֗ה וְשֹׁסַ֤עַת שֶׁ֙סַע֙ פְּרָסֹ֔ת מַעֲלַ֥ת גֵּרָ֖ה בַּבְּהֵמָ֑ה אֹתָ֖הּ תֹּאכֵֽלוּ׃

כֹּל דִּסְדִיקָא פַרְסְתַהּ וּמַטְלְפָן טִלְפִין פַּרְסָתַהּ מַסְּקָא פִשְׁרָא בִּבְעִירָא יָתַהּ תֵּיכְלוּן.

כל מט֗לפה בט֗לף ומפרק ט֗לפהא תפריקא ומצעדה אגתראר מן אלבהאים פכלוהא.

כֻּלֻּ מֻטַ׳לַפַתֵ בִּטִ׳לףֵ וַמֻפַרַּקֹ טִ׳לַאפִהַא תַּפרִיקַא וַמַצעַדֻהַא אגתִרַארֹ מִןַ אלבַּהַאאִם פַכֻּלֻוהַא

πᾶν κτῆνος διχηλοῦν ὁπλὴν καὶ ὀνυχιστῆρας ὀνυχίζον δύο χηλῶν καὶ ἀνάγον μηρυκισμὸν ἐν τοῖς κτήνεσιν, ταῦτα φάγεσθε.

ד אַ֤ךְ אֶת־זֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִֽמַּעֲלֵי֙ הַגֵּרָ֔ה וּמִמַּפְרִסֵ֖י הַפַּרְסָ֑ה אֶֽת־הַ֠גָּמָ֠ל כִּֽי־מַעֲלֵ֨ה גֵרָ֜ה ה֗וּא וּפַרְסָה֙ אֵינֶ֣נּוּ מַפְרִ֔יס טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם׃

בְּרַם יָת דֵּין לָא תֵיכְלוּן מִמַּסְּקֵי פִשְׁרָא וּמִסְּדִיקֵי פַרְסְתָא יָת גַּמְלָא אֲרֵי מַסֵּיק פִּשְׁרָא הוּא וּפַרְסְתֵיהּ לָא סְדִיקָא מְסָאַב הוּא לְכוֹן.

אמא הד֗ה פלא תאכלוהא מן אלמצעדין אגתראר ואלמפרקי אלט֗לף אלגמל פאנה מצעד אגתראר ג֗יר מט֗לף בט֗לף והו נגס לכם.

וַאַמַּא הַדַ׳א פַלַא תַּאכֻּלֻוהֻ מִן מֻצַעַּדַ אַלּאִגתִרַארִ וַמֻפַרַּקַ אַלטִּ׳לפִ אַלגַמַלֻ פַאִנַּהֻ מֻצַעִ דֻ אגתִרַארֹ גַ׳יְרֻ מֻטַ׳לַףֹ בִּטִ׳לףֵ וַהֻוַ נַגִסֹ לַכֻּם

πλὴν ἀπὸ τούτων οὐ φάγεσθε· ἀπὸ τῶν ἀναγόντων μηρυκισμὸν καὶ ἀπὸ τῶν διχηλούντων τὰς ὁπλὰς καὶ ὀνυχιζόντων ὀνυχιστῆρας· τὸν κάμηλον, ὅτι ἀνάγει μηρυκισμὸν τοῦτο, ὁπλὴν δὲ οὐ διχηλεῖ, ἀκάθαρτον τοῦτο ὑμῖν·

ה וְאֶת־הַשָּׁפָ֗ן כִּֽי־מַעֲלֵ֤ה גֵרָה֙ ה֔וּא וּפַרְסָ֖ה לֹ֣א יַפְרִ֑יס טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם׃

וְיָת טַבְזָא אֲרֵי מַסֵּיק פִּשְׁרָא הוּא וּפַרְסְתֵיהּ לָא סְדִיקָא מְסָאַב הוּא לְכוֹן.

ואלובר פאנה איצ֗א מצעד אגתראר ג֗יר מט֗לף בט֗לף והו נגס לכם.

וַאלּוַבַּרֻ פַאִנַּהֻ מֻצַעִ דֻ אגתִרַארֹ גַ׳יְרֻ מֻטַ׳לַףֵ בִּטִ׳לףֵ וַהֻוַ נַגִסֹ לַכֻּם

καὶ τὸν δασύποδα, ὅτι ἀνάγει μηρυκισμὸν τοῦτο καὶ ὁπλὴν οὐ διχηλεῖ, ἀκάθαρτον τοῦτο ὑμῖν·

ו וְאֶת־הָאַרְנֶ֗בֶת כִּֽי־מַעֲלַ֤ת גֵּרָה֙ הִ֔וא וּפַרְסָ֖ה לֹ֣א הִפְרִ֑יסָה טְמֵאָ֥ה הִ֖וא לָכֶֽם׃

וְיָת אַרְנְבָא אֲרֵי מַסְּקָא פִשְׁרָא הִיא וּפַרְסְתַהּ לָא סְדִיקָא מְסָאֲבָא הִיא לְכוֹן.

ואלארנב פאנה איצ֗א מצעד אגתראר ג֗יר מט֗לף בט֗לף והו נגס לכם.

וַאלּאַנַבַּתֻ פַאנַּהַא מֻצַעִ דַתֻ אגתִרַארַא וַהִי גַ׳יְרֻ מֻטַ׳לַפַתֵ וַהִי נַגִסַתֹ לַכֻּם

καὶ τὸν χοιρογρύλλιον, ὅτι ἀνάγει μηρυκισμὸν τοῦτο καὶ ὁπλὴν οὐ διχηλεῖ, ἀκάθαρτον τοῦτο ὑμῖν·

ז וְאֶת־הַ֠חֲזִ֠יר כִּֽי־מַפְרִ֨יס פַּרְסָ֜ה ה֗וּא וְשֹׁסַ֥ע שֶׁ֙סַע֙ פַּרְסָ֔ה וְה֖וּא גֵּרָ֣ה לֹֽא־יִגָּ֑ר טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם׃

וְיָת חֲזִירָא אֲרֵי סְדִיק פַּרְסְתָא הוּא וּמַטְלְפָן טִלְפִין פַּרְסָתֵיהּ וְהוּא פִשְׁרָא לָא פָשַׁר מְסָאַב הוּא לְכוֹן.

ואלכ֗נזיר פאנה מט֗לף בט֗לף וט֗לפה מפרק תפריקא והו אגתרארא לא יגתר והו נגס לכם.

וַאלכַ׳נזִירֻ פַאִנַּהֻ מֻטַ׳לַףֹ בִּטִ׳לףֵ וַטִ׳לפֻהֻ מֻפַרַּקֹ תַּפרִיקַא וַהֻוַ אגתִרַארֹ לַא יַגתַּרֻּ פַהֻוַ נַגִסֹ לַכֻּם

καὶ τὸν ὗν, ὅτι διχηλεῖ ὁπλὴν τοῦτο καὶ ὀνυχίζει ὄνυχας ὁπλῆς, καὶ τοῦτο οὐκ ἀνάγει μηρυκισμόν, ἀκάθαρτον τοῦτο ὑμῖν·

ח מִבְּשָׂרָם֙ לֹ֣א תֹאכֵ֔לוּ וּבְנִבְלָתָ֖ם לֹ֣א תִגָּ֑עוּ טְמֵאִ֥ים הֵ֖ם לָכֶֽם׃

מִבִּשְׂרְהוֹן לָא תֵיכְלוּן וּבִנְבִילַתְהוֹן לָא תִקְרְבוּן מְסָאֲבִין אִנּוּן לְכוֹן.

מן לחומהא לא תאכלו ובנבאילהא לא תדנו כד֗אך נגסה הי לכם.

מִן לֻחֻומִהִם לַא תַּאכֻּלֻוא וַבִּנַבַּאאִלִהִם לַא תַּדנֻוא כַּדַ׳אךַּ הִי נַגִסַתֹ לַכֻּם

ἀπὸ τῶν κρεῶν αὐτῶν οὐ φάγεσθε καὶ τῶν θνησιμαίων αὐτῶν οὐχ ἅψεσθε, ἀκάθαρτα ταῦτα ὑμῖν.

ט אֶת־זֶה֙ תֹּֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר בַּמָּ֑יִם כֹּ֣ל אֲשֶׁר־לוֹ֩ סְנַפִּ֨יר וְקַשְׂקֶ֜שֶׂת בַּמַּ֗יִם בַּיַּמִּ֛ים וּבַנְּחָלִ֖ים אֹתָ֥ם תֹּאכֵֽלוּ׃

יָת דֵּין תֵּיכְלוּן מִכֹּל דִּבְמַיָּא כֹּל דְּלֵיהּ צִיצִין וְקַלְפִין בְּמַיָּא בְּיַמְמַיָּא וּבְנַחְלַיָּא יָתְהוֹן תֵּיכְלוּן.

הד֗א מא יגוז אן תאכלוה מן גמיע מא פי אלמא כל מא לה אגנחה ופלוס מן אלמא מן מת֗ל אלבחאר ואלאודיה פכלוה.

הַדַ׳א מַא יַגּוּזֻ אַן תַּאכֻּלֻוהֻ מִן גַמִיעִ מַא פִי אלּמַאאִ כֻּלֻּ מַא לַהֻ אַגנִחַתֹ וַפֻלֻוסֹ פִי אלּמַאאִ פִי אלּבַּחרִ וַאלּאוְדִיתִ פַכֻּלֻוהֻ

Καὶ ταῦτα, ἃ φάγεσθε ἀπὸ πάντων τῶν ἐν τοῖς ὕδασιν· πάντα, ὅσα ἐστὶν αὐτοῖς πτερύγια καὶ λεπίδες ἐν τοῖς ὕδασιν καὶ ἐν ταῖς θαλάσσαις καὶ ἐν τοῖς χειμάρροις, ταῦτα φάγεσθε.

י וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר אֵֽין־ל֜וֹ סְנַפִּ֣יר וְקַשְׂקֶ֗שֶׂת בַּיַּמִּים֙ וּבַנְּחָלִ֔ים מִכֹּל֙ שֶׁ֣רֶץ הַמַּ֔יִם וּמִכֹּ֛ל נֶ֥פֶשׁ הַחַיָּ֖ה אֲשֶׁ֣ר בַּמָּ֑יִם שֶׁ֥קֶץ הֵ֖ם לָכֶֽם׃

וְכֹל דְּלֵית לֵיהּ צִיצִין וְקַלְפִין בְּיַמְמַיָּא וּבְנַחְלַיָּא מִכֹּל רִחְשָׁא דְּמַיָּא וּמִכֹּל נַפְשָׁא חַיְתָא דִּבְמַיָּא שִׁקְצָא אִנּוּן לְכוֹן.

וכל מא ליס לה אגנחה ופלוס פי אלבחאר ואלאודיה מן גמיע דביב אלמא וגמיע אלחיואן אלד֗י פיה פהו רגס לכם.

וַכֻּלֻּ מַא לַיְסַ לַהֻ אַגנִחַתַּ וַפֻלֻוסַא פִי אלּבַּחרִ וַאלּאוְדִיתִ מִן גַמִיעִ דַבִּיבִּ אַלּמַאאִ וַגַמִיעִ אלּחַיַוַאןִ אלּדִ׳י פִי אלּמַאאִ פַהֻוַ רִגסֹ לַכֻּם

καὶ πάντα, ὅσα οὐκ ἔστιν αὐτοῖς πτερύγια οὐδὲ λεπίδες ἐν τῷ ὕδατι ἢ ἐν ταῖς θαλάσσαις καὶ ἐν τοῖς χειμάρροις, ἀπὸ πάντων, ὧν ἐρεύγεται τὰ ὕδατα, καὶ ἀπὸ πάσης ψυχῆς ζώσης τῆς ἐν τῷ ὕδατι βδέλυγμά ἐστιν·

יא וְשֶׁ֖קֶץ יִהְי֣וּ לָכֶ֑ם מִבְּשָׂרָם֙ לֹ֣א תֹאכֵ֔לוּ וְאֶת־נִבְלָתָ֖ם תְּשַׁקֵּֽצוּ׃

וְשִׁקְצָא יְהוֹן לְכוֹן מִבִּסְרְהוֹן לָא תֵיכְלוּן וְיָת נְבִילַתְהוֹן תְּשַׁקְּצוּן.

וסביל כונה רגסא לכם הו אן מן לחומהא לא תאכלו ובנבאילהא תרגסו.

וַכַּוְנֻהַא אַרגַסֹ לַכֻּם מִן לֻחֻומִהַא לַא תַּאכֻּלֻוא וַנַבַּאאִלַהַא תֻרַגִסֻוןַ

καὶ βδελύγματα ἔσονται ὑμῖν, ἀπὸ τῶν κρεῶν αὐτῶν οὐκ ἔδεσθε καὶ τὰ θνησιμαῖα αὐτῶν βδελύξεσθε·

יב כֹּ֣ל אֲשֶׁ֥ר אֵֽין־ל֛וֹ סְנַפִּ֥יר וְקַשְׂקֶ֖שֶׂת בַּמָּ֑יִם שֶׁ֥קֶץ ה֖וּא לָכֶֽם׃

כֹּל דְּלֵית לֵיהּ צִיצִין וְקַלְפִין בְּמַיָּא שִׁקְצָא הוּא לְכוֹן.

כד֗אך כל מא ליס לה אגנחה ופלוס פי אלמא רגס הו לכם.

כַּדַ׳אךַּ כֻּלֻּ מַא לַיְסַ לַהֻ אַגנִחַתַּ וַפֻלֻוסַא פִי אלּמַאאִ פַהֻוַ רִגסֹ לַכֻּם

καὶ πάντα, ὅσα οὐκ ἔστιν αὐτοῖς πτερύγια καὶ λεπίδες, τῶν ἐν τῷ ὕδατι, βδέλυγμα τοῦτό ἐστιν ὑμῖν.

יג וְאֶת־אֵ֙לֶּה֙ תְּשַׁקְּצ֣וּ מִן־הָע֔וֹף לֹ֥א יֵאָכְל֖וּ שֶׁ֣קֶץ הֵ֑ם אֶת־הַנֶּ֙שֶׁר֙ וְאֶת־הַפֶּ֔רֶס וְאֵ֖ת הָעׇזְנִיָּֽה׃

וְיָת אִלֵּין תְּשַׁקְּצוּן מִן עוֹפָא לָא יִתְאַכְלוּן שִׁקְצָא אִנּוּן נִשְׁרָא וְעָר וְעָזְיָא.

והד֗א מא יגב אן תרג׳סוה מן אלטאיר לא יוכלו לאנהם אנגאס אלנסר ואלעקאב ואלענקא.

וַהֻוַדַ׳א מַא תֻרַגִסֻוןַ מִןַ אלטַאאִרִ לַא תֻאְכַּל לִאַנַּהַא אַרגַסֹ אַלנִּסרִ וַאלּעֻקַאבִּ וַאלּעַנקַתִ

Καὶ ταῦτα βδελύξεσθε ἀπὸ τῶν πετεινῶν, καὶ οὐ βρωθήσεται, βδέλυγμά ἐστιν· τὸν ἀετὸν καὶ τὸν γρύπα καὶ τὸν ἁλιαίετον

יד וְאֶ֨ת־הַדָּאָ֔ה וְאֶת־הָאַיָּ֖ה לְמִינָֽהּ׃

וְדַיְתָא וְטָרָפִיתָא לִזְנַהּ.

ואלחדא ואלצדא וצנופהא.

וַאלּחַדאַתִ וַאלצַּדַאאַ בִּאַצנַאפִהַא

καὶ τὸν γύπα καὶ ἰκτῖνα καὶ τὰ ὅμοια αὐτῷ

טו אֵ֥ת כׇּל־עֹרֵ֖ב לְמִינֽוֹ׃

יָת כָּל עוֹרְבָא לִזְנֵיהּ.

וגמיע אלג֗ראביב ואצנאפהא.

וַגַמִיעִ אלּגֻ׳רַאבִּיבִּ בִּאַצנַאפִהִ

καὶ κόρακα καὶ τὰ ὅμοια αὐτῷ

טז וְאֵת֙ בַּ֣ת הַֽיַּעֲנָ֔ה וְאֶת־הַתַּחְמָ֖ס וְאֶת־הַשָּׁ֑חַף וְאֶת־הַנֵּ֖ץ לְמִינֵֽהוּ׃

וְיָת בַּת נַעָמִיתָא וְצִיצָא וְצִפַּר שַׁחְפָּא וְנַצָּא לִזְנוֹהִי.

ואלנעאם ואלכ֗טאף ואלסאף ואלנצץ ואצנאפהא.

וַאלנַעַאמַתִ וַאלּכַ׳טַאפִ וַאלסַּאַפִ וַאלּבַּאזִי לִאַצנַאפִהִ

καὶ στρουθὸν καὶ γλαῦκα καὶ λάρον καὶ τὰ ὅμοια αὐτῷ καὶ ἱέρακα καὶ τὰ ὅμοια αὐτῷ

יז וְאֶת־הַכּ֥וֹס וְאֶת־הַשָּׁלָ֖ךְ וְאֶת־הַיַּנְשֽׁוּף׃

וְקָדְיָא וְשָׁלֵינוּנָא וְקִפּוּפָא.

ואלבום ואלזמג ואלבאשק.

וַאלבּוּםִ וַאלזַּמַגִ וַאלּבַּאשִׁקִ

καὶ νυκτικόρακα καὶ καταρράκτην καὶ ἶβιν

יח וְאֶת־הַתִּנְשֶׁ֥מֶת וְאֶת־הַקָּאָ֖ת וְאֶת־הָרָחָֽם׃

וּבָוְתָא וְקָתָא וִירַקְרֵיקָא.

ואלשאהין ואלקוק ואלרכ֗ם.

וַאלשַׁאהִיןִ וַאלקַאקִ וַאלרַּכַ׳םִ

καὶ πορφυρίωνα καὶ πελεκᾶνα καὶ κύκνον

יט וְאֵת֙ הַחֲסִידָ֔ה הָאֲנָפָ֖ה לְמִינָ֑הּ וְאֶת־הַדּוּכִיפַ֖ת וְאֶת־הָעֲטַלֵּֽף׃

וְחָוָרִיתָא וְאִבּוֹ לִזְנַהּ וְנַגָּר טוּרָא וַעֲטַלֵּיפָא.

ואלצקר ואלבבגא ואצנאפהא ואלהדהד ואלכ֗פאש.

וַאלצַּקרִ וַאלּבַּג׳בַּגַ׳אאִ בִּאַצנַאפִהִ וַאלּהֻדהֻדֻ ואלכַ׳פַאשִׁ

Καὶ γλαῦκα καὶ ἐρωδιὸν καὶ χαραδριὸν καὶ τὰ ὅμοια αὐτῷ καὶ ἔποπα καὶ νυκτερίδα.

כ כֹּ֚ל שֶׁ֣רֶץ הָע֔וֹף הַהֹלֵ֖ךְ עַל־אַרְבַּ֑ע שֶׁ֥קֶץ ה֖וּא לָכֶֽם׃

כֹּל רִחְשָׁא דְּעוֹפָא דִּמְהַלֵּיךְ עַל אַרְבַּע שִׁקְצָא הוּא לְכוֹן.

וגמיע דביב אלטאיר אלסאלך עלי ארבע ארג׳ל פהו רגס לכם.

וַגַמִיעִ דַבִּיבִּ אלטַאאִרִ אַלסַּאאִרִ עַלַי׳ אַרבַּעֵ רִגסֹ הֻוַ לַכֻּם

καὶ πάντα τὰ ἑρπετὰ τῶν πετεινῶν, ἃ πορεύεται ἐπὶ τέσσαρα, βδελύγματά ἐστιν ὑμῖν.

כא אַ֤ךְ אֶת־זֶה֙ תֹּֽאכְל֔וּ מִכֹּל֙ שֶׁ֣רֶץ הָע֔וֹף הַהֹלֵ֖ךְ עַל־אַרְבַּ֑ע אֲשֶׁר־ל֤וֹ לא כְרָעַ֙יִם֙ מִמַּ֣עַל לְרַגְלָ֔יו לְנַתֵּ֥ר בָּהֵ֖ן עַל־הָאָֽרֶץ׃

בְּרַם יָת דֵּין תֵּיכְלוּן מִכֹּל רִחְשָׁא דְּעוֹפָא דִּמְהַלֵּיךְ עַל אַרְבַּע דְּלֵיהּ קַרְסוּלִּין מֵעִלָּוֵי רַגְלוֹהִי לְקַפָּצָא בְּהוֹן עַל אַרְעָא.

אמא הד֗ה פכלוה מן גמיע דביב אלטאיר אלסאלך עלי ארבע מא לה כראעין פוק ארגלה ית֗ב בהמא עלי אלארץ֗.

וַהֻוַדַ׳א מַא יַגּוּזֻ אַן תַּאכֻּלֻוהֻ מִן גַמִיעִ דַבִּיבִּ אלטַאאִרִ אַלסַּאאִרֻ עַלַי׳ אַרבַּעֵ מַא לַהֻ כִּרַאעַיְןַ פַוְקַ רִגלַיְהִ לִיַתִ׳בַּ בִּהִמַא עַלַי׳ אלּאַרץִ׳

ἀλλὰ ταῦτα φάγεσθε ἀπὸ τῶν ἑρπετῶν τῶν πετεινῶν, ἃ πορεύεται ἐπὶ τέσσαρα· ἃ ἔχει σκέλη ἀνώτερον τῶν ποδῶν αὐτοῦ πηδᾶν ἐν αὐτοῖς ἐπὶ τῆς γῆς.

כב אֶת־אֵ֤לֶּה מֵהֶם֙ תֹּאכֵ֔לוּ אֶת־הָֽאַרְבֶּ֣ה לְמִינ֔וֹ וְאֶת־הַסׇּלְעָ֖ם לְמִינֵ֑הוּ וְאֶת־הַחַרְגֹּ֣ל לְמִינֵ֔הוּ וְאֶת־הֶחָגָ֖ב לְמִינֵֽהוּ׃

יָת אִלֵּין מִנְּהוֹן תֵּיכְלוּן יָת גּוֹבָא לִזְנֵיהּ וְיָת רָשׁוֹנָא לִזְנוֹהִי וְיָת חַרְגְּלָא לִזְנוֹהִי וְיָת חַגְבָּא לִזְנוֹהִי.

הד֗א מא תאכלוה מנהם אלגראד וצנופה ואלדבא וצנופה ואלחרגל וצנופה ואלגנדב וצנופה.

הַדַ׳א מַא תַּאכֻּלֻונַהֻ מִנהֻ אַלגַרַאדַ וַצֻנֻופִהִ וַאלדֻבַּאאַ וַצֻנֻופִהִ וַאלּחַרגַלַ וַצֻנֻופִהִ וַאלּגַנדַבַּ וַצֻנֻופִהִ

καὶ ταῦτα φάγεσθε ἀπ’ αὐτῶν· τὸν βροῦχον καὶ τὰ ὅμοια αὐτῷ καὶ τὸν ἀττάκην καὶ τὰ ὅμοια αὐτῷ καὶ τὴν ἀκρίδα καὶ τὰ ὅμοια αὐτῇ καὶ τὸν ὀφιομάχην καὶ τὰ ὅμοια αὐτῷ.

כג וְכֹל֙ שֶׁ֣רֶץ הָע֔וֹף אֲשֶׁר־ל֖וֹ אַרְבַּ֣ע רַגְלָ֑יִם שֶׁ֥קֶץ ה֖וּא לָכֶֽם׃

וְכֹל רִחְשָׁא דְּעוֹפָא דְּלֵיהּ אַרְבַּע רַגְלִין שִׁקְצָא הוּא לְכוֹן.

וסאיר דביב אלטאיר אלד֗י לה ארבע ארגל פהו רגס לכם.

וַסַאאִרַ דַבִּיבִּ אלטַאאִרִ אַלַּדִ׳י לַהֻ אַרבַּעֻ אַרגֻלֵ פַהֻוַ רִגסֹ לַכֻּם

Πᾶν ἑρπετὸν ἀπὸ τῶν πετεινῶν, οἷς ἐστιν τέσσαρες πόδες, βδέλυγμά ἐστιν ὑμῖν.

כד וּלְאֵ֖לֶּה תִּטַּמָּ֑אוּ כׇּל־הַנֹּגֵ֥עַ בְּנִבְלָתָ֖ם יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃

וּלְאִלֵּין תִּסְתָּאֲבוּן כָּל דְּיִקְרַב בִּנְבִילַתְהוֹן יְהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא.

ומן הד֗ה פאנגסו כל מן דני בנבאילהם ינגס אלי אלמג֗יב.

וַמִן הַדִ׳הִ פַאנגִסֻוא כֻּלֻּ מַן דַנַא בִּנַבַּאאִלִהִם יַג׳סִלֻ תִ׳יַאבַּהֻ וַיַנגַסֻ אִלַי׳ אלּמַגִ׳יְבִּ

καὶ ἐν τούτοις μιανθήσεσθε, πᾶς ὁ ἁπτόμενος τῶν θνησιμαίων αὐτῶν ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας,

כה וְכׇל־הַנֹּשֵׂ֖א מִנִּבְלָתָ֑ם יְכַבֵּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃

וְכָל דְּיִטּוֹל מִנְּבִילַתְהוֹן יְצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי וִיהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא.

וכל מן חמל מן נבאילהם יג֗סל ת֗יאבה וינגס אלי אלמג֗יב.

וַכֻּלֻּ מַן חַמַלַ מִן נַבַּאאִלִהִם יַג׳סִלֻ תִ׳יַאבַּהֻ וַיַנגַסֻ אִלַי׳ אלּמַגִ׳יְבִּ

καὶ πᾶς ὁ αἴρων τῶν θνησιμαίων αὐτῶν πλυνεῖ τὰ ἱμάτια καὶ ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας·

כו לְֽכׇל־הַבְּהֵמָ֡ה אֲשֶׁ֣ר הִוא֩ מַפְרֶ֨סֶת פַּרְסָ֜ה וְשֶׁ֣סַע ׀ אֵינֶ֣נָּה שֹׁסַ֗עַת וְגֵרָה֙ אֵינֶ֣נָּה מַעֲלָ֔ה טְמֵאִ֥ים הֵ֖ם לָכֶ֑ם כׇּל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּהֶ֖ם יִטְמָֽא׃

לְכָל בְּעִירָא דְּהִיא סְדִיקָא פַרְסְתַהּ וְטִלְפִין לָיְתַהָא מַטְלְפָא וּפִשְׁרָא לָיְתַהָא מַסְּקָא מְסָאֲבִין אִנּוּן לְכוֹן כָּל דְּיִקְרַב בְּהוֹן יְהֵי מְסָאַב.

מן גמיע אלבהאים אלתי הי מט֗לפה בט֗לף ותפריק ליסהא מפרקה ואגתראר ליסהא מצעדה פהי נגסה לכם כל מן דני בהם ינגס.

מִן גַמִיעִ אלּבַּהַאאִם אַלַּתִי הִי מֻטַ׳לַפַתֹ בִּטִ׳לףֵ וַתַּפרִיקֹ לַיְסַהַא מֻפַרַּקַתֵ וַאגתִרַארֹ לַיְסַהַא מֻצַעַּדַתֵ פַהִי נַגִסַתֹ לַכֻּם כֻּלֻּ מַן דַנַא בִּהַא יַנגַסֻ

ἐν πᾶσιν τοῖς κτήνεσιν ὅ ἐστιν διχηλοῦν ὁπλὴν καὶ ὀνυχιστῆρας ὀνυχίζει καὶ μηρυκισμὸν οὐ μαρυκᾶται, ἀκάθαρτα ἔσονται ὑμῖν· πᾶς ὁ ἁπτόμενος τῶν θνησιμαίων αὐτῶν ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας.

כז וְכֹ֣ל ׀ הוֹלֵ֣ךְ עַל־כַּפָּ֗יו בְּכׇל־הַֽחַיָּה֙ הַהֹלֶ֣כֶת עַל־אַרְבַּ֔ע טְמֵאִ֥ים הֵ֖ם לָכֶ֑ם כׇּל־הַנֹּגֵ֥עַ בְּנִבְלָתָ֖ם יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃

וְכֹל דִּמְהַלֵּיךְ עַל יְדוֹהִי בְּכָל חַיְתָא דִּמְהַלְּכָא עַל אַרְבַּע מְסָאֲבִין אִנּוּן לְכוֹן כָּל דְּיִקְרַב בִּנְבִילַתְהוֹן יְהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא.

וכל סאלך עלי כפיה מן גמיע אלוחש אלסאלך עלי ארבע פהו נגס לכם כל מן דני בנבאילהם ינגס אלי אלמגיב.

וַכֻּלֻּ סַאלִךֵּ עַלַי׳ כַּפַיְהִ מִן גַמִיעִ אלּוַחשִׁ אלסַּאאִרִ עַלַי׳ אַרבַּעֵ פַהֻוַ נַגִסֹ לַכֻּם כֻּלֻּ מַן דַנַא בִּנַבַּאאִלִהִם יַנגַסֻ אִלַי׳ אלּמַגִ׳יְבִּ

καὶ πᾶς, ὃς πορεύεται ἐπὶ χειρῶν ἐν πᾶσι τοῖς θηρίοις, ἃ πορεύεται ἐπὶ τέσσαρα, ἀκάθαρτα ἔσται ὑμῖν· πᾶς ὁ ἁπτόμενος τῶν θνησιμαίων αὐτῶν ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας·

כח וְהַנֹּשֵׂא֙ אֶת־נִבְלָתָ֔ם יְכַבֵּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָמֵ֣א עַד־הָעָ֑רֶב טְמֵאִ֥ים הֵ֖מָּה לָכֶֽם׃

וּדְיִטּוֹל יָת נְבִילַתְהוֹן יְצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי וִיהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא מְסָאֲבִין אִנּוּן לְכוֹן.

ומן חמל נבאילהם יג֗סל ת֗יאבה וינגס אלי אלמג֗יב כד֗אך הי אנגאס לכם.

וַמַן חַמַלַ מִן נַבַּאאִלִהִם יַג׳סִלֻ תִ׳יַאבַּהֻ וַיַנגַסֻ אִלַי׳ אלּמַגִ׳יְבִּ כַּדַ׳אךַּ הִי אַנגַּאסֹ לַכֻּם

καὶ ὁ αἴρων τῶν θνησιμαίων αὐτῶν πλυνεῖ τὰ ἱμάτια καὶ ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας· ἀκάθαρτα ταῦτα ὑμῖν ἐστιν.

כט וְזֶ֤ה לָכֶם֙ הַטָּמֵ֔א בַּשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ הַחֹ֥לֶד וְהָעַכְבָּ֖ר וְהַצָּ֥ב לְמִינֵֽהוּ׃

וְדֵין לְכוֹן דִּמְסָאַב בְּרִחְשָׁא דְּרָחֵישׁ עַל אַרְעָא חוּלְדָּא וְעַכְבְּרָא וְצַבָּא לִזְנוֹהִי.

פהד֗א לכם אלנגס אלדביב אלדאב עלי אלארץ֗ אלכ֗לד ואלפא⁠[ר וא]⁠לצ֗ב ואצנאפה.

וַהֻוַדַ׳א לַכֻּם אַלנַּגִסֻ מִןַ אלדַּבִּיבִּ אלדַאבִּ עַלַי׳ אלּאַרץִ׳ אַלּכַ׳לדֻ ואלפַארִו אַלצַּ׳בִּ בִּאַצנַאפִהִ

Καὶ ταῦτα ὑμῖν ἀκάθαρτα ἀπὸ τῶν ἑρπετῶν τῶν ἑρπόντων ἐπὶ τῆς γῆς· ἡ γαλῆ καὶ ὁ μῦς καὶ ὁ κροκόδειλος ὁ χερσαῖος,

ל וְהָאֲנָקָ֥ה וְהַכֹּ֖חַ וְהַלְּטָאָ֑ה וְהַחֹ֖מֶט וְהַתִּנְשָֽׁמֶת׃

וְיַלָּא וְכוֹחָא וְהַלְטְתָא וְחוּמְטָא וְאָשׁוּתָא.

ואלורל ואלחרד֗ון ואלעט֗איה ואלחרכא ואלצנברץ.

וַאלּוַרַלִ וַאלּגַרדֻון וַאלחַרבַּאאִ וַאלּעַצַ׳אאַתִ וַאלסַּמבַּרצִ

μυγαλῆ καὶ χαμαιλέων καὶ καλαβώτης καὶ σαύρα καὶ ἀσπάλαξ.

לא אֵ֛לֶּה הַטְּמֵאִ֥ים לָכֶ֖ם בְּכׇל־הַשָּׁ֑רֶץ כׇּל־הַנֹּגֵ֧עַ בָּהֶ֛ם בְּמֹתָ֖ם יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃

אִלֵּין דִּמְסָאֲבִין לְכוֹן בְּכָל רִחְשָׁא כָּל דְּיִקְרַב בְּהוֹן בְּמוֹתְהוֹן יְהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא.

הד֗ה אלנגסה לכם מן גמיע אלדביב כל מן דנא בהא פי חאל מותהא ינגס אלי אלמגיב.

הַדַ׳א אַלנַּגִסֻ לַכֻּם מִן גַמִיעִ אלדַּבִּיבִּ כֻּלֻּ מַן דַנַא בִּהַא פִי חַאלִ מַוְתִהַא יַנגַסֻ אִלַי׳ אלּמַגִ׳יְבִּ

ταῦτα ἀκάθαρτα ὑμῖν ἀπὸ πάντων τῶν ἑρπετῶν τῶν ἐπὶ τῆς γῆς· πᾶς ὁ ἁπτόμενος αὐτῶν τεθνηκότων ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας.

לב וְכֹ֣ל אֲשֶׁר־יִפֹּל־עָלָיו֩ מֵהֶ֨ם ׀ בְּמֹתָ֜ם יִטְמָ֗א מִכׇּל־כְּלִי־עֵץ֙ א֣וֹ בֶ֤גֶד אוֹ־עוֹר֙ א֣וֹ שָׂ֔ק כׇּל־כְּלִ֕י אֲשֶׁר־יֵעָשֶׂ֥ה מְלָאכָ֖ה בָּהֶ֑ם בַּמַּ֧יִם יוּבָ֛א וְטָמֵ֥א עַד־הָעֶ֖רֶב וְטָהֵֽר׃

וְכֹל דְּיִפּוֹל עֲלוֹהִי מִנְּהוֹן בְּמוֹתְהוֹן יְהֵי מְסָאַב מִכָּל מָאן דְּאָע אוֹ לְבוּשׁ אוֹ מְשַׁךְ אוֹ שָׂק כָּל מָאן דְּיִתְעֲבֵיד עֲבִידָא בְּהוֹן בְּמַיָּא יִתָּעַל וִיהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא וְיִדְכֵּי.

וכל מא יקע עליה מנהא בעד מותהא ינגס מן גמיע אניה אלכשב או ת֗וב או גלד או מסח וכל אניה יעמל בהא צנעה יד֗כ֗ל פי אלמא וינגס אלי אלמגיב ויטהר.

וַכֻּלֻּ מַן וַקַעַ עַלַיְהִ מִנהַא בַּעדַ מַוְתִהַא יַנגַסֻ מִן גַמִיעִ אַנִיתִ כַ׳שַׁבֵּ אַוְ תַּ׳וְבֵּ אַוְ גִלדֵ אַוְ מִסחֵ וַכֻּלֻּ אַנִיתֵ יֻעמַלֻ בִּהַא צִנַאעַתֹ יֻדכַ׳לֻ פִי אלּמַאאִ וַיַנגַסֻ אִלַי׳ אלּמַגִ׳יְבִּ וַיַטהַרֻ

καὶ πᾶν, ἐφ’ ὃ ἂν ἐπιπέσῃ ἀπ’ αὐτῶν τεθνηκότων αὐτῶν, ἀκάθαρτον ἔσται ἀπὸ παντὸς σκεύους ξυλίνου ἢ ἱματίου ἢ δέρματος ἢ σάκκου· πᾶν σκεῦος, ὃ ἐὰν ποιηθῇ ἔργον ἐν αὐτῷ, εἰς ὕδωρ βαφήσεται καὶ ἀκάθαρτον ἔσται ἕως ἑσπέρας καὶ καθαρὸν ἔσται.

לג וְכׇ֨ל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ אֲשֶׁר־יִפֹּ֥ל מֵהֶ֖ם אֶל־תּוֹכ֑וֹ כֹּ֣ל אֲשֶׁ֧ר בְּתוֹכ֛וֹ יִטְמָ֖א וְאֹת֥וֹ תִשְׁבֹּֽרוּ׃

וְכָל מָאן דַּחֲסַף דְּיִפּוֹל מִנְּהוֹן לְגַוֵּיהּ כֹּל דִּבְגַוֵּיהּ יִסְתָּאַבתרגום חריג, ועי׳ מה שחידש בזה ביאורי אונקלוס שעפטעל לעיל ה:ג. וְיָתֵיהּ תִּתְבְּרוּן.

וכל אנא כ֗זף וקע מנהא שי אלי ד֗אכ֗לה כל מא ד֗אכ֗לה ינגס ואיאה פאכסרו.

וַכֻּלֻּ אִנַאאִ כַ׳זַףֵ יַקַעֻ שַׁיְאַ מִנהַא אִלַי׳ דַאכִ׳לִהִ כֻּלֻּ מַא פִי דַאכִ׳לִהִ יַנגַסֻ וַאִיאהֻ פַאכּסֻרֻוא

καὶ πᾶν σκεῦος ὀστράκινον, εἰς ὃ ἐὰν πέσῃ ἀπὸ τούτων ἔνδον, ὅσα ἐὰν ἔνδον ᾖ, ἀκάθαρτα ἔσται, καὶ αὐτὸ συντριβήσεται.

לד מִכׇּל־הָאֹ֜כֶל אֲשֶׁ֣ר יֵאָכֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יָב֥וֹא עָלָ֛יו מַ֖יִם יִטְמָ֑א וְכׇל־מַשְׁקֶה֙ אֲשֶׁ֣ר יִשָּׁתֶ֔ה בְּכׇל־כְּלִ֖י יִטְמָֽא׃

מִכָּל מֵיכָל דְּמִתְאֲכִיל דְּיֵיעֲלוּן עֲלוֹהִי מַיָּא יְהֵי מְסָאַב וְכָל מַשְׁקְיָא דְּיִשְׁתְּתֵי בְּכָל מָאן יְהֵי מְסָאַב.

מן גמיע אלטעאם אלד֗י יוכל ממא יד֗אכ֗לה אלמא ינגס וגמיע אלשראב אלד֗י ישרב פי כל אנא ינגס.

מִן גַמִיעִ אלטַעַאםִ אלּדִ׳י יֻאְכַּלֻ מִמַּא יַדכֻ׳לֻהֻ אַלּמַאאֻ יַנגַסֻ וַגַמִיעֻ אַלשַּׁרַאבִּ אלּדִ׳י יֻשׁרַבֻּ פִי כֻּלִּ אִנַאאֵ יַנגַסֻ

καὶ πᾶν βρῶμα, ὃ ἔσθεται, εἰς ὃ ἐὰν ἐπέλθῃ ἐπ’ αὐτὸ ὕδωρ, ἀκάθαρτον ἔσται· καὶ πᾶν ποτόν, ὃ πίνεται ἐν παντὶ ἀγγείῳ, ἀκάθαρτον ἔσται.

לה וְ֠כֹ֠ל אֲשֶׁר־יִפֹּ֨ל מִנִּבְלָתָ֥ם ׀ עָלָיו֮ יִטְמָא֒ תַּנּ֧וּר וְכִירַ֛יִם יֻתָּ֖ץ טְמֵאִ֣ים הֵ֑ם וּטְמֵאִ֖ים יִהְי֥וּ לָכֶֽם׃

וְכֹל דְּיִפּוֹל מִנְּבִילַתְהוֹן עֲלוֹהִי יְהֵי מְסָאַב תַּנּוּר וְכִירַיִם יִתָּרְעוּן מְסָאֲבִין אִנּוּן וּמְסָאֲבִין יְהוֹן לְכוֹן.

וגמיע מא יקע מן נבאילהם עליה ינגס מן תנור ומסתוקד ינקצ֗אן לאנהא אנגאס ועלי הד֗א תכון איצ֗א אנגאסא.

וַכֻּלֻּ מַא וַקַעַ מִן נַבַּאאִלִהִם עַלַיְהִ יַנגַסֻ מִן תַּנֻורֵ וַמֻסתַּוְקַדֵ פַאנקִצ׳הֻמַא לִאַנַּהֻמַא נַגִסַאןַ וַכַּדַ׳אךַּ הֻם לַכֻּם אַנגַּאסַא

καὶ πᾶν, ὃ ἐὰν πέσῃ ἀπὸ τῶν θνησιμαίων αὐτῶν ἐπ’ αὐτό, ἀκάθαρτον ἔσται· κλίβανοι καὶ κυθρόποδες καθαιρεθήσονται· ἀκάθαρτα ταῦτά ἐστιν καὶ ἀκάθαρτα ταῦτα ὑμῖν ἔσονται·

לו אַ֣ךְ מַעְיָ֥ן וּב֛וֹר מִקְוֵה־מַ֖יִם יִהְיֶ֣ה טָה֑וֹר וְנֹגֵ֥עַ בְּנִבְלָתָ֖ם יִטְמָֽא׃

בְּרַם מַעְיָן וְגוּב בֵּית כְּנֵישַׁת מַיָּא יְהֵי דְּכֵי וּדְיִקְרַב בִּנְבִילַתְהוֹן יְהֵי מְסָאַב.

אמא אלמעין ואלביר ומלאם אלמא יכון טאהרא ומן דני בנבילתהא פיהם ינגס.

אַמַּא אַלּמַעיַנֻ וַאלּבִּאְרֻ וַמַלַאם אַלּמַאאִ פַיַכֻּוןֻ טַאהִרַא וַמַן דַנַא בִּנַבַּאאִלִהִם פִיהַא יַנגַסֻ

πλὴν πηγῶν ὑδάτων καὶ λάκκου καὶ συναγωγῆς ὕδατος, ἔσται καθαρόν· ὁ δὲ ἁπτόμενος τῶν θνησιμαίων αὐτῶν ἀκάθαρτος ἔσται.

לז וְכִ֤י יִפֹּל֙ מִנִּבְלָתָ֔ם עַל־כׇּל־זֶ֥רַע זֵר֖וּעַ אֲשֶׁ֣ר יִזָּרֵ֑עַ טָה֖וֹר הֽוּא׃

וַאֲרֵי יִפּוֹל מִנְּבִילַתְהוֹן עַל כָּל בַּר זְרַע זֵירוּעַ דְּיִזְדְּרַע דְּכֵי הוּא.

ואן וקע מן נבאילהם עלי שי מן אלנבאת ואלחב אלד֗י יזרע פהו טאהר.

וַאִן וַקַעַ מִן נַבַּאאִלִהַא עַלַי׳ שַׁיְאֵ מִןַ אלנַּבַּאתִ וַאלּחַבִּ אלּדִ׳י יֻזרַעֻ פַהֻוַ טַאהִרֹ

ἐὰν δὲ ἐπιπέσῃ τῶν θνησιμαίων αὐτῶν ἐπὶ πᾶν σπέρμα σπόριμον, ὃ σπαρήσεται, καθαρὸν ἔσται·

לח וְכִ֤י יֻתַּן־מַ֙יִם֙ עַל־זֶ֔רַע וְנָפַ֥ל מִנִּבְלָתָ֖ם עָלָ֑יו טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם׃

וַאֲרֵי יִתְיַהְבּוּן מַיָּא עַל בַּר זַרְעָא וְיִפּוֹל מִנְּבִילַתְהוֹן עֲלוֹהִי מְסָאַב הוּא לְכוֹן.

פאן געל מא עליה ווקע מן נבאילהם עליה פהו נגס לכם.

פַאִןַּ גַעַלַ מַאאֹ עַלַיְהִ וַוַקַעַ מִן נַבַּאאִלִהַא עַלַיְהִ פַהֻוַ נַגִסֹ לַכֻּם

ἐὰν δὲ ἐπιχυθῇ ὕδωρ ἐπὶ πᾶν σπέρμα καὶ ἐπιπέσῃ τῶν θνησιμαίων αὐτῶν ἐπ’ αὐτό, ἀκάθαρτόν ἐστιν ὑμῖν.

לט וְכִ֤י יָמוּת֙ מִן־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁר־הִ֥יא לָכֶ֖ם לְאׇכְלָ֑ה הַנֹּגֵ֥עַ בְּנִבְלָתָ֖הּ יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃

וַאֲרֵי יְמוּת מִן בְּעִירָא דְּהִיא לְכוֹן לְמֵיכַל דְּיִקְרַב בִּנְבִילְתַהּ יְהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא.

ואד֗א מאת מן אלחיואן אלד֗י הו טלק לכם אן תאכלוה מן דני בנבילתה פלינגס אלי אלמגיב.

וַאִדַ׳א מַאתַּ מִןַ אלחַיַוַאןִ אלּדִ׳י הֻוַ טַלִקֹ לַכֻּם אַן תַּאכֻּלֻוהֻ מַן דַנַא בִּנַבִּילַתִהַא פַיַנגַסֻ אִלַי׳ אלּמַגִ׳יְבִּ

Ἐὰν δὲ ἀποθάνῃ τῶν κτηνῶν ὅ ἐστιν ὑμῖν τοῦτο φαγεῖν, ὁ ἁπτόμενος τῶν θνησιμαίων αὐτῶν ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας·

מ וְהָֽאֹכֵל֙ מִנִּבְלָתָ֔הּ יְכַבֵּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָמֵ֣א עַד־הָעָ֑רֶב וְהַנֹּשֵׂא֙ אֶת־נִבְלָתָ֔הּ יְכַבֵּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃

וּדְיֵיכוֹל מִנְּבִילְתַהּ יְצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי וִיהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא וּדְיִטּוֹל יָת נְבִילְתַהּ יְצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי וִיהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא.

ומן אכל מנהא יג֗סל ת֗יאבה וינגס אלי אלמגיב ומן חמל מן נבילתהא יג֗סל ת֗יאבה וינגס אלי אלמגיב.

וַמַן אַכַּלַ מִנהַא יַג׳סִלֻ תִ׳יַאבַּהֻ וַיַנגַסֻ אִלַי׳ אלּמַגִ׳יְבִּ וַמַן חַמַלַ מִנהַא יַג׳סִלֻ תִ׳יַאבַּהֻ וַיַנגַסֻ אִלַי׳ אלּמַגִ׳יְבִּ

καὶ ὁ ἐσθίων ἀπὸ τῶν θνησιμαίων τούτων πλυνεῖ τὰ ἱμάτια καὶ ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας· καὶ ὁ αἴρων ἀπὸ θνησιμαίων αὐτῶν πλυνεῖ τὰ ἱμάτια καὶ λούσεται ὕδατι καὶ ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας.

מא וְכׇל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ שֶׁ֥קֶץ ה֖וּא לֹ֥א יֵאָכֵֽל׃

וְכָל רִחְשָׁא דְּרָחֵישׁ עַל אַרְעָא שִׁקְצָא הוּא לָא יִתְאֲכִיל.

וגמיע אלדביב אלדאב עלי אלארץ֗ פהו רגס לא יוכל.

וַגַמִיעֻ אַלדַּבִּיבִּ אלדַאבִּ עַלַי׳ אלּאַרץִ׳ פַהֻוַ רִגסֹ לַא יֻאְכַּלֻ

Καὶ πᾶν ἑρπετόν, ὃ ἕρπει ἐπὶ τῆς γῆς, βδέλυγμα τοῦτο ἔσται ὑμῖν, οὐ βρωθήσεται.

מב כֹּל֩ הוֹלֵ֨ךְ עַל־גָּח֜וֹן וְכֹ֣ל ׀ הוֹלֵ֣ךְ עַל־אַרְבַּ֗ע עַ֚ד כׇּל־מַרְבֵּ֣ה רַגְלַ֔יִם לְכׇל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ לֹ֥א תֹאכְל֖וּם כִּי־שֶׁ֥קֶץ הֵֽם׃

כֹּל דִּמְהַלֵּיךְ עַל מְעוֹהִי וְכֹל דִּמְהַלֵּיךְ עַל אַרְבַּע עַד כָּל סַגְיוּת רַגְלִין בְּכָל רִחְשָׁא דְּרָחֵישׁ עַל אַרְעָא לָא תֵיכְלוּנוּנוּןכן בתאג׳ וחלק מכתבי היד, והשוו אונקלוס במדבר ה׳:ג׳, דברים כ״ה:א׳, ל״ב:מ״ו, ל״ג:כ״ח. אֲרֵי שִׁקְצָא אִנּוּן.

מן סאלך עלי צדרה וסאלך עלי ארבע אלי מא כת֗רת ארגלה מן גמיע אלדביב אלדאב עלי אלארץ֗ לא תאכלוהא פאנהא ארגאס.

וַכֻּלֻּ סַאלִךֵּ עַלַי׳ צַדרִהִ וַכֻּלֻּ סַאלִךֵּ עַלַי׳ אַרבַּעֵ לִמַא כַּתֻ׳רַתּ אַרגֻלֻהֻ מִן גַמִיעִ אלדַּבִּיבִּ אלדַאבִּ עַלַי׳ אלּאַרץִ׳ לַא תַּאכֻּלֻוהַא פַאנַּה אַרגַּאסֹ

καὶ πᾶς ὁ πορευόμενος ἐπὶ κοιλίας καὶ πᾶς ὁ πορευόμενος ἐπὶ τέσσαρα διὰ παντός, ὃ πολυπληθεῖ ποσὶν ἐν πᾶσιν τοῖς ἑρπετοῖς τοῖς ἕρπουσιν ἐπὶ τῆς γῆς, οὐ φάγεσθε αὐτό, ὅτι βδέλυγμα ὑμῖν ἐστιν.

מג אַל־תְּשַׁקְּצוּ֙ אֶת־נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם בְּכׇל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֑ץ וְלֹ֤א תִֽטַּמְּאוּ֙ בָּהֶ֔ם וְנִטְמֵתֶ֖ם בָּֽם׃

לָא תְשַׁקְּצוּן יָת נַפְשָׁתְכוֹן בְּכָל רִחְשָׁא דְּרָחֵישׁ וְלָא תִסְתָּאֲבוּן בְּהוֹן וְתִסְתָּאֲבוּן פּוֹןאונקלוס מוסיף פון לבאר ש׳ונטמאתם׳ הוא משפט תנאי שבא הכתוב לשלול. בְּהוֹן.

לא תרגסו אנפסכם בשי מן אלדביב אלדאב ולא תנגסו בהם פתעצוני בד֗לך.

וַלַא תֻרַגִסֻוא אַנפֻסַכֻּם בִּשַׁיאֵ מִןַ אלדַּבִּיבִּ אלדַאבִּ וַלַא תַּתַּנַגַסֻוא בִּהַא פַתַּעצֻונִי בִּדַ׳לִךַּ

καὶ οὐ μὴ βδελύξητε τὰς ψυχὰς ὑμῶν ἐν πᾶσι τοῖς ἑρπετοῖς τοῖς ἕρπουσιν ἐπὶ τῆς γῆς καὶ οὐ μιανθήσεσθε ἐν τούτοις καὶ οὐκ ἀκάθαρτοι ἔσεσθε ἐν αὐτοῖς·

מד כִּ֣י אֲנִ֣י יְיָ֮ אֱלֹֽהֵיכֶם֒ וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם֙ וִהְיִיתֶ֣ם קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אָ֑נִי וְלֹ֤א תְטַמְּאוּ֙ אֶת־נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם בְּכׇל־הַשֶּׁ֖רֶץ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃

אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן וְתִתְקַדְּשׁוּן וּתְהוֹן קַדִּישִׁין אֲרֵי קַדִּישׁ אֲנָא וְלָא תְסָאֲבוּן יָת נַפְשָׁתְכוֹן בְּכָל רִחְשָׁא דְּרָחֵישׁ עַל אַרְעָא.

אנא אללה רבכם פתקדסו וכונו מקדסין פאני קדוס ולא תנגסו אנפסכם בשי מן אלדביב אלדאב עלי אלארץ֗.

לִאַנִּי אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם פַתַּקַדַּסֻוא וַכֻּונֻוא מֻקַדַּסִיןַ פַאנִּי קַדֻוסֹ וַלַא תֻנַגִסֻוא אַנפֻסַכֻּם בִּשַׁיאֵ מִןַ אלדַּבִּיבִּ אלדַאבִּ עַלַי׳ אלּאַרץִ׳

ὅτι ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν, καὶ ἁγιασθήσεσθε καὶ ἅγιοι ἔσεσθε, ὅτι ἅγιός εἰμι ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν, καὶ οὐ μιανεῖτε τὰς ψυχὰς ὑμῶν ἐν πᾶσιν τοῖς ἑρπετοῖς τοῖς κινουμένοις ἐπὶ τῆς γῆς·

מה כִּ֣י ׀ אֲנִ֣י יְיָ֗ הַֽמַּעֲלֶ֤ה אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִהְיֹ֥ת לָכֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים וִהְיִיתֶ֣ם קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אָֽנִי׃

אֲרֵי אֲנָא יְיָ דְּאַסֵּיק יָתְכוֹן מֵאַרְעָא דְּמִצְרַיִם לְמִהְוֵי לְכוֹן לֶאֱלָהּ וּתְהוֹן קַדִּישִׁין אֲרֵי קַדִּישׁ אֲנָא.

לאני אללה אלמצעדכם מן בלד מצר לאכון לכם אלאהא פכונו מקדסין לאני אלקדוס.

לִאַנִּי אַללָּהֻ מֻצעִדֻ׳כֻּם מִן בַּלַדִ מִצרַ לִאַכֻּוןַ לַכֻּם אַלּאִלַהַ פַכֻּונֻוא מֻקַדַּסִין לִאַנִּי אַלּקֻדֻוסֻ

ὅτι ἐγώ εἰμι κύριος ὁ ἀναγαγὼν ὑμᾶς ἐκ γῆς Αἰγύπτου εἶναι ὑμῶν θεός, καὶ ἔσεσθε ἅγιοι, ὅτι ἅγιός εἰμι ἐγὼ κύριος.

מו זֹ֣את תּוֹרַ֤ת הַבְּהֵמָה֙ וְהָע֔וֹף וְכֹל֙ נֶ֣פֶשׁ הַֽחַיָּ֔ה הָרֹמֶ֖שֶׂת בַּמָּ֑יִם וּלְכׇל־נֶ֖פֶשׁ הַשֹּׁרֶ֥צֶת עַל־הָאָֽרֶץ׃

דָּא אוֹרָיְתָא דִּבְעִירָא וּדְעוֹפָא וּלְכֹל נַפְשָׁא חַיְתָא דְּרָחֲשָׁא בְּמַיָּא וּלְכָל נַפְשָׁא דְּרָחֲשָׁא עַל אַרְעָא.

הד֗ה שריעה אלבהאים ואלטאיר וגמיע אלנפוס אלחיה אלדאבה פי אלמא וסאיר אלנפוס אלדאבה עלי אלארץ֗.

הַדִ׳הִ שַׁרִיעַתֻ אַלּבַּהַאאִםִ וַאלטַאאִרִ וַגַמִיעִ אלנֻּפֻוסִ אלּחַיתִ אַלדַאבַּתִ פִי אלּמַאאִ וַסַאאִרִ אלּאַנפֻסִ אלדַאבַּתִ עַלַי׳ אלּאַרץִ׳

Οὗτος ὁ νόμος περὶ τῶν κτηνῶν καὶ τῶν πετεινῶν καὶ πάσης ψυχῆς τῆς κινουμένης ἐν τῷ ὕδατι καὶ πάσης ψυχῆς ἑρπούσης ἐπὶ τῆς γῆς

מז לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַטָּמֵ֖א וּבֵ֣ין הַטָּהֹ֑ר וּבֵ֤ין הַֽחַיָּה֙ הַֽנֶּאֱכֶ֔לֶת וּבֵין֙ הַֽחַיָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א תֵאָכֵֽל׃

לְאַפְרָשָׁא בֵּין מְסָאֲבָא וּבֵין דָּכְיָא וּבֵין חַיְתָא דְּמִתְאַכְלָא וּבֵין חַיְתָא דְּלָא מִתְאַכְלָא.

תפרז בין אלנגס ואלטאהר ובין אלחיואן אלתי יוכל ואלד֗י לא יוכל:

תַּפרֻזֻוןַ בַּיְןַ אלנַּגִסִ וַאלטַאהִרִ וַבַּיְןַ אלחַיַוַאןִ אלּדִ׳י יֻאְכַּלֻ וַאלַדִ׳י לַא יֻאְכַּלֻ

διαστεῖλαι ἀνὰ μέσον τῶν ἀκαθάρτων καὶ ἀνὰ μέσον τῶν καθαρῶν καὶ ἀνὰ μέσον τῶν ζωογονούντων τὰ ἐσθιόμενα καὶ ἀνὰ μέσον τῶν ζωογονούντων τὰ μὴ ἐσθιόμενα.

ספר ויקרא

פרשת תזריע

מפתח לכתב הערבי־היהודי של התפסיר

אות	ערבית	הגייה
א	ا ء	ā ; ʾ (עצירה)
ב	ب	b
ג (מבוקר) · ג׳ (מנוקד)	غ	gh – ר גרונית
ג׳ (מבוקר) · ג (מנוקד)	ج	j – כמו ג׳ בג׳ירפה
ד	د	d
ד׳	ذ	dh – כ־th באנגלית this
ה	ه	h
ה בסוף מילה · ה׳ · ת	ة	-a (תָּא מַרְבּוּטַה); בסמיכות ‎-at
ו	و	w ; ū
ז	ز	z
ח	ح	ḥ – ח גרונית
ט · ט׳	ط · ظ	ṭ · ẓ – ט ו־ד׳ נחציות

אות	ערבית	הגייה
י · י׳	ي · ى	y, ī · ā בסוף מילה
כ · כ׳	ك · خ	k · kh – כ רפה
ל מ נ	ل م ن	l m n
ס	س	s
ע	ع	ʿ – ע גרונית
פ	ف	f (אין p בערבית)
צ · צ׳	ص · ض	ṣ · ḍ – ס ו־ד נחציות
ק	ق	q – ק עמוקה
ר	ر	r
ש	ش	sh
ת · ת׳	ت · ث	t · th – כ־th באנגלית think

סימן (במנוקד)	ערבית	קריאה
פַתַח · קָמַץ	ـَ	a
חִירִק	ـِ	i
קֻבּוּץ	ـُ	u
שְׁוָא	ـْ	אין תנועה
דגש	ـّ	הכפלה (ובבגדכפ״ת – גם הקשה)
חוֹלַם בסוף מילה	ـٌ	-un (תנוין)
צֵרֵי בסוף מילה	ـٍ	-in (תנוין)
תנועה + א / ו / י		ā / ū / ī ארוכות
אל־	ال	al- ; לפני ת ד ר ז ס ש צ ט ל נ הל׳ נבלעת: אלשמס = ash-shams

פרשת תזריע

תפסיר בקריאה תימנית, הפרשיות מחוברות: ראשון · רביעי · חמישי · שישי · שביעי

פרק יבתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וַיְדַבֵּ֥ר יְיָ֖ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר.

ת֗ם כלם אללה מוסי תכלימא.

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ תַּכּלִימַא

Καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων

ב דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָלְדָ֖ה זָכָ֑ר וְטָֽמְאָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים כִּימֵ֛י נִדַּ֥ת דְּוֺתָ֖הּ תִּטְמָֽא׃

מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמֵימַר אִתְּתָא אֲרֵי תְעַדֵּי וּתְלִיד דְּכַר וּתְהֵי מְסָאֲבָא שִׁבְעָא יוֹמִין כְּיוֹמֵי רִיחוּק סְאוֹבְתַהּ תְּהֵי מְסָאֲבָא.

מר בני ישראל קאילא אית אמראה עלקת פולדת ד֗כרא פ⁠[לתנ]⁠ג֗ס סבע איאם כאיאם בעד חיצ֗תהא יך׳ חכם נג֗אסתהא.

מֻר בַּנִי יִסרַאאִיל קַאאִלַא, אִיתֻ אִמרַאַתֵ עַלַקַתּ פַוַלַדַתּ דַ׳כַּרַא פַלתַּנגַס סַבּעַתַּ אִיאמֵ כַּאִיאםִ בֻּעדִחַיְצַ׳תִהַא יַכֻּוןֻ חֻכּם נַגַּאסַתִהַא

Λάλησον τοῖς υἱοῖς Ισραηλ καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτούς Γυνή, ἥτις ἐὰν σπερματισθῇ καὶ τέκῃ ἄρσεν, καὶ ἀκάθαρτος ἔσται ἑπτὰ ἡμέρας, κατὰ τὰς ἡμέρας τοῦ χωρισμοῦ τῆς ἀφέδρου αὐτῆς ἀκάθαρτος ἔσται·

ג וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃

וּבְיוֹמָא תְּמִינָאָה יִתְגְּזַר בִּשְׂרָא דְּעוּרְלְתֵיהּ.

ופי אליום אלת֗אמן תכ֗תן קלפה אחלילה.

וַפִי אַליַוְםִ אלתַּ׳אמִןִ תֻכ׳תַּןֻ קִלפַתֻ אִחלִילִהִ

καὶ τῇ ἡμέρᾳ τῇ ὀγδόῃ περιτεμεῖ τὴν σάρκα τῆς ἀκροβυστίας αὐτοῦ·

ד וּשְׁלֹשִׁ֥ים יוֹם֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים תֵּשֵׁ֖ב בִּדְמֵ֣י טׇהֳרָ֑הֿ בְּכׇל־קֹ֣דֶשׁ לֹֽא־תִגָּ֗ע וְאֶל־הַמִּקְדָּשׁ֙ לֹ֣א תָבֹ֔א עַד־מְלֹ֖את יְמֵ֥י טׇהֳרָֽהּ׃

וּתְלָתִין וּתְלָתָא יוֹמִין תִּתֵּיב בְּדַם דְּכוּ בְּכָל קוּדְשָׁא לָא תִקְרַב וּלְמַקְדְּשָׁא לָא תֵיעוֹל עַד מִשְׁלַם יוֹמֵי דְּכוּתַהּ.

ות֗לת֗ה ות֗לת֗ין יומא תקים פי דם אלטהר לא תלאמס שיא מן אלאקדאס ולא תדכ֗ל אלי אלקדס אלי כמאל איאם טהרהא.

וַתַּ׳לַאתַּ׳תַּ וַתַּ׳לַאתִ׳יןַ יַוְמַא תֻקִים פִי דַםִ אלטֻּהרִ וַלַא תַּלמֻסֻ שַׁיְאַ מִןַ אלאַקדַאסִ וַלַא תַּדכֻ׳לֻ אִלַי׳ אלּקֻדֻסִ אִלַי׳ כַּמַאלִ אִיאםִ טֻהרִהַא

καὶ τριάκοντα ἡμέρας καὶ τρεῖς καθήσεται ἐν αἵματι ἀκαθάρτῳ αὐτῆς, παντὸς ἁγίου οὐχ ἅψεται καὶ εἰς τὸ ἁγιαστήριον οὐκ εἰσελεύσεται, ἕως ἂν πληρωθῶσιν αἱ ἡμέραι καθάρσεως αὐτῆς.

ה וְאִם־נְקֵבָ֣ה תֵלֵ֔ד וְטָמְאָ֥ה שְׁבֻעַ֖יִם כְּנִדָּתָ֑הּ וְשִׁשִּׁ֥ים יוֹם֙ וְשֵׁ֣שֶׁת יָמִ֔ים תֵּשֵׁ֖ב עַל־דְּמֵ֥י טׇהֳרָֽהֿ׃

וְאִם נוּקְבְּתָא תְלִיד וּתְהֵי מְסָאֲבָא אַרְבְּעַת עֲשַׂרהשוו ספרא כאן: ״וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם כְּנִדָּתָהּ״, שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, שֶׁהֵן אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם. כְּרִיחוּקַהּ וְשִׁתִּין וְשִׁתָּא יוֹמִין תִּתֵּיב עַל דַּם דְּכוּ.

פאן ולדת אנת֗י פלתנג֗ס אסבועין כחכם חיצ֗תהא וסתה וסתין יומא תקים עלי דם טהר.

פַאִן וַלַדַתּ אֻנתַּ׳י׳ פַלתַּנגַס אֻסבּוּעַיְן כַּחֻכּםִ חַיְצַ׳תִהַא וַסִתַּתַּ וַסִתִּיןַ יַוְמַא תֻקִים עַלַי׳ דַםִ אלטֻּהרִ

ἐὰν δὲ θῆλυ τέκῃ, καὶ ἀκάθαρτος ἔσται δὶς ἑπτὰ ἡμέρας κατὰ τὴν ἄφεδρον· καὶ ἑξήκοντα ἡμέρας καὶ ἓξ καθεσθήσεται ἐν αἵματι ἀκαθάρτῳ αὐτῆς.

ו וּבִמְלֹ֣את ׀ יְמֵ֣י טׇהֳרָ֗הּ לְבֵן֮ א֣וֹ לְבַת֒ תָּבִ֞יא כֶּ֤בֶשׂ בֶּן־שְׁנָתוֹ֙ לְעֹלָ֔ה וּבֶן־יוֹנָ֥ה אוֹ־תֹ֖ר לְחַטָּ֑את אֶל־פֶּ֥תַח אֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד אֶל־הַכֹּהֵֽן׃

וּבְמִשְׁלַם יוֹמֵי דְּכוּתַהּ לִבְרָא אוֹ לִבְרַתָּא תַּיְתֵי אִמַּר בַּר שַׁתֵּיהּ לַעֲלָתָא וּבַר יוֹנָה אוֹ שַׁפְנִינָא לְחַטָּתָא לִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא לְוָת כָּהֲנָא.

וענד תמאם איאם טהרהא לאבן או אבנה תאתי בכ֗רוף בן סנה ללצעידה ופרך֗ חמאם או שפנין ללד֗כוה אלי באב כ֗בא אלמחצ֗ר אלי אלאמאם.

וַעִנדַ תַּמַאםִ אִיאםִ טֻהרִהַא לִאבּןֵ כַּאןַ אַוְ אבּנַתֵ תַּאתִי בִּכַ׳רֻוףֵ אבּןִ סַנַתִהִ לִלצַעִידַתִ וַפַרכִ׳ חַמַאמֵ אַוְ שַׁפנִיןֵ לִלזַּכּוַתִ אִלַי׳ בַּאבִּ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ אִלַי׳ אַלאִמַאםִ

καὶ ὅταν ἀναπληρωθῶσιν αἱ ἡμέραι καθάρσεως αὐτῆς ἐφ’ υἱῷ ἢ ἐπὶ θυγατρί, προσοίσει ἀμνὸν ἐνιαύσιον ἄμωμον εἰς ὁλοκαύτωμα καὶ νεοσσὸν περιστερᾶς ἢ τρυγόνα περὶ ἁμαρτίας ἐπὶ τὴν θύραν τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου πρὸς τὸν ἱερέα,

ז וְהִקְרִיב֞וֹ לִפְנֵ֤י יְיָ֙ וְכִפֶּ֣ר עָלֶ֔יהָ וְטָהֲרָ֖הֿ מִמְּקֹ֣ר דָּמֶ֑יהָ זֹ֤את תּוֹרַת֙ הַיֹּלֶ֔דֶת לַזָּכָ֖ר א֥וֹ לַנְּקֵבָֽה׃

וִיקָרְבִנֵּיהּ לִקְדָם יְיָ וִיכַפַּר עֲלַהּ וְתִדְכֵּי מִסּוֹאֲבָת דְּמַהָא דָּא אוֹרָיְתָא דְּיָלֵידְתָּא לִדְכַר אוֹ לְנוּקְבָּא.

ויקרבה בין ידי אללה ויסתגפר ענהא ותטהר מן ג֗מיע דמאהא הד֗ה שריעה אלואלדה אמא ד֗כר או אנת֗י.

וַיֻקַרִּבֻּהֻ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ וַיַסתַּג׳פִרֻ עַנהַא וַתַּטהַרֻ מִן נַבּעִ דַמִהַא הַדִ׳הִ שַׁרִיעַתֻ אַלּוַאלִדַתִ דַ׳כַּרַא אַוְ אֻנתַּ׳י׳

καὶ προσοίσει ἔναντι κυρίου καὶ ἐξιλάσεται περὶ αὐτῆς ὁ ἱερεὺς καὶ καθαριεῖ αὐτὴν ἀπὸ τῆς πηγῆς τοῦ αἵματος αὐτῆς. οὗτος ὁ νόμος τῆς τικτούσης ἄρσεν ἢ θῆλυ.

ח וְאִם־לֹ֨א תִמְצָ֣א יָדָהּ֮ דֵּ֣י שֶׂה֒ וְלָקְחָ֣ה שְׁתֵּֽי־תֹרִ֗ים א֤וֹ שְׁנֵי֙ בְּנֵ֣י יוֹנָ֔ה אֶחָ֥ד לְעֹלָ֖ה וְאֶחָ֣ד לְחַטָּ֑את וְכִפֶּ֥ר עָלֶ֛יהָ הַכֹּהֵ֖ן וְטָהֵֽרָה׃

וְאִם לָא תַשְׁכַּח יְדַהּ כְּמִסַּת אִמְּרָא וְתִסַּב תְּרֵין שַׁפְנִינִין אוֹ תְּרֵין בְּנֵי יוֹנָה חַד לַעֲלָתָא וְחַד לְחַטָּתָא וִיכַפַּר עֲלַהּ כָּהֲנָא וְתִדְכֵּי.

פאן לם תנאל ידהא מקדאר שאה פלתאכ֗ד֗ שפנינין או פרכ֗י חמאם אחדהמא לצעידה ואלאכ֗ר ללד֗כוה ויסתגפר ענהא אלאמאם ותטהר.

וַאִן לַם תַּנַל יַדַהַא מִקדַארַ שַׁאהֵ פַלתַּאכֻ׳ד׳ שַׁפנִינַיְןִ אַוְ פַרכַ׳יִּ חַמַאמֵ אַחַדֻהֻמַא לִלצַעִידַתִ וַאלּאַכַ׳רַ לִלזַּכּוַתִ וַיַסתַּג׳פִרֻ עַנהַא אַלּאִמַאם וַתַּטהַרֻ

ἐὰν δὲ μὴ εὑρίσκῃ ἡ χεὶρ αὐτῆς τὸ ἱκανὸν εἰς ἀμνόν, καὶ λήμψεται δύο τρυγόνας ἢ δύο νεοσσοὺς περιστερῶν, μίαν εἰς ὁλοκαύτωμα καὶ μίαν περὶ ἁμαρτίας, καὶ ἐξιλάσεται περὶ αὐτῆς ὁ ἱερεύς, καὶ καθαρισθήσεται.

פרק יגתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וַיְדַבֵּ֣ר יְיָ֔ אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לְמֵימַר.

ת֗ם כלם אללה מוסי והרון קאילא.

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ וַאהַרֻוןַ תַּכּלִימַא

Καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν καὶ Ααρων λέγων

ב אָדָ֗ם כִּֽי־יִהְיֶ֤ה בְעוֹר־בְּשָׂרוֹ֙ שְׂאֵ֤ת אֽוֹ־סַפַּ֙חַת֙ א֣וֹ בַהֶ֔רֶת וְהָיָ֥ה בְעוֹר־בְּשָׂר֖וֹ לְנֶ֣גַע צָרָ֑עַת וְהוּבָא֙ אֶל־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן א֛וֹ אֶל־אַחַ֥ד מִבָּנָ֖יו הַכֹּהֲנִֽים׃

אֱנָשׁ אֲרֵי יְהֵי בִמְשַׁךְ בִּשְׂרֵיהּ עָמְקָא אוֹ עֶדְיָא אוֹ בַהֲרָא וִיהֵי בִמְשַׁךְ בִּסְרֵיהּ לְמַכְתָּשׁ סְגִירוּ וְיִתֵּיתֵי לְוָת אַהֲרֹן כָּהֲנָא אוֹ לְוָת חַד מִבְּנוֹהִי כָּהֲנַיָּא.

אי אנסאן כאן פי ג֗לד בדנה שאמה או עארצ֗ה או בקעה או צאר פי ג֗לד בדנה בלא אלברץ פליותא בה אלי הרון אלאמאם או אלי ואחד מן בניה אלאימה.

אִי אִנסַאןֵ כַּאנַתּ פִי גִלדִבַּדַנִהִ שַׁאמַתֹ אַוְ עַארִצַ׳תֹ אַוְ בֻּקעַתֹ אַוְ צַארַ פִי גִלדִבַּדַנִהִ בַּלַאאֻ בַּרַץֵ פַליֻאְתַּ בִּהִ אִלַי׳ אהַרֻוןַ אלאִמַאם אַוְ אִלַי׳ אַחַדֵ מִן בַּנִיהִ אלּאַאִמַתִ

Ἀνθρώπῳ ἐάν τινι γένηται ἐν δέρματι χρωτὸς αὐτοῦ οὐλὴ σημασίας τηλαυγὴς καὶ γένηται ἐν δέρματι χρωτὸς αὐτοῦ ἁφὴ λέπρας, καὶ ἀχθήσεται πρὸς Ααρων τὸν ἱερέα ἢ ἕνα τῶν υἱῶν αὐτοῦ τῶν ἱερέων.

ג וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֣ן אֶת־הַנֶּ֣גַע בְּעֽוֹר־הַ֠בָּשָׂ֠ר וְשֵׂעָ֨ר בַּנֶּ֜גַע הָפַ֣ךְ ׀ לָבָ֗ן וּמַרְאֵ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ עָמֹק֙ מֵע֣וֹר בְּשָׂר֔וֹ נֶ֥גַע צָרַ֖עַת ה֑וּא וְרָאָ֥הוּ הַכֹּהֵ֖ן וְטִמֵּ֥א אֹתֽוֹ׃

וְיִחְזֵי כָהֲנָא יָת מַכְתָּשָׁא בִּמְשַׁךְ בִּשְׂרֵיהּ וְשַׂעֲרָא בְמַכְתָּשָׁא אִתְהֲפֵיךְ לְמִחְוַר וּמִחְזֵי מַכְתָּשָׁא עַמִּיק מִמְּשַׁךְ בִּסְרֵיהּ מַכְתָּשׁ סְגִירוּתָא הוּא וְיִחְזֵינֵיהּ כָּהֲנָא וִיסַאֵיב יָתֵיהּ.

פינ⁠[ט֗ר אל]⁠אמאם אלבלא פי ג֗לד אלבדן פאן כאן פיה [שער] קד אנקל⁠[ב א]⁠ביצ֗א ומנט֗ר אלבלא עמיק [מן ג֗לד] בדנה פהו בלוי אלברץ פאד֗א ראה כד֗[אך פלינג֗סה.]

פַיַנטֻ׳רֻ אַלּאִמַאם אַלּבַּלַאאַ פִי גִלדִאלבַּדַןִ פַאִן כַּאןַ פִיהִ שַׁערֹ קַד אנקַלַבַּ אַבּיַצַ׳ וַמַנטַ׳רֻ אַלּבַּלַאאִ עַמִיקֹ מִן גִלדִבַּדַנִהִ פַהֻוַ בַּלַאאֻ בַּרַץֵ פַאִדַ׳א רֻאִי כַּדַ׳אךַּ פַליֻנַגִסהֻ

καὶ ὄψεται ὁ ἱερεὺς τὴν ἁφὴν ἐν δέρματι τοῦ χρωτὸς αὐτοῦ, καὶ ἡ θρὶξ ἐν τῇ ἁφῇ μεταβάλῃ λευκή, καὶ ἡ ὄψις τῆς ἁφῆς ταπεινὴ ἀπὸ τοῦ δέρματος τοῦ χρωτός, ἁφὴ λέπρας ἐστίν· καὶ ὄψεται ὁ ἱερεὺς καὶ μιανεῖ αὐτόν.

ד וְאִם־בַּהֶ֩רֶת֩ לְבָנָ֨ה הִ֜וא בְּע֣וֹר בְּשָׂר֗וֹ וְעָמֹק֙ אֵין־מַרְאֶ֣הָ מִן־הָע֔וֹר וּשְׂעָרָ֖הֿ לֹא־הָפַ֣ךְ לָבָ֑ן וְהִסְגִּ֧יר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הַנֶּ֖גַע שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃

וְאִם בַּהֲרָא חָוְרָא הִיא בִּמְשַׁךְ בִּסְרֵיהּ וְעַמִּיק לֵית מִחְזַהָא מִן מַשְׁכָּא וְשַׂעֲרָא לָא אִתְהֲפֵיךְ לְמִחְוַר וְיַסְגַּר כָּהֲנָא יָת מַכְתָּשָׁא שִׁבְעָא יוֹמִין.

ואן כאנת בקעה ביצ֗ה פי ג֗לד בדנ⁠[ה] ליס מנט֗רהא עמיק מן אלג֗לד ושערהא לם ינקלב אביצ֗א פליקף ז׳ איאם.

וַאִן כַּאנַתּ בֻּקעַתֹ בַּיְצַ׳אאֻ פִי גִלדִבַּדַנִהִ וַלַיְסַ מַנטַ׳רֻהַא עַמִיקַא מִןַ אלגִלדִ וַשַׁערֻהַא לַם יַנקַלִבּ אַבּיַץַ׳ פַליֻוקִפהֻ סַבּעַתַּ אִיאמֵ

ἐὰν δὲ τηλαυγὴς λευκὴ ᾖ ἐν τῷ δέρματι τοῦ χρωτός, καὶ ταπεινὴ μὴ ᾖ ἡ ὄψις αὐτῆς ἀπὸ τοῦ δέρματος, καὶ ἡ θρὶξ αὐτοῦ οὐ μετέβαλεν τρίχα λευκήν, αὐτὴ δέ ἐστιν ἀμαυρά, καὶ ἀφοριεῖ ὁ ἱερεὺς τὴν ἁφὴν ἑπτὰ ἡμέρας.

ה וְרָאָ֣הוּ הַכֹּהֵן֮ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִי֒ וְהִנֵּ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ עָמַ֣ד בְּעֵינָ֔יו לֹֽא־פָשָׂ֥ה הַנֶּ֖גַע בָּע֑וֹר וְהִסְגִּיר֧וֹ הַכֹּהֵ֛ן שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים שֵׁנִֽית׃

וְיִחְזֵינֵיהּ כָּהֲנָא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה וְהָא מַכְתָּשָׁא קָם כִּד הֲוָה לָא אוֹסֵיף מַכְתָּשָׁא בְמַשְׁכָּא וְיַסְגְּרִנֵּיהּ כָּהֲנָא שִׁבְעָא יוֹמִין תִּנְיָנוּת.

ת֗ם ינט֗רה פי אליום אלז׳ פאן וקף אלבלא בעינה לם יפתש פי אלג֗לד פליוקפה ז׳ איאם ת֗אניה.

תֻ׳םַּ יַנטֻ׳רֻהֻ פִי אַליַוְםִ אלסַּאבִּעִ פַאִן וַקַףַ אַלּבַּלַאאֻ בִּעַיְנִהִ וַלַם יַתַּפַשַּׁ פִי אלּגִלדִ פַליֻוקִפהֻ סַבּעַתַּ אִיאמֵ תַּ׳אַנִיַתֵ

καὶ ὄψεται ὁ ἱερεὺς τὴν ἁφὴν τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ, καὶ ἰδοὺ ἡ ἁφὴ μένει ἐναντίον αὐτοῦ, οὐ μετέπεσεν ἡ ἁφὴ ἐν τῷ δέρματι, καὶ ἀφοριεῖ αὐτὸν ὁ ἱερεὺς ἑπτὰ ἡμέρας τὸ δεύτερον.

ו וְרָאָה֩ הַכֹּהֵ֨ן אֹת֜וֹ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִי֮ שֵׁנִית֒ וְהִנֵּה֙ כֵּהָ֣ה הַנֶּ֔גַע וְלֹא־פָשָׂ֥ה הַנֶּ֖גַע בָּע֑וֹר וְטִהֲר֤וֹ הַכֹּהֵן֙ מִסְפַּ֣חַת הִ֔וא וְכִבֶּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָהֵֽר׃

וְיִחְזֵי כָהֲנָא יָתֵיהּ בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה תִּנְיָנוּת וְהָא עֲמָא מַכְתָּשָׁא וְלָא אוֹסֵיף מַכְתָּשָׁא בְּמַשְׁכָּא וִידַכֵּינֵיהּ כָּהֲנָא עָדִיתָא הִיא וִיצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי וְיִדְכֵּי.

ת֗ם ינט֗רה פי אליום אלז׳ ת֗אניה פאן כבי אלבלא ולם יתפש פי אלג֗לד פליטהר⁠[ה] פאנהא עארצ֗ה ויגסל ת֗יאבה ויטהר.

תֻ׳םַּ יַנטֻ׳רֻהֻ פִי אַליַוְםִ אלסַּאבִּעִ תַּ׳אַנִיַתַּ פַאִן כַּבַּא וַלַם יַתַּפַשַּׁ פִי אלּגִלדִ פַליֻטהִרהֻ פַאנַּהַא עַארִצַ׳תַּ וַיַג׳סִלֻ תִ׳יַאבַּהֻ וַיַטהַרֻ

καὶ ὄψεται αὐτὸν ὁ ἱερεὺς τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ τὸ δεύτερον, καὶ ἰδοὺ ἀμαυρὰ ἡ ἁφή, οὐ μετέπεσεν ἡ ἁφὴ ἐν τῷ δέρματι, καθαριεῖ αὐτὸν ὁ ἱερεύς· σημασία γάρ ἐστιν· καὶ πλυνάμενος τὰ ἱμάτια καθαρὸς ἔσται.

ז וְאִם־פָּשֹׂ֨ה תִפְשֶׂ֤ה הַמִּסְפַּ֙חַת֙ בָּע֔וֹר אַחֲרֵ֧י הֵרָאֹת֛וֹ אֶל־הַכֹּהֵ֖ן לְטׇהֳרָת֑וֹ וְנִרְאָ֥ה שֵׁנִ֖ית אֶל־הַכֹּהֵֽן׃

וְאִם אוֹסָפָא תוֹסֵיף עָדִיתָא בְּמַשְׁכָּא בָּתַר דְּאִתַּחְזִי לְכָהֲנָא לִדְכוּתֵיהּ וְיִתַּחְזֵי תִּנְיָנוּת לְכָהֲנָא.

ואן תפשת אלעארצ֗ה פי ג֗לדה בעד מא אורי ללאמאם פטהרה פליורא לה ת֗אניה.

וַאִן תַּפַשַּׁתִ אלעַארִצַ׳תֻ פִי אלּגִלדִ בַּעדַ מַא רֻאִי לִלאִמַאםִ פַטהַּרַהֻ פַליֻרַ לַהֻ תַּ׳אַנִיַתַּ

ἐὰν δὲ μεταβαλοῦσα μεταπέσῃ ἡ σημασία ἐν τῷ δέρματι μετὰ τὸ ἰδεῖν αὐτὸν τὸν ἱερέα τοῦ καθαρίσαι αὐτόν, καὶ ὀφθήσεται τὸ δεύτερον τῷ ἱερεῖ,

ח וְרָאָה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְהִנֵּ֛ה פָּשְׂתָ֥ה הַמִּסְפַּ֖חַת בָּע֑וֹר וְטִמְּא֥וֹ הַכֹּהֵ֖ן צָרַ֥עַת הִֽוא׃

וְיִחְזֵי כָהֲנָא וְהָא אוֹסֵיפַת עָדִיתָא בְּמַשְׁכָּא וִיסַאֲבִנֵּיהּ כָּהֲנָא סְגִירוּתָא הִיא.

פאד֗א ראהא אלאמאם קד תפשת פלינג֗סה פאנהא ברץ.

פַאִדַ׳א רַאהַא אַלּאִמַאם קַד תַּפַשַּׁתּ פִי גִלדִהִ פַליֻנַגִסהֻ פַאִנַּהֻ בַּרַץֹ

καὶ ὄψεται αὐτὸν ὁ ἱερεὺς καὶ ἰδοὺ μετέπεσεν ἡ σημασία ἐν τῷ δέρματι, καὶ μιανεῖ αὐτὸν ὁ ἱερεύς· λέπρα ἐστίν.

ט נֶ֣גַע צָרַ֔עַת כִּ֥י תִהְיֶ֖ה בְּאָדָ֑ם וְהוּבָ֖א אֶל־הַכֹּהֵֽן׃

מַכְתָּשׁ סְגִירוּ אֲרֵי תְהֵי בַאֲנָשָׁא וְיִתֵּיתֵי לְוָת כָּהֲנָא.

ואד֗א כאן באנסאן בלוי ברץ פאתי בה אלי אלאמאם.

פַאִדַ׳א כַּאןַ בִּאִנסַאןֵ בַּלַאאֻ בַּרַץֵ פַיֻאְתַּי׳ בִּהִ אִלַי׳ אלּאִמַאםִ

Καὶ ἁφὴ λέπρας ἐὰν γένηται ἐν ἀνθρώπῳ, καὶ ἥξει πρὸς τὸν ἱερέα·

י וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֤ה שְׂאֵת־לְבָנָה֙ בָּע֔וֹר וְהִ֕יא הָפְכָ֖ה שֵׂעָ֣ר לָבָ֑ן וּמִֽחְיַ֛ת בָּשָׂ֥ר חַ֖י בַּשְׂאֵֽת׃

וְיִחְזֵי כָהֲנָא וְהָא עָמְקָא חָוְרָא בְמַשְׁכָּא וְהִיא הֲפַכַת שַׂעֲרָא לְמִחְוַרמתרגם ׳הפכה׳ כפועל יוצא, השאת הפך את השער ללבן, בניגוד לפסוק כ בה השער הפך לבן. וְרֹשֶׁםהעיר במרפא לשון שלא תרגום מחית מלשון חי״ה משום שיש כפילות בלשון מחית בשר חי. בְּשַׂר חַי בְּעַמִּיקְתָא.

פנט֗ר אלאמאם פאד֗א שאמה ביצ֗א פי ג֗לדה וקד אקלבת אלשער אביצ֗א או ג֗ז מן לחם נקי פי אלשאמה.

פַיַנטֻ׳רֻ אַלּאִמַאם פַאִדַ׳א בִּשַׁאמַתֵ בַּיְצַ׳אאַ פִי גִלדִהִ וַקַדִאנקַלַבַּ אַלשַּׁערֻ אַבּיַצַ׳ אַוְ גִזאֵ מִןַ אללַחם נַקִי פִי אַלשַׁאמַתִ

καὶ ὄψεται ὁ ἱερεὺς καὶ ἰδοὺ οὐλὴ λευκὴ ἐν τῷ δέρματι, καὶ αὕτη μετέβαλεν τρίχα λευκήν, καὶ ἀπὸ τοῦ ὑγιοῦς τῆς σαρκὸς τῆς ζώσης ἐν τῇ οὐλῇ,

יא צָרַ֨עַת נוֹשֶׁ֤נֶת הִוא֙ בְּע֣וֹר בְּשָׂר֔וֹ וְטִמְּא֖וֹ הַכֹּהֵ֑ן לֹ֣א יַסְגִּרֶ֔נּוּ כִּ֥י טָמֵ֖א הֽוּא׃

סְגִירוּת עַתִּיקָא הִיא בִּמְשַׁךְ בִּשְׂרֵיהּ וִיסַאֲבִנֵּיהּ כָּהֲנָא לָא יַסְגְּרִנֵּיהּ אֲרֵי מְסָאַב הוּא.

פהו ברץ עתיק פי ג֗לד בדנה פלינג֗סה אלאמאם ולא יוקפה אד֗ הו נג֗ס.

בַּרַץֹ עַתִיקֹ הֻוַ פִי גִלדִבַּדַנִהִ פַליֻנַגִסהֻ אַלּאִמַאם וַלַא יֻקִפהֻ אִד׳ הֻוַ נַגִסֹ

λέπρα παλαιουμένη ἐστίν, ἐν τῷ δέρματι τοῦ χρωτός ἐστιν, καὶ μιανεῖ αὐτὸν ὁ ἱερεὺς καὶ ἀφοριεῖ αὐτόν, ὅτι ἀκάθαρτός ἐστιν.

יב וְאִם־פָּר֨וֹחַ תִּפְרַ֤ח הַצָּרַ֙עַת֙ בָּע֔וֹר וְכִסְּתָ֣ה הַצָּרַ֗עַת אֵ֚ת כׇּל־ע֣וֹר הַנֶּ֔גַע מֵרֹאשׁ֖וֹ וְעַד־רַגְלָ֑יו לְכׇל־מַרְאֵ֖ה עֵינֵ֥י הַכֹּהֵֽן׃

וְאִם מִסְגָּא תִסְגֵּי סְגִירוּתָא בְמַשְׁכָּא וְתִחְפֵי סְגִירוּתָא יָת כָּל מְשַׁךְ מַכְתָּשָׁא מֵרֵישֵׁיהּ וְעַד רַגְלוֹהִי לְכָל חֵיזוּ עֵינֵי כָהֲנָא.

פאן אנתשר אלברץ פי אלבדן חתי גטא ג֗מיע ג֗לד אלמבתלי מן ראסה אלי רג֗ליה ג֗מיע מנט֗ר עיני אלאמאם.

וַאִן אנתַּשַׁרַ אַלּבַּרַצֻ פִי אלּבַּדַןִ חַתַּי׳ גַ׳טַי׳ גַמִיעַ גִלדִאלמֻבּתַּלִי מִן רַאסִהִ אִלַי׳ רִגלַיְהִ גַמִיעַ מַנטַ׳רִ עַיְנַיִּ אלּאִמַאםִ

ἐὰν δὲ ἐξανθοῦσα ἐξανθήσῃ ἡ λέπρα ἐν τῷ δέρματι, καὶ καλύψῃ ἡ λέπρα πᾶν τὸ δέρμα τῆς ἁφῆς ἀπὸ κεφαλῆς ἕως ποδῶν καθ’ ὅλην τὴν ὅρασιν τοῦ ἱερέως,

יג וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֨ה כִסְּתָ֤ה הַצָּרַ֙עַת֙ אֶת־כׇּל־בְּשָׂר֔וֹ וְטִהַ֖ר אֶת־הַנָּ֑גַע כֻּלּ֛וֹ הָפַ֥ךְ לָבָ֖ן טָה֥וֹר הֽוּא׃

וְיִחְזֵי כָהֲנָא וְהָא חֲפָת סְגִירוּתָא יָת כָּל בִּשְׂרֵיהּ וִידַכֵּי יָת מַכְתָּשָׁא כֻּלֵּיהּ אִתְהֲפֵיךְ לְמִחְוַר דְּכֵי הוּא.

פנט֗ר אלאמאם פאד֗א גטא אלברץ ג֗מיע בדנה פליטהרה אד֗ קד אנקלב כלה אביצ֗א פהו טאהר.

פַליַנטֻ׳רִ אלּאִמַאם פַאִדַ׳א קַד גַ׳טַי׳ אלּבַּרַצֻ גַמִיעַ בַּדַנִהִ פַליֻטהִרהֻ אִד׳ קַד אנקַלַבַּ כֻּלֻּהֻ אַבּיַץַ׳ פַהֻוַ טַאהִרֹ

καὶ ὄψεται ὁ ἱερεὺς καὶ ἰδοὺ ἐκάλυψεν ἡ λέπρα πᾶν τὸ δέρμα τοῦ χρωτός, καὶ καθαριεῖ αὐτὸν ὁ ἱερεὺς τὴν ἁφήν, ὅτι πᾶν μετέβαλεν λευκόν, καθαρόν ἐστιν.

יד וּבְי֨וֹם הֵרָא֥וֹת בּ֛וֹ בָּשָׂ֥ר חַ֖י יִטְמָֽא׃

וּבְיוֹמָא דְּיִתַּחְזֵי בֵיהּ בִּשְׂרָא חַיָּא יְהֵי מְסָאַב.

ואי יום ט֗הר פיה לחם נקי פלינג֗ס.

וַאִי יַוְמֵ טַ׳הַרַ פִיהִ לַחםֹ נַקִי פַליֻנַגִסהֻ

καὶ ᾗ ἂν ἡμέρᾳ ὀφθῇ ἐν αὐτῷ χρὼς ζῶν, μιανθήσεται,

טו וְרָאָ֧ה הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הַבָּשָׂ֥ר הַחַ֖י וְטִמְּא֑וֹ הַבָּשָׂ֥ר הַחַ֛י טָמֵ֥א ה֖וּא צָרַ֥עַת הֽוּא׃

וְיִחְזֵי כָהֲנָא יָת בִּשְׂרָא חַיָא וִיסַאֲבִנֵּיהּ בִּשְׂרָא חַיָּא מְסָאַב הוּא סְגִירוּתָא הוּא.

באן ירי אלאמאם אללחם אלנקי פינג֗סה לאן אלג֗ז מן אללחם אלנקי מע אלברץ נג֗ס הו.

וַאִן רַאַי׳ אלּאִמַאם אַללַחםַ אַלנַּקִי פַיֻנַגִסֻהֻ לִאַןַ גֻזאַ מִןַ אללַחםִ אלנַּקִי מַעַ אַלּבַּרַצַ הֻוַ נַגִסֹ

καὶ ὄψεται ὁ ἱερεὺς τὸν χρῶτα τὸν ὑγιῆ, καὶ μιανεῖ αὐτὸν ὁ χρὼς ὁ ὑγιής, ὅτι ἀκάθαρτός ἐστιν· λέπρα ἐστίν.

טז א֣וֹ כִ֥י יָשׁ֛וּב הַבָּשָׂ֥ר הַחַ֖י וְנֶהְפַּ֣ךְ לְלָבָ֑ן וּבָ֖א אֶל־הַכֹּהֵֽן׃

אוֹ אֲרֵי יְתוּב בִּשְׂרָא חַיָּא וְיִתְהֲפֵיךְ לְמִחְוַר וְיֵיתֵי לְוָת כָּהֲנָא.

ואן רג֗ע אללחם אלנקי פאנקלב אביצ֗א פליג֗י אלי אלאמאם.

וַאִן רַגַעַ אַללַחם אַלנַּקִיֻ וַאנקַלַבַּ אַבּיַצַ׳ פַליַגִּיאַ אִלַי׳ אלּאִמַאםִ

ἐὰν δὲ ἀποκαταστῇ ὁ χρὼς ὁ ὑγιὴς καὶ μεταβάλῃ λευκή, καὶ ἐλεύσεται πρὸς τὸν ἱερέα,

יז וְרָאָ֙הוּ֙ הַכֹּהֵ֔ן וְהִנֵּ֛ה נֶהְפַּ֥ךְ הַנֶּ֖גַע לְלָבָ֑ן וְטִהַ֧ר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הַנֶּ֖גַע טָה֥וֹר הֽוּא׃

וְיִחְזֵינֵיהּ כָּהֲנָא וְהָא אִתְהֲפֵיךְ מַכְתָּשָׁא לְמִחְוַר וִידַכֵּי כָהֲנָא יָת מַכְתָּשָׁא דְּכֵי הוּא.

פאד֗א נט֗ר אלאמאם אן אלבלא קד אנקלב אביצ֗א פליטהרה לאנה טאהר.

פַאִדַ׳א נַטַ׳רַ אַלּאִמַאם אַןַ אלבַּלַאאַ קַד אנקַלַבַּ אַבּיַצַ׳ פַליֻטהִרהֻ אִנַּהֻ טַאהִרֹ

καὶ ὄψεται ὁ ἱερεὺς καὶ ἰδοὺ μετέβαλεν ἡ ἁφὴ εἰς τὸ λευκόν, καὶ καθαριεῖ ὁ ἱερεὺς τὴν ἁφήν· καθαρός ἐστιν.

יח וּבָשָׂ֕ר כִּֽי־יִהְיֶ֥ה בֽוֹ־בְעֹר֖וֹ שְׁחִ֑ין וְנִרְפָּֽא׃

וֶאֱנָשׁ אֲרֵי יְהֵי בֵיהּ בְּמַשְׁכֵּיהּ שִׁחְנָא וְיִתַּסֵּי.

ואי אנסאן כאן פי ג֗לד בדנה קרח פברא.

וַאִי אִנסַאןֵ כַּאןַ פִי גִלדִבַּדַנִהִ קֻרַחֹ פַבַּרִי׳אַ

Καὶ σὰρξ ἐὰν γένηται ἐν τῷ δέρματι αὐτοῦ ἕλκος καὶ ὑγιασθῇ,

יט וְהָיָ֞ה בִּמְק֤וֹם הַשְּׁחִין֙ שְׂאֵ֣ת לְבָנָ֔ה א֥וֹ בַהֶ֖רֶת לְבָנָ֣ה אֲדַמְדָּ֑מֶת וְנִרְאָ֖ה אֶל־הַכֹּהֵֽן׃

וִיהֵי בַּאֲתַר שִׁחְנָא עָמְקָא חָוְרָא אוֹ בַהֲרָא חָוְרָא סָמְקָא וְיִתַּחְזֵי לְכָהֲנָא.

פצאר פי מוצ֗עה שאמה ביצ֗א או בקעה ביצ֗א מחמרה פליורא ללאמאם.

וַצַארַ פִי מַוְצִ׳עִהִ שַׁאמַתֹ בַּיְצַ׳אאֻ אַוְ בֻּקעַתֹ בַּיְצַ׳אאֻ מֻחמַרַּתֹ פַליֻרַ לִלאִמַאםִ

καὶ γένηται ἐν τῷ τόπῳ τοῦ ἕλκους οὐλὴ λευκὴ ἢ τηλαυγὴς λευκαίνουσα ἢ πυρρίζουσα, καὶ ὀφθήσεται τῷ ἱερεῖ,

כ וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֤ה מַרְאֶ֙הָ֙ שָׁפָ֣ל מִן־הָע֔וֹר וּשְׂעָרָ֖הּ הָפַ֣ךְ לָבָ֑ן וְטִמְּא֧וֹ הַכֹּהֵ֛ן נֶֽגַע־צָרַ֥עַת הִ֖וא בַּשְּׁחִ֥ין פָּרָֽחָה׃

וְיִחְזֵי כָהֲנָא וְהָא מִחְזַהָא מַכִּיךְ מִן מַשְׁכָּא וְשַׂעֲרַהּ אִתְהֲפֵיךְ לְמִחְוַר וִיסַאֲבִנֵּיהּ כָּהֲנָא מַכְתָּשׁ סְגִירוּתָא הִיא בְּשִׁחְנָא סְגִיאַת.

פאד֗א ראי אלאמאם מנט֗רהא מסתפלא מן אלג֗לד ושערהא קד אנקלב אביצ֗א פלינג֗סה פאנהא בלוי ברץ אנתשר פי אלקרח.

פַאִדַ׳א רַאַי׳ אלּאִמַאם מַנטַ׳רַהַא מֻסתַּספַלַא מִןַ אלגִלדִ וַשַׁערַהַא קַד אנקַלַבַּ אַבּיַצַ׳ פַליֻנַגִסהֻ לִאַנַּהַא בַּלַאאֻ בַּרַץֵ קַד אנתַּשַׁרַ פִי אלּקֻרחִ

καὶ ὄψεται ὁ ἱερεὺς καὶ ἰδοὺ ἡ ὄψις ταπεινοτέρα τοῦ δέρματος, καὶ ἡ θρὶξ αὐτῆς μετέβαλεν εἰς λευκήν, καὶ μιανεῖ αὐτὸν ὁ ἱερεύς· λέπρα ἐστίν, ἐν τῷ ἕλκει ἐξήνθησεν.

כא וְאִ֣ם ׀ יִרְאֶ֣נָּה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֤ה אֵֽין־בָּהּ֙ שֵׂעָ֣ר לָבָ֔ן וּשְׁפָלָ֥הֿ אֵינֶ֛נָּה מִן־הָע֖וֹר וְהִ֣יא כֵהָ֑ה וְהִסְגִּיר֥וֹ הַכֹּהֵ֖ן שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃

וְאִם יִחְזֵינַהּ כָּהֲנָא וְהָא לֵית בַּהּ שְׂעַר חִוָּר וּמַכִּיכָא לָיְתַהָא מִן מַשְׁכָּא וְהִיא עָמְיָא וְיַסְגְּרִנֵּיהּ כָּהֲנָא שִׁבְעָא יוֹמִין.

ואן הו נט֗רהא ולם יכון פיהא שער אביץ֗ וליסת מסתפלה מן אלג֗לד בל כאביה פליוקפה סבעה איאם.

וַאִן הֻוַ יַנטֻ׳רֻהַא וַלַם יַכֻּן פִיהַא שַׁערֹ אַבּיַץֻ׳ ולַיְסַתּ מֻסתַּספַלַתַּ מִןַ אלגִלדִ בַּל כַּאבִּיתַּ פַליֻוקִפהֻ סַבּעַתַּ אִיאמֵ

ἐὰν δὲ ἴδῃ ὁ ἱερεὺς καὶ ἰδοὺ οὐκ ἔστιν ἐν αὐτῷ θρὶξ λευκή, καὶ ταπεινὸν μὴ ᾖ ἀπὸ τοῦ δέρματος τοῦ χρωτός, καὶ αὐτὴ ᾖ ἀμαυρά, ἀφοριεῖ αὐτὸν ὁ ἱερεὺς ἑπτὰ ἡμέρας.

כב וְאִם־פָּשֹׂ֥ה תִפְשֶׂ֖ה בָּע֑וֹר וְטִמֵּ֧א הַכֹּהֵ֛ן אֹת֖וֹ נֶ֥גַע הִֽוא׃

וְאִם אוֹסָפָא תוֹסֵיף בְּמַשְׁכָּא וִיסַאֵיב כָּהֲנָא יָתֵיהּ מַכְתָּשָׁא הִיא.

פאן הי תפשת פי אלג֗לד פלינג֗סהא פאנהא בלא.

וַאִן הִי תַּפַשַּׁתּ פִי אלּגִלדִ פַליֻנַגִסהֻ פַאנַּהַא בַּלַאאֹ

ἐὰν δὲ διαχέηται ἐν τῷ δέρματι, καὶ μιανεῖ αὐτὸν ὁ ἱερεύς· ἁφὴ λέπρας ἐστίν, ἐν τῷ ἕλκει ἐξήνθησεν.

כג וְאִם־תַּחְתֶּ֜יהָ תַּעֲמֹ֤ד הַבַּהֶ֙רֶת֙ לֹ֣א פָשָׂ֔תָה צָרֶ֥בֶת הַשְּׁחִ֖ין הִ֑וא וְטִהֲר֖וֹ הַכֹּהֵֽן׃

וְאִם בְּאַתְרַהּ קַמַת בַּהַרְתָּא לָא אוֹסֵיפַת רֹשֶׁם שִׁחְנָא הִיא וִידַכֵּינֵיהּ כָּהֲנָא.

ואן וקפת מכאנהא לם תתפש פהי מן את֗ר אלקרח פליטהרה אלאמאם.

פַאִן וַקַפַתּ מַכַּאנַהַא וַלַם תַּתַּפַשַּׁ פַהִי מִן אַתַּ׳רִ אלּקַרחִ פַליֻטהִרהֻ אַלּאִמַאם

ἐὰν δὲ κατὰ χώραν μείνῃ τὸ τηλαύγημα καὶ μὴ διαχέηται, οὐλὴ τοῦ ἕλκους ἐστίν, καὶ καθαριεῖ αὐτὸν ὁ ἱερεύς.

כד א֣וֹ בָשָׂ֔ר כִּֽי־יִהְיֶ֥ה בְעֹר֖וֹ מִכְוַת־אֵ֑שׁ וְֽהָיְתָ֞ה מִֽחְיַ֣ת הַמִּכְוָ֗ה בַּהֶ֛רֶת לְבָנָ֥ה אֲדַמְדֶּ֖מֶת א֥וֹ לְבָנָֽה׃

אוֹ אֱנָשׁ אֲרֵי יְהֵי בְמַשְׁכֵּיהּ כְּוַאָה דְּנוּר וִיהֵי רֹשֶׁם כְּוַאָה בַּהֲרָא חָוְרָא סָמְקָא אוֹ חָוְרָא.

ואי אנסאן כאן פי ג֗לדה כי נאר ת֗ם צאר ג֗ז אלכי בקעה ביצ֗א מחמרה או ביצ֗א פקט.

וַאִי אִנסַאןֵ כַּאןַ פִי גִלדִהִ כַּיֻ נַארֵ תֻ׳םַּ צַארַ גֻזאֻ אַלּכַּיִּ בֻּקעַתַּ בַּיְצַ׳אאַ מֻחַמַרַתַּ אַוְ בַּיְצַ׳אאַ פַקַט

Καὶ σὰρξ ἐὰν γένηται ἐν τῷ δέρματι αὐτοῦ κατάκαυμα πυρός, καὶ γένηται ἐν τῷ δέρματι αὐτοῦ τὸ ὑγιασθὲν τοῦ κατακαύματος αὐγάζον τηλαυγὲς λευκὸν ὑποπυρρίζον ἢ ἔκλευκον,

כה וְרָאָ֣ה אֹתָ֣הּ הַכֹּהֵ֡ן וְהִנֵּ֣ה נֶהְפַּךְ֩ שֵׂעָ֨ר לָבָ֜ן בַּבַּהֶ֗רֶת וּמַרְאֶ֙הָ֙ עָמֹ֣ק מִן־הָע֔וֹר צָרַ֣עַת הִ֔וא בַּמִּכְוָ֖ה פָּרָ֑חָה וְטִמֵּ֤א אֹתוֹ֙ הַכֹּהֵ֔ן נֶ֥גַע צָרַ֖עַת הִֽוא׃

וְיִחְזֵי יָתַהּ כָּהֲנָא וְהָא אִתְהֲפֵיךְ שַׂעֲרָא לְמִחְוַר בְּבַהַרְתָּא וּמִחְזַהָא עַמִּיק מִן מַשְׁכָּא סְגִירוּתָא הִיא בִּכְוַאָה סְגִיאַת וִיסַאֵיב יָתֵיהּ כָּהֲנָא מַכְתָּשׁ סְגִירוּתָא הִיא.

פלינט֗רהא אלאמאם פאן אנקלב אלשער פיהא אביצ֗א וכאן מנט֗רהא עמיקא מן אלג֗לד פהו ברץ אנתשר פי אלכי פלינג֗סה אלאמאם.

פַליַנטֻ׳רהַא אַלּאִמַאם פַאִן אנקַלַבַּ אַלשַּׁערֻ אַבּיַץַ׳ וַכַּאןַ מַנטַ׳רֻהַא עַמִיקַא מִןַ אלגִלדִ פַהֻוַ בַּרַץֹ קַדִאנתַּשַׁרַ פִי אלּכַּיִּ פַליֻנַגִסהֻ אַלּאִמַאם

καὶ ὄψεται αὐτὸν ὁ ἱερεὺς καὶ ἰδοὺ μετέβαλεν θρὶξ λευκὴ εἰς τὸ αὐγάζον, καὶ ἡ ὄψις αὐτοῦ ταπεινὴ ἀπὸ τοῦ δέρματος, λέπρα ἐστίν, ἐν τῷ κατακαύματι ἐξήνθησεν· καὶ μιανεῖ αὐτὸν ὁ ἱερεύς, ἁφὴ λέπρας ἐστίν.

כו וְאִ֣ם ׀ יִרְאֶ֣נָּה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֤ה אֵֽין־בַּבַּהֶ֙רֶת֙ שֵׂעָ֣ר לָבָ֔ן וּשְׁפָלָ֥הֿ אֵינֶ֛נָּה מִן־הָע֖וֹר וְהִ֣וא כֵהָ֑ה וְהִסְגִּיר֥וֹ הַכֹּהֵ֖ן שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃

וְאִם יִחְזֵינַהּ כָּהֲנָא וְהָא לֵית בְּבַהַרְתָּא שְׂעַר חִיוָר וּמַכִּיכָא לָיְתַהָא מִן מַשְׁכָּא וְהִיא עָמְיָא וְיַסְגְּרִנֵּיהּ כָּהֲנָא שִׁבְעָא יוֹמִין.

ואן ראהא וליס פיהא שער אביץ֗ וליסת מסתפלה מן אלג֗לד בל כאביה פליוקפה סבעה איאם.

וַאִן רַאהַא אַלּאִמַאם וַלַיְסַ פִיהַא שַׁערֹ אַבּיַץֻ׳ וַלַיְסַתּ מֻסתַּספַלַתַּ מִןַ אלגִלדִ בַּל כַּאבִּיתַּ פַליֻוקִפהֻ סַבּעַתַּ אִיאמֵ

ἐὰν δὲ ἴδῃ ὁ ἱερεὺς καὶ ἰδοὺ οὐκ ἔστιν ἐν τῷ αὐγάζοντι θρὶξ λευκή, καὶ ταπεινὸν μὴ ᾖ ἀπὸ τοῦ δέρματος, αὐτὸ δὲ ἀμαυρόν, καὶ ἀφοριεῖ αὐτὸν ὁ ἱερεὺς ἑπτὰ ἡμέρας.

כז וְרָאָ֥הוּ הַכֹּהֵ֖ן בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י אִם־פָּשֹׂ֤ה תִפְשֶׂה֙ בָּע֔וֹר וְטִמֵּ֤א הַכֹּהֵן֙ אֹת֔וֹ נֶ֥גַע צָרַ֖עַת הִֽוא׃

וְיִחְזֵינֵיהּ כָּהֲנָא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה אִם אוֹסָפָא תוֹסֵיף בְּמַשְׁכָּא וִיסַאֵיב כָּהֲנָא יָתֵיהּ מַכְתָּשׁ סְגִירוּתָא הִיא.

ת֗ם ינט֗רה פי אליום אלסאבע פאן תפשת פי אלג֗לד פלינג֗סה פאנה בלוי אלברץ.

פַיַנטֻ׳רֻהַא פִי אַליַוְםִ אלסַּאבִּעִ פַאִן תַּפַשַּׁתּ פִי אלּגִלדִ פַליֻנַגִסהֻ פַאנַּהַא בַּלַאאֻ בַּרַץֵ

καὶ ὄψεται αὐτὸν ὁ ἱερεὺς τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ· ἐὰν δὲ διαχύσει διαχέηται ἐν τῷ δέρματι, καὶ μιανεῖ αὐτὸν ὁ ἱερεύς· ἁφὴ λέπρας ἐστίν, ἐν τῷ ἕλκει ἐξήνθησεν.

כח וְאִם־תַּחְתֶּ֩יהָ֩ תַעֲמֹ֨ד הַבַּהֶ֜רֶת לֹא־פָשְׂתָ֤ה בָעוֹר֙ וְהִ֣וא כֵהָ֔ה שְׂאֵ֥ת הַמִּכְוָ֖ה הִ֑וא וְטִֽהֲרוֹ֙ הַכֹּהֵ֔ן כִּֽי־צָרֶ֥בֶת הַמִּכְוָ֖ה הִֽוא׃

וְאִם בְּאַתְרַהּ קַמַת בַּהַרְתָּא לָא אוֹסֵיפַת בְּמַשְׁכָּא וְהִיא עָמְיָא עוֹמֶק כְּוַאָה הִיא וִידַכֵּינֵיהּ כָּהֲנָא אֲרֵי רוֹשֶׁם כְּוַאָה הִיא.

ואן וקפת מכאנהא לם תתפש פי אלג֗לד והי כאביה פהי מן את֗ר אלכי פליטהרה אלאמאם פאנהא תשייט אלכי.

וַאִן וַקַפַתּ מַכַּאנַהַא לַם תַּתַּפַשַּׁ פִי אלּגִלדֻוהִי כַּאבִּיתֹ פַהִי מִן אַתַּ׳רִ אלּכַּיִּ פַליֻטהִרהֻ אַלּאִמַאם פַאנַּהַא תַּשׁייטַ אַלּכַּיְ

ἐὰν δὲ κατὰ χώραν μείνῃ τὸ αὐγάζον καὶ μὴ διαχυθῇ ἐν τῷ δέρματι, αὐτὴ δὲ ᾖ ἀμαυρά, ἡ οὐλὴ τοῦ κατακαύματός ἐστιν, καὶ καθαριεῖ αὐτὸν ὁ ἱερεύς· ὁ γὰρ χαρακτὴρ τοῦ κατακαύματός ἐστιν.

כט וְאִישׁ֙ א֣וֹ אִשָּׁ֔ה כִּֽי־יִהְיֶ֥ה ב֖וֹ נָ֑גַע בְּרֹ֖אשׁ א֥וֹ בְזָקָֽן׃

וּגְבַר אוֹ אִתָּא אֲרֵי יְהֵי בֵיהּ מַכְתָּשָׁא בְּרֵישׁ אוֹ בִדְקַן.

ואי רג֗ל או אמראה כאן בה בלא פי ראסה או לחיתה.

וַאִי רַגֻלֵ אַוְ אִמרַאַתֵ כַּאןַ בִּהִ בַּלַאאֻ בַּרַץֵ פִי רַאסִהִ אַוְ פִי לִחיַתִהִ

Καὶ ἀνδρὶ καὶ γυναικὶ ἐὰν γένηται ἐν αὐτοῖς ἁφὴ λέπρας ἐν τῇ κεφαλῇ ἢ ἐν τῷ πώγωνι,

ל וְרָאָ֨ה הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַנֶּ֗גַע וְהִנֵּ֤ה מַרְאֵ֙הוּ֙ עָמֹ֣ק מִן־הָע֔וֹר וּב֛וֹ שֵׂעָ֥ר צָהֹ֖ב דָּ֑ק וְטִמֵּ֨א אֹת֤וֹ הַכֹּהֵן֙ נֶ֣תֶק ה֔וּא צָרַ֧עַת הָרֹ֛אשׁ א֥וֹ הַזָּקָ֖ן הֽוּא׃

וְיִחְזֵי כָהֲנָא יָת מַכְתָּשָׁא וְהָא מִחְזוֹהִי עַמִּיק מִן מַשְׁכָּא וּבֵיהּ שְׂעַר סוּמָּק דַּעְדַּק וִיסַאֵיב יָתֵיהּ כָּהֲנָא נִתְקָא הוּא סְגִירוּת רֵישָׁא אוֹ דִּקְנָא הוּא.

פלינט֗רה אלאמאם פאן כאן מנט֗רה עמיקא מן אלג֗לד ופיה שער דקיק אצהב פלינג֗סה אלאמאם פאנה כלף והו ברץ אלראס או אללחיה.

פַליַנטֻ׳רהֻ אַלּאִמַאם פַאִן כַּאןַ מַנטַ׳רֻהֻ עַמִיקַא מִןַ אלגִלדִ וַפִיהִ שַׁערֹ אַצהַבֻּ דַקִיקֹ פַליֻנַגִסהֻ אַלּאִמַאם פַאִנַּהֻ כַ׳לַףֹ וַהֻוַ בַּרַצֻ אַלרַאסִ אַוְ אַללִחיַתִ

καὶ ὄψεται ὁ ἱερεὺς τὴν ἁφὴν καὶ ἰδοὺ ἡ ὄψις αὐτῆς ἐγκοιλοτέρα τοῦ δέρματος, ἐν αὐτῇ δὲ θρὶξ ξανθίζουσα λεπτή, καὶ μιανεῖ αὐτὸν ὁ ἱερεύς· θραῦσμά ἐστιν, λέπρα τῆς κεφαλῆς ἢ λέπρα τοῦ πώγωνός ἐστιν.

לא וְכִֽי־יִרְאֶ֨ה הַכֹּהֵ֜ן אֶת־נֶ֣גַע הַנֶּ֗תֶק וְהִנֵּ֤ה אֵין־מַרְאֵ֙הוּ֙ עָמֹ֣ק מִן־הָע֔וֹר וְשֵׂעָ֥ר שָׁחֹ֖ר אֵ֣ין בּ֑וֹ וְהִסְגִּ֧יר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־נֶ֥גַע הַנֶּ֖תֶק שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃

וַאֲרֵי יִחְזֵי כָהֲנָא יָת מַכְתָּשׁ נִתְקָא וְהָא לֵית מִחְזוֹהִי עַמִּיק מִן מַשְׁכָּא וּשְׂעַר אוּכָּם לֵית בֵּיהּ וְיַסְגַּר כָּהֲנָא יָת מַכְתָּשׁ נִתְקָא שִׁבְעָא יוֹמִין.

פאן ראה וליס מנט֗רה עמיק מן אלג֗לד וליס פיה שער אסוד פליוקפה ז׳ איאם.

וַאִדַ׳א רֻאִי וַלַיְסַ מַנטַ׳רֻהֻ עַמִיקַא מִןַ אלגִלדִ וַלַיְסַ פִיהִ שַׁערֹ אַסוַדֻ פַליֻוקִפהֻ סַבּעַתַּ אִיאמֵ

καὶ ἐὰν ἴδῃ ὁ ἱερεὺς τὴν ἁφὴν τοῦ θραύσματος καὶ ἰδοὺ οὐχ ἡ ὄψις ἐγκοιλοτέρα τοῦ δέρματος, καὶ θρὶξ ξανθίζουσα οὐκ ἔστιν ἐν αὐτῇ, καὶ ἀφοριεῖ ὁ ἱερεὺς τὴν ἁφὴν τοῦ θραύσματος ἑπτὰ ἡμέρας.

לב וְרָאָ֨ה הַכֹּהֵ֣ן אֶת־הַנֶּ֘גַע֮ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִי֒ וְהִנֵּה֙ לֹא־פָשָׂ֣ה הַנֶּ֔תֶק וְלֹא־הָ֥יָה ב֖וֹ שֵׂעָ֣ר צָהֹ֑ב וּמַרְאֵ֣ה הַנֶּ֔תֶק אֵ֥ין עָמֹ֖ק מִן־הָעֽוֹר׃

וְיִחְזֵי כָהֲנָא יָת מַכְתָּשָׁא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה וְהָא לָא אוֹסֵיף נִתְקָא וְלָא הֲוָה בֵיהּ שְׂעַר סוּמָּק וּמִחְזֵי נִתְקָא לֵית עַמִּיק מִן מַשְׁכָּא.

ת֗ם ינט֗רה פי אליום אלסאבע פאן הו לם יתפש ולם יצר פיה שער אצהב ומנט֗רה מע ד֗אך ליס עמיק מן אלג֗לד.

תֻ׳םַּ יַנטֻ׳רֻהֻ פִי אַליַוְםִ אלסַּאבִּעִ פַהֻוַ אִן לַם יַתַּפַשַּׁ וַלַם יַצִר פִיהַא שַׁערֹ אַצהַבֻּ וַמַנטַ׳רֻהֻ לַיְסַ עַמִיקַא מִןַ אלגִלדִ

καὶ ὄψεται ὁ ἱερεὺς τὴν ἁφὴν τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ, καὶ ἰδοὺ οὐ διεχύθη τὸ θραῦσμα, καὶ θρὶξ ξανθίζουσα οὐκ ἔστιν ἐν αὐτῇ, καὶ ἡ ὄψις τοῦ θραύσματος οὐκ ἔστιν κοίλη ἀπὸ τοῦ δέρματος,

לג וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח וְאֶת־הַנֶּ֖תֶק לֹ֣א יְגַלֵּ֑חַ וְהִסְגִּ֨יר הַכֹּהֵ֧ן אֶת־הַנֶּ֛תֶק שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים שֵׁנִֽית׃

וִיגַלַּח סַחְרָנֵי נִתְקָא וּדְעִם נִתְקָא לָא יְגַלַּחהשוו ספרא: ...לָמָּה נֶאֱמַר ״וְאֶת הַנֶּתֶק לֹא יְגַלֵּחַ״? אֶלָּא סָמוּךְ לַנֶּתֶק לֹא יְגַלֵּחַ. הָא כֵיצַד? מְגַלֵּחַ חוּצָה לוֹ, וּמַנִּיחַ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת סָמוּךְ לוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִכָּר אִם פָּשָׂה. וְיַסְגַּר כָּהֲנָא יָת נִתְקָא שִׁבְעָא יוֹמִין תִּנְיָנוּת.

פליחלק ראסה סוי מוצ֗ע אלכלף ויוקפה ז׳ איאם ת֗אניה.

פַיַחלֻקֻ שַׁערַהֻ סִוַי׳ מַוְצִ׳עִ אלּכַ׳לפִ וַיֻוקִּפהֻ סַבּעַתַּ אִיאמֵ תַּ׳אַנִיַתַּ

καὶ ξυρηθήσεται τὸ δέρμα, τὸ δὲ θραῦσμα οὐ ξυρηθήσεται, καὶ ἀφοριεῖ ὁ ἱερεὺς τὸ θραῦσμα ἑπτὰ ἡμέρας τὸ δεύτερον.

לד וְרָאָה֩ הַכֹּהֵ֨ן אֶת־הַנֶּ֜תֶק בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י וְ֠הִנֵּ֠ה לֹא־פָשָׂ֤ה הַנֶּ֙תֶק֙ בָּע֔וֹר וּמַרְאֵ֕הוּ אֵינֶ֥נּוּ עָמֹ֖ק מִן־הָע֑וֹר וְטִהַ֤ר אֹתוֹ֙ הַכֹּהֵ֔ן וְכִבֶּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָהֵֽר׃

וְיִחְזֵי כָהֲנָא יָת נִתְקָא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה וְהָא לָא אוֹסֵיף נִתְקָא בְּמַשְׁכָּא וּמִחְזוֹהִי לָיְתוֹהִי עַמִּיק מִן מַשְׁכָּא וִידַכֵּי יָתֵיהּ כָּהֲנָא וִיצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי וְיִדְכֵּי.

ת֗ם ינט֗רה אלאמאם פי אליום אלסאבע פאן הו לם יתפש פי אלג֗לד ומנט֗רה מע ד֗אך ליס עמיק מן אלג֗לד פליטהרה אלאמאם ויגסל ת֗יאבה ויטהר.

תֻ׳םַּ יַנטֻ׳רֻהֻ פִי אַליַוְםִ אלסַּאבִּעִ פַאִן הֻוַ לַם יַתַּפַשַּׁ פִי אלּגִלדִ וַמַנטַ׳רֻהֻ מַעַ דַ׳לִךַּ לַיְסַ עַמִיקַא מִןַ אלגִלדִ פַליֻטהִרהֻ אַלּאִמַאם וַיַג׳סִלֻ תִ׳יַאבַּהֻ לִיַטהַרַ

καὶ ὄψεται ὁ ἱερεὺς τὸ θραῦσμα τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ, καὶ ἰδοὺ οὐ διεχύθη τὸ θραῦσμα ἐν τῷ δέρματι μετὰ τὸ ξυρηθῆναι αὐτόν, καὶ ἡ ὄψις τοῦ θραύσματος οὐκ ἔστιν κοίλη ἀπὸ τοῦ δέρματος, καὶ καθαριεῖ αὐτὸν ὁ ἱερεύς, καὶ πλυνάμενος τὰ ἱμάτια καθαρὸς ἔσται.

לה וְאִם־פָּשֹׂ֥ה יִפְשֶׂ֛ה הַנֶּ֖תֶק בָּע֑וֹר אַחֲרֵ֖י טׇהֳרָתֽוֹ׃

וְאִם אוֹסָפָא יוֹסֵיף נִתְקָא בְּמַשְׁכָּא בָּתַר דְּכוּתֵיהּ.

ואן תפשא אלכלף פי בדנה בעד טהרה.

וַאִן תַּפַשַּׁי׳ אלּכַ׳לפֻ פִי בַּדַנִהִ בַּעדַ טֻהרִהִ

ἐὰν δὲ διαχύσει διαχέηται τὸ θραῦσμα ἐν τῷ δέρματι μετὰ τὸ καθαρισθῆναι αὐτόν,

לו וְרָאָ֙הוּ֙ הַכֹּהֵ֔ן וְהִנֵּ֛ה פָּשָׂ֥ה הַנֶּ֖תֶק בָּע֑וֹר לֹֽא־יְבַקֵּ֧ר הַכֹּהֵ֛ן לַשֵּׂעָ֥ר הַצָּהֹ֖ב טָמֵ֥א הֽוּא׃

וְיִחְזֵינֵיהּ כָּהֲנָא וְהָא אוֹסֵיף נִתְקָא בְמַשְׁכָּא לָא יְבַקַּר כָּהֲנָא לִשְׂעַר סוּמָּק מְסָאַב הוּא.

פנט֗רה אלאמאם וקד תפשא פי אלג֗לד פלא יפחץ ען אלשער אלאצהב בבחראן ת֗אני אנה נג֗ס.

פַיַנטֻ׳רֻהֻ אַלּאִמַאם וַאִנַּהֻ קַד תַּפַשַּׁי׳ פִי אלּגִלדִ פַלַא יַפחַצ עַןִ אלשַּׁערִ אלּאַצהַבִּ בִּבֻּרהַאןֵ אַנַּהֻ נַגִסֹ

καὶ ὄψεται ὁ ἱερεὺς καὶ ἰδοὺ διακέχυται τὸ θραῦσμα ἐν τῷ δέρματι, οὐκ ἐπισκέψεται ὁ ἱερεὺς περὶ τῆς τριχὸς τῆς ξανθῆς, ὅτι ἀκάθαρτός ἐστιν.

לז וְאִם־בְּעֵינָיו֩ עָמַ֨ד הַנֶּ֜תֶק וְשֵׂעָ֨ר שָׁחֹ֧ר צָֽמַח־בּ֛וֹ נִרְפָּ֥א הַנֶּ֖תֶק טָה֣וֹר ה֑וּא וְטִהֲר֖וֹ הַכֹּהֵֽן׃

וְאִם כִּד הֲוָה קָם נִתְקָא וּשְׂעַר אוּכָּם צְמַח בֵּיהּ אִתַּסִּי נִתְקָא דְּכֵי הוּא וִידַכֵּינֵיהּ כָּהֲנָא.

ואן הו וקף בעינה ונבת פיה שער אסוד פקד ברא והו טאהר פליטהרה אלאמאם.

וַאִן הֻוַ וַקַףַ בִּעַיְנִהִ וַנַבַּתַּ פִיהִ שַׁערֹ אַסוַדֻ פַקַד בַּרִי׳אַ וַהֻוַ טַאהִרֹ פַליֻטהִרהֻ אַלּאִמַאם

ἐὰν δὲ ἐνώπιον μείνῃ τὸ θραῦσμα ἐπὶ χώρας καὶ θρὶξ μέλαινα ἀνατείλῃ ἐν αὐτῷ, ὑγίακεν τὸ θραῦσμα· καθαρός ἐστιν, καὶ καθαριεῖ αὐτὸν ὁ ἱερεύς.

לח וְאִישׁ֙ אֽוֹ־אִשָּׁ֔ה כִּֽי־יִהְיֶ֥ה בְעוֹר־בְּשָׂרָ֖ם בֶּהָרֹ֑ת בֶּהָרֹ֖ת לְבָנֹֽת׃

וּגְבַר אוֹ אִתָּא אֲרֵי יְהֵי בִמְשַׁךְ בִּשְׂרְהוֹן בַּהֲרָן בַּהֲרָן חָוְרָן.

ואי רג֗ל או אמראה כאן פי ג֗לד בדנה בקע ביץ֗.

וַאִי רַגֻלֵ אַוְ אִמרַאַתֵ כַּאןַ פִי גִלדִבַּדַנִהִ בֻּקַעֹ בֻּקַעֹ בַּיְצַ׳אאֻ

Καὶ ἀνδρὶ ἢ γυναικὶ ἐὰν γένηται ἐν δέρματι τῆς σαρκὸς αὐτοῦ αὐγάσματα αὐγάζοντα λευκαθίζοντα,

לט וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֧ה בְעוֹר־בְּשָׂרָ֛ם בֶּהָרֹ֖ת כֵּה֣וֹת לְבָנֹ֑ת בֹּ֥הַק ה֛וּא פָּרַ֥ח בָּע֖וֹר טָה֥וֹר הֽוּא׃

וְיִחְזֵי כָהֲנָא וְהָא בִמְשַׁךְ בִּשְׂרְהוֹן בַּהֲרָן עָמְיָן חָוְרָן בֻּהְקָא הוּא סְגִי בְמַשְׁכָּא דְּכֵי הוּא.

פלינט֗ר אלאמאם פאד֗א כאן ג֗לוד אבדאנהם בקע כאביה פי ביאצ֗הא פהו בהק אנתשר פי אלג֗לד והו טאהר.

פַיַנטֻ׳רֻ אַלּאִמַאם פַאִדַ׳א פִי גִלֻודִאַבּדַאנִהִם בֻּקַעֹ כַּאבִּיתֹ פִי בַּיַאצִ׳הַא פַהֻוַ בֻּהַאקֹ אנתַּשַׁרַ פִי אלּגִלדֻוהֻוַ טַאהִרֹ

καὶ ὄψεται ὁ ἱερεὺς καὶ ἰδοὺ ἐν δέρματι τῆς σαρκὸς αὐτοῦ αὐγάσματα αὐγάζοντα λευκαθίζοντα, ἀλφός ἐστιν, καθαρός ἐστιν· ἐξανθεῖ ἐν τῷ δέρματι τῆς σαρκὸς αὐτοῦ, καθαρός ἐστιν.

מ וְאִ֕ישׁ כִּ֥י יִמָּרֵ֖ט רֹאשׁ֑וֹ קֵרֵ֥חַ ה֖וּא טָה֥וֹר הֽוּא׃

וּגְבַר אֲרֵי יִתַּר שְׂעַר רֵישֵׁיהּ קְרִיח הוּא דְּכֵי הוּא.

ואי אנסאן אנתתף שערה פהו אלאצלע והו טאהר.

וַאִי אִנסַאןֵ אנתֻתִףַ שַׁערֻהֻ פַהֻוַ אַלּאַצלַעֻ וַהֻוַ טַאהִרֹ

Ἐὰν δέ τινι μαδήσῃ ἡ κεφαλὴ αὐτοῦ, φαλακρός ἐστιν, καθαρός ἐστιν·

מא וְאִם֙ מִפְּאַ֣ת פָּנָ֔יו יִמָּרֵ֖ט רֹאשׁ֑וֹ גִּבֵּ֥חַ ה֖וּא טָה֥וֹר הֽוּא׃

וְאִם מִקֳּבֵיל אַפּוֹהִי יִתַּר שְׂעַר רֵישֵׁיהּ גְּלִישׁ הוּא דְּכֵי הוּא.

ואן אנתתף מן ג֗הה וג֗הה פהו אלאג֗לח והו טאהר.

וַאִן אנתֻתִףַ שַׁערֻהֻ מִן גִהַתִ וַגהִהִ פַהֻוַ אַלּאַגלַחֻ וַהֻוַ טַאהִרֹ

ἐὰν δὲ κατὰ πρόσωπον μαδήσῃ ἡ κεφαλὴ αὐτοῦ, ἀναφάλαντός ἐστιν, καθαρός ἐστιν.

מב וְכִֽי־יִהְיֶ֤ה בַקָּרַ֙חַת֙ א֣וֹ בַגַּבַּ֔חַת נֶ֖גַע לָבָ֣ן אֲדַמְדָּ֑ם צָרַ֤עַת פֹּרַ֙חַת֙ הִ֔וא בְּקָרַחְתּ֖וֹ א֥וֹ בְגַבַּחְתּֽוֹ׃

וַאֲרֵי יְהֵי בְקַרְחוּתָא אוֹ בִגְלֵישׁוּתָא מַכְתָּשׁ חִיוָר סָמוֹק סְגִירוּת סָגְיָא הִיא בְּקַרְחוּתֵיהּ אוֹ בִגְלֵישׁוּתֵיהּ.

פאן כאן פי אלצלעה או אלג֗לחה בלא אבי⁠[ץ֗] מחמר פימכן אן יכון ברצא קד אנתשר פי צלעתה או ג֗לחתה.

פַאִן כַּאןַ פִי אַלצִּלעַתִ אַוְ פִי אַלגַלחַתִ בַּלַאאֹ אַבּיַץֻ׳ מֻחמַרֹ פַיֻמכִּן אַן יַכֻּוןַ בַּרַץֹ קַדִאנתַּשַׁרַ פִי צַלעַתִהִ אַוְ פִי גַלחַתִהִ

ἐὰν δὲ γένηται ἐν τῷ φαλακρώματι αὐτοῦ ἢ ἐν τῷ ἀναφαλαντώματι αὐτοῦ ἁφὴ λευκὴ ἢ πυρρίζουσα, λέπρα ἐστὶν ἐν τῷ φαλακρώματι αὐτοῦ ἢ ἐν τῷ ἀναφαλαντώματι αὐτοῦ,

מג וְרָאָ֨ה אֹת֜וֹ הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֤ה שְׂאֵת־הַנֶּ֙גַע֙ לְבָנָ֣ה אֲדַמְדֶּ֔מֶת בְּקָרַחְתּ֖וֹ א֣וֹ בְגַבַּחְתּ֑וֹ כְּמַרְאֵ֥ה צָרַ֖עַת ע֥וֹר בָּשָֽׂר׃

וְיִחְזֵי יָתֵיהּ כָּהֲנָא וְהָא עוֹמֶק מַכְתָּשָׁא חִיוָר סָמוֹק בְּקַרְחוּתֵיהּ אוֹ בִגְלֵישׁוּתֵיהּ כְּמִחְזֵי סְגִירוּת מְשַׁךְ בִּשְׂרָא.

פלינט֗רהא אלאמאם אן כאנת שאמה אלבלא ביצ֗א מחמרה פי צלעתה או ג֗לחתה עלי סביל מנאט֗ר ברץ֗ סאיר ג֗לד אלבדן ואחכאמהא.

פַליַנטֻ׳רִ אלּאִמַאם אִן כַּאנַתּ שַׁאמַתֻ אַלּבַּלַאאַ בַּיְצַ׳אאַ מֻחמַרַּתַּ פִי צַלעַתִהִ אַוְ פִי גַלחַתִהִ עַלַי׳ סַבִּילִ מַנַאטִ׳רִ בַּרַצִ סַאאִרִ גִלדִאלבַּדַןִ וַאַחכַּאמִהַא

καὶ ὄψεται αὐτὸν ὁ ἱερεὺς καὶ ἰδοὺ ἡ ὄψις τῆς ἁφῆς λευκὴ πυρρίζουσα ἐν τῷ φαλακρώματι αὐτοῦ ἢ ἐν τῷ ἀναφαλαντώματι αὐτοῦ ὡς εἶδος λέπρας ἐν δέρματι τῆς σαρκὸς αὐτοῦ,

מד אִישׁ־צָר֥וּעַ ה֖וּא טָמֵ֣א ה֑וּא טַמֵּ֧א יְטַמְּאֶ֛נּוּ הַכֹּהֵ֖ן בְּרֹאשׁ֥וֹ נִגְעֽוֹ׃

גְּבַר סְגִיר הוּא מְסָאַב הוּא סַאָבָא יְסַאֲבִנֵּיהּ כָּהֲנָא בְּרֵישֵׁיהּ מַכְתָּשֵׁיהּ.

רג֗ל אברץ הו נג֗ס הו פלינג֗סה אלאמאם תנג֗יסא פאן אלבלאה פי ראסה.

פַהֻוַ רַגֻלֹ אַבּרַץֹ וַהֻוַ נַגִסֹ פַליֻנַגִסהֻ אַלּאִמַאם תַּנגִּיסַא פַאִןַּ בַּלַאאֹ פִי רַאסִהִ

ἄνθρωπος λεπρός ἐστιν· μιάνσει μιανεῖ αὐτὸν ὁ ἱερεύς, ἐν τῇ κεφαλῇ αὐτοῦ ἡ ἁφὴ αὐτοῦ.

מה וְהַצָּר֜וּעַ אֲשֶׁר־בּ֣וֹ הַנֶּ֗גַע בְּגָדָ֞יו יִהְי֤וּ פְרֻמִים֙ וְרֹאשׁוֹ֙ יִהְיֶ֣ה פָר֔וּעַ וְעַל־שָׂפָ֖ם יַעְטֶ֑ה וְטָמֵ֥א ׀ טָמֵ֖א יִקְרָֽא׃

וּסְגִירָא דְּבֵיהּ מַכְתָּשָׁא לְבוּשׁוֹהִי יְהוֹן מְבַזְּעִין וְרֵישֵׁיהּ יְהֵי פְרִיעַ וְעַל שָׂפָם כַּאֲבִילָא יִתְעַטַּף וְלָא תִסְתָּאֲבוּ וְלָא תִסְתָּאֲבוּ יִקְרֵי.

ואלאברץ אלד֗י בה אלבלא יג֗ב אן תכון ת֗יאבה ממזקה וראסה שעת֗א ויתלת֗ם עלי שארבה וינאדי אלנג֗ס אלנג֗ס.

וַאלּאבּרַצֻ אַלַּדִ׳י בִּהִ אלּבַּלַאאֻ יַגִבֻּ אַן תַּכֻּוןַ תִ׳יַאבֻּהֻ מֻמַזַּקַתַּ וַרַאסֻהֻ יַכֻּוןֻ שַׁעִתַּ׳א וַיַתַּלַתַּ׳םַ עַלַי׳ שַׁארִבִּהִ וַיֻנַאדִי אַלנַּגִסֻ אַלנַּגִסֻ

Καὶ ὁ λεπρός, ἐν ᾧ ἐστιν ἡ ἁφή, τὰ ἱμάτια αὐτοῦ ἔστω παραλελυμένα καὶ ἡ κεφαλὴ αὐτοῦ ἀκατακάλυπτος, καὶ περὶ τὸ στόμα αὐτοῦ περιβαλέσθω καὶ ἀκάθαρτος κεκλήσεται·

מו כׇּל־יְמֵ֞י אֲשֶׁ֨ר הַנֶּ֥גַע בּ֛וֹ יִטְמָ֖א טָמֵ֣א ה֑וּא בָּדָ֣ד יֵשֵׁ֔ב מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה מוֹשָׁבֽוֹ׃

כָּל יוֹמִין דְּמַכְתָּשָׁא בֵיהּ יְהֵי מְסָאַב מְסָאַב הוּא בִּלְחוֹדוֹהִי יִתֵּיב מִבַּרָא לְמַשְׁרִיתָא מוֹתְבֵיהּ.

טול מא אקאם בה אלבלא ינג֗ס פאנה נג֗ס וליג֗לס פרדא כ֗ארג֗ אלעסכר יכון מקאמה.

טֻולַ מַא אַקַאםַ פִיהִ אלּבַּלַאאֻ יַנגַסֻ פַאִנַּהֻ נַגִסֹ פַליַגלִס פַרדַא כַ׳ארִגַ אַלמֻעַסכַּרִ יַכֻּוןֻ מַקַאמֻהֻ

πάσας τὰς ἡμέρας, ὅσας ἂν ᾖ ἐπ’ αὐτοῦ ἡ ἁφή, ἀκάθαρτος ὢν ἀκάθαρτος ἔσται· κεχωρισμένος καθήσεται, ἔξω τῆς παρεμβολῆς ἔσται αὐτοῦ ἡ διατριβή.

מז וְהַבֶּ֕גֶד כִּֽי־יִהְיֶ֥ה ב֖וֹ נֶ֣גַע צָרָ֑עַת בְּבֶ֣גֶד צֶ֔מֶר א֖וֹ בְּבֶ֥גֶד פִּשְׁתִּֽים׃

וּלְבוּשָׁא אֲרֵי יְהֵי בֵיהּ מַכְתָּשׁ סְגִירוּ בִּלְבוּשׁ עַמַּר אוֹ בִלְבוּשׁ כִּתָּן.

ואי ת֗וב כאן פיה בלא אלברץ מן ת֗וב צוף או כתאן.

וַאִי תַּ׳וְבֵּ כַּאןַ פִיהִ בַּלַאאֻ בַּרַץֵ מִן תַּ׳וְבִּ צֻוףֵ אַוְ

Καὶ ἱματίῳ ἐὰν γένηται ἐν αὐτῷ ἁφὴ λέπρας, ἐν ἱματίῳ ἐρεῷ ἢ ἐν ἱματίῳ στιππυίνῳ,

מח א֤וֹ בִֽשְׁתִי֙ א֣וֹ בְעֵ֔רֶב לַפִּשְׁתִּ֖ים וְלַצָּ֑מֶר א֣וֹ בְע֔וֹר א֖וֹ בְּכׇל־מְלֶ֥אכֶת עֽוֹר׃

אוֹ בְשִׁתְיָא אוֹ בְעִרְבָּא לְכִתָּנָא וּלְעַמְרָא אוֹ בְמַשְׁכָּא אוֹ בְכָל עֲבִידַת מְשַׁךְ.

או סדא או לחמה מן כתאן וצוף או פי ג֗לד או פי מא צנע.

אַוְ בִּאלסַּדַי׳ אַוְ בִּאללֻּחמַתִ מִן כִּתַּאןֵ וַצֻוףֵ אַוְ פִי גִלדֵ אַוְ מִמַּא צֻנִעַ מִנהֻ

ἢ ἐν στήμονι ἢ ἐν κρόκῃ ἢ ἐν τοῖς λινοῖς ἢ ἐν τοῖς ἐρεοῖς ἢ ἐν δέρματι ἢ ἐν παντὶ ἐργασίμῳ δέρματι,

מט וְהָיָ֨ה הַנֶּ֜גַע יְרַקְרַ֣ק ׀ א֣וֹ אֲדַמְדָּ֗ם בַּבֶּ֩גֶד֩ א֨וֹ בָע֜וֹר אֽוֹ־בַשְּׁתִ֤י אוֹ־בָעֵ֙רֶב֙ א֣וֹ בְכׇל־כְּלִי־ע֔וֹר נֶ֥גַע צָרַ֖עַת ה֑וּא וְהׇרְאָ֖ה אֶת־הַכֹּהֵֽן׃

וִיהֵי מַכְתָּשָׁא יָרוֹק אוֹ סָמוֹק בִּלְבוּשָׁא אוֹ בְמַשְׁכָּא אוֹ בְשִׁתְיָא אוֹ בְעִרְבָּא אוֹ בְכָל מָן דִּמְשַׁךְ מַכְתָּשׁ סְגִירוּתָא הוּא וְיִתַּחְזֵי לְכָהֲנָא.

וכאן אלבלא אכ֗צ֗רא או אחמרא פי אלת֗וב או אלג֗לד או אלסדא או אללחמה או פי שי מן אנא אלג֗לוד פד֗לך הו בלוא אלברץ פליורא ללאמאם.

וַכַּאןַ אלבַּלַאאֻ אַכ׳צַ׳רַ אַוְ אַחמַרַ פִי אַלתַּ׳וְבִּ אַוְ אַלּגִלדִ אַוְ אַלסַּדַי׳ אַוְ אַללַחמַתַּ אַוְ פִי שַׁיְאֵ מִן אֻנַי׳ אלּגִלֻודִ פַדַ׳לִךַּ הֻוַ בַּלַאאֻ בַּרַץֵ פַליֻרַ לִלאִמַאםִ

καὶ γένηται ἡ ἁφὴ χλωρίζουσα ἢ πυρρίζουσα ἐν τῷ δέρματι ἢ ἐν τῷ ἱματίῳ ἢ ἐν τῷ στήμονι ἢ ἐν τῇ κρόκῃ ἢ ἐν παντὶ σκεύει ἐργασίμῳ δέρματος, ἁφὴ λέπρας ἐστίν, καὶ δείξει τῷ ἱερεῖ.

נ וְרָאָ֥ה הַכֹּהֵ֖ן אֶת־הַנָּ֑גַע וְהִסְגִּ֥יר אֶת־הַנֶּ֖גַע שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃

וְיִחְזֵי כָהֲנָא יָת מַכְתָּשָׁא וְיַסְגַּר יָת מַכְתָּשָׁא שִׁבְעָא יוֹמִין.

פאד֗א ראה כד֗לך אוקפה סבעה איאם.

פַאִדַ׳א רֻאִי אַוְקַפַהֻ סַבּעַתַּ אִיאמֵ

καὶ ὄψεται ὁ ἱερεὺς τὴν ἁφήν, καὶ ἀφοριεῖ ὁ ἱερεὺς τὴν ἁφὴν ἑπτὰ ἡμέρας.

נא וְרָאָ֨ה אֶת־הַנֶּ֜גַע בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י כִּֽי־פָשָׂ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ בַּ֠בֶּ֠גֶד אֽוֹ־בַשְּׁתִ֤י אֽוֹ־בָעֵ֙רֶב֙ א֣וֹ בָע֔וֹר לְכֹ֛ל אֲשֶׁר־יֵעָשֶׂ֥ה הָע֖וֹר לִמְלָאכָ֑ה צָרַ֧עַת מַמְאֶ֛רֶת הַנֶּ֖גַע טָמֵ֥א הֽוּא׃

וְיִחְזֵי יָת מַכְתָּשָׁא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה אֲרֵי אוֹסֵיף מַכְתָּשָׁא בִּלְבוּשָׁא אוֹ בְשִׁתְיָא אוֹ בְעִרְבָּא אוֹ בְמַשְׁכָּא לְכֹל דְּיִתְעֲבֵיד מַשְׁכָּא לַעֲבִידְתָא סְגִירוּת מְחַסְּרָא מַכְתָּשָׁא מְסָאַב הוּא.

ת֗ם ינט֗רה פי אליום אלסאבע פאן תפשי פי אלת֗וב או אלסדא או אללחמה או פי אלג֗לד וג֗מיע מא יעמל מן אלג֗לד מצנועא פד֗אך אלבלא ברץ מאחק והו נג֗ס.

תֻ׳םַּ יַנטֻ׳רֻהֻ פִי אַליַוְםִ אלסַּאבִּעִ פַאִן תַּפַשַּׁי׳ אלּבַּלַאאֻ פִי אַלתַּ׳וְבִּ אַוְ אַלסַּדַי׳ אַוְ אַלּלֻּחמַתִ אַוְ פִי אלּגִלדִ וַסַאאִרִ מַא יֻעמַלֻ מִןַ אלגִלֻודִמַצנֻועַא פַדַ׳לִךַּ בַּלַאאֻ בַּרַץֵ מַאחִקֵ וַהֻוַ נַגִסֹ

καὶ ὄψεται ὁ ἱερεὺς τὴν ἁφὴν τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ· ἐὰν δὲ διαχέηται ἡ ἁφὴ ἐν τῷ ἱματίῳ ἢ ἐν τῷ στήμονι ἢ ἐν τῇ κρόκῃ ἢ ἐν τῷ δέρματι κατὰ πάντα, ὅσα ἂν ποιηθῇ δέρματα ἐν τῇ ἐργασίᾳ, λέπρα ἔμμονός ἐστιν ἡ ἁφή, ἀκάθαρτός ἐστιν.

נב וְשָׂרַ֨ף אֶת־הַבֶּ֜גֶד א֥וֹ אֶֽת־הַשְּׁתִ֣י ׀ א֣וֹ אֶת־הָעֵ֗רֶב בַּצֶּ֙מֶר֙ א֣וֹ בַפִּשְׁתִּ֔ים א֚וֹ אֶת־כׇּל־כְּלִ֣י הָע֔וֹר אֲשֶׁר־יִהְיֶ֥ה ב֖וֹ הַנָּ֑גַע כִּֽי־צָרַ֤עַת מַמְאֶ֙רֶת֙ הִ֔וא בָּאֵ֖שׁ תִּשָּׂרֵֽף׃

וְיוֹקֵיד יָת לְבוּשָׁא אוֹ יָת שִׁתְיָא אוֹ יָת עִרְבָּא בְּעַמְרָא אוֹ בְכִתָּנָא אוֹ יָת כָּל מָאן דִּמְשַׁךְ דִּיהֵי בֵיהּ מַכְתָּשָׁא אֲרֵי סְגִירוּת מְחַסְּרָא הִיא בְּנוּרָא תִּתּוֹקַד.

פליחרק אלת֗וב או אלסדא או אללחמה כאן מן צוף או כתאן או ג֗מיע אנא אלג֗לוד אלד֗י יכון פיהא אלבלא פאנה ברץ מאחק לד֗אך יחרק באלנאר.

פַליֻחרַקִ אלתַּ׳וְבֻּ אַוְ אַלסַּדַי׳ אַוְ אַלּלֻּחמַתֻ כַּאןַ מִן צֻוףֵ אַוְ כִּתַּאןֵ אַוְ גַמִיעִ אַנִיתִ אלּגִלֻודִ אַלַּדִ׳י יַכֻּוןֻ פִיהַא אַלּבַּלַאאֻ פַאִנַּהֻ בַּרַץֹ מַאחִקֹ לִדַ׳לִךַּ יֻחרַקֻ בִּאלנַּארִ

κατακαύσει τὸ ἱμάτιον ἢ τὸν στήμονα ἢ τὴν κρόκην ἐν τοῖς ἐρεοῖς ἢ ἐν τοῖς λινοῖς ἢ ἐν παντὶ σκεύει δερματίνῳ, ἐν ᾧ ἐὰν ᾖ ἐν αὐτῷ ἡ ἁφή, ὅτι λέπρα ἔμμονός ἐστιν, ἐν πυρὶ κατακαυθήσεται.

נג וְאִם֮ יִרְאֶ֣ה הַכֹּהֵן֒ וְהִנֵּה֙ לֹא־פָשָׂ֣ה הַנֶּ֔גַע בַּבֶּ֕גֶד א֥וֹ בַשְּׁתִ֖י א֣וֹ בָעֵ֑רֶב א֖וֹ בְּכׇל־כְּלִי־עֽוֹר׃

וְאִם יִחְזֵי כָהֲנָא וְהָא לָא אוֹסֵיף מַכְתָּשָׁא בִּלְבוּשָׁא אוֹ בְשִׁתְיָא אוֹ בְעִרְבָּא אוֹ בְכָל מָן דִּמְשַׁךְ.

ואן ראה אלאמאם לם יתפש פי אלת֗וב או אלסדא או אללחמה או ג֗מיע אניה אלג֗לוד.

וַאִן רַאַי׳ אלּאִמַאם פַאִדַ׳א לַם יַתַּפַשַּׁ פִי אַלתַּ׳וְבִּ אַוְ אַלסַּדַי׳ אַוְ אַללֻּחמַתִ אַוְ גַמִיעִ אַנִיתִ אלּגִלֻודִ

ἐὰν δὲ ἴδῃ ὁ ἱερεὺς καὶ μὴ διαχέηται ἡ ἁφὴ ἐν τῷ ἱματίῳ ἢ ἐν τῷ στήμονι ἢ ἐν τῇ κρόκῃ ἢ ἐν παντὶ σκεύει δερματίνῳ,

נד וְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְכִ֨בְּס֔וּ אֵ֥ת אֲשֶׁר־בּ֖וֹ הַנָּ֑גַע וְהִסְגִּיר֥וֹ שִׁבְעַת־יָמִ֖ים שֵׁנִֽית׃

וִיפַקֵּיד כָּהֲנָא וִיחַוְּרוּןעי׳ מש״כ רש״י (פס׳ נח) בחילוק בין צב״ע וחוור. וע״ע מה שנשאר בצ״ע בבאור אונקלוס עוז והדר (במילואים). יָת דְּבֵיהּ מַכְתָּשָׁא וְיַסְגְּרִנֵּיהּ שִׁבְעָא יוֹמִין תִּנְיָנוּת.

פליאמר בגסלה ויוקפה סבעה איאם ת֗אניה.

פַליַאמֻר בִּגַ׳סלִהִ וַיֻוקִּפֻהֻ סַבּעַתַּ אִיאמֵ תַּ׳אַנִיַתַּ

καὶ συντάξει ὁ ἱερεύς, καὶ πλυνεῖ ἐφ’ οὗ ἐὰν ᾖ ἐπ’ αὐτοῦ ἡ ἁφή, καὶ ἀφοριεῖ ὁ ἱερεὺς τὴν ἁφὴν ἑπτὰ ἡμέρας τὸ δεύτερον·

נה וְרָאָ֨ה הַכֹּהֵ֜ן אַחֲרֵ֣י ׀ הֻכַּבֵּ֣ס אֶת־הַנֶּ֗גַע וְ֠הִנֵּ֠ה לֹֽא־הָפַ֨ךְ הַנֶּ֤גַע אֶת־עֵינוֹ֙ וְהַנֶּ֣גַע לֹֽא־פָשָׂ֔ה טָמֵ֣א ה֔וּא בָּאֵ֖שׁ תִּשְׂרְפֶ֑נּוּ פְּחֶ֣תֶת הִ֔וא בְּקָרַחְתּ֖וֹ א֥וֹ בְגַבַּחְתּֽוֹ׃

וְיִחְזֵי כָהֲנָא בָּתַר דְּחַוַּרוּ יָת מַכְתָּשָׁא וְהָא לָא שְׁנָא מַכְתָּשָׁא מִן כִּד הֲוָה וּמַכְתָּשָׁא לָא אוֹסֵיף מְסָאַב הוּא בְּנוּרָא תֵּיקְדִנֵּיהּ תָּבְרָא הִיא בִּשְׁחִיקוּתֵיהּ אוֹ בְחַדָּתוּתֵיהּ.

ת֗ם ינט֗רה בעד מא גסל פאן כאן לם ינקלב לונה ולם יתפש פהו נג֗ס וליחרק באלנאר והי מהלכה כאנת פי סחקה או זיברתה.

תֻ׳םַּ יַנטֻ׳רֻהֻ בַּעדַ מַא גֻ׳סִלַ פַאִן כַּאןַ לַם יַנקַלִבּ לַוְנֻהֻ וַלַם יַתַּפַשַּׁ פַהֻוַ נַגִסֹ פַליֻחרַק בִּאלנַּארִ וַהִי מֻהלִכַּתֹ כַּאנַתּ פִי סַחקַתִהִ אַוְ פִי זִבֻּרַתִהִ

καὶ ὄψεται ὁ ἱερεὺς μετὰ τὸ πλυθῆναι αὐτὸ τὴν ἁφήν, καὶ ἥδε μὴ μετέβαλεν τὴν ὄψιν ἡ ἁφή, καὶ ἡ ἁφὴ οὐ διαχεῖται, ἀκάθαρτόν ἐστιν, ἐν πυρὶ κατακαυθήσεται· ἐστήρισται ἐν τῷ ἱματίῳ ἢ ἐν τῷ στήμονι ἢ ἐν τῇ κρόκῃ.

נו וְאִם֮ רָאָ֣ה הַכֹּהֵן֒ וְהִנֵּה֙ כֵּהָ֣ה הַנֶּ֔גַע אַחֲרֵ֖י הֻכַּבֵּ֣ס אֹת֑וֹ וְקָרַ֣ע אֹת֗וֹ מִן־הַבֶּ֙גֶד֙ א֣וֹ מִן־הָע֔וֹר א֥וֹ מִן־הַשְּׁתִ֖י א֥וֹ מִן־הָעֵֽרֶב׃

וְאִם חֲזָא כָהֲנָא וְהָא עֲמָא מַכְתָּשָׁא בָּתַר דְּחַוַּרוּ יָתֵיהּ וִיבַזַּע יָתֵיהּ מִן לְבוּשָׁא אוֹ מִן מַשְׁכָּא אוֹ מִן שִׁתְיָא אוֹ מִן עִרְבָּא.

פאן ראה קד כבי בעד מא גסל פליכ֗רקה מן אלת֗וב או אלג֗לד ויקטעה מן אלסדא או אללחמה.

וַאִן רַאַי׳ קַד כַּבִּי בַּעדַ מַא גֻ׳סִלַ פַליַחלִקהֻ מִןַ אלתַּ׳וְבִּ אַוְ אַלּגִלדִ וַיֻקַטִעהֻ מִןַ אלסַּדַי׳ אַוְ אַללֻּחמַתִ

καὶ ἐὰν ἴδῃ ὁ ἱερεὺς καὶ ᾖ ἀμαυρὰ ἡ ἁφὴ μετὰ τὸ πλυθῆναι αὐτό, ἀπορρήξει αὐτὸ ἀπὸ τοῦ ἱματίου ἢ ἀπὸ τοῦ δέρματος ἢ ἀπὸ τοῦ στήμονος ἢ ἀπὸ τῆς κρόκης.

נז וְאִם־תֵּרָאֶ֨ה ע֜וֹד בַּ֠בֶּ֠גֶד אֽוֹ־בַשְּׁתִ֤י אֽוֹ־בָעֵ֙רֶב֙ א֣וֹ בְכׇל־כְּלִי־ע֔וֹר פֹּרַ֖חַת הִ֑וא בָּאֵ֣שׁ תִּשְׂרְפֶ֔נּוּ אֵ֥ת אֲשֶׁר־בּ֖וֹ הַנָּֽגַע׃

וְאִם תִּתַּחְזֵי עוֹד בִּלְבוּשָׁא אוֹ בְשִׁתְיָא אוֹ בְעִרְבָּא אוֹ בְכָל מָן דִּמְשַׁךְ סָגְיָא הִיא בְּנוּרָא תֵּיקְדִנֵּיהּ יָת דְּבֵיהּ מַכְתָּשָׁא.

ואן ט֗הרת זיאדה פי אלת֗וב או אלסדא או אללחמה או ג֗מיע אנא אלג֗לוד פהי אלמנתשרה פליחרק באלנאר אלת֗וב אלד֗י פיה אלבלא.

וַאִן טַ׳הַרַתּ דִ׳יַאדַתֹ פִי אַלתַּ׳וְבִּ אַוְ אַלסַּדַי׳ אַוְ אַללֻּחמַתִ אַוְ גַמִיעִ אַנִיתִ אלּגִלֻודִ פַהִי אַלּמֻתַּנַשִּׁרַתֻ פַלתַּחרִק בִּאלנַּארִ אלתַּ׳וְבַּ אַלַּדִ׳י פִיהִ אלּבַּלַאאֻ

ἐὰν δὲ ὀφθῇ ἔτι ἐν τῷ ἱματίῳ ἢ ἐν τῷ στήμονι ἢ ἐν τῇ κρόκῃ ἢ ἐν παντὶ σκεύει δερματίνῳ, λέπρα ἐξανθοῦσά ἐστιν· ἐν πυρὶ κατακαυθήσεται ἐν ᾧ ἐστὶν ἡ ἁφή.

נח וְהַבֶּ֡גֶד אֽוֹ־הַשְּׁתִ֨י אוֹ־הָעֵ֜רֶב אֽוֹ־כׇל־כְּלִ֤י הָעוֹר֙ אֲשֶׁ֣ר תְּכַבֵּ֔ס וְסָ֥ר מֵהֶ֖ם הַנָּ֑גַע וְכֻבַּ֥ס שֵׁנִ֖ית וְטָהֵֽר׃

וּלְבוּשָׁא אוֹ שִׁתְיָא אוֹ עִרְבָּא אוֹ כָל מָאן דִּמְשַׁךְ דִּתְחַוַּר וְיִעְדֵּי מִנְּהוֹן מַכְתָּשָׁא וְיִצְטַבַּע תִּנְיָנוּת וְיִדְכֵּי.

ואלת֗וב או אלסדא או אללחמה או ג֗מיע אנא אלג֗לוד אן גסלת פזאל ענהא אלבלא פלתגסל ת֗אניה ותטהר.

וַאלתַּ׳וְבֻּ אַוְ אַלסַּדַי׳ אַוְ אַללֻּחמַתֻ אַוְ גַמִיעֻ אֻנַי׳ אלּגִלֻודִ אִן גֻ׳סִלַתּ וַזַאלַ עַנהַא אַלּבַּלַאאֻ פַלתֻג׳סַל תַּ׳אַנִיַתַּ וַתַּטהַר

καὶ τὸ ἱμάτιον ἢ ὁ στήμων ἢ ἡ κρόκη ἢ πᾶν σκεῦος δερμάτινον, ὃ πλυθήσεται καὶ ἀποστήσεται ἀπ’ αὐτοῦ ἡ ἁφή, καὶ πλυθήσεται τὸ δεύτερον καὶ καθαρὸν ἔσται.

נט זֹ֠את תּוֹרַ֨ת נֶֽגַע־צָרַ֜עַת בֶּ֥גֶד הַצֶּ֣מֶר ׀ א֣וֹ הַפִּשְׁתִּ֗ים א֤וֹ הַשְּׁתִי֙ א֣וֹ הָעֵ֔רֶב א֖וֹ כׇּל־כְּלִי־ע֑וֹר לְטַהֲר֖וֹ א֥וֹ לְטַמְּאֽוֹ׃

דָּא אוֹרָיְתָא דְּמַכְתָּשׁ סְגִירוּ לְבוּשׁ עַמַּר אוֹ כִתָּנָא אוֹ שִׁתְיָא אוֹ עִרְבָּא אוֹ כָל מָאן דִּמְשַׁךְ לְדַכָּאוּתֵיהּ אוֹ לְסַאָבוּתֵיהּ.

הד֗ה שריעה בלוא אלברץ אלכאין פי ת֗וב צוף או כתאן או סדא או לחמה או שי מן אנא אלג֗לוד ליטהר או ינג֗ס.

הַדִ׳הִ שַׁרִיעַתֻ בַּלוַי׳ אלּבַּרַצִ אַלכַּאאִנַתִ פִי תַּ׳וְבִּ צֻוףֵ אַוְ כִּתַּאןֵ אַוְ סַדַי׳ אַוְ לֻחמַתִ אַוְ שַׁיְאֵ מִן אֻנַי׳ אלּגִלֻודִ לִיַטהַרַ אַוְ לִיַנגַסַ

οὗτος ὁ νόμος ἁφῆς λέπρας ἱματίου ἐρεοῦ ἢ στιππυίνου ἢ στήμονος ἢ κρόκης ἢ παντὸς σκεύους δερματίνου εἰς τὸ καθαρίσαι αὐτὸ ἢ μιᾶναι αὐτό.

ספר ויקרא

פרשת מצרע

מפתח לכתב הערבי־היהודי של התפסיר

אות	ערבית	הגייה
א	ا ء	ā ; ʾ (עצירה)
ב	ب	b
ג (מבוקר) · ג׳ (מנוקד)	غ	gh – ר גרונית
ג׳ (מבוקר) · ג (מנוקד)	ج	j – כמו ג׳ בג׳ירפה
ד	د	d
ד׳	ذ	dh – כ־th באנגלית this
ה	ه	h
ה בסוף מילה · ה׳ · ת	ة	-a (תָּא מַרְבּוּטַה); בסמיכות ‎-at
ו	و	w ; ū
ז	ز	z
ח	ح	ḥ – ח גרונית
ט · ט׳	ط · ظ	ṭ · ẓ – ט ו־ד׳ נחציות

אות	ערבית	הגייה
י · י׳	ي · ى	y, ī · ā בסוף מילה
כ · כ׳	ك · خ	k · kh – כ רפה
ל מ נ	ل م ن	l m n
ס	س	s
ע	ع	ʿ – ע גרונית
פ	ف	f (אין p בערבית)
צ · צ׳	ص · ض	ṣ · ḍ – ס ו־ד נחציות
ק	ق	q – ק עמוקה
ר	ر	r
ש	ش	sh
ת · ת׳	ت · ث	t · th – כ־th באנגלית think

סימן (במנוקד)	ערבית	קריאה
פַתַח · קָמַץ	ـَ	a
חִירִק	ـِ	i
קֻבּוּץ	ـُ	u
שְׁוָא	ـْ	אין תנועה
דגש	ـّ	הכפלה (ובבגדכפ״ת – גם הקשה)
חוֹלַם בסוף מילה	ـٌ	-un (תנוין)
צֵרֵי בסוף מילה	ـٍ	-in (תנוין)
תנועה + א / ו / י		ā / ū / ī ארוכות
אל־	ال	al- ; לפני ת ד ר ז ס ש צ ט ל נ הל׳ נבלעת: אלשמס = ash-shams

פרשת מצרע

פרק ידתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וַיְדַבֵּ֥ר יְיָ֖ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר.

ת֗ם כלם אללה מוסי תכלימא.

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ תַּכּלִימַא

Καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων

ב זֹ֤את תִּֽהְיֶה֙ תּוֹרַ֣ת הַמְּצֹרָ֔ע בְּי֖וֹם טׇהֳרָת֑וֹ וְהוּבָ֖א אֶל־הַכֹּהֵֽן׃

דָּא תְהֵי אוֹרָיְתָא דִּסְגִירָא בְּיוֹמָא דִּדְכוּתֵיהּ וְיִתֵּיתֵי לְוָת כָּהֲנָא.

הד֗ה תכון שריעה֗ אלאברץ פי וקת טהרה אן יותא בכ֗ברה אלי אלאמאם.

הַדִ׳הִ תַּכֻּוןֻ שַׁרִיעַתֻ אַלּאַבּרַצִ פִי וַקתִ טֻהרִהִ אַן יֻאְתַּי׳ בִּכַ׳בַּרִהִ אִלַי׳ אלּאִמַאםִ

Οὗτος ὁ νόμος τοῦ λεπροῦ, ᾗ ἂν ἡμέρᾳ καθαρισθῇ· καὶ προσαχθήσεται πρὸς τὸν ἱερέα,

ג וְיָצָא֙ הַכֹּהֵ֔ן אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה וְרָאָה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְהִנֵּ֛ה נִרְפָּ֥א נֶֽגַע־הַצָּרַ֖עַת מִן־הַצָּרֽוּעַ׃

וְיִפּוֹק כָּהֲנָא לְמִבַּרָא לְמַשְׁרִיתָא וְיִחְזֵי כָהֲנָא וְהָא אִתַּסִּי מַכְתָּשׁ סְגִירוּתָא מִן סְגִירָא.

פליכ֗רג אלאמאם אלי כ֗ארג אלעסכר פאד֗א נט֗ר אלאברץ קד אשפי מן בלוי אלברץ אמר פיה במא יגב.

וַיַכ׳רֻגֻ אַלּאִמַאם אִלַי׳ כַ׳ארִגִ אלמֻעַסכַּרִ פַאִדַ׳א רַאַי׳ אַןַ אלאַבּרַצַ קַד שַׁפִיַ מִן בַּלוַי׳ אלּבַּרַצִ אַמַרַ פִיהַא בִּמַא יַגִבֻּ

καὶ ἐξελεύσεται ὁ ἱερεὺς ἔξω τῆς παρεμβολῆς, καὶ ὄψεται ὁ ἱερεὺς καὶ ἰδοὺ ἰᾶται ἡ ἁφὴ τῆς λέπρας ἀπὸ τοῦ λεπροῦ,

ד וְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְלָקַ֧ח לַמִּטַּהֵ֛ר שְׁתֵּֽי־צִפֳּרִ֥ים חַיּ֖וֹת טְהֹר֑וֹת וְעֵ֣ץ אֶ֔רֶז וּשְׁנִ֥י תוֹלַ֖עַת וְאֵזֹֽב׃

וִיפַקֵּיד כָּהֲנָא וְיִסַּב לִדְמִדַּכֵּי תַּרְתֵּין צִפְּרִין חַיִּין דָּכְיָין וְאָעָא דְּאַרְזָא וּצְבַע זְהוֹרִי וְאֵיזוֹבָא.

ויאמר אלאמאם ויאכ֗ד֗ ללמתטהר עצפורין טאהרין ועוד ארז וחריר קרמז וצעתר.

פַיַאמֻרֻ אַלּאִמַאם וַיַאכֻ׳דֻ׳ לִלמֻתַּטַהִּרִ עֻצפֻורַיְןִ טַאהִרַיְןִ וַעֻודַ אַרזֵ וַחַרִירַ קֻרמֻזֵ וַזַעתַּרַא

καὶ προστάξει ὁ ἱερεὺς καὶ λήμψονται τῷ κεκαθαρισμένῳ δύο ὀρνίθια ζῶντα καθαρὰ καὶ ξύλον κέδρινον καὶ κεκλωσμένον κόκκινον καὶ ὕσσωπον·

ה וְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְשָׁחַ֖ט אֶת־הַצִּפּ֣וֹר הָאֶחָ֑ת אֶל־כְּלִי־חֶ֖רֶשׂ עַל־מַ֥יִם חַיִּֽים׃

וִיפַקֵּיד כָּהֲנָא וְיִכּוֹס יָת צִפְּרָא חֲדָא לְמָאן דַּחֲסַף עַל מֵי מַבּוּעַ.

ת֗ם יאמר אלאמאם בד֗בח אחדהמא פי אנא כ֗זף עלי מא חי יעני נביע.

תֻ׳םַּ יַאמֻרֻ אַלּאִמַאם בִּדַ׳בּחִ אַחַדִהִמַא פִי אִנַאאֵ מִן כַ׳זַףֵ עַלַי׳ מַאאֵ מִן נַבּעֵ

καὶ προστάξει ὁ ἱερεὺς καὶ σφάξουσιν τὸ ὀρνίθιον τὸ ἓν εἰς ἀγγεῖον ὀστράκινον ἐφ’ ὕδατι ζῶντι·

ו אֶת־הַצִּפֹּ֤ר הַֽחַיָּה֙ יִקַּ֣ח אֹתָ֔הּ וְאֶת־עֵ֥ץ הָאֶ֛רֶז וְאֶת־שְׁנִ֥י הַתּוֹלַ֖עַת וְאֶת־הָאֵזֹ֑ב וְטָבַ֨ל אוֹתָ֜ם וְאֵ֣ת ׀ הַצִּפֹּ֣ר הַֽחַיָּ֗ה בְּדַם֙ הַצִּפֹּ֣ר הַשְּׁחֻטָ֔ה עַ֖ל הַמַּ֥יִם הַֽחַיִּֽים׃

יָת צִפְּרָא חַיְתָא יִסַּב יָתַהּ וְיָת אָעָא דְּאַרְזָא וְיָת צְבַע זְהוֹרִי וְיָת אֵיזוֹבָא וְיִטְבּוֹל יָתְהוֹן וְיָת צִפְּרָא חַיְתָא בִּדְמָא דְּצִפְּרָא דִּנְכִיסְתָא עַל מֵי מַבּוּעַ.

ויאכ֗ד֗ אלעצפור אלחי ואלעוד אלארז וחריר אלקרמז ואלצעתר ויג֗מס ד֗לך מע אלעצפור אלחי בדם אלעצפור אלמד֗בוח עלי אלמא אלד֗י מן נביע.

וַלִיַאכֻ׳דִ׳ אַלּעַצפֻורַ אַלחַי וַעֻודַ אַלּאַרזַ וַחַרִירַ אַלּקֻרמֻזִ וַאלּזַעתַּרַ וַיַג׳מִס דַ׳לִךַּ מַעַ אַלּעַצפֻורִ אלחַי בִּדַםִ אלּעַצפֻורִ אלּמַד׳בּוּחִ עַלַי׳ אלּמַאאִ אלּדִ׳י מִן נַבּעֵ

καὶ τὸ ὀρνίθιον τὸ ζῶν λήμψεται αὐτὸ καὶ τὸ ξύλον τὸ κέδρινον καὶ τὸ κλωστὸν κόκκινον καὶ τὸν ὕσσωπον καὶ βάψει αὐτὰ καὶ τὸ ὀρνίθιον τὸ ζῶν εἰς τὸ αἷμα τοῦ ὀρνιθίου τοῦ σφαγέντος ἐφ’ ὕδατι ζῶντι·

ז וְהִזָּ֗ה עַ֧ל הַמִּטַּהֵ֛ר מִן־הַצָּרַ֖עַת שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וְטִ֣הֲר֔וֹ וְשִׁלַּ֛ח אֶת־הַצִּפֹּ֥ר הַֽחַיָּ֖ה עַל־פְּנֵ֥י הַשָּׂדֶֽה׃

וְיַדֵּי עַל דְּמִדַּכֵּי מִן סְגִירוּתָא שְׁבַע זִמְנִין וִידַכֵּינֵיהּ וִישַׁלַּח יָת צִפְּרָא חַיְתָא עַל אַפֵּי חַקְלָא.

וינצ֗ח עלי אלמתטהר מן אלברץ ז׳ מראר ויטהרה ויטלק אלעצפור אלחי אלי וגה אלצחרא.

וַיַנצַ׳ח עַלַי׳ אלּמֻתַּטַהִּרִ מִןַ אלבַּרַצִ סַבּעַ מִרַארֵ וַיֻטהִרֻהֻ וַיֻטלִקִ אלּעַצפֻורַ אַלחַי עַלַי׳ וַגהִ אלצַּחרַאאִ

καὶ περιρρανεῖ ἐπὶ τὸν καθαρισθέντα ἀπὸ τῆς λέπρας ἑπτάκις, καὶ καθαρὸς ἔσται· καὶ ἐξαποστελεῖ τὸ ὀρνίθιον τὸ ζῶν εἰς τὸ πεδίον.

ח וְכִבֶּס֩ הַמִּטַּהֵ֨ר אֶת־בְּגָדָ֜יו וְגִלַּ֣ח אֶת־כׇּל־שְׂעָר֗וֹ וְרָחַ֤ץ בַּמַּ֙יִם֙ וְטָהֵ֔ר וְאַחַ֖ר יָב֣וֹא אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וְיָשַׁ֛ב מִח֥וּץ לְאׇהֳל֖וֹ שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃

וִיצַבַּע דְּמִדַּכֵּי יָת לְבוּשׁוֹהִי וִיגַלַּח יָת כָּל שַׂעֲרֵיהּ וְיִסְחֵי בְמַיָּא וְיִדְכֵּי וּבָתַר כֵּן יֵיעוֹל לְמַשְׁרִיתָא וְיִתֵּיב מִבַּרָא לְמַשְׁכְּנֵיהּ שִׁבְעָא יוֹמִין.

ת֗ם יג֗סל אלמתטהר ת֗יאבה ויחלק גמיע שערה וירחץ֗ באלמא פיטהר ובעד ד֗לך ידכ֗ל אלי אלעסכר ויקים כ֗ארג מנזלה ז׳ איאם.

תֻ׳םַּ יַג׳סִלֻ אַלּמֻתַּטַהִּרֻ תִ׳יַאבַּהֻ וַיַחלֻקֻ גַמִיעַ שַׁערִהִ וַיַרחַץֻ׳ בִּאלּמַאאִ וַיַטהַרֻ וַבַּעדַ דַ׳לִךַּ יַדכֻ׳לֻ אִלַי׳ אַלמֻעַסכַּרִ וַיֻקִים כַ׳ארִגַ מַנזִלִהִ סַבּעַתַּ אִיאמֵ

καὶ πλυνεῖ ὁ καθαρισθεὶς τὰ ἱμάτια αὐτοῦ καὶ ξυρηθήσεται αὐτοῦ πᾶσαν τὴν τρίχα καὶ λούσεται ἐν ὕδατι καὶ καθαρὸς ἔσται· καὶ μετὰ ταῦτα εἰσελεύσεται εἰς τὴν παρεμβολὴν καὶ διατρίψει ἔξω τοῦ οἴκου αὐτοῦ ἑπτὰ ἡμέρας.

ט וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י יְגַלַּ֣ח אֶת־כׇּל־שְׂעָר֗וֹ אֶת־רֹאשׁ֤וֹ וְאֶת־זְקָנוֹ֙ וְאֵת֙ גַּבֹּ֣ת עֵינָ֔יו וְאֶת־כׇּל־שְׂעָר֖וֹ יְגַלֵּ֑חַ וְכִבֶּ֣ס אֶת־בְּגָדָ֗יו וְרָחַ֧ץ אֶת־בְּשָׂר֛וֹ בַּמַּ֖יִם וְטָהֵֽר׃

וִיהֵי בְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה יְגַלַּח יָת כָּל שַׂעֲרֵיהּ יָת רֵישֵׁיהּ וְיָת דִּקְנֵיהּ וְיָת גְּבִינֵי עֵינוֹהִי וְיָת כָּל שַׂעֲרֵיהּ יְגַלַּח וִיצַבַּע יָת לְבוּשׁוֹהִי וְיַסְחֵי יָת בִּשְׂרֵיהּ בְּמַיָּא וְיִדְכֵּי.

פאד֗א כאן פי יום אלז׳ יחלק איצ֗א גמיע שער ראסה ולחיתה וחואגב עיניה מע סאיר שערה ויג֗סל ת֗יאבה וירחץ֗ בדנה באלמא ויטהר.

פַאִדַ׳א כַּאןַ פִי אַליַוְםִ אלסַּאבִּעִ יַחלֻקֻ גַמִיעַ שַׁערִ רַאסִהִ וַלִחיַתִהִ וַחַוַאגִבִּ עַיְנַיְהִ מַעַ סַאאִרִ שַׁערִהִ וַיַג׳סִלֻ תִ׳יַאבַּהֻ וַיַרחַץֻ׳ בַּדַנַהֻ בִּאלּמַאאִ וַיַטהַרֻ

Καὶ ἔσται τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ ξυρηθήσεται πᾶσαν τὴν τρίχα αὐτοῦ, τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ καὶ τὸν πώγωνα καὶ τὰς ὀφρύας καὶ πᾶσαν τὴν τρίχα αὐτοῦ ξυρηθήσεται· καὶ πλυνεῖ τὰ ἱμάτια καὶ λούσεται τὸ σῶμα αὐτοῦ ὕδατι καὶ καθαρὸς ἔσται.

י וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֗י יִקַּ֤ח שְׁנֵֽי־כְבָשִׂים֙ תְּמִימִ֔ם וְכַבְשָׂ֥ה אַחַ֛ת בַּת־שְׁנָתָ֖הּ תְּמִימָ֑ה וּשְׁלֹשָׁ֣ה עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֤לֶת מִנְחָה֙ בְּלוּלָ֣ה בַשֶּׁ֔מֶן וְלֹ֥ג אֶחָ֖ד שָֽׁמֶן׃

וּבְיוֹמָא תְּמִינָאָה יִסַּב תְּרֵין אִמְּרִין שַׁלְמִין וְאִמַּרְתָּא חֲדָא בַּת שַׁתַּהּ שַׁלְמְתָא וּתְלָתָא עֶשְׂרוֹנִין סוּלְתָּא מִנְחָתָא דְּפִילָא בִמְשַׁח וְלוֹגָא חַד דְּמִשְׁחָא.

ופי יום אלח׳ יקדם כ֗רופין צחיחין ורכ֗לה בנת סנתהא צחיחה ות֗לת֗ עשור מן סמד הדיה מלתותה באלדהן ולג֗ דהן.

וַפִי אַליַוְםִ אלתַּ׳אמִןִ יֻקַדִּם כַ׳רֻופַיְןִ צַחִיחַיְןִ וַרַחלַתַּ אִבּנַתַּ סַנַתִהַא צַחִיחַתַּ וַתַּ׳לַאתַּ׳תַּ עֻשֻׁוְרַ סִמִידֵ הַדִיתַּ מַלתֻותַּתַּ בִּדֻהןֵ וַלֻגַ דֻהןֵ

καὶ τῇ ἡμέρᾳ τῇ ὀγδόῃ λήμψεται δύο ἀμνοὺς ἐνιαυσίους ἀμώμους καὶ πρόβατον ἐνιαύσιον ἄμωμον καὶ τρία δέκατα σεμιδάλεως εἰς θυσίαν πεφυραμένης ἐν ἐλαίῳ καὶ κοτύλην ἐλαίου μίαν,

יא וְהֶעֱמִ֞יד הַכֹּהֵ֣ן הַֽמְטַהֵ֗ר אֵ֛ת הָאִ֥ישׁ הַמִּטַּהֵ֖ר וְאֹתָ֑ם לִפְנֵ֣י יְיָ֔ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

וִיקִים כָּהֲנָא דִּמְדַכֵּי יָת גּוּבְרָא דְּמִדַּכֵּי וְיָתְהוֹן קֳדָם יְיָ בִּתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא.

ויוקף אלאמַם אלמטהר אלרגל אלמתטהר והו בין ידי אללה ענד כ֗בא אלמחצ֗ר.

וַיֻוקִּפֻ אַלּאִמַאם אַלּמֻטַהִּרֻ אַלרַּגֻלַ אַלּמֻתַּטַהִּרַ וַהֻם בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ עִנדַ בַּאבִּ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ

καὶ στήσει ὁ ἱερεὺς ὁ καθαρίζων τὸν ἄνθρωπον τὸν καθαριζόμενον καὶ ταῦτα ἔναντι κυρίου ἐπὶ τὴν θύραν τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου.

יב וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַכֶּ֣בֶשׂ הָאֶחָ֗ד וְהִקְרִ֥יב אֹת֛וֹ לְאָשָׁ֖ם וְאֶת־לֹ֣ג הַשָּׁ֑מֶן וְהֵנִ֥יף אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְיָ

וְיִסַּב כָּהֲנָא יָת אִמְּרָא חַדָא וִיקָרֵיב יָתֵיהּ לַאֲשָׁמָא וְיָת לוֹגָא דְּמִשְׁחָא וִירִים יָתְהוֹן אֲרָמָא קֳדָם יְיָ.

ויאכ֗ד אלאמַם אחד אלכ֗רופין ליקרבה ען אלאת֗ם ולג֗ אלדהן וירגחהמא תרגיחא בין ידי אללה.

וַיַאכֻ׳דֻ׳ אַלּאִמַאם אַחדַ אַלּכַ׳רֻופַיְןִ לִיֻקַרִּבַּהֻ עַןִ אלאִת׳םִ וַלֻגַ אַלדֻהןִ וַיֻחַרִּכֻּהַא תַּחרִיךַּא בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ

καὶ λήμψεται ὁ ἱερεὺς τὸν ἀμνὸν τὸν ἕνα καὶ προσάξει αὐτὸν τῆς πλημμελείας καὶ τὴν κοτύλην τοῦ ἐλαίου καὶ ἀφοριεῖ αὐτὸ ἀφόρισμα ἔναντι κυρίου·

יג וְשָׁחַ֣ט אֶת־הַכֶּ֗בֶשׂ בִּ֠מְק֠וֹם אֲשֶׁ֨ר יִשְׁחַ֧ט אֶת־הַֽחַטָּ֛את וְאֶת־הָעֹלָ֖ה בִּמְק֣וֹם הַקֹּ֑דֶשׁ כִּ֡י כַּ֠חַטָּ֠את הָאָשָׁ֥ם הוּא֙ לַכֹּהֵ֔ן קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים הֽוּא׃

וְיִכּוֹס יָת אִמְּרָא בְּאַתְרָא דְּיִכּוֹס יָת חַטָּתָא וְיָת עֲלָתָא בַּאֲתַר קוּדְשָׁאי״ג קַדִיש. אֲרֵי כְּחַטָּתָא אֲשָׁמָא הוּא לְכָהֲנָא קוֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הוּא.

ת֗ם יד֗בחה פי אלמוצ֗ע אלד֗י יד֗בח אלד֗כוה ואלצעידה פי מוצ֗ע אלקדס לאן קרבאן אלאת֗ם הו כאלד֗כוה ללאמֵם מן כ֗ואץ אלאקדאס.

תֻ׳םַּ יַד׳בַּחֻהֻ פִי אלּמַוְצִ׳עִ אלּדִ׳י יַד׳בַּחֻ אַלזַכּוַתַּ וַאלצַעִידַתַּ פִי מַוְצִ׳עִ אלּקֻדֻסִ לִאַןַ קֻרבַּאןַ אלאִת׳ם הֻוַ כַּאלזַכּוַתִ לִלאִמַאם מִן כַ׳וַאצִ אלּאַקדַאסִ

καὶ σφάξουσιν τὸν ἀμνὸν ἐν τόπῳ, οὗ σφάζουσιν τὰ ὁλοκαυτώματα καὶ τὰ περὶ ἁμαρτίας, ἐν τόπῳ ἁγίῳ· ἔστιν γὰρ τὸ περὶ ἁμαρτίας ὥσπερ τὸ τῆς πλημμελείας, ἔστιν τῷ ἱερεῖ, ἅγια ἁγίων ἐστίν.

יד וְלָקַ֣ח הַכֹּהֵן֮ מִדַּ֣ם הָאָשָׁם֒ וְנָתַן֙ הַכֹּהֵ֔ן עַל־תְּנ֛וּךְ אֹ֥זֶן הַמִּטַּהֵ֖ר הַיְמָנִ֑ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדוֹ֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְל֖וֹ הַיְמָנִֽית׃

וְיִסַּב כָּהֲנָא מִדְּמָא דַּאֲשָׁמָא וְיִתֵּין כָּהֲנָא עַל רוּם אוּדְנָא דְּמִדַּכֵּי דְּיַמִּינָא וְעַל אִלְיוֹן יְדֵיהּ דְּיַמִּינָא וְעַל אִלְיוֹן רַגְלֵיהּ דְּיַמִּינָא.

ת֗ם יאכ֗ד֗ מן דמה ויגעל עלי שחמה אד֗ן אלמטהר אלימין ועלי בהאם ידה אלימין ובהאם רגלה אלימין.

תֻ׳םַּ יַאכֻ׳דֻ׳ מִן דַמִהִ וַיַגעַלֻ עַלַי׳ גֻ׳צ׳רֻופִ שַׁחמַתִ אֻדֻ׳ןִ אלּמֻתַּטַהִּרִ אלּיֻמנַי׳ עַלַי׳ אִבּהַאםִ יַדִהִ אלּיֻמנַי׳ וַאִבּהַאםִ רִגלִהִ אלּיֻמנַי׳

καὶ λήμψεται ὁ ἱερεὺς ἀπὸ τοῦ αἵματος τοῦ τῆς πλημμελείας, καὶ ἐπιθήσει ὁ ἱερεὺς ἐπὶ τὸν λοβὸν τοῦ ὠτὸς τοῦ καθαριζομένου τοῦ δεξιοῦ καὶ ἐπὶ τὸ ἄκρον τῆς χειρὸς τῆς δεξιᾶς καὶ ἐπὶ τὸ ἄκρον τοῦ ποδὸς τοῦ δεξιοῦ.

טו וְלָקַ֥ח הַכֹּהֵ֖ן מִלֹּ֣ג הַשָּׁ֑מֶן וְיָצַ֛ק עַל־כַּ֥ף הַכֹּהֵ֖ן הַשְּׂמָאלִֽית׃

וְיִסַּב כָּהֲנָא מִלּוֹגָא דְּמִשְׁחָא וִירִיק עַל יְדָא דְּכָהֲנָא דִּשְׂמָאלָא.

ויאכ֗ד֗ אלאמם מן לג֗ אלדהן ויצב פי כפיה אליסאר.

וַיַאכֻ׳דֻ׳ אַלּאִמַאם מִן לֻגִ אלדֻהןִ וַיַצֻבֻּ עַלַי׳ כַּפִהִ אלּיֻסרַי׳

καὶ λαβὼν ὁ ἱερεὺς ἀπὸ τῆς κοτύλης τοῦ ἐλαίου ἐπιχεεῖ ἐπὶ τὴν χεῖρα τοῦ ἱερέως τὴν ἀριστερὰν

טז וְטָבַ֤ל הַכֹּהֵן֙ אֶת־אֶצְבָּע֣וֹ הַיְמָנִ֔ית מִן־הַשֶּׁ֕מֶן אֲשֶׁ֥ר עַל־כַּפּ֖וֹ הַשְּׂמָאלִ֑ית וְהִזָּ֨ה מִן־הַשֶּׁ֧מֶן בְּאֶצְבָּע֛וֹ שֶׁ֥בַע פְּעָמִ֖ים לִפְנֵ֥י יְיָ

וְיִטְבּוֹל כָּהֲנָא יָת אֶצְבְּעֵיהּ דְּיַמִּינָא מִן מִשְׁחָא דְּעַל יְדֵיהּ דִּשְׂמָאלָא וְיַדֵּי מִן מִשְׁחָא בְּאֶצְבְּעֵיהּ שְׁבַע זִמְנִין קֳדָם יְיָ.

ת֗ם יג֗מס אצבעה אלימין פי אלדהן אלד֗י עלי כפה אליסאר וינצ֗ח ז׳ מראר בין ידי אללה.

וַיַג׳מִסֻ אִצבַּעַהֻ אַלּיֻמנַי׳ מִןַ אלדֻהןִ אלּדִ׳י עַלַי׳ יַדִהִ אלּיֻסרַי׳ וַיַנצַ׳חֻ מִנהֻ בִּאִצבַּעִהִ סַבּעַ מִרַארֵ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ

καὶ βάψει τὸν δάκτυλον τὸν δεξιὸν ἀπὸ τοῦ ἐλαίου τοῦ ὄντος ἐπὶ τῆς χειρὸς τῆς ἀριστερᾶς καὶ ῥανεῖ ἑπτάκις τῷ δακτύλῳ ἔναντι κυρίου·

יז וּמִיֶּ֨תֶר הַשֶּׁ֜מֶן אֲשֶׁ֣ר עַל־כַּפּ֗וֹ יִתֵּ֤ן הַכֹּהֵן֙ עַל־תְּנ֞וּךְ אֹ֤זֶן הַמִּטַּהֵר֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדוֹ֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְל֖וֹ הַיְמָנִ֑ית עַ֖ל דַּ֥ם הָאָשָֽׁם׃

וּמִשְּׁאָר מִשְׁחָא דְּעַל יְדֵיהּ יִתֵּין כָּהֲנָא עַל רוּם אוּדְנָא דְּמִדַּכֵּי דְּיַמִּינָא וְעַל אִלְיוֹן יְדֵיהּ דְּיַמִּינָא וְעַל אִלְיוֹן רַגְלֵיהּ דְּיַמִּינָא עַל דְּמָא דַּאֲשָׁמָא.

ת֗ם יצ֗ע מן באקיה עלי שחמה אד֗ן אלמתטהר אלימין ועלי בהאם ידה אלימין ועלי בהאם רגלה אלימין עלי דם קרבאן אלאת֗ם.

תֻ׳םַּ יַצַ׳עֻ מִן בַּאקִיהִ עַלַי׳ גֻ׳צ׳רֻופִ שַׁחמַתִ אֻדֻ׳ןִ אלּמֻתַּטַהִּרִ אלּיֻמנַי׳ עַלַי׳ אִבּהַאםִ יַדִהִ אלּיֻמנַי׳ וַאִבּהַאםִ רִגלִהִ אלּיֻמנַי׳ עַלַי׳ דַםִ קֻרבַּאןִ אלּאִת׳םִ

τὸ δὲ καταλειφθὲν ἔλαιον τὸ ὂν ἐν τῇ χειρὶ ἐπιθήσει ὁ ἱερεὺς ἐπὶ τὸν λοβὸν τοῦ ὠτὸς τοῦ καθαριζομένου τοῦ δεξιοῦ καὶ ἐπὶ τὸ ἄκρον τῆς χειρὸς τῆς δεξιᾶς καὶ ἐπὶ τὸ ἄκρον τοῦ ποδὸς τοῦ δεξιοῦ ἐπὶ τὸν τόπον τοῦ αἵματος τοῦ τῆς πλημμελείας·

יח וְהַנּוֹתָ֗ר בַּשֶּׁ֙מֶן֙ אֲשֶׁר֙ עַל־כַּ֣ף הַכֹּהֵ֔ן יִתֵּ֖ן עַל־רֹ֣אשׁ הַמִּטַּהֵ֑ר וְכִפֶּ֥ר עָלָ֛יו הַכֹּהֵ֖ן לִפְנֵ֥י יְיָ

וּדְיִשְׁתְּאַר בְּמִשְׁחָא דְּעַל יְדָא דְּכָהֲנָא יִתֵּין עַל רֵישָׁא דְּמִדַּכֵּי וִיכַפַּר עֲלוֹהִי כָּהֲנָא קֳדָם יְיָ.

ואלפאצ֗ל מנה יצ֗עה עלי ראס אלמתטהר ויסתגפר ענה בין ידי אללה.

וַאלּפַצ׳לַתֻ מִנהֻ יַצַ׳עֻהַא עַלַי׳ רַאסִ אלּמֻתַּטַהִּרִ וַיַסתַּג׳פִרֻ עַנהֻ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ

τὸ δὲ καταλειφθὲν ἔλαιον τὸ ἐπὶ τῆς χειρὸς τοῦ ἱερέως ἐπιθήσει ὁ ἱερεὺς ἐπὶ τὴν κεφαλὴν τοῦ καθαρισθέντος, καὶ ἐξιλάσεται περὶ αὐτοῦ ὁ ἱερεὺς ἔναντι κυρίου.

יט וְעָשָׂ֤ה הַכֹּהֵן֙ אֶת־הַ֣חַטָּ֔את וְכִפֶּ֕ר עַל־הַמִּטַּהֵ֖ר מִטֻּמְאָת֑וֹ וְאַחַ֖ר יִשְׁחַ֥ט אֶת־הָעֹלָֽה׃

וְיַעֲבֵיד כָּהֲנָא יָת חַטָּתָא וִיכַפַּר עַל דְּמִדַּכֵּי מִסְּאוֹבְתֵיהּ וּבָתַר כֵּן יִכּוֹס יָת עֲלָתָא.

ת֗ם יעמל אלאמם אלד֗כוה ויסתג֗פר ען אלמתטהר מן נגאסתה ובעד ד֗לך יד֗בח אלצעידה.

תֻ׳םַּ יַעמַלֻ אַלּאִמַאם אַלזַכּוַתַּ וַיַסתַּג׳פִרֻ עַןִ אלמֻתַּטַהִּרִ מִן נִגסַתִהִ וַבַּעדַ דַ׳לִךַּ יַד׳בַּחֻ אַלצַּעִידַתַּ

καὶ ποιήσει ὁ ἱερεὺς τὸ περὶ τῆς ἁμαρτίας, καὶ ἐξιλάσεται ὁ ἱερεὺς περὶ τοῦ ἀκαθάρτου τοῦ καθαριζομένου ἀπὸ τῆς ἁμαρτίας αὐτοῦ· καὶ μετὰ τοῦτο σφάξει ὁ ἱερεὺς τὸ ὁλοκαύτωμα.

כ וְהֶעֱלָ֧ה הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הָעֹלָ֥ה וְאֶת־הַמִּנְחָ֖ה הַמִּזְבֵּ֑חָה וְכִפֶּ֥ר עָלָ֛יו הַכֹּהֵ֖ן וְטָהֵֽר׃

וְיַסֵּיק כָּהֲנָא יָת עֲלָתָא וְיָת מִנְחָתָא לְמַדְבְּחָא וִיכַפַּר עֲלוֹהִי כָּהֲנָא וְיִדְכֵּי.

ת֗ם יצעד אלצעידה ואלהדיה עלי אלמד֗בח ויסתג֗פר ענה אלאמאם ויטהר.

תֻ׳םַּ יֻצעִדֻ אַלצַּעִידַתַּ וַאלּהַדִיתַּ עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ וַיַסתַּג׳פִרֻ עַנהֻ אַלּאִמַאם וַיַטהַרֻ

καὶ ἀνοίσει ὁ ἱερεὺς τὸ ὁλοκαύτωμα καὶ τὴν θυσίαν ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον ἔναντι κυρίου· καὶ ἐξιλάσεται περὶ αὐτοῦ ὁ ἱερεύς, καὶ καθαρισθήσεται.

כא וְאִם־דַּ֣ל ה֗וּא וְאֵ֣ין יָדוֹ֮ מַשֶּׂ֒גֶת֒ וְ֠לָקַ֠ח כֶּ֣בֶשׂ אֶחָ֥ד אָשָׁ֛ם לִתְנוּפָ֖ה לְכַפֵּ֣ר עָלָ֑יו וְעִשָּׂר֨וֹן סֹ֜לֶת אֶחָ֨ד בָּל֥וּל בַּשֶּׁ֛מֶן לְמִנְחָ֖ה וְלֹ֥ג שָֽׁמֶן׃

וְאִם מִסְכֵּן הוּא וְלֵית יְדֵיהּ מַדְבְּקָא וְיִסַּב אִמַּר חַד אֲשָׁמָא לַאֲרָמָא לְכַפָּרָא עֲלוֹהִי וְעֶשְׂרוֹנָא סוּלְתָּא חַד דְּפִיל בִּמְשַׁח לְמִנְחָתָא וְלוֹגָא דְּמִשְׁחָא.

ואן כאן פקירא לא תנאל ידה ד֗לך פליקרב כ֗רופא ואחדא קרבאן אלאת֗ם ללתחריך ליסתג֗פר ענה ועשר מן סמיד מלתות בדהן אלהדיה ולג֗ דהן.

וַאִן כַּאןַ פַקִירַא לַם תַּנַל יַדֻהֻ דַ׳לִךַּ פַליֻקַרִּבּ כַ׳רֻופַא וַאחִדַא קֻרבַּאןַ אלאִת׳ם לִלתַּחרִיךִּ לִיֻסתַּג׳פַרַ עַנהֻ וַעֻשׁרַא מִן סִמִידמַלתֻותֵ בִּדֻהןֵ הַדִיתַּ וַלֻגַ דֻהןֵ

Ἐὰν δὲ πένηται καὶ ἡ χεὶρ αὐτοῦ μὴ εὑρίσκῃ, λήμψεται ἀμνὸν ἕνα εἰς ὃ ἐπλημμέλησεν εἰς ἀφαίρεμα ὥστε ἐξιλάσασθαι περὶ αὐτοῦ καὶ δέκατον σεμιδάλεως πεφυραμένης ἐν ἐλαίῳ εἰς θυσίαν καὶ κοτύλην ἐλαίου μίαν

כב וּשְׁתֵּ֣י תֹרִ֗ים א֤וֹ שְׁנֵי֙ בְּנֵ֣י יוֹנָ֔ה אֲשֶׁ֥ר תַּשִּׂ֖יג יָד֑וֹ וְהָיָ֤ה אֶחָד֙ חַטָּ֔את וְהָאֶחָ֖ד עֹלָֽה׃

וּתְרֵין שַׁפְנִינִין אוֹ תְּרֵין בְּנֵי יוֹנָה דְּתַדְבֵּיק יְדֵיהּ וִיהֵי חַד חַטָּתָא וְחַד עֲלָתָא.

ושפנינין או פרכ֗י חמאם עלי מא תנאל ידה פיכון אחדהמא ד֗כוה ואלאכ֗ר צעידה.

וַשַׁפנִינַיְןַ אַוְ פַרכַ׳יְ חַמַאמֵ עַלַי׳ מַא תַּנַאלֻ יַדֻהֻ פַיַכֻּוןֻ אַחַדֻהֻמַא זַכּוַתַּ וַאלּאַכַ׳רַ צַעִידַתַּ

καὶ δύο τρυγόνας ἢ δύο νεοσσοὺς περιστερῶν, ὅσα εὗρεν ἡ χεὶρ αὐτοῦ, καὶ ἔσται ἡ μία περὶ ἁμαρτίας καὶ ἡ μία εἰς ὁλοκαύτωμα·

כג וְהֵבִ֨יא אֹתָ֜ם בַּיּ֧וֹם הַשְּׁמִינִ֛י לְטׇהֳרָת֖וֹ אֶל־הַכֹּהֵ֑ן אֶל־פֶּ֥תַח אֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד לִפְנֵ֥י יְיָ

וְיַיְתֵי יָתְהוֹן בְּיוֹמָא תְּמִינָאָה לִדְכוּתֵיהּ לְוָת כָּהֲנָא לִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא לִקְדָם יְיָ.

וליתאתי בהמא פי אליום אלח׳ מן אול טהרה אלי אלאמאם אלי באב כ֗בא אלמחצ֗ר בין ידי אללה.

פַליַאתִ בִּהִמַא פִי אַליַוְםִ אלתַּ׳אמִןִ מִן אַוַּלִ טֻהרִהִ אִלַי׳ אלּאִמַאם אִלַי׳ בַּאבִּ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ

καὶ προσοίσει αὐτὰ τῇ ἡμέρᾳ τῇ ὀγδόῃ εἰς τὸ καθαρίσαι αὐτὸν πρὸς τὸν ἱερέα ἐπὶ τὴν θύραν τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου ἔναντι κυρίου.

כד וְלָקַ֧ח הַכֹּהֵ֛ן אֶת־כֶּ֥בֶשׂ הָאָשָׁ֖ם וְאֶת־לֹ֣ג הַשָּׁ֑מֶן וְהֵנִ֨יף אֹתָ֧ם הַכֹּהֵ֛ן תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְיָ

וְיִסַּב כָּהֲנָא יָת אִמְּרָא דַּאֲשָׁמָא וְיָת לוֹגָא דְּמִשְׁחָא וִירִים יָתְהוֹן כָּהֲנָא אָרָמָא קֳדָם יְיָ.

ויאכ֗ד אלאמם כ֗רוף קרבאן אלאת֗ם ואללג֗ אלדהן וירגחהמא תרגיחא בין ידי אללה.

וַיַאכֻ׳דֻ׳ אַלּאִמַאם כַ׳רֻוףַ קֻרבַּאןִ אלּאִת׳םִ וַלֻגַ אַלדֻהןִ וַיַחַרַּכֻּהַא אַלּאִמַאם תַּחרִיךַּא בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ

καὶ λαβὼν ὁ ἱερεὺς τὸν ἀμνὸν τῆς πλημμελείας καὶ τὴν κοτύλην τοῦ ἐλαίου ἐπιθήσει αὐτὰ ἐπίθεμα ἔναντι κυρίου.

כה וְשָׁחַט֮ אֶת־כֶּ֣בֶשׂ הָֽאָשָׁם֒ וְלָקַ֤ח הַכֹּהֵן֙ מִדַּ֣ם הָֽאָשָׁ֔ם וְנָתַ֛ן עַל־תְּנ֥וּךְ אֹֽזֶן־הַמִּטַּהֵ֖ר הַיְמָנִ֑ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדוֹ֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְל֖וֹ הַיְמָנִֽית׃

וְיִכּוֹס יָת אִמְּרָא דַּאֲשָׁמָא וְיִסַּב כָּהֲנָא מִדְּמָא דַּאֲשָׁמָא וְיִתֵּין עַל רוּם אוּדְנָא דְּמִדַּכֵּי דְּיַמִּינָא וְעַל אִלְיוֹן יְדֵיהּ דְּיַמִּינָא וְעַל אִלְיוֹן רַגְלֵיהּ דְּיַמִּינָא.

ת֗ם ידבחה ויאכ֗ד֗ מן דמה ויצ֗ע עלי שחמה אד֗ן אלמתטהר אלימין ועלי בהאם ידה אלימין ועלי בהאם רגלה אלימין.

תֻ׳םַּ יַד׳בַּחֻהֻ וַיַאכֻ׳דֻ׳ מִן דַמִהִ וַיַצַ׳עֻ עַלַי׳ גֻ׳צ׳רֻופִ שַׁחמַתִ אֻדֻ׳ןִ אלּמֻתַּטַהִּרִ אלּיֻמנַי׳ עַלַי׳ אִבּהַאםִ יַדִהִ אלּיֻמנַי׳ וַעַלַי׳ אִבּהַאםִ רִגלִהִ אלּיֻמנַי׳

καὶ σφάξει τὸν ἀμνὸν τῆς πλημμελείας καὶ λήμψεται ὁ ἱερεὺς ἀπὸ τοῦ αἵματος τοῦ τῆς πλημμελείας καὶ ἐπιθήσει ἐπὶ τὸν λοβὸν τοῦ ὠτὸς τοῦ καθαριζομένου τοῦ δεξιοῦ καὶ ἐπὶ τὸ ἄκρον τῆς χειρὸς τῆς δεξιᾶς καὶ ἐπὶ τὸ ἄκρον τοῦ ποδὸς τοῦ δεξιοῦ.

כו וּמִן־הַשֶּׁ֖מֶן יִצֹ֣ק הַכֹּהֵ֑ן עַל־כַּ֥ף הַכֹּהֵ֖ן הַשְּׂמָאלִֽית׃

וּמִן מִשְׁחָא יְרִיק כָּהֲנָא עַל יְדָא דְּכָהֲנָא דִּשְׂמָאלָא.

ויצב מן אלדהן פי כפיה אליסאר.

וַמִןַ אלדֻהןִ יַצֻבֻּ אַלּאִמַאם פִי כַּפִהִ אלּיֻסרַי׳

καὶ ἀπὸ τοῦ ἐλαίου ἐπιχεεῖ ὁ ἱερεὺς ἐπὶ τὴν χεῖρα τοῦ ἱερέως τὴν ἀριστεράν,

כז וְהִזָּ֤ה הַכֹּהֵן֙ בְּאֶצְבָּע֣וֹ הַיְמָנִ֔ית מִן־הַשֶּׁ֕מֶן אֲשֶׁ֥ר עַל־כַּפּ֖וֹ הַשְּׂמָאלִ֑ית שֶׁ֥בַע פְּעָמִ֖ים לִפְנֵ֥י יְיָ

וְיַדֵּי כָּהֲנָא בְּאֶצְבְּעֵיהּ דְּיַמִּינָא מִן מִשְׁחָא דְּעַל יְדֵיהּ דִּשְׂמָאלָא שְׁבַע זִמְנִין קֳדָם יְיָ.

וינצ֗ח באצבעה אלימין מנה ז׳ מראר בין ידי אללה.

וַיֻנַצִּ׳חֻ בִּאִצבַּעִהִ אלּיֻמנַי׳ מִן דַ׳לִךַּ אַלדֻהןִ אלּדִ׳י עַלַי׳ כַּפִהִ אלּיֻסרַי׳ סַבּעַ מִרַארֵ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ

καὶ ῥανεῖ ὁ ἱερεὺς τῷ δακτύλῳ τῷ δεξιῷ ἀπὸ τοῦ ἐλαίου τοῦ ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ τῇ ἀριστερᾷ ἑπτάκις ἔναντι κυρίου·

כח וְנָתַ֨ן הַכֹּהֵ֜ן מִן־הַשֶּׁ֣מֶן ׀ אֲשֶׁ֣ר עַל־כַּפּ֗וֹ עַל־תְּנ֞וּךְ אֹ֤זֶן הַמִּטַּהֵר֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדוֹ֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְל֖וֹ הַיְמָנִ֑ית עַל־מְק֖וֹם דַּ֥ם הָאָשָֽׁם׃

וְיִתֵּין כָּהֲנָא מִן מִשְׁחָא דְּעַל יְדֵיהּ עַל רוּם אוּדְנָא דְּמִדַּכֵּי דְּיַמִּינָא וְעַל אִלְיוֹן יְדֵיהּ דְּיַמִּינָא וְעַל אִלְיוֹן רַגְלֵיהּ דְּיַמִּינָא עַל אֲתַר דְּמָא דַּאֲשָׁמָא.

ויצ֗ע מן באקי אלדהן אלד֗י פי כפיה עלי שחם אד֗ן אלמתטהר אלימין ובהאם ידה אלימין ובהאם רגלה אלימין עלי מוצ֗ע דם קרבאן אלאת֗ם.

תֻ׳םַּ יַצַ׳עֻ מִןַ אלדֻהןִ אלּדִ׳י פִי כַּפִהִ עַלַי׳ גֻ׳צ׳רֻופִ שַׁחמַתִ אֻדֻ׳ןִ אלּמֻתַּטַהִּר אַלּיֻמנַי׳ עַלַי׳ אִבּהַאםִ יַדִהִ אלּיֻמנַי׳ עַלַי׳ אִבּהַאםִ רִגלִהִ אלּיֻמנַי׳ עַלַי׳ מַוְצִ׳עִ דַםִ קֻרבַּאןִ אלּאִת׳םִ

καὶ ἐπιθήσει ὁ ἱερεὺς ἀπὸ τοῦ ἐλαίου τοῦ ἐπὶ τῆς χειρὸς αὐτοῦ ἐπὶ τὸν λοβὸν τοῦ ὠτὸς τοῦ καθαριζομένου τοῦ δεξιοῦ καὶ ἐπὶ τὸ ἄκρον τῆς χειρὸς αὐτοῦ τῆς δεξιᾶς καὶ ἐπὶ τὸ ἄκρον τοῦ ποδὸς αὐτοῦ τοῦ δεξιοῦ ἐπὶ τὸν τόπον τοῦ αἵματος τοῦ τῆς πλημμελείας·

כט וְהַנּוֹתָ֗ר מִן־הַשֶּׁ֙מֶן֙ אֲשֶׁר֙ עַל־כַּ֣ף הַכֹּהֵ֔ן יִתֵּ֖ן עַל־רֹ֣אשׁ הַמִּטַּהֵ֑ר לְכַפֵּ֥ר עָלָ֖יו לִפְנֵ֥י יְיָ

וּדְיִשְׁתְּאַר מִן מִשְׁחָא דְּעַל יְדָא דְּכָהֲנָא יִתֵּין עַל רֵישָׁא דְּמִדַּכֵּי לְכַפָּרָא עֲלוֹהִי קֳדָם יְיָ.

ובאקיה יצ֗עה עלי ראס אלמתטהר ויסתג֗פר ענה בין ידי אללה.

וַבַּאקִיהֻ יַצֻבֻּהֻ עַלַי׳ רַאסִ אלּמֻתַּטַהִּרִ וַיַסתַּג׳פִרֻ עַנהֻ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ

τὸ δὲ καταλειφθὲν ἀπὸ τοῦ ἐλαίου τὸ ὂν ἐπὶ τῆς χειρὸς τοῦ ἱερέως ἐπιθήσει ἐπὶ τὴν κεφαλὴν τοῦ καθαρισθέντος, καὶ ἐξιλάσεται περὶ αὐτοῦ ὁ ἱερεὺς ἔναντι κυρίου.

ל וְעָשָׂ֤ה אֶת־הָֽאֶחָד֙ מִן־הַתֹּרִ֔ים א֖וֹ מִן־בְּנֵ֣י הַיּוֹנָ֑ה מֵאֲשֶׁ֥ר תַּשִּׂ֖יג יָדֽוֹ׃

וְיַעֲבֵיד יָת חַד מִן שַׁפְנִינַיָּא אוֹ מִן בְּנֵי יוֹנָה מִדְּתַדְבֵּיק יְדֵיהּ.

ת֗ם יעמל אלואחד מן אלשפנינין או אלפרכ֗י אלחמאם עלי מא תנאל ידה.

תֻ׳םַּ יַעמַלֻ וַאחִדַא מִןַ אלשַּׁפנִנַיְןִ אַוְ מִן פַרכַ׳יִּ אלּחַמַאם עַלַי׳ מַא תַּנַאלֻ יַדֻהֻ

καὶ ποιήσει μίαν τῶν τρυγόνων ἢ ἀπὸ τῶν νεοσσῶν τῶν περιστερῶν, καθότι εὗρεν αὐτοῦ ἡ χείρ,

לא אֵ֣ת אֲשֶׁר־תַּשִּׂ֞יג יָד֗וֹ אֶת־הָאֶחָ֥ד חַטָּ֛את וְאֶת־הָאֶחָ֥ד עֹלָ֖ה עַל־הַמִּנְחָ֑ה וְכִפֶּ֧ר הַכֹּהֵ֛ן עַ֥ל הַמִּטַּהֵ֖ר לִפְנֵ֥י יְיָ

יָת דְּתַדְבֵּיק יְדֵיהּ יָת חַד חַטָּתָא וְיָת חַד עֲלָתָא עַל מִנְחָתָא וִיכַפַּר כָּהֲנָא עַל דְּמִדַּכֵּי קֳדָם יְיָ.

מע מא תנאל ידה אחדהמא ד֗כוה ואלאכ֗ר צעידה֗ מע אלהדיה ויסתג֗פר ענה בין ידי אללה.

מַעַ מַא תַּנַאלֻ יַדֻהֻ אַחַדֻהֻמַא זַכּוַתַּ וַאלּאַכַ׳רַ צַאעִדַתַּ מַעַ אַלּהַדִיתִ וַיַסתַּג׳פִרֻ עַנהֻ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ

τὴν μίαν περὶ ἁμαρτίας καὶ τὴν μίαν εἰς ὁλοκαύτωμα σὺν τῇ θυσίᾳ, καὶ ἐξιλάσεται ὁ ἱερεὺς περὶ τοῦ καθαριζομένου ἔναντι κυρίου.

לב זֹ֣את תּוֹרַ֔ת אֲשֶׁר־בּ֖וֹ נֶ֣גַע צָרָ֑עַת אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־תַשִּׂ֥יג יָד֖וֹ בְּטׇהֳרָתֽוֹ׃

דָּא אוֹרָיְתָא דְּבֵיהּ מַכְתָּשׁ סְגִירוּ דְּלָא תַדְבֵּיק יְדֵיהּ בִּדְכוּתֵיהּ.

הד֗ה שריעה מן כאן בה בלוי אלברץ ולם תנאל ידה פי וקת טהרה.

הַדִ׳הִ שַׁרִיעַתֻ מַן כַּאןַ בִּהִ בַּלַאאֻ בַּרַץֵ וַלַם תַּנַל יַדֻהֻ פִי וַקתִ טֻהרִהִ

οὗτος ὁ νόμος, ἐν ᾧ ἐστιν ἡ ἁφὴ τῆς λέπρας καὶ τοῦ μὴ εὑρίσκοντος τῇ χειρὶ εἰς τὸν καθαρισμὸν αὐτοῦ.

לג וַיְדַבֵּ֣ר יְיָ֔ אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לְמֵימַר.

ת֗ם כלם אללה מוסי והרון תכלימא.

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ וַאהַרֻון תַּכּלִימַא

Καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν καὶ Ααρων λέγων

לד כִּ֤י תָבֹ֙אוּ֙ אֶל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֛י נֹתֵ֥ן לָכֶ֖ם לַאֲחֻזָּ֑ה וְנָתַתִּי֙ נֶ֣גַע צָרַ֔עַת בְּבֵ֖ית אֶ֥רֶץ אֲחֻזַּתְכֶֽם׃

אֲרֵי תֵיעֲלוּן לְאַרְעָא דִּכְנַעַן דַּאֲנָא יָהֵיב לְכוֹן לְאַחְסָנָא וְאֶתֵּין מַכְתָּשׁ סְגִירוּ בְּבֵית אֲרַע אַחְסָנַתְכוֹן.

אד֗א דכ֗לתם אלי בלד כנען אלד֗י אנא מעטיכם חוזא פאחללת בלוי אלברץ פי בעץ֗ ביות ארץ֗ חוזכם.

אִדַ׳א דַכַ׳לתֻם אִלַי׳ בַּלַדִ כַּנעַאןַ אַלַּדִ׳י אַנַא מֻעטִיַכֻּמַהַא חַוְזַתַּ פַאחלַלתֻ בַּלַאאַ בַּרַץֵ פִי בַּעץִ׳ בֻּיֻותִ אַרץִ׳ חַוְזִכִּם

Ὡς ἂν εἰσέλθητε εἰς τὴν γῆν τῶν Χαναναίων, ἣν ἐγὼ δίδωμι ὑμῖν ἐν κτήσει, καὶ δώσω ἁφὴν λέπρας ἐν ταῖς οἰκίαις τῆς γῆς τῆς ἐγκτήτου ὑμῖν,

לה וּבָא֙ אֲשֶׁר־ל֣וֹ הַבַּ֔יִת וְהִגִּ֥יד לַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹ֑ר כְּנֶ֕גַע נִרְאָ֥ה לִ֖י בַּבָּֽיִת׃

וְיֵיתֵי דְּדִילֵיהּ בֵּיתָא וִיחַוֵּי לְכָהֲנָא לְמֵימַר כְּמַכְתָּשָׁא אִתַּחְזִי לִי בְּבֵיתָא.

פליאת אלד֗י אלבית לה ויכ֗בר אלאמאם קאילא קד ט֗הר לי פי אלבית שביה בלוי.

פַליַאתִ אלּדִ׳י לַהֻ אַלּבַּיְתַּ וַיֻכַ׳בִּרֻ אַלּאִמַאםַ קַאאִלַא, קַד טַ׳הַרַ לִי פִי אלּבַּיְתִ שִׁבּהֻ בַּלַאאֵ

καὶ ἥξει τίνος αὐτοῦ ἡ οἰκία καὶ ἀναγγελεῖ τῷ ἱερεῖ λέγων Ὥσπερ ἁφὴ ἑώραταί μου ἐν τῇ οἰκίᾳ.

לו וְצִוָּ֨ה הַכֹּהֵ֜ן וּפִנּ֣וּ אֶת־הַבַּ֗יִת בְּטֶ֨רֶם יָבֹ֤א הַכֹּהֵן֙ לִרְא֣וֹת אֶת־הַנֶּ֔גַע וְלֹ֥א יִטְמָ֖א כׇּל־אֲשֶׁ֣ר בַּבָּ֑יִת וְאַ֥חַר כֵּ֛ן יָבֹ֥א הַכֹּהֵ֖ן לִרְא֥וֹת אֶת־הַבָּֽיִת׃

וִיפַקֵּיד כָּהֲנָא וִיפַנּוֹן יָת בֵּיתָא עַד לָא יֵיעוֹל כָּהֲנָא לְמִחְזֵי יָת מַכְתָּשָׁא וְלָא יִסְתָּאַב כָּל דִּבְבֵּיתָא וּבָתַר כֵּן יֵיעוֹל כָּהֲנָא לְמִחְזֵי יָת בֵּיתָא.

ויאמר אלאמם ויפרג֗ו אלבית קבל אן ידכ֗ל לינט֗ר אלבלא ולא ינגס גמיע מא פיה ובעד ד֗לך ידכ֗ל פינט֗ר אליה.

פַיַאמֻרֻ אַלּאִמַאם וַיַנגַלֻוןַ אלבַּיְתַּ קַבּלַ אַן יַדכֻ׳לַ לִיַנטֻ׳רַ אַלּבַּלַאאַ וַלַא יֻנַגַסֻ גַמִיעֻ מַא פִיהִ וַבַּעדַ דַ׳לִךַּ יַדכֻ׳לֻ וַיַנטֻ׳רֻ אִלַיְהִ

καὶ προστάξει ὁ ἱερεὺς ἀποσκευάσαι τὴν οἰκίαν πρὸ τοῦ εἰσελθόντα ἰδεῖν τὸν ἱερέα τὴν ἁφὴν καὶ οὐ μὴ ἀκάθαρτα γένηται ὅσα ἐὰν ᾖ ἐν τῇ οἰκίᾳ, καὶ μετὰ ταῦτα εἰσελεύσεται ὁ ἱερεὺς καταμαθεῖν τὴν οἰκίαν.

לז וְרָאָ֣ה אֶת־הַנֶּ֗גַע וְהִנֵּ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ בְּקִירֹ֣ת הַבַּ֔יִת שְׁקַֽעֲרוּרֹת֙ יְרַקְרַקֹּ֔ת א֖וֹ אֲדַמְדַּמֹּ֑ת וּמַרְאֵיהֶ֥ן שָׁפָ֖ל מִן־הַקִּֽיר׃

וְיִחְזֵי יָת מַכְתָּשָׁא וְהָא מַכְתָּשָׁא בְּכוּתְלֵי בֵיתָא פַּחְתִּין יָרְקָן אוֹ סָמְקָן וּמִחְזֵיהוֹן מַכִּיךְ מִן כּוּתְלָא.

פאן ראי אלבלא פאד֗א הו פי חיטאן אלבית כ֗טוט מכ֗צ֗רה או מחמרה ומנט֗רהן מתספל מן אלחאיט.

פַאִן רַאַי׳ אלּבַּלַאאַ פַאִדַ׳א פִי חִיטַאןִ אלּבַּיְתִ כֻ׳טֻוטֹ מֻכ׳צַ׳רַּתֹ אַוְ מֻחמַרַּתֹ וַמַנטַ׳רֻהַא מֻסתַּספַלֹ פִי אלּחַאאִטִ

καὶ ὄψεται τὴν ἁφὴν ἐν τοῖς τοίχοις τῆς οἰκίας, κοιλάδας χλωριζούσας ἢ πυρριζούσας, καὶ ἡ ὄψις αὐτῶν ταπεινοτέρα τῶν τοίχων,

לח וְיָצָ֧א הַכֹּהֵ֛ן מִן־הַבַּ֖יִת אֶל־פֶּ֣תַח הַבָּ֑יִת וְהִסְגִּ֥יר אֶת־הַבַּ֖יִת שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃

וְיִפּוֹק כָּהֲנָא מִן בֵּיתָא לִתְרַע בֵּיתָא וְיַסְגַּר יָת בֵּיתָא שִׁבְעָא יוֹמִין.

פליכ֗רג מן אלבית אלי באבה ויוקפה סבעה איאם.

פַליַכ׳רֻג מִןַ אלבַּיְתִ אִלַי׳ בַּאבִּהִ וַיֻוקִּפהֻ סַבּעַתַּ אִיאמֵ

καὶ ἐξελθὼν ὁ ἱερεὺς ἐκ τῆς οἰκίας ἐπὶ τὴν θύραν τῆς οἰκίας καὶ ἀφοριεῖ ὁ ἱερεὺς τὴν οἰκίαν ἑπτὰ ἡμέρας.

לט וְשָׁ֥ב הַכֹּהֵ֖ן בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י וְרָאָ֕ה וְהִנֵּ֛ה פָּשָׂ֥ה הַנֶּ֖גַע בְּקִירֹ֥ת הַבָּֽיִת׃

וִיתוּב כָּהֲנָא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה וְיִחְזֵי וְהָא אוֹסֵיף מַכְתָּשָׁא בְּכוּתְלֵי בֵיתָא.

ת֗ם ירגע פי אליום אלסאבע פאן ראי אלבלא קד תפשי פי חיטאן אלבית.

תֻ׳םַּ יַרגַעֻ פִי אַליַוְםִ אלסַּאבִּעִ פַאִן רַאַי׳ אלּבַּלַאאַ קַד תַּפַשַּׁי׳ פִי חִיטַאןִ אלּבַּיְתִ

καὶ ἐπανήξει ὁ ἱερεὺς τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ καὶ ὄψεται τὴν οἰκίαν καὶ ἰδοὺ οὐ διεχύθη ἡ ἁφὴ ἐν τοῖς τοίχοις τῆς οἰκίας,

מ וְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְחִלְּצוּ֙ אֶת־הָ֣אֲבָנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר בָּהֵ֖ן הַנָּ֑גַע וְהִשְׁלִ֤יכוּ אֶתְהֶן֙ אֶל־מִח֣וּץ לָעִ֔יר אֶל־מָק֖וֹם טָמֵֽא׃

וִיפַקֵּיד כָּהֲנָא וִישַׁלְּפוּן יָת אַבְנַיָּא דִּבְהוֹן מַכְתָּשָׁא וְיִרְמוֹן יָתְהוֹן לְמִבַּרָא לְקַרְתָּא לַאֲתַר מְסָאַב.

פליאמר ותכ֗לע אלחגארה אלתי פיהן אלבלוי וירמון אלי כ֗ארג אלקריא אלי מוצ֗ע נגס.

פַיַאמֻרֻ אַלּאִמַאם וַתֻקלַעֻ אַלּחִגַּארַתֻ אַלַּתִי פִיהַא אַלּבַּלַאאַ וַתֻרמַי׳ אִלַי׳ כַ׳ארִגִ אלקַריַתִ אִלַי׳ מַוְצִ׳עֵ נַגִסֵ

καὶ προστάξει ὁ ἱερεὺς καὶ ἐξελοῦσιν τοὺς λίθους, ἐν οἷς ἐστιν ἡ ἁφή, καὶ ἐκβαλοῦσιν αὐτοὺς ἔξω τῆς πόλεως εἰς τόπον ἀκάθαρτον.

מא וְאֶת־הַבַּ֛יִת יַקְצִ֥עַ מִבַּ֖יִת סָבִ֑יב וְשָׁפְכ֗וּ אֶת־הֶֽעָפָר֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְצ֔וּ אֶל־מִח֣וּץ לָעִ֔יר אֶל־מָק֖וֹם טָמֵֽא׃

וְיָת בֵּיתָא יְקַלְּפוּן מִגָּיו סְחוֹר סְחוֹר וְיִרְמוֹןשפ״ך = רמ״י, רק כאן. יָת עַפְרָא דְּקַלִּיפוּ לְמִבַּרָא לְקַרְתָּא לַאֲתַר מְסָאַב.

ויקשר אלבית מן דאכ֗לה מסתדירא וירמון אלתראב אלד֗י אקשרוה כ֗ארג אלקריה אלי מוצ֗ע נגס.

וַיַקשֻׁרֻ אַלּבַּיתַּ מִן דַאכִ׳לִהִ מֻסתַּדִירַא וַיַרמֻוןַ אלתֻרַאבַּ אַלַּדִ׳י קַשַׁרֻוהֻ כַ׳ארִגַ אַלקַריַתַּ פִי מַוְצִ׳עֵ נַגִסֵ

καὶ ἀποξύσουσιν τὴν οἰκίαν ἔσωθεν κύκλῳ καὶ ἐκχεοῦσιν τὸν χοῦν ἔξω τῆς πόλεως εἰς τόπον ἀκάθαρτον.

מב וְלָקְחוּ֙ אֲבָנִ֣ים אֲחֵר֔וֹת וְהֵבִ֖יאוּ אֶל־תַּ֣חַת הָאֲבָנִ֑ים וְעָפָ֥ר אַחֵ֛ר יִקַּ֖ח וְטָ֥ח אֶת־הַבָּֽיִת׃

וְיִסְּבוּן אַבְנִין אָחֳרָנִין וְיַעֲלוּן בַּאֲתַר אַבְנַיָּא וַעֲפַר אָחֳרָן יִסַּב וִישׁוּעַ יָת בֵּיתָא.

ויאכ֗ד֗ון חגר אכ֗ר פידכ֗לוהא מוצ֗ע תלך אלחגארה ותראב אכ֗ר יוכ֗ד֗ ויטין אלבית.

וַיַאכֻ׳ד׳וּןַ חִגַּארַתַּ אֻכ׳רִי׳ וַיֻדכִ׳ לוּנַהַא מַוְצִ׳ע תִלךַּ אַלּחִגַּארַתִ וַתֻרַאבַּא אכַ׳ר יַאכֻ׳דֻ׳ וַיֻטַיִּןֻ אַלּבַּיְתַּ

καὶ λήμψονται λίθους ἀπεξυσμένους ἑτέρους καὶ ἀντιθήσουσιν ἀντὶ τῶν λίθων καὶ χοῦν ἕτερον λήμψονται καὶ ἐξαλείψουσιν τὴν οἰκίαν.

מג וְאִם־יָשׁ֤וּב הַנֶּ֙גַע֙ וּפָרַ֣ח בַּבַּ֔יִת אַחַ֖ר חִלֵּ֣ץ אֶת־הָאֲבָנִ֑ים וְאַחֲרֵ֛י הִקְצ֥וֹת אֶת־הַבַּ֖יִת וְאַחֲרֵ֥י הִטּֽוֹחַ׃

וְאִם יְתוּב מַכְתָּשָׁא וְיִסְגֵּי בְּבֵיתָא בָּתַר דְּשַׁלִּיפוּ יָת אַבְנַיָּא וּבָתַר דְּקַלִּיפוּ יָת בֵּיתָא וּבָתַר דְּאִתְּשָׁע.

ואן עאד אלבלא פאנתשר פי אלבית בעד מא כ֗לעת אלחגארה ובעד מא קושר אלבית וטין.

וַאִן עַאדַ אַלּבַּלַאאֻ וַאנתַּשַׁרַ פִי אלּבַּיְתִ בַּעדַ מַא כֻ׳לִעַתִ אלחִגַּארַתֻ וַבַּעדַ מַא קַשַׁרַ אַלּבַּיְתַּ וַטֻיִּןַ

ἐὰν δὲ ἐπέλθῃ πάλιν ἁφὴ καὶ ἀνατείλῃ ἐν τῇ οἰκίᾳ μετὰ τὸ ἐξελεῖν τοὺς λίθους καὶ μετὰ τὸ ἀποξυσθῆναι τὴν οἰκίαν καὶ μετὰ τὸ ἐξαλειφθῆναι,

מד וּבָא֙ הַכֹּהֵ֔ן וְרָאָ֕ה וְהִנֵּ֛ה פָּשָׂ֥ה הַנֶּ֖גַע בַּבָּ֑יִת צָרַ֨עַת מַמְאֶ֥רֶת הִ֛וא בַּבַּ֖יִת טָמֵ֥א הֽוּא׃

וְיֵיעוֹל כָּהֲנָא וְיִחְזֵי וְהָא אוֹסֵיף מַכְתָּשָׁא בְּבֵיתָא סְגִירוּת מְחַסְּרָא הִיא בְּבֵיתָא מְסָאַב הוּא.

פדכ֗ל אלאמאם ונט֗ר פאד֗א קד תפשי אלבלא פי אלבית פהו ברץ מחק פי אלבית והו נגס.

וַדַכַ׳לַ אַלּאִמַאם פַנַטַ׳רַ פַאִדַ׳א קַד תַּפַשַּׁי׳ אלּבַּלַאאֻ פִי אלּבַּיְתִ פַהֻוַ בַּרַץֹ מַאחִקֹ פִי אלּבַּיְתִ וַהֻוַ נַגִסֹ

καὶ εἰσελεύσεται ὁ ἱερεὺς καὶ ὄψεται· εἰ διακέχυται ἡ ἁφὴ ἐν τῇ οἰκίᾳ, λέπρα ἔμμονός ἐστιν ἐν τῇ οἰκίᾳ, ἀκάθαρτός ἐστιν.

מה וְנָתַ֣ץ אֶת־הַבַּ֗יִת אֶת־אֲבָנָיו֙ וְאֶת־עֵצָ֔יו וְאֵ֖ת כׇּל־עֲפַ֣ר הַבָּ֑יִת וְהוֹצִיא֙ אֶל־מִח֣וּץ לָעִ֔יר אֶל־מָק֖וֹם טָמֵֽא׃

וִיתָרַע יָת בֵּיתָא יָת אַבְנוֹהִי וְיָת אָעוֹהִי וְיָת כָּל עֲפַר בֵּיתָא וְיַפֵּיק לְמִבַּרָא לְקַרְתָּא לַאֲתַר מְסָאַב.

פלינקצ֗ה מן כ֗שבה וחגארה וגמיע תראבה ויכ֗רג ד֗לך אלי כ֗ארג אלקריה אלי מוצ֗ע נגס.

פַליַנקֻצ׳הֻ מִן חִגַּארַתִהִ וַמִן כַ׳שַׁבִּהִ וַגַמִיעִ תֻרַאבִּהִ וַיַרמִי דַ׳לִךַּ אִלַי׳ כַ׳ארִגִ אלקַריַתִ אִלַי׳ מַוְצִ׳עֵ נַגִסֵ

καὶ καθελοῦσιν τὴν οἰκίαν καὶ τὰ ξύλα αὐτῆς καὶ τοὺς λίθους αὐτῆς καὶ πάντα τὸν χοῦν ἐξοίσουσιν ἔξω τῆς πόλεως εἰς τόπον ἀκάθαρτον.

מו וְהַבָּא֙ אֶל־הַבַּ֔יִת כׇּל־יְמֵ֖י הִסְגִּ֣יר אֹת֑וֹ יִטְמָ֖א עַד־הָעָֽרֶב׃

וּדְיֵיעוֹל לְבֵיתָא כָּל יוֹמִין דְּיַסְגַּר יָתֵיהּ יְהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא.

ומן דכ֗ל אלי אלבית טול אלאיאם אלתי אוקף פיהא פלינגס אלי אלמג֗יב.

וַמַן דַכַ׳לַ אִלַי׳ אלּבַּיְתִ טֻולַ אַלּאִיאםִ אַלַּתִי אֻוקִףַ פִיהַא פַליַנגַס אִלַי׳ אלּמַגִ׳יְבִּ

καὶ ὁ εἰσπορευόμενος εἰς τὴν οἰκίαν πάσας τὰς ἡμέρας, ἃς ἀφωρισμένη ἐστίν, ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας·

מז וְהַשֹּׁכֵ֣ב בַּבַּ֔יִת יְכַבֵּ֖ס אֶת־בְּגָדָ֑יו וְהָאֹכֵ֣ל בַּבַּ֔יִת יְכַבֵּ֖ס אֶת־בְּגָדָֽיו׃

וּדְיִשְׁכּוֹב בְּבֵיתָא יְצַבַּע יָת לְבוּשׁוֹהִי וּדְיֵיכוֹל בְּבֵיתָא יְצַבַּע יָת לְבוּשׁוֹהִי.

ומן אנצ֗גע פיה פליג֗סל ת֗יאבה וכד֗אך מן אכל פיה פליג֗סל ת֗יאבה.

וַמַן אִצ׳טַגַעַ פִיהִ פַליַג׳סֻל תִ׳יַאבַּהֻ וַכַּדַ׳לִךַּ כֻּלֻּ מַן אַכַּלַ פִיהִ פַליַג׳סֻל תִ׳יַאבַּהֻ

καὶ ὁ κοιμώμενος ἐν τῇ οἰκίᾳ πλυνεῖ τὰ ἱμάτια αὐτοῦ καὶ ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας· καὶ ὁ ἔσθων ἐν τῇ οἰκίᾳ πλυνεῖ τὰ ἱμάτια αὐτοῦ καὶ ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας.

מח וְאִם־בֹּ֨א יָבֹ֜א הַכֹּהֵ֗ן וְרָאָה֙ וְ֠הִנֵּ֠ה לֹא־פָשָׂ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ בַּבַּ֔יִת אַחֲרֵ֖י הִטֹּ֣חַ אֶת־הַבָּ֑יִת וְטִהַ֤ר הַכֹּהֵן֙ אֶת־הַבַּ֔יִת כִּ֥י נִרְפָּ֖א הַנָּֽגַע׃

וְאִם מֵיעָל יֵיעוֹל כָּהֲנָא וְיִחְזֵי וְהָא לָא אוֹסֵיף מַכְתָּשָׁא בְּבֵיתָא בָּתַר דְּאִתְּשָׁע יָת בֵּיתָא וְיִדְכֵּי כָהֲנָא יָת בֵּיתָא אֲרֵי אִתַּסִּי מַכְתָּשָׁא.

פאן דכ֗ל אלאמאם פנט֗ר פאד֗א לם יתפשי אלבלא פי אלבית בעד תטיינה פליטהרה פאן אלבלא קד ברא.

פַאִן דַכַ׳לַ אַלּאִמַאם פַנַטַ׳רַ פַאִדַ׳א לַם יַתַּפַשַּׁ אַלּבַּלַאאֻ פִי אלּבַּיְתִ בַּעדַ מַא טֻיִּןַ פַליַטהִרהֻ פַאִןַּ אלבַּלַאאַ קַד בַּרִי׳אַ

ἐὰν δὲ παραγενόμενος εἰσέλθῃ ὁ ἱερεὺς καὶ ἴδῃ καὶ ἰδοὺ διαχύσει οὐ διαχεῖται ἡ ἁφὴ ἐν τῇ οἰκίᾳ μετὰ τὸ ἐξαλειφθῆναι τὴν οἰκίαν, καὶ καθαριεῖ ὁ ἱερεὺς τὴν οἰκίαν, ὅτι ἰάθη ἡ ἁφή.

מט וְלָקַ֛ח לְחַטֵּ֥א אֶת־הַבַּ֖יִת שְׁתֵּ֣י צִפֳּרִ֑ים וְעֵ֣ץ אֶ֔רֶז וּשְׁנִ֥י תוֹלַ֖עַת וְאֵזֹֽב׃

וְיִסַּב לְדַכָּאָה יָת בֵּיתָא תַּרְתֵּין צִפְּרִין וְאָעָא דְּאַרְזָא וּצְבַע זְהוֹרִי וְאֵיזוֹבָא.

ויאכ֗ד֗ לתד֗כיתה עצפורין ועוד ארז וחריר קרמז וצעתר.

וַיַאכֻ׳דֻ׳ לִזַכּוַתִהִ עַצפֻורַיְןִ וַעֻודַ אַרזֵ וַחַרִירַ קֻרמֻזֵ וַזַעתַּרַא

καὶ λήμψεται ἀφαγνίσαι τὴν οἰκίαν δύο ὀρνίθια ζῶντα καθαρὰ καὶ ξύλον κέδρινον καὶ κεκλωσμένον κόκκινον καὶ ὕσσωπον·

נ וְשָׁחַ֖ט אֶת־הַצִּפֹּ֣ר הָאֶחָ֑ת אֶל־כְּלִי־חֶ֖רֶשׂ עַל־מַ֥יִם חַיִּֽים׃

וְיִכּוֹס יָת צִפְּרָא חֲדָא לְמָאן דַּחֲסַף עַל מֵי מַבּוּעַ.

ויד֗בח אחדהמא פי אנא כ֗זף מע מא מן נביע.

וַיַד׳בַּחֻ אַחַדַהֻמַא פִי אַנִיַתִ כַ׳זַףֵ מַעַ מַאאֵ מִן נַבּעֵ

καὶ σφάξει τὸ ὀρνίθιον τὸ ἓν εἰς σκεῦος ὀστράκινον ἐφ’ ὕδατι ζῶντι

נא וְלָקַ֣ח אֶת־עֵֽץ־הָ֠אֶ֠רֶז וְאֶת־הָ֨אֵזֹ֜ב וְאֵ֣ת ׀ שְׁנִ֣י הַתּוֹלַ֗עַת וְאֵת֮ הַצִּפֹּ֣ר הַֽחַיָּה֒ וְטָבַ֣ל אֹתָ֗ם בְּדַם֙ הַצִּפֹּ֣ר הַשְּׁחוּטָ֔ה וּבַמַּ֖יִם הַֽחַיִּ֑ים וְהִזָּ֥ה אֶל־הַבַּ֖יִת שֶׁ֥בַע פְּעָמִֽים׃

וְיִסַּב יָת אָעָא דְּאַרְזָא וְיָת אֵיזוֹבָא וְיָת צְבַע זְהוֹרִי וְיָת צִפְּרָא חַיְתָא וְיִטְבּוֹל יָתְהוֹן בִּדְמָא דְּצִפְּרָא דִּנְכִיסְתָא וּבְמֵי מַבּוּעַ וְיַדֵּי לְבֵיתָא שְׁבַע זִמְנִין.

ויאכ֗ד֗ אלעוד אלארז ואלצעתר ואלצבג֗ אלקרמז ואלעצפור אלחי ויג֗מסהא פי דם אלעצפור אלמד֗בוח ואלמא אלנאבע וינצ֗חה עלי אלבית סבע מראת.

וַיַאכֻ׳דֻ׳ עֻודַ אַלּאַרזִ וַאלּזַעתַּרַ וַחַרִירַ אַלקֻרמֻזִ וַאלּעַצפֻורַ אַלחַי וַיַג׳מִסֻהֻ פִי דַםִ אלּעַצפֻורִ אלּמַד׳בּוּחִ וַאלּמַאאִ אלּדִ׳י מִן נַבּעֵ וַיַנצַ׳חֻהֻ עַלַי׳ אלּבַּיְתִ סַבּעַתַּ מִרַארֵ

καὶ λήμψεται τὸ ξύλον τὸ κέδρινον καὶ τὸ κεκλωσμένον κόκκινον καὶ τὸν ὕσσωπον καὶ τὸ ὀρνίθιον τὸ ζῶν καὶ βάψει αὐτὸ εἰς τὸ αἷμα τοῦ ὀρνιθίου τοῦ ἐσφαγμένου ἐφ’ ὕδατι ζῶντι καὶ περιρρανεῖ ἐν αὐτοῖς ἐπὶ τὴν οἰκίαν ἑπτάκις

נב וְחִטֵּ֣א אֶת־הַבַּ֔יִת בְּדַם֙ הַצִּפּ֔וֹר וּבַמַּ֖יִם הַֽחַיִּ֑ים וּבַצִּפֹּ֣ר הַחַיָּ֗ה וּבְעֵ֥ץ הָאֶ֛רֶז וּבָאֵזֹ֖ב וּבִשְׁנִ֥י הַתּוֹלָֽעַת׃

וִידַכֵּי יָת בֵּיתָא בִּדְמָא דְּצִפְּרָא וּבְמֵי מַבּוּעַ וּבְצִפְּרָא חַיְתָא וּבְאָעָא דְּאַרְזָא וּבְאֵיזוֹבָא וּבִצְבַע זְהוֹרִי.

ויד֗כיה בדם אלעצפור ואלמא אלנאבע ואלעצפור אלחי ואלעוד אלארז ואלצעתר וחריר אלקרמז.

וַיֻזַכִּיהִ בִּדַםִ אלּעַצפֻורִ אלּמַד׳בּוּחִ וַמַאאַ אַלנַּבּעִ וַאלּעַצפֻורַ אַלּחַיְ וַעֻודַ אַלּאַרזִ וַאלּזַעתַּרִ וַחַרִירַ אַלּקֻרמֻזִ

καὶ ἀφαγνιεῖ τὴν οἰκίαν ἐν τῷ αἵματι τοῦ ὀρνιθίου καὶ ἐν τῷ ὕδατι τῷ ζῶντι καὶ ἐν τῷ ὀρνιθίῳ τῷ ζῶντι καὶ ἐν τῷ ξύλῳ τῷ κεδρίνῳ καὶ ἐν τῷ ὑσσώπῳ καὶ ἐν τῷ κεκλωσμένῳ κοκκίνῳ·

נג וְשִׁלַּ֞ח אֶת־הַצִּפֹּ֧ר הַֽחַיָּ֛ה אֶל־מִח֥וּץ לָעִ֖יר אֶל־פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶ֑ה וְכִפֶּ֥ר עַל־הַבַּ֖יִת וְטָהֵֽר׃

וִישַׁלַּח יָת צִפְּרָא חַיְתָא לְמִבַּרָא לְקַרְתָּא לְאַפֵּי חַקְלָא וִיכַפַּר עַל בֵּיתָא וְיִדְכֵּי.

ויטלק אלעצפור אלחי אלי כ֗ארג אלקריה אלי וגה אלצחרא ויסתג֗פר ען אלבית פיטהר.

וַיֻטלִקֻ אַלּעַצפֻורַ אַלּחַי כַ׳ארִגַ אַלּקַריַתִ אִלַי׳ וַגהִ אלצַּחרַאאִ וַיַסתַּג׳פִרֻ עַמַּא פִי אלּבַּיְתִ וַיֻטהַר

καὶ ἐξαποστελεῖ τὸ ὀρνίθιον τὸ ζῶν ἔξω τῆς πόλεως εἰς τὸ πεδίον καὶ ἐξιλάσεται περὶ τῆς οἰκίας, καὶ καθαρὰ ἔσται.

נד זֹ֖את הַתּוֹרָ֑ה לְכׇל־נֶ֥גַע הַצָּרַ֖עַת וְלַנָּֽתֶק׃

דָּא אוֹרָיְתָא לְכָל מַכְתָּשׁ סְגִירוּתָא וּלְנִתְקָא.

הד֗ה אלשריעה לגמיע בלוי אלברץ ואלכלף.

הַדִ׳הִ שַׁרִיעַתֻ גַמִיעִ בַּלוַי׳ אלּבַּרַצִ וַאלּכַ׳לפִ

Οὗτος ὁ νόμος κατὰ πᾶσαν ἁφὴν λέπρας καὶ θραύσματος

נה וּלְצָרַ֥עַת הַבֶּ֖גֶד וְלַבָּֽיִת׃

וְלִסְגִירוּת לְבוּשָׁא וּלְבֵיתָא.

וברץ אלת֗יאב ואלמנאזל.

וַבַּרַצִ אלתִּ׳יַאבִּ וַאלּבִּיותִ

καὶ τῆς λέπρας ἱματίου καὶ οἰκίας

נו וְלַשְׂאֵ֥ת וְלַסַּפַּ֖חַת וְלַבֶּהָֽרֶת׃

וּלְעָמְקָא וּלְעַדְיָא וּלְבַהֲרָא.

ואלשאמה ואלעארצ֗ה ואלבקעה.

וַאלשַׁאמַתִ וַאלּעַארִצַ׳תִ וַאלּבֻּקעַתִ

καὶ οὐλῆς καὶ σημασίας καὶ τοῦ αὐγάζοντος

נז לְהוֹרֹ֕ת בְּי֥וֹם הַטָּמֵ֖א וּבְי֣וֹם הַטָּהֹ֑ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַצָּרָֽעַת׃

לְאַלָּפָא בְּיוֹם מְסָאֲבָא וּבְיוֹם דָּכְיָא דָּא אוֹרָיְתָא דִּסְגִירוּתָא.

תדל עלי וקת אלתנגיס ווקת אלתטהיר וכלהא גמלה שראיע אלברץ.

תַּדֻלֻּ עַלַי׳ וַקתִ אלתַּנַגֻסִ וַוַקתִ אלתַּטהִירִ וַכֻּלֻּהַא שַׁרַאאִעֻ אַלּבַּרַצַ

καὶ τοῦ ἐξηγήσασθαι ᾗ ἡμέρᾳ ἀκάθαρτον καὶ ᾗ ἡμέρᾳ καθαρισθήσεται· οὗτος ὁ νόμος τῆς λέπρας.

פרק טותרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וַיְדַבֵּ֣ר יְיָ֔ אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לְמֵימַר.

ת֗ם כלם אללה מוסי והרון תכלימא.

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ וַאהַרֻון תַּכּלִימַא

Καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν καὶ Ααρων λέγων

ב דַּבְּרוּ֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַאֲמַרְתֶּ֖ם אֲלֵהֶ֑ם אִ֣ישׁ אִ֗ישׁ כִּ֤י יִהְיֶה֙ זָ֣ב מִבְּשָׂר֔וֹ זוֹב֖וֹ טָמֵ֥א הֽוּא׃

מַלִּילוּ עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימְרוּן לְהוֹן גְּבַר גְּבַר אֲרֵי יְהֵי דָאֵיב מִבִּשְׂרֵיהּ דּוֹבֵיהּ מְסָאַב הוּא.

כלמא בני אסראיל וקולא להם אי רגל כאן ד֗איבא מן אחלילה פד֗ובה ד֗אך נגס.

כַּלִמַא בַּנִי יִסרַאאִיל וַקֻולַא לַהֻם אִי רַגֻלֵ כַּאןַ דַ׳אאִבַּא מִן אִחלִילִהִ פַדַ׳וְבֻּהֻ דַ׳אךַּ הֻוַ נַגִסֹ

Λάλησον τοῖς υἱοῖς Ισραηλ καὶ ἐρεῖς αὐτοῖς Ἀνδρὶ ἀνδρί, ᾧ ἐὰν γένηται ῥύσις ἐκ τοῦ σώματος αὐτοῦ, ἡ ῥύσις αὐτοῦ ἀκάθαρτός ἐστιν.

ג וְזֹ֛את תִּהְיֶ֥ה טֻמְאָת֖וֹ בְּזוֹב֑וֹ רָ֣ר בְּשָׂר֞וֹ אֶת־זוֹב֗וֹ אֽוֹ־הֶחְתִּ֤ים בְּשָׂרוֹ֙ מִזּוֹב֔וֹ טֻמְאָת֖וֹ הִֽוא׃

וְדָא תְּהֵי סְאוֹבְתֵיהּ בְּדוֹבֵיהּ רִיר בִּסְרֵיהּ יָת דּוֹבֵיהּ אוֹ חֲתִים בִּסְרֵיהּ מִדּוֹבֵיהּ סְאוֹבְתֵיהּ הִיא.

והד֗ה צפה ד֗ובה אלתי תכון בה נגאסתה אמא אן יגעל אחלילה אלד֗וב כאלריאל או ינכ֗תם מנה פתלך נגאסתה.

וַהַדִ׳הִ צִפַתֻ דַ׳וְבִּהִ אַלַּתִי תַּכֻּוןֻ בִּהִ נַגסַתֻהֻ אַמַּא אַן יַגעַלַ אִחלִילֻהֻ אַלדַ׳וְבַּ כַּאלרִיַאל אַוְ יַנכַ׳תִם מִנהֻ פַתִלךַּ נַגסַתֻהֻ

καὶ οὗτος ὁ νόμος τῆς ἀκαθαρσίας αὐτοῦ· ῥέων γόνον ἐκ σώματος αὐτοῦ ἐκ τῆς ῥύσεως, ἧς συνέστηκεν τὸ σῶμα αὐτοῦ διὰ τῆς ῥύσεως, αὕτη ἡ ἀκαθαρσία αὐτοῦ ἐν αὐτῷ· πᾶσαι αἱ ἡμέραι ῥύσεως σώματος αὐτοῦ, ᾗ συνέστηκεν τὸ σῶμα αὐτοῦ διὰ τῆς ῥύσεως, ἀκαθαρσία αὐτοῦ ἐστιν.

ד כׇּל־הַמִּשְׁכָּ֗ב אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכַּ֥ב עָלָ֛יו הַזָּ֖ב יִטְמָ֑א וְכׇֽל־הַכְּלִ֛י אֲשֶׁר־יֵשֵׁ֥ב עָלָ֖יו יִטְמָֽא׃

כָּל מִשְׁכְּבָא דְּיִשְׁכּוֹב עֲלוֹהִי דּוֹבָנָא יְהֵי מְסָאַב וְכָל מָאנָא דְּיִתֵּיב עֲלוֹהִי יְהֵי מְסָאַב.

וחכמה אן יכון כל מצ֗גע ינצ֗גע עליה ינגס וכל אנא יגלס עליה ינגס.

וַחִכּמֻהֻ אַן יַכֻּוןַ כֻּלֻּ מַצ׳גַעֵ יַצ׳טַגִעֻ עַלַיְהִ יַנגַסֻ וַכֻּלֻּ אַנִיַתֵ יַגלִסֻ עַלַיְהַא תַּנגַסֻ

πᾶσα κοίτη, ἐφ’ ᾗ ἐὰν κοιμηθῇ ἐπ’ αὐτῆς ὁ γονορρυής, ἀκάθαρτός ἐστιν, καὶ πᾶν σκεῦος, ἐφ’ ὃ ἐὰν καθίσῃ ἐπ’ αὐτὸ ὁ γονορρυής, ἀκάθαρτον ἔσται.

ה וְאִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר יִגַּ֖ע בְּמִשְׁכָּב֑וֹ יְכַבֵּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃

וּגְבַר דְּיִקְרַב בְּמִשְׁכְּבֵיהּ יְצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי וְיַסְחֵי בְמַיָּא וִיהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא.

ואי אנסאן דני מן מצ֗געה פליג֗סל ת֗יאבה וירחץ֗ באלמא וינגס אלי אלמג֗יב.

וַאִי אִנסַאןֵ דַנַא מִן מַצ׳גַעִהִ פַליַג׳סִל תִ׳יַאבַּהֻ וַיַרחַץֻ׳ בִּאלּמַאאִ וַיַנגַסֻ אִלַי׳ אלּמַגִ׳יְבִּ

καὶ ἄνθρωπος, ὃς ἂν ἅψηται τῆς κοίτης αὐτοῦ, πλυνεῖ τὰ ἱμάτια αὐτοῦ καὶ λούσεται ὕδατι καὶ ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας·

ו וְהַיֹּשֵׁב֙ עַֽל־הַכְּלִ֔י אֲשֶׁר־יֵשֵׁ֥ב עָלָ֖יו הַזָּ֑ב יְכַבֵּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃

וּדְיִתֵּיב עַל מָאנָא דְּיִתֵּיב עֲלוֹהִי דּוֹבָנָא יְצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי וְיַסְחֵי בְמַיָּא וִיהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא.

ומן גלס עלי אלאנא אלד֗י יגלס עליה אלד֗איב פליג֗סל ת֗יאבה וירחץ֗ באלמא וינגס אלי אלמג֗יב.

וַמַן גַלַסַ עַלַי׳ אלּאִנַאאִ אַלַּדִ׳י יַגלִסֻ עַלַיְהִ אלדַ׳אאִבֻּ פַליַג׳סֻל תִ׳יַאבַּהֻ וַיַרחַץֻ׳ בִּאלּמַאאִ וַיַנגַסֻ אִלַי׳ אלּמַגִ׳יְבִּ

καὶ ὁ καθήμενος ἐπὶ τοῦ σκεύους, ἐφ’ ὃ ἐὰν καθίσῃ ὁ γονορρυής, πλυνεῖ τὰ ἱμάτια αὐτοῦ καὶ λούσεται ὕδατι καὶ ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας·

ז וְהַנֹּגֵ֖עַ בִּבְשַׂ֣ר הַזָּ֑ב יְכַבֵּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃

וּדְיִקְרַב בִּבְשַׂר דּוֹבָנָא יְצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי וְיַסְחֵי בְמַיָּא וִיהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא.

ומן דני בגסד אלד֗איב פליג֗סל ת֗יאבה וירחץ֗ באלמא וינגס אלי אלמג֗יב.

וַמַן דַנַא בִּגִסמִהִ פַליַג׳סֻל תִ׳יַאבַּהֻ וַיַרחַץֻ׳ בִּאלּמַאאִ וַיַנגַסֻ אִלַי׳ אלּמַגִ׳יְבִּ

καὶ ὁ ἁπτόμενος τοῦ χρωτὸς τοῦ γονορρυοῦς πλυνεῖ τὰ ἱμάτια καὶ λούσεται ὕδατι καὶ ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας.

ח וְכִֽי־יָרֹ֥ק הַזָּ֖ב בַּטָּה֑וֹר וְכִבֶּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃

וַאֲרֵי יִרּוֹק דּוֹבָנָא בְדָכְיָא וִיצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי וְיַסְחֵי בְמַיָּא וִיהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא.

ואן בצק אלד֗איב עלי אלטאהר יג֗סל ת֗יאבה וירחץ֗ באלמא ונגס אלי אלמג֗יב.

וַאִדַ׳א בַּצַקַ אַלדַ׳אאִבֻּ עַלַי׳ אַלטַאהִר פַליַג׳סֻל תִ׳יַאבַּהֻ וַיַרחַץֻ׳ בִּאלּמַאאִ וַיַנגַסֻ אִלַי׳ אלּמַגִ׳יְבִּ

ἐὰν δὲ προσσιελίσῃ ὁ γονορρυὴς ἐπὶ τὸν καθαρόν, πλυνεῖ τὰ ἱμάτια καὶ λούσεται ὕδατι καὶ ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας.

ט וְכׇל־הַמֶּרְכָּ֗ב אֲשֶׁ֨ר יִרְכַּ֥ב עָלָ֛יו הַזָּ֖ב יִטְמָֽא׃

וְכָל מֶרְכְּבָא דְּיִרְכוֹב עֲלוֹהִי דּוֹבָנָא יְהֵי מְסָאַב.

וכל מרכב אן ירכב אלד֗איב עליה ינגס.

וַכֻּלֻּ מַרכַּבֵּ אַלַּדִ׳י יַרכִּבֻּ עַלַיְהִ אלדַ׳אאִבֻּ יַנגַסֻ

καὶ πᾶν ἐπίσαγμα ὄνου, ἐφ’ ὃ ἂν ἐπιβῇ ἐπ’ αὐτὸ ὁ γονορρυής, ἀκάθαρτον ἔσται ἕως ἑσπέρας.

י וְכׇל־הַנֹּגֵ֗עַ בְּכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר יִהְיֶ֣ה תַחְתָּ֔יו יִטְמָ֖א עַד־הָעָ֑רֶב וְהַנּוֹשֵׂ֣א אוֹתָ֔ם יְכַבֵּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃

וְכָל דְּיִקְרַב בְּכֹל דִּיהֵי תְּחוֹתוֹהִי יְהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא וּדְיִטּוֹל יָתְהוֹן יְצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי וְיַסְחֵי בְמַיָּא וִיהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא.

ומן דני בשי ממא יכון תחתה ינגס אלי אלמג֗יב ומן חמל שי מנהא יג֗סל ת֗יאבה וירחץ֗ באלמא וינגס אלי אלמג֗יב.

וַמַן דַנַא שַׁיְאַ מִמַּא יַכֻּוןֻ תַּחתַּהֻ יֻנַגַס אִלַי׳ אלּמַגִ׳יְבִּ וַמַן חַמַלַ שַׁיְאַ מִנהַא יַג׳סִלֻ תִ׳יַאבַּהֻ וַיַרחַץֻ׳ בִּאלּמַאאִ וַיַנגַסֻ אִלַי׳ אלּמַגִ׳יְבִּ

καὶ πᾶς ὁ ἁπτόμενος ὅσα ἐὰν ᾖ ὑποκάτω αὐτοῦ, ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας· καὶ ὁ αἴρων αὐτὰ πλυνεῖ τὰ ἱμάτια αὐτοῦ καὶ λούσεται ὕδατι καὶ ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας.

יא וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֤ר יִגַּע־בּוֹ֙ הַזָּ֔ב וְיָדָ֖יו לֹא־שָׁטַ֣ף בַּמָּ֑יִם וְכִבֶּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃

וְכֹל דְּיִקְרַב בֵּיהּ דּוֹבָנָא וִידוֹהִי לָא שְׁטֵיף בְּמַיָּא וִיצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי וְיַסְחֵי בְמַיָּא וִיהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא.

וגמיע מא דנא בה אלד֗איב ולם יג֗סל ד֗אתה באלמא פליג֗סל ת֗יאבה וירחץ֗ באלמא וינגס אלי אלמג֗יב.

וַכֻּלֻּ מַא דַנַא בִּהִ אלדַ׳אאִבֻּ וַדַ׳אתַּהֻ לַם יַג׳סִל בִּאלּמַאאִ פַליַג׳סִל תִ׳יַאבַּהֻ וַיַרחַץֻ׳ בִּאלּמַאאִ וַיֻנַגַסֻ אִלַי׳ אלּמַגִ׳יְבִּ

καὶ ὅσων ἐὰν ἅψηται ὁ γονορρυὴς καὶ τὰς χεῖρας οὐ νένιπται, πλυνεῖ τὰ ἱμάτια καὶ λούσεται τὸ σῶμα ὕδατι καὶ ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας.

יב וּכְלִי־חֶ֛רֶשׂ אֲשֶׁר־יִגַּע־בּ֥וֹ הַזָּ֖ב יִשָּׁבֵ֑ר וְכׇ֨ל־כְּלִי־עֵ֔ץ יִשָּׁטֵ֖ף בַּמָּֽיִם׃

וּמָאן דַּחֲסַף דְּיִקְרַב בֵּיהּ דּוֹבָנָא יִתְּבַר וְכָל מָאן דְּאָע יִשְׁתְּטֵיף בְּמַיָּא.

ואי אנא כ֗זף דני בה אלד֗איב פליכסר ואי אנא כ֗שב פליג֗סל באלמא.

וַאִי אֻנַי׳ כַ׳זַףֵ דַנַא בִּהִ אלדַ׳אאִבֻּ פַליֻכּסַר וַאִי אֻנַי׳ כַ׳שַׁבֵּ פַליֻג׳סַל בִּאלּמַאאִ

Καὶ σκεῦος ὀστράκινον, οὗ ἂν ἅψηται ὁ γονορρυής, συντριβήσεται· καὶ σκεῦος ξύλινον νιφήσεται ὕδατι καὶ καθαρὸν ἔσται.

יג וְכִֽי־יִטְהַ֤ר הַזָּב֙ מִזּוֹב֔וֹ וְסָ֨פַר ל֜וֹ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֛ים לְטׇהֳרָת֖וֹ וְכִבֶּ֣ס בְּגָדָ֑יו וְרָחַ֧ץ בְּשָׂר֛וֹ בְּמַ֥יִם חַיִּ֖ים וְטָהֵֽר׃

וַאֲרֵי יִדְכֵּי דּוֹבָנָא מִדּוֹבֵיהּ וְיִמְנֵי לֵיהּ שִׁבְעָא יוֹמִין לִדְכוּתֵיהּ וִיצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי וְיַסְחֵי בִּשְׂרֵיהּ בְּמֵי מַבּוּעַ וְיִדְכֵּי.

פאד֗א הו טהר מן ד֗ובה פליחץ סבע איאם לטהרה ויג֗סל ת֗יאבה וירחץ֗ בדנה במא מן נביע ויטהר.

פַאִדַ׳א הֻוַ טַהֻרַ מִן דַ׳וְבִּהִ פַליַרחַצ סַבּעַתַּ אִיאמֵ לִטֻהרִהִ וַיַג׳סִלֻ תִ׳יַאבַּהֻ וַיַרחַץֻ׳ בַּדַנַהֻ בִּמַאאֵ מִן נַבּעֵ וַיַטהַרֻ

ἐὰν δὲ καθαρισθῇ ὁ γονορρυὴς ἐκ τῆς ῥύσεως αὐτοῦ, καὶ ἐξαριθμήσεται αὐτῷ ἑπτὰ ἡμέρας εἰς τὸν καθαρισμὸν καὶ πλυνεῖ τὰ ἱμάτια αὐτοῦ καὶ λούσεται τὸ σῶμα ὕδατι καὶ καθαρὸς ἔσται.

יד וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֗י יִֽקַּֽח־לוֹ֙ שְׁתֵּ֣י תֹרִ֔ים א֥וֹ שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י יוֹנָ֑ה וּבָ֣א ׀ לִפְנֵ֣י יְיָ֗ אֶל־פֶּ֙תַח֙ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וּנְתָנָ֖ם אֶל־הַכֹּהֵֽן׃

וּבְיוֹמָא תְּמִינָאָה יִסַּב לֵיהּ תְּרֵין שַׁפְנִינִין אוֹ תְּרֵין בְּנֵי יוֹנָה וְיֵיתֵי לִקְדָם יְיָ לִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא וְיִתֵּינִנּוּן לְכָהֲנָא.

ופי אליום אלת֗אמן יגי בשפנינין או פרכ֗י חמאם אלי אלאמאם אלי באב כ֗בא אלמחצ֗ר.

וַפִי אַליַוְםִ אלתַּ׳אמִןִ יַאתִי בִּשַׁפנִינַיְן אַוְ פַרכַ׳יְ חַמַאם וַיַאתִי בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ אִלַי׳ בַּאבִּ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ וַיֻסַלִמהַא אִלַי׳ אלּאִמַאםִ

καὶ τῇ ἡμέρᾳ τῇ ὀγδόῃ λήμψεται ἑαυτῷ δύο τρυγόνας ἢ δύο νεοσσοὺς περιστερῶν καὶ οἴσει αὐτὰ ἔναντι κυρίου ἐπὶ τὰς θύρας τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου καὶ δώσει αὐτὰ τῷ ἱερεῖ·

טו וְעָשָׂ֤ה אֹתָם֙ הַכֹּהֵ֔ן אֶחָ֣ד חַטָּ֔את וְהָאֶחָ֖ד עֹלָ֑ה וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן לִפְנֵ֥י יְיָ֖ מִזּוֹבֽוֹ׃

וְיַעֲבֵיד יָתְהוֹן כָּהֲנָא חַד חַטָּתָא וְחַד עֲלָתָא וִיכַפַּר עֲלוֹהִי כָּהֲנָא קֳדָם יְיָ מִדּוֹבֵיהּ.

ויעמל אלאמאם אחדהמא ד֗כוה ואלאכ֗ר צעידה ויסתג֗פר ענה בין ידי אללה מן ד֗ובה.

וַיַעַמַלֻ אַלּאִמַאם אַחַדַהֻמַא זַכּוַתַּ וַאלּאַכַ׳רַ צַעִידַתַּ וַיַסתַּג׳פִרֻ עַנהֻ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ מִן דַ׳וְבִּהִ

καὶ ποιήσει αὐτὰ ὁ ἱερεύς, μίαν περὶ ἁμαρτίας καὶ μίαν εἰς ὁλοκαύτωμα, καὶ ἐξιλάσεται περὶ αὐτοῦ ὁ ἱερεὺς ἔναντι κυρίου ἀπὸ τῆς ῥύσεως αὐτοῦ.

טז וְאִ֕ישׁ כִּֽי־תֵצֵ֥א מִמֶּ֖נּוּ שִׁכְבַת־זָ֑רַע וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֛יִם אֶת־כׇּל־בְּשָׂר֖וֹ וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃

וּגְבַר אֲרֵי תִפּוֹק מִנֵּיהּ שִׁכְבַת זַרְעָא וְיַסְחֵי בְמַיָּא יָת כָּל בִּסְרֵיהּ וִיהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא.

ואי רגל כ֗רגת מנה נטפה פליג֗סל גמיע בדנה פי אלמא וינגס אלי אלמג֗יב.

וַאִי רַגֻלֵ כַ׳רַגַתּ מִנהֻ נִטפַתֻ אַלּאִנסַ אַל פַליַג׳סֻל גַמִיעַ בַּדַנִהִ בִּאלּמַאאִ וַיַנגַסֻ אִלַי׳ אלּמַגִ׳יְבִּ

Καὶ ἄνθρωπος, ᾧ ἐὰν ἐξέλθῃ ἐξ αὐτοῦ κοίτη σπέρματος, καὶ λούσεται ὕδατι πᾶν τὸ σῶμα αὐτοῦ καὶ ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας·

יז וְכׇל־בֶּ֣גֶד וְכׇל־ע֔וֹר אֲשֶׁר־יִהְיֶ֥ה עָלָ֖יו שִׁכְבַת־זָ֑רַע וְכֻבַּ֥ס בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃

וְכָל לְבוּשׁ וְכָל מְשַׁךְ דִּיהֵי עֲלוֹהִי שִׁכְבַת זַרְעָא וְיִצְטְבַע בְּמַיָּא וִיהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא.

ואי ת֗וב או גלד צאר עליה מנהא שי פליג֗סל באלמא וינגס אלי אלמג֗יב.

וַאִי תַּ׳וְבֵּ אַוְ גִלדֵ צַארַ עַלַיְהִ מִנהֻ שַׁיְאַ פַליֻג׳סַל בִּאלּמַאאִ וַיַנגַסֻ אִלַי׳ אלּמַגִ׳יְבִּ

καὶ πᾶν ἱμάτιον καὶ πᾶν δέρμα, ἐφ’ ὃ ἐὰν ᾖ ἐπ’ αὐτὸ κοίτη σπέρματος, καὶ πλυθήσεται ὕδατι καὶ ἀκάθαρτον ἔσται ἕως ἑσπέρας.

יח וְאִשָּׁ֕ה אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכַּ֥ב אִ֛ישׁ אֹתָ֖הּ שִׁכְבַת־זָ֑רַע וְרָחֲצ֣וּ בַמַּ֔יִם וְטָמְא֖וּ עַד־הָעָֽרֶב׃

וְאִתְּתָא דְּיִשְׁכּוֹב גְּבַר יָתַהּ שִׁכְבַת זַרְעָא וְיַסְחוֹן בְּמַיָּא וִיהוֹן מְסָאֲבִין עַד רַמְשָׁא.

ואיה מראה צ֗אגעהא רגל בנטפה פלירחצ֗א באלמא וינגסאן אלי אלמג֗יב.

וַאִיתֻ אִמרַאַתֵ צַ׳אגַעַהַא רַגֻלֵ בִּנִטפַתֵ פַליַרחַצַ׳א בִּאלּמַאאִ וַיֻנַגַסַא אִלַי׳ אלּמַגִ׳יְבִּ

καὶ γυνή, ἐὰν κοιμηθῇ ἀνὴρ μετ’ αὐτῆς κοίτην σπέρματος, καὶ λούσονται ὕδατι καὶ ἀκάθαρτοι ἔσονται ἕως ἑσπέρας.

יט וְאִשָּׁה֙ כִּֽי־תִהְיֶ֣ה זָבָ֔ה דָּ֛ם יִהְיֶ֥ה זֹבָ֖הּ בִּבְשָׂרָ֑הּ שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ תִּהְיֶ֣ה בְנִדָּתָ֔הּ וְכׇל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּ֖הּ יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃

וְאִתְּתָא אֲרֵי תְהֵי דָּיְבָא דַּם יְהֵי דוֹבַהּ בְּבִשְׂרַהּ שִׁבְעָא יוֹמִין תְּהֵי בְּרִיחוּקַהּ וְכָל דְּיִקְרַב בַּהּ יְהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא.

ואיה אמראה כאנת ד֗איבה והו אן יכון אלדם ינחל מן פרגהא פאלתקם סבעה איאם פי חיצ֗תהא וכל מן דנא בהא ינגס אלי אלמג֗יב.

אִיתֻ אִמרַאַתֵ כַּאנַתּ דַ׳אאִבַּתַּ וַהֻוַ אַן יַכֻּוןַ אלדַּם יַנחַלֻּ מִן פִרגִהַא פַלתֻקִם סַבּעַתַּ אִיאמֵ פִי חַיְצַ׳תִהַא וַכֻּלֻּ מַן דַנַא בִּהַא יֻנַגַס אִלַי׳ אלּמַגִ׳יְבִּ

Καὶ γυνή, ἥτις ἐὰν ᾖ ῥέουσα αἵματι, ἔσται ἡ ῥύσις αὐτῆς ἐν τῷ σώματι αὐτῆς, ἑπτὰ ἡμέρας ἔσται ἐν τῇ ἀφέδρῳ αὐτῆς· πᾶς ὁ ἁπτόμενος αὐτῆς ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας,

כ וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר תִּשְׁכַּ֥ב עָלָ֛יו בְּנִדָּתָ֖הּ יִטְמָ֑א וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־תֵּשֵׁ֥ב עָלָ֖יו יִטְמָֽא׃

וְכֹל דְּתִשְׁכוֹב עֲלוֹהִי בְּרִיחוּקַהּ יְהֵי מְסָאַב וְכֹל דְּתִתֵּיב עֲלוֹהִי יְהֵי מְסָאַב.

וגמיע מא תנצ֗גע עליה פי חיצ֗תהא ינגס וגמיע אלאנא אלד֗י תגלס עליה ינגס.

וַגַמִיעַ מַא תַּצ׳טַגִעֻ עַלַיְהִ פִי חַיְצַ׳תִהַא יֻנַגַס וַגַמִיעֻ אַלּאַנַי׳ אלּדִ׳י תַּגלִסֻ עַלַיְהִ יַנגַסֻ

καὶ πᾶν, ἐφ’ ὃ ἂν κοιτάζηται ἐπ’ αὐτὸ ἐν τῇ ἀφέδρῳ αὐτῆς, ἀκάθαρτον ἔσται, καὶ πᾶν, ἐφ’ ὃ ἂν ἐπικαθίσῃ ἐπ’ αὐτό, ἀκάθαρτον ἔσται.

כא וְכׇל־הַנֹּגֵ֖עַ בְּמִשְׁכָּבָ֑הּ יְכַבֵּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃

וְכָל דְּיִקְרַב בְּמִשְׁכְּבַהּ יְצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי וְיַסְחֵי בְמַיָּא וִיהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא.

וכל מן דנא במצ֗געהא יג֗סל ת֗יאבה וירחץ֗ באלמא וינגס אלי אלמג֗יב.

וַכֻּלֻּ מַן דַנַא בִּמַצ׳גַעִהַא יַג׳סִלֻ תִ׳יַאבַּהֻ וַיַרחַץֻ׳ בִּאלּמַאאִ וַיַנגַסֻ אִלַי׳ אלּמַגִ׳יְבִּ

καὶ πᾶς, ὃς ἐὰν ἅψηται τῆς κοίτης αὐτῆς, πλυνεῖ τὰ ἱμάτια αὐτοῦ καὶ λούσεται τὸ σῶμα αὐτοῦ ὕδατι καὶ ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας.

כב וְכׇ֨ל־הַנֹּגֵ֔עַ בְּכׇל־כְּלִ֖י אֲשֶׁר־תֵּשֵׁ֣ב עָלָ֑יו יְכַבֵּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃

וְכָל דְּיִקְרַב בְּכָל מָאנָא דְּתִתֵּיב עֲלוֹהִי יְצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי וְיַסְחֵי בְמַיָּא וִיהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא.

וכל מן דנא בשי מן אלאניה אלתי תגלס עליה יג֗סל ת֗יאבה וירחץ֗ באלמא וינגס אלי אלמג֗יב.

וַכֻּלֻּ מַן דַנַא שַׁיְאַ מִןַ אלאַנִיתִ אַלַּתִי תַּגלִסֻ עַלַיְהַא יַג׳סִלֻ תִ׳יַאבַּהֻ וַיַרחַץֻ׳ בִּאלּמַאאִ וַיַנגַסֻ אִלַי׳ אלּמַגִ׳יְבִּ

καὶ πᾶς ὁ ἁπτόμενος παντὸς σκεύους, οὗ ἐὰν καθίσῃ ἐπ’ αὐτό, πλυνεῖ τὰ ἱμάτια αὐτοῦ καὶ λούσεται ὕδατι καὶ ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας.

כג וְאִ֨ם עַֽל־הַמִּשְׁכָּ֜ב ה֗וּא א֧וֹ עַֽל־הַכְּלִ֛י אֲשֶׁר־הִ֥וא יֹשֶֽׁבֶת־עָלָ֖יו בְּנׇגְעוֹ־ב֑וֹ יִטְמָ֖א עַד־הָעָֽרֶב׃

וְאִם עַל מִשְׁכְּבָא הוּא אוֹ עַל מָאנָא דְּהִיא יָתְבָא עֲלוֹהִי בְּמִקְרְבֵיהּ בֵּיהּ יְהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא.

ואן כאן עלי מצ֗געהא אנא או עלי אלאנא אלתי הי גאלסה עליה ממאסא לה פלינגס אלי אלמג֗יב.

וַאִן כַּאןַ עַלַי׳ מַצ׳גַעִהַא אַוְ עַלַי׳ אלּאַנִיַתִ אַלַּתִי הִי גַּאלִסַתֹ עַלַיְהַא מַמַאסַתַּ לַהֻ פַליַנגַס אִלַי׳ אלּמַגִ׳יְבִּ

ἐὰν δὲ ἐν τῇ κοίτῃ αὐτῆς οὔσης ἢ ἐπὶ τοῦ σκεύους, οὗ ἐὰν καθίσῃ ἐπ’ αὐτῷ, ἐν τῷ ἅπτεσθαι αὐτὸν αὐτῆς, ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας.

כד וְאִ֡ם שָׁכֹב֩ יִשְׁכַּ֨ב אִ֜ישׁ אֹתָ֗הּ וּתְהִ֤י נִדָּתָהּ֙ עָלָ֔יו וְטָמֵ֖א שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְכׇל־הַמִּשְׁכָּ֛ב אֲשֶׁר־יִשְׁכַּ֥ב עָלָ֖יו יִטְמָֽא׃

וְאִם מִשְׁכָּב יִשְׁכּוֹב גְּבַר יָתַהּ וִיהֵי רִיחוּקַהּ עֲלוֹהִי וִיהֵי מְסָאַב שִׁבְעָא יוֹמִין וְכָל מִשְׁכְּבָא דְּיִשְׁכוֹב עֲלוֹהִי יְהֵי מְסָאַב.

ואן צ֗אגעהא רגל פקד צאר חכם חיצ֗תהא עליה וינגס סבעה איאם וכל מצ֗גע ינצ֗גע עליה ינגס.

וַאִן צַ׳אגַעַהַא רַגֻלֹ פַקַד צַארַ חֻכּםֹ חַיְצַ׳תִהַא עַלַיְהִ וַיַנגַסֻ סַבּעַתַּ אִיאמֵ וַכֻּלֻּ מַצ׳גַע יַצ׳טַגִעֻ עַלַיְהִ יַנגַסֻ

ἐὰν δὲ κοίτῃ τις κοιμηθῇ μετ’ αὐτῆς καὶ γένηται ἡ ἀκαθαρσία αὐτῆς ἐπ’ αὐτῷ, καὶ ἀκάθαρτος ἔσται ἑπτὰ ἡμέρας, καὶ πᾶσα κοίτη, ἐφ’ ᾗ ἂν κοιμηθῇ ἐπ’ αὐτῆς, ἀκάθαρτος ἔσται.

כה וְאִשָּׁ֡ה כִּֽי־יָזוּב֩ ז֨וֹב דָּמָ֜הּ יָמִ֣ים רַבִּ֗ים בְּלֹא֙ עֶת־נִדָּתָ֔הּ א֥וֹ כִֽי־תָז֖וּב עַל־נִדָּתָ֑הּ כׇּל־יְמֵ֞י ז֣וֹב טֻמְאָתָ֗הּ כִּימֵ֧י נִדָּתָ֛הּ תִּהְיֶ֖ה טְמֵאָ֥ה הִֽוא׃

וְאִתְּתָא אֲרֵי יְדוּב דּוֹב דְּמַהּ יוֹמִין סַגִּיאִין בְּלָא עִדָּן רִיחוּקַהּ אוֹ אֲרֵי תְדוּב עַל רִיחוּקַהּ כָּל יוֹמֵי דּוֹב סְאוֹבְתַהּ כְּיוֹמֵי רִיחוּקַהּ תְּהֵי מְסָאֲבָא הִיא.

ואית אמראה פאץ֗ דמהא איאמא כת֗ירה מן ג֗יר וקת חיצ֗תהא או בעקבה פגמיע איאם פיץ֗ נגאסתהא פלתכן פיהא כאיאם חיצ֗תהא תנגס.

וַאִיתֻ אִמרַאַתֵ פַאץַ׳ דַמֻהַא אִיאמַא כַּתִ׳ירַתַּ פִי גַ׳יְרִ וַקתִ חַיְצַ׳תִהַא אַוְ בִּעִקבִּהַא פַגַמִיעִ אִיאםִ פַיְץִ׳ נַגַּאסַתִהַא פַלתַּכֻּן פִיהַא כַּאִיאםִ חַיְצַ׳תִהַא נַגִסַתַּ

Καὶ γυνή, ἐὰν ῥέῃ ῥύσει αἵματος ἡμέρας πλείους οὐκ ἐν καιρῷ τῆς ἀφέδρου αὐτῆς, ἐὰν καὶ ῥέῃ μετὰ τὴν ἄφεδρον αὐτῆς, πᾶσαι αἱ ἡμέραι ῥύσεως ἀκαθαρσίας αὐτῆς καθάπερ αἱ ἡμέραι τῆς ἀφέδρου, ἀκάθαρτος ἔσται.

כו כׇּל־הַמִּשְׁכָּ֞ב אֲשֶׁר־תִּשְׁכַּ֤ב עָלָיו֙ כׇּל־יְמֵ֣י זוֹבָ֔הּ כְּמִשְׁכַּ֥ב נִדָּתָ֖הּ יִֽהְיֶה־לָּ֑הּ וְכׇֽל־הַכְּלִי֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּשֵׁ֣ב עָלָ֔יו טָמֵ֣א יִהְיֶ֔ה כְּטֻמְאַ֖ת נִדָּתָֽהּ׃

כָּל מִשְׁכְּבָא דְּתִשְׁכוֹב עֲלוֹהִי כָּל יוֹמֵי דּוֹבַהּ כְּמִשְׁכַּב רִיחוּקַהּ יְהֵי לַהּ וְכָל מָאנָא דְּתִתֵּיב עֲלוֹהִי מְסָאַב יְהֵי כְּסוֹאֲבָת רִיחוּקַהּ.

וגמיע אלמצ֗אגע אלד֗י תנצ֗גע עליה טול איאם פיצ֗הא כמצ֗גע חיצ֗תהא יכון להא וגמיע אלאנא אלד֗י תגלס עליה פליכן נגסא כנגאסתה פי חיצ֗תהא.

וַגַמִיעֻ אַלּמַצ׳גַעִ אַלַּדִ׳י תַּצ׳טַגִעֻ עַלַיְהִ טֻולַ אִיאם פַיְצִ׳הַא פַלתַּכֻּן לַהַא כַּמַצ׳גַעִ חַיְצַ׳תִהַא וַגַמִיעֻ אַלּאַנַי׳ אַלַּתִי תַּגלִסֻ עַלַיְהַא פַליַכֻּן נַגַסַא כַּנִגסַתֻהֻ פִי חַיְצַ׳תִהַא

καὶ πᾶσαν κοίτην, ἐφ’ ἣν ἂν κοιμηθῇ ἐπ’ αὐτῆς πάσας τὰς ἡμέρας τῆς ῥύσεως, κατὰ τὴν κοίτην τῆς ἀφέδρου ἔσται αὐτῇ, καὶ πᾶν σκεῦος, ἐφ’ ὃ ἐὰν καθίσῃ ἐπ’ αὐτό, ἀκάθαρτον ἔσται κατὰ τὴν ἀκαθαρσίαν τῆς ἀφέδρου.

כז וְכׇל־הַנּוֹגֵ֥עַ בָּ֖ם יִטְמָ֑א וְכִבֶּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃

וְכָל דְּיִקְרַב בְּהוֹן יְהֵי מְסָאַב וִיצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי וְיַסְחֵי בְּמַיָּא וִיהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא.

וכל מן דני בשי מנהא פלינגס באן יג֗סל ת֗יאבה וירחץ֗ באלמא וינגס אלי אלמג֗יב.

וַכֻּלֻּ מַן דַנַא שַׁיְאַ מִנהַא יַנגַס פַיַג׳סִלֻ תִ׳יַאבַּהֻ וַיַרחַץֻ׳ בִּאלּמַאאִ וַיַנגַסֻ אִלַי׳ אלּמַגִ׳יְבִּ

πᾶς ὁ ἁπτόμενος αὐτῆς ἀκάθαρτος ἔσται καὶ πλυνεῖ τὰ ἱμάτια καὶ λούσεται τὸ σῶμα ὕδατι καὶ ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας.

כח וְאִֽם־טָהֲרָ֖ה מִזּוֹבָ֑הּ וְסָ֥פְרָה לָּ֛הּ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים וְאַחַ֥ר תִּטְהָֽר׃

וְאִם דְּכִיאַת מִדּוֹבַהּ וְתִמְנֵי לַהּ שִׁבְעָא יוֹמִין וּבָתַר כֵּן תִּדְכֵּי.

ואן הי טהרת מן פיצ֗הא פלתחץ סבעה איאם ובעד ד֗לך תטהר.

פַאִן טַהִרַתּ מִן פַיְצִ׳הַא פַלתַּחצִ סַבּעַתַּ אִיאמֵ וַבַּעדַ דַ׳לִךַּ תַּטהַרֻ

ἐὰν δὲ καθαρισθῇ ἀπὸ τῆς ῥύσεως, καὶ ἐξαριθμήσεται αὐτῇ ἑπτὰ ἡμέρας καὶ μετὰ ταῦτα καθαρισθήσεται.

כט וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֗י תִּֽקַּֽח־לָהּ֙ שְׁתֵּ֣י תֹרִ֔ים א֥וֹ שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י יוֹנָ֑ה וְהֵבִיאָ֤ה אוֹתָם֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

וּבְיוֹמָא תְּמִינָאָה תִּסַּב לַהּ תְּרֵין שַׁפְנִינִין אוֹ תְּרֵין בְּנֵי יוֹנָה וְתַיְתֵי יָתְהוֹן לְוָת כָּהֲנָא לִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא.

ופי אליום אלת֗אמן תאכ֗ד֗ שפנינין או פרכ֗י חמאם ותאתי בהמא אלי אלאמאם אלי באב כ֗בא אלמחצ֗ר.

וַפִי אַליַוְםִ אלתַּ׳אמִןִ תַּאכֻ׳דֻ׳ שַׁפנִינַיְן אַוְ פַרכַ׳יְ חַמַאם וַתַּאתִי בִּהִמַא אִלַי׳ אלּאִמַאם אִלַי׳ בַּאבִּ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ

καὶ τῇ ἡμέρᾳ τῇ ὀγδόῃ λήμψεται αὐτῇ δύο τρυγόνας ἢ δύο νεοσσοὺς περιστερῶν καὶ οἴσει αὐτὰ πρὸς τὸν ἱερέα ἐπὶ τὴν θύραν τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου,

ל וְעָשָׂ֤ה הַכֹּהֵן֙ אֶת־הָאֶחָ֣ד חַטָּ֔את וְאֶת־הָאֶחָ֖ד עֹלָ֑ה וְכִפֶּ֨ר עָלֶ֤יהָ הַכֹּהֵן֙ לִפְנֵ֣י יְיָ֔ מִזּ֖וֹב טֻמְאָתָֽהּ׃

וְיַעֲבֵיד כָּהֲנָא יָת חַד חַטָּתָא וְיָת חַד עֲלָתָא וִיכַפַּר עֲלַהּ כָּהֲנָא קֳדָם יְיָ מִדּוֹב סְאוֹבְתַהּ.

ויעמל אלאמאם אחדהמא ד֗כוה ואלאכ֗ר צעידה ויסתג֗פר ענהא בין ידי אללה מן פיץ֗ נגאסתהא.

וַיַעַמַלֻ אַלּאִמַאם אַחַדַהֻמַא זַכּוַתַּ וַאלּאַכַ׳רַ צַעִידַתַּ וַיַסתַּג׳פִרֻ עַנהַא בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ מִן פַיְץִ׳ נַגַּאסַתִהַא

καὶ ποιήσει ὁ ἱερεὺς τὴν μίαν περὶ ἁμαρτίας καὶ τὴν μίαν εἰς ὁλοκαύτωμα, καὶ ἐξιλάσεται περὶ αὐτῆς ὁ ἱερεὺς ἔναντι κυρίου ἀπὸ ῥύσεως ἀκαθαρσίας αὐτῆς.

לא וְהִזַּרְתֶּ֥ם אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִטֻּמְאָתָ֑ם וְלֹ֤א יָמֻ֙תוּ֙ בְּטֻמְאָתָ֔ם בְּטַמְּאָ֥ם אֶת־מִשְׁכָּנִ֖י אֲשֶׁ֥ר בְּתוֹכָֽם׃

וְתַפְרְשׁוּן יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִסּוֹאֲבָתְהוֹן וְלָא יְמוּתוּן בְּסוֹאֲבָתְהוֹן בְּסַאוֹבֵיהוֹן יָת מַשְׁכְּנִי דְּבֵינֵיהוֹן.

פיגב אן תגאנבא בני אסראיל מן נגאסתהם ולא יהלכו בנגאסתהם אד֗א הם נגסו מסכני אלד֗י הו בינהם.

פַיַגִבֻּ אַן תֻגַּאנִבַּ בַּנִי יִסרַאאִיל מִן תַּנַגֻסִהִם וַלַא יַהלַכֻּוןַ בִּנַגַּאסַתִהִם אִנ? הֻם נַגַסֻוא מַסכַּנִי אַלַּדִ׳י פִימַא בַּינַהֻם

Καὶ εὐλαβεῖς ποιήσετε τοὺς υἱοὺς Ισραηλ ἀπὸ τῶν ἀκαθαρσιῶν αὐτῶν, καὶ οὐκ ἀποθανοῦνται διὰ τὴν ἀκαθαρσίαν αὐτῶν ἐν τῷ μιαίνειν αὐτοὺς τὴν σκηνήν μου τὴν ἐν αὐτοῖς.

לב זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַזָּ֑ב וַאֲשֶׁ֨ר תֵּצֵ֥א מִמֶּ֛נּוּ שִׁכְבַת־זֶ֖רַע לְטׇמְאָה־בָֽהּ׃

דָּא אוֹרָיְתָא דְּדוֹבָנָא וּדְתִפּוֹק מִנֵּיהּ שִׁכְבַת זַרְעָא לְאִסְתַּאָבָא בַהּ.

הד֗ה אלשריעה אלד֗איב ומן תכ֗רג מנה נטפה ללתנגס בהא.

הַדִ׳הִ שַׁרִיעַתֻ אַלדַ׳אאִבִּ וַמַן תַּכ׳רֻגֻ מִנהֻ נִטפַתֹ לִלתַּנַגֻסִ בִּהַא

οὗτος ὁ νόμος τοῦ γονορρυοῦς καὶ ἐάν τινι ἐξέλθῃ ἐξ αὐτοῦ κοίτη σπέρματος ὥστε μιανθῆναι ἐν αὐτῇ

לג וְהַדָּוָה֙ בְּנִדָּתָ֔הּ וְהַזָּב֙ אֶת־זוֹב֔וֹ לַזָּכָ֖ר וְלַנְּקֵבָ֑ה וּלְאִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר יִשְׁכַּ֖ב עִם־טְמֵאָֽה׃

וְלִדְסְאוֹבְתַהּ בְּרִיחוּקַהּ וְלִדְדָּאִיב יָת דּוֹבֵיהּ לִדְכַר וּלְנוּקְבָּא וְלִגְבַר דְּיִשְׁכּוֹב עִם מְסָאַבְתָּא.

ואלחאיץ֗ פי טמת֗הא ואלפאיץ֗ ד֗ובה מן ד֗כר ואנת֗י ורגל יצ֗אגע נגסה.

וַאלּחַאאִץֻ׳ פִי טַמַתִ׳הַא וַאלּפַאאִץֻ׳ פִי דַ׳וְבִּהִ מִן דַ׳כַּרֵ וַאנתַּ׳י׳ וַרַגֻלֹ יֻצַ׳אגִעֻ נַגִסַתֵ

καὶ τῇ αἱμορροούσῃ ἐν τῇ ἀφέδρῳ αὐτῆς καὶ ὁ γονορρυὴς ἐν τῇ ῥύσει αὐτοῦ, τῷ ἄρσενι ἢ τῇ θηλείᾳ, καὶ τῷ ἀνδρί, ὃς ἂν κοιμηθῇ μετὰ ἀποκαθημένης.

ספר ויקרא

פרשת אחרי מות

מפתח לכתב הערבי־היהודי של התפסיר

אות	ערבית	הגייה
א	ا ء	ā ; ʾ (עצירה)
ב	ب	b
ג (מבוקר) · ג׳ (מנוקד)	غ	gh – ר גרונית
ג׳ (מבוקר) · ג (מנוקד)	ج	j – כמו ג׳ בג׳ירפה
ד	د	d
ד׳	ذ	dh – כ־th באנגלית this
ה	ه	h
ה בסוף מילה · ה׳ · ת	ة	-a (תָּא מַרְבּוּטַה); בסמיכות ‎-at
ו	و	w ; ū
ז	ز	z
ח	ح	ḥ – ח גרונית
ט · ט׳	ط · ظ	ṭ · ẓ – ט ו־ד׳ נחציות

אות	ערבית	הגייה
י · י׳	ي · ى	y, ī · ā בסוף מילה
כ · כ׳	ك · خ	k · kh – כ רפה
ל מ נ	ل م ن	l m n
ס	س	s
ע	ع	ʿ – ע גרונית
פ	ف	f (אין p בערבית)
צ · צ׳	ص · ض	ṣ · ḍ – ס ו־ד נחציות
ק	ق	q – ק עמוקה
ר	ر	r
ש	ش	sh
ת · ת׳	ت · ث	t · th – כ־th באנגלית think

סימן (במנוקד)	ערבית	קריאה
פַתַח · קָמַץ	ـَ	a
חִירִק	ـِ	i
קֻבּוּץ	ـُ	u
שְׁוָא	ـْ	אין תנועה
דגש	ـّ	הכפלה (ובבגדכפ״ת – גם הקשה)
חוֹלַם בסוף מילה	ـٌ	-un (תנוין)
צֵרֵי בסוף מילה	ـٍ	-in (תנוין)
תנועה + א / ו / י		ā / ū / ī ארוכות
אל־	ال	al- ; לפני ת ד ר ז ס ש צ ט ל נ הל׳ נבלעת: אלשמס = ash-shams

פרשת אחרי מות

תפסיר בקריאה תימנית, הפרשיות מחוברות: ראשון · רביעי · חמישי · שביעי

פרק טזתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וַיְדַבֵּ֤ר יְיָ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְיָ֖ וַיָּמֻֽתוּ׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה בָּתַר דְּמִיתוּ תְּרֵין בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרוֹבֵיהוֹןי״ג בְּקָרֵיבֵיהוֹן אִישָׁתָא נוּכְרֵיתָא קֳדָם יְיָ וּמִיתוּ.

כלם אללה מוסי בעד מות כ֗לי ולדי הרון בתקרבהם בין ידי אללה פמאתא.

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ בַּעדַ מַוְתֻ אִבּנַי אהַרֻוןַ אִד׳ תַּקַדַּמַא בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ עַלַי׳ מַא תַּבַּיןַ פַמַאתַּא

Καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν μετὰ τὸ τελευτῆσαι τοὺς δύο υἱοὺς Ααρων ἐν τῷ προσάγειν αὐτοὺς πῦρ ἀλλότριον ἔναντι κυρίου καὶ ἐτελεύτησαν

ב וַיֹּ֨אמֶר יְיָ֜ אֶל־מֹשֶׁ֗ה דַּבֵּר֮ אֶל־אַהֲרֹ֣ן אָחִ֒יךָ֒ וְאַל־יָבֹ֤א בְכׇל־עֵת֙ אֶל־הַקֹּ֔דֶשׁ מִבֵּ֖ית לַפָּרֹ֑כֶת אֶל־פְּנֵ֨י הַכַּפֹּ֜רֶת אֲשֶׁ֤ר עַל־הָאָרֹן֙ וְלֹ֣א יָמ֔וּת כִּ֚י בֶּֽעָנָ֔ן אֵרָאֶ֖ה עַל־הַכַּפֹּֽרֶת׃

וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה מַלֵּיל עִם אַהֲרֹן אֲחוּךְ וְלָא יְהֵי עָלֵיל בְּכָל עִדָּן לְקוּדְשָׁא מִגָּיו לְפָרוּכְתָּא לִקְדָם כָּפוּרְתָּא דְּעַל אֲרוֹנָא וְלָא יְמוּת אֲרֵי בַעֲנָנָא אֲנָא מִתְגְּלֵי עַל בֵּית כַּפּוֹרֵי.

וקאל לה מר הרון אכ֗אך אלא ידכ֗ל פי אכת֗ר אלאוקאת אלי אלקדס מן ד֗אכל אלסגף קבאלה אלג֗שא אלד֗י עלי אלצנדוק ולא ימות פאני מתגלי באלגמאם עלי אלג֗שי.

וַקַאלַ לַהֻ מֻר אהַרֻוןַ אַכַ׳אךַּ בִּאַן לַא יַדכֻ׳לַ פִי כַּתִ׳ירֵ מִןַ אלאַוְקַאתִ אִלַי׳ אלּקֻדֻסִ מִן דַאכִ׳לִ אלסַגפִ מִן חַצ׳רַתִ אלּגִ׳שַׁאאִ אלּדִ׳י עַלַי׳ אַלצֻּנדֻוקִ לִאַלַּא יַמֻותַּ לִאַנִּי מֻתַּגַלִי בִּאלּגַ׳מַאםִ פַוְקַ אַלּגִ׳שַׁאאִ

καὶ εἶπεν κύριος πρὸς Μωυσῆν Λάλησον πρὸς Ααρων τὸν ἀδελφόν σου καὶ μὴ εἰσπορευέσθω πᾶσαν ὥραν εἰς τὸ ἅγιον ἐσώτερον τοῦ καταπετάσματος εἰς πρόσωπον τοῦ ἱλαστηρίου, ὅ ἐστιν ἐπὶ τῆς κιβωτοῦ τοῦ μαρτυρίου, καὶ οὐκ ἀποθανεῖται· ἐν γὰρ νεφέλῃ ὀφθήσομαι ἐπὶ τοῦ ἱλαστηρίου.

ג בְּזֹ֛את יָבֹ֥א אַהֲרֹ֖ן אֶל־הַקֹּ֑דֶשׁ בְּפַ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר לְחַטָּ֖את וְאַ֥יִל לְעֹלָֽה׃

בְּדָא יְהֵי עָלֵיל אַהֲרֹן לְקוּדְשָׁא בְּתוֹר בַּר תּוֹרֵי לְחַטָּתָא וּדְכַר לַעֲלָתָא.

בהד֗ה אלשרוט ידכ֗ל הרון אלי אלקדס ברת֗ מן אלבקר ללד֗כוה וכבש ללצעידה.

בִּהַדִ׳הִ אלּאַמֻורִ יַדכֻ׳לֻ אהַרֻוןֻ אִלַי׳ אלּקֻדֻסִ בִּאַן יֻחצִ׳רַ רַתַּא מִןַ אלבַּקַרִ לִלזַּכּוַתִ וַכַּבּשַׁא לִלצַּעִידַתִ

οὕτως εἰσελεύσεται Ααρων εἰς τὸ ἅγιον· ἐν μόσχῳ ἐκ βοῶν περὶ ἁμαρτίας καὶ κριὸν εἰς ὁλοκαύτωμα·

ד כְּתֹֽנֶת־בַּ֨ד קֹ֜דֶשׁ יִלְבָּ֗שׁ וּמִֽכְנְסֵי־בַד֮ יִהְי֣וּ עַל־בְּשָׂרוֹ֒ וּבְאַבְנֵ֥ט בַּד֙ יַחְגֹּ֔ר וּבְמִצְנֶ֥פֶת בַּ֖ד יִצְנֹ֑ף בִּגְדֵי־קֹ֣דֶשׁ הֵ֔ם וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֛יִם אֶת־בְּשָׂר֖וֹ וּלְבֵשָֽׁם׃

כִּתּוּנָא דְּבוּצָא דְּקוּדְשָׁא יִלְבַּשׁ וּמִכְנְסִין דְּבוּץ יְהוֹן עַל בִּשְׂרֵיהּ וְהִמְיָנָא דְּבוּצָא יֵיסַר וּמַצְנַפְתָּא דְּבוּצָא יַחֵית בְּרֵישֵׁיהּ לְבוּשֵׁי קוּדְשָׁא אִנּוּן וְיַסְחֵי בְּמַיָּא יָת בִּשְׂרֵיהּ וְיִלְבְּשִׁנּוּן.

ת֗וניה מן עשר מקדסה ילבס וסראויל מן עשר יכון עלי בדנה וזנאר מן עשר יתקלד ובעמאמה מן עשר יתעמם הד֗ה הי ת֗יאב אלקדס ולירחץ֗ באלמא בדנה ת֗ם ילבסהא.

וַאַן יַלבַּסַ תֻונִיַתַּ מִן גִ׳שׁרֵ מֻקַדַּסַתַּ בַּעדַ אַן יַכֻּוןַ עַלַי׳ בַּדַנִהִ סַרַאֻוילֹ מִן גִ׳שׁרֵ וַיַתַּקַלַדַ בִּזִנַארֵ מִן גִ׳שׁרֵ מַחץֵ׳ וַיַתַּעַמַםַ בִּעַמַאמַתֵ מִת׳לַ דַ׳לִךַּ פַהַדִ׳הִ הִי תִ׳יַאבֻּ אַלּקֻדֻסִ יַג׳סִלֻ בַּדַנַהֻ בִּאלּמַאאִ וַיַלבַּסֻהֻם

καὶ χιτῶνα λινοῦν ἡγιασμένον ἐνδύσεται, καὶ περισκελὲς λινοῦν ἔσται ἐπὶ τοῦ χρωτὸς αὐτοῦ, καὶ ζώνῃ λινῇ ζώσεται καὶ κίδαριν λινῆν περιθήσεται· ἱμάτια ἅγιά ἐστιν, καὶ λούσεται ὕδατι πᾶν τὸ σῶμα αὐτοῦ καὶ ἐνδύσεται αὐτά.

ה וּמֵאֵ֗ת עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יִקַּ֛ח שְׁנֵֽי־שְׂעִירֵ֥י עִזִּ֖ים לְחַטָּ֑את וְאַ֥יִל אֶחָ֖ד לְעֹלָֽה׃

וּמִן כְּנִשְׁתָּא דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יִסַּב תְּרֵין צְפִירֵי עִזֵּי לְחַטָּתָא וּדְכַר חַד לַעֲלָתָא.

ומן גמיע בני אסראיל יאכ֗ד עתודין מן אלמעאז ללד֗כוה וכבש ללצעידה.

וַלִיַאכֻ׳דַ׳ מִן גַמַאעַתִ בַּנִי יִסרַאאִיל עַתֻודַיְןִ מִןַ אלמַאעִזִ לִלזַּכּוַתִ וַכַּבּשַׁא לִלצַעִידַתִ

καὶ παρὰ τῆς συναγωγῆς τῶν υἱῶν Ισραηλ λήμψεται δύο χιμάρους ἐξ αἰγῶν περὶ ἁμαρτίας καὶ κριὸν ἕνα εἰς ὁλοκαύτωμα.

ו וְהִקְרִ֧יב אַהֲרֹ֛ן אֶת־פַּ֥ר הַחַטָּ֖את אֲשֶׁר־ל֑וֹ וְכִפֶּ֥ר בַּעֲד֖וֹ וּבְעַ֥ד בֵּיתֽוֹ׃

וִיקָרֵיב אַהֲרֹן יָת תּוֹרָא דְּחַטָּתָא דִּילֵיהּ וִיכַפַּר עֲלוֹהִי וְעַל אֱנָשׁ בֵּיתֵיהּ.

ויקרב הרון רת֗ אלד֗כוה אלד֗י לה ויסתג֗פר ענה וען אהל ביתה.

פַיַבּתַּדִי׳אֻ אַוַּלַא וַיֻקַדִּם תַּ׳ורַ אַלזַכּוַתִ אלּדִ׳י לַהֻ וַיַסתַּג׳פִרֻ עַנהֻ וַעַן אלִהִ

καὶ προσάξει Ααρων τὸν μόσχον τὸν περὶ τῆς ἁμαρτίας αὐτοῦ καὶ ἐξιλάσεται περὶ αὐτοῦ καὶ τοῦ οἴκου αὐτοῦ.

ז וְלָקַ֖ח אֶת־שְׁנֵ֣י הַשְּׂעִירִ֑ם וְהֶעֱמִ֤יד אֹתָם֙ לִפְנֵ֣י יְיָ֔ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

וְיִסַּב יָת תְּרֵין צְפִירִין וִיקִים יָתְהוֹן קֳדָם יְיָ בִּתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא.

ויאכ֗ד אלעתודין ויוקפהמא בין ידי אללה ענד באב כ֗בא אלמחצ֗ר.

תֻ׳םַּ יַאכֻ׳דֻ׳ אַלּעַתֻודַיְןִ וַיֻוקִפהֻמַא בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ עִנדַ בַּאבִּ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ

καὶ λήμψεται τοὺς δύο χιμάρους καὶ στήσει αὐτοὺς ἔναντι κυρίου παρὰ τὴν θύραν τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου·

ח וְנָתַ֧ן אַהֲרֹ֛ן עַל־שְׁנֵ֥י הַשְּׂעִירִ֖ם גֹּרָל֑וֹת גּוֹרָ֤ל אֶחָד֙ לַיְיָ֔ וְגוֹרָ֥ל אֶחָ֖ד לַעֲזָאזֵֽל׃

וְיִתֵּין אַהֲרֹן עַל תְּרֵין צְפִירִין עַדְבִּין עַדְבָּא חַד לִשְׁמָא דַּייָ וְעַדְבָּא חַד לַעֲזָאזֵל.

ויוקע עליהמא סהמין אחדהמא לבית אללה ואלאכ֗ר ללעזאז.

וַיֻלקִי עַלַיְהִמַא סַהמַיְןַ אַחַדַהֻמַא לִבַּיְתִ אללָּהִ וַאלּאַכַ׳רַ לִגַבַּלִ עִזַאזַ

καὶ ἐπιθήσει Ααρων ἐπὶ τοὺς δύο χιμάρους κλῆρον ἕνα τῷ κυρίῳ καὶ κλῆρον ἕνα τῷ ἀποπομπαίῳ.

ט וְהִקְרִ֤יב אַהֲרֹן֙ אֶת־הַשָּׂעִ֔יר אֲשֶׁ֨ר עָלָ֥ה עָלָ֛יו הַגּוֹרָ֖ל לַיְיָ֑ וְעָשָׂ֖הוּ חַטָּֽאת׃

וִיקָרֵיב אַהֲרֹן יָת צְפִירָא דִּסְלֵיק עֲלוֹהִי עַדְבָּא לִשְׁמָא דַּייָ וְיַעְבְּדִנֵּיהּ חַטָּתָא.

ת֗ם יקרב אלעתוד אלד֗י וקע עליה אלסהם ללה ויעמלה ד֗כוה.

פַיֻקַדִּם אַלּעַתֻודַ אַלַּדִ׳י וַקַעַ עַלַיְהִ אלסַּהֻם לִבַּיְתִ אללָּהִ וַיַצנַעֻהֻ זַכּוַתַּ

καὶ προσάξει Ααρων τὸν χίμαρον, ἐφ’ ὃν ἐπῆλθεν ἐπ’ αὐτὸν ὁ κλῆρος τῷ κυρίῳ, καὶ προσοίσει περὶ ἁμαρτίας·

י וְהַשָּׂעִ֗יר אֲשֶׁר֩ עָלָ֨ה עָלָ֤יו הַגּוֹרָל֙ לַעֲזָאזֵ֔ל יׇֽעֳמַד־חַ֛י לִפְנֵ֥י יְיָ֖ לְכַפֵּ֣ר עָלָ֑יו לְשַׁלַּ֥ח אֹת֛וֹ לַעֲזָאזֵ֖ל הַמִּדְבָּֽרָה׃

וּצְפִירָא דִּסְלֵיק עֲלוֹהִי עַדְבָּא לַעֲזָאזֵל יִתָּקַם כִּד חַי קֳדָם יְיָ לְכַפָּרָא עֲלוֹהִי לְשַׁלָּחָא יָתֵיהּ לַעֲזָאזֵל לְמַדְבְּרָא.

ואלעתוד אלד֗י וקע עליה אלסהם ללעזאז יוקף חיא בין ידי אללה ליסתג֗פר עליה ויבעת֗ אלי בריה עזאז.

וַאלּעַתֻודֻ אַלַּדִ׳י וַקַעַ עַלַיְהִ אלסַּהֻם לִגַבַּלִ עִזַאזַ יֻוקַּפֻ חַיַא בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ לִיַסתַּג׳פִרַ עִנדַהֻ תֻ׳םַּ יֻטלִקֻהֻ פִי גַבַּלִ עִזַאזַ פִי אלּבַּרִּ

Καὶ τὸν χίμαρον, ἐφ᾿ ὃν ἐπῆλθεν ἐπ᾿ αὐτὸν ὁ κλῆρος τοῦ ἀποπομπαίου, στήσει αὐτὸν ζῶντα ἔναντι κυρίου τοῦ ἐξιλάσασθαι ἐπ᾿ αὐτοῦ ὥστε ἀποστεῖλαι αὐτὸν εἰς τὴν ἀποπομπήν· ἀφήσει αὐτὸν εἰς τὴν ἔρημον.

יא וְהִקְרִ֨יב אַהֲרֹ֜ן אֶת־פַּ֤ר הַֽחַטָּאת֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ וְכִפֶּ֥ר בַּֽעֲד֖וֹ וּבְעַ֣ד בֵּית֑וֹ וְשָׁחַ֛ט אֶת־פַּ֥ר הַֽחַטָּ֖את אֲשֶׁר־לֽוֹ׃

וִיקָרֵיב אַהֲרֹן יָת תּוֹרָא דְּחַטָּתָא דִּילֵיהּ וִיכַפַּר עֲלוֹהִי וְעַל אֱנָשׁ בֵּיתֵיהּ וְיִכּוֹס יָת תּוֹרָא דְּחַטָּתָא דִּילֵיהּ.

ת֗ם יקרב הרון רת֗ אלד֗כוה אלד֗י לה ויסתג֗פר ענה וען אהל ביתה ת֗אניה ת֗ם ידבחה.

וַיֻקַדִּם אהַרֻוןֻ תַּ׳אַנִיַתַּ תַּ׳ורַ אַלזַכּוַתִ אלּדִ׳י לַהֻ וַיַסתַּג׳פִרֻ עַנהֻ וַעַן אַלִהִ תֻ׳םַּ יַד׳בַּחֻהֻ

καὶ προσάξει Ααρων τὸν μόσχον τὸν περὶ τῆς ἁμαρτίας τὸν αὐτοῦ καὶ τοῦ οἴκου αὐτοῦ μόνον καὶ ἐξιλάσεται περὶ αὐτοῦ καὶ τοῦ οἴκου αὐτοῦ καὶ σφάξει τὸν μόσχον τὸν περὶ τῆς ἁμαρτίας τὸν αὐτοῦ.

יב וְלָקַ֣ח מְלֹֽא־הַ֠מַּחְתָּ֠ה גַּֽחֲלֵי־אֵ֞שׁ מֵעַ֤ל הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ מִלִּפְנֵ֣י יְיָ֔ וּמְלֹ֣א חׇפְנָ֔יו קְטֹ֥רֶת סַמִּ֖ים דַּקָּ֑ה וְהֵבִ֖יא מִבֵּ֥ית לַפָּרֹֽכֶת׃

וְיִסַּב מְלֵי מַחְתִּיתָא גּוּמְרִין דְּאִישָׁא מֵעִלָּוֵי מַדְבְּחָא מִן קֳדָם יְיָ וּמְלֵי חוּפְנוֹהִי קְטֹרֶת בּוּסְמִין דַּקִיקִין וְיַעֵיל מִגָּיו לְפָרוּכְתָּא.

ויאכ֗ד מל אלמג֗מרה גמר נאר מן פוק אלמדבח מן בין ידי אללה ומל חפניה מן בכ֗ור אלאצמאג אלמדקוקה וידכ֗ל ד֗לך דאכ֗ל אלסגף.

תֻ׳םַּ יַאכֻ׳דֻ׳ מִלאַ אַלּמַגמַרַתִ גַמרַ נַארֵ מִן פַוְקִ אלּמַד׳בַּחִ מִן בַּיְןִ יַדַיִ אַללָּהִ וַמִלאַ חֻפנַיְהִ מִן בֻּכֻ׳ורִ אלצֻּמֻוגִ׳ אַלּמַדקֻוקִ וַיֻדכִ׳לֻ אַלגַמִיעַ אִלַי׳ דַאכִ׳לִ אלסַגפִ

καὶ λήμψεται τὸ πυρεῖον πλῆρες ἀνθράκων πυρὸς ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου τοῦ ἀπέναντι κυρίου καὶ πλήσει τὰς χεῖρας θυμιάματος συνθέσεως λεπτῆς καὶ εἰσοίσει ἐσώτερον τοῦ καταπετάσματος

יג וְנָתַ֧ן אֶֽת־הַקְּטֹ֛רֶת עַל־הָאֵ֖שׁ לִפְנֵ֣י יְיָ֑ וְכִסָּ֣ה ׀ עֲנַ֣ן הַקְּטֹ֗רֶת אֶת־הַכַּפֹּ֛רֶת אֲשֶׁ֥ר עַל־הָעֵד֖וּת וְלֹ֥א יָמֽוּת׃

וְיִתֵּין יָת קְטֹרֶת בּוּסְמַיָּא עַל אִישָׁתָא קֳדָם יְיָ וְיִחְפֵי עֲנַן קָטוּרְתָּא יָת כָּפוּרְתָּא דְּעַל סָהֲדוּתָא וְלָא יְמוּת.

ת֗ם יצ֗ע ד֗לך אלבכ֗ור עלי אלנאר בין ידי אללה חתי יג֗טי קתאר אלבכ֗ור אלג֗שא אלד֗י עלי אלשהאדה ולא ימות.

וַיֻלקִי דַ׳לִךַּ אַלּבֻּכֻ׳ורַ עַלַי׳ אלנַּארִ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ חַתַּי׳ יֻגַ׳טִיַ צַ׳בַּאבֻּ אַלּבֻּכֻ׳ור אַלּגִ׳שַׁאאַ אַלַּדִ׳י עַלַי׳ אַלצֻּנדֻוקִ פַאִנַּהֻ לַא יַמֻותֻ

καὶ ἐπιθήσει τὸ θυμίαμα ἐπὶ τὸ πῦρ ἔναντι κυρίου· καὶ καλύψει ἡ ἀτμὶς τοῦ θυμιάματος τὸ ἱλαστήριον τὸ ἐπὶ τῶν μαρτυρίων, καὶ οὐκ ἀποθανεῖται.

יד וְלָקַח֙ מִדַּ֣ם הַפָּ֔ר וְהִזָּ֧ה בְאֶצְבָּע֛וֹ עַל־פְּנֵ֥י הַכַּפֹּ֖רֶת קֵ֑דְמָה וְלִפְנֵ֣י הַכַּפֹּ֗רֶת יַזֶּ֧ה שֶֽׁבַע־פְּעָמִ֛ים מִן־הַדָּ֖ם בְּאֶצְבָּעֽוֹ׃

וְיִסַּב מִדְּמָא דְּתוֹרָא וְיַדֵּי בְאֶצְבְּעֵיהּ עַל אַפֵּי כָּפוּרְתָּא קִדּוּמָא וּקְדָם כָּפוּרְתָּא יַדֵּי שְׁבַע זִמְנִין מִן דְּמָא בְאֶצְבְּעֵיהּ.

ת֗ם יאכ֗ד מן דם אלרת֗ באצבעה וינצ֗ח עלי וגה אלג֗שא שרקא ובין ידי אלג֗שא ינצ֗ח מנה ז׳ מראר.

תֻ׳םַּ יַאכֻ׳דֻ׳ מִן דַםִ אלרַּתִּ וַיַנצַ׳חֻ מִנהֻ בִּאִצבַּעִהִ קֻבַּאלַתַּ אַלּגִ׳שַׁאאַ שַׁרקִיַּא מַרַּתַּ וַאחִדַתַּ תֻ׳םַּ יַנצַ׳חֻ בַּיְןַ יַדַיְהִ מִנהֻ סַבּעַתַּ מִרַארֵ

καὶ λήμψεται ἀπὸ τοῦ αἵματος τοῦ μόσχου καὶ ῥανεῖ τῷ δακτύλῳ ἐπὶ τὸ ἱλαστήριον κατὰ ἀνατολάς· κατὰ πρόσωπον τοῦ ἱλαστηρίου ῥανεῖ ἑπτάκις ἀπὸ τοῦ αἵματος τῷ δακτύλῳ.

טו וְשָׁחַ֞ט אֶת־שְׂעִ֤יר הַֽחַטָּאת֙ אֲשֶׁ֣ר לָעָ֔ם וְהֵבִיא֙ אֶת־דָּמ֔וֹ אֶל־מִבֵּ֖ית לַפָּרֹ֑כֶת וְעָשָׂ֣ה אֶת־דָּמ֗וֹ כַּאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְדַ֣ם הַפָּ֔ר וְהִזָּ֥ה אֹת֛וֹ עַל־הַכַּפֹּ֖רֶת וְלִפְנֵ֥י הַכַּפֹּֽרֶת׃

וְיִכּוֹס יָת צְפִירָא דְּחַטָּתָא דִּלְעַמָּא וְיַעֵיל יָת דְּמֵיהּ לְמִגָּיו לְפָרוּכְתָּא וְיַעֲבֵיד לִדְמֵיהּ כְּמָא דַּעֲבַד לִדְמָא דְּתוֹרָא וְיַדֵּי יָתֵיהּ עַל כָּפוּרְתָּא וּקְדָם כָּפוּרְתָּא.

ת֗ם יד֗בח עתוד אלד֗כוה אלד֗י ללקום וידכ֗ל דמה דאכ֗ל אלסגף ויעמל בה כמא עמל בדם אלרת֗ והו אן ינצ֗ח מנה עלי אלג֗שא ובין ידיה.

תֻ׳םַּ יַד׳בַּחֻ עַתֻודַ אַלזַכּוַתִ אלּדִ׳י לִלקַוְם וַיֻדכִ׳לֻ מִן דַמִהִ אִלַי׳ דַאכִ׳לִ אלסַגפִ וַיַצנַעֻ בִּהִ כַּמַא צַנַעַ בִּדַםִ אלרַּתִּ וַיַנצַ׳חֻ מִנהֻ קֻבַּאלַתַּ אַלּגִ׳שַׁאאִ וַבַּיְןַ יַדַיְהִ

καὶ σφάξει τὸν χίμαρον τὸν περὶ τῆς ἁμαρτίας τὸν περὶ τοῦ λαοῦ ἔναντι κυρίου καὶ εἰσοίσει ἀπὸ τοῦ αἵματος αὐτοῦ ἐσώτερον τοῦ καταπετάσματος καὶ ποιήσει τὸ αἷμα αὐτοῦ ὃν τρόπον ἐποίησεν τὸ αἷμα τοῦ μόσχου, καὶ ῥανεῖ τὸ αἷμα αὐτοῦ ἐπὶ τὸ ἱλαστήριον κατὰ πρόσωπον τοῦ ἱλαστηρίου

טז וְכִפֶּ֣ר עַל־הַקֹּ֗דֶשׁ מִטֻּמְאֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִפִּשְׁעֵיהֶ֖ם לְכׇל־חַטֹּאתָ֑ם וְכֵ֤ן יַעֲשֶׂה֙ לְאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד הַשֹּׁכֵ֣ן אִתָּ֔ם בְּת֖וֹךְ טֻמְאֹתָֽם׃

וִיכַפַּר עַל קוּדְשָׁא מִסּוֹאֲבָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִמִּרְדֵּיהוֹן לְכָל חֲטָאֵיהוֹן וְכֵן יַעֲבֵיד לְמַשְׁכַּן זִמְנָא דְּשָׁרֵי עִמְּהוֹן בְּגוֹ סוֹאֲבָתְהוֹן.

ויסתג֗פר פי אלקדס מן מעאצ֗י בני אסראיל וג֗רומהם וגמיע כ֗טאהם וכד֗אך יעמל פי כ֗בא אלמחצ֗ר אלסאכן מעהם בין מעאצ֗יהם.

וַיַסתַּג׳פִרֻ פִי אלּקֻדֻסִ עַן מַעַאצִי בַּנִי יִסרַאאִיל וַגֻרֻומִהִם וַגַמִיעִ דֻ׳נֻובִהִם וַכַּדַ׳לִךַּ יַצנַעֻ פִי אַלדַּמַוַיְןִ פִי כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ אַלַּדִ׳י הֻוַ סַאכִּןֹ מַעַהֻם פִימַא בַּיְןַ מַעַאצִיהֻם

καὶ ἐξιλάσεται τὸ ἅγιον ἀπὸ τῶν ἀκαθαρσιῶν τῶν υἱῶν Ισραηλ καὶ ἀπὸ τῶν ἀδικημάτων αὐτῶν περὶ πασῶν τῶν ἁμαρτιῶν αὐτῶν· καὶ οὕτω ποιήσει τῇ σκηνῇ τοῦ μαρτυρίου τῇ ἐκτισμένῃ ἐν αὐτοῖς ἐν μέσῳ τῆς ἀκαθαρσίας αὐτῶν.

יז וְכׇל־אָדָ֞ם לֹא־יִהְיֶ֣ה ׀ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד בְּבֹא֛וֹ לְכַפֵּ֥ר בַּקֹּ֖דֶשׁ עַד־צֵאת֑וֹ וְכִפֶּ֤ר בַּעֲדוֹ֙ וּבְעַ֣ד בֵּית֔וֹ וּבְעַ֖ד כׇּל־קְהַ֥ל יִשְׂרָאֵֽל׃

וְכָל אֱנָשׁ לָא יְהֵי בְּמַשְׁכַּן זִמְנָא בְּמֵיעֲלֵיהּ לְכַפָּרָא בְּקוּדְשָׁא עַד מִפְּקֵיהּ וִיכַפַּר עֲלוֹהִי וְעַל אֱנָשׁ בֵּיתֵיהּ וְעַל כָּל קְהָלָא דְּיִשְׂרָאֵל.

וכל ואחד מן אלנאס לא יכון פי כ֗בא אלמחצ֗ר מן וקת דכ֗ולה ללאסתג֗פאר פי אלקדס אלי כרוגה פאד֗א אסתג֗פר ענה וען אלה וען סאיר גוק אלאסראיל.

וַלַא יַכֻּוןֻ אַחַדֹ מִןַ אלנַּאסִ פִי כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ חִיןַ יַדכֻ׳לֻ לִיַסתַּג׳פִרַ פִי אלּקֻדֻסִ אִלַי׳ אַן יַכ׳רֻגַ וַקַד אִסתַּג׳פַרַ עַנהֻ וַעַן אַלִהִ וַעַן גַמִיעִ גֻוְקִ אל יִסרַאאִיל

καὶ πᾶς ἄνθρωπος οὐκ ἔσται ἐν τῇ σκηνῇ τοῦ μαρτυρίου εἰσπορευομένου αὐτοῦ ἐξιλάσασθαι ἐν τῷ ἁγίῳ, ἕως ἂν ἐξέλθῃ· καὶ ἐξιλάσεται περὶ αὐτοῦ καὶ τοῦ οἴκου αὐτοῦ καὶ περὶ πάσης συναγωγῆς υἱῶν Ισραηλ.

יח וְיָצָ֗א אֶל־הַמִּזְבֵּ֛חַ אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵֽי־יְיָ֖ וְכִפֶּ֣ר עָלָ֑יו וְלָקַ֞ח מִדַּ֤ם הַפָּר֙ וּמִדַּ֣ם הַשָּׂעִ֔יר וְנָתַ֛ן עַל־קַרְנ֥וֹת הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃

וְיִפּוֹק לְמַדְבְּחָא דִּקְדָם יְיָ וִיכַפַּר עֲלוֹהִי וְיִסַּב מִדְּמָא דְּתוֹרָא וּמִדְּמָא דִּצְפִירָא וְיִתֵּין עַל קַרְנָת מַדְבְּחָא סְחוֹר סְחוֹר.

יכרג אלי אלמדבח אלד֗י בין ידי אללה ואסתג֗פר ענדה ואכ֗ד מן דם אלרת֗ ואלעתוד וגעל עלי ארכאנה מסתדירא.

תֻ׳םַּ יַכ׳רֻגֻ אִלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ אַלַּדִ׳י בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ פַיַסתַּג׳פִרֻ עַנהֻ וַאַן יַאכֻ׳דַ׳ מִן דַםִ אלרַּתִּ וַמַעַ דַםִ אלּעַתֻודִ מַגמֻועִין וַיַצַ׳עֻ עַלַי׳ אַרכַּאנִהִ מֻסתַּדִירַא

καὶ ἐξελεύσεται ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τὸ ὂν ἀπέναντι κυρίου καὶ ἐξιλάσεται ἐπ’ αὐτοῦ· καὶ λήμψεται ἀπὸ τοῦ αἵματος τοῦ μόσχου καὶ ἀπὸ τοῦ αἵματος τοῦ χιμάρου καὶ ἐπιθήσει ἐπὶ τὰ κέρατα τοῦ θυσιαστηρίου κύκλῳ

יט וְהִזָּ֨ה עָלָ֧יו מִן־הַדָּ֛ם בְּאֶצְבָּע֖וֹ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וְטִהֲר֣וֹ וְקִדְּשׁ֔וֹ מִטֻּמְאֹ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

וְיַדֵּי עֲלוֹהִי מִן דְּמָא בְּאֶצְבְּעֵיהּ שְׁבַע זִמְנִין וִידַכֵּינֵיהּ וִיקַדְּשִׁנֵּיהּ מִסּוֹאֲבָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

ת֗ם ינצ֗ח עלי סטחה מן אלדם סבע מראר פיטהרה ויקדסה מן מעאצ֗י בני אסראיל.

וַיַנצַ׳חֻ עַלַי׳ סַטחִהִ מִנהֻ בִּאִצבַּעִהִ סַבּעַתַּ מִרַארֵ וַיֻטהִרַהֻ וַיֻקַדִּסַהֻ מִן מַעַאצִי בַּנִי יִסרַאאִיל

καὶ ῥανεῖ ἐπ’ αὐτοῦ ἀπὸ τοῦ αἵματος τῷ δακτύλῳ ἑπτάκις καὶ καθαριεῖ αὐτὸ καὶ ἁγιάσει αὐτὸ ἀπὸ τῶν ἀκαθαρσιῶν τῶν υἱῶν Ισραηλ.

כ וְכִלָּה֙ מִכַּפֵּ֣ר אֶת־הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֶת־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וְאֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וְהִקְרִ֖יב אֶת־הַשָּׂעִ֥יר הֶחָֽי׃

וִישֵׁיצֵי מִלְּכַפָּרָא עַל קוּדְשָׁא וְעַל מַשְׁכַּן זִמְנָא וְעַל מַדְבְּחָא וִיקָרֵיב יָת צְפִירָא חַיָּא.

פאד֗א פרג֗ מן אלאסתג֗פאר פי אלקדס ופי כ֗בא אלמחצ֗ר וענד אלמדבח קדם אלעתוד אלחי.

פַאִדַ׳א פַרַגַ׳ מִןַ אַלִאסְתִּג׳פַארִ פִי אלּקֻדֻסִ וַפִי כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ וַעִנדַ אַלּמַד׳בַּחַ יֻקַדִּם אַלּעַתֻודַ אַלּחַי

καὶ συντελέσει ἐξιλασκόμενος τὸ ἅγιον καὶ τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου καὶ τὸ θυσιαστήριον, καὶ περὶ τῶν ἱερέων καθαριεῖ· καὶ προσάξει τὸν χίμαρον τὸν ζῶντα.

כא וְסָמַ֨ךְ אַהֲרֹ֜ן אֶת־שְׁתֵּ֣י יָדָ֗ו עַ֣ל רֹ֣אשׁ הַשָּׂעִיר֮ הַחַי֒ וְהִתְוַדָּ֣ה עָלָ֗יו אֶת־כׇּל־עֲוֺנֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־כׇּל־פִּשְׁעֵיהֶ֖ם לְכׇל־חַטֹּאתָ֑ם וְנָתַ֤ן אֹתָם֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַשָּׂעִ֔יר וְשִׁלַּ֛ח בְּיַד־אִ֥ישׁ עִתִּ֖י הַמִּדְבָּֽרָה׃

וְיִסְמוֹךְ אַהֲרֹן יָת תַּרְתֵּין יְדוֹהִי עַל רֵישׁ צְפִירָא חַיָּא וִיוַדֵּי עֲלוֹהִי יָת כָּל עֲוָיָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָת כָּל מִרְדֵּיהוֹן לְכָל חֲטָאֵיהוֹן וְיִתֵּין יָתְהוֹן עַל רֵישׁ צְפִירָא וִישַׁלַּח בְּיַד גְּבַר דִּזְמִין לִמְהָךְ לְמַדְבְּרָא.

פאסנד ידיה עלי ראסה ואקר בדנוב בני אסראיל ובגרומהם וגמיע כ֗טאיאהם פאד֗א תלאהא ענד ראס אלעתוד בעת֗ בה מע רגל מעד לה אלי אלבר.

וַיַסנֻדֻ יַדַהֻ עַלַי׳ רַאסִהִ וַיַקִרֻּ בִּדֻ׳נֻובִ בַּנִי יִסרַאאִיל וַגֻרֻומִהִם וַגַמִיעִ כַ׳טַאִיאהֻם פַאִדַ׳א תַּלַאהַא עִנדַ רַאסִ אלּעַתֻודִ בַּעַתַּ׳ בִּהִ מַעַ רַגֻלֵ מֻעַדֵ בִּהִ אִלַי׳ אלּבַּרִּ

καὶ ἐπιθήσει Ααρων τὰς χεῖρας αὐτοῦ ἐπὶ τὴν κεφαλὴν τοῦ χιμάρου τοῦ ζῶντος καὶ ἐξαγορεύσει ἐπ’ αὐτοῦ πάσας τὰς ἀνομίας τῶν υἱῶν Ισραηλ καὶ πάσας τὰς ἀδικίας αὐτῶν καὶ πάσας τὰς ἁμαρτίας αὐτῶν καὶ ἐπιθήσει αὐτὰς ἐπὶ τὴν κεφαλὴν τοῦ χιμάρου τοῦ ζῶντος καὶ ἐξαποστελεῖ ἐν χειρὶ ἀνθρώπου ἑτοίμου εἰς τὴν ἔρημον·

כב וְנָשָׂ֨א הַשָּׂעִ֥יר עָלָ֛יו אֶת־כׇּל־עֲוֺנֹתָ֖ם אֶל־אֶ֣רֶץ גְּזֵרָ֑ה וְשִׁלַּ֥ח אֶת־הַשָּׂעִ֖יר בַּמִּדְבָּֽר׃

וְיִטּוֹל צְפִירָא עֲלוֹהִי יָת כָּל חוֹבֵיהוֹן לַאֲרַע דְּלָא יָתְבָא וִישַׁלַּח יָת צְפִירָא בְּמַדְבְּרָא.

וחמל ד֗לך אלעתוד עליה ען גמיע דנובהם אלי אלארץ֗ מנקטעה ת֗ם יטלקה פי אלבר.

פַהֻוַ יֻחַמִלֻ אַלּעַתֻודַ עַלַי׳ עֻנֻקִהִ עַן גַמִיעִ דֻ׳נֻובִהִם אִלַי׳ אַרץֵ׳ מֻנקַטִעַתֵ תֻ׳םַּ יֻטלִקֻהֻ פִי אלּבַּרִּ

καὶ λήμψεται ὁ χίμαρος ἐφ’ ἑαυτῷ τὰς ἀδικίας αὐτῶν εἰς γῆν ἄβατον, καὶ ἐξαποστελεῖ τὸν χίμαρον εἰς τὴν ἔρημον.

כג וּבָ֤א אַהֲרֹן֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וּפָשַׁט֙ אֶת־בִּגְדֵ֣י הַבָּ֔ד אֲשֶׁ֥ר לָבַ֖שׁ בְּבֹא֣וֹ אֶל־הַקֹּ֑דֶשׁ וְהִנִּיחָ֖ם שָֽׁם׃

וְיֵיעוֹל אַהֲרֹן לְמַשְׁכַּן זִמְנָא וְיַשְׁלַח יָת לְבוּשֵׁי בוּצָא דִּלְבַשׁ בְּמֵיעֲלֵיהּ לְקוּדְשָׁא וְיַצְנְעִנּוּן תַּמָּן.

וידכ֗ל הרון אלי כ֗בא אלמחצ֗ר פינזע אלת֗יאב אלעשר אלתי לבסהא פי דכ֗ולה אלי אלקדס וידעהא הנאך.

תֻ׳םַּ יַדכֻ׳לֻ אהַרֻוןֻ אִלַי׳ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ פַיֻכ׳רִגֻ אַלּמַגמַרַתַּ תֻ׳םַּ יַנזַעֻ תַּ׳םַ תִ׳יַאבַּ אַלּגִ׳שׁרִ אַלַּתִּי לַבִּסַהַא פִי דֻכֻ׳ולִהִ אִלַי׳ אלּקֻדֻסִ וַיַדַעֻהַא הֻנַאךַּ

καὶ εἰσελεύσεται Ααρων εἰς τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου καὶ ἐκδύσεται τὴν στολὴν τὴν λινῆν, ἣν ἐνεδεδύκει εἰσπορευομένου αὐτοῦ εἰς τὸ ἅγιον, καὶ ἀποθήσει αὐτὴν ἐκεῖ.

כד וְרָחַ֨ץ אֶת־בְּשָׂר֤וֹ בַמַּ֙יִם֙ בְּמָק֣וֹם קָד֔וֹשׁ וְלָבַ֖שׁ אֶת־בְּגָדָ֑יו וְיָצָ֗א וְעָשָׂ֤ה אֶת־עֹֽלָתוֹ֙ וְאֶת־עֹלַ֣ת הָעָ֔ם וְכִפֶּ֥ר בַּעֲד֖וֹ וּבְעַ֥ד הָעָֽם׃

וְיַסְחֵי יָת בִּשְׂרֵיהּ בְּמַיָּא בַּאֲתַר קַדִּישׁ וְיִלְבַּשׁ יָת לְבוּשׁוֹהִי וְיִפּוֹק וְיַעֲבֵיד יָת עֲלָתֵיהּ וְיָת עֲלַת עַמָּא וִיכַפַּר עֲלוֹהִי וְעַל עַמָּא.

וירחץ֗ בדנה באלמא פי מוצ֗ע מקדס וילבס ת֗יאבה אלמעלומה ת֗ם יכ֗רג פיקרב צואעדה וצואעד אלקום ויסתג֗פר ענה וענהם.

תֻ׳םַּ יַג׳סִלֻ בַּדַנַהֻ בִּאלּמַאאִ פִי מַוְצִ׳עֵ מֻתַּקַדַּסֵ וַיַלבֻּסֻ תִ׳יַאבַּהֻ אַלּמַעלֻומַתַּ תֻ׳םַּ יַכ׳רֻגֻ וַיֻקַרִּבֻּ צַוַאעִדַהֻ וַצַוַאעִדַ אַלּקַוְם וַיַסתַּג׳פִרֻ עַנהֻ וַעַנהֻם

καὶ λούσεται τὸ σῶμα αὐτοῦ ὕδατι ἐν τόπῳ ἁγίῳ καὶ ἐνδύσεται τὴν στολὴν αὐτοῦ καὶ ἐξελθὼν ποιήσει τὸ ὁλοκάρπωμα αὐτοῦ καὶ τὸ ὁλοκάρπωμα τοῦ λαοῦ καὶ ἐξιλάσεται περὶ αὐτοῦ καὶ περὶ τοῦ οἴκου αὐτοῦ καὶ περὶ τοῦ λαοῦ ὡς περὶ τῶν ἱερέων.

כה וְאֵ֛ת חֵ֥לֶב הַֽחַטָּ֖את יַקְטִ֥יר הַמִּזְבֵּֽחָה׃

וְיָת תַּרְבֵּי חֲטָוָותָא יַסֵּיק לְמַדְבְּחָא.

ושחום אלד֗כואת יקתרהא עלי אלמדבח.

וַשֻׁחֻום אַלזַכּוַאתִ יֻקַתִּרֻהַא עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ

καὶ τὸ στέαρ τὸ περὶ τῶν ἁμαρτιῶν ἀνοίσει ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον.

כו וְהַֽמְשַׁלֵּ֤חַ אֶת־הַשָּׂעִיר֙ לַֽעֲזָאזֵ֔ל יְכַבֵּ֣ס בְּגָדָ֔יו וְרָחַ֥ץ אֶת־בְּשָׂר֖וֹ בַּמָּ֑יִם וְאַחֲרֵי־כֵ֖ן יָב֥וֹא אֶל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃

וּדְמוֹבֵיל יָת צְפִירָא לַעֲזָאזֵל יְצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי וְיַסְחֵי יָת בִּשְׂרֵיהּ בְּמַיָּא וּבָתַר כֵּן יֵיעוֹל לְמַשְׁרִיתָא.

ואלמכ֗לי אלעתוד פי גבל עזאז יג֗סל ת֗יאבה וירחץ֗ בדנה באלמא ובעד ד֗לך ידכ֗ל אלי אלעסכר.

וַמֻטלִקֻ אַלּעַתֻודִפִי גַבַּלִ עִזַאזַ יַג׳סִלֻ תִ׳יַאבַּהֻ וַיַרחַץֻ׳ בַּדַנַהֻ בִּאלּמַאאִ וַבַּעדַ דַ׳לִךַּ יַדכֻ׳לֻ אִלַי׳ אַלמֻעַסכַּרִ

καὶ ὁ ἐξαποστέλλων τὸν χίμαρον τὸν διεσταλμένον εἰς ἄφεσιν πλυνεῖ τὰ ἱμάτια καὶ λούσεται τὸ σῶμα αὐτοῦ ὕδατι καὶ μετὰ ταῦτα εἰσελεύσεται εἰς τὴν παρεμβολήν.

כז וְאֵת֩ פַּ֨ר הַֽחַטָּ֜את וְאֵ֣ת ׀ שְׂעִ֣יר הַֽחַטָּ֗את אֲשֶׁ֨ר הוּבָ֤א אֶת־דָּמָם֙ לְכַפֵּ֣ר בַּקֹּ֔דֶשׁ יוֹצִ֖יא אֶל־מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה וְשָׂרְפ֣וּ בָאֵ֔שׁ אֶת־עֹרֹתָ֥ם וְאֶת־בְּשָׂרָ֖ם וְאֶת־פִּרְשָֽׁם׃

וְיָת תּוֹרָא דְּחַטָּתָא וְיָת צְפִירָא דְּחַטָּתָא דְּאִתָּעַל מִדַּמְהוֹן לְכַפָּרָא בְּקוּדְשָׁא יִתַּפְקוּן לְמִבַּרָא לְמַשְׁרִיתָא וְיוֹקְדוּן בְּנוּרָא יָת מַשְׁכְּהוֹן וְיָת בִּשְׂרְהוֹן וְיָת אוּכְלְהוֹן.

ורת֗ אלד֗כוה ועתוד אלד֗כוה אלד֗ין אד֗כל מן דמהא ללאסתג֗פאר פי אלקדס פליכ֗רגא אלי כ֗ארג אלעסכר פיחרקו באלנאר גלודהמא ולחומהמא ופרות֗המא.

וַאַמַּא תַּ׳ורֻ אַלזַכּוַתִ וַעַתֻדֻ אַלזַכּוַתִ אַללַדַ׳אןַ אֻדכִ׳לַ מִן דִמַאאִהִמַא לִלאִסְתִּג׳פַארִ פִי אלּקֻדֻסִ פַליֻכ׳רִגהֻמַא אִלַי׳ כַ׳ארִגִ אלמֻעַסכַּרִ וַיֻחרַקַאןַ בִּאלנַּארִ גֻלֻודֻהֻמַא וַלֻחֻומֻהֻמַא וַפִרתֻ׳הֻמַא

καὶ τὸν μόσχον τὸν περὶ τῆς ἁμαρτίας καὶ τὸν χίμαρον τὸν περὶ τῆς ἁμαρτίας, ὧν τὸ αἷμα εἰσηνέχθη ἐξιλάσασθαι ἐν τῷ ἁγίῳ, ἐξοίσουσιν αὐτὰ ἔξω τῆς παρεμβολῆς καὶ κατακαύσουσιν αὐτὰ ἐν πυρί, καὶ τὰ δέρματα αὐτῶν καὶ τὰ κρέα αὐτῶν καὶ τὴν κόπρον αὐτῶν·

כח וְהַשֹּׂרֵ֣ף אֹתָ֔ם יְכַבֵּ֣ס בְּגָדָ֔יו וְרָחַ֥ץ אֶת־בְּשָׂר֖וֹ בַּמָּ֑יִם וְאַחֲרֵי־כֵ֖ן יָב֥וֹא אֶל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃

וּדְמוֹקֵיד יָתְהוֹן יְצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי וְיַסְחֵי יָת בִּשְׂרֵיהּ בְּמַיָּא וּבָתַר כֵּן יֵיעוֹל לְמַשְׁרִיתָא.

ואלמחרק להמא יג֗סל ת֗יאבה וירחץ֗ בדנה באלמא ובעד ד֗לך ידכ֗ל אלי אלעסכר:

וַמֻחרִקֻהֻמַא יַג׳סִלֻ תִ׳יַאבַּהֻ וַיַרחַץֻ׳ בַּדַנַהֻ בִּאלּמַאאִ וַבַּעדַ דַ׳לִךַּ יַדכֻ׳לֻ אִלַי׳ אַלמֻעַסכַּרִ

ὁ δὲ κατακαίων αὐτὰ πλυνεῖ τὰ ἱμάτια καὶ λούσεται τὸ σῶμα αὐτοῦ ὕδατι καὶ μετὰ ταῦτα εἰσελεύσεται εἰς τὴν παρεμβολήν.

כט וְהָיְתָ֥ה לָכֶ֖ם לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֑ם בַּחֹ֣דֶשׁ הַ֠שְּׁבִיעִ֠י בֶּֽעָשׂ֨וֹר לַחֹ֜דֶשׁ תְּעַנּ֣וּ אֶת־נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֗ם וְכׇל־מְלָאכָה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם׃

וּתְהֵי לְכוֹן לִקְיָם עָלַם בְּיַרְחָא שְׁבִיעָאָה בְּעַשְׂרָא לְיַרְחָא תְּעַנּוֹן יָת נַפְשָׁתְכוֹן וְכָל עֲבִידָא לָא תַעְבְּדוּן יַצִּיבַיָּא וְגִיּוֹרַיָּא דְּיִתְגַּיְרוּן בֵּינֵיכוֹן.

ויכון הד֗א לכם רסם אלדהר פי אליום אלעאשר מן אלשהר אלסאבע תגיעו אנפסכם ולא תעמלו עמלא אלצריח מנכם ואלדכ֗יל פיכם.

פַיַכֻּוןֻ דַ׳לִךַּ לַכֻּם רַסםַ אַלדַּהרִ פִי אַליַוְםִ אלּעַאשִׁרִ מִןַ אלשַּׁהרִ אלסַּאבִּעִ תֻגַוִּעֻוןַ אַנפֻסַכֻּם וַשַׁיְאַ מִןַ אלאַעמַאלִ לַא תַּעמַלֻוא לצַּרִיחֻ וַאלּגַ׳רִיבֻּ אַלדַאכִ׳לֻ פִימַא בַּיְנַכֻּם

Καὶ ἔσται τοῦτο ὑμῖν νόμιμον αἰώνιον· ἐν τῷ μηνὶ τῷ ἑβδόμῳ δεκάτῃ τοῦ μηνὸς ταπεινώσατε τὰς ψυχὰς ὑμῶν καὶ πᾶν ἔργον οὐ ποιήσετε, ὁ αὐτόχθων καὶ ὁ προσήλυτος ὁ προσκείμενος ἐν ὑμῖν.

ל כִּֽי־בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶ֖ם לְטַהֵ֣ר אֶתְכֶ֑ם מִכֹּל֙ חַטֹּ֣אתֵיכֶ֔ם לִפְנֵ֥י יְיָ֖ תִּטְהָֽרוּ׃

אֲרֵי בְּיוֹמָא הָדֵין יְכַפַּר עֲלֵיכוֹן לְדַכָּאָה יָתְכוֹן מִכֹּל חוֹבֵיכוֹן קֳדָם יְיָ תִּדְכּוֹן.

אן פי הד֗א אליום יסתג֗פר ענכם ליטהרכם כמא בינת פמן גמיע כ֗טאיאכם בין ידי אללה תטהרון.

וַפִי הַדַ׳א אַלּיַוְם יַסתַּג׳פִרֻ עַנכֻּם לִיֻטַהִּרַכֻּם כַּמַא בַּינתֻ פַמִן גַמִיעִ כַ׳טַאִיאכֻּם בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ תַּטהַרֻוןַ

ἐν γὰρ τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ ἐξιλάσεται περὶ ὑμῶν καθαρίσαι ὑμᾶς ἀπὸ πασῶν τῶν ἁμαρτιῶν ὑμῶν ἔναντι κυρίου, καὶ καθαρισθήσεσθε.

לא שַׁבַּ֨ת שַׁבָּת֥וֹן הִיא֙ לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם חֻקַּ֖ת עוֹלָֽם׃

שַׁבָּא שַׁבָּתָא הִיא לְכוֹן וּתְעַנּוֹן יָת נַפְשָׁתְכוֹן קְיָם עָלַם.

סבת הי עטלה לכם אד֗ תגיעון אנפסכם רסם אלדהר.

וַסַבּתֹּ הֻוַ עֻטלַתֹ לַכֻּם אִד׳ תֻגַוִּעֻוןַ אַנפֻסַכֻּם רַסםַ אַלדַּהרִ

σάββατα σαββάτων ἀνάπαυσις αὕτη ἔσται ὑμῖν, καὶ ταπεινώσετε τὰς ψυχὰς ὑμῶν, νόμιμον αἰώνιον.

לב וְכִפֶּ֨ר הַכֹּהֵ֜ן אֲשֶׁר־יִמְשַׁ֣ח אֹת֗וֹ וַאֲשֶׁ֤ר יְמַלֵּא֙ אֶת־יָד֔וֹ לְכַהֵ֖ן תַּ֣חַת אָבִ֑יו וְלָבַ֛שׁ אֶת־בִּגְדֵ֥י הַבָּ֖ד בִּגְדֵ֥י הַקֹּֽדֶשׁ׃

וִיכַפַּר כָּהֲנָא דִּירַבֵּי יָתֵיהּ וְדִיקָרֵיב יָת קוּרְבָּנֵיהּ לְשַׁמָּשָׁא תְּחוֹת אֲבוּהִי וְיִלְבַּשׁ יָת לְבוּשֵׁי בוּצָא לְבוּשֵׁי קוּדְשָׁא.

וכד֗אך יסתג֗פר אלאמאם אלד֗י ימסח ויכמל ואגבה ליאם מכאן אביה פילבס ת֗יאב אלעשר ת֗יאב אלקדס.

וַכַּדַ׳לִךַּ יַסתַּג׳פִרֻ אַלּאִמַאם אַלַּדִ׳י יֻמסַחֻ וַיֻכַּמִלֻ וַאגִבַּהֻ לִיַאֻםַ מַכַּאןַ אַבִּיהִ פַליַלבִּס תִ׳יַאבַּ אַלּגֻ׳שׁרִ תִ׳יַאבַּ אַלּקֻדֻסִ

ἐξιλάσεται ὁ ἱερεύς, ὃν ἂν χρίσωσιν αὐτὸν καὶ ὃν ἂν τελειώσουσιν τὰς χεῖρας αὐτοῦ ἱερατεύειν μετὰ τὸν πατέρα αὐτοῦ, καὶ ἐνδύσεται τὴν στολὴν τὴν λινῆν, στολὴν ἁγίαν,

לג וְכִפֶּר֙ אֶת־מִקְדַּ֣שׁ הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֶת־אֹ֧הֶל מוֹעֵ֛ד וְאֶת־הַמִּזְבֵּ֖חַ יְכַפֵּ֑ר וְעַ֧ל הַכֹּהֲנִ֛ים וְעַל־כׇּל־עַ֥ם הַקָּהָ֖ל יְכַפֵּֽר׃

וִיכַפַּר עַל מַקְדַּשׁ קוּדְשָׁא וְעַל מַשְׁכַּן זִמְנָא וְעַל מַדְבְּחָא יְכַפַּר וְעַל כָּהֲנַיָּא וְעַל כָּל עַמָּא דִּקְהָלָא יְכַפַּר.

ויסתג֗פר פי אלקדס ופי כ֗בא אלמחצ֗ר וענד אלמדבח יסתג֗פר פיהא ען אלאימה וען סאיר אלגוק.

וַיַסתַּג׳פִרֻ פִי כַ׳וַאצִ אלּאַקדַאסִ וַפִי כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ וַעִנדַ אַלּמַד׳בַּחִ יַסתַּג׳פִרֻ פִיהִ עַןִ אלאאִמַתִ וַעַן סַאאִרִ אלּגֻוְקִ

καὶ ἐξιλάσεται τὸ ἅγιον τοῦ ἁγίου καὶ τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου καὶ τὸ θυσιαστήριον ἐξιλάσεται καὶ περὶ τῶν ἱερέων καὶ περὶ πάσης συναγωγῆς ἐξιλάσεται.

לד וְהָֽיְתָה־זֹּ֨את לָכֶ֜ם לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֗ם לְכַפֵּ֞ר עַל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִכׇּל־חַטֹּאתָ֔ם אַחַ֖ת בַּשָּׁנָ֑ה וַיַּ֕עַשׂ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְיָ֖ אֶת־מֹשֶֽׁה׃

וּתְהֵי דָּא לְכוֹן לִקְיָם עָלַם לְכַפָּרָא עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חוֹבֵיהוֹן חֲדָא בְּשַׁתָּא וַעֲבַד כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ יָת מֹשֶׁה.

ויכון הד֗א לכם רסם אלדהר אן יסתג֗פר כד֗אך ען בני אסראיל מן גמיע כ֗טאיאהם מרה ואחדה פי אלסנה פצנע הרון כמא אמר אללה מוסי.

פַתַּכֻּוןֻ הַדִ׳הִ לַכֻּם רַסםַ אַלדַּהרִ אַן יַסתַּג׳פִרַ כַּדַ׳אךַּ עַן בַּנִי יִסרַאאִיל מִן גַמִיעִ כַ׳טַאִיאהֻם מַרַּתַּ וַאחִדַתַּ פִי אַלסַּנַתִ פַצַנַעַ כַּמַא אַמַרַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ

καὶ ἔσται τοῦτο ὑμῖν νόμιμον αἰώνιον ἐξιλάσκεσθαι περὶ τῶν υἱῶν Ισραηλ ἀπὸ πασῶν τῶν ἁμαρτιῶν αὐτῶν· ἅπαξ τοῦ ἐνιαυτοῦ ποιηθήσεται, καθάπερ συνέταξεν κύριος τῷ Μωυσῇ.

פרק יזתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וַיְדַבֵּ֥ר יְיָ֖ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר.

ת֗ם כלם אללה מוסי תכלימא.

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ תַּכּלִימַא

Καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων

ב דַּבֵּ֨ר אֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־בָּנָ֗יו וְאֶל֙ כׇּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵיהֶ֑ם זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְיָ֖ לֵאמֹֽר׃

מַלֵּיל עִם אַהֲרֹן וְעִם בְּנוֹהִי וְעִם כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן דֵּין פִּתְגָמָא דְּפַקֵּיד יְיָ לְמֵימַר.

מר הרון ובניה וסאיר בני אסראיל וקל להם הד֗א אלאמר אלד֗י אמר אללה בה.

מֻר אהַרֻוןַ וַבַּנִיהִ וַסַאאִרִ בַּנִי יִסרַאאִיל וַקֻל לַהֻם הַדַ׳א אַלּאַמרֻ אַלַּדִ׳י אַמַרַ בִּהִ אללָּהֻ

Λάλησον πρὸς Ααρων καὶ πρὸς τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ καὶ πρὸς πάντας υἱοὺς Ισραηλ καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτούς Τοῦτο τὸ ῥῆμα, ὃ ἐνετείλατο κύριος λέγων

ג אִ֥ישׁ אִישׁ֙ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֨ר יִשְׁחַ֜ט שׁ֥וֹר אוֹ־כֶ֛שֶׂב אוֹ־עֵ֖ז בַּֽמַּחֲנֶ֑ה א֚וֹ אֲשֶׁ֣ר יִשְׁחַ֔ט מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃

גְּבַר גְּבַר מִבֵּית יִשְׂרָאֵל דְּיִכּוֹס תּוֹר אוֹ אִמַּר אוֹ עֵז בְּמַשְׁרִיתָא אוֹ דְּיִכּוֹס מִבַּרָא לְמַשְׁרִיתָא.

אי רגל מבני אסראיל ידבח ת֗ורא או כבשא או אנזא פי אלעסכר או כ֗ארגה.

אִי רַגֻלֵ מִן בַּנִי יִסרַאאִיל יַד׳בַּחֻ תַּ׳ורַא אַוְ כַּבּשַׁא אַוְ עַנזַא פִי אַלמֻעַסכַּרִ אַוְ פִי כַ׳ארִגִהִ

Ἄνθρωπος ἄνθρωπος τῶν υἱῶν Ισραηλ ἢ τῶν προσηλύτων τῶν προσκειμένων ἐν ὑμῖν, ὃς ἂν σφάξῃ μόσχον ἢ πρόβατον ἢ αἶγα ἐν τῇ παρεμβολῇ καὶ ὃς ἂν σφάξῃ ἔξω τῆς παρεμβολῆς

ד וְאֶל־פֶּ֜תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵד֮ לֹ֣א הֱבִיאוֹ֒ לְהַקְרִ֤יב קׇרְבָּן֙ לַֽיְיָ֔ לִפְנֵ֖י מִשְׁכַּ֣ן יְיָ֑ דָּ֣ם יֵחָשֵׁ֞ב לָאִ֤ישׁ הַהוּא֙ דָּ֣ם שָׁפָ֔ךְ וְנִכְרַ֛ת הָאִ֥ישׁ הַה֖וּא מִקֶּ֥רֶב עַמּֽוֹ׃

וְלִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא לָא אַיְתְיֵהּ לְקָרָבָא קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ קֳדָם מַשְׁכְּנָא דַּייָ דְּמָא יִתְחֲשֵׁיב לְגוּבְרָא הַהוּא דְּמָא אֲשַׁד וְיִשְׁתֵּיצֵי אֲנָשָׁא הַהוּא מִגּוֹ עַמֵּיהּ.

ואלי באב כ֗בא אלמחצ֗ר לא יאתי בה פיקרבה אד֗ הו קרבאן ללה בין ידי מסכנה פהו יחסב עליה כמן קד ספך דם אנסאנא וינקטע מן בין קומה.

וַלַם יַאתִ בִּהִ אִלַי׳ בַּאבִּ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ לִיֻקַרִּבַּהֻ אִד׳ הֻוַ קֻרבַּאןֹ לִלָּהִ בַּיְןַ יַדַיְ מַסכִּנִהִ פַהֻוַ יֻחסַבֻּ עַלַיְהִ כַּמַן קַד סַפַךַּ דַםַ אִנסַאןֵ וַיַנקַטִעֻ דַ׳לִךַּ אַלּאִנסַאןֻ מִן בַּיְןִ קַוְמִהִ

καὶ ἐπὶ τὴν θύραν τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου μὴ ἐνέγκῃ ὥστε ποιῆσαι αὐτὸ εἰς ὁλοκαύτωμα ἢ σωτήριον κυρίῳ δεκτὸν εἰς ὀσμὴν εὐωδίας, καὶ ὃς ἂν σφάξῃ ἔξω καὶ ἐπὶ τὴν θύραν τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου μὴ ἐνέγκῃ αὐτὸ ὥστε μὴ προσενέγκαι δῶρον κυρίῳ ἀπέναντι τῆς σκηνῆς κυρίου, καὶ λογισθήσεται τῷ ἀνθρώπῳ ἐκείνῳ αἷμα· αἷμα ἐξέχεεν, ἐξολεθρευθήσεται ἡ ψυχὴ ἐκείνη ἐκ τοῦ λαοῦ αὐτῆς·

ה לְמַ֩עַן֩ אֲשֶׁ֨ר יָבִ֜יאוּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֶֽת־זִבְחֵיהֶם֮ אֲשֶׁ֣ר הֵ֣ם זֹבְחִים֮ עַל־פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶה֒ וֶֽהֱבִיאֻ֣ם לַֽיְיָ֗ אֶל־פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד אֶל־הַכֹּהֵ֑ן וְזָ֨בְח֜וּ זִבְחֵ֧י שְׁלָמִ֛ים לַֽיְיָ֖ אוֹתָֽם׃

בְּדִיל דְּיַיְתוֹן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָת דִּבְחֵיהוֹן דְּאִנּוּן דָּבְחִין עַל אַפֵּי חַקְלָא וְיַיְתוּנוּן לִקְדָם יְיָ לִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא לְוָת כָּהֲנָא וְיִכְּסוּן נִכְסַת קוּדְשִׁין קֳדָם יְיָ יָתְהוֹן.

לכי יאתו בני אסראיל בדבאיחהם אלד֗ין לעלהם אן ידבחוהא עלי וגה אלצחרא פיקרבונהא בין ידי אללה אלי באב כ֗בא אלמחצ֗ר אלי אלאמאם וידבחוהא דבאיח סלאמה ללה.

לִכַּיְ יֻאְתִיַ בַּנֻו יִסרַאאִיל בִּדַ׳בַּאאִחַהֻם אַלַּתִּי לַעַלַהֻם אַן יַד׳בַּחֻוהַא עַלַי׳ וַגהִ אלצַּחרַאאִ פַיַגִּיאֻוןַ בִּהַא בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ אִלַי׳ בַּאבִּ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ אִלַי׳ אלּאִמַאם פַיַד׳בַּחֻונַהַא דַ׳בַּאאִחַ סַלַאמַתֵ לִלָּהִ

ὅπως ἀναφέρωσιν οἱ υἱοὶ Ισραηλ τὰς θυσίας αὐτῶν, ὅσας ἂν αὐτοὶ σφάξουσιν ἐν τοῖς πεδίοις, καὶ οἴσουσιν τῷ κυρίῳ ἐπὶ τὰς θύρας τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου πρὸς τὸν ἱερέα καὶ θύσουσιν θυσίαν σωτηρίου τῷ κυρίῳ αὐτά·

ו וְזָרַ֨ק הַכֹּהֵ֤ן אֶת־הַדָּם֙ עַל־מִזְבַּ֣ח יְיָ֔ פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהִקְטִ֣יר הַחֵ֔לֶב לְרֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיְיָ

וְיִזְרוֹק כָּהֲנָא יָת דְּמָא עַל מַדְבְּחָא דַּייָ בִּתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא וְיַסֵּיק תַּרְבָּא לְאִתְקַבָּלָא בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ.

וירש אלאמאם דמהא עלי מדבח אללה אלד֗י ענד באב כ֗בא אלמחצ֗ר ויקתר שחומהא קרבאן מקבול מרציא ללה.

וַיַרֻשֻּׁ אַלּאִמַאם דַמַהַא עַלַי׳ מַד׳בַּחִ אללָּהִ אַלַּדִ׳י עִנדַ בַּאבִּ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ וַיֻקַתִּרֻ שַׁחמַהַא מַקבּוּלַתַּ מֻרצִ׳יתַּ לִלָּהִ

καὶ προσχεεῖ ὁ ἱερεὺς τὸ αἷμα ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον κύκλῳ ἀπέναντι κυρίου παρὰ τὰς θύρας τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου καὶ ἀνοίσει τὸ στέαρ εἰς ὀσμὴν εὐωδίας κυρίῳ·

ז וְלֹא־יִזְבְּח֥וּ עוֹד֙ אֶת־זִבְחֵיהֶ֔ם לַשְּׂעִירִ֕ם אֲשֶׁ֛ר הֵ֥ם זֹנִ֖ים אַחֲרֵיהֶ֑ם חֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם תִּֽהְיֶה־זֹּ֥את לָהֶ֖ם לְדֹרֹתָֽם׃

וְלָא יְדַבְּחוּן עוֹד יָת דִּבְחֵיהוֹן לְשֵׁידִין דְּאִנּוּן טָעַן בָּתְרֵיהוֹן קְיָם עָלַם תְּהֵי דָּא לְהוֹן לְדָרֵיהוֹן.

ואנהאהם אלא ידבחו איצ֗א דבאיחהם ללאזלאם אללד֗ין הם טאג֗ון באתבאעהם רסם אלדהר יכון הד֗א להם עלי מר אגיאלהם.

וַלַא יַד׳בַּחֻוןַ אַבַּדַא דַ׳בַּאאִחַהֻם לִלשַׁיַאטִיןַ אַלַּתִּי הֻם יַטג׳וּןַ פִי אִתּבַּאעִהַא פַיַכֻּוןֻ דַ׳לִךַּ לַהֻם רַסםַ אַלדַּהרִ לִאַגיַאלִהִם

καὶ οὐ θύσουσιν ἔτι τὰς θυσίας αὐτῶν τοῖς ματαίοις, οἷς αὐτοὶ ἐκπορνεύουσιν ὀπίσω αὐτῶν· νόμιμον αἰώνιον ἔσται ὑμῖν εἰς τὰς γενεὰς ὑμῶν.

ח וַאֲלֵהֶ֣ם תֹּאמַ֔ר אִ֥ישׁ אִישׁ֙ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִן־הַגֵּ֖ר אֲשֶׁר־יָג֣וּר בְּתוֹכָ֑ם אֲשֶׁר־יַעֲלֶ֥ה עֹלָ֖ה אוֹ־זָֽבַח׃

וּלְהוֹן תֵּימַר גְּבַר גְּבַר מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן גִּיּוֹרַיָּא דְּיִתְגַּיְּירוּן בֵּינֵיהוֹן דְּיַסֵּיק עֲלָתָא אוֹ נִכְסַת קוּדְשַׁיָּא.

וקל להם אי רגל מן אסראיל ומן אלג֗ריב אלדכ֗יל פיהם אצעד צעידה או דבחא.

וַקֻל לַהֻם אִי רַגֻלֵ מִן בַּנִי יִסרַאאִיל וַמִןַ אלגַ׳רִיבִּ אלדַאכִ׳לִ פִימַא בַּינַהֻם יַחרִקֻ צַעִידַתַּ אַוְ דַ׳בּחַא

Καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτούς Ἄνθρωπος ἄνθρωπος τῶν υἱῶν Ισραηλ καὶ ἀπὸ τῶν υἱῶν τῶν προσηλύτων τῶν προσκειμένων ἐν ὑμῖν, ὃς ἂν ποιήσῃ ὁλοκαύτωμα ἢ θυσίαν

ט וְאֶל־פֶּ֜תַח אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ לֹ֣א יְבִיאֶ֔נּוּ לַעֲשׂ֥וֹת אֹת֖וֹ לַיְיָ֑ וְנִכְרַ֛ת הָאִ֥ישׁ הַה֖וּא מֵעַמָּֽיו׃

וְלִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא לָא יַיְתֵינֵיהּ לְמֶעֱבַד יָתֵיהּ קֳדָם יְיָ וְיִשְׁתֵּיצֵי אֲנָשָׁא הַהוּא מֵעַמֵּיהּ.

ואלי באב כ֗בא אלמחצ֗ר לם יאת בה פיקרבה ללה פלינקטע ד֗לך אלאנסאן מן בין קומה.

וַאִלַי׳ בַּאבִּ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ לַם יַאתִ בִּהִ לִיֻקַרִּבַּהֻ כַּדַ׳אךַּ לִלָּהִ פַיַנקַטִעֻ דַ׳לִךַּ אַלּאִנסַאןֻ מִן קַוְמִהִ

καὶ ἐπὶ τὴν θύραν τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου μὴ ἐνέγκῃ ποιῆσαι αὐτὸ τῷ κυρίῳ, ἐξολεθρευθήσεται ὁ ἄνθρωπος ἐκεῖνος ἐκ τοῦ λαοῦ αὐτοῦ.

י וְאִ֨ישׁ אִ֜ישׁ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל וּמִן־הַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֔ם אֲשֶׁ֥ר יֹאכַ֖ל כׇּל־דָּ֑ם וְנָתַתִּ֣י פָנַ֗י בַּנֶּ֙פֶשׁ֙ הָאֹכֶ֣לֶת אֶת־הַדָּ֔ם וְהִכְרַתִּ֥י אֹתָ֖הּ מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ׃

וּגְבַר גְּבַר מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן גִּיּוֹרַיָּא דְּיִתְגַּיְּרוּן בֵּינֵיהוֹן דְּיֵיכוֹל כָּל דַּם וְאֶתֵּין רוּגְזִי בַּאֲנָשָׁא דְּיֵיכוֹל יָת דְּמָא וַאֲשֵׁיצֵי יָתֵיהּ מִגּוֹ עַמֵּיהּ.

ואי רגל מן בני אסראיל ומן אלג֗ריב אלדכ֗יל פיהם אכל שיא מן אלדם אחללת ג֗צ֗בי בה וקטעתה מן בין קומה.

וַאִי רַגֻלֵ מִן אַלִ יִסרַאאִיל וַמִןַ אלגַ׳רִיבִּ אלדַאכִ׳לִ פִימַא בַּינַהֻם יַאכֻּלֻ שַׁיְאַ מִןַ אלדַּם אַחלַלתֻ גַ׳צַ׳בִּי פִיהִ וַקַטַעתֻהֻ מִן בַּיְןִ קַוְמִהִ

Καὶ ἄνθρωπος ἄνθρωπος τῶν υἱῶν Ισραηλ ἢ τῶν προσηλύτων τῶν προσκειμένων ἐν ὑμῖν, ὃς ἂν φάγῃ πᾶν αἷμα, καὶ ἐπιστήσω τὸ πρόσωπόν μου ἐπὶ τὴν ψυχὴν τὴν ἔσθουσαν τὸ αἷμα καὶ ἀπολῶ αὐτὴν ἐκ τοῦ λαοῦ αὐτῆς.

יא כִּ֣י נֶ֣פֶשׁ הַבָּשָׂר֮ בַּדָּ֣ם הִוא֒ וַאֲנִ֞י נְתַתִּ֤יו לָכֶם֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ לְכַפֵּ֖ר עַל־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם כִּֽי־הַדָּ֥ם ה֖וּא בַּנֶּ֥פֶשׁ יְכַפֵּֽר׃

אֲרֵי נְפַשׁ בִּשְׂרָא בִּדְמָא הִיא וַאֲנָא יְהַבְתֵּיהּ לְכוֹן עַל מַדְבְּחָא לְכַפָּרָא עַל נַפְשָׁתְכוֹן אֲרֵי דְּמָא הוּא עַל נַפְשָׁא מְכַפַּר.

לאן נפס אלבשריין אלדם מסכנהא ואנא געלתה לכם עלי אלמד֗בח ליכפר ען אנפסכם פאן אלדם כד֗אך ען אלנפס יכפר.

לִאַןַ נַפסַ גַמִיעִ אלּבַּשַׁרִיִּיןִ אלדַּם מַסכַּנֻהַא וַלִדַ׳לִךַּ גַעַלתֻהֻ לַכֻּם עַלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ לִיֻסתַּג׳פַרַ בִּהִ עַן אַנפֻסִכֻּם לִאַןַ אלדַּםַ יֻגַ׳פִרֻ עַןִ אלנַּפסִ

ἡ γὰρ ψυχὴ πάσης σαρκὸς αἷμα αὐτοῦ ἐστιν, καὶ ἐγὼ δέδωκα αὐτὸ ὑμῖν ἐπὶ τοῦ θυσιαστηρίου ἐξιλάσκεσθαι περὶ τῶν ψυχῶν ὑμῶν· τὸ γὰρ αἷμα αὐτοῦ ἀντὶ τῆς ψυχῆς ἐξιλάσεται.

יב עַל־כֵּ֤ן אָמַ֙רְתִּי֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כׇּל־נֶ֥פֶשׁ מִכֶּ֖ם לֹא־תֹ֣אכַל דָּ֑ם וְהַגֵּ֛ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶ֖ם לֹא־יֹ֥אכַל דָּֽם׃

עַל כֵּן אֲמַרִית לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל אֱנָשׁ מִנְּכוֹן לָא יֵיכוֹל דַּם וְגִיּוֹרַיָּא דְּיִתְגַּיְּירוּן בֵּינֵיכוֹן לָא יֵיכְלוּן דַּם.

ולד֗לך קלת לבני אסראיל כל אנסאן מנכם פלא יאכל דם וכד֗אך אלג֗ריב אלדכ֗יל פי מא בינכם לא יאכל דמא.

וַלִדַ׳לִךַּ קֻלתֻ לִבַּנִי יִסרַאאִיל כֻּלֻּ אִנסַאןֵ מִנכֻּם לַא יַאכֻּלֻ דַמַא חַתַּי׳ אַלגַ׳רִיבַּ אַלדַאכִ׳לֻ פִימַא בַּיְנַכֻּם לַא יַאכֻּלֻ דַמַא

διὰ τοῦτο εἴρηκα τοῖς υἱοῖς Ισραηλ Πᾶσα ψυχὴ ἐξ ὑμῶν οὐ φάγεται αἷμα, καὶ ὁ προσήλυτος ὁ προσκείμενος ἐν ὑμῖν οὐ φάγεται αἷμα.

יג וְאִ֨ישׁ אִ֜ישׁ מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּמִן־הַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֔ם אֲשֶׁ֨ר יָצ֜וּד צֵ֥יד חַיָּ֛ה אוֹ־ע֖וֹף אֲשֶׁ֣ר יֵאָכֵ֑ל וְשָׁפַךְ֙ אֶת־דָּמ֔וֹ וְכִסָּ֖הוּ בֶּעָפָֽר׃

וּגְבַר גְּבַר מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן גִּיּוֹרַיָּא דְּיִתְגַּיְּירוּן בֵּינֵיהוֹן דִּיצוּד צֵידָא חַיְתָא אוֹ עוֹפָא דְּמִתְאֲכִיל וְיֵישׁוֹד יָת דְּמֵיהּ וִיכַסֵּינֵיהּ בְּעַפְרָא.

ואי רגל מן אלאסראיל ומן אלג֗ריב אלדכ֗יל בינהם אצטאד צידא מן אלוחש או מן אלטאיר ממא הו חלאל אן יוכ֗ל פליספך דמה ויג֗טיה בת֗ראב.

וַאִי רַגֻלֵ מִן בַּנִי יִסרַאאִיל וַמִןַ אלגַ׳רִיבִּ אלדַאכִ׳לִ פִימַא בַּינַהֻם אִצטַאדַ צַיְדַא, מִןַ אלוַחשִׁ אַוְ מִןַ אלטַאאִרִ, אַלַּדִ׳י אַכּלַהֻ חַלַאלֹ פַליַצֻבַּ דַמַהֻ וַיֻוַארִיהִ בִּאלתֻרַאבִּ

καὶ ἄνθρωπος ἄνθρωπος τῶν υἱῶν Ισραηλ καὶ τῶν προσηλύτων τῶν προσκειμένων ἐν ὑμῖν, ὃς ἂν θηρεύσῃ θήρευμα θηρίον ἢ πετεινόν, ὃ ἔσθεται, καὶ ἐκχεεῖ τὸ αἷμα καὶ καλύψει αὐτὸ τῇ γῇ·

יד כִּֽי־נֶ֣פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂ֗ר דָּמ֣וֹ בְנַפְשׁוֹ֮ הוּא֒ וָֽאֹמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּ֥ם כׇּל־בָּשָׂ֖ר לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ כִּ֣י נֶ֤פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂר֙ דָּמ֣וֹ הִ֔וא כׇּל־אֹכְלָ֖יו יִכָּרֵֽת׃

אֲרֵי נְפַשׁ כָּל בִּשְׂרָא דְּמֵיהּ בְּנַפְשֵׁיהּ הוּא וַאֲמַרִית לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דַּם כָּל בִּשְׂרָא לָא תֵיכְלוּן אֲרֵי נְפַשׁ כָּל בִּשְׂרָא דְּמֵיהּ הִיא כָּל דְּיֵיכְלִנֵּיהּ יִשְׁתֵּיצֵי.

לאן אנפס גמיע אלבשריין פי דמאהם הי סאכנה פקלת לבני אסראיל דם שי מן גמיע אלבשר לא תאכלו אד֗ דמהם מסכן נפס הי וכל מן אכלה ינקטע.

לִאַןַ נַפסַ גַמִיעִ אלּבַּשַׁרִיִּין כֻּלֻּ וַאחִדֵ פִי דַמִהִ וַלִאַנִּי קֻלתֻ לִבַּנִי יִסרַאאִיל דַם כֻּלֻּ בַּשַׁרֵ לַא תַּאכֻּלֻוא ד׳ נַפסֻ כֻּלֻּ בַּשַׁרֵ פִי אַלדַּםִ מַסכַּנֻהַא וַכֻּלֻּ מַן אַכַּלַהֻ יַנקַטִעֻ

ἡ γὰρ ψυχὴ πάσης σαρκὸς αἷμα αὐτοῦ ἐστιν, καὶ εἶπα τοῖς υἱοῖς Ισραηλ Αἷμα πάσης σαρκὸς οὐ φάγεσθε, ὅτι ἡ ψυχὴ πάσης σαρκὸς αἷμα αὐτοῦ ἐστιν· πᾶς ὁ ἔσθων αὐτὸ ἐξολεθρευθήσεται.

טו וְכׇל־נֶ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֨ר תֹּאכַ֤ל נְבֵלָה֙ וּטְרֵפָ֔ה בָּאֶזְרָ֖ח וּבַגֵּ֑ר וְכִבֶּ֨ס בְּגָדָ֜יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֛יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעֶ֖רֶב וְטָהֵֽר׃

וְכָל אֱנָשׁ דְּיֵיכוֹל נְבִילָא וּתְבִירָא בְּיַצִּיבַיָּא וּבְגִיּוֹרַיָּא וִיצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי וְיִסְחֵי בְמַיָּא וִיהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא וְיִדְכֵּי.

ואי אנסן אכל נבילה או סקימה מן אלצריח ואלדכ֗יל פיהם פליג֗סל ת֗יאבה וירחץ֗ באלמא וינגס אלי אלמג֗יב ת֗ם יטהר.

וַאִי אִנסַאןֵ אַכַּלַ נַבִּילַתַּ אַוְ סַקִימַתַּ מִןַ אלצַּרִיחִ וַאלּגַ׳רִיבִּ פַליַג׳סִל תִ׳יַאבַּהֻ וַיַרחַצ׳ בִּאלּמַאאִ וַיַנגַס אִלַי׳ אלּמַגִ׳יְבִּ וַיַטהַר

Καὶ πᾶσα ψυχή, ἥτις φάγεται θνησιμαῖον ἢ θηριάλωτον ἐν τοῖς αὐτόχθοσιν ἢ ἐν τοῖς προσηλύτοις, πλυνεῖ τὰ ἱμάτια αὐτοῦ καὶ λούσεται ὕδατι καὶ ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας καὶ καθαρὸς ἔσται·

טז וְאִם֙ לֹ֣א יְכַבֵּ֔ס וּבְשָׂר֖וֹ לֹ֣א יִרְחָ֑ץ וְנָשָׂ֖א עֲוֺנֽוֹ׃

וְאִם לָא יְצַבַּע וּבִשְׂרֵיהּ לָא יַסְחֵי וִיקַבֵּיל חוֹבֵיהּ.

פאן הו לם יג֗סלהא או לם ירחץ֗ בדנה פקד חמל וזרא.

פַאִןַּ הֻוַ לַם יַג׳סִלהַא אַוְ לַם יַרחַצ׳ בַּדַנַהֻ פַקַד חַמַלַ וזרַהֻ

ἐὰν δὲ μὴ πλύνῃ τὰ ἱμάτια καὶ τὸ σῶμα μὴ λούσηται ὕδατι, καὶ λήμψεται ἀνόμημα αὐτοῦ.

פרק יחתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וַיְדַבֵּ֥ר יְיָ֖ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר.

ת֗ם כלם אללה מוסי תכלימא.

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ תַּכּלִימַא

Καὶ εἶπεν κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων

ב דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אֲנִ֖י יְיָ֥ אֱלֹהֵיכֶֽם׃

מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן.

מר בני אסראיל וקל להם אנא אללה רבכם.

מֻר בַּנִי יִסרַאאִיל וַקֻל לַהֻם אַנַא אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם

Λάλησον τοῖς υἱοῖς Ισραηλ καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτούς Ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.

ג כְּמַעֲשֵׂ֧ה אֶֽרֶץ־מִצְרַ֛יִם אֲשֶׁ֥ר יְשַׁבְתֶּם־בָּ֖הּ לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ וּכְמַעֲשֵׂ֣ה אֶֽרֶץ־כְּנַ֡עַן אֲשֶׁ֣ר אֲנִי֩ מֵבִ֨יא אֶתְכֶ֥ם שָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶ֖ם לֹ֥א תֵלֵֽכוּ׃

כְּעוּבָדֵי עַמָּא דְּאַרְעָא דְּמִצְרַיִם דִּיתֵיבְתּוּן בַּהּ לָא תַעְבְּדוּן וּכְעוּבָדֵי עַמָּא דְּאַרְעָא דִּכְנַעַן דַּאֲנָא מַעֵיל יָתְכוֹן לְתַמָּן לָא תַעְבְּדוּן וּבְנִמּוֹסֵיהוֹן לָא תְהָכוּן.

כעמל אהל בלד מצר אלד֗י אקמתם פיה לא תעמלו וכעמל אהל בלד כנעאן אלד֗י אנא מדכ֗לכם הנאך לא תעמלו וברסום גמיעהם לא תסלכו.

כַּצַנַאאִעִ אַהלִ בַּלַדִ מִצרַ אַלַּדִ׳י אַקַמתֻם פִיהִ לַא תַּצנַעֻוא וַכַּצַנַאאִעִ אַהלִ בַּלַדִ כַּנעַאןַ אַלַּדִ׳י אַנַא מֻדכִ׳לֻכֻּם הֻנַאךַּ לַא תַּצנַעֻוא וַבִּרֻסֻומִהִם לַא תַּסִרֻוא

κατὰ τὰ ἐπιτηδεύματα γῆς Αἰγύπτου, ἐν ᾗ κατῳκήσατε ἐπ’ αὐτῇ, οὐ ποιήσετε καὶ κατὰ τὰ ἐπιτηδεύματα γῆς Χανααν, εἰς ἣν ἐγὼ εἰσάγω ὑμᾶς ἐκεῖ, οὐ ποιήσετε καὶ τοῖς νομίμοις αὐτῶν οὐ πορεύσεσθε·

ד אֶת־מִשְׁפָּטַ֧י תַּעֲשׂ֛וּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְיָ֥ אֱלֹהֵיכֶֽם׃

יָת דִּינַי תַּעְבְּדוּן וְיָת קְיָמַי תִּטְּרוּן לְהַלָּכָא בְהוֹן אַנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן.

באחכאמי פאעמלו וברסומי פאחפט֗ו ואסלכו פיהא לאני אללה רבכם.

אַחכַּאמִי פַאצנַעֻוא וַרֻסֻומִי פַאחפַטֻ׳וא וַסִירֻוא בִּהַא אַנַא אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם אַגַּאזִיכֻּם כַ׳יְרַא

τὰ κρίματά μου ποιήσετε καὶ τὰ προστάγματά μου φυλάξεσθε πορεύεσθαι ἐν αὐτοῖς· ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.

ה וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְיָ

וְתִטְּרוּן יָת קְיָמַי וְיָת דִּינַי דְּאִם יַעֲבֵיד יָתְהוֹן אֲנָשָׁא יֵיחֵי בְהוֹן בְּחַיֵּי עָלְמָאהשוו ספרא: ״וָחַי בָּהֶם״ – לָעוֹלָם הַבָּא. וְאִם תֹּאמַר בָּעוֹלָם הַזֶּה, וַהֲלֹא סוֹפוֹ מֵת הוּא! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם ״וָחַי בָּהֶם״? לָעוֹלָם הַבָּא. אֲנָא יְיָ.

ואד֗א חפט֗תם רסומי ואחכאמי אלתי אד֗א עמל בהא אלאנסאן פיחיא אנא אללה אגאזיכם כ֗ירא.

פַאחפַטֻ׳וא רֻסֻומִי וַאַחכַּאמִי פַאִןַּ גַזַאאַ אִי אִנסַאןֵ עַמִלַ בִּהַא אַן יַחיַא אַלּחַיַאתַּ אַלדַאאִמַתַּ אַנַא אַללָּהֻ דַאאִם אַלּבַּקַאאִ

καὶ φυλάξεσθε πάντα τὰ προστάγματά μου καὶ πάντα τὰ κρίματά μου καὶ ποιήσετε αὐτά, ἃ ποιήσας ἄνθρωπος ζήσεται ἐν αὐτοῖς· ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.

ו אִ֥ישׁ אִישׁ֙ אֶל־כׇּל־שְׁאֵ֣ר בְּשָׂר֔וֹ לֹ֥א תִקְרְב֖וּ לְגַלּ֣וֹת עֶרְוָ֑ה אֲנִ֖י יְיָ

גְּבַר גְּבַר לְכָל קָרִיב בִּשְׂרֵיהּ לָא תִקְרְבוּן לְגַלָּאָה עֶרְיָא אֲנָא יְיָ.

כל אמר מנכם אלי נסיב ד֗אתה לא תדנו לכשף סואה אנא אללה נהית ען ד֗לך.

כֻּלֻּ רַגֻלֵ מִנכֻּם אִלַי׳ נַסִיבִּ דַ׳אתִהִ לַא יַתַּקַדַּם לִיַכּשִׁףַ סַוְאַתַּהַא אַנַא אַללָּהֻ נַהַיְתֻכֻּם עַן דַ׳לִךַּ

Ἄνθρωπος ἄνθρωπος πρὸς πάντα οἰκεῖα σαρκὸς αὐτοῦ οὐ προσελεύσεται ἀποκαλύψαι ἀσχημοσύνην· ἐγὼ κύριος.

ז עֶרְוַ֥ת אָבִ֛יךָ וְעֶרְוַ֥ת אִמְּךָ֖ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אִמְּךָ֣ הִ֔וא לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽהּ׃

עֶרְיַת אֲבוּךְ וְעֶרְיַת אִמָּךְ לָא תְגַלֵּי אִמָּךְ הִיא לָא תְגַלֵּי עֶרְיְתַהּ.

סואה אביך וסואה אמך לא תכשף אמא סואה אמך פהי אמך נפסהא פלא תכשף סואתהא.

סַוְאַתֻ אַבִּיךַּ וַסַוְאַתֻ אֻמִךַּ לַא תַּכּשִׁפ אַמַּא קֻלתֻ סַוְאַתֻ אֻמִךַּ פַהִי אֻמֻךַּ נַפסֻהַא לַא תַּכּשִׁפַןַּ סַוְאַתַּהַא

ἀσχημοσύνην πατρός σου καὶ ἀσχημοσύνην μητρός σου οὐκ ἀποκαλύψεις· μήτηρ γάρ σού ἐστιν, καὶ οὐκ ἀποκαλύψεις τὴν ἀσχημοσύνην αὐτῆς.

ח עֶרְוַ֥ת אֵֽשֶׁת־אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה עֶרְוַ֥ת אָבִ֖יךָ הִֽוא׃

עֶרְיַת אִתַּת אֲבוּךְ לָא תְגַלֵּי עֶרְיְתָא דַּאֲבוּךְ הִיא.

ואמא סואה אביך פהי סואה זוגתה פלא תכשפהא.

וַאַמַּא סַוְאַתֻ אַבִּיךַּ פַהִי זַוְגַתֻ אַבִּיךַּ לַא תַּכּשִׁפַןַ סַוְאַתַּהַא

ἀσχημοσύνην γυναικὸς πατρός σου οὐκ ἀποκαλύψεις· ἀσχημοσύνη πατρός σού ἐστιν.

ט עֶרְוַ֨ת אֲחֽוֹתְךָ֤ בַת־אָבִ֙יךָ֙ א֣וֹ בַת־אִמֶּ֔ךָ מוֹלֶ֣דֶת בַּ֔יִת א֖וֹ מוֹלֶ֣דֶת ח֑וּץ לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽן׃

עֶרְיַת אֲחָתָךְ בַּת אֲבוּךְ אוֹ בַת אִמָּךְ דִּילִידָא מִן אֲבוּךְ מִן אִתָּא אוּחְרִי אוֹ מִן אִמָּךְ מִן גְּבַר אָחֳרָן לָא תְגַלֵּי עֶרְיַתְהוֹן.

וסואה אכ֗תך אבנה אביך או אבנה אמך מולודה דאכ֗ל או כ֗ארג לא תכשף סואתהא.

וַסַוְאַתֻ אֻכ׳תִךַּ אִבּנַתִ אַבִּיךַּ אַוְ אִבּנַתִ אֻמִךַּ אַלּמַוְלֻודַתִ דַאכִ׳לַא אַוְ כַ׳ארִגַא לַא תַּכּשִׁפַןַ סַוְאַתַּהֻןַ

ἀσχημοσύνην τῆς ἀδελφῆς σου ἐκ πατρός σου ἢ ἐκ μητρός σου, ἐνδογενοῦς ἢ γεγεννημένης ἔξω, οὐκ ἀποκαλύψεις ἀσχημοσύνην αὐτῆς.

י עֶרְוַ֤ת בַּת־בִּנְךָ֙ א֣וֹ בַֽת־בִּתְּךָ֔ לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָ֑ן כִּ֥י עֶרְוָתְךָ֖ הֵֽנָּה׃

עֶרְיַת בַּת בְּרָךְ אוֹ בַת בְּרַתָּךְ לָא תְגַלֵּי עֶרְיַתְהוֹן אֲרֵי עֶרְיְתָךְ אִנִּין.

וסואה אבנה אבנך או אבנה אבנתך לא תכשפהן פאנהן סואתך.

וַסַוְאַתֻ אִבּנַתִ אִבּנִךַּ אַוְ אִבּנַתִ אִבּנַתִךַּ לַא תַּכּשִׁפהֻמַא לִאַנַּהֻמַא סַוְאַתֻךַּ

ἀσχημοσύνην θυγατρὸς υἱοῦ σου ἢ θυγατρὸς θυγατρός σου, οὐκ ἀποκαλύψεις τὴν ἀσχημοσύνην αὐτῶν, ὅτι σὴ ἀσχημοσύνη ἐστίν.

יא עֶרְוַ֨ת בַּת־אֵ֤שֶׁת אָבִ֙יךָ֙ מוֹלֶ֣דֶת אָבִ֔יךָ אֲחוֹתְךָ֖ הִ֑וא לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽהּ׃

עֶרְיַת בַּת אִתַּת אֲבוּךְ דִּילִידָא מִן אֲבוּךְ אֲחָתָךְ הִיא לָא תְגַלֵּי עֶרְיְתַהּ.

וסואה אבנה זוגה אביך אלמולודה מנה תלך אלתי הי אכ֗תך פלא תכשפהא.

וַסַוְאַתֻ אִבּנַתִ זַוְגַתִ אַבִּיךַּ אַלּמַוְלֻודַתִ מִן אַבִּיךַּ הִי אַלַּתִי בֻּיִּנַתּ אַנַּהַא אֻכ׳תַּךַּ לַא תַּכּשִׁפַןַ סַוְאַתַּהַא

ἀσχημοσύνην θυγατρὸς γυναικὸς πατρός σου οὐκ ἀποκαλύψεις· ὁμοπατρία ἀδελφή σού ἐστιν, οὐκ ἀποκαλύψεις τὴν ἀσχημοσύνην αὐτῆς.

יב עֶרְוַ֥ת אֲחוֹת־אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה שְׁאֵ֥ר אָבִ֖יךָ הִֽוא׃

עֶרְיַת אֲחָת אֲבוּךְ לָא תְגַלֵּי קָרִיבַת אֲבוּךְ הִיא.

וסואה אכ֗ת אביך לא תכשף אלתי הי נסיבתה.

וַסַוְאַתֻ אֻכ׳תִ אַבִּיךַּ פַלַא תַּכּשִׁפ לִאַנַּהַא נַסִיבַּתֻ אַבִּיךַּ

ἀσχημοσύνην ἀδελφῆς πατρός σου οὐκ ἀποκαλύψεις· οἰκεία γὰρ πατρός σού ἐστιν.

יג עֶרְוַ֥ת אֲחֽוֹת־אִמְּךָ֖ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה כִּֽי־שְׁאֵ֥ר אִמְּךָ֖ הִֽוא׃

עֶרְיַת אֲחָת אִמָּךְ לָא תְגַלֵּי אֲרֵי קָרִיבַת אִמָּךְ הִיא.

וכד֗אך סואה אכ֗ת אמך פלא תכשף אלתי הי נסיבתהא.

וַסַוְאַתֻ אֻכ׳תִ אֻמִךַּ פַלַא תַּכּשִׁפ לִאַנַּהַא נַסִיבַּתֻ אֻמִךַּ

ἀσχημοσύνην ἀδελφῆς μητρός σου οὐκ ἀποκαλύψεις· οἰκεία γὰρ μητρός σού ἐστιν.

יד עֶרְוַ֥ת אֲחִֽי־אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אֶל־אִשְׁתּוֹ֙ לֹ֣א תִקְרָ֔ב דֹּדָֽתְךָ֖ הִֽוא׃

עֶרְיַת אַחְבּוּךְ לָא תְגַלֵּי לְאִתְּתֵיהּ לָא תִקְרַב אִתַּת אַחְבּוּךְ הִיא.

וסואה עמך פלא תכשף והו אלא תדנו מן זוגתה אלתי הי כעמתך.

וַסַוְאַתֻ עַמִךַּ לַא תַּכּשִׁפ וַדַ׳לִךַּ אַן לַא תַּתַּקַדַּם אִלַי׳ זַוְגַתִהִ אִד׳ הִי כַּעַמַתִךַּ

ἀσχημοσύνην ἀδελφοῦ τοῦ πατρός σου οὐκ ἀποκαλύψεις καὶ πρὸς τὴν γυναῖκα αὐτοῦ οὐκ εἰσελεύσῃ· συγγενὴς γάρ σού ἐστιν.

טו עֶרְוַ֥ת כַּלָּֽתְךָ֖ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אֵ֤שֶׁת בִּנְךָ֙ הִ֔וא לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽהּ׃

עֶרְיַת כַּלְּתָךְ לָא תְגַלֵּי אִתַּת בְּרָךְ הִיא לָא תְגַלֵּי עֶרְיְתַהּ.

וסואה כנתך לא תכשף אלתי הי זוגה אבנך לא תכשף סואתהא.

וַסַוְאַתֻ כִּנַּתִךַּ פַלַא תַּכּשִׁפ וַהִי זַוְגַתֻ אִבּנִךַּ לַא תַּכּשִׁפ סַוְאַתַּהַא

ἀσχημοσύνην νύμφης σου οὐκ ἀποκαλύψεις· γυνὴ γὰρ υἱοῦ σού ἐστιν, οὐκ ἀποκαλύψεις τὴν ἀσχημοσύνην αὐτῆς.

טז עֶרְוַ֥ת אֵֽשֶׁת־אָחִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה עֶרְוַ֥ת אָחִ֖יךָ הִֽוא׃

עֶרְיַת אִתַּת אֲחוּךְ לָא תְגַלֵּי עֶרְיְתָא דַּאֲחוּךְ הִיא.

וסואה זוגה אכ֗יך לא תכשף אלתי הי זוגה אכ֗יך.

וַסַוְאַתֻ זַוְגַתִ אַכִ׳יךַּ פַלַא תַּכּשִׁפ אִד׳ הִי כַּסַוְאַתִ אַכִ׳יךַּ

ἀσχημοσύνην γυναικὸς ἀδελφοῦ σου οὐκ ἀποκαλύψεις· ἀσχημοσύνη ἀδελφοῦ σού ἐστιν.

יז עֶרְוַ֥ת אִשָּׁ֛ה וּבִתָּ֖הּ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אֶֽת־בַּת־בְּנָ֞הּ וְאֶת־בַּת־בִּתָּ֗הּ לֹ֤א תִקַּח֙ לְגַלּ֣וֹת עֶרְוָתָ֔הּ שַׁאֲרָ֥ה הֵ֖נָּה זִמָּ֥ה הִֽוא׃

עֶרְיַת אִתְּתָא וּבְרַתַּהּ לָא תְגַלֵּי יָת בַּת בְּרַהּ וְיָת בַּת בְּרַתַּהּ לָא תִסַּב לְגַלָּאָה עֶרְיְתַהּ קָרִיבָן אִנִּין עֵיצַת חֲטִאיןגוזר זימה מלשון זמ״מ = עצה/מחשבה. עי׳ ביאורי אונקלוס שעפטעל מה שחידש בעניין. הִיא.

וסואה אמראה ואבנתהא פלא תכשף ואבנה אבנהא ואבנה אבנתהא לא תתזוג ולא תכשף סואתהא אלתי הן נסאיב לאנהא פאחשה.

וַסַוְאַתֻ אִמרַאַתֵ וַאבּנַתִהַא לַא תַּכּשִׁפ וַכַּדַ׳לִךַּ אִבּנַתִ אִבּנִהַא וַאבּנַתִ אִבּנַתִהַא לַא תַּתַּכִ׳ד׳ לִתַּכּשִׁףַ סַוְאַתַּהֻןַ אִד׳ הֻןַ נַסַאאִבֹּ וַהִי פַאחִשַׁתֹ

ἀσχημοσύνην γυναικὸς καὶ θυγατρὸς αὐτῆς οὐκ ἀποκαλύψεις· τὴν θυγατέρα τοῦ υἱοῦ αὐτῆς καὶ τὴν θυγατέρα τῆς θυγατρὸς αὐτῆς οὐ λήμψῃ ἀποκαλύψαι τὴν ἀσχημοσύνην αὐτῶν· οἰκεῖαι γάρ σού εἰσιν, ἀσέβημά ἐστιν.

יח וְאִשָּׁ֥ה אֶל־אֲחֹתָ֖הּ לֹ֣א תִקָּ֑ח לִצְרֹ֗ר לְגַלּ֧וֹת עֶרְוָתָ֛הּ עָלֶ֖יהָ בְּחַיֶּֽיהָ׃

וְאִתְּתָא עִם אֲחָתַהּ לָא תִסַּב לְאַעָקָא לַהּ לְגַלָּאָה עֶרְיְתַהּ עֲלַהּ בְּחַיַּיהָא.

ואמראה עלי אכ֗תהא פלא תתזוג לתכון צ֗ראירא ו֯לתכשף סואתהא עליהא פי חיותהא.

וַאמרַאתֹ מַעַ אֻכ׳תִהַא לַא תַּתַּכִ׳ד׳ לִתַּכֻּן צֻ׳רַּתַּהַא לִיַכּשִׁףַ סַואַתִהַא מַעַהַא פִי חַיַאתִהַא

γυναῖκα ἐπὶ ἀδελφῇ αὐτῆς οὐ λήμψῃ ἀντίζηλον ἀποκαλύψαι τὴν ἀσχημοσύνην αὐτῆς ἐπ’ αὐτῇ ἔτι ζώσης αὐτῆς.

יט וְאֶל־אִשָּׁ֖ה בְּנִדַּ֣ת טֻמְאָתָ֑הּ לֹ֣א תִקְרַ֔ב לְגַלּ֖וֹת עֶרְוָתָֽהּ׃

וּלְאִתְּתָא בְּרִיחוּק סְאוֹבְתַהּ לָא תִקְרַב לְגַלָּאָה עֶרְיְתַהּ.

ואלי אמראה פי נגאסה חיצ֗תהא לא תדנו לתכשף סואתהא.

וַאִלַי׳ אִמרַאַתֵ פִי חַיְצַ׳תִ נַגַּאסַתִהַא לַא תַּתַּקַדַּם לִיֻכּשַׁףַ סַוְאַתֻּהַא

Καὶ πρὸς γυναῖκα ἐν χωρισμῷ ἀκαθαρσίας αὐτῆς οὐ προσελεύσῃ ἀποκαλύψαι τὴν ἀσχημοσύνην αὐτῆς.

כ וְאֶל־אֵ֙שֶׁת֙ עֲמִֽיתְךָ֔ לֹא־תִתֵּ֥ן שְׁכׇבְתְּךָ֖ לְזָ֑רַע לְטׇמְאָה־בָֽהּ׃

וּבְאִתַּת חַבְרָךְ לָא תִתֵּין שְׁכוּבְתָּךְ לְזַרְעָא לְאִסְתַּאָבָא בַהּ.

ומע זוגה צאחבך לא תגעל מצ֗אגעתך לנסל ולא ללתנגס בהא.

וַמַעַ זַוְגַתִ צַאחִבִּךַּ לַא תַּגעַל מֻצַ׳אגַעַתַּךַּ לִלאִנסַאלִ וַלַא לִלתַּנַגֻסִ בִּהַא

καὶ πρὸς τὴν γυναῖκα τοῦ πλησίον σου οὐ δώσεις κοίτην σπέρματός σου ἐκμιανθῆναι πρὸς αὐτήν.

כא וּמִֽזַּרְעֲךָ֥ לֹא־תִתֵּ֖ן לְהַעֲבִ֣יר לַמֹּ֑לֶךְ וְלֹ֧א תְחַלֵּ֛ל אֶת־שֵׁ֥ם אֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְיָ

וּמִזַּרְעָךְ לָא תִתֵּין לְאַעְבָּרָא לְמוֹלֶךְ וְלָא תַחֵיל יָת שְׁמָא דֶּאֱלָהָךְ אֲנָא יְיָ.

ומן ולדך לא תעטי ללקרבן ללצנם ולא תבד֗ל אסם רבך אנא אללה אלמעאקב.

וַלַא תַּעטִ מִן נַסלִךַּ לִלתַּקרִיבִּ לִלאַצנַאם וַלַא תַּבּדִ׳ל אִסםַ רַבִּךַּ אַנַא אַללָּהֻ אַלּמֻעַאקִבֻּ

καὶ ἀπὸ τοῦ σπέρματός σου οὐ δώσεις λατρεύειν ἄρχοντι καὶ οὐ βεβηλώσεις τὸ ὄνομα τὸ ἅγιον· ἐγὼ κύριος.

כב וְאֶ֨ת־זָכָ֔ר לֹ֥א תִשְׁכַּ֖ב מִשְׁכְּבֵ֣י אִשָּׁ֑ה תּוֹעֵבָ֖ה הִֽוא׃

וְיָת דְּכוּרָא לָא תִשְׁכּוֹב מִשְׁכְּבֵי אִתָּא תּוֹעֵיבָא הִיא.

ואלד֗כר פלא תצ֗אגעה עלי אי פן מן מצ֗אגעאת אלנסא פאנהא כריהה.

וַאלדַ׳כַּרֻ פַלַא תֻצַ׳אגִעהֻ עַלַי׳ דֻרֻובִּ מֻצַ׳אגַעַתִ אלנִּסַאאִ פַאנַּהַא כַּרִיהַתֹ

καὶ μετὰ ἄρσενος οὐ κοιμηθήσῃ κοίτην γυναικός· βδέλυγμα γάρ ἐστιν.

כג וּבְכׇל־בְּהֵמָ֛ה לֹא־תִתֵּ֥ן שְׁכׇבְתְּךָ֖ לְטׇמְאָה־בָ֑הּ וְאִשָּׁ֗ה לֹֽא־תַעֲמֹ֞ד לִפְנֵ֧י בְהֵמָ֛ה לְרִבְעָ֖הּ תֶּ֥בֶל הֽוּא׃

וּבְכָל בְּעִירָא לָא תִתֵּין שְׁכוּבְתָּךְ לְאִסְתַּאָבָא בַהּ וְאִתְּתָא לָא תְקוּם קֳדָם בְּעִירָא לְמִשְׁלַט בַּהּ תָּבְלָא הוּא.

ופי שי מן אלבהאים פלא תגעל מצ֗אגעתך לתנגס בהא וכד֗אך אלמראה לא תקף בין ידי אלבהימה לתנזוהא פאנהא דאהיה.

וַמַעַ שַׁיְאֵ מִןַ אלבַּהַאאִם לַא תַּגעַל מֻצַ׳אגַעַתֻךַּ לִלתַּנַגֻסִ בִּהַא וַכַּדַ׳לִךַּ אַלּמַראַתֻ לַא תַּקִפ בַּיְןַ יַדַיִּ בַּהִימַתֵ לִתַּנזֻוהַא פַאנַּהַא דַאהִיתֹ

καὶ πρὸς πᾶν τετράπουν οὐ δώσεις τὴν κοίτην σου εἰς σπερματισμὸν ἐκμιανθῆναι πρὸς αὐτό, καὶ γυνὴ οὐ στήσεται πρὸς πᾶν τετράπουν βιβασθῆναι· μυσερὸν γάρ ἐστιν.

כד אַל־תִּֽטַּמְּא֖וּ בְּכׇל־אֵ֑לֶּה כִּ֤י בְכׇל־אֵ֙לֶּה֙ נִטְמְא֣וּ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־אֲנִ֥י מְשַׁלֵּ֖חַ מִפְּנֵיכֶֽם׃

לָא תִסְתָּאֲבוּן בְּכָל אִלֵּין אֲרֵי בְכָל אִלֵּין אִסְתָּאֲבוּ עַמְמַיָּא דַּאֲנָא מַגְלֵי מִן קֳדָמֵיכוֹן.

לא תעצוני בשי מן הד֗ה פאן במת֗להא עצאני אלאמם אלד֗ין אנא טארדהם מן בין ידיכם.

לַא תַּעצֻונִי בִּשַׁיאֵ מִן הַדִ׳הִ לִאַןַ בִּמִת׳לַהַא עַצַאנִי אַלאֻמַם אַלַּדִ׳יןַ אַנַא טַארִדֻהֻם מִן בַּיְןִ יַדַיְכֻּם

Μὴ μιαίνεσθε ἐν πᾶσιν τούτοις· ἐν πᾶσι γὰρ τούτοις ἐμιάνθησαν τὰ ἔθνη, ἃ ἐγὼ ἐξαποστέλλω πρὸ προσώπου ὑμῶν,

כה וַתִּטְמָ֣א הָאָ֔רֶץ וָאֶפְקֹ֥ד עֲוֺנָ֖הּ עָלֶ֑יהָ וַתָּקִ֥א הָאָ֖רֶץ אֶת־יֹשְׁבֶֽיהָ׃

וְאִסְתָּאַבַת אַרְעָא וְאַסְעַרִית חוֹבַהּ עֲלַהּ וְרוֹקֵינַת אַרְעָא יָת יָתְבַהָא.

ולמא נגס אהל אלבלד טאלבתהם בד֗נובהם פשתת אלבלד אהלה.

פַלַמַּא נַגַסַ אַהלֻ אַלּבַּלַדִ טַאלַבּתֻהֻם בִּדֻ׳נֻובִּהִם פַשַׁתַּתַּ אַלּבַּלַדֻ אַהלַהֻ

καὶ ἐμιάνθη ἡ γῆ, καὶ ἀνταπέδωκα ἀδικίαν αὐτοῖς δι’ αὐτήν, καὶ προσώχθισεν ἡ γῆ τοῖς ἐγκαθημένοις ἐπ’ αὐτῆς.

כו וּשְׁמַרְתֶּ֣ם אַתֶּ֗ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ מִכֹּ֥ל הַתּוֹעֵבֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם׃

וְתִטְּרוּן אַתּוּן יָת קְיָמַי וְיָת דִּינַי וְלָא תַעְבְּדוּן מִכֹּל תּוֹעֵיבָתָא הָאִלֵּין יַצִּיבַיָּא וְגִיּוֹרַיָּא דְּיִתְגַּיְּרוּן בֵּינֵיכוֹן.

פאחפט֗ו אנתם רסומי ואחכאמי ולא תצנעו שי מן הד֗ה אלמכארה אלצריח ואלג֗ריב אלדכ֗יל פי מא בינכם.

פַאחפַטֻ׳וא נתֻם רֻסֻומִי וַאַחכַּאמִי וַלַא תַּצנַעֻוא שַׁיְאַ מִן הַדִ׳הִ אלּמַכַּארִהִ אַלצַּרִיחֻ וַאלּגַ׳רִיבֻּ אַלדַאכִ׳לֻ פִימַא בַּיְנַכֻּם

καὶ φυλάξεσθε πάντα τὰ νόμιμά μου καὶ πάντα τὰ προστάγματά μου καὶ οὐ ποιήσετε ἀπὸ πάντων τῶν βδελυγμάτων τούτων, ὁ ἐγχώριος καὶ ὁ προσγενόμενος προσήλυτος ἐν ὑμῖν·

כז כִּ֚י אֶת־כׇּל־הַתּוֹעֵבֹ֣ת הָאֵ֔ל עָשׂ֥וּ אַנְשֵֽׁי־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר לִפְנֵיכֶ֑ם וַתִּטְמָ֖א הָאָֽרֶץ׃

אֲרֵי יָת כָּל תּוֹעֵיבָתָא הָאִלֵּין עֲבַדוּ אֱנָשֵׁי אַרְעָא דִּקְדָמֵיכוֹן וְאִסְתָּאַבַת אַרְעָא.

אד֗ גמיע הד֗ה אלמכארה צנעהא אהל אלבלד אלד֗י מן קבלכם חתי נגס.

אִד׳ גַמִיעֻ הַדִ׳הִ אלּמַכַּארִהִ צַנַעַהַא אַהלֻ אַלּבַּלַדִ אַלַּדִ׳י מִן קַבּלִכִּם חַתַּי׳ נַגַסַ

πάντα γὰρ τὰ βδελύγματα ταῦτα ἐποίησαν οἱ ἄνθρωποι τῆς γῆς οἱ ὄντες πρότεροι ὑμῶν, καὶ ἐμιάνθη ἡ γῆ·

כח וְלֹֽא־תָקִ֤יא הָאָ֙רֶץ֙ אֶתְכֶ֔ם בְּטַֽמַּאֲכֶ֖ם אֹתָ֑הּ כַּאֲשֶׁ֥ר קָאָ֛ה אֶת־הַגּ֖וֹי אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵיכֶֽם׃

וְלָא תְרוֹקֵין אַרְעָא יָתְכוֹן בְּסַאוֹבֵיכוֹן יָתַהּ כְּמָא דְּרוֹקֵינַת יָת עַמְמַיָּא דִּקְדָמֵיכוֹן.

לילא ישתתכם אלבלד אד֗א נגסתמוה כמא שתת אלאמם אלד֗ין מן קבלכם.

לִאַלַּא יֻשַׁתִּתַּכֻּם אַלּבַּלַדַ אַלַּדִ׳י נַגַסתַּמֻוהֻ כַּמַא שַׁתַּתַּ אַלאֻמַםַ אַלַּדִ׳יןַ מִן קַבּלִכִּם

καὶ ἵνα μὴ προσοχθίσῃ ὑμῖν ἡ γῆ ἐν τῷ μιαίνειν ὑμᾶς αὐτήν, ὃν τρόπον προσώχθισεν τοῖς ἔθνεσιν τοῖς πρὸ ὑμῶν.

כט כִּ֚י כׇּל־אֲשֶׁ֣ר יַעֲשֶׂ֔ה מִכֹּ֥ל הַתּוֹעֵבֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה וְנִכְרְת֛וּ הַנְּפָשׁ֥וֹת הָעֹשֹׂ֖ת מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם׃

אֲרֵי כָל דְּיַעֲבֵיד מִכֹּל תּוֹעֵיבָתָא הָאִלֵּין וְיִשְׁתֵּיצוֹן נַפְשָׁתָא דְּיַעְבְּדָן מִגּוֹ עַמְּהוֹן.

ואעלמו מן צנע שיא מן הד֗ה אלמכארה תנקטע תלך אלנפוס אלצאנעאת מן בין קומהא.

וַאעלַמֻוא אַןַּ כֻּלַּ מַן יַצנַעֻ שַׁיְאַ מִן גַמִיעִ הַדִ׳הִ אלּמַכַּארִהִ תַּנקַטִעֻ תִלךַּ אַלּאַנפֻסֻ אַלצַאנִעַאתֻ מִן בַּיְןִ קַוְמִהַא

ὅτι πᾶς, ὃς ἂν ποιήσῃ ἀπὸ πάντων τῶν βδελυγμάτων τούτων, ἐξολεθρευθήσονται αἱ ψυχαὶ αἱ ποιοῦσαι ἐκ τοῦ λαοῦ αὐτῶν.

ל וּשְׁמַרְתֶּ֣ם אֶת־מִשְׁמַרְתִּ֗י לְבִלְתִּ֨י עֲשׂ֜וֹת מֵחֻקּ֤וֹת הַתּֽוֹעֵבֹת֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲשׂ֣וּ לִפְנֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א תִֽטַּמְּא֖וּ בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְיָ֥ אֱלֹהֵיכֶֽם׃

וְתִטְּרוּן יָת מַטְּרַת מֵימְרִי בְּדִיל דְּלָא לְמֶעֱבַד מִנִּמּוֹסֵי תּוֹעֵיבָתָא דְּאִתְעֲבִידָא קֳדָמֵיכוֹן וְלָא תִסְתָּאֲבוּן בְּהוֹן אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן.

פאחפצ֗ו מא אסתחפט֗תכם לילא תצנעו מן רסום אלמכארה אלתי צנעת מן קבלכם ולא תעצוני בהא אנא אללה רבכם אגאזיכם כ֗ירא.

וַאחפַטֻ׳וא מַא אִסתַּחפַט׳תַּכֻּם לִאַלַּא תַּצנַעֻוא מִן רֻסֻוםִ אלּמַכַּארִהִ אַלַּתִי צֻנִעַתּ מִן קַבּלִכִּם וַלַא תַּעצֻונִי בִּהַא אַנַא אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם אַגַּאזִיכֻּם כַ׳יְרַא

καὶ φυλάξετε τὰ προστάγματά μου, ὅπως μὴ ποιήσητε ἀπὸ πάντων τῶν νομίμων τῶν ἐβδελυγμένων, ἃ γέγονεν πρὸ τοῦ ὑμᾶς, καὶ οὐ μιανθήσεσθε ἐν αὐτοῖς· ὅτι ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.

ספר ויקרא

פרשת קדשים

מפתח לכתב הערבי־היהודי של התפסיר

אות	ערבית	הגייה
א	ا ء	ā ; ʾ (עצירה)
ב	ب	b
ג (מבוקר) · ג׳ (מנוקד)	غ	gh – ר גרונית
ג׳ (מבוקר) · ג (מנוקד)	ج	j – כמו ג׳ בג׳ירפה
ד	د	d
ד׳	ذ	dh – כ־th באנגלית this
ה	ه	h
ה בסוף מילה · ה׳ · ת	ة	-a (תָּא מַרְבּוּטַה); בסמיכות ‎-at
ו	و	w ; ū
ז	ز	z
ח	ح	ḥ – ח גרונית
ט · ט׳	ط · ظ	ṭ · ẓ – ט ו־ד׳ נחציות

אות	ערבית	הגייה
י · י׳	ي · ى	y, ī · ā בסוף מילה
כ · כ׳	ك · خ	k · kh – כ רפה
ל מ נ	ل م ن	l m n
ס	س	s
ע	ع	ʿ – ע גרונית
פ	ف	f (אין p בערבית)
צ · צ׳	ص · ض	ṣ · ḍ – ס ו־ד נחציות
ק	ق	q – ק עמוקה
ר	ر	r
ש	ش	sh
ת · ת׳	ت · ث	t · th – כ־th באנגלית think

סימן (במנוקד)	ערבית	קריאה
פַתַח · קָמַץ	ـَ	a
חִירִק	ـِ	i
קֻבּוּץ	ـُ	u
שְׁוָא	ـْ	אין תנועה
דגש	ـّ	הכפלה (ובבגדכפ״ת – גם הקשה)
חוֹלַם בסוף מילה	ـٌ	-un (תנוין)
צֵרֵי בסוף מילה	ـٍ	-in (תנוין)
תנועה + א / ו / י		ā / ū / ī ארוכות
אל־	ال	al- ; לפני ת ד ר ז ס ש צ ט ל נ הל׳ נבלעת: אלשמס = ash-shams

פרשת קדשים

פרק יטתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וַיְדַבֵּ֥ר יְיָ֖ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר.

ת֗ם כלם אללה למוסי תכלימא:

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ תַּכּלִימַא

Καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων

ב דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְיָ֥ אֱלֹהֵיכֶֽם׃

מַלֵּיל עִם כָּל כְּנִשְׁתָּא דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן קַדִּישִׁין תְּהוֹן אֲרֵי קַדִּישׁ אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן.

מור [גאמ]⁠ע גמע בני אסראיל וקל להם כונו מוקדסין אני אללה רבכם אלקדוס.

מֻר גַמַאעַתַּ בַּנִי יִסרַאאִיל וַקֻל לַהֻם כֻּונֻוא מֻקַדַּסִיןַ לִאַנִיַ אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם אַלּקֻדֻוסֻ

Λάλησον τῇ συναγωγῇ τῶν υἱῶν Ισραηλ καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτούς Ἅγιοι ἔσεσθε, ὅτι ἐγὼ ἅγιος, κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.

ג אִ֣ישׁ אִמּ֤וֹ וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ אֲנִ֖י יְיָ֥ אֱלֹהֵיכֶֽם׃

גְּבַר מִן אִמֵּיהּ וּמִן אֲבוּהִי תְּהוֹן דָּחֲלִין וְיָת יוֹמֵי שַׁבַּיָּא דִּילִי תִטְּרוּן אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן.

ליכ֗ף כל אנסאן אמה ואבאה ואחפט֗ו סבותי אנא אללה רבכם אג֗אזיכם כ֗ירא.

לִיַכַ׳פ כֻּלֻּ אִנסַאןֵ אֻמַהֻ וַאַבַּאהֻ וַאחפַטֻ׳וא סֻבּוּתִי אַנַא אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם אַגַּאזִיכֻּם כַ׳יְרַא

ἕκαστος πατέρα αὐτοῦ καὶ μητέρα αὐτοῦ φοβείσθω, καὶ τὰ σάββατά μου φυλάξεσθε· ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.

ד אַל־תִּפְנוּ֙ אֶל־הָ֣אֱלִילִ֔ם וֵֽאלֹהֵי֙ מַסֵּכָ֔ה לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם אֲנִ֖י יְיָ֥ אֱלֹהֵיכֶֽם׃

לָא תִתְפְּנוֹן בָּתַר טָעֲוָן וְדַחְלָן דְּמַתְּכָא לָא תַעְבְּדוּן לְכוֹן אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן.

לא תולו אלי אלאותאן ומעבודת מסבוכה לא תצנעו לכם אנא אללה רבכם אלואחד.

לַא תֻולֻּוא אִלַי׳ אלּאַוְתַּ׳אןִ וַמַעבּוּדַאתֵ מַסכֻּובַּתֵ לַא תַּצנַעֻוא לַכֻּם אַנַא אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם אַלּוַאחִדֻ

Οὐκ ἐπακολουθήσετε εἰδώλοις καὶ θεοὺς χωνευτοὺς οὐ ποιήσετε ὑμῖν· ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.

ה וְכִ֧י תִזְבְּח֛וּ זֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים לַיְיָ֑ לִֽרְצֹנְכֶ֖ם תִּזְבָּחֻֽהוּ׃

וַאֲרֵי תִכְּסוּן נִכְסַת קוּדְשִׁין קֳדָם יְיָ לְרַעֲוָא לְכוֹן תִּכְּסוּנֵּיהּ.

ואד֗א ד֗בחתם ד֗בח סלאמה ללה פעלי מא ירתצ֗א מנכם אד֗בחוה.

וַאִדַ׳א דַ׳בַּחתַּ דַ׳בּחַ סַלַאמַתֵ לִלָּהִ פַעַלַי׳ מַא יֻרתַּצַ׳י׳ מִנכֻּם אִד׳בַּחֻוהַא

καὶ ἐὰν θύσητε θυσίαν σωτηρίου τῷ κυρίῳ, δεκτὴν ὑμῶν θύσετε.

ו בְּי֧וֹם זִבְחֲכֶ֛ם יֵאָכֵ֖ל וּמִֽמׇּחֳרָ֑ת וְהַנּוֹתָר֙ עַד־י֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֔י בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵֽף׃

בְּיוֹמָא דְּיִתְנְכֵיס יִתְאֲכִיל וּבְיוֹמָא דְּבָתְרוֹהִי וּדְיִשְׁתְּאַר עַד יוֹמָא תְּלִיתָאָה בְּנוּרָא יִתּוֹקַד.

אן יכון פי יום ד֗בחכם יאכל ומן גדה ואלפאצ֗ל אלי אליום אלת֗אלת֗ יחרק באלנאר.

אַן יֻאְכַּלַ פִי יַוְםִ דַ׳בּחִכֻּם וַמִן גַ׳דֵ וַמַא בַּקִיַ אִלַי׳ אַליַוְםִ אלתַּ׳אלִתִ׳ פַליֻחרַק בִּאלנַּארִ

ᾗ ἂν ἡμέρᾳ θύσητε, βρωθήσεται καὶ τῇ αὔριον· καὶ ἐὰν καταλειφθῇ ἕως ἡμέρας τρίτης, ἐν πυρὶ κατακαυθήσεται.

ז וְאִ֛ם הֵאָכֹ֥ל יֵאָכֵ֖ל בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י פִּגּ֥וּל ה֖וּא לֹ֥א יֵרָצֶֽה׃

וְאִם אִתְאֲכָלָא יִתְאֲכִיל בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה מְרַחַק הוּא לָא יְהֵי לְרַעֲוָא.

פאן אכל מנה פי אליום אלת֗אלת֗ כאלאכ֗ס לא ירצ֗י בה.

וַאִן אֻכִּלַ מִנהֻ שַׁיְאֹ פִי אַליַוְםִ אלתַּ׳אלִתִ׳ פַהֻוַ כַּאלאִכ׳סִ לַא יֻקבַּלֻ

ἐὰν δὲ βρώσει βρωθῇ τῇ ἡμέρᾳ τῇ τρίτῃ, ἄθυτόν ἐστιν, οὐ δεχθήσεται·

ח וְאֹֽכְלָיו֙ עֲוֺנ֣וֹ יִשָּׂ֔א כִּֽי־אֶת־קֹ֥דֶשׁ יְיָ֖ חִלֵּ֑ל וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃

וּדְיֵיכְלִנֵּיהּ חוֹבֵיהּ יְקַבֵּיל אֲרֵי יָת קוּדְשָׁא דַּייָ אַחֵיל וְיִשְׁתֵּיצֵי אֲנָשָׁא הַהוּא מֵעַמֵּיהּ.

ואכלה פקד חמל וזרה אד֗ בדל קדס אללה וינקטע ד֗לך אלאנסאן מן קומה.

וַאכִּלֻהֻ פַקַד חַמַלַ וזרַהֻ לִמַא בַּדַ׳לַ תַּקַדֻסַ אַללָּהִ וַיַנקַטִעֻ דַ׳לִךַּ אַלּאִנסַאןֻ מִן בַּיְןִ קַוְמִהִ

ὁ δὲ ἔσθων αὐτὸ ἁμαρτίαν λήμψεται, ὅτι τὰ ἅγια κυρίου ἐβεβήλωσεν· καὶ ἐξολεθρευθήσονται αἱ ψυχαὶ αἱ ἔσθουσαι ἐκ τοῦ λαοῦ αὐτῶν.

ט וּֽבְקֻצְרְכֶם֙ אֶת־קְצִ֣יר אַרְצְכֶ֔ם לֹ֧א תְכַלֶּ֛ה פְּאַ֥ת שָׂדְךָ֖ לִקְצֹ֑ר וְלֶ֥קֶט קְצִֽירְךָ֖ לֹ֥א תְלַקֵּֽט׃

וּבְמִחְצַדְכוֹן יָת חֲצָדָא דַּאֲרַעְכוֹן לָא תְשֵׁיצֵי פָּתָא דְּחַקְלָךְ לְמִחְצַד וּלְקָטָא דִּחְצָדָךְ לָא תְלַקֵּיט.

ואד֗א חצדתם זרע בלאדכם בלא תפני גהה חקלך פתחצדהא ולקאט זרעך פלא תלקטה:

וַאִדַ׳א חַצַדתֻם זַרעַ בִּלַאדִכֻּם פַלַא תַּסתַּקִצ טַרַףַ צַ׳יְעַתִךַּ פַתַּחצִדֻהַא וַלַקִיטֻ זַרעִךַּ פַלַא תַּלקֻטהֻ

Καὶ ἐκθεριζόντων ὑμῶν τὸν θερισμὸν τῆς γῆς ὑμῶν οὐ συντελέσετε τὸν θερισμὸν ὑμῶν τοῦ ἀγροῦ ἐκθερίσαι καὶ τὰ ἀποπίπτοντα τοῦ θερισμοῦ σου οὐ συλλέξεις

י וְכַרְמְךָ֙ לֹ֣א תְעוֹלֵ֔ל וּפֶ֥רֶט כַּרְמְךָ֖ לֹ֣א תְלַקֵּ֑ט לֶֽעָנִ֤י וְלַגֵּר֙ תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֔ם אֲנִ֖י יְיָ֥ אֱלֹהֵיכֶֽם׃

וְכַרְמָךְ לָא תְעָלֵיל וְנִתְרָא דְּכַרְמָךְ לָא תְלַקֵּיט לְעַנְיֵי וּלְגִיּוֹרֵי תִּשְׁבּוֹק יָתְהוֹן אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן.

וכרמך פלא תבערה ומפרוט כרמך פלא תלקטה ללצ֗עיף ואלגריב אתרך ד֗לך אנא אללה רבכם אגאזיכם כ֗ירא:

וַכַּרמֻךַּ פַלַא תַּמֻשׁהֻ וַמַפרֻוטֻ כַּרמִךַּ פַלַא תַּלקֻטהֻ בַּל אִטרַחהֻ לִלצַ׳עִיפִ וַאלּגַ׳רִיבִּ אַנַא אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם אַגַּאזִיכֻּם כַ׳יְרַא

καὶ τὸν ἀμπελῶνά σου οὐκ ἐπανατρυγήσεις οὐδὲ τοὺς ῥῶγας τοῦ ἀμπελῶνός σου συλλέξεις· τῷ πτωχῷ καὶ τῷ προσηλύτῳ καταλείψεις αὐτά· ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.

יא לֹ֖א תִּגְנֹ֑בוּ וְלֹא־תְכַחֲשׁ֥וּ וְלֹֽא־תְשַׁקְּר֖וּ אִ֥ישׁ בַּעֲמִיתֽוֹ׃

לָא תִגְנְבוּן וְלָא תְכַדְּבוּן וְלָא תְשַׁקְּרוּן אֱנָשׁ בְּחַבְרֵיהּ.

לא תסרקו ולא תגחדו ולא תנכתו כל אמר בצאחבה.

לַא תַּסרִקֻוא וַלַא יַגחַדֻ וַלַא יַנכֻּתֻ׳ כֻּלֻּ אמרִאֵ בִּצַאחִבִּהִ

Οὐ κλέψετε. οὐ ψεύσεσθε. οὐ συκοφαντήσει ἕκαστος τὸν πλησίον.

יב וְלֹֽא־תִשָּׁבְע֥וּ בִשְׁמִ֖י לַשָּׁ֑קֶר וְחִלַּלְתָּ֛ אֶת־שֵׁ֥ם אֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְיָ

וְלָא תִשְׁתַּבְעוּן בִּשְׁמִי לְשִׁקְרָא וְתַחֵיל יָת שְׁמָא דֶּאֱלָהָךְ אֲנָא יְיָ.

ולא תחלפו באסמי באטלא פתבדל אסם רבך אנא אללה אלמעאקב.

וַלַא תַּחלִפֻוא בִּאסמִי בַּאטִלַא פַאנַּךַּ אִדַ׳א בַּדַ׳לתַּ אִסםַ רַבִּךַּ אַנַא אַללָּהֻ אַלּמֻעַאקִבֻּ

καὶ οὐκ ὀμεῖσθε τῷ ὀνόματί μου ἐπ’ ἀδίκῳ καὶ οὐ βεβηλώσετε τὸ ὄνομα τοῦ θεοῦ ὑμῶν· ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.

יג לֹֽא־תַעֲשֹׁ֥ק אֶת־רֵֽעֲךָ֖ וְלֹ֣א תִגְזֹ֑ל לֹֽא־תָלִ֞ין פְּעֻלַּ֥ת שָׂכִ֛יר אִתְּךָ֖ עַד־בֹּֽקֶר׃

לָא תַעְשׁוֹק יָת חַבְרָךְ וְלָא תֵינוֹס לָא תְבִית אַגְרָא דַּאֲגִירָא לְוָתָךְ עַד צַפְרָא.

לא תגשם צאחבך ולא תגצבה ולא תביית אגרה אלאגיר ענדך אלי אלגדאה.

לַא תַּגֻ׳שׁ צַאחִבַּךַּ וַלַא תַּג׳צֻבּהֻ וַלַא תֻבַּיִּתּ אֻגרַתַּ אַלּאַגִּירִ עִנדַךַּ אִלַי׳ אַלגַ׳דַאתִ

οὐκ ἀδικήσεις τὸν πλησίον καὶ οὐχ ἁρπάσεις, καὶ οὐ μὴ κοιμηθήσεται ὁ μισθὸς τοῦ μισθωτοῦ παρὰ σοὶ ἕως πρωί.

יד לֹא־תְקַלֵּ֣ל חֵרֵ֔שׁ וְלִפְנֵ֣י עִוֵּ֔ר לֹ֥א תִתֵּ֖ן מִכְשֹׁ֑ל וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְיָ

לָא תְלוּט דְּלָא שָׁמַע וּקְדָם דְּלָא חָזֵי לָא תְשִׂים תַּקְלָא וְתִדְחַל מֵאֱלָהָךְ אֲנָא יְיָ.

לא תשתם אצמא ובין ידי אעמי לא תציר מעתרא וכ֗ף מן רבך אנא אללה אלמעאקב.

לַא תַּשׁתֻם אַצַמַא וַבַּיְןַ יַדַי אַעמַי׳ לַא תֻצַיִּר מַעתַּ׳רַא וַכַ׳פ רַבַּךַּ אַנַא אַללָּהֻ אַלּמֻעַאקִבֻּ

οὐ κακῶς ἐρεῖς κωφὸν καὶ ἀπέναντι τυφλοῦ οὐ προσθήσεις σκάνδαλον καὶ φοβηθήσῃ κύριον τὸν θεόν σου· ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.

טו לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֙וֶל֙ בַּמִּשְׁפָּ֔ט לֹא־תִשָּׂ֣א פְנֵי־דָ֔ל וְלֹ֥א תֶהְדַּ֖ר פְּנֵ֣י גָד֑וֹל בְּצֶ֖דֶק תִּשְׁפֹּ֥ט עֲמִיתֶֽךָ׃

לָא תַעְבְּדוּן שְׁקַר בְּדִין לָא תִּסַּב אַפֵּי מִסְכֵּינָא וְלָא תֶהְדַּר אַפֵּי רַבָּא בְּקוּשְׁטָא תְּדִינֵיהּ לְחַבְרָךְ.

ולא תעמלו גשא פי אלחכם ולא תחאבון פקירא ולא תבתהג וגה אלגליל בעדל אחכם פי מא בין קומך.

לַא תַּצנַעֻוא גּוּרַא פִי אלּחֻכּם וַלַא תֻחַאבּוּ פַקִירַא וַלַא תַּבּתַּהִגּוּ גַלִילַא בַּלִ אחכֻּם פִימַא בַּיְןַ קַוְמִךַּ בִּאלעַדלִ

Οὐ ποιήσετε ἄδικον ἐν κρίσει· οὐ λήμψῃ πρόσωπον πτωχοῦ οὐδὲ θαυμάσεις πρόσωπον δυνάστου, ἐν δικαιοσύνῃ κρινεῖς τὸν πλησίον σου.

טז לֹא־תֵלֵ֤ךְ רָכִיל֙ בְּעַמֶּ֔יךָ לֹ֥א תַעֲמֹ֖ד עַל־דַּ֣ם רֵעֶ֑ךָ אֲנִ֖י יְיָ

לָא תֵיכוֹל קוּרְצִין בְּעַמָּךְ לָא תְקוּם עַל דְּמָא דְּחַבְרָךְ אֲנָא יְיָ.

לא תנטק סאעיא בבעץ֗ קומך ולא תקום עלי דם צאחבך אנא אללה אלמעאקב:

לַא תַּמץִ׳ מַאהִלַא בִּקַוְמִךַּ וַלַא תַּקֻם עַלַי׳ דַםִ צַאחִבִּךַּ אַנַא אַללָּהֻ אַלּמֻעַאקִבֻּ

οὐ πορεύσῃ δόλῳ ἐν τῷ ἔθνει σου, οὐκ ἐπισυστήσῃ ἐφ’ αἷμα τοῦ πλησίον σου· ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.

יז לֹֽא־תִשְׂנָ֥א אֶת־אָחִ֖יךָ בִּלְבָבֶ֑ךָ הוֹכֵ֤חַ תּוֹכִ֙יחַ֙ אֶת־עֲמִיתֶ֔ךָ וְלֹא־תִשָּׂ֥א עָלָ֖יו חֵֽטְא׃

לָא תִשְׂנֵי יָת אֲחוּךְ בְּלִבָּךְ אוֹכָחָא תּוֹכַח יָת חַבְרָךְ וְלָא תְקַבֵּיל עַל דִּילֵיהּ חוֹבָא.

לא תשן אכ֗אך פי קלבך בל עט֗ה ועט֗א ולא תחמל ענה וזרא.

לַא תַּשׁנַא אַכַ׳אךַּ פִי קַלבִּךַּ בַּל עִט׳הֻ וַעטַ׳א וַלַא תַּחמִל עַנהֻ וזרַא

οὐ μισήσεις τὸν ἀδελφόν σου τῇ διανοίᾳ σου, ἐλεγμῷ ἐλέγξεις τὸν πλησίον σου καὶ οὐ λήμψῃ δι’ αὐτὸν ἁμαρτίαν.

יח לֹֽא־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־תִטֹּר֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י יְיָ

לָא תִקּוֹם וְלָא תִטַּר דְּבָבוּ לִבְנֵי עַמָּךְ וְתִרְחֲמֵיהּ לְחַבְרָךְ כְּוָתָךְ אֲנָא יְיָ.

לא תנקם ולא תחקד עלי קומך ואחבב לצאחבך מת֗ל נפסך אנא אללה אגאזיך כ֗ירא.

לַא תַּנקֻם וַלַא תַּחקֻד עַלַי׳ קַוְמִךַּ ואַחבִּבּ לִצַאחִבִּךַּ מִת׳לַ נַפסִךַּ אַנַא אַללָּהֻ אַגַּאזִיךַּ כַ׳יְרַא

καὶ οὐκ ἐκδικᾶταί σου ἡ χείρ, καὶ οὐ μηνιεῖς τοῖς υἱοῖς τοῦ λαοῦ σου καὶ ἀγαπήσεις τὸν πλησίον σου ὡς σεαυτόν· ἐγώ εἰμι κύριος.

יט אֶֽת־חֻקֹּתַי֮ תִּשְׁמֹ֒רוּ֒ בְּהֶמְתְּךָ֙ לֹא־תַרְבִּ֣יעַ כִּלְאַ֔יִם שָׂדְךָ֖ לֹא־תִזְרַ֣ע כִּלְאָ֑יִם וּבֶ֤גֶד כִּלְאַ֙יִם֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז לֹ֥א יַעֲלֶ֖ה עָלֶֽיךָ׃

יָת קְיָמַי תִּטְּרוּן בְּעִירָךְ לָא תַרְכֵּיב עֵירוּבִין חַקְלָךְ לָא תִזְרַע עֵירוּבִין וּלְבוּשׁ עֵירוּבִין שַׁעַטְנֵיזָא לָא יִסַּק עֲלָךְ.

ורסומי פאחפט֗והא בהאימך לא תזניהא מן נועין וצ֗יאעך לא תזרעהא מן נועין ות֗וב לונין מלחמין לא יעלו עליך.

רֻסֻומִי פַאחפַטֻ׳והַא בַּהַאאִמֻךַּ לַא תַּנזִהַא מִן נַוְעַיְןִ וַצִ׳יַאעֻךַּ לַא תַּזרַע מִן נַוְעַיְןִ וַתַּ׳וְבֹּ מִן נַוְעַיְןַ מֻלחַמַיְןַ לַא יַעלֻו עַלַיְךַּ

Τὸν νόμον μου φυλάξεσθε· τὰ κτήνη σου οὐ κατοχεύσεις ἑτεροζύγῳ καὶ τὸν ἀμπελῶνά σου οὐ κατασπερεῖς διάφορον καὶ ἱμάτιον ἐκ δύο ὑφασμένον κίβδηλον οὐκ ἐπιβαλεῖς σεαυτῷ.

כ וְ֠אִ֠ישׁ כִּֽי־יִשְׁכַּ֨ב אֶת־אִשָּׁ֜ה שִׁכְבַת־זֶ֗רַע וְהִ֤וא שִׁפְחָה֙ נֶחֱרֶ֣פֶת לְאִ֔ישׁ וְהׇפְדֵּה֙ לֹ֣א נִפְדָּ֔תָה א֥וֹ חֻפְשָׁ֖הֿ לֹ֣א נִתַּן־לָ֑הּ בִּקֹּ֧רֶת תִּהְיֶ֛ה לֹ֥א יוּמְת֖וּ כִּי־לֹ֥א חֻפָּֽשָׁה׃

וּגְבַר אֲרֵי יִשְׁכּוֹב יָת אִתְּתָא שִׁכְבַת זַרְעָא וְהִיא אָמָא אֲחִידָא לִגְבַר וְאִתְפְּרָקָא לָא אִתְפְּרֵיקַת בְּכַסְפָּא אוֹ חֵירוּתָא לָא אִתְיְהֵיבַת לַהּ בִּשְׁטָר בִּקּוּרְתָּא תְּהֵי בַהּ לָא יְמוּתוּן אֲרֵי לָא אִתְחָרַרַת.

ואי רגל צ֗אגע אמראה מצ֗אגעה אנסאל והי אמה מכ֗טבה לאי רגל כאן ופדאא לם תפדא או עתקהא לם ידפע אליהא פלתכן מחדודה ולא יקתלא אד֗ לם תעתק.

וַאִי רַגֻלֵ צַ׳אגַעַ אִמרַאַתַּ מֻצַ׳אגַעַתַּ אַלּאִנסַאלִ וַהִי אַמַתֹ מַכ׳טֻובַּתֹ לִאִי רַגֻלֵ כַּאןַ וַפִדַאאֹ לַם תֻפדַ וַעִתּקֻהַא לַם יֻדפַע אִלַיְהַא פַלתַּכֻּן מַחדֻודַתַּ וַלַא יֻקתַּלַאןַ אִד׳ לַם תֻעתַּק

Καὶ ἐάν τις κοιμηθῇ μετὰ γυναικὸς κοίτην σπέρματος καὶ αὐτὴ οἰκέτις διαπεφυλαγμένη ἀνθρώπῳ καὶ αὐτὴ λύτροις οὐ λελύτρωται ἢ ἐλευθερία οὐκ ἐδόθη αὐτῇ, ἐπισκοπὴ ἔσται αὐτοῖς· οὐκ ἀποθανοῦνται, ὅτι οὐκ ἀπηλευθερώθη.

כא וְהֵבִ֤יא אֶת־אֲשָׁמוֹ֙ לַֽיְיָ֔ אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד אֵ֖יל אָשָֽׁם׃

וְיַיְתֵי יָת אֲשָׁמֵיהּ לִקְדָם יְיָ לִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא דִּכְרָא לַאֲשָׁמָא.

פליאת בקרבאנה ללה אלי באב כ֗בא אלמחצ֗ר בכבש ללקרבאן אלאת֗ם:

פַליַאתִ בִּקֻרבַּאנִהִ לִלָּהִ אִלַי׳ בַּאבִּ כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ כַּבּשַׁא לִקֻרבַּאןִ אלּאִת׳םִ

καὶ προσάξει τῆς πλημμελείας αὐτοῦ τῷ κυρίῳ παρὰ τὴν θύραν τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου κριὸν πλημμελείας·

כב וְכִפֶּר֩ עָלָ֨יו הַכֹּהֵ֜ן בְּאֵ֤יל הָֽאָשָׁם֙ לִפְנֵ֣י יְיָ֔ עַל־חַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֑א וְנִסְלַ֣ח ל֔וֹ מֵחַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֥ר חָטָֽא׃

וִיכַפַּר עֲלוֹהִי כָּהֲנָא בְּדִכְרָא דַּאֲשָׁמָא קֳדָם יְיָ עַל חוֹבְתֵיהּ דְּחָב וְיִשְׁתְּבֵיק לֵיהּ מֵחוֹבְתֵיהּ דְּחָב.

ויסתג֗פר ענה אלאמאם בה בין ידי אללה ען כ֗טיתה אלד֗י אכ֗טא ויג֗פר לה.

פַיַסתַּג׳פִרֻ עַנהֻ אַלּאִמַאם בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ עַן כַ׳טַיַאתִהִ אַלַּתִי אַכ׳טאַ פַיֻג׳פַרֻ לַהֻ דַ׳לִךַּ

καὶ ἐξιλάσεται περὶ αὐτοῦ ὁ ἱερεὺς ἐν τῷ κριῷ τῆς πλημμελείας ἔναντι κυρίου περὶ τῆς ἁμαρτίας, ἧς ἥμαρτεν, καὶ ἀφεθήσεται αὐτῷ ἡ ἁμαρτία, ἣν ἥμαρτεν.

כג וְכִי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כׇּל־עֵ֣ץ מַאֲכָ֔ל וַעֲרַלְתֶּ֥ם עׇרְלָת֖וֹ אֶת־פִּרְי֑וֹ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵלִ֖ים לֹ֥א יֵאָכֵֽל׃

וַאֲרֵי תֵיעֲלוּן לְאַרְעָא וְתִצְּבוּן כָּל אִילָן דְּמֵיכַל וּתְרַחֲקוּן רַחָקָא יָת אִבֵּיהּ תְּלָת שְׁנִין יְהֵי לְכוֹן מְרַחַק לְאַבָּדָא לָא יִתְאֲכִיל.

אד֗ תד֗כ֗לו אלי בלד פתגרסון כל שגר מת֗מר פחרמו ת֗מרה תחרימה ג׳ סנין יכון עליכם חראמא לא יוכל:

וַמֻנדֻ׳ תַּדכֻ׳לֻוןַ אִלַי׳ אלּבַּלַדִ פַתַּג׳רִסֻוןַ כֻּלַּ שַׁגַרֵ מֻטעִמֵ פַתֻחַרִּמֻוןַ תַּ׳מַרַהֻ תַּחרִימַא תַּ׳לַאתַּ׳ סִנִיןֵ יַכֻּוןֻ עַלַיְכֻּם מֻחַרַּמַא לַא יֻאְכַּלֻ

Ὅταν δὲ εἰσέλθητε εἰς τὴν γῆν, ἣν κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν δίδωσιν ὑμῖν, καὶ καταφυτεύσετε πᾶν ξύλον βρώσιμον καὶ περικαθαριεῖτε τὴν ἀκαθαρσίαν αὐτοῦ· ὁ καρπὸς αὐτοῦ τρία ἔτη ἔσται ὑμῖν ἀπερικάθαρτος, οὐ βρωθήσεται·

כד וּבַשָּׁנָה֙ הָרְבִיעִ֔ת יִהְיֶ֖ה כׇּל־פִּרְי֑וֹ קֹ֥דֶשׁ הִלּוּלִ֖ים לַיְיָ

וּבְשַׁתָּא רְבִיעֵיתָא יְהֵי כָּל אִבֵּיהּ קוֹדֶשׁ תּוּשְׁבְּחָן קֳדָם יְיָ.

ופי אלסנה אלראבעה יכון גמיע ת֗מרה מקדסא מוהלא ללה:

וַפִי אַלסַּנַתִ אלרַאבִּעַתִ יַכֻּוןֻ גַמִיעֻ תַּ׳מַרִהִ מֻקַדַּסַא מֻוהַּלַא לִלָּהִ

καὶ τῷ ἔτει τῷ τετάρτῳ ἔσται πᾶς ὁ καρπὸς αὐτοῦ ἅγιος αἰνετὸς τῷ κυρίῳ·

כה וּבַשָּׁנָ֣ה הַחֲמִישִׁ֗ת תֹּֽאכְלוּ֙ אֶת־פִּרְי֔וֹ לְהוֹסִ֥יף לָכֶ֖ם תְּבוּאָת֑וֹ אֲנִ֖י יְיָ֥ אֱלֹהֵיכֶֽם׃

וּבְשַׁתָּא חֲמִישֵׁיתָא תֵּיכְלוּן יָת אִבֵּיהּ לְאוֹסָפָא לְכוֹן עֲלַלְתֵּיהּ אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן.

ופי אלסנה אלכ֗אמסה תאכלו ת֗מרתה פאני אללה רבכם אזיד לכם פי גלתה:

וַפִי אַלסַּנַתִ אלּכַ׳אמִסַתִ תַּאכֻּלֻוןַ תַּ׳מַרַהֻ פַאנִּי אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם אֻזִידֻ לַכֻּם פִי גַ׳לַתִהִ

ἐν δὲ τῷ ἔτει τῷ πέμπτῳ φάγεσθε τὸν καρπόν, πρόσθεμα ὑμῖν τὰ γενήματα αὐτοῦ· ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.

כו לֹ֥א תֹאכְל֖וּ עַל־הַדָּ֑ם לֹ֥א תְנַחֲשׁ֖וּ וְלֹ֥א תְעוֹנֵֽנוּ׃

לָא תֵיכְלוּן עַל דְּמָא לָא תְנַחֲשׁוּן וְלָא תְעָנוֹן.

לא תאכלו מע אלדם ולא תתטירו ולא תתפאולו.

לַא תַּאכֻּלֻוא עַלַי׳ אַלדַּם לַא תַּתַּטַירֻוא וַלַא תַּתַּפַאוַלֻוא

Μὴ ἔσθετε ἐπὶ τῶν ὀρέων καὶ οὐκ οἰωνιεῖσθε οὐδὲ ὀρνιθοσκοπήσεσθε.

כז לֹ֣א תַקִּ֔פוּ פְּאַ֖ת רֹאשְׁכֶ֑ם וְלֹ֣א תַשְׁחִ֔ית אֵ֖ת פְּאַ֥ת זְקָנֶֽךָ׃

לָא תַקְּפוּן פָּתָא דְּרֵישְׁכוֹן וְלָא תְחַבֵּיל יָת פָּתָא דְּדִקְנָךְ.

לא תחדקו בזואיתי רוסכם ולא תסתאצל זואיא לחיתך:

וַלַא תַּחלִקֻוא זַואִיא רֻאֻוסִכִּם וַלַא תַּסתַּאצִל זַואִיא לִחיַתִךַּ

οὐ ποιήσετε σισόην ἐκ τῆς κόμης τῆς κεφαλῆς ὑμῶν οὐδὲ φθερεῖτε τὴν ὄψιν τοῦ πώγωνος ὑμῶν.

כח וְשֶׂ֣רֶט לָנֶ֗פֶשׁ לֹ֤א תִתְּנוּ֙ בִּבְשַׂרְכֶ֔ם וּכְתֹ֣בֶת קַֽעֲקַ֔ע לֹ֥א תִתְּנ֖וּ בָּכֶ֑ם אֲנִ֖י יְיָ

וְחִבּוּל עַל מִית לָא תִתְּנוּן בִּבְשַׂרְכוֹן וְרוּשְׁמִין חֲרִיתִיןהוא תרגום מילולי. רושם כאן משמעו כתב. ״כגון ׳דריוש רְשַׁם כתבא׳ (דניאל ו י). ואפילו בלשון הקודש שבדניאל נמצא ׳הרשום בכתב אמת׳ (שם י כא). ובשאר מקומות מתרגם כתיבה בשורש ׳כתב׳, ומה ששינה כאן להשתמש בשורש ׳רשם׳, לפי שרצה לומר שאין צריך אותיות ממש, אלא אפילו סימן בעלמא.״(ביאורי אונקלוס עוז והדר) לָא תִתְּנוּן בְּכוֹן אֲנָא יְיָ.

וכד֗שא עלי מית לא תגעלון פי אבדאנכם וכתאבה ושם לא תגעלו פאני אללה אלמעאקב.

וַכַ׳דַשֹׁ עַלַי׳ מַאאִתֵ לַא תַּגעַלֻוא פִי אַבּדַאנִכֻּם וַכִּתַּאבַּתֻ וַשׁמֵ לַא תַּגעַלֻוא פִיכֻּם אַנַא אַללָּהֻ אַלּמֻעַאקִבֻּ

καὶ ἐντομίδας ἐπὶ ψυχῇ οὐ ποιήσετε ἐν τῷ σώματι ὑμῶν καὶ γράμματα στικτὰ οὐ ποιήσετε ἐν ὑμῖν· ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.

כט אַל־תְּחַלֵּ֥ל אֶֽת־בִּתְּךָ֖ לְהַזְנוֹתָ֑הּ וְלֹא־תִזְנֶ֣ה הָאָ֔רֶץ וּמָלְאָ֥ה הָאָ֖רֶץ זִמָּֽה׃

לָא תַחֵיל יָת בְּרַתָּךְ לְאַטְעָיוּתַהּ וְלָא תִטְעֵי אַרְעָא וְתִתְמְלֵי אַרְעָא עֵיצַת חֲטִאיןעי׳ לעיל יח:יז..

ולא תבד֗ל אבנתך ללפג֗ור כלא יפג֗ר אהל אלארץ֗ פתמתלי פואחשא:

וַלַא תַּבּדֻ׳לִ אבִּנתַּךַּ לִלפִגּוּרִ כַּיְ לַא יַפגֻרֻ אַהלֻ אַלּאַרץִ׳ פַתַּמתַּלִאֻ פַאחִשַׁא

οὐ βεβηλώσεις τὴν θυγατέρα σου ἐκπορνεῦσαι αὐτήν, καὶ οὐκ ἐκπορνεύσει ἡ γῆ καὶ ἡ γῆ πλησθήσεται ἀνομίας.

ל אֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְיָ

יָת יוֹמֵי שַׁבַּיָּא דִּילִי תִּטְּרוּן וּלְבֵית מַקְדְּשִׁי תְּהוֹן דָּחֲלִין אֲנָא יְיָ.

סבותי פאחפט֗והא ומקדסי תוקוה אנא אללה שרפתהמא:

סֻבּוּתִי פַאחפַטֻ׳והַא וַמַקדַסִי פַהַאבּוּהֻ אַנַא אַללַהַ שַׁרַּפתֻהֻם

Τὰ σάββατά μου φυλάξεσθε καὶ ἀπὸ τῶν ἁγίων μου φοβηθήσεσθε· ἐγώ εἰμι κύριος.

לא אַל־תִּפְנ֤וּ אֶל־הָאֹבֹת֙ וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִ֔ים אַל־תְּבַקְשׁ֖וּ לְטׇמְאָ֣ה בָהֶ֑ם אֲנִ֖י יְיָ֥ אֱלֹהֵיכֶֽם׃

לָא תִתְפְּנוֹן בָּתַר בִּדִּין וּזְכוּרוּ לָא תִתְבְּעוּן לְאִסְתַּאָבָא בְּהוֹן אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן.

תולו אלי אלמשעוד֗ין ואלעראפין ולא תטלבו אן תעצוני בהא אנא אללה רבכם עאלם אלגיב.

וַלַא תֻולֻּוא אִלַי׳ אלּמֻשַׁעודִ׳ינִ וַאלּעַרַאפִיןִ וַלַא תַּטלֻבּוּ אַן תַּעצֻונִי בִּהַא אַנַא אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם עַאלִם אַלגַ׳יְבִּ

οὐκ ἐπακολουθήσετε ἐγγαστριμύθοις καὶ τοῖς ἐπαοιδοῖς οὐ προσκολληθήσεσθε ἐκμιανθῆναι ἐν αὐτοῖς· ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.

לב מִפְּנֵ֤י שֵׂיבָה֙ תָּק֔וּם וְהָדַרְתָּ֖ פְּנֵ֣י זָקֵ֑ן וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְיָ

מִן קֳדָם דְּסָבַר בְּאוֹרָיְתָא תְּקוּם וְתֶהְדַּר אַפֵּי סָבָא וְתִדְחַל מֵאֱלָהָךְ אֲנָא יְיָ.

מן בין ידי ד֗י אלשיבה פקם ואבתהג וגה אלשיך וכ֗ף רבך אנא אללה.

מִן בַּיְןַ יַדַי דִ׳י אַלשַּׁיְבַּתִ פַקֻם וַאבּתַּהִג וַגהַ אַלשַּׁיְכִ׳ וַכַ׳פ רַבַּךַּ אַנַא אַללָּהֻ

ἀπὸ προσώπου πολιοῦ ἐξαναστήσῃ καὶ τιμήσεις πρόσωπον πρεσβυτέρου καὶ φοβηθήσῃ τὸν θεόν σου· ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.

לג וְכִֽי־יָג֧וּר אִתְּךָ֛ גֵּ֖ר בְּאַרְצְכֶ֑ם לֹ֥א תוֹנ֖וּ אֹתֽוֹ׃

וַאֲרֵי יִתְגַּיַּיר עִמְּכוֹן גִּיּוֹרָא בַּאֲרַעְכוֹן לָא תוֹנוֹן יָתֵיהּ.

ואד֗א סכן מעכם ג֗ריב פי בלדכם פלא תצ֗טהדוה.

וַאִדַ׳א סַכַּןַ מַעַכֻּם גַ׳רִיבֹּ פִי בַּלַדִ כֻּם פַלַא תַּצ׳טַהִדהֻ

Ἐὰν δέ τις προσέλθῃ προσήλυτος ὑμῖν ἐν τῇ γῇ ὑμῶν, οὐ θλίψετε αὐτόν·

לד כְּאֶזְרָ֣ח מִכֶּם֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם הַגֵּ֣ר ׀ הַגָּ֣ר אִתְּכֶ֗ם וְאָהַבְתָּ֥ לוֹ֙ כָּמ֔וֹךָ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְיָ֥ אֱלֹהֵיכֶֽם׃

כְּיַצִּיבָא מִנְּכוֹן יְהֵי לְכוֹן גִּיּוֹרָא דְּיִתְגַּיַּיר עִמְּכוֹן וְתִרְחַם לֵיהּ כְּוָתָךְ אֲרֵי דַּיָּירִין הֲוֵיתוֹן בְּאַרְעָא דְּמִצְרָיִם אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן.

וליכן לכם כצריח מנכם אלג֗ריב אלד֗כ֗יל פימא בינכם ואחבב לה כנפסך לאנה טאל מא כנתם ג֗רבא פי בלד מצר אנא אללה רבכם אגמעין.

וַליַכֻּן מַעַכֻּם כַּצַרִיחֵ מִנכֻּם אַלגַ׳רִיבֻּ אַלדַאכִ׳לֻ פִימַא בַּיְנַכֻּם ואַחבִּבּ לַהֻ כַּנַפסִךַּ לִאַנַּהֻ טַאלַמַא כֻּנתֻם גֻ׳רַבַּאאַ פִי בַּלַדִ מִצרַ אַנַא אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם אַגמַעִיןַ

ὡς ὁ αὐτόχθων ἐν ὑμῖν ἔσται ὁ προσήλυτος ὁ προσπορευόμενος πρὸς ὑμᾶς, καὶ ἀγαπήσεις αὐτὸν ὡς σεαυτόν, ὅτι προσήλυτοι ἐγενήθητε ἐν γῇ Αἰγύπτῳ· ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.

לה לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֖וֶל בַּמִּשְׁפָּ֑ט בַּמִּדָּ֕ה בַּמִּשְׁקָ֖ל וּבַמְּשׂוּרָֽה׃

לָא תַעְבְּדוּן שְׁקַר בְּדִין בְּמִשְׁחֲתָא בְּמַתְקָלָא וּבִמְכִילְתָא.

לא תצנעו גשא פי אלחכם ולא פי אלמסאחה ואלוזן ואלמכיאל.

לַא תַּצנַעֻוא גִ׳שַּׁא פִי אלּחֻכּם וַלַא פִי אלּמַסַאחַתִ וַאלּוַזנִ וַאלּמִכּיַאלִ

οὐ ποιήσετε ἄδικον ἐν κρίσει ἐν μέτροις καὶ ἐν σταθμίοις καὶ ἐν ζυγοῖς·

לו מֹ֧אזְנֵי צֶ֣דֶק אַבְנֵי־צֶ֗דֶק אֵ֥יפַת צֶ֛דֶק וְהִ֥ין צֶ֖דֶק יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם אֲנִי֙ יְיָ֣ אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

מוֹזְנָוָאן דִּקְשׁוֹט מַתְקָלִין דִּקְשׁוֹט מְכִילָן דִּקְשׁוֹט וְהִינִין דִּקְשׁוֹט יְהוֹן לְכוֹן אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן דְּאַפֵּיקִית יָתְכוֹן מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם.

בל מואזין עאדלה וצנגאת עאדלה ואקסאטא עאדלה תכון לכם אנא אללה רבכם אלעדל אלמכ֗רגכם מן בלד מצר.

בַּל מַיַאזִיןֹ עַאדִלַתֹ וַצַנגַּאתֹּ עַאדִלַתֹ וַאַכּיַאלֹ עַאדִלַתֹ וַאַקסַאטֹ עַאדִלַתֹ תַּכֻּוןֻ לַכֻּם אַנַא אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם אַלּעַאדִלֻ מֻכ׳רִגֻכֻּם מִן בַּלַדִ מִצרַ

ζυγὰ δίκαια καὶ στάθμια δίκαια καὶ χοῦς δίκαιος ἔσται ὑμῖν· ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ὁ ἐξαγαγὼν ὑμᾶς ἐκ γῆς Αἰγύπτου.

לז וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־כׇּל־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־כׇּל־מִשְׁפָּטַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אֲנִ֖י יְיָ

וְתִטְּרוּן יָת כָּל קְיָמַי וְיָת כָּל דִּינַי וְתַעְבְּדוּן יָתְהוֹן אֲנָא יְיָ.

ואחפט֗ו גמיע רסומי ואחכאמי ואעמלו בהא אנא אללה אגאזיכם אכ֗ירא.

וַאחפַטֻ׳וא גַמִיעַ רֻסֻומִי וַאַחכַּאמִי וַאעמַלֻוא בִּהַא אַנַא אַללָּהֻ אַגַּאזִיכֻּם כַ׳יְרַא

Καὶ φυλάξεσθε πάντα τὸν νόμον μου καὶ πάντα τὰ προστάγματά μου καὶ ποιήσετε αὐτά· ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.

פרק כתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וַיְדַבֵּ֥ר יְיָ֖ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר.

ת֗ם כלם אללה מוסי תכלימא.

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ תַּכּלִימַא

Καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων

ב וְאֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֮ תֹּאמַר֒ אִ֣ישׁ אִישׁ֩ מִבְּנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל וּמִן־הַגֵּ֣ר ׀ הַגָּ֣ר בְּיִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן מִזַּרְע֛וֹ לַמֹּ֖לֶךְ מ֣וֹת יוּמָ֑ת עַ֥ם הָאָ֖רֶץ יִרְגְּמֻ֥הוּ בָאָֽבֶן׃

וְעִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תֵּימַר גְּבַר גְּבַר מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן גִּיּוֹרַיָּא דְּיִיתְגַּיְּרוּן בְּיִשְׂרָאֵל דְּיִתֵּין מִזַּרְעֵיהּ לְמֹלֶךְ אִתְקְטָלָא יִתְקְטִיל עַמָּא בֵּית יִשְׂרָאֵל יִרְגְּמוּנֵּיהּ בְּאַבְנָא.

מר בני אסראייל איצ֗א וקל להם אי אנסאן מן בני אסראייל ומן אלג֗ריב אלד֗כ֗יל פימא בינהם יעטי מן נסלה ללצנם פליקתל קתלא והו אן ירגמה אהל בלדה באלחגארה.

וַמֻר בַּנִי יִסרַאאִיל וַקֻל לַהֻם אִי אִנסַאןֵ מִן בַּנִי יִסרַאאִיל וַמִןַ אלגַ׳רִיבִּ אלדַאכִ׳לִ פִימַא בַּינַהֻם יֻעטִי מִן נַסלִהִ לִלאַצנַאם פַליֻקתַּל קַתּלַא וַהֻוַ אַן יַרגֻמַהֻ אַהלֻ אַלּבַּלַדִ בִּאלחִגַּארַתִ

Καὶ τοῖς υἱοῖς Ισραηλ λαλήσεις Ἐάν τις ἀπὸ τῶν υἱῶν Ισραηλ ἢ ἀπὸ τῶν προσγεγενημένων προσηλύτων ἐν Ισραηλ, ὃς ἂν δῷ τοῦ σπέρματος αὐτοῦ ἄρχοντι, θανάτῳ θανατούσθω· τὸ ἔθνος τὸ ἐπὶ τῆς γῆς λιθοβολήσουσιν αὐτὸν ἐν λίθοις.

ג וַאֲנִ֞י אֶתֵּ֤ן אֶת־פָּנַי֙ בָּאִ֣ישׁ הַה֔וּא וְהִכְרַתִּ֥י אֹת֖וֹ מִקֶּ֣רֶב עַמּ֑וֹ כִּ֤י מִזַּרְעוֹ֙ נָתַ֣ן לַמֹּ֔לֶךְ לְמַ֗עַן טַמֵּא֙ אֶת־מִקְדָּשִׁ֔י וּלְחַלֵּ֖ל אֶת־שֵׁ֥ם קׇדְשִֽׁי׃

וַאֲנָא אֶתֵּין יָת רוּגְזִי בַּאֲנָשָׁא הַהוּא וַאֲשֵׁיצֵי יָתֵיהּ מִגּוֹ עַמֵּיהּ אֲרֵי מִזַּרְעֵיהּ יְהַב לְמוֹלֶךְ בְּדִיל לְסַאָבָא יָת מַקְדְּשִׁי וּלְאַחָלָא יָת שְׁמָא דְּקוּדְשִׁי.

ואנא אחל גצ֗בי בד֗לך אלרגל פאקטעה מן בין קומה אד֗ אעטא מן נסלה ללצנם לכי ינגס מקדסי ויבדל אסמי אלמקדס.

וַאַנַא אַחִלֻּ גַ׳צַ׳בִּי בִּדַ׳לִךַּ אַלּאִנסַאןִ פַאקטַעֻהֻ מִן בַּיְןִ קַוְמִהִ אִד׳ אַעטַי׳ מִן נַסלִהִ לִלאַצנַאם לִכַּיְ יֻנַגִסַ מַקדִסִי וַיֻבּדִ׳לַ אִסמִי אַלּמֻקַדַּסַ

καὶ ἐγὼ ἐπιστήσω τὸ πρόσωπόν μου ἐπὶ τὸν ἄνθρωπον ἐκεῖνον καὶ ἀπολῶ αὐτὸν ἐκ τοῦ λαοῦ αὐτοῦ, ὅτι τοῦ σπέρματος αὐτοῦ ἔδωκεν ἄρχοντι, ἵνα μιάνῃ τὰ ἅγιά μου καὶ βεβηλώσῃ τὸ ὄνομα τῶν ἡγιασμένων μοι.

ד וְאִ֡ם הַעְלֵ֣ם יַעְלִ֩ימֽוּ֩ עַ֨ם הָאָ֜רֶץ אֶת־עֵֽינֵיהֶם֙ מִן־הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא בְּתִתּ֥וֹ מִזַּרְע֖וֹ לַמֹּ֑לֶךְ לְבִלְתִּ֖י הָמִ֥ית אֹתֽוֹ׃

וְאִם מִכְבָּשׁ יִכְבְּשׁוּן עַמָּא בֵּית יִשְׂרָאֵל יָת עֵינֵיהוֹן מִן גּוּבְרָא הַהוּא בְּדִיהַב מִזַּרְעֵיהּ לְמֹלֶךְ בְּדִיל דְּלָא לְמִקְטַל יָתֵיהּ.

ואן תג֗אפל אהל אלבלד תגאפלא ען ד֗לך אלאנסאן מע אעטאיה מן נסלה ללצנם פלא יקתלוה.

וַאִן תַּגַ׳אפַלַ אַהלֻ אַלּבַּלַדִ תַּגַ׳אפֻלַא עַן דַ׳לִךַּ אַלרַּגֻלִ מַעַ אִעטַאאִהִ מִן נַסלִהִ לִלאַצנַאם וַלַם יַקתִלֻוהֻ

ἐὰν δὲ ὑπερόψει ὑπερίδωσιν οἱ αὐτόχθονες τῆς γῆς τοῖς ὀφθαλμοῖς αὐτῶν ἀπὸ τοῦ ἀνθρώπου ἐκείνου ἐν τῷ δοῦναι αὐτὸν τοῦ σπέρματος αὐτοῦ ἄρχοντι τοῦ μὴ ἀποκτεῖναι αὐτόν,

ה וְשַׂמְתִּ֨י אֲנִ֧י אֶת־פָּנַ֛י בָּאִ֥ישׁ הַה֖וּא וּבְמִשְׁפַּחְתּ֑וֹ וְהִכְרַתִּ֨י אֹת֜וֹ וְאֵ֣ת ׀ כׇּל־הַזֹּנִ֣ים אַחֲרָ֗יו לִזְנ֛וֹת אַחֲרֵ֥י הַמֹּ֖לֶךְ מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם׃

וַאֲשַׁוֵּי אֲנָא יָת רוּגְזִי בְּגוּבְרָא הַהוּא וּבְסָעֲדוֹהִי וַאֲשֵׁיצֵי יָתֵיהּ וְיָת כָּל דְּטָעַן בָּתְרוֹהִי לְמִטְעֵי בָּתַר מוֹלֶךְ מִגּוֹ עַמְּהוֹן.

אחללת אנא גצ֗בי בד֗לך אלאנסאן ובמגאנסיה פקטעתה וגמיע אלטאגין תבעה ורא אלצנם מן בין קומהם.

אַחלַלתֻ אַנַא גַ׳צַ׳בִּי בִּדַ׳לִךַּ אַלּאִנסַאןִ וַבִּמֻגַּאנִסִיהִ וַקַטַעתֻהֻ וַגַמִיעַ אַלטַאגִ׳יןַ תֻבּעַהֻ וַרַאאַ אַלצַּנַם מִן בַּיְןִ קַוְמִהִם

καὶ ἐπιστήσω τὸ πρόσωπόν μου ἐπὶ τὸν ἄνθρωπον ἐκεῖνον καὶ τὴν συγγένειαν αὐτοῦ καὶ ἀπολῶ αὐτὸν καὶ πάντας τοὺς ὁμονοοῦντας αὐτῷ ὥστε ἐκπορνεύειν αὐτὸν εἰς τοὺς ἄρχοντας ἐκ τοῦ λαοῦ αὐτῶν.

ו וְהַנֶּ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֨ר תִּפְנֶ֤ה אֶל־הָֽאֹבֹת֙ וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִ֔ים לִזְנֹ֖ת אַחֲרֵיהֶ֑ם וְנָתַתִּ֤י אֶת־פָּנַי֙ בַּנֶּ֣פֶשׁ הַהִ֔וא וְהִכְרַתִּ֥י אֹת֖וֹ מִקֶּ֥רֶב עַמּֽוֹ׃

וֶאֱנָשׁ דְּיִתְפְּנֵי בָּתַר בִּדִּין וּזְכוּרוּ לְמִטְעֵי בָּתְרֵיהוֹן וְאֶתֵּין יָת רוּגְזִי בַּאֲנָשָׁא הַהוּא וַאֲשֵׁיצֵי יָתֵיהּ מִגּוֹ עַמֵּיהּ.

ואי אנסאן ולא אלי אלמשעוד֗ין ואלעראפין ליטגי אלנאס תבעהם אחללת גצ֗בי בד֗לך אלאנסאן פקטעתה מן בין קומה.

וַאִי אִנסַאןֵ וַלַי׳ אִלַי׳ אלּמֻשַׁעודִ׳ינִ וַאלּעַרַאפִיןִ לִיַטגִ׳י אלנַּאסַ פִי אִתּבַּאעִהִם אַחלַלתֻ גַ׳צַ׳בִּי בִּדַ׳לִךַּ אַלּאִנסַאןִ וַקַטַעתֻהֻ מִן בַּיְןִ קַוְמִהִ

καὶ ψυχή, ἣ ἐὰν ἐπακολουθήσῃ ἐγγαστριμύθοις ἢ ἐπαοιδοῖς ὥστε ἐκπορνεῦσαι ὀπίσω αὐτῶν, ἐπιστήσω τὸ πρόσωπόν μου ἐπὶ τὴν ψυχὴν ἐκείνην καὶ ἀπολῶ αὐτὴν ἐκ τοῦ λαοῦ αὐτῆς.

ז וְהִ֨תְקַדִּשְׁתֶּ֔ם וִהְיִיתֶ֖ם קְדֹשִׁ֑ים כִּ֛י אֲנִ֥י יְיָ֖ אֱלֹהֵיכֶֽם׃

וְתִתְקַדְּשׁוּן וּתְהוֹן קַדִּישִׁין אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן.

פתקדסו וכונו מקדסין לאני אללה רבכם אלקדוס.

פַתַּקַדַּסֻוא וַכֻּונֻוא מֻקַדַּסִיןַ לִאַנִּי אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם אַלּקֻדֻוסֻ

καὶ ἔσεσθε ἅγιοι, ὅτι ἅγιος ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν·

ח וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־חֻקֹּתַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אֲנִ֥י יְיָ֖ מְקַדִּשְׁכֶֽם׃

וְתִטְּרוּן יָת קְיָמַי וְתַעְבְּדוּן יָתְהוֹן אֲנָא יְיָ מְקַדִּשְׁכוֹן.

ואחפט֗ו רסומי ואעמלו בהא לאני אללה מקדסכם.

וַאִחפַטֻ׳וא רֻסֻומִי וַאעמַלֻוא בִּהַא לִאַנִּי אַללָּהֻ מֻקַדִּסֻכֻּם

καὶ φυλάξεσθε τὰ προστάγματά μου καὶ ποιήσετε αὐτά· ἐγὼ κύριος ὁ ἁγιάζων ὑμᾶς.

ט כִּֽי־אִ֣ישׁ אִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יְקַלֵּ֧ל אֶת־אָבִ֛יו וְאֶת־אִמּ֖וֹ מ֣וֹת יוּמָ֑ת אָבִ֧יו וְאִמּ֛וֹ קִלֵּ֖ל דָּמָ֥יו בּֽוֹ׃

אֲרֵי גְּבַר גְּבַר דִּילוּט יָת אֲבוּהִי וְיָת אִמֵּיהּ אִתְקְטָלָא יִתְקְטִיל אֲבוּהִי וְאִמֵּיהּ לָט קַטְלָא חַיָּיב.

ואי אנסאן לען אבאה ואמה פליקתל קתלא למא לען אבאה ואמה פקד חל דמה.

אִי אִנסַאןֵ לַעַןַ אַבַּאהֻ וַאמַהֻ פַליֻקתַּל קַתּלַא לִמַא לַעַןַ אַבַּאהֻ וַאמַהֻ פַקַד חֻלַ דַמֻהֻ

ἄνθρωπος ἄνθρωπος, ὃς ἂν κακῶς εἴπῃ τὸν πατέρα αὐτοῦ ἢ τὴν μητέρα αὐτοῦ, θανάτῳ θανατούσθω· πατέρα αὐτοῦ ἢ μητέρα αὐτοῦ κακῶς εἶπεν, ἔνοχος ἔσται.

י וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר יִנְאַף֙ אֶת־אֵ֣שֶׁת אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר יִנְאַ֖ף אֶת־אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ מֽוֹת־יוּמַ֥ת הַנֹּאֵ֖ף וְהַנֹּאָֽפֶת׃

וּגְבַר דִּיגוּף יָת אִתַּת גְּבַר דִּיגוּף יָת אִתַּת חַבְרֵיהּ אִתְקְטָלָא יִתְקְטִיל גַּיָּיפָא וְגַיָּיפְתָא.

ואי רגל זנא בזוגה רגל או זנא באמראה צאחבה פליקתל אלזאן ואלזאניה קתלא.

וַאִי רַגֻלֵ זַנַי׳ בִּזַוְגַתִ רַגֻלֵ אַוְ זַנַי׳ בִּאִמרַאַתִ צַאחִבִּהִ פַליֻקתַּל אַלזַאַנִיַ וַאלזַאַנִיַתַּ קַתּלַא

ἄνθρωπος, ὃς ἂν μοιχεύσηται γυναῖκα ἀνδρὸς ἢ ὃς ἂν μοιχεύσηται γυναῖκα τοῦ πλησίον, θανάτῳ θανατούσθωσαν ὁ μοιχεύων καὶ ἡ μοιχευομένη.

יא וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכַּב֙ אֶת־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו עֶרְוַ֥ת אָבִ֖יו גִּלָּ֑ה מֽוֹת־יוּמְת֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃

וּגְבַר דְּיִשְׁכּוֹב יָת אִתַּת אֲבוּהִי עֶרְיְתָא דַּאֲבוּהִי גַּלִּי אִתְקְטָלָא יִתְקַטְלוּן תַּרְוֵיהוֹן קַטְלָא חַיָּיבִין.

ואי רגל צ֗אגע זוגה אביה פקד כשף סואה אביה פליקתלא גמיעא פקד חלת דמאהמא.

וַאִי רַגֻלֵ צַ׳אגַעַ זַוְגַתַּ אַבִּיהִ פַקַד כַּשַׁףַ סַואַתַּ אַבִּיהִ פַליֻקתַּלַא גַמִיעַא פַקַד חֻלַתּ דִמַאאֻהֻמַא בִּדַ׳לִךַּ

ἐάν τις κοιμηθῇ μετὰ γυναικὸς τοῦ πατρὸς αὐτοῦ, ἀσχημοσύνην τοῦ πατρὸς αὐτοῦ ἀπεκάλυψεν, θανάτῳ θανατούσθωσαν ἀμφότεροι, ἔνοχοί εἰσιν.

יב וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכַּב֙ אֶת־כַּלָּת֔וֹ מ֥וֹת יוּמְת֖וּ שְׁנֵיהֶ֑ם תֶּ֥בֶל עָשׂ֖וּ דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃

וּגְבַר דְּיִשְׁכּוֹב יָת כַּלְּתֵיהּ אִתְקְטָלָא יִתְקַטְלוּן תַּרְוֵיהוֹן תָּבְלָא עֲבַדוּ קַטְלָא חַיָּיבִין.

ואי רגל צ֗אגע כנתה פליקתלא גמיעא ולמא צנעא דאהיה פקד חלת דמאיהמא.

וַאִי רַגֻלֵ צַ׳אגַעַ כִּנַּתַּהֻ פַליֻקתַּלַא גַמִיעַא לִמַא צַנַעַא דַאהִיתַּ פַקַד חֻלַתּ דִמַאאֻהֻמַא

καὶ ἐάν τις κοιμηθῇ μετὰ νύμφης αὐτοῦ, θανάτῳ θανατούσθωσαν ἀμφότεροι· ἠσεβήκασιν γάρ, ἔνοχοί εἰσιν.

יג וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכַּ֤ב אֶת־זָכָר֙ מִשְׁכְּבֵ֣י אִשָּׁ֔ה תּוֹעֵבָ֥ה עָשׂ֖וּ שְׁנֵיהֶ֑ם מ֥וֹת יוּמָ֖תוּ דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃

וּגְבַר דְּיִשְׁכּוֹב יָת דְּכוּרָא מִשְׁכְּבֵי אִתָּא תּוֹעֵיבָא עֲבַדוּ תַּרְוֵיהוֹן אִתְקְטָלָא יִתְקַטְלוּן קַטְלָא חַיָּיבִין.

ואי רגל צ֗אגע דכרא עלי פן מן מצ֗אגעאת אלנסא פקד צנעא גמיעא כריהה וליקתלא פקד חל דמאהמא.

וַאִי רַגֻלֵ צַ׳אגַעַ דַ׳כַּרַא עַלַי׳ פַןִ מֻצַ׳אגַעַתִ אלנִּסַאאִ פַקַד צַנַעַא גַמִיעַא כַּרִיהַתַּ פַליֻקתַּלַא קַתּלַא פַקַד חֻלַתּ דִמַאאֻהֻמַא

καὶ ὃς ἂν κοιμηθῇ μετὰ ἄρσενος κοίτην γυναικός, βδέλυγμα ἐποίησαν ἀμφότεροι· θανατούσθωσαν, ἔνοχοί εἰσιν.

יד וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִקַּ֧ח אֶת־אִשָּׁ֛ה וְאֶת־אִמָּ֖הּ זִמָּ֣ה הִ֑וא בָּאֵ֞שׁ יִשְׂרְפ֤וּ אֹתוֹ֙ וְאֶתְהֶ֔ן וְלֹא־תִהְיֶ֥ה זִמָּ֖ה בְּתוֹכְכֶֽם׃

וּגְבַר דְּיִסַּב יָת אִתְּתָא וְיָת אִמַּהּ עֵיצַת חֲטִאין הִיא בְּנוּרָא יוֹקְדוּן יָתֵיהּ וְיָתְהוֹן וְלָא תְהֵי עֵיצַת חֲטִאין בֵּינֵיכוֹן.

ואי רגל אתכ֗ד֗ אמראה ואמהא פתלך פאחשה פיחרק באלנאר הו והן עלי אלבדל ולא תכון פאחשה פימא בינכם.

וַאִי רַגֻלֵ אתַּכַ׳דַ׳ אִמרַאַתַּ וַאמַהַא פַתִלךַּ פַאחִשַׁתֹ פַליֻחרַק בִּאלנַּארִ הֻוַ וַהֻמַא עַלַי׳ אלּבַּדַ׳לִ וַלַא תַּכֻּן פַאחִשַׁתֹ פִימַא בַּיְנַכֻּם

ὃς ἐὰν λάβῃ γυναῖκα καὶ τὴν μητέρα αὐτῆς, ἀνόμημά ἐστιν· ἐν πυρὶ κατακαύσουσιν αὐτὸν καὶ αὐτάς, καὶ οὐκ ἔσται ἀνομία ἐν ὑμῖν.

טו וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן שְׁכׇבְתּ֛וֹ בִּבְהֵמָ֖ה מ֣וֹת יוּמָ֑ת וְאֶת־הַבְּהֵמָ֖ה תַּהֲרֹֽגוּ׃

וּגְבַר דְּיִתֵּין שְׁכוּבְתֵּיהּ בִּבְעִירָא אִתְקְטָלָא יִתְקְטִיל וְיָת בְּעִירָא תִּקְטְלוּן.

ואי רגל געל מצ֗אגעתה מע בהימה פליקתל קתלא ואלביהמה איצ֗א פאקתלוהא.

וַאִי רַגֻלֵ גַעַלַ מֻצַ׳אגַעַתַּהֻ מַעַ בַּהִימַתֵ פַליֻקתַּל קַתּלַא וַאלּבַּהִימַתֻ אַיְצַ׳א פַאקתֻלֻוהַא

καὶ ὃς ἂν δῷ κοιτασίαν αὐτοῦ ἐν τετράποδι, θανάτῳ θανατούσθω, καὶ τὸ τετράπουν ἀποκτενεῖτε.

טז וְאִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר תִּקְרַ֤ב אֶל־כׇּל־בְּהֵמָה֙ לְרִבְעָ֣הֿ אֹתָ֔הּ וְהָרַגְתָּ֥ אֶת־הָאִשָּׁ֖ה וְאֶת־הַבְּהֵמָ֑ה מ֥וֹת יוּמָ֖תוּ דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃

וְאִתְּתָא דְּתִקְרַב לְוָת כָּל בְּעִירָא לְמִשְׁלַט בַּהּ וְתִקְטוֹל יָת אִתְּתָא וְיָת בְּעִירָא אִתְקְטָלָא יִתְקַטְלוּן קַטְלָא חַיָּיבִין.

ואית אמראה תקדמת אלי בהימה לתנזוהא פאקתל אלמראה ואלבהימה למא צנעא דאהיה פקד חל דמהא בד֗לך.

וַאִיתֻ אִמרַאַתֵ תַּקַדַּמַתּ אַלי׳ בַּהִימַתֵ לִנַזוהַא פַאקתֻל אַלּמַראַתַּ וַאלּבַּהִימַתַּ לִמַא צַנַעַא דַאהִיתַּ פַקַד חֻלַתּ דִמַאאֻהֻמַא בִּדַ׳לִךַּ

καὶ γυνή, ἥτις προσελεύσεται πρὸς πᾶν κτῆνος βιβασθῆναι αὐτὴν ὑπ’ αὐτοῦ, ἀποκτενεῖτε τὴν γυναῖκα καὶ τὸ κτῆνος· θανάτῳ θανατούσθωσαν, ἔνοχοί εἰσιν.

יז וְאִ֣ישׁ אֲשֶׁר־יִקַּ֣ח אֶת־אֲחֹת֡וֹ בַּת־אָבִ֣יו א֣וֹ בַת־אִ֠מּ֠וֹ וְרָאָ֨ה אֶת־עֶרְוָתָ֜הּ וְהִֽיא־תִרְאֶ֤ה אֶת־עֶרְוָתוֹ֙ חֶ֣סֶד ה֔וּא וְנִ֨כְרְת֔וּ לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֣י עַמָּ֑ם עֶרְוַ֧ת אֲחֹת֛וֹ גִּלָּ֖ה עֲוֺנ֥וֹ יִשָּֽׂא׃

וּגְבַר דְּיִסַּב יָת אֲחָתֵיהּ בַּת אֲבוּהִי אוֹ בַת אִמֵּיהּ וְיִחְזֵי יָת עֶרְיְתַהּ וְהִיא תִחְזֵי יָת עֶרְיְתֵיהּ קְלָנָא הוּא וְיִשְׁתֵּיצוֹן לְעֵינֵי בְּנֵי עַמְּהוֹן עֶרְיַת אֲחָתֵיהּ גַּלִּי חוֹבֵיהּ יְקַבֵּיל.

ואי רגל אכ֗ד֗ אכ֗תה אבנת אביה או אבנת אמה פנט֗ר אלי סואתהא והי נט֗רת אלי סואתה פד֗לך עאר פינקטעאן מן חצ֗רה קומהמא ולמא כשף סואה אכ֗תה פקד חמל וזרה.

וַאִי רַגֻלֵ אתַּכַ׳דַ׳ אֻכ׳תַּהֻ אִבּנַתַּ אַבִּיהִ אַוְ אִבּנַתַּ אֻמִהִ פַנַטַ׳רַ אִלַי׳ סַואַתִהַא וַנַטַ׳רַתּ אַלי׳ סַואַתִהִ פַדַ׳לִךַּ עַארֹ פַיַנקַטִעַאןַ מִן חַצ׳רַתִ קַוְמִהִמַא לִמַא כַּשַׁףַ סַואַתַּ אֻכ׳תִהִ פַקַד חַמַלַ וזרַהֻ

ὃς ἐὰν λάβῃ τὴν ἀδελφὴν αὐτοῦ ἐκ πατρὸς αὐτοῦ ἢ ἐκ μητρὸς αὐτοῦ καὶ ἴδῃ τὴν ἀσχημοσύνην αὐτῆς καὶ αὕτη ἴδῃ τὴν ἀσχημοσύνην αὐτοῦ, ὄνειδός ἐστιν, ἐξολεθρευθήσονται ἐνώπιον υἱῶν γένους αὐτῶν· ἀσχημοσύνην ἀδελφῆς αὐτοῦ ἀπεκάλυψεν, ἁμαρτίαν κομιοῦνται.

יח וְ֠אִ֠ישׁ אֲשֶׁר־יִשְׁכַּ֨ב אֶת־אִשָּׁ֜ה דָּוָ֗ה וְגִלָּ֤ה אֶת־עֶרְוָתָהּ֙ אֶת־מְקֹרָ֣הּ הֶֽעֱרָ֔ה וְהִ֕וא גִּלְּתָ֖ה אֶת־מְק֣וֹר דָּמֶ֑יהָ וְנִכְרְת֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם׃

וּגְבַר דְּיִשְׁכּוֹב יָת אִתָּא טוּמְאָהבשאר מקומות דו״ה = סא״ב. ביאר ביאורי אונקלוס שעפטעל שבשאר המקומות לא הוצרך לתרגום לשון טומאה שכן ברור מהצירוף ״דוה בנדותה״, משא״כ כאן שהוצרך לבאר שהיא דוה טמאה. וִיגַלֵּי יָת עֶרְיְתַהּ יָת קְלָנַהּ גַּלִּי וְהִיא תְּגַלֵּי יָת סוֹאֲבָת דְּמַהָא וְיִשְׁתֵּיצוֹן תַּרְוֵיהוֹן מִגּוֹ עַמְּהוֹן.

ואי רגל צ֗אגע אמראה חאיצ֗א פכשף סואתהא וערא נביעהא והי כשפת נביע דמהא פינקטעאן גמיעא מן בין קומהם.

וַאִי רַגֻלֵ צַ׳אגַעַ אִמרַאַתַּ חַאאִצַ׳תַּ פַיַכּשִׁפֻ סַוְאַתַּהַא וַעַרַי׳ נַבִּיעַהַא וַהִי אַיְצַ׳א כַּשַׁפַתּ נַבּעַ דַמִהַא פַיַנקַטִעַאןַ גַמִיעַא מִן בַּיְןִ קַוְמִהִמַא

καὶ ἀνήρ, ὃς ἂν κοιμηθῇ μετὰ γυναικὸς ἀποκαθημένης καὶ ἀποκαλύψῃ τὴν ἀσχημοσύνην αὐτῆς, τὴν πηγὴν αὐτῆς ἀπεκάλυψεν, καὶ αὕτη ἀπεκάλυψεν τὴν ῥύσιν τοῦ αἵματος αὐτῆς· ἐξολεθρευθήσονται ἀμφότεροι ἐκ τοῦ γένους αὐτῶν.

יט וְעֶרְוַ֨ת אֲח֧וֹת אִמְּךָ֛ וַאֲח֥וֹת אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה כִּ֧י אֶת־שְׁאֵר֛וֹ הֶעֱרָ֖ה עֲוֺנָ֥ם יִשָּֽׂאוּ׃

וְעֶרְיַת אֲחָת אִמָּךְ וַאֲחָת אֲבוּךְ לָא תְגַלֵּי אֲרֵי יָת קָרִיבְתֵיהּ גַּלִּי חוֹבְהוֹן יְקַבְּלוּן.

וסואה כ֗אלתך ועמתך פלא תכשף לאן מן ערא נסיבתה פקד חמל וזרה:

סַואַתֻ כַ׳אלַתִךַּ וַעַמַתֻךַּ לַא תַּכּשִׁפ פַאִןַּ מַן עַרַי׳ נַסִיבַּהֻ פַקַד חַמַלַ וזרַהֻ

καὶ ἀσχημοσύνην ἀδελφῆς πατρός σου καὶ ἀδελφῆς μητρός σου οὐκ ἀποκαλύψεις· τὴν γὰρ οἰκειότητα ἀπεκάλυψεν, ἁμαρτίαν ἀποίσονται.

כ וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכַּב֙ אֶת־דֹּ֣דָת֔וֹ עֶרְוַ֥ת דֹּד֖וֹ גִּלָּ֑ה חֶטְאָ֥ם יִשָּׂ֖אוּ עֲרִירִ֥ים יָמֻֽתוּ׃

וּגְבַר דְּיִשְׁכּוֹב יָת אִתַּת אַחְבּוּהִי עֶרְיְתָא דְּאַחְבּוּהִי גַּלִּי חוֹבְהוֹן יְקַבְּלוּן דְּלָא וְלַד יְמוּתוּן.

ואי רגל צ֗אגע זוגה עמה פקד כשף סואה עמה וממא חמלא וזרהמא ימותאן עקימאן.

וַאִי רַגֻלֵ צַ׳אגַעַ זַוְגַתַּ עַמִהִ פַקַד כַּשַׁףַ סַואַתַּ עַמִהִ וַמִמַּא חַמַלַא וזרַהֻמַא יַמֻותַּאןַ עַקִימִין

ὃς ἂν κοιμηθῇ μετὰ τῆς συγγενοῦς αὐτοῦ, ἀσχημοσύνην τῆς συγγενείας αὐτοῦ ἀπεκάλυψεν· ἄτεκνοι ἀποθανοῦνται.

כא וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֥ר יִקַּ֛ח אֶת־אֵ֥שֶׁת אָחִ֖יו נִדָּ֣ה הִ֑וא עֶרְוַ֥ת אָחִ֛יו גִּלָּ֖ה עֲרִירִ֥ים יִהְיֽוּ׃

וּגְבַר דְּיִסַּב יָת אִתַּת אֲחוּהִי מְרַחֲקָא הִיא עֶרְיְתָא דַּאֲחוּהִי גַּלִּי דְּלָא וְלַד יְהוֹן.

ואי רג֗ל אכ֗ד֗ זוג֗ה אכ֗יה אלתי הי מבעודה מנה פלמא כשף סואה אכ֗יה יכונאן עקימין.

וַאִי רַגֻלֵ אתַּכַ׳דַ׳ זַוְגַתַּ אַכִ׳יהִ אַלַּתִּי הִי מֻבּעַדַתֹ מִנהֻ פַלַמַּא כַּשַׁףַ סַואַתַּ אַכִ׳יהִ יַכֻּונַאן עַקִימִין

ὃς ἂν λάβῃ τὴν γυναῖκα τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ, ἀκαθαρσία ἐστίν· ἀσχημοσύνην τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ ἀπεκάλυψεν, ἄτεκνοι ἀποθανοῦνται.

כב וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־כׇּל־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־כׇּל־מִשְׁפָּטַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹא־תָקִ֤יא אֶתְכֶם֙ הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֜י מֵבִ֥יא אֶתְכֶ֛ם שָׁ֖מָּה לָשֶׁ֥בֶת בָּֽהּ׃

וְתִטְּרוּן יָת כָּל קְיָמַי וְיָת כָּל דִּינַי וְתַעְבְּדוּן יָתְהוֹן וְלָא תְרוֹקֵין יָתְכוֹן אַרְעָא דַּאֲנָא מַעֵיל יָתְכוֹן לְתַמָּן לְמִתַּב בַּהּ.

ואחפט֗ו גמיע רסומי ואחכאמי ואעמלו בהא ולא ישתתכם אלבלד אלד֗י אנא מד֗כ֗לכם הנאך לתחוזה.

וַאחפַטֻ׳וא גַמִיעַ רֻסֻומִי וַאַחכַּאמִי וַאעמַלֻוא בִּהַא וַלַא יֻשַׁתִּתֻכֻּם אַלּבַּלַדֻ אַלַּדִ׳י אַנַא מֻדכִ׳לֻכֻּם הֻנַאךַּ לִחַוְזִהִ

Καὶ φυλάξασθε πάντα τὰ προστάγματά μου καὶ τὰ κρίματά μου καὶ ποιήσετε αὐτά, καὶ οὐ μὴ προσοχθίσῃ ὑμῖν ἡ γῆ, εἰς ἣν ἐγὼ εἰσάγω ὑμᾶς ἐκεῖ κατοικεῖν ἐπ’ αὐτῆς.

כג וְלֹ֤א תֵֽלְכוּ֙ בְּחֻקֹּ֣ת הַגּ֔וֹי אֲשֶׁר־אֲנִ֥י מְשַׁלֵּ֖חַ מִפְּנֵיכֶ֑ם כִּ֤י אֶת־כׇּל־אֵ֙לֶּה֙ עָשׂ֔וּ וָאָקֻ֖ץ בָּֽם׃

וְלָא תְהָכוּן בְּנִמּוֹסֵי עַמְמַיָּא דַּאֲנָא מַגְלֵי מִן קֳדָמֵיכוֹן אֲרֵי יָת כָּל אִלֵּין עֲבַדוּ וְרַחֵיק מֵימְרִי יָתְהוֹן.

לא תסירו פי רסום אלאמם אלתי אנא טארדהם מן בין ידיכם פאנהם למא צנעו גמיע הד֗ה קליתהם.

וַלַא תַּסִירֻוא פִי רֻסֻוםִ אלאֻמַם אַלַּדִ׳יןַ אַנַא טַארִדֻהֻם מִן בַּיְןִ יַדַיְכֻּם פַאנַּהֻם לִמַא צַנַעֻוא גַמִיעַ הַדִ׳הִ אַקלַיְתֻהֻם

καὶ οὐχὶ πορεύεσθε τοῖς νομίμοις τῶν ἐθνῶν, οὓς ἐξαποστέλλω ἀφ’ ὑμῶν· ὅτι ταῦτα πάντα ἐποίησαν, καὶ ἐβδελυξάμην αὐτούς.

כד וָאֹמַ֣ר לָכֶ֗ם אַתֶּם֮ תִּֽירְשׁ֣וּ אֶת־אַדְמָתָם֒ וַאֲנִ֞י אֶתְּנֶ֤נָּה לָכֶם֙ לָרֶ֣שֶׁת אֹתָ֔הּ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ אֲנִי֙ יְיָ֣ אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־הִבְדַּ֥לְתִּי אֶתְכֶ֖ם מִן־הָֽעַמִּֽים׃

וַאֲמַרִית לְכוֹן אַתּוּן תֵּירְתוּן יָת אֲרַעְהוֹן וַאֲנָא אֶתְּנִנַּהּ לְכוֹן לְמֵירַת יָתַהּ אֲרַע עָבְדָא חֲלָב וּדְבָשׁ אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן דְּאַפְרֵישִׁית יָתְכוֹן מִן עַמְמַיָּא.

וקלת לכם חאכמא אנתם תחוזון בלאדהם ואנא מעטיכמוה לתחוזוה בלאד יפיץ֗ אללבן ואלעסל לאני אללה רבכם אלד֗י אפרזתכם מן גמיע אלאמם.

וַקֻלתֻ לַכֻּם חַאכִּמַא אַנתֻם תַּחֻוזֻוןַ בַּלַדַהֻם וַאַנַא אֻעטִיהִ לַכֻּם תַּחֻוזֻוהֻ בַּלַדֹ יַפִיץֻ׳ אַללַבַּנַ וַאלּעַסַלַ לִאַנִּי אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם אַלַּדִ׳י אַפרַזתֻכֻּם מִן גַמִיעִ אלאֻמַםִ

καὶ εἶπα ὑμῖν Ὑμεῖς κληρονομήσατε τὴν γῆν αὐτῶν, καὶ ἐγὼ δώσω ὑμῖν αὐτὴν ἐν κτήσει, γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι· ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν, ὃς διώρισα ὑμᾶς ἀπὸ πάντων τῶν ἐθνῶν.

כה וְהִבְדַּלְתֶּ֞ם בֵּֽין־הַבְּהֵמָ֤ה הַטְּהֹרָה֙ לַטְּמֵאָ֔ה וּבֵין־הָע֥וֹף הַטָּמֵ֖א לַטָּהֹ֑ר וְלֹֽא־תְשַׁקְּצ֨וּ אֶת־נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֜ם בַּבְּהֵמָ֣ה וּבָע֗וֹף וּבְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּרְמֹ֣שׂ הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־הִבְדַּ֥לְתִּי לָכֶ֖ם לְטַמֵּֽא׃

וְתַפְרְשׁוּן בֵּין בְּעִירָא דָּכְיָא לִמְסָאֲבָא וּבֵין עוֹפָא מְסָאֲבָא לְדָכְיָא וְלָא תְשַׁקְּצוּן יָת נַפְשָׁתְכוֹן בִּבְעִירָא וּבְעוֹפָא וּבְכֹל דְּתַרְחֵישׁ אַרְעָא דְּאַפְרֵישִׁית לְכוֹן לְסַאָבָא.

פמיזו אלבהימה אלטאהרה מן אלנגסה ואלטאיר אלנגס מן אלטאהר ולא תרגסו אנפסכם באלבהאים ואלטאיר וסאיר מא ידב עלי אלארץ֗ אלד֗י אפרזתה לכם ללתנגיס.

פַמַיִּזֻוא אַלּבַּהִימַתַּ אַלטַאהִרַתַּ מִןַ אלנַּגִסַתִ וַאלטַאאִרַ אַלנַּגִסַ מִןַ אלטַאהִרִ וַלַא תֻרַגִסֻוא אַנפֻסַכֻּם בִּאלבַּהַאאִםִ וַאלטֻּיֻורִ וַסַאאִרִ מַא יַדֻבֻּ עַלַי׳ אלּאַרץִ׳ אַלַּדִ׳י אַפרַזתֻהֻ לַכֻּם לִלתַּנַגֻסִ

καὶ ἀφοριεῖτε αὐτοὺς ἀνὰ μέσον τῶν κτηνῶν τῶν καθαρῶν καὶ ἀνὰ μέσον τῶν κτηνῶν τῶν ἀκαθάρτων καὶ ἀνὰ μέσον τῶν πετεινῶν τῶν καθαρῶν καὶ τῶν ἀκαθάρτων καὶ οὐ βδελύξετε τὰς ψυχὰς ὑμῶν ἐν τοῖς κτήνεσιν καὶ ἐν τοῖς πετεινοῖς καὶ ἐν πᾶσιν τοῖς ἑρπετοῖς τῆς γῆς, ἃ ἐγὼ ἀφώρισα ὑμῖν ἐν ἀκαθαρσίᾳ.

כו וִהְיִ֤יתֶם לִי֙ קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אֲנִ֣י יְיָ֑ וָאַבְדִּ֥ל אֶתְכֶ֛ם מִן־הָֽעַמִּ֖ים לִהְי֥וֹת לִֽי׃

וּתְהוֹן קֳדָמַי קַדִּישִׁין אֲרֵי קַדִּישׁ אֲנָא יְיָ וְאַפְרֵישִׁית יָתְכוֹן מִן עַמְמַיָּא לְמִהְוֵי פָלְחִין קֳדָמָי.

וכונו לי מקדסין לאני אללה אלקדוס אפרזתכם מן אלאמם לתכונו לי כ֗אצה.

וַכֻּונֻוא לִי מֻקַדַּסִיןַ לִאַנִּי אַללָּהֻ אַלּקֻדֻוסֻ אַפרַזתֻכֻּם מִןַ אלאֻמַםִ לִתַּכֻּונֻוא לִי כַ׳אצַּתַּ

καὶ ἔσεσθέ μοι ἅγιοι, ὅτι ἐγὼ ἅγιος κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ὁ ἀφορίσας ὑμᾶς ἀπὸ πάντων τῶν ἐθνῶν εἶναι ἐμοί.

כז וְאִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֗ה כִּי־יִהְיֶ֨ה בָהֶ֥ם א֛וֹב א֥וֹ יִדְּעֹנִ֖י מ֣וֹת יוּמָ֑תוּ בָּאֶ֛בֶן יִרְגְּמ֥וּ אֹתָ֖ם דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃

וּגְבַר אוֹ אִתָּא אֲרֵי יְהֵי בְהוֹן בִּדִּין אוֹ זְכוּרוּ אִתְקְטָלָא יִתְקַטְלוּן בְּאַבְנָא יִרְגְּמוּן יָתְהוֹן קַטְלָא חַיָּיבִין.

ואי רגל ואית אמראה יכון פיהמא פעל תאבע או עראף קתל יקתלו באלחגר ירגמהם ודמיהם עליהם.

וַאִי רַגֻלֵ אַוְ אִמרַאַתֵ כַּאןַ מִנהֻמַא מַשׁעֻודַ׳א אַוְ עַרַאפַא פַליֻקתַּלַא קַתּלַא וַבִּאלחִגַּארַתִ יַרגֻמֻונַהֻמַא פַקַד חֻלַתּ דִמַאאֻהֻמַא

Καὶ ἀνὴρ ἢ γυνή, ὃς ἂν γένηται αὐτῶν ἐγγαστρίμυθος ἢ ἐπαοιδός, θανάτῳ θανατούσθωσαν ἀμφότεροι· λίθοις λιθοβολήσατε αὐτούς, ἔνοχοί εἰσιν.

ספר ויקרא

פרשת אמר

מפתח לכתב הערבי־היהודי של התפסיר

אות	ערבית	הגייה
א	ا ء	ā ; ʾ (עצירה)
ב	ب	b
ג (מבוקר) · ג׳ (מנוקד)	غ	gh – ר גרונית
ג׳ (מבוקר) · ג (מנוקד)	ج	j – כמו ג׳ בג׳ירפה
ד	د	d
ד׳	ذ	dh – כ־th באנגלית this
ה	ه	h
ה בסוף מילה · ה׳ · ת	ة	-a (תָּא מַרְבּוּטַה); בסמיכות ‎-at
ו	و	w ; ū
ז	ز	z
ח	ح	ḥ – ח גרונית
ט · ט׳	ط · ظ	ṭ · ẓ – ט ו־ד׳ נחציות

אות	ערבית	הגייה
י · י׳	ي · ى	y, ī · ā בסוף מילה
כ · כ׳	ك · خ	k · kh – כ רפה
ל מ נ	ل م ن	l m n
ס	س	s
ע	ع	ʿ – ע גרונית
פ	ف	f (אין p בערבית)
צ · צ׳	ص · ض	ṣ · ḍ – ס ו־ד נחציות
ק	ق	q – ק עמוקה
ר	ر	r
ש	ش	sh
ת · ת׳	ت · ث	t · th – כ־th באנגלית think

סימן (במנוקד)	ערבית	קריאה
פַתַח · קָמַץ	ـَ	a
חִירִק	ـِ	i
קֻבּוּץ	ـُ	u
שְׁוָא	ـْ	אין תנועה
דגש	ـّ	הכפלה (ובבגדכפ״ת – גם הקשה)
חוֹלַם בסוף מילה	ـٌ	-un (תנוין)
צֵרֵי בסוף מילה	ـٍ	-in (תנוין)
תנועה + א / ו / י		ā / ū / ī ארוכות
אל־	ال	al- ; לפני ת ד ר ז ס ש צ ט ל נ הל׳ נבלעת: אלשמס = ash-shams

פרשת אמר

פרק כאתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וַיֹּ֤אמֶר יְיָ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֱמֹ֥ר אֶל־הַכֹּהֲנִ֖ים בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם לְנֶ֥פֶשׁ לֹֽא־יִטַּמָּ֖א בְּעַמָּֽיו׃

וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה אֵימַר לְכָהֲנַיָּא בְּנֵי אַהֲרֹן וְתֵימַר לְהוֹן עַל מִית לָא יִסְתָּאַב בְּעַמֵּיהּ.

ת֗ם קאל אללה למוסי מר אלאימה בני הרון וקל להם לא ינגס כל ואחד מנהם במות מן קומה:

תֻ׳םַּ קַאלַ אַללָּהֻ לִמֻושִׁה מֻר אַלּאַאִמַתַּ בַּנִי אהַרֻוןַ וַקֻל לַהֻם לַא יַנגַסֻ כֻּלֻּ וַאחִדֵ מִנכֻּם בִּמַיִּתֵ מִן קַוְמִהִ

Καὶ εἶπεν κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων Εἰπὸν τοῖς ἱερεῦσιν τοῖς υἱοῖς Ααρων καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτούς Ἐν ταῖς ψυχαῖς οὐ μιανθήσονται ἐν τῷ ἔθνει αὐτῶν

ב כִּ֚י אִם־לִשְׁאֵר֔וֹ הַקָּרֹ֖ב אֵלָ֑יו לְאִמּ֣וֹ וּלְאָבִ֔יו וְלִבְנ֥וֹ וּלְבִתּ֖וֹ וּלְאָחִֽיו׃

אֱלָהֵין לְקָרִיבֵיהּ דְּקָרִיב לֵיהּ לְאִמֵּיהּ וְלַאֲבוּהִי וְלִבְרֵיהּ וְלִבְרַתֵּיהּ וּלְאֲחוּהִי.

אלא בנסיבה אלאקרב אליה אמה ואביה ואבנה ובנתה ואכ֗יה:

אִלַּא לִנַסִיבִּהִ אַלקַרִיבִּ אִלַיְהִ אֻמִהִ וַאַבִּיהִ וַאבּנִהִ וַאבּנַתִהִ וַאַכִ׳יהִ

ἀλλ’ ἢ ἐν τῷ οἰκείῳ τῷ ἔγγιστα αὐτῶν, ἐπὶ πατρὶ καὶ μητρὶ καὶ υἱοῖς καὶ θυγατράσιν, ἐπ’ ἀδελφῷ

ג וְלַאֲחֹת֤וֹ הַבְּתוּלָה֙ הַקְּרוֹבָ֣ה אֵלָ֔יו אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־הָיְתָ֖ה לְאִ֑ישׁ לָ֖הּ יִטַּמָּֽא׃

וְלַאֲחָתֵיהּ בְּתוּלְתָא דְּקָרִיבָא לֵיהּ דְּלָא הֲוָת לִגְבַר לַהּ יִסְתָּאַב.

ואכ֗תה אלבכר אלאקרב אליה והי אלתי לם תצר לרגל פבהא יתנגס:

וַאכ׳תִהִ אלּבִּכּרִ אלּאַקרַבִּ אִלַיְהִ וַהִי אַלַּתִי לַם תַּצִר לִרַגֻלֵ בִּאלאִלזַאם יַנגַסֻ

καὶ ἐπ’ ἀδελφῇ παρθένῳ τῇ ἐγγιζούσῃ αὐτῷ τῇ μὴ ἐκδεδομένῃ ἀνδρί, ἐπὶ τούτοις μιανθήσεται.

ד לֹ֥א יִטַּמָּ֖א בַּ֣עַל בְּעַמָּ֑יו לְהֵ֖חַלּֽוֹ׃

לָא יִסְתָּאַב בְּרַבָּאלשון גדולה, כמו ׳ברבי׳ בלשון חכמים. (ביאורי אונקלוס שעפטעל) בְּעַמֵּיהּ לְאַחָלוּתֵיהּ.

לא ינגס בכ֗טיר מן קומה פאנה תבד֗לה:

וַלַא יַנגַס בִּכַ׳טִירֵ מִן קַוְמִהִ לִאַן תֻבּדִ׳לַהֻ

οὐ μιανθήσεται ἐξάπινα ἐν τῷ λαῷ αὐτοῦ εἰς βεβήλωσιν αὐτοῦ.

ה לֹֽא־יִקְרְח֤וּ יקרחה קׇרְחָה֙ בְּרֹאשָׁ֔ם וּפְאַ֥ת זְקָנָ֖ם לֹ֣א יְגַלֵּ֑חוּ וּבִ֨בְשָׂרָ֔ם לֹ֥א יִשְׂרְט֖וּ שָׂרָֽטֶת׃

לָא יִמְרְטוּן מְרַט בְּרֵישְׁהוֹן וּפָתָא דְּדִקְנְהוֹן לָא יְגַלְּחוּן וּבִבְשַׂרְהוֹן לָא יְחַבְּלוּן חִבּוּל.

ולא ינתפו נתפא מן שעור רווסהם וזואיא לחאהם לא יחלקוהא ופי אבדאנהם לא יכ֗דשון כ֗דשא:

לַא יֻנַתִּפֻוןַ נִתּפַא מִן שַׁערִ רֻאֻוסִהִם וַזַואִיא לִחַאהֻם לַא יַחלִקֻונַהַא וַפִי אַבּדַאנִהִם לַא יַכ׳דִשֻׁוןַ כִ׳דשַׁא

καὶ φαλάκρωμα οὐ ξυρηθήσεσθε τὴν κεφαλὴν ἐπὶ νεκρῷ καὶ τὴν ὄψιν τοῦ πώγωνος οὐ ξυρήσονται καὶ ἐπὶ τὰς σάρκας αὐτῶν οὐ κατατεμοῦσιν ἐντομίδας.

ו קְדֹשִׁ֤ים יִהְיוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְלֹ֣א יְחַלְּל֔וּ שֵׁ֖ם אֱלֹהֵיהֶ֑ם כִּי֩ אֶת־אִשֵּׁ֨י יְיָ֜ לֶ֧חֶם אֱלֹהֵיהֶ֛ם הֵ֥ם מַקְרִיבִ֖ם וְהָ֥יוּ קֹֽדֶשׁ׃

קַדִּישִׁין יְהוֹן קֳדָם אֱלָהֲהוֹן וְלָא יַחֲלוּן שְׁמָא דֶּאֱלָהֲהוֹן אֲרֵי יָת קוּרְבָּנַיָּא דַּייָ קוּרְבַּן אֱלָהֲהוֹן אִנּוּן מְקָרְבִין וִיהוֹן קַדִּישִׁין.

וליכונו קדיסין לרבהם לא יבד֗לו אסמה פאנהם למא הם מקרבין קראבין ללה רבהם אלדאימה יצירו מקדסין:

וַלִיַכֻּונֻוא מֻקַדַּסִיןַ לִרַבִּהִם וַלַא יַבּדִ׳לֻוןַ אִסםַ רַבִּהִם פַאנַּהֻם לִמַא הֻם מֻקַרִּבּוּ קַרַאבִּיןַ אללָּהִ רַבִּהִם אַלדַאאִם יַכֻּונֻוןַ מֻקַדַּסִיןַ

ἅγιοι ἔσονται τῷ θεῷ αὐτῶν καὶ οὐ βεβηλώσουσιν τὸ ὄνομα τοῦ θεοῦ αὐτῶν· τὰς γὰρ θυσίας κυρίου δῶρα τοῦ θεοῦ αὐτῶν αὐτοὶ προσφέρουσιν καὶ ἔσονται ἅγιοι.

ז אִשָּׁ֨ה זֹנָ֤ה וַחֲלָלָה֙ לֹ֣א יִקָּ֔חוּ וְאִשָּׁ֛ה גְּרוּשָׁ֥ה מֵאִישָׁ֖הּ לֹ֣א יִקָּ֑חוּ כִּֽי־קָדֹ֥שׁ ה֖וּא לֵאלֹהָֽיו׃

אִתְּתָא מַטְעֲיָאאפשר שלא תרגם נפקת ברא כמו ג׳ זונות דבראשית, דשם משמע פנויה המופקרת, וכאן תרגם כדעת חכמים בספרא: וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין ״זֹנָה״ אֶלָּא גִּיֹּרֶת וּמְשֻׁחְרֶרֶת, וְשֶׁנִּבְעֲלָה בְּעִילַת זְנוּת. (פרשגן) וּמַחֲלָא לָא יִסְּבוּן וְאִתְּתָא דִּמְתָרְכָא מִבַּעְלַהּ לָא יִסְּבוּן אֲרֵי קַדִּישׁ הוּא קֳדָם אֱלָהֵיהּ.

פאמראה פאגרה ומבדלה לא יתזוגו ובמראה מטלקה מן בעלהא לא יתזוגו פאן כל ואחד מנהם מקדס לרבה:

בִּאִמרַאַתֵ פַאגִרַתֵ וַמַבּד׳וּלַתֵ לַא יַתַּזַוַּגֻוןַ וַבִּאִמרַאַתֵ מֻטַלַקַתֵ מִן בַּעלִהַא לַא יַתַּזַוַּגֻוןַ פַאִןַּ כֻּלַּ וַאחִדֵ מִנהֻם מֻקַדַּסֹ לִרַבִּהִ

γυναῖκα πόρνην καὶ βεβηλωμένην οὐ λήμψονται καὶ γυναῖκα ἐκβεβλημένην ἀπὸ ἀνδρὸς αὐτῆς· ἅγιός ἐστιν τῷ κυρίῳ θεῷ αὐτοῦ.

ח וְקִ֨דַּשְׁתּ֔וֹ כִּֽי־אֶת־לֶ֥חֶם אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא מַקְרִ֑יב קָדֹשׁ֙ יִֽהְיֶה־לָּ֔ךְ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֥י יְיָ֖ מְקַדִּשְׁכֶֽם׃

וּתְקַדְּשִׁנֵּיהּ אֲרֵי יָת קוּרְבַּן אֱלָהָךְ הוּא מְקָרֵיב קַדִּישׁ יְהֵי לָךְ אֲרֵי קַדִּישׁ אֲנָא יְיָ מְקַדִּשְׁכוֹן.

פקדסה באלאלזאם לאנה יקרב קרבאן רבך אלדאים פליכון לך מקדסא כמא אני מקדסכם:

וַקַדִּסהֻ בִּאלאִלּזַאם לִאַנַּהֻ יֻקַרִּבֻּ קֻרבַּאןַ רַבַּךַּ אַלדַאאִם פַליַכֻּן לַךַּ מֻקַדַּסַא כַּמַא אַנִּי אַללָּהֻ מֻקַדִּסֻכֻּם

καὶ ἁγιάσει αὐτόν, τὰ δῶρα κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν οὗτος προσφέρει· ἅγιος ἔσται, ὅτι ἅγιος ἐγὼ κύριος ὁ ἁγιάζων αὐτούς.

ט וּבַת֙ אִ֣ישׁ כֹּהֵ֔ן כִּ֥י תֵחֵ֖ל לִזְנ֑וֹת אֶת־אָבִ֙יהָ֙ הִ֣יא מְחַלֶּ֔לֶת בָּאֵ֖שׁ תִּשָּׂרֵֽף׃

וּבַת גְּבַר כָּהִין אֲרֵי תִתַּחַל לְמִטְעֵי מִקְּדוּשַּׁת אֲבוּהָא הִיא מִתַּחֲלָא בְּנוּרָא תִּתּוֹקַד.

ואי אבנה רגל אמאם תבד֗לת פפגרת פקד פצ֗חת אבאהא פלתחרק באלנאר.

וַאִיתֻ אִבּנַתִ רַגֻלֵ אִמַאמֵ תַּבַּדַ׳לַתּ וַפַגַרַתּ פַקַד פַצַ׳חַתּ אַבַּאהַא פַלתֻחרַק בִּאלנַּארִ

καὶ θυγάτηρ ἀνθρώπου ἱερέως ἐὰν βεβηλωθῇ τοῦ ἐκπορνεῦσαι, τὸ ὄνομα τοῦ πατρὸς αὐτῆς αὐτὴ βεβηλοῖ· ἐπὶ πυρὸς κατακαυθήσεται.

י וְהַכֹּהֵן֩ הַגָּד֨וֹל מֵאֶחָ֜יו אֲֽשֶׁר־יוּצַ֥ק עַל־רֹאשׁ֣וֹ ׀ שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙ וּמִלֵּ֣א אֶת־יָד֔וֹ לִלְבֹּ֖שׁ אֶת־הַבְּגָדִ֑ים אֶת־רֹאשׁוֹ֙ לֹ֣א יִפְרָ֔ע וּבְגָדָ֖יו לֹ֥א יִפְרֹֽם׃

וְכָהֲנָא דְּיִתְרַבַּא מֵאֲחוֹהִי דְּיִתָּרַק עַל רֵישֵׁיהּ מִשְׁחָא דִּרְבוּתָא וְדִיקָרֵיב יָת קוּרְבָּנֵיהּ לְמִלְבַּשׁ יָת לְבוּשַׁיָּא יָת רֵישֵׁיהּ לָא יְרַבֵּי פֵירוּעַעי׳ לעיל י:ו. וּלְבוּשׁוֹהִי לָא יְבַזַּע.

ואלאמאם אלכביר מן אכ֗ותה אלד֗י יצב עלי ראסה דהן אלמסח ויכמל ואגבה בלבס אלת֗יאב פלא ישעת֗ ראסה ות֗יאבה לא ימזקהא.

וַאלּאִמַאם אַלּכַּבִּירֻ מִן אִכ׳וַתִהִ אַלַּדִ׳י יֻצַבֻּ עַלַי׳ רַאסִהִ דֻהןֻ אַלּמִסחִ וַיֻכַּמַלֻ וַאגִבֻּהֻ בִּלִבּסִ אלתִ׳יַאבִּ פַלַא יַשׁעַתֻ׳ רַאסַהֻ וַתִ׳יַאבֻּהֻ לַא יֻמַזִקֻ

Καὶ ὁ ἱερεὺς ὁ μέγας ἀπὸ τῶν ἀδελφῶν αὐτοῦ, τοῦ ἐπικεχυμένου ἐπὶ τὴν κεφαλὴν τοῦ ἐλαίου τοῦ χριστοῦ καὶ τετελειωμένου ἐνδύσασθαι τὰ ἱμάτια, τὴν κεφαλὴν οὐκ ἀποκιδαρώσει καὶ τὰ ἱμάτια οὐ διαρρήξει

יא וְעַ֛ל כׇּל־נַפְשֹׁ֥ת מֵ֖ת לֹ֣א יָבֹ֑א לְאָבִ֥יו וּלְאִמּ֖וֹ לֹ֥א יִטַּמָּֽא׃

וְעַל כָּל נַפְשָׁת מִיתָא לָא יֵיעוֹל לַאֲבוּהִי וּלְאִמֵּיהּ לָא יִסְתָּאַב.

ועלי אי אנסאן מית פלא ידכ֗ל חתי באביה ואמה לא ינגס.

עַלַי׳ אִי אִנסַאןֵ מַאאִתֵ לַא יַדכֻ׳לֻ חַתַּי׳ בִּאַבִּיהִ וַאמִהִ לַא יַנגַסֻ

καὶ ἐπὶ πάσῃ ψυχῇ τετελευτηκυίᾳ οὐκ εἰσελεύσεται, ἐπὶ πατρὶ αὐτοῦ οὐδὲ ἐπὶ μητρὶ αὐτοῦ οὐ μιανθήσεται·

יב וּמִן־הַמִּקְדָּשׁ֙ לֹ֣א יֵצֵ֔א וְלֹ֣א יְחַלֵּ֔ל אֵ֖ת מִקְדַּ֣שׁ אֱלֹהָ֑יו כִּ֡י נֵ֠זֶר שֶׁ֣מֶן מִשְׁחַ֧ת אֱלֹהָ֛יו עָלָ֖יו אֲנִ֥י יְיָ

וּמִן מַקְדְּשָׁא לָא יִפּוֹק וְלָא יַחֵיל יָת מַקְדְּשָׁא דֶּאֱלָהֵיהּ אֲרֵי כְּלִיל מְשַׁח רְבוּתָא דֶּאֱלָהֵיהּ עֲלוֹהִי אֲנָא יְיָ.

ומן אלקדס פלא יכ֗רג וראהמא ולא יבד֗ל תקדיס רבה לאנה למא כאן תאג דהן מסח רבה עליה אנא אללה שרפתה.

וַמִןַ אלמַקדַסִ לַא יַכ׳רֻגֻ וַרַאאַהֻמַא וַלַא יֻבַּדִ׳לֻ תַּקדִיסַ רַבִּהִ לִאַןַ לִמַא תַּאגֻ דֻהןִ מַסחַתִ רַבִּהִ עַלַיְהִ אַנַא אַללָּהֻ שַׁרַּפתֻהֻ

καὶ ἐκ τῶν ἁγίων οὐκ ἐξελεύσεται καὶ οὐ βεβηλώσει τὸ ἡγιασμένον τοῦ θεοῦ αὐτοῦ, ὅτι τὸ ἅγιον ἔλαιον τὸ χριστὸν τοῦ θεοῦ ἐπ’ αὐτῷ· ἐγὼ κύριος.

יג וְה֕וּא אִשָּׁ֥ה בִבְתוּלֶ֖יהָ יִקָּֽח׃

וְהוּא אִתְּתָא בִּבְתוּלַהָא יִסַּב.

והוא לא יתזוג אלא בכר מן אלנסא.

וַהֻוַ פַלַא יַתַּזַוַּגֻ אִלַּא בִּאִמרַאַתֵ בִּכּרֵ

οὗτος γυναῖκα παρθένον ἐκ τοῦ γένους αὐτοῦ λήμψεται·

יד אַלְמָנָ֤ה וּגְרוּשָׁה֙ וַחֲלָלָ֣ה זֹנָ֔ה אֶת־אֵ֖לֶּה לֹ֣א יִקָּ֑ח כִּ֛י אִם־בְּתוּלָ֥ה מֵעַמָּ֖יו יִקַּ֥ח אִשָּֽׁה׃

אַרְמְלָא וּמְתָרְכָא וַחֲלִילָא מַטְעֲיָא יָת אִלֵּין לָא יִסַּב אֱלָהֵין בְּתוּלְתָא מֵעַמֵּיהּ יִסַּב אִתְּתָא.

וארמלה או מטלקה ומ⁠[ב]⁠ד֗ולה ופאגרה לא יתזוג אחדי האולי אלא במראה בכר [מן קומ]⁠ה.

אַמַּא אַרמַלַתַּ אַוְ מֻטַלַקַתַּ וַמַבּד׳וּלַתַּ וַפַאגִרַתַּ פַלַא יַתַּזַוַּגֻ בִּאִחדַי׳ מִן הַאֻלַאאִ אִלַּא בִּאִמרַאַתֵ בִּכּרֵ מִן קַוְמִהִ יַתַּזַוַּגֻ

χήραν δὲ καὶ ἐκβεβλημένην καὶ βεβηλωμένην καὶ πόρνην, ταύτας οὐ λήμψεται, ἀλλ’ ἢ παρθένον ἐκ τοῦ γένους αὐτοῦ λήμψεται γυναῖκα·

טו וְלֹֽא־יְחַלֵּ֥ל זַרְע֖וֹ בְּעַמָּ֑יו כִּ֛י אֲנִ֥י יְיָ֖ מְקַדְּשֽׁוֹ׃

וְלָא יַחֵיל זַרְעֵיהּ בְּעַמֵּיהּ אֲרֵי אֲנָא יְיָ מְקַדְּשֵׁיהּ.

ולא יבד֗ל נסלה בסואהא מן קומה פאני אללה מקדסה.

וַלַא יֻבַּדִ׳לֻ נַסלַהֻ בִּסִוַאהַא מִן קַוְמִהִ לִאַנִּי אַללָּהֻ מֻקַדִּסֻהֻ

καὶ οὐ βεβηλώσει τὸ σπέρμα αὐτοῦ ἐν τῷ λαῷ αὐτοῦ· ἐγὼ κύριος ὁ ἁγιάζων αὐτόν.

טז וַיְדַבֵּ֥ר יְיָ֖ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר.

ת֗ם כלם אללה מוסי תכלימא:

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ תַּכּלִימַא

Καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων

יז דַּבֵּ֥ר אֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ מִֽזַּרְעֲךָ֞ לְדֹרֹתָ֗ם אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה בוֹ֙ מ֔וּם לֹ֣א יִקְרַ֔ב לְהַקְרִ֖יב לֶ֥חֶם אֱלֹהָֽיו׃

מַלֵּיל עִם אַהֲרֹן לְמֵימַר גְּבַר מִבְּנָךְ לְדָרֵיהוֹן דִּיהֵי בֵּיהּ מוּמָא לָא יִקְרַב לְקָרָבָא קוּרְבָּנָא קֳדָם אֱלָהֵיהּ.

מר הארון וקל לה אי רגל מן נסלך עלי מר אגיאלכם יכון פיה עיבא פלא יתקדם ליקרב קרבן רבה:

מֻר אהַרֻוןַ וַקֻל לַהֻ אִי רַגֻלֵ מִן נַסלִךַּ עַלַי׳ מַרִּ אַגיַאלִהִם יַכֻּוןֻ פִיהִ עַיְבֹּ לַא יַתַּקַדַּם לִיֻקַרִּבַּ קֻרבַּאןַ רַבִּהִ

Εἰπὸν Ααρων Ἄνθρωπος ἐκ τοῦ γένους σου εἰς τὰς γενεὰς ὑμῶν, τίνι ἐὰν ᾖ ἐν αὐτῷ μῶμος, οὐ προσελεύσεται προσφέρειν τὰ δῶρα τοῦ θεοῦ αὐτοῦ.

יח כִּ֥י כׇל־אִ֛ישׁ אֲשֶׁר־בּ֥וֹ מ֖וּם לֹ֣א יִקְרָ֑ב אִ֤ישׁ עִוֵּר֙ א֣וֹ פִסֵּ֔חַ א֥וֹ חָרֻ֖ם א֥וֹ שָׂרֽוּעַ׃

אֲרֵי כָל גְּבַר דְּבֵיהּ מוּמָא לָא יִקְרַב גְּבַר עֲוִיר אוֹ חֲגִיר אוֹ חֲרִים אוֹ סְרִיעַ.

[אד֗ כ]⁠ל רגל פיה עיב לא יתקדם פמן ד֗לך אלאעמי ואלזמן ואלאכ֗רם [ואלכ֗אמע]:

לִאַןַ כֻּלַּ רַגֻלֵ פִיהִ עַיְבֹּ לַא יַתַּקַדַּם פַמִן דַ׳לִךַּ אַלּאַעמַי׳ וַאלּאַזמַנֻ וַאלּאַכ׳רַמֻ וַאלּכַ׳אמִעֻ

πᾶς ἄνθρωπος, ᾧ ἂν ᾖ ἐν αὐτῷ μῶμος, οὐ προσελεύσεται, ἄνθρωπος χωλὸς ἢ τυφλὸς ἢ κολοβόρριν ἢ ὠτότμητος

יט א֣וֹ אִ֔ישׁ אֲשֶׁר־יִהְיֶ֥ה ב֖וֹ שֶׁ֣בֶר רָ֑גֶל א֖וֹ שֶׁ֥בֶר יָֽד׃

אוֹ גְּבַר דִּיהֵי בֵיהּ תְּבָר רִגְלָא אוֹ תְּבָר יְדָא.

או רגל פיה כסר רגל או כסר יד.

אַוְ רַגֻלֹ יַכֻּוןֻ פִיהִ כַּסרֻ רִגלֵ אַוְ כַּסרֻ יַדֵ

ἢ ἄνθρωπος, ᾧ ἐστιν ἐν αὐτῷ σύντριμμα χειρὸς ἢ σύντριμμα ποδός,

כ אֽוֹ־גִבֵּ֣ן אוֹ־דַ֔ק א֖וֹ תְּבַלֻּ֣ל בְּעֵינ֑וֹ א֤וֹ גָרָב֙ א֣וֹ יַלֶּ֔פֶת א֖וֹ מְר֥וֹחַ אָֽשֶׁךְ׃

אוֹ גְבִין אוֹ דוּקָּא אוֹ חִלִּיז בְּעֵינוֹהִי אוֹ גַרְבָּן אוֹ חֲזָזָן אוֹ מְרִיס פַּחְדִּין.

או אחדב או אכ֗פש או כתיב פי עינה או גרב או חזאז או אדר.

אַוְ אַחדַבֻּ אַוְ אַכ׳פַשֻׁ אַוְ כַּתִ׳יבֹּ פִי עַיְנִהִ אַוְ בִּהִ גַרַבֹּ אַוְ חִזַאזֹ אַוְ אַדִ׳רֹ

ἢ κυρτὸς ἢ ἔφηλος ἢ πτίλος τοὺς ὀφθαλμοὺς ἢ ἄνθρωπος, ᾧ ἂν ᾖ ἐν αὐτῷ ψώρα ἀγρία ἢ λιχήν, ἢ μόνορχις,

כא כׇּל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־בּ֣וֹ מ֗וּם מִזֶּ֙רַע֙ אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן לֹ֣א יִגַּ֔שׁ לְהַקְרִ֖יב אֶת־אִשֵּׁ֣י יְיָ֑ מ֣וּם בּ֔וֹ אֵ֚ת לֶ֣חֶם אֱלֹהָ֔יו לֹ֥א יִגַּ֖שׁ לְהַקְרִֽיב׃

כָּל גְּבַר דְּבֵיהּ מוּמָא מִזַּרְעָא דְּאַהֲרֹן כָּהֲנָא לָא יִקְרַב לְקָרָבָא יָת קוּרְבָּנַיָּא דַּייָ מוּמָא בֵיהּ יָת קוּרְבַּן אֱלָהֵיהּ לָא יִקְרַב לְקָרָבָא.

כד֗אך כל רגל פיה עיב מן נסל הרון אלאמאם לא יתקדם ליקרב קראבין אללה ומהמא בה ד֗לך אלעיב פקרבאן רבה לא יתקדם ליקרבה.

כַּדַ׳אךַּ כֻּלֻּ רַגֻלֵ פִיהִ עַיְבֹּ מִן נַסלִ אהַרֻוןַ אלאִמַאם לַא יַתַּקַדַּם לִיֻקַרִּבַּ קֻרבַּאןַ אללָּהִ וַמַהמַא דַ׳לִךַּ אַלּעִיְבֻּ פִיהִ פַקֻרבַּאןֻ רַבִּהִ לַא יַתַּקַדַּם לִיֻקַרִּבַּהֻ

πᾶς, ᾧ ἐστιν ἐν αὐτῷ μῶμος, ἐκ τοῦ σπέρματος Ααρων τοῦ ἱερέως, οὐκ ἐγγιεῖ τοῦ προσενεγκεῖν τὰς θυσίας τῷ θεῷ σου· ὅτι μῶμος ἐν αὐτῷ, τὰ δῶρα τοῦ θεοῦ οὐ προσελεύσεται προσενεγκεῖν.

כב לֶ֣חֶם אֱלֹהָ֔יו מִקׇּדְשֵׁ֖י הַקֳּדָשִׁ֑ים וּמִן־הַקֳּדָשִׁ֖ים יֹאכֵֽל׃

קוּרְבַּן אֱלָהֵיהּ מִקּוּדְשֵׁי קוּדְשַׁיָּא וּמִן קוּדְשַׁיָּא יֵיכוֹל.

לכן רזק רבה מן כ֗ואץ אלאקדאס ועואמהא יאכל.

לַכִּן רִּזקֻ רַבִּהִ מִן כַ׳וַאצִ אלּאַקדַאסִ וַעַוַאמִהַא יַאכֻּלֻ

τὰ δῶρα τοῦ θεοῦ τὰ ἅγια τῶν ἁγίων καὶ ἀπὸ τῶν ἁγίων φάγεται·

כג אַ֣ךְ אֶל־הַפָּרֹ֜כֶת לֹ֣א יָבֹ֗א וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֛חַ לֹ֥א יִגַּ֖שׁ כִּֽי־מ֣וּם בּ֑וֹ וְלֹ֤א יְחַלֵּל֙ אֶת־מִקְדָּשַׁ֔י כִּ֛י אֲנִ֥י יְיָ֖ מְקַדְּשָֽׁם׃

בְּרַם לְפָרוּכְתָּא לָא יֵיעוֹל וּלְמַדְבְּחָא לָא יִקְרַב אֲרֵי מוּמָא בֵיהּ וְלָא יַחֵיל יָת מַקְדָּשַׁי אֲרֵי אֲנָא יְיָ מְקַדִּשְׁהוֹן.

ואמא אלי אלסגף פלא ידכ֗ל ואלי אלמד֗בח פלא יתקדם אד֗ פיה עיב ולא יבד֗ל מקאדסי לאני אללה מקדסהא.

אַמַּא אִלַי׳ אַלסַגפִ פַלַא יַדכֻ׳לֻ וַאִלַי׳ אלּמַד׳בַּחִ פַלַא יַתַּקַדַּם אִד׳ פִיהִ עַיְבֹּ וַלַא יֻבַּדִ׳לֻ מַקדִסִי לִאַנִּי אַללָּהֻ מֻקַדִּסִהֻם

πλὴν πρὸς τὸ καταπέτασμα οὐ προσελεύσεται καὶ πρὸς τὸ θυσιαστήριον οὐκ ἐγγιεῖ, ὅτι μῶμον ἔχει· καὶ οὐ βεβηλώσει τὸ ἅγιον τοῦ θεοῦ αὐτοῦ, ὅτι ἐγώ εἰμι κύριος ὁ ἁγιάζων αὐτούς.

כד וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה אֶֽל־אַהֲרֹ֖ן וְאֶל־בָּנָ֑יו וְאֶֽל־כׇּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃

וּמַלֵּיל מֹשֶׁה עִם אַהֲרֹן וְעִם בְּנוֹהִי וְעִם כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

פאמר מוסי בד֗לך הרון ובניה וסאיר בני אסראיל.

פַאַמַרַ מֻושִׁהֻ בִּדַ׳לִךַּ אהַרֻוןַ וַבַּנִיהִ וַסַאאִרַ בַּנִי יִסרַאאִיל

καὶ ἐλάλησεν Μωϋσῆς πρὸς Ααρων καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ καὶ πρὸς πάντας υἱοὺς Ισραηλ.

פרק כבתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וַיְדַבֵּ֥ר יְיָ֖ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר.

ת֗ם כלם אללה מוסי תכלימא:

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ תַּכּלִימַא

Καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων

ב דַּבֵּ֨ר אֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־בָּנָ֗יו וְיִנָּֽזְרוּ֙ מִקׇּדְשֵׁ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹ֥א יְחַלְּל֖וּ אֶת־שֵׁ֣ם קׇדְשִׁ֑י אֲשֶׁ֨ר הֵ֧ם מַקְדִּשִׁ֛ים לִ֖י אֲנִ֥י יְיָ

מַלֵּיל עִם אַהֲרֹן וְעִם בְּנוֹהִי וְיִפְרְשׁוּןכ״ה בתאג׳. י״ג וְיַפרְשוּן, וכ״ה בשפרבר (אין ש״נ במקום) וכ״כ מרפא לשון וביאורי אונקלוס. מִקּוּדְשַׁיָּא דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלָא יַחֲלוּן יָת שְׁמָא דְּקוּדְשִׁי דְּאִנּוּן מַקְדְּשִׁין קֳדָמַי אֲנָא יְיָ.

מר הרון ובניה באן יגאנבו אקדאס בני ישראל ולא יבדלו מא סמיתה קדסא ממא הם מקדסוה לי אנא אללה שרפתה:

מֻר אהַרֻוןַ וַבַּנִיהִ וַאַן יֻגַּאנִבּוּ אַקדַאסַ בַּנִי יִסרַאאִיל וַלַא יַבּדִ׳לֻוןַ מַא סַמַיְתֻהֻ קֻדֻסַא מִמַּא הֻם מֻקַדִּסֻונַהֻ לִי אַנַא אַללָּהֻ שַׁרַּפתֻהֻ

Εἰπὸν Ααρων καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ καὶ προσεχέτωσαν ἀπὸ τῶν ἁγίων τῶν υἱῶν Ισραηλ καὶ οὐ βεβηλώσουσιν τὸ ὄνομα τὸ ἅγιόν μου, ὅσα αὐτοὶ ἁγιάζουσίν μοι· ἐγὼ κύριος.

ג אֱמֹ֣ר אֲלֵהֶ֗ם לְדֹרֹ֨תֵיכֶ֜ם כׇּל־אִ֣ישׁ ׀ אֲשֶׁר־יִקְרַ֣ב מִכׇּל־זַרְעֲכֶ֗ם אֶל־הַקֳּדָשִׁים֙ אֲשֶׁ֨ר יַקְדִּ֤ישׁוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לַֽיְיָ֔ וְטֻמְאָת֖וֹ עָלָ֑יו וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֧פֶשׁ הַהִ֛וא מִלְּפָנַ֖י אֲנִ֥י יְיָ

אֵימַר לְהוֹן לְדָרֵיכוֹן כָּל גְּבַר דְּיִקְרַב מִכָּל זַרְעֲכוֹן לְקוּדְשַׁיָּא דְּיַקְדְּשׁוּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קֳדָם יְיָ וּסְאוֹבְתֵיהּ עֲלוֹהִי וְיִשְׁתֵּיצֵי אֲנָשָׁא הַהוּא מִן קֳדָמַי אֲנָא יְיָ.

קול להם אי רגל מן נסלכם עלי מר אגיאלכם תקדם אלי שי מן אלאקדאס אלתי יקדסהא בני ישראל ללה פקרבה ונגאסתה עליה פינקטע ד֗לך אלאנסן מן בין ידי אללה אנא אללה אלמעאקב:

קֻל לַהֻם אִי רַגֻלֵ מִן נַסלִכֻּם עַלַי׳ מַרִּ אַגיַאלִכֻּם תַּקַדַּםַ אִלַי׳ אלּאַקדַאסִ אַלַּתִי יֻקַדִּסֻהַא בַּנֻו יִסרַאאִיל לִלָּהִ וַהֻוַ פִי חַדִנַגַסֵ יַלזַמֻהֻ פַתַּנקַטִעֻ תִלךַּ אַלנַּפסֻ מִן עַאלַמִי אַנַא אַללָּהֻ אַלּמֻעַאקִבֻּ

εἰπὸν αὐτοῖς Εἰς τὰς γενεὰς ὑμῶν πᾶς ἄνθρωπος, ὃς ἂν προσέλθῃ ἀπὸ παντὸς τοῦ σπέρματος ὑμῶν πρὸς τὰ ἅγια, ὅσα ἂν ἁγιάζωσιν οἱ υἱοὶ Ισραηλ τῷ κυρίῳ, καὶ ἡ ἀκαθαρσία αὐτοῦ ἐπ’ αὐτῷ, ἐξολεθρευθήσεται ἡ ψυχὴ ἐκείνη ἀπ’ ἐμοῦ· ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.

ד אִ֣ישׁ אִ֞ישׁ מִזֶּ֣רַע אַהֲרֹ֗ן וְה֤וּא צָר֙וּעַ֙ א֣וֹ זָ֔ב בַּקֳּדָשִׁים֙ לֹ֣א יֹאכַ֔ל עַ֖ד אֲשֶׁ֣ר יִטְהָ֑ר וְהַנֹּגֵ֙עַ֙ בְּכׇל־טְמֵא־נֶ֔פֶשׁ א֣וֹ אִ֔ישׁ אֲשֶׁר־תֵּצֵ֥א מִמֶּ֖נּוּ שִׁכְבַת־זָֽרַע׃

גְּבַר גְּבַר מִזַּרְעָא דְּאַהֲרֹן וְהוּא סְגִיר אוֹ דָאִיב בְּקוּדְשַׁיָּא לָא יֵיכוֹל עַד דְּיִדְכֵּי וּדְיִקְרַב בְּכָל טְמֵי נַפְשָׁא אוֹ גְּבַר דְּתִפּוֹק מִנֵּיהּ שִׁכְבַת זַרְעָא.

[אי רגל מן] נסל הרון פי חאל מא הו אברץ֗ או דאיב פלא יאכל שיא מן אלאק⁠[דאס אלי אן יטהר] ומן מס נגסא במית ומן כ֗רגת מנה נטפה:

אִי רַגֻלֵ מִן נַסלִ אהַרֻוןַ פִימַא הֻוַ אַבּרַץֹ אַוְ דַ׳אאִבֹּ פַלַא יַאכֻּלֻ מִןַ אלאַקדַאסִ אִלַי׳ אַן יַטהַרַ וַמַן מַסַּ נַגִסַא בִּמַיִּתֵ אַוְ כַ׳רַגַתּ מִנהֻ נִטפַתֻ אַלּאִנסַאלִ

καὶ ἄνθρωπος ἐκ τοῦ σπέρματος Ααρων τοῦ ἱερέως καὶ οὗτος λεπρᾷ ἢ γονορρυής, τῶν ἁγίων οὐκ ἔδεται, ἕως ἂν καθαρισθῇ· καὶ ὁ ἁπτόμενος πάσης ἀκαθαρσίας ψυχῆς ἢ ἄνθρωπος, ᾧ ἂν ἐξέλθῃ ἐξ αὐτοῦ κοίτη σπέρματος,

ה אוֹ־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִגַּ֔ע בְּכׇל־שֶׁ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר יִטְמָא־ל֑וֹ א֤וֹ בְאָדָם֙ אֲשֶׁ֣ר יִטְמָא־ל֔וֹ לְכֹ֖ל טֻמְאָתֽוֹ׃

אוֹ גְּבַר דְּיִקְרַב בְּכָל רִחְשָׁא דְּיִסְתָּאַב לֵיהּ אוֹ בַאֲנָשָׁא דְּיִסְתָּאַב לֵיהּ לְכֹל סְאוֹבְתֵיהּ.

ואי רגל דנא בדב⁠[יב סבילה אן] ינגס מנה או באנסן סבילה אן ינגס מנה עלי צ֗רוב נגאסתה:

וַאִי רַגֻלֵ דַנַא בִּכֻּלִ דַבִּיבֵּ סַבִּילִהִ אַן יַנגַסַ מִנהֻ אַוְ בִּאִנסַאןֵ סַבִּילִהִ אַן יַנגַסֻ מִנהֻ עַלַי׳ דֻרֻובִּ נִגסַתִהִ

ἢ ὅστις ἂν ἅψηται παντὸς ἑρπετοῦ ἀκαθάρτου, ὃ μιανεῖ αὐτόν, ἢ ἐπ’ ἀνθρώπῳ, ἐν ᾧ μιανεῖ αὐτὸν κατὰ πᾶσαν ἀκαθαρσίαν αὐτοῦ,

ו נֶ֚פֶשׁ אֲשֶׁ֣ר תִּגַּע־בּ֔וֹ וְטָמְאָ֖ה עַד־הָעָ֑רֶב וְלֹ֤א יֹאכַל֙ מִן־הַקֳּדָשִׁ֔ים כִּ֛י אִם־רָחַ֥ץ בְּשָׂר֖וֹ בַּמָּֽיִם׃

אֱנָשׁ דְּיִקְרַב בֵּיהּ וִיהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא וְלָא יֵיכוֹל מִן קוּדְשַׁיָּא אֱלָהֵין אַסְחִי בִּשְׂרֵיהּ בְּמַיָּא.

[פאי אנסאן] דנא בשי מן ד֗לך פלינגס אלי אלליל ולא יאכל מן אלאקדאס אלי אן יג⁠[סל בדנה באלמא]:

פַאִי אִנסַאןֵ דַנַא שַׁיְאַ מִן דַ׳לִךַּ פַליַנגַס אִלַי׳ אַללַּיְלִ וַלַא יַאכֻּלֻ מִןַ אלאַקדַאסִ אִלַּא אִן גַ׳סַלַ בַּדַנַהֻ בִּאלּמַאאִ

ψυχή, ἥτις ἂν ἅψηται αὐτῶν, ἀκάθαρτος ἔσται ἕως ἑσπέρας· οὐκ ἔδεται ἀπὸ τῶν ἁγίων, ἐὰν μὴ λούσηται τὸ σῶμα αὐτοῦ ὕδατι·

ז וּבָ֥א הַשֶּׁ֖מֶשׁ וְטָהֵ֑ר וְאַחַר֙ יֹאכַ֣ל מִן־הַקֳּדָשִׁ֔ים כִּ֥י לַחְמ֖וֹ הֽוּא׃

וּכְמֵיעַל שִׁמְשָׁא וְיִדְכֵּי וּבָתַר כֵּן יֵיכוֹל מִן קוּדְשַׁיָּא אֲרֵי לַחְמֵיהּ הוּא.

פאד֗א גאבת אלשמס פקד טהר ובעד ד֗לך יאכל מן אלאקדאס לאנה טעאמה:

פַאִדַ׳א גַ׳אבַּתִ אלשַּׁמסֻ פַקַד טַהֻרַ וַבַּעדַ דַ׳לִךַּ יַאכֻּלֻ מִןַ אלאַקדַאסִ לִאַנַּהֻ טַעַאמַהֻ

καὶ δύῃ ὁ ἥλιος, καὶ καθαρὸς ἔσται καὶ τότε φάγεται τῶν ἁγίων, ὅτι ἄρτος ἐστὶν αὐτοῦ.

ח נְבֵלָ֧ה וּטְרֵפָ֛ה לֹ֥א יֹאכַ֖ל לְטׇמְאָה־בָ֑הּ אֲנִ֖י יְיָ

נְבִילָא וּתְבִירָא לָא יֵיכוֹל לְאִסְתַּאָבָא בַהּ אֲנָא יְיָ.

אלמיתה ואלסקימה לא יאכלהמא פיעציני בהא לאני אנא אללה אלמעאקב:

וַאלנַבִּילַתֻ וַאלסַּקִימַתֻ לַא יַאכֻּלֻהַא פַיַעצִיני בִּהַא אַנַא אַללָּהֻ אַלּמֻעַאקִבֻּ

θνησιμαῖον καὶ θηριάλωτον οὐ φάγεται μιανθῆναι αὐτὸν ἐν αὐτοῖς· ἐγὼ κύριος.

ט וְשָׁמְר֣וּ אֶת־מִשְׁמַרְתִּ֗י וְלֹֽא־יִשְׂא֤וּ עָלָיו֙ חֵ֔טְא וּמֵ֥תוּ ב֖וֹ כִּ֣י יְחַלְּלֻ֑הוּ אֲנִ֥י יְיָ֖ מְקַדְּשָֽׁם׃

וְיִטְּרוּן יָת מַטְּרַת מֵימְרִי וְלָא יְקַבְּלוּן עֲלוֹהִי חוֹבָא וִימוּתוּן בֵּיהּ אֲרֵי יַחֲלוּנֵּיהּ אֲנָא יְיָ מְקַדִּשְׁהוֹן.

פליחפט֗ו מא אסתחפט֗תהם ולא יחמלו ענה וזרא פיהלכון בסבבה אד֗א הם תבדלה לאני אללה מקד֯ס֯ ד֗לך:

פַליַחפַטֻ׳וא מַא אִסתַּחפַט׳תֻהֻם וַלַאִיחמִלֻוןַ עַנהֻ וזרַא פַיֻהלַכֻּוןַ אִד׳ הֻם תַּבַּדַ׳לֻוהֻ לִאַנִּי אַללָּהֻ מֻקַדִּסֻהֻם בִּדַ׳לִךַּ

Καὶ φυλάξονται τὰ φυλάγματά μου, ἵνα μὴ λάβωσιν δι᾿ αὐτὰ ἁμαρτίαν καὶ ἀποθάνωσιν δι᾿ αὐτά, ἐὰν βεβηλώσωσιν αὐτά· ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὁ ἁγιάζων αὐτούς.

י וְכׇל־זָ֖ר לֹא־יֹ֣אכַל קֹ֑דֶשׁ תּוֹשַׁ֥ב כֹּהֵ֛ן וְשָׂכִ֖יר לֹא־יֹ֥אכַל קֹֽדֶשׁ׃

וְכָל חִילוֹנַי לָא יֵיכוֹל קוּדְשָׁא תּוֹתָבָא דְּכָהֲנָא וַאֲגִירָא לָא יֵיכוֹל קוּדְשָׁא.

וכל אגנבי לא יאכל קדסא חתי צ֗יף אלאמאם ואגירה לא יאכל קדסא:

וַכֻּלֻּ אַגנַבִּי לַא יַאכֻּלֻ קֻדֻסַא חַתַּי׳ צַ׳יְפִ אלּאִמַאםִ וַאַגִּירִהִ לַא יַאכֻּלֻ קֻדֻסַא

καὶ πᾶς ἀλλογενὴς οὐ φάγεται ἅγια· πάροικος ἱερέως ἢ μισθωτὸς οὐ φάγεται ἅγια.

יא וְכֹהֵ֗ן כִּֽי־יִקְנֶ֥ה נֶ֙פֶשׁ֙ קִנְיַ֣ן כַּסְפּ֔וֹ ה֖וּא יֹ֣אכַל בּ֑וֹ וִילִ֣יד בֵּית֔וֹ הֵ֖ם יֹאכְל֥וּ בְלַחְמֽוֹ׃

וְכָהִין אֲרֵי יִקְנֵי נְפַשׁ קִנְיַן כַּסְפֵּיהּ הוּא יֵיכוֹל בֵּיהּ וִילִידֵי בֵיתֵיהּ אִנּוּן יֵיכְלוּן בְּלַחְמֵיהּ.

ואי אמאם אשתרי אנסאנא שראא כאמלה פלה אן יאכל מנה וכד֗לך תאליד ביתה הם יאכלו מן טעאמה:

וַאִי אִמַאמֵ אשׁתַּרַי׳ אִנסַאנַא שִׁרַאאַ בִּמַאלִהִ פַהֻוַ יַאכֻּלֻ מִנהֻ וַכַּדַ׳לִךַּ תַּזַוַּגַתּ בַּיְתִהִ הֻם יַאכֻּלֻוןַ מִן טַעַאמִהִ

ἐὰν δὲ ἱερεὺς κτήσηται ψυχὴν ἔγκτητον ἀργυρίου, οὗτος φάγεται ἐκ τῶν ἄρτων αὐτοῦ· καὶ οἱ οἰκογενεῖς αὐτοῦ, καὶ οὗτοι φάγονται τῶν ἄρτων αὐτοῦ.

יב וּבַ֨ת־כֹּהֵ֔ן כִּ֥י תִהְיֶ֖ה לְאִ֣ישׁ זָ֑ר הִ֕וא בִּתְרוּמַ֥ת הַקֳּדָשִׁ֖ים לֹ֥א תֹאכֵֽל׃

וּבַת כָּהִין אֲרֵי תְהֵי לִגְבַר חִילוֹנַי הִיא בְּאַפְרָשׁוּת קוּדְשַׁיָּא לָא תֵיכוֹל.

ואית בנת אמאם תזוגת אגנביא פ⁠[ה]⁠י לא תאכל מן רפאיע אלאקדאס:

וַאִיתֻ אִבּנַתִ אִמַאמֵ תַּזַוַּגַתּ רַגֻלַא אַגנַבִּיַּא + פַהִי לַא תַּאכֻּלֻ מִן רַפַאאִעִ אלּאַקדַאסִ

καὶ θυγάτηρ ἀνθρώπου ἱερέως ἐὰν γένηται ἀνδρὶ ἀλλογενεῖ, αὐτὴ τῶν ἀπαρχῶν τῶν ἁγίων οὐ φάγεται.

יג וּבַת־כֹּהֵן֩ כִּ֨י תִהְיֶ֜ה אַלְמָנָ֣ה וּגְרוּשָׁ֗ה וְזֶ֘רַע֮ אֵ֣ין לָהּ֒ וְשָׁבָ֞ה אֶל־בֵּ֤ית אָבִ֙יהָ֙ כִּנְעוּרֶ֔יהָ מִלֶּ֥חֶם אָבִ֖יהָ תֹּאכֵ֑ל וְכׇל־זָ֖ר לֹא־יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃

וּבַת כָּהִין אֲרֵי תְהֵי אַרְמְלָא וּמְתָרְכָא וּבַר לֵית לַהּ וּתְתוּב לְבֵית אֲבוּהָא כְּרַבְיוּתַהּ מִלַּחְמָא דַּאֲבוּהָא תֵּיכוֹל וְכָל חִילוֹנַי לָא יֵיכוֹל בֵּיהּ.

ואית אבנה אמאם צארת ארמלה או מטלקה ולא נסל להא פתעוד אלי בית אביהא בחכם צבאיהא ומן טעאמה תאכל וסאיר אלאגנבין לא יאכלו מנה.

וַאִיתֻ אִבּנַתִ אִמַאמֵ צַארַתּ אַרמַלַתַּ אַוְ מֻטַלַקַתַּ וַלַא נַסלֹ לַהַא פַלתַּעֻד אִלַי׳ בַּיְתִ אַבִּיהַא כַּחֻכּםִ צַבַּאִיהַא וַמִן טַעַאמִהִ תַּאכֻּלֻ וַסַאאִרִ אלּאַגנַבִּייןִ לַא יַאכֻּלֻוןַ מִנהֻ

καὶ θυγάτηρ ἱερέως ἐὰν γένηται χήρα ἢ ἐκβεβλημένη, σπέρμα δὲ μὴ ἦν αὐτῇ, ἐπαναστρέψει ἐπὶ τὸν οἶκον τὸν πατρικὸν κατὰ τὴν νεότητα αὐτῆς· ἀπὸ τῶν ἄρτων τοῦ πατρὸς αὐτῆς φάγεται. καὶ πᾶς ἀλλογενὴς οὐ φάγεται ἀπ’ αὐτῶν.

יד וְאִ֕ישׁ כִּֽי־יֹאכַ֥ל קֹ֖דֶשׁ בִּשְׁגָגָ֑ה וְיָסַ֤ף חֲמִֽשִׁיתוֹ֙ עָלָ֔יו וְנָתַ֥ן לַכֹּהֵ֖ן אֶת־הַקֹּֽדֶשׁ׃

וּגְבַר אֲרֵי יֵיכוֹל קוּדְשָׁא בְּשָׁלוּ וְיוֹסֵיף חוּמְשֵׁיהּ עֲלוֹהִי וְיִתֵּין לְכָהֲנָא יָת קוּדְשָׁא.

ואי אנסאן אכל שי מן אלקדס סהוא פליזד עליה מת֗ל כ֗מסה וידפעה אלי אלאמאם ען אלקדס:

וַאִי אִנסַאןֵ אַכַּלַ שַׁיְאַ מִןַ אלאַקדַאסִ סַהוַא פַליַזִד עַלַיְהִ מִת׳לַ כֻ׳מסִהִ וַיַדפַעַהֻ אִלַי׳ אלּאִמַאםִ עַןִ אלקֻדסִ

καὶ ἄνθρωπος, ὃς ἂν φάγῃ ἅγια κατὰ ἄγνοιαν, καὶ προσθήσει τὸ ἐπίπεμπτον αὐτοῦ ἐπ’ αὐτὸ καὶ δώσει τῷ ἱερεῖ τὸ ἅγιον.

טו וְלֹ֣א יְחַלְּל֔וּ אֶת־קׇדְשֵׁ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֥ת אֲשֶׁר־יָרִ֖ימוּ לַיְיָ

וְלָא יַחֲלוּן יָת קוּדְשַׁיָּא דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יָת דְּיַפְרְשׁוּן קֳדָם יְיָ.

ולא יבד֗לו אקדאס בני אסראיל ומא ירפעונה ללה:

וַלַא יַבּדִ׳לֻוןַ אַקדַאסַ בַּנִי יִסרַאאִיל וַמַא יַרפַעֻונַהֻ לִלָּהִ

καὶ οὐ βεβηλώσουσιν τὰ ἅγια τῶν υἱῶν Ισραηλ, ἃ αὐτοὶ ἀφαιροῦσιν τῷ κυρίῳ,

טז וְהִשִּׂ֤יאוּ אוֹתָם֙ עֲוֺ֣ן אַשְׁמָ֔ה בְּאׇכְלָ֖ם אֶת־קׇדְשֵׁיהֶ֑ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְיָ֖ מְקַדְּשָֽׁם׃

וִיקַבְּלוּן עֲלֵיהוֹן עֲוָיָין וְחוֹבִין בְּמֵיכַלְהוֹן בְּסוֹאֲבָא יָת קוּדְשֵׁיהוֹן אֲרֵי אֲנָא יְיָ מְקַדִּשְׁהוֹן.

פיחמלון ענהא ד֗נובא ואת֗אמא אד֗א אכלו כד֗אך אקדאסהם לאני אללה מקדסהם:

פַיַחמִלֻוןַ עַנהַא דֻ׳נֻובַּא וַאתַּ׳אמַא אִדַ׳א אַכַּלֻוא כַּדַ׳אךַּ אַקדַאסַהֻם לִאַנִּי אַללָּהֻ מֻקַדִּסֻהֻם

καὶ ἐπάξουσιν ἐφ’ ἑαυτοὺς ἀνομίαν πλημμελείας ἐν τῷ ἐσθίειν αὐτοὺς τὰ ἅγια αὐτῶν· ὅτι ἐγὼ κύριος ὁ ἁγιάζων αὐτούς.

יז וַיְדַבֵּ֥ר יְיָ֖ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר.

ת֗ם כלם אללה מוסי תכלימא:

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ תַּכּלִימַא

Καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων

יח דַּבֵּ֨ר אֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־בָּנָ֗יו וְאֶל֙ כׇּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אִ֣ישׁ אִישׁ֩ מִבֵּ֨ית יִשְׂרָאֵ֜ל וּמִן־הַגֵּ֣ר בְּיִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יַקְרִ֤יב קׇרְבָּנוֹ֙ לְכׇל־נִדְרֵיהֶם֙ וּלְכׇל־נִדְבוֹתָ֔ם אֲשֶׁר־יַקְרִ֥יבוּ לַיְיָ֖ לְעֹלָֽה׃

מַלֵּיל עִם אַהֲרֹן וְעִם בְּנוֹהִי וְעִם כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן גְּבַר גְּבַר מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן גִּיּוֹרַיָּא בְּיִשְׂרָאֵל דִּיקָרֵיב קוּרְבָּנֵיהּ לְכָל נִדְרֵיהוֹן וּלְכָל נִדְבָתְהוֹן דִּיקָרְבוּן קֳדָם יְיָ לַעֲלָתָא.

מר הרון ובניה וסאיר אל אסראיל וקל להם אי רגל מן אל אסראיל או מן אלג֗רבא אלד֗כ֗ילין פיה שא אן יקרב קרבאנא עלי צ֗רב מן נד֗ורהם או תברעהם אלתי יקרבונהא ללה לצעידה:

מֻר אהַרֻוןַ וַבַּנִיהִ וַסַאאִרַ אַלִ יִסרַאאִיל וַקֻל לַהֻם אִי רַגֻלֵ מִן אַלִ יִסרַאאִיל אַוְ מִןַ אלגֻ׳רַבַּאאִ אלדַאכִ׳לִיןַ פִיהִם שַׁאאַ אַן יֻקַרִּבַּ קֻרבַּאנַא עַלַי׳ דֻרֻובֵּ מִן נִד׳וּרִהִם וַתַּבַּרֻּעִהִם אַלַּתִי יֻקַרִּבּוּנַהַא לִלָּהִ צַעִידַתַּ

Λάλησον Ααρων καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ καὶ πάσῃ συναγωγῇ Ισραηλ καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτούς Ἄνθρωπος ἄνθρωπος ἀπὸ τῶν υἱῶν Ισραηλ ἢ τῶν υἱῶν τῶν προσηλύτων τῶν προσκειμένων πρὸς αὐτοὺς ἐν Ισραηλ, ὃς ἂν προσενέγκῃ τὰ δῶρα αὐτοῦ κατὰ πᾶσαν ὁμολογίαν αὐτῶν ἢ κατὰ πᾶσαν αἵρεσιν αὐτῶν, ὅσα ἂν προσενέγκωσιν τῷ θεῷ εἰς ὁλοκαύτωμα,

יט לִֽרְצֹנְכֶ֑ם תָּמִ֣ים זָכָ֔ר בַּבָּקָ֕ר בַּכְּשָׂבִ֖ים וּבָֽעִזִּֽים׃

לְרַעֲוָא לְכוֹן שְׁלִים דְּכַר בְּתוֹרַיָּא בְּאִמְּרַיָּא וּבְעִזַּיָּא.

פאלמרתצ֗י מנכם אן יכון צחיחא ד֗כרא מן אלבקר ואלצ֗אן ואלמאעז:

פַלִמֻרתַּצַ׳י׳ מִנכֻּם אַן יַכֻּוןַ דַ׳כַּרַא צַחִיחַא מִןַ אלבַּקַרִ וַאלצַ׳אנִ וַאלּמַאעִזִ

δεκτὰ ὑμῖν ἄμωμα ἄρσενα ἐκ τῶν βουκολίων καὶ ἐκ τῶν προβάτων καὶ ἐκ τῶν αἰγῶν.

כ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־בּ֥וֹ מ֖וּם לֹ֣א תַקְרִ֑יבוּ כִּי־לֹ֥א לְרָצ֖וֹן יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃

כֹּל דְּבֵיהּ מוּמָא לָא תְקָרְבוּן אֲרֵי לָא לְרַעֲוָא יְהֵי לְכוֹן.

וכל מא פיה עיב פלא תקרבוה פאנה לא ירתצ֗א מנכם:

וַכֻּלֻּ מַא פִיהִ עַיְבֹּ לַא תֻקַרִּבּוּנַהֻ פַאִנַּהֻ לַא יֻרתַּצַ׳י׳ מִנכֻּם

πάντα, ὅσα ἂν ἔχῃ μῶμον ἐν αὐτῷ, οὐ προσάξουσιν κυρίῳ, διότι οὐ δεκτὸν ἔσται ὑμῖν.

כא וְאִ֗ישׁ כִּֽי־יַקְרִ֤יב זֶֽבַח־שְׁלָמִים֙ לַיְיָ֔ לְפַלֵּא־נֶ֙דֶר֙ א֣וֹ לִנְדָבָ֔ה בַּבָּקָ֖ר א֣וֹ בַצֹּ֑אן תָּמִ֤ים יִֽהְיֶה֙ לְרָצ֔וֹן כׇּל־מ֖וּם לֹ֥א יִהְיֶה־בּֽוֹ׃

וּגְבַר אֲרֵי יְקָרֵיב נִכְסַת קוּדְשַׁיָּא קֳדָם יְיָ לְפָרָשָׁא נִדְרָא אוֹ לִנְדַבְתָּא בְּתוֹרֵי אוֹ בְעָנָא שְׁלִים יְהֵי לְרַעֲוָא כָּל מוּם לָא יְהֵי בֵיהּ.

וכד֗לך אי אנסאן שא אן יקרב ד֗בח סלאמה ללה תסויג נד֗ר או תברעא מן אלבקר או מן אלג֗נם פאלצחיח הו אלמרתצ֗א מנה לא יכון פיה שי מן אלעיב:

וַכַּדַ׳לִךַּ אִי אִנסַאןֵ שַׁאאַ אַן יֻקַרִּבַּ דַ׳בּחַ סַלַאמַתֵ לִלָּהִ תַּסויגַ׳ נִד׳רֵ אַוְ תַּבַּרֻּעֵ מִןַ אלבַּקַרִ אַוְ מִןַ אלגַ׳נַם ףַ אַלצַחִיחֹ הֻוַ אַלמֻרתַּצַ׳י׳ מִנהֻ לַא יַכֻּוןֻ פִיהִ שַׁיְאַ מִןַ אלעִ יֻובִּ

καὶ ἄνθρωπος, ὃς ἂν προσενέγκῃ θυσίαν σωτηρίου τῷ κυρίῳ διαστείλας εὐχὴν κατὰ αἵρεσιν ἢ ἐν ταῖς ἑορταῖς ὑμῶν ἐκ τῶν βουκολίων ἢ ἐκ τῶν προβάτων, ἄμωμον ἔσται εἰς δεκτόν, πᾶς μῶμος οὐκ ἔσται ἐν αὐτῷ.

כב עַוֶּ֩רֶת֩ א֨וֹ שָׁב֜וּר אוֹ־חָר֣וּץ אֽוֹ־יַבֶּ֗לֶת א֤וֹ גָרָב֙ א֣וֹ יַלֶּ֔פֶת לֹא־תַקְרִ֥יבוּ אֵ֖לֶּה לַיְיָ֑ וְאִשֶּׁ֗ה לֹא־תִתְּנ֥וּ מֵהֶ֛ם עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ לַיְיָ

עֲוִיר אוֹ תְּבִיר אוֹ פְסִיק אוֹ יַבְלָן אוֹ גַּרְבָּן אוֹ חֲזָזָן לָא תְקָרְבוּן אִלֵּין קֳדָם יְיָ וְקוּרְבָּנָא לָא תִתְּנוּן מִנְּהוֹן עַל מַדְבְּחָא קֳדָם יְיָ.

מן עורא או מכסורא או מבתורא או ד֗את ת֗אלול או גרב או חזאז פלא תקדמוהא ללה ולא תגעלו מנהא קרבאנא עלי אלמד֗בח לה:

מִן עַוְרַתֵ אַוְ מַכּסֻורַתֵ אַוְ מַבּתֻורַתֵ אַוְ דַ׳אתִ תַּ׳אלֻולֵ אַוְ בִּהַא גַרַבֹּ אַוְ חִזַאזֹ פַלַא תֻקַרִּבּוּהַא לִלָּהִ וַלַא תַּגעַלֻוא מִנהַא קֻרבַּאנַא עַלַי׳ מַד׳בַּחִ אללָּהִ

τυφλὸν ἢ συντετριμμένον ἢ γλωσσότμητον ἢ μυρμηκιῶντα ἢ ψωραγριῶντα ἢ λιχῆνας ἔχοντα, οὐ προσάξουσιν ταῦτα τῷ κυρίῳ, καὶ εἰς κάρπωσιν οὐ δώσετε ἀπ’ αὐτῶν ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τῷ κυρίῳ.

כג וְשׁ֥וֹר וָשֶׂ֖ה שָׂר֣וּעַ וְקָל֑וּט נְדָבָה֙ תַּעֲשֶׂ֣ה אֹת֔וֹ וּלְנֵ֖דֶר לֹ֥א יֵרָצֶֽה׃

וְתוֹר וְאִמַּר יַתִּיר וְחַסִּיר נְדַבְתָּא תַּעֲבֵיד יָתֵיהּ וּלְנִדְרָא לָא יִתְרְעֵי.

ואי ת֗ור או שאה כאנת גאמזה מדמג֗ה פאצנע עלי גהה אלתברע ואמא עלי גהה אלנד֗ר פלא ירתצ֗א:

וַאִי תַּ׳ורֵ אַוְ שַׁאתֵ כַּאנַתּ גַ׳אמִזַתַּ אַוְ מֻדַמַגַ׳תַּ פַאצנֻעֻוהֻ עַלַי׳ גִהַתִ אלתַּבַּרֻּעִ וַאַמַּא עַלַי׳ גִהַתִ אלנַּדַ׳רִ פַלַא יֻרתַּצַ׳י׳

καὶ μόσχον ἢ πρόβατον ὠτότμητον ἢ κολοβόκερκον, σφάγια ποιήσεις αὐτὰ σεαυτῷ, εἰς δὲ εὐχήν σου οὐ δεχθήσεται.

כד וּמָע֤וּךְ וְכָתוּת֙ וְנָת֣וּק וְכָר֔וּת לֹ֥א תַקְרִ֖יבוּ לַֽיְיָ֑ וּֽבְאַרְצְכֶ֖ם לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃

וְדִמְרִיס וְדִרְסִיס וְדִשְׁלִיף וְדִגְזִיר לָא תְקָרְבוּן קֳדָם יְיָ וּבַאֲרַעְכוֹן לָא תַעְבְּדוּן.

ואלממרוס ואלמדקוק ואלמצול ואלמקטוע לא תקרבוהא ללה ופי בלדאנכם לא תצנעוהא:

וַאלּמַראֻוסֻ וַאלּמַדקֻוקֻ וַאלּמַנצֻולֻ וַאלּמַקטֻועֻ פַלַא תֻקַרִּבּוּהַא לִלָּהִ וַפִי בֻּלדַאנִכֻּם לַא תַּצנַעֻוהַא

θλαδίαν καὶ ἐκτεθλιμμένον καὶ ἐκτομίαν καὶ ἀπεσπασμένον, οὐ προσάξεις αὐτὰ τῷ κυρίῳ καὶ ἐπὶ τῆς γῆς ὑμῶν οὐ ποιήσετε.

כה וּמִיַּ֣ד בֶּן־נֵכָ֗ר לֹ֥א תַקְרִ֛יבוּ אֶת־לֶ֥חֶם אֱלֹהֵיכֶ֖ם מִכׇּל־אֵ֑לֶּה כִּ֣י מׇשְׁחָתָ֤ם בָּהֶם֙ מ֣וּם בָּ֔ם לֹ֥א יֵרָצ֖וּ לָכֶֽם׃

וּמִיַּד בַּר עַמְמִין לָא תְקָרְבוּן יָת קוּרְבַּן אֱלָהֲכוֹן מִכָּל אִלֵּין אֲרֵי חִבּוּלְהוֹן בְּהוֹן מוּמָא בְּהוֹן לָא לְרַעֲוָא יְהוֹן לְכוֹן.

ומן יד אלאמם לא תקבלו קרבאן רבכם אלדאים ופיה שי מן הד֗ה אלעיוב לאן פסאדהא מעהא והו אלעיב אלד֗י פיהא פלא תרתצ֗א מנכם:

וַמִן יַדִאלַאמַם לַא תֻקַרִּבּוּ קֻרבַּאןַ רַבִּכֻּם אַלדַאאִםִ וַפִיהִ שַׁיְאֵ מִן הַדִ׳הִ אלּעִיֻובִּ לִאַןַ פַסַאדַהַא מַעַהַא וַהֻוַ אַלּעַיְבֻּ אַלַּדִ׳י פִיהַא פַלַא תֻרתַּצַ׳י׳ מִנכֻּם

καὶ ἐκ χειρὸς ἀλλογενοῦς οὐ προσοίσετε τὰ δῶρα τοῦ θεοῦ ὑμῶν ἀπὸ πάντων τούτων, ὅτι φθάρματά ἐστιν ἐν αὐτοῖς, μῶμος ἐν αὐτοῖς, οὐ δεχθήσεται ταῦτα ὑμῖν.

כו וַיְדַבֵּ֥ר יְיָ֖ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר.

ת֗ם כלם אללה מוסי תכלימא:

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ תַּכּלִימַא

Καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων

כז שׁ֣וֹר אוֹ־כֶ֤שֶׂב אוֹ־עֵז֙ כִּ֣י יִוָּלֵ֔ד וְהָיָ֛ה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תַּ֣חַת אִמּ֑וֹ וּמִיּ֤וֹם הַשְּׁמִינִי֙ וָהָ֔לְאָה יֵרָצֶ֕ה לְקׇרְבַּ֥ן אִשֶּׁ֖ה לַיְיָ

תּוֹר אוֹ אִמַּר אוֹ עֵז אֲרֵי יִתְיְלֵיד וִיהֵי שִׁבְעָא יוֹמִין בָּתַר אִמֵּיהּ וּמִיּוֹמָא תְּמִינָאָה וּלְהַלְאָה יִתְרְעֵי לְקָרָבָאיחידאה. מתרגם ביטוי היחידאה ״קרבן אשה״ כמו ״להקריב אשה״ הנפוץ. גם תרגום יחידאה קרבן (שֵם) = קר״ב (פועל). קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ.

אי עגל או חמל או גדי ולד פליקם סבעה איאם מע אמה ומן אליום אלת֗אמן פצאעדא ירתצ֗י אן יקרב קרבאנא ללה:

וַאִי עִגלֵ אַוְ חַמַלֵ אַוְ גִדִי אִדַ׳א יֻוְלַדֻ פַליַקֻם סַבּעַתַּ אִיאמֵ מַעַ אֻמִהִ וַמִןַ אליַוְםִ אלתַּ׳אמִןִ פַצַאעִדַא יֻרתַּצַ׳י׳ אַן יֻקַרַּבַּ קֻרבַּאןֹ לִלָּהִ

Μόσχον ἢ πρόβατον ἢ αἶγα, ὡς ἂν τεχθῇ, καὶ ἔσται ἑπτὰ ἡμέρας ὑπὸ τὴν μητέρα, τῇ δὲ ἡμέρᾳ τῇ ὀγδόῃ καὶ ἐπέκεινα δεχθήσεται εἰς δῶρα, κάρπωμα κυρίῳ.

כח וְשׁ֖וֹר אוֹ־שֶׂ֑ה אֹת֣וֹ וְאֶת־בְּנ֔וֹ לֹ֥א תִשְׁחֲט֖וּ בְּי֥וֹם אֶחָֽד׃

וְתוֹרְתָא אוֹ שִׂיתָא לַהּ וְלִבְרַהּ לָא תִכְּסוּן בְּיוֹמָא חַד.

ואלבקרה ואלשאה הי וולדהא פלא תד֗בחוהמא פי יום ואחד:

וַאלּבַּקַרַתֻ וַאלנַּעגַתֻ הִי וַוַלַדֻהַא לַא תַּד׳בַּחֻוהֻמַא פִי יַוְמֵ וַאחִדֵ

καὶ μόσχον ἢ πρόβατον, αὐτὴν καὶ τὰ παιδία αὐτῆς οὐ σφάξεις ἐν ἡμέρᾳ μιᾷ.

כט וְכִֽי־תִזְבְּח֥וּ זֶֽבַח־תּוֹדָ֖ה לַיְיָ֑ לִֽרְצֹנְכֶ֖ם תִּזְבָּֽחוּ׃

וַאֲרֵי תִכְּסוּן נִכְסַת תּוֹדְתָא קֳדָם יְיָ לְרַעֲוָא לְכוֹן תִּכְּסוּן.

ואד֗א ד֗בחתם ד֗בח שכרא ללה פעלי מא ירתצ֗א מנכם אד֗בחוה:

וַאִדַ׳א דַ׳בַּחתַּ דַ׳בּחַ שֻׁכּרֵ לִלָּהִ פַעַלַי׳ מַא יֻרתַּצַ׳י׳ מִנכֻּם אִד׳בַּחֻוהַא

ἐὰν δὲ θύσῃς θυσίαν εὐχὴν χαρμοσύνης κυρίῳ, εἰς δεκτὸν ὑμῖν θύσετε αὐτό·

ל בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ יֵאָכֵ֔ל לֹֽא־תוֹתִ֥ירוּ מִמֶּ֖נּוּ עַד־בֹּ֑קֶר אֲנִ֖י יְיָ

בְּיוֹמָא הַהוּא יִתְאֲכִיל לָא תַשְׁאֲרוּן מִנֵּיהּ עַד צַפְרָא אֲנָא יְיָ.

אן יכון יוכל פי ד֗לך אליום פקט לא תבקון מנה אלי אלגדאה אנא אללה אמרת בד֗לך:

אַן יֻאְכַּלַ פִי דַ׳לִךַּ אַלּיַוְםִ פַקַט לַא יַבּקֻוןַ מִנהֻ אִלַי׳ אַלגַ׳דַאתִ אַנַא אַללָּהֻ אַמַרתֻ בִּדַ׳לִךַּ

αὐτῇ τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ βρωθήσεται, οὐκ ἀπολείψετε ἀπὸ τῶν κρεῶν εἰς τὸ πρωί· ἐγώ εἰμι κύριος.

לא וּשְׁמַרְתֶּם֙ מִצְוֺתַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אֲנִ֖י יְיָ

וְתִטְּרוּן פִּקּוֹדַי וְתַעְבְּדוּן יָתְהוֹן אֲנָא יְיָ.

פאחפט֗ו וצאיאיי ואעמלו בהא אנא אללה אגאזיכם כ֗ירא:

פַאחפַטֻ׳וא וַצַאִיאִי וַאעמַלֻוא בִּהַא אַנַא אַללָּהֻ אַגַּאזִיכֻּם כַ׳יְרַא

Καὶ φυλάξετε τὰς ἐντολάς μου καὶ ποιήσετε αὐτάς.

לב וְלֹ֤א תְחַלְּלוּ֙ אֶת־שֵׁ֣ם קׇדְשִׁ֔י וְנִ֨קְדַּשְׁתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֥י יְיָ֖ מְקַדִּשְׁכֶֽם׃

וְלָא תַחֲלוּן יָת שְׁמָא דְּקוּדְשִׁי וְאֶתְקַדַּשׁ בְּגוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנָא יְיָ מְקַדִּשְׁכוֹן.

ולא תבד֗לו אסם קדסי בל אקדס פי מא בין בני אסראיל אנני אללה מקדסכם:

וַלַא תֻבַּדִ׳לֻוא סםַ קֻדסִי בַּל אַתַּקַדַּסֻ פִימַא בַּיְןַ בַּנִי יִסרַאאִיל אַנַא אַללָּהֻ מֻקַדִּסֻכֻּם

καὶ οὐ βεβηλώσετε τὸ ὄνομα τοῦ ἁγίου, καὶ ἁγιασθήσομαι ἐν μέσῳ τῶν υἱῶν Ισραηλ· ἐγὼ κύριος ὁ ἁγιάζων ὑμᾶς

לג הַמּוֹצִ֤יא אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים אֲנִ֖י יְיָ

דְּאַפֵּיק יָתְכוֹן מֵאַרְעָא דְּמִצְרַיִם לְמִהְוֵי לְכוֹן לֶאֱלָהּ אֲנָא יְיָ.

אלמכ֗רגכם מן בלד מצר לאכון לכם אלאהא אנא אללה אלמעאקב:

אַלּמֻכ׳רִגֻכֻּם מִן בַּלַדִ מִצרַ לִאַכֻּוןַ לַכֻּם אַלּאִלַהַ אַנַא אַללָּהֻ אַלּמֻעַאקִבֻּ

ὁ ἐξαγαγὼν ὑμᾶς ἐκ γῆς Αἰγύπτου ὥστε εἶναι ὑμῶν θεός, ἐγὼ κύριος.

פרק כגתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וַיְדַבֵּ֥ר יְיָ֖ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר.

ת֗ם כלם אללה מוסי תכלימא.

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ תַּכּלִימַא

Καὶ εἶπεν κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων

ב דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם מוֹעֲדֵ֣י יְיָ֔ אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם מִקְרָאֵ֣י קֹ֑דֶשׁ אֵ֥לֶּה הֵ֖ם מוֹעֲדָֽי׃

מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן מוֹעֲדַיָּא דַּייָ דִּתְעָרְעוּן יָתְהוֹן מְעָרְעֵי קַדִּישׁ אִלֵּין אִנּוּן מוֹעֲדָי.

מר בני אסראייל וקל להם אעיאד אללה אלתי יגב אן תסמוהא באסמא כ֗אצה הד֗ה הי אעיאד.

מֻר בַּנִי יִסרַאאִיל וַקֻל לַהֻם אַעיַאדֻ אַללַהַ אַלַּתִּי יַגִבֻּ אַן תֻסַמֻוְהַא בִּאַסמַאאֵ כַ׳אצַּתֵ הַדִ׳הִ הִי אַעיַאדִי

Λάλησον τοῖς υἱοῖς Ισραηλ καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτούς αἱ ἑορταὶ κυρίου, ἃς καλέσετε αὐτὰς κλητὰς ἁγίας, αὗταί εἰσιν ἑορταί μου.

ג שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתוֹן֙ מִקְרָא־קֹ֔דֶשׁ כׇּל־מְלָאכָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ שַׁבָּ֥ת הִוא֙ לַֽיְיָ֔ בְּכֹ֖ל מוֹשְׁבֹֽתֵיכֶֽם׃

שִׁתָּא יוֹמִין תִּתְעֲבֵיד עֲבִידְתָא וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה שַׁבָּא שַׁבָּתָא מְעָרַע קַדִּישׁ כָּל עֲבִידָא לָא תַעְבְּדוּן שַׁבְּתָא הִיא קֳדָם יְיָ בְּכֹל מוֹתְבָנֵיכוֹן.

סתה איאם תצנע אלצנאיע ופי יום אלסאבע עטלה הי סבת ואסם מקדס כל צנאעה לא תעמלו כד֗אך הי סבת ללה פי גמיע מסאכנכם.

סִתַּתֻ אִיאמֵ תֻצנַעֻ אַלצַּנַאאִעֻ וַפִי אַליַוְםִ אלסַּאבִּעִ עֻטלַתֹ הִי סַבּתֹּ אסםֹ מֻקַדַּסֹ כֻּלֻּ צִנַאעַתֵ לַא תַּעמַלֻוא כַּדַ׳אךַּ הֻוַ סַבּתֹּ לִלָּהִ פִי גַמִיעִ מַסַאכִּנִכֻּם

ἓξ ἡμέρας ποιήσεις ἔργα, καὶ τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ σάββατα ἀνάπαυσις κλητὴ ἁγία τῷ κυρίῳ· πᾶν ἔργον οὐ ποιήσεις· σάββατά ἐστιν τῷ κυρίῳ ἐν πάσῃ κατοικίᾳ ὑμῶν.

ד אֵ֚לֶּה מוֹעֲדֵ֣י יְיָ֔ מִקְרָאֵ֖י קֹ֑דֶשׁ אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם בְּמוֹעֲדָֽם׃

אִלֵּין מוֹעֲדַיָּא דַּייָ מְעָרְעֵי קַדִּישׁ דִּתְעָרְעוּן יָתְהוֹן בְּזִמְנֵיהוֹן.

והד֗ה אעיאד אללה אלתי יגב אן תסמוהא כ֗אצה פי אוקאתהא.

הַדִ׳הִ אַעיַאדֻ אַללָּהִ אַלַּתִּי אַסמַאהַא כַ׳אצַּתַּ אַלַּתִּי יַגִבֻּ אַן תֻסַמֻוְהַא פִי אַוְקַאתִהַא

Αὗται αἱ ἑορταὶ τῷ κυρίῳ, κληταὶ ἅγιαι, ἃς καλέσετε αὐτὰς ἐν τοῖς καιροῖς αὐτῶν.

ה בַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֗וֹן בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר לַחֹ֖דֶשׁ בֵּ֣ין הָעַרְבָּ֑יִם פֶּ֖סַח לַיְיָ

בְּיַרְחָא קַדְמָאָה בְּאַרְבְּעַת עַשְׂרָא לְיַרְחָא בֵּין שִׁמְשַׁיָּא פִּסְחָא קֳדָם יְיָ.

פי אלשהר אלאול פי אליום אלארבע עשר מנה בין אלג֗רובין פסח ללה.

פִי אַלשַּׁהרִ אלּאַוַּלִ פִי אַליַוְםִ אלרַאבִּעִ עַשַׁרַ מִנהֻ בַּיְןַ אלגֻ׳רֻובַּיְןִ פַצחֹ לִלָּהִ

ἐν τῷ πρώτῳ μηνὶ ἐν τῇ τεσσαρεσκαιδεκάτῃ ἡμέρᾳ τοῦ μηνὸς ἀνὰ μέσον τῶν ἑσπερινῶν πάσχα τῷ κυρίῳ.

ו וּבַחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֔ה חַ֥ג הַמַּצּ֖וֹת לַיְיָ֑ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים מַצּ֥וֹת תֹּאכֵֽלוּ׃

וּבַחֲמֵישְׁתְּ עַשְׂרָא יוֹמָא לְיַרְחָא הָדֵין חַגָּא דְּפַטִּירַיָּא קֳדָם יְיָ שִׁבְעָא יוֹמִין פַּטִּירָא תֵּיכְלוּן.

ופי אליום אלכ֗אמס עשר מן הד֗א אלשהר חג אלפטיר ללה סבעה איאם תאכלון פטירא.

וַפִי אַליַוְםִ אלּכַ׳אמִסִ עַשַׁרַ מִן הַדַ׳א אַלשַּׁהרִ חַגֻ פַטִירֵ לִלָּהִ סַבּעַתַּ אִיאמֵ תַּאכֻּלֻוןַ פַטִירַא

καὶ ἐν τῇ πεντεκαιδεκάτῃ ἡμέρᾳ τοῦ μηνὸς τούτου ἑορτὴ τῶν ἀζύμων τῷ κυρίῳ· ἑπτὰ ἡμέρας ἄζυμα ἔδεσθε.

ז בַּיּוֹם֙ הָֽרִאשׁ֔וֹן מִקְרָא־קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כׇּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃

בְּיוֹמָא קַדְמָאָה מְעָרַע קַדִּישׁ יְהֵי לְכוֹן כָּל עֲבִידַת פּוּלְחַן לָא תַעְבְּדוּן.

ופי אליום אלאול מנהא אסם מקדש יכן לכם וכל צנאעה מכסב לא תעמלו.

פִי אַליַוְםִ אלּאַוַּלִ מִנהֻ אסמַא מֻקַדַּסַא יַכֻּוןֻ לַכֻּם כֻּלֻּ צַנעַתִ מַכּסַבֵּ לַא תַּעמַלֻוא

καὶ ἡ ἡμέρα ἡ πρώτη κλητὴ ἁγία ἔσται ὑμῖν, πᾶν ἔργον λατρευτὸν οὐ ποιήσετε·

ח וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֛ה לַיְיָ֖ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בַּיּ֤וֹם הַשְּׁבִיעִי֙ מִקְרָא־קֹ֔דֶשׁ כׇּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃

וּתְקָרְבוּן קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ שִׁבְעָא יוֹמִין בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה מְעָרַע קַדִּישׁ כָּל עֲבִידַת פּוּלְחַן לָא תַעְבְּדוּן.

וקרבו קראבינא ללה פי הד֗ה אלסבעה אלאיאם ופי אליום אלסאבע אסם מקדס כל צנאעה מכסב לא תצנעה.

וַקַרִּבּוּ קֻרבַּאנַא לִלָּהִ פִי הַדִ׳הִ אלּאִיאםִ אלסַּבּעַתִ וַפִי אַליַוְםִ אלסַּאבִּעִ אסםֹ מֻקַדַּסֹ כֻּלֻּ צַנעַתִ מַכּסַבֵּ לַא תַּעמַלֻוא

καὶ προσάξετε ὁλοκαυτώματα τῷ κυρίῳ ἑπτὰ ἡμέρας· καὶ ἡ ἑβδόμη ἡμέρα κλητὴ ἁγία ἔσται ὑμῖν, πᾶν ἔργον λατρευτὸν οὐ ποιήσετε.

ט וַיְדַבֵּ֥ר יְיָ֖ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר.

ת֗ם כלם אללה מוסי תכלימא.

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ תַּכּלִימַא

Καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων

י דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ נֹתֵ֣ן לָכֶ֔ם וּקְצַרְתֶּ֖ם אֶת־קְצִירָ֑הּ וַהֲבֵאתֶ֥ם אֶת־עֹ֛מֶר רֵאשִׁ֥ית קְצִירְכֶ֖ם אֶל־הַכֹּהֵֽן׃

מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן אֲרֵי תֵיעֲלוּן לְאַרְעָא דַּאֲנָא יָהֵיב לְכוֹן וְתִחְצְדוּן יָת חֲצָדַהּ וְתַיְתוֹן יָת עוֹמֶר רֵישׁ חֲצָדְכוֹן לְוָת כָּהֲנָא.

מר בני אסראיל וקל להם אד֗א תד֗כ֗לון אלי אלבלד אלד֗י אנא מעטיכם פאחצדו מן זרעהא ואתו בג֗מר אול חצאדכם אלי אלאמאם.

מֻר בַּנִי יִסרַאאִיל וַקֻל לַהֻם אִד׳ תַּדכִ׳לֻוןַ אִלַי׳ אלּבַּלַדִ אלּדִ׳י אַנַא מֻעטִיכֻּם פַאחצֻדֻו מִן זַרעִהִ וַאתֻוא בִּגֻ׳מַרִ אַוַּלִ חַצַאדִכֻּם אִלַי׳ אלּאִמַאםִ

Εἰπὸν τοῖς υἱοῖς Ισραηλ καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτούς Ὅταν εἰσέλθητε εἰς τὴν γῆν, ἣν ἐγὼ δίδωμι ὑμῖν, καὶ θερίζητε τὸν θερισμὸν αὐτῆς, καὶ οἴσετε δράγμα ἀπαρχὴν τοῦ θερισμοῦ ὑμῶν πρὸς τὸν ἱερέα·

יא וְהֵנִ֧יף אֶת־הָעֹ֛מֶר לִפְנֵ֥י יְיָ֖ לִֽרְצֹנְכֶ֑ם מִֽמׇּחֳרַת֙ הַשַּׁבָּ֔ת יְנִיפֶ֖נּוּ הַכֹּהֵֽן׃

וִירִים יָת עוּמְרָא קֳדָם יְיָ לְרַעֲוָא לְכוֹן מִבָּתַר יוֹמָא טָבָא יְרִימִנֵּיהּ כָּהֲנָא.

פיחרכה בין ידי אללה עלי מא ירתצ֗י מנה וליכן תחריכא לה פי ג֗ד אלעטלה.

פַיֻחַרִּכֻּהֻ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ עַלַי׳ מַא יֻרתַּצַ׳י׳ מִנכֻּם וַליַכֻּן תַּחרִיכֻּהֻ לַהֻ מִן גַ׳דִ אלעֻטלַתִ

καὶ ἀνοίσει τὸ δράγμα ἔναντι κυρίου δεκτὸν ὑμῖν, τῇ ἐπαύριον τῆς πρώτης ἀνοίσει αὐτὸ ὁ ἱερεύς.

יב וַעֲשִׂיתֶ֕ם בְּי֥וֹם הֲנִֽיפְכֶ֖ם אֶת־הָעֹ֑מֶר כֶּ֣בֶשׂ תָּמִ֧ים בֶּן־שְׁנָת֛וֹ לְעֹלָ֖ה לַיְיָ

וְתַעְבְּדוּן בְּיוֹם אֲרָמוּתְכוֹן יָת עוּמְרָא אִמַּר שְׁלִים בַּר שַׁתֵּיהּ לַעֲלָתָא קֳדָם יְיָ.

וקרבו פי יום תחריככם לה חמלא צחיחא אבן סנתה צעידה ללה.

וַקַרִּבּוּ פִי יַוְםִ תַּחרִיכִּכֻּם לַהֻ חַמַלַא צַחִיחַא אבּןַ סַנַתִהִ צַעִידַתַּ לִלָּהִ

καὶ ποιήσετε ἐν τῇ ἡμέρᾳ, ἐν ᾗ ἂν φέρητε τὸ δράγμα, πρόβατον ἄμωμον ἐνιαύσιον εἰς ὁλοκαύτωμα τῷ κυρίῳ

יג וּמִנְחָתוֹ֩ שְׁנֵ֨י עֶשְׂרֹנִ֜ים סֹ֣לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֛מֶן אִשֶּׁ֥ה לַיְיָ֖ רֵ֣יחַ נִיחֹ֑חַ וְנִסְכֹּ֥ה יַ֖יִן רְבִיעִ֥ת הַהִֽין׃

וּמִנְחָתֵיהּ תְּרֵין עֶשְׂרוֹנִין סוּלְתָּא דְּפִילָא בִּמְשַׁח קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ לְאִתְקַבָּלָא בְרַעֲוָא וְנִסְכֵּיהּ חַמְרָא רַבְעוּת הִינָא.

ומעה מן אלבר עשרין סמיד מלת֗ותה בדהן קרבאנא מרצ֗יא מקבולא ללה ומזאגה מן אלכ֗מר רבע קסט.

וַמַעַהֻ מִןַ אלבִּרִּ עֻשׁרַאןַ סִמִידֵ מַלתֻותֵ בִּדֻהןֵ קֻרבַּאןֹ מַקבּוּלֹ מֻרצִ׳י לִלָּהִ וַמַזַאגַהֻ מִןַ אלכַ׳מרִ רֻבּעַ קֻסט

Καὶ τὴν θυσίαν αὐτοῦ δύο δέκατα σεμιδάλεως ἀναπεποιημένης ἐν ἐλαίῳ θυσία τῷ κυρίῳ, ὀσμὴ εὐωδίας κυρίῳ καὶ σπονδὴν αὐτοῦ τὸ τέταρτον τοῦ ιν οἴνου.

יד וְלֶ֩חֶם֩ וְקָלִ֨י וְכַרְמֶ֜ל לֹ֣א תֹֽאכְל֗וּ עַד־עֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה עַ֚ד הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־קׇרְבַּ֖ן אֱלֹהֵיכֶ֑ם חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶֽם׃

וּלְחֵים וּקְלֵי וּפֵירוּכָן לָא תֵיכְלוּן עַד כְּרַן יוֹמָא הָדֵין עַד אַיְתוֹאֵיכוֹן יָת קוּרְבָּנָא דֶּאֱלָהֲכוֹן קְיָם עָלַם לְדָרֵיכוֹן בְּכֹל מוֹתְבָנֵיכוֹן.

וכ֗בזא וסויקא ופריכ֗א לא תאכלון אלי ד֗את ד֗לך אליום אלי אן תאתו בקרבאן רבכם רסם אלדהר עלי מר אגיאלכם פי גמיע מסאכנכם.

וַכֻ׳בּזַא וַסַויקַא וַפַרִיךַּא לַא תַּאכֻּלֻוא לַי׳ דַ׳אתִ הַדַ׳א אַלּיַוְם אִלַי׳ אַן תַּאתֻוא בִּקֻרבַּאןִ רַבִּכִּם רַסםַ אַלדַּהרִ עַלַי׳ מַרִּ אַגיַאלִכֻּם פִי גַמִיעִ מַסַאכִּנִכֻּם

καὶ ἄρτον καὶ πεφρυγμένα χίδρα νέα οὐ φάγεσθε ἕως εἰς αὐτὴν τὴν ἡμέραν ταύτην, ἕως ἂν προσενέγκητε ὑμεῖς τὰ δῶρα τῷ θεῷ ὑμῶν· νόμιμον αἰώνιον εἰς τὰς γενεὰς ὑμῶν ἐν πάσῃ κατοικίᾳ ὑμῶν.

טו וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמׇּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹ֖מֶר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּהְיֶֽינָה׃

וְתִמְנוֹן לְכוֹן מִבָּתַר יוֹמָא טָבָא מִיּוֹם אַיְתוֹאֵיכוֹן יָת עוּמְרָא דַּאֲרָמוּתָא שְׁבַע שָׁבוּעָן שַׁלְמָן יִהְוְיָן.

ואחצו מן ג֗ד אלעטלה מן יום גיתכם בג֗מר אלתחריך סבעה אסאביע תאמה תכון.

וַאחצֻוא לַכֻּם מִן גַ׳דִ אלעֻטלַתִ מִן יַוְםִ גִאְתֻם בִּגַ׳מרִ אלתַּחרִיכִּ סַבּעַתַּ אַסַאבִּיעֵ תַּאמַתֵ תַּכֻּוןֻ

Καὶ ἀριθμήσετε ὑμεῖς ἀπὸ τῆς ἐπαύριον τῶν σαββάτων, ἀπὸ τῆς ἡμέρας, ἧς ἂν προσενέγκητε τὸ δράγμα τοῦ ἐπιθέματος, ἑπτὰ ἑβδομάδας ὁλοκλήρους·

טז עַ֣ד מִֽמׇּחֳרַ֤ת הַשַּׁבָּת֙ הַשְּׁבִיעִ֔ת תִּסְפְּר֖וּ חֲמִשִּׁ֣ים י֑וֹם וְהִקְרַבְתֶּ֛ם מִנְחָ֥ה חֲדָשָׁ֖ה לַיְיָ

עַד מִבָּתַר שְׁבוּעֲתָא שְׁבִיעֵיתָא תִּמְנוֹן חַמְשִׁין יוֹמִין וּתְקָרְבוּן מִנְחָתָא חֲדַתָּא קֳדָם יְיָ.

ואלי גד אלאסבוע אלסאבע פיציר גמלה מא תחצונה כ֗מסין יומא וקרבו קרבאנא גדידא ללה.

וַאִלַי׳ גַ׳דִאלאֻסבּוּעִ אלסַּאבִּעִ פַיַכֻּוןֻ גֻמלַתַּ מַא תַּחצֻונַהֻ כַ׳מסִיןַ יַוְמַא וַקַרִּבּוּ קֻרבַּאנַא גַדִידַא לִלָּהִ

ἕως τῆς ἐπαύριον τῆς ἐσχάτης ἑβδομάδος ἀριθμήσετε πεντήκοντα ἡμέρας καὶ προσοίσετε θυσίαν νέαν τῷ κυρίῳ.

יז מִמּוֹשְׁבֹ֨תֵיכֶ֜ם תָּבִ֣יאּוּ ׀ לֶ֣חֶם תְּנוּפָ֗ה שְׁ֚תַּיִם שְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֔ים סֹ֣לֶת תִּהְיֶ֔ינָה חָמֵ֖ץ תֵּאָפֶ֑ינָה בִּכּוּרִ֖ים לַֽיְיָ

מִמּוֹתְבָנֵיכוֹן תַּיְתוֹן לְחֵים אֲרָמוּתָא תַּרְתֵּין גְּרִיצָן תְּרֵין עֶשְׂרוֹנִין סוּלְתָּא יִהְוְיָן חֲמִיעַ יִתְאַפְיָן בִּכּוּרִין קֳדָם יְיָ.

אן תאתו מן מסאכנכם בכם ללתחריך רגיפאן מן עשרון סמדא יכונאן וכ֗מירא יכ֗בזאן המא בכור ללה.

אַן תַּאתֻוא מִן מַסַאכִּנִכִּם בִּכֻ׳בּזֵ לִלתַּחרִיכִּ רַגִ׳יפַיְןִ מִן עֻשׁרַיְןִ סִמִידַ יַכֻּונַאןַ וַכַ׳מִירַא יֻכ׳בַּזַאןַ הֻמַא בֻּכֻּורֹ לִלָּהִ

ἀπὸ τῆς κατοικίας ὑμῶν προσοίσετε ἄρτους ἐπίθεμα, δύο ἄρτους· ἐκ δύο δεκάτων σεμιδάλεως ἔσονται, ἐζυμωμένοι πεφθήσονται πρωτογενημάτων τῷ κυρίῳ.

יח וְהִקְרַבְתֶּ֣ם עַל־הַלֶּ֗חֶם שִׁבְעַ֨ת כְּבָשִׂ֤ים תְּמִימִם֙ בְּנֵ֣י שָׁנָ֔ה וּפַ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר אֶחָ֖ד וְאֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם יִהְי֤וּ עֹלָה֙ לַֽיְיָ֔ וּמִנְחָתָם֙ וְנִסְכֵּיהֶ֔ם אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיְיָ

וּתְקָרְבוּן עַל לַחְמָא שִׁבְעָא אִמְּרִין שַׁלְמִין בְּנֵי שְׁנָא וְתוֹר בַּר תּוֹרֵי חַד וְדִכְרִין תְּרֵין יְהוֹן עֲלָתָא קֳדָם יְיָ וּמִנְחָתְהוֹן וְנִסְכֵּיהוֹן קוּרְבַּן דְּמִתְקַבַּל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ.

וקרבו מע אלרגיפין סבעה חמלאן צחיחא בני סנה ות֗ורא מן אלבקר וכבשין יכונון צעידה ללה וברהמא ומזאגהמא קרבאנא מקבולה מרצ֗יא ללה.

וַקַרִּבּוּ מַעַ אַלרַּגִ׳יפַיְןִ סַבּעַתַּ חַמַלַאןֵ צִחַאחַא בַּנִי סַנַתֵ וַתַּ׳וְרַא מִןַ אלבַּקַרִ וַכַּבּשַׁיְןִ יַכֻּונַאןִ צַעִידַתַּ לִלָּהִ וַבִּרִּהִמַא וַמַזַאגִהִמַא קֻרבַּאןֹ מַקבּוּלֹ מֻרצִ׳י לִלָּהִ

Καὶ προσάξετε μετὰ τῶν ἄρτων ἑπτὰ ἀμνοὺς ἀμώμους ἐνιαυσίους καὶ μόσχον ἕνα ἐκ βουκολίου καὶ κριοὺς δύο ἀμώμους ἔσονται ὁλοκαύτωμα τῷ κυρίῳ καὶ αἱ θυσίαι αὐτῶν καὶ αἱ σπονδαὶ αὐτῶν, θυσίαν ὀσμὴν εὐωδίας τῷ κυρίῳ.

יט וַעֲשִׂיתֶ֛ם שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּ֑את וּשְׁנֵ֧י כְבָשִׂ֛ים בְּנֵ֥י שָׁנָ֖ה לְזֶ֥בַח שְׁלָמִֽים׃

וְתַעְבְּדוּן צְפִיר בַּר עִזִּין חַד לְחַטָּתָא וּתְרֵין אִמְּרִין בְּנֵי שְׁנָא לְנִכְסַת קוּדְשַׁיָּא.

וקרבו איצ֗א עתודא מן אלמעז ללד֗כוה וחמלין אבני סנה לד֗בח אלסלאמה.

וַקַרִּבּוּ אַיְצַ׳א עַתֻודַא מִןַ אלמַאעִזִ לִלזַּכּוַתִ וַחַמַלַיְןַ בַּנִי סַנַתֵ לִדַ׳בּחִ אלסַּלַאמַתִ

καὶ ποιήσουσιν χίμαρον ἐξ αἰγῶν ἕνα περὶ ἁμαρτίας καὶ δύο ἀμνοὺς ἐνιαυσίους εἰς θυσίαν σωτηρίου μετὰ τῶν ἄρτων τοῦ πρωτογενήματος·

כ וְהֵנִ֣יף הַכֹּהֵ֣ן ׀ אֹתָ֡ם עַל֩ לֶ֨חֶם הַבִּכֻּרִ֤ים תְּנוּפָה֙ לִפְנֵ֣י יְיָ֔ עַל־שְׁנֵ֖י כְּבָשִׂ֑ים קֹ֛דֶשׁ יִהְי֥וּ לַיְיָ֖ לַכֹּהֵֽן׃

וִירִים כָּהֲנָא יָתְהוֹן עַל לַחְמָא דְּבִכּוּרַיָּא אֲרָמָא קֳדָם יְיָ עַל תְּרֵין אִמְּרִין קוּדְשָׁא יְהוֹן קֳדָם יְיָ לְכָהֲנָא.

פיחרך מא יגב מנהא אלאמאם מע רגיפי אלבכור תחריכא בין ידי אללה ען אלחמלין ולתכן קדסא ללה תדפע אלי אלאמאם.

פַיַחַרַּכֻּ מַא יַגִבֻּ מִנהֻ אַלּאִמַאם מַעַ רַגִ׳יפַיִּ אלּבִּכֻּורִ תַּחרִיךַּא בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ עַלַי׳ אלּחַמַלַיְן וַלִתַּכֻּוןַ קֻדֻסַא לִלָּהִ תֻדפַעֻ אִלַי׳ אלּאִמַאםִ

καὶ ἐπιθήσει αὐτὰ ὁ ἱερεὺς μετὰ τῶν ἄρτων τοῦ πρωτογενήματος ἐπίθεμα ἔναντι κυρίου μετὰ τῶν δύο ἀμνῶν· ἅγια ἔσονται τῷ κυρίῳ, τῷ ἱερεῖ τῷ προσφέροντι αὐτὰ αὐτῷ ἔσται.

כא וּקְרָאתֶ֞ם בְּעֶ֣צֶם ׀ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כׇּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ חֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם בְּכׇל־מוֹשְׁבֹ֥תֵיכֶ֖ם לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם׃

וּתְעָרְעוּן בִּכְרַן יוֹמָא הָדֵין מְעָרַע קַדִּישׁ יְהֵי לְכוֹן כָּל עֲבִידַת פּוּלְחַן לָא תַעְבְּדוּן קְיָם עָלַם בְּכָל מוֹתְבָנֵיכוֹן לְדָרֵיכוֹן.

וסמו ד֗את ד֗לך אליום אסמא מקדסא יכון לכם וכל צנאעה מכסב לא תצנעו רסם אלדהר פי גמיע מסאכנכם עלי מר אגיאלכם.

וַאַסמֻוא דַ׳אתִ דַ׳לִךַּ אַלּיַוְם אסמַא מֻקַדַּסַא יַכֻּוןֻ לַכֻּם כֻּלֻּ צַנעַתִ מַכּסַבֵּ לַא תַּצנַעֻוא רַסםַ אַלדַּהרִ פִי גַמִיעִ מַסַאכִּנִכֻּם עַלַי׳ מַרִּ אַגיַאלִכֻּם

Καὶ καλέσετε ταύτην τὴν ἡμέραν κλητήν· ἁγία ἔσται ὑμῖν, πᾶν ἔργον λατρευτὸν οὐ ποιήσετε ἐν αὐτῇ· νόμιμον αἰώνιον εἰς τὰς γενεὰς ὑμῶν ἐν πάσῃ τῇ κατοικίᾳ ὑμῶν.

כב וּֽבְקֻצְרְכֶ֞ם אֶת־קְצִ֣יר אַרְצְכֶ֗ם לֹֽא־תְכַלֶּ֞ה פְּאַ֤ת שָֽׂדְךָ֙ בְּקֻצְרֶ֔ךָ וְלֶ֥קֶט קְצִירְךָ֖ לֹ֣א תְלַקֵּ֑ט לֶֽעָנִ֤י וְלַגֵּר֙ תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֔ם אֲנִ֖י יְיָ֥ אֱלֹהֵיכֶֽם׃

וּבְמִחְצַדְכוֹן יָת חֲצָדָא דַּאֲרַעְכוֹן לָא תְשֵׁיצֵי פָּתָא דְּחַקְלָךְ בִּחְצָדָךְ וּלְקָטָא דִּחְצָדָךְ לָא תְלַקֵּיט לְעַנְיֵי וּלְגִיּוֹרֵי תִּשְׁבּוֹק יָתְהוֹן אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן.

ואד֗א חצדתם ד֗לך זרע ריאצ֗כם פלא תסתקץ֗ מרת צ֗יעתך פי חצאדך ונת֗יר זרעך פלא תלקטון ללצ֗עיף ואלג֗ריב אתרכהמא אנא אללה רבכם אגאזיכם כ֗ירא.

וַאִדַ׳א חַצַדתֻם זַרעַ רִיַאצִ׳כֻּם פַלַא תַּסתַּקִצ טַרַףַ צַ׳יְעַתִךַּ פִי חַצַאדִךַּ וַנַתִ׳ירֻ זַרעִךַּ פַלַא תַּלקֻטהֻ בַּל לִלצַ׳עִיפִ וַאלּגַ׳רִיבִּ אִטרַחהֻמַא אַנַא אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם אַגַּאזִיכֻּם כַ׳יְרַא

καὶ ὅταν θερίζητε τὸν θερισμὸν τῆς γῆς ὑμῶν, οὐ συντελέσετε τὸ λοιπὸν τοῦ θερισμοῦ τοῦ ἀγροῦ σου ἐν τῷ θερίζειν σε καὶ τὰ ἀποπίπτοντα τοῦ θερισμοῦ σου οὐ συλλέξεις, τῷ πτωχῷ καὶ τῷ προσηλύτῳ ὑπολείψῃ αὐτά· ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.

כג וַיְדַבֵּ֥ר יְיָ֖ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר.

וכלם אללה מוסי תכלימא:

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ תַּכּלִימַא

Καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων

כד דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר בַּחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֗דֶשׁ יִהְיֶ֤ה לָכֶם֙ שַׁבָּת֔וֹן זִכְר֥וֹן תְּרוּעָ֖ה מִקְרָא־קֹֽדֶשׁ׃

מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמֵימַר בְּיַרְחָא שְׁבִיעָאָה בְּחַד לְיַרְחָא יְהֵי לְכוֹן נְיָחָא דּוּכְרַן יַבָּבָא מְעָרַע קַדִּישׁ.

מר בני אסראיל וקל להם פי אול מן אלשהר [אלסאבע] יכון לכם עטלה תבויק גלבה ואסם מקדס:

מֻר בַּנִי יִסרַאאִיל קַאאִלַא, פִי אַליַוְםִ אלּאַוַּלִ מִןַ אלשַּׁהרִ אלסַּאבִּעִ יַכֻּוןֻ לַכֻּם עֻטלַתַּ וַתַּבּויקַ גַלבַּתֵ אסמַא מֻקַדַּסַא

Λάλησον τοῖς υἱοῖς Ισραηλ λέγων Τοῦ μηνὸς τοῦ ἑβδόμου μιᾷ τοῦ μηνὸς ἔσται ὑμῖν ἀνάπαυσις, μνημόσυνον σαλπίγγων, κλητὴ ἁγία ἔσται ὑμῖν·

כה כׇּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֖ה לַיְיָ

כָּל עֲבִידַת פּוּלְחַן לָא תַעְבְּדוּן וּתְקָרְבוּן קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ.

וכל צנאעה מכסב לא תעמלו וקרבו קרבאנא לאללה.

כֻּלֻּ צַנעַתִ מַכּסַבֵּ לַא תַּעמַלֻוא וַקַרִּבּוּ קֻרבַּאנַא זַאאִדַתַּ לִלָּהִ

πᾶν ἔργον λατρευτὸν οὐ ποιήσετε καὶ προσάξετε ὁλοκαύτωμα κυρίῳ.

כו וַיְדַבֵּ֥ר יְיָ֖ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר.

[ת֗ם כלם אללה מוסי תכלימא.

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ תַּכּלִימַא

Καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων

כז אַ֡ךְ בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹ֩דֶשׁ֩ הַשְּׁבִיעִ֨י הַזֶּ֜ה י֧וֹם הַכִּפֻּרִ֣ים ה֗וּא מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֖ה לַיְיָ

בְּרַם בְּעַשְׂרָא לְיַרְחָא שְׁבִיעָאָה הָדֵין יוֹמָא דְּכִפּוּרַיָּא הוּא מְעָרַע קַדִּישׁ יְהֵי לְכוֹן וּתְעַנּוֹן יָת נַפְשָׁתְכוֹן וּתְקָרְבוּן קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ.

אמא [פי אלעאשר מן הד֗א אלשהר אלסאבע והו יום אלג֗פראן אסמא מקדסא יכון לכם ואג֗יעו] אנפסכם וקרבו קרבאנא זאידא ללה.

אַמַּא פִי אַליַוְםִ אלּעַאשִׁרִ מִן הַדַ׳א אַלשַּׁהרִ אלסַּאבִּעִ וַהֻוַ יַוְם אַלּגֻ׳פרַאןִ אסמַא מֻקַדַּסַא יַכֻּוןֻ לַכֻּם וַאַגועֻוא אַנפֻסַכֻּם וַקַרִּבּוּ קֻרבַּאנַא זַאאִדַתַּ לִלָּהִ

Καὶ τῇ δεκάτῃ τοῦ μηνὸς τοῦ ἑβδόμου τούτου ἡμέρα ἐξιλασμοῦ, κλητὴ ἁγία ἔσται ὑμῖν, καὶ ταπεινώσετε τὰς ψυχὰς ὑμῶν καὶ προσάξετε ὁλοκαύτωμα τῷ κυρίῳ.

כח וְכׇל־מְלָאכָה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֣י י֤וֹם כִּפֻּרִים֙ ה֔וּא לְכַפֵּ֣ר עֲלֵיכֶ֔ם לִפְנֵ֖י יְיָ֥ אֱלֹהֵיכֶֽם׃

וְכָל עֲבִידָא לָא תַעְבְּדוּן בִּכְרַן יוֹמָא הָדֵין אֲרֵי יוֹמָא דְּכִפּוּרַיָּא הוּא לְכַפָּרָא עֲלֵיכוֹן קֳדָם יְיָ אֱלָהֲכוֹן.

וכל עמל לא תעמלו פי ד֗את הד֗א אליום לאנה [יום ג֗פראן לכם יסתג֗פר פיה ענכם בין ידי אללה רבכם.

וַכֻּלֻּ עַמַלֵ לַא תַּעמַלֻוא פִי דַ׳אתִ הַדַ׳א אַלּיַוְם לִאַנַּהֻ יַוְם גֻ׳פרַאןֵ לַכֻּם יֻסתַּג׳פַרֻ פִיהִ עַנכֻּם בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ רַבִּכֻּם

πᾶν ἔργον οὐ ποιήσετε ἐν αὐτῇ τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ· ἔστιν γὰρ ἡμέρα ἐξιλασμοῦ αὕτη ὑμῖν ἐξιλάσασθαι περὶ ὑμῶν ἔναντι κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν.

כט כִּ֤י כׇל־הַנֶּ֙פֶשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־תְעֻנֶּ֔ה בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וְנִכְרְתָ֖ה מֵֽעַמֶּֽיהָ׃

אֲרֵי כָל אֱנָשׁ דְּלָא יִתְעַנֵּי בִּכְרַן יוֹמָא הָדֵין וְיִשְׁתֵּיצֵי מֵעַמֵּיהּ.

וכל אנסן באלג לא י]⁠צום פי ד֗את הד֗א אליום פינקטע מן קומה.

וַכֻּלֻּ אִנסַאןֵ בַּאלִגֵ׳ לַם יַצֻם פִי דַ׳אתִ הַדַ׳א אַלּיַוְם יַנקַטִעֻ מִן קַוְמִהִ

πᾶσα ψυχή, ἥτις μὴ ταπεινωθήσεται ἐν αὐτῇ τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ, ἐξολεθρευθήσεται ἐκ τοῦ λαοῦ αὐτῆς.

ל וְכׇל־הַנֶּ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֤ר תַּעֲשֶׂה֙ כׇּל־מְלָאכָ֔ה בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וְהַֽאֲבַדְתִּ֛י אֶת־הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ׃

וְכָל אֱנָשׁ דְּיַעֲבֵיד כָּל עֲבִידָא בִּכְרַן יוֹמָא הָדֵין וְאוֹבֵיד יָת אֲנָשָׁא הַהוּא מִגּוֹ עַמֵּיהּ.

וכל אנסן יצנע שיא מן אלעמל פי ד֗את הד֗א אליום [אביד ד֗לך אלאנסן מן בין קומה.

וַכֻּלֻּ אִנסַאןֵ יַצנַעֻ שַׁיְאַ מִןַ אלצַּנַאאִעִ פִי דַ׳אתִ דַ׳לִךַּ אַלּיַוְם אֻבִּידֻ דַ׳לִךַּ אַלּאִנסַאןַ מִן בַּיְןִ קַוְמִהִ

καὶ πᾶσα ψυχή, ἥτις ποιήσει ἔργον ἐν αὐτῇ τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ, ἀπολεῖται ἡ ψυχὴ ἐκείνη ἐκ τοῦ λαοῦ αὐτῆς.

לא כׇּל־מְלָאכָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶֽם׃

כָּל עֲבִידָא לָא תַעְבְּדוּן קְיָם עָלַם לְדָרֵיכוֹן בְּכֹל מוֹתְבָנֵיכוֹן.

כד֗אך שיא מן אלצנאיע לא תעמלו רסם אלדהר אל]⁠י מר֯ אג֗יאלכם פי ג֗מיע מסאכנכם.

וַכֻּלֻּ צִנַאעַתֵ לַא תַּעמַלֻוא רַסםַ אַלדַּהרִ עַלַי׳ מַרִּ אַגיַאלִכֻּם פִי גַמִיעִ מַסַאכִּנִכֻּם

πᾶν ἔργον οὐ ποιήσετε· νόμιμον αἰώνιον εἰς τὰς γενεὰς ὑμῶν ἐν πάσαις κατοικίαις ὑμῶν.

לב שַׁבַּ֨ת שַׁבָּת֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם בְּתִשְׁעָ֤ה לַחֹ֙דֶשׁ֙ בָּעֶ֔רֶב מֵעֶ֣רֶב עַד־עֶ֔רֶב תִּשְׁבְּת֖וּ שַׁבַּתְּכֶֽם׃

שַׁבָּא שַׁבָּתָא הוּא לְכוֹן וּתְעַנּוֹן יָת נַפְשָׁתְכוֹן בְּתִשְׁעָא לְיַרְחָא בְּרַמְשָׁא מֵרַמְשָׁא עַד רַמְשָׁא תְּנוּחוּן נְיָחֲכוֹן.

עטלה הי סבת לכם תג֗יעו אנפסכם מן ע⁠[שיה אלתאסע פי אלשהר אלי אלעשא אלת֗אני.

עֻטלַתֹ הִי סַבּתֹּ לַכֻּם ותֻגַוִּעֻוןַ אַנפֻסִכִּם מִן עַשִׁיתִ אלתַּאסִעִ פִי הַדַ׳א אַלשַּׁהרִ אִלַי׳ אלּעַשִׁיִּ אלתַּ׳אנִי תֻעַטִלֻוןַ עַמַלַכֻּם

σάββατα σαββάτων ἔσται ὑμῖν, καὶ ταπεινώσετε τὰς ψυχὰς ὑμῶν· ἀπὸ ἐνάτης τοῦ μηνὸς ἀπὸ ἑσπέρας ἕως ἑσπέρας σαββατιεῖτε τὰ σάββατα ὑμῶν.

לג וַיְדַבֵּ֥ר יְיָ֖ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר.

ת֗ם כלם אללה מוסי תכלימא.

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ תַּכּלִימַא

Καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων

לד דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר בַּחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֜ר י֗וֹם לַחֹ֤דֶשׁ הַשְּׁבִיעִי֙ הַזֶּ֔ה חַ֧ג הַסֻּכּ֛וֹת שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים לַיְיָ

מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמֵימַר בַּחֲמֵישְׁתְּ עַשְׂרָא יוֹמָא לְיַרְחָא שְׁבִיעָאָה הָדֵין חַגָּא דִּמְטַלַּיָּא שִׁבְעָא יוֹמִין קֳדָם יְיָ.

מר בני אסראיל וקל להם מן אליום אלכ֗אמס עשר מן הד֗א אלשהר אלסאבע חג אלמט֗אל סבעה איאם ללה.

מֻר בַּנִי יִסרַאאִיל קַאאִלַא, פִי אַליַוְםִ אלּכַ׳אמִסִ עַשַׁרַ מִןַ אלשַּׁהרִ אלסַּאבִּעִ חַגֻ אַלּמִטַ׳אלִ סַבּעַתֻ אִיאמֵ לִלָּהִ

Λάλησον τοῖς υἱοῖς Ισραηλ λέγων Τῇ πεντεκαιδεκάτῃ τοῦ μηνὸς τοῦ ἑβδόμου τούτου ἑορτὴ σκηνῶν ἑπτὰ ἡμέρας τῷ κυρίῳ.

לה בַּיּ֥וֹם הָרִאשׁ֖וֹן מִקְרָא־קֹ֑דֶשׁ כׇּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃

בְּיוֹמָא קַדְמָאָה מְעָרַע קַדִּישׁ כָּל עֲבִידַת פּוּלְחַן לָא תַעְבְּדוּן.

ופי אליום אלאול אסם מקדס כל צנאעה מכסב לא תעמלו.

פִי אַליַוְםִ אלּאַוַּלִ אסםֹ מֻקַדַּסֹ כֻּלֻּ צַנעַתִ מַכּסַבֵּ לַא תַּעמַלֻוא

καὶ ἡ ἡμέρα ἡ πρώτη κλητὴ ἁγία, πᾶν ἔργον λατρευτὸν οὐ ποιήσετε.

לו שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים תַּקְרִ֥יבוּ אִשֶּׁ֖ה לַיְיָ֑ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֡י מִקְרָא־קֹ֩דֶשׁ֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם וְהִקְרַבְתֶּ֨ם אִשֶּׁ֤ה לַֽיְיָ֙ עֲצֶ֣רֶת הִ֔וא כׇּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃

שִׁבְעָא יוֹמִין תְּקָרְבוּן קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ בְּיוֹמָא תְּמִינָאָה מְעָרַע קַדִּישׁ יְהֵי לְכוֹן וּתְקָרְבוּן קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ כְּנִישִׁין תְּהוֹן כָּל עֲבִידַת פּוּלְחַן לָא תַעְבְּדוּן.

ופי הד֗ה אלסבעה איאם תקרבו קראבינא ללה ופי אליום אלת֗אמן אסם מקדס יכון לכם וקרבו קראבינא זאידא ללה ואמכת֗ו פי ק⁠[דס]⁠ה וכל צנאעה מכסב לא תעמלו.

וַפִי הַדִ׳הִ אלּאִיאםִ אלסַּבּעַתִ תֻקַרִּבּוּןַ קֻרבַּאנַא לִלָּהִ וַפִי אַליַוְםִ אלתַּ׳אמִןִ אסמַא מֻקַדַּסַא יַכֻּוןֻ לַכֻּם וַקַרִּבּוּ קֻרבַּאנַא זַאאִדַתַּ לִלָּהִ וַאמכֻּתֻ׳וא פִי קֻדסִהִ וַכֻּלֻּ צַנעַתִ מַכּסַבֵּ לַא תַּעמַלֻוא

ἑπτὰ ἡμέρας προσάξετε ὁλοκαυτώματα τῷ κυρίῳ· καὶ ἡ ἡμέρα ἡ ὀγδόη κλητὴ ἁγία ἔσται ὑμῖν, καὶ προσάξετε ὁλοκαυτώματα τῷ κυρίῳ· ἐξόδιόν ἐστιν, πᾶν ἔργον λατρευτὸν οὐ ποιήσετε.

לז אֵ֚לֶּה מוֹעֲדֵ֣י יְיָ֔ אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם מִקְרָאֵ֣י קֹ֑דֶשׁ לְהַקְרִ֨יב אִשֶּׁ֜ה לַיְיָ֗ עֹלָ֧ה וּמִנְחָ֛ה זֶ֥בַח וּנְסָכִ֖ים דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ׃

אִלֵּין מוֹעֲדַיָּא דַּייָ דִּתְעָרְעוּן יָתְהוֹן מְעָרְעֵי קַדִּישׁ לְקָרָבָא קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ עֲלָתָא וּמִנְחָתָא נִכְסַת קוּדְשִׁין וְנִסּוּכִין פִּתְגָם יוֹם בְּיוֹמֵיהּ.

הד֗ה אעיאד אללה אתי יג֗ב אן תסמוהא באסמא כ֗אצה ותקרבו פיהא קרבינא ללה מן צעידה ובר וד֗בח ומזא⁠[ג֗] ד֗בח כל יום פי יומה.

הַדִ׳הִ אַעיַאדֻ אַללַהַ אַלַּתִּי יַגִבֻּ אַן תֻסַמֻוְהַא בִּאַסמַאאֵ כַ׳אצַּתֵ וַתֻקַרִּבּוּןַ פִיהַא קַרַאבִּיןַ אללָּהִ מִן צַאעִדַתֵ וַבִּרֵ וַדַ׳בּחֵ וַמַזַאגֵ וַאגִבֻּ כֻּלִּ יַוְמֵ פִי יַוְמִהִ

Αὗται αἱ ἑορταὶ κυρίῳ, ἃς καλέσετε κλητὰς ἁγίας ὥστε προσενέγκαι καρπώματα τῷ κυρίῳ, ὁλοκαυτώματα καὶ θυσίας αὐτῶν καὶ σπονδὰς αὐτῶν τὸ καθ’ ἡμέραν εἰς ἡμέραν

לח מִלְּבַ֖ד שַׁבְּתֹ֣ת יְיָ֑ וּמִלְּבַ֣ד מַתְּנֽוֹתֵיכֶ֗ם וּמִלְּבַ֤ד כׇּל־נִדְרֵיכֶם֙ וּמִלְּבַד֙ כׇּל־נִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר תִּתְּנ֖וּ לַיְיָ

בָּר מִשַּׁבַּיָּא דַּייָ וּבָר מִמַּתְּנָתְכוֹן וּבָר מִכָּל נִדְרֵיכוֹן וּבָר מִכָּל נִדְבָתְכוֹן דְּתִתְּנוּן קֳדָם יְיָ.

מא כ֗לא סבות אללה ומא כ֗לא עטאיכם ונד֗ורכם ותברעכם אלתי תג֗עלונהא ללה.

מַא עַדַא סֻבּוּתֻ אַללָּהִ וַמַא עַדַא עַטַאִיאכֻּם וַנֻד׳וּרֻכֻּם וַתַּבַּרֻּעַכֻּם אַלַּתִי תַּעטֻונַהַא לִלָּהִ

πλὴν τῶν σαββάτων κυρίου καὶ πλὴν τῶν δομάτων ὑμῶν καὶ πλὴν πασῶν τῶν εὐχῶν ὑμῶν καὶ πλὴν τῶν ἑκουσίων ὑμῶν, ἃ ἂν δῶτε τῷ κυρίῳ.

לט אַ֡ךְ בַּחֲמִשָּׁה֩ עָשָׂ֨ר י֜וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י בְּאׇסְפְּכֶם֙ אֶת־תְּבוּאַ֣ת הָאָ֔רֶץ תָּחֹ֥גּוּ אֶת־חַג־יְיָ֖ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בַּיּ֤וֹם הָֽרִאשׁוֹן֙ שַׁבָּת֔וֹן וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁמִינִ֖י שַׁבָּתֽוֹן׃

בְּרַם בַּחֲמֵישְׁתְּ עַשְׂרָא יוֹמָא לְיַרְחָא שְׁבִיעָאָה בְּמִכְנַשְׁכוֹן יָת עֲלַלְתָּא דְּאַרְעָא תֵּיחֲגוּן יָת חַגָּא קֳדָם יְיָ שִׁבְעָא יוֹמִין בְּיוֹמָא קַדְמָאָה נְיָחָא וּבְיוֹמָא תְּמִינָאָה נְיָחָא.

ואמא פי אליום אלכ֗אמס עשר מן אלשהר אלסאבע פי אואן ג֗מעכם גלה אלארץ׳ פת⁠[חגו] חג אללה סבעה איאם ופי אליום אלאול מנהא עטלה ופי אליום אלת֗אמן עטלה.

אַמַּא פִי אַליַוְםִ אלּכַ׳אמִסִ עַשַׁרַ מִןַ אלשַּׁהרִ אלסַּאבִּעִ פִי אַוַאןִ גַמעִכֻּם גַ׳לַתִ אלּאַרץִ׳ תַּחֻגּוּןַ חַגַא לִלָּהִ סַבּעַתַּ אִיאמֵ פִי אַליַוְםִ אלּאַוַּלִ מִנהַא עֻטלַתֹ וַפִי אַליַוְםִ אלתַּ׳אמִןִ עֻטלַתֹ

Καὶ ἐν τῇ πεντεκαιδεκάτῃ ἡμέρᾳ τοῦ μηνὸς τοῦ ἑβδόμου τούτου, ὅταν συντελέσητε τὰ γενήματα τῆς γῆς, ἑορτάσετε τῷ κυρίῳ ἑπτὰ ἡμέρας· τῇ ἡμέρᾳ τῇ πρώτῃ ἀνάπαυσις, καὶ τῇ ἡμέρᾳ τῇ ὀγδόῃ ἀνάπαυσις.

מ וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֗וֹן פְּרִ֨י עֵ֤ץ הָדָר֙ כַּפֹּ֣ת תְּמָרִ֔ים וַעֲנַ֥ף עֵץ־עָבֹ֖ת וְעַרְבֵי־נָ֑חַל וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵ֛י יְיָ֥ אֱלֹהֵיכֶ֖ם שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃

וְתִסְּבוּן לְכוֹן בְּיוֹמָא קַדְמָאָה פֵּירֵי אִילָנָא אֶתְּרוֹגִין לוֹלַבִּין וַהֲדַסִּין וְעַרְבִין דִּנְחַל וְתִחְדוֹן קֳדָם יְיָ אֱלָהֲכוֹן שִׁבְעָא יוֹמִין.

וכ֗ד֗ו פי אליום אלאול מן ת֗מר שג֗רה אלאתרג֗ ומן לב אלנכ֗ל ומן א֯גצאן עוד עלי צנעה אלט֗פר ומן גרב [אל]⁠ואד ואפרחו בין ידי אללה רבכם סבע איאם.

וַכֻ׳ד׳וּ לַכֻּם פִי אַליַוְםִ אלּאַוַּלִ מִן תַּ׳מַרִ שַׁגַרִ אלּאַתּרַאגִ וַמִן לֻבִּ אלנַּכ׳לִ וַמִן אַג׳צַאןִ עֻודִאלאַסִ עַלַי׳ צַנעַתִ אלצַּ׳פרִ וַמִן גַ׳רַבִּ אלּוַאדִי וַאפרַחֻוא בִּהַא בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ רַבִּכֻּם סַבּעַתַּ אִיאמֵ

καὶ λήμψεσθε τῇ ἡμέρᾳ τῇ πρώτῃ καρπὸν ξύλου ὡραῖον καὶ κάλλυνθρα φοινίκων καὶ κλάδους ξύλου δασεῖς καὶ ἰτέας καὶ ἄγνου κλάδους ἐκ χειμάρρου εὐφρανθῆναι ἔναντι κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν ἑπτὰ ἡμέρας

מא וְחַגֹּתֶ֤ם אֹתוֹ֙ חַ֣ג לַֽיְיָ֔ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בַּחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֖י תָּחֹ֥גּוּ אֹתֽוֹ׃

וְתֵיחֲגוּן יָתֵיהּ חַגָּא קֳדָם יְיָ שִׁבְעָא יוֹמִין בְּשַׁתָּא קְיָם עָלַם לְדָרֵיכוֹן בְּיַרְחָא שְׁבִיעָאָה תֵּיחֲגוּן יָתֵיהּ.

וחג֗ו ד֗לך חג֗א ללה סבעה איאם פי אלסנה כד֗אך רסם אלדהר עלי מר אגיאלכם פי אלשהר אלסאבע תחג֗ונה.

וַחֻגּוּ דַ׳לִךַּ חַגַא לִלָּהִ סַבּעַתַּ אִיאמֵ פִי אַלסַּנַתִ רַסםַ אַלדַּהרִ עַלַי׳ מַרִּ אַגיַאלִכֻּם פִי אַלשַּׁהרִ אלסַּאבִּעִ תַּחֻגּוּנַהֻ

τοῦ ἐνιαυτοῦ· νόμιμον αἰώνιον εἰς τὰς γενεὰς ὑμῶν· ἐν τῷ μηνὶ τῷ ἑβδόμῳ ἑορτάσετε αὐτήν.

מב בַּסֻּכֹּ֥ת תֵּשְׁב֖וּ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים כׇּל־הָֽאֶזְרָח֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל יֵשְׁב֖וּ בַּסֻּכֹּֽת׃

בִּמְטַלַּיָּא תִּתְּבוּן שִׁבְעָא יוֹמִין כָּל יַצִּיבָא בְּיִשְׂרָאֵל יִתְּבוּן בִּמְטַלַּיָּא.

ואג֗לסו פי אלמט֗אל סבעה איאם לאמרין כל צריחי מ⁠[ן] אל אסראלי֯א֯ פי אלמט֗אל איצ֗א.

וַאִגלִסֻוא פִי אלּמִטַ׳אלִ סַבּעַתַּ אִיאמֵ לִאַמרִי וַכֻּלֻּ צַרִיחֵ מִן אַלִ יִסרַאאִיל יַגלִסֻ פִי אלּמִטַ׳אלִ

ἐν σκηναῖς κατοικήσετε ἑπτὰ ἡμέρας, πᾶς ὁ αὐτόχθων ἐν Ισραηλ κατοικήσει ἐν σκηναῖς,

מג לְמַ֘עַן֮ יֵדְע֣וּ דֹרֹֽתֵיכֶם֒ כִּ֣י בַסֻּכּ֗וֹת הוֹשַׁ֙בְתִּי֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּהוֹצִיאִ֥י אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְיָ֥ אֱלֹהֵיכֶֽם׃

בְּדִיל דְּיִדְּעוּן דָּרֵיכוֹן אֲרֵי בִּמְטַלַּת עֲנָנִיכדברי ר״ע בספרא: רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: ״סֻכּוֹת״, עֲנָנֵי כָבוֹד הָיוּ. אוֹתֵיבִית יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאַפָּקוּתִי יָתְהוֹן מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן.

לכי יעלם אג֗יאלכם אני אללה רבכם אג֗לסת בני אסראיל פי ט֗לאל מן גמאמי חין אכ֗רג֗תהם מן ארץ֗ מצר:

לִכַּיְ יַעלַםַ אַגיַאלֻכֻּם אַנִּי אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם אַגלַסתֻ בַּנִי יִסרַאאִיל פִי טִ׳לַאלֵ מִן גַ׳מַאמִי חִיןַ אַכ׳רַגתֻהֻם מִן בַּלַדִ מִצרַ אַנַא אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם צַאדִקֻ אַלּוַעדִ

ὅπως ἴδωσιν αἱ γενεαὶ ὑμῶν ὅτι ἐν σκηναῖς κατῴκισα τοὺς υἱοὺς Ισραηλ ἐν τῷ ἐξαγαγεῖν με αὐτοὺς ἐκ γῆς Αἰγύπτου· ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.

מד וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה אֶֽת־מֹעֲדֵ֖י יְיָ֑ אֶל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃

וּמַלֵּיל מֹשֶׁה יָת סְדַר מוֹעֲדַיָּא דַּייָ וְאַלֵּיפִנּוּן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.

פכ֗אטב מ⁠[וסי] ב֯ני אסראיל באעיאד אללה:

פַכַ׳אטַבַּ מֻושִׁהֻ בִּאַעיַאדִ אללָּהִ בַּנִי יִסרַאאִיל

Καὶ ἐλάλησεν Μωϋσῆς τὰς ἑορτὰς κυρίου τοῖς υἱοῖς Ισραηλ.

פרק כדתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וַיְדַבֵּ֥ר יְיָ֖ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר.

ת֗ם כלם אללה מוסי תכלימא.

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ תַּכּלִימַא

Καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων

ב צַ֞ו אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃

פַּקֵּיד יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסְּבוּן לָךְ מְשַׁח זֵיתָא דָּכְיָא כָּתִישָׁא לְאַנְהָרָא לְאַדְלָקָא בּוֹצִינַיָּא תְּדִירָא.

אוצי בני אסראיל אן יאתון בדהן זיתון צאפי פי מן אלמדוק ללאצ֗אאה תסרג מנה אלסרג דאימא.

אַוְצִ בַּנִי יִסרַאאִיל אַן יַאתֻוךַּ בִּדֻהַאןִ זַיְתֵ צַאףֵ מַדקֻוקֵ לִלאִצַ׳אאַתִ לִסַרגִ אלסִּרַאגַ בִּהִ דַאאִמַא

Ἔντειλαι τοῖς υἱοῖς Ισραηλ καὶ λαβέτωσάν μοι ἔλαιον ἐλάινον καθαρὸν κεκομμένον εἰς φῶς καῦσαι λύχνον διὰ παντός.

ג מִחוּץ֩ לְפָרֹ֨כֶת הָעֵדֻ֜ת בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד יַעֲרֹךְ֩ אֹת֨וֹ אַהֲרֹ֜ן מֵעֶ֧רֶב עַד־בֹּ֛קֶר לִפְנֵ֥י יְיָ֖ תָּמִ֑יד חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם׃

מִבַּרָא לְפָרוּכְתָּא דְּסָהֲדוּתָא בְּמַשְׁכַּן זִמְנָא יַסְדַּר יָתֵיהּ אַהֲרֹן מֵרַמְשָׁא עַד צַפְרָא קֳדָם יְיָ תְּדִירָא קְיָם עָלַם לְדָרֵיכוֹן.

כ֗ארג סגף אלשהאדה פי כ֗בא אלמחצ֗ר ינצ֗דה הרון מן אלליל אלי אלצבח בין ידי אללה דאימא רסם אלדהר עלי מר אגיאלכם.

כַ׳ארִגַ סַגַפִ אלשַּׁהַאדַתִ פִי כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ יַנצֻ׳דֻהֻ אהַרֻוןֻ מִןַ אלעַשִׁיִּ אִלַי׳ אַלצַּבַּאחִ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ דַאאִמַא רַסםַ אַלדַּהרִ

ἔξωθεν τοῦ καταπετάσματος ἐν τῇ σκηνῇ τοῦ μαρτυρίου καύσουσιν αὐτὸν Ααρων καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ ἀπὸ ἑσπέρας ἕως πρωῒ ἐνώπιον κυρίου ἐνδελεχῶς· νόμιμον αἰώνιον εἰς τὰς γενεὰς ὑμῶν.

ד עַ֚ל הַמְּנֹרָ֣ה הַטְּהֹרָ֔ה יַעֲרֹ֖ךְ אֶת־הַנֵּר֑וֹת לִפְנֵ֥י יְיָ֖ תָּמִֽיד׃

עַל מְנָרְתָא דָּכִיתָא יַסְדַּר יָת בּוֹצִינַיָּא קֳדָם יְיָ תְּדִירָא.

עלי אלמנארה אלטאהרה יצפהא בין ידי אללה דאימא.

עַלַי׳ אלּמַנַארַתִ אלטַאהִרַתִ יַצִפֻהַא בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ דַאאִמַא

ἐπὶ τῆς λυχνίας τῆς καθαρᾶς καύσετε τοὺς λύχνους ἔναντι κυρίου ἕως τὸ πρωί.

ה וְלָקַחְתָּ֣ סֹ֔לֶת וְאָפִיתָ֣ אֹתָ֔הּ שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֖ה חַלּ֑וֹת שְׁנֵי֙ עֶשְׂרֹנִ֔ים יִהְיֶ֖ה הַֽחַלָּ֥ה הָאֶחָֽת׃

וְתִסַּב סוּלְתָּא וְתֵיפֵי יָתַהּ תַּרְתַּא עֶשְׂרֵי גְּרִיצָן תְּרֵין עֶשְׂרוֹנִין תְּהֵי הָוְיָאעי׳ מש״כ בזה יא״ר ובאורי אוקלוס שעפטעל. גְּרִיצְתָא חֲדָא.

וכ֗ד סמידא פאכ֗בזה י״ב גרדקה וליכן כל גרדקה מן עשרון.

וַכֻ׳ד׳ סַמִידַא וַאכ׳בֻּזהֻ את׳נַתַּיְ עַשַׁרַ גַרדַקַתַּ וַלִתַּכֻּוןַ כֻּלֻּ גַרדַקַתֵ מִן עִשׁרַיןִ

Καὶ λήμψεσθε σεμίδαλιν καὶ ποιήσετε αὐτὴν δώδεκα ἄρτους, δύο δεκάτων ἔσται ὁ ἄρτος ὁ εἷς·

ו וְשַׂמְתָּ֥ אוֹתָ֛ם שְׁתַּ֥יִם מַֽעֲרָכ֖וֹת שֵׁ֣שׁ הַֽמַּעֲרָ֑כֶת עַ֛ל הַשֻּׁלְחָ֥ן הַטָּהֹ֖ר לִפְנֵ֥י יְיָ

וּתְשַׁוֵּי יָתְהוֹן תַּרְתֵּין סִדְרִין שֵׁית סִדְרָא עַל פָּתוּרָא דָּכְיָא קֳדָם יְיָ.

וצירהא צפין סתה פי כל צף עלי אלמאידה אלטאהר בין ידי אללה.

וַצַיִּרהֻמַא צַפַיְןֵ סִתַּתֹ פִי כֻּלִּ צַףֵ עַלַי׳ אלּמַאאִדַתִ אלטַאהִרַתִ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ

καὶ ἐπιθήσετε αὐτοὺς δύο θέματα, ἓξ ἄρτους τὸ ἓν θέμα, ἐπὶ τὴν τράπεζαν τὴν καθαρὰν ἔναντι κυρίου.

ז וְנָתַתָּ֥ עַל־הַֽמַּעֲרֶ֖כֶת לְבֹנָ֣ה זַכָּ֑ה וְהָיְתָ֤ה לַלֶּ֙חֶם֙ לְאַזְכָּרָ֔ה אִשֶּׁ֖ה לַֽיְיָ

וְתִתֵּין עַל סִדְרָא לְבוֹנְתָא דָּכִיתָא וּתְהֵי לִלְחֵים לְאַדְכָרָא קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ.

ותגעל עלי כל צף לבאן דכיא וליכן ען אלכ֗בז פיחא מקרבא ללה.

וַאגעַל עַלַי׳ כֻּלִּ צַףֵ לִבַּאנַא דַ׳כִּיתַּ וַליַכֻּן עַןִ אלכֻ׳בּזִ פִיְחַא מֻקַרַּבַּא לִלָּהִ

καὶ ἐπιθήσετε ἐπὶ τὸ θέμα λίβανον καθαρὸν καὶ ἅλα, καὶ ἔσονται εἰς ἄρτους εἰς ἀνάμνησιν προκείμενα τῷ κυρίῳ.

ח בְּי֨וֹם הַשַּׁבָּ֜ת בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֗ת יַֽעַרְכֶ֛נּוּ לִפְנֵ֥י יְיָ֖ תָּמִ֑יד מֵאֵ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃

בְּיוֹמָא דְּשַׁבְּתָא בְּיוֹמָא דְּשַׁבְּתָא יַסְדְּרִנֵּיהּ קֳדָם יְיָ תְּדִירָא מִן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קְיָם עָלַם.

פי כל סבת י⁠[נ]⁠צ֗דה בין ידי אללה דאימא מן ענד בני אסראיל רסם אלדהר.

וַפִי כֻּלִּ יַוְםִ סַבּתֵ יַצִפֻהַא בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ דַאאִמַא מִן עִנדִבַּנִי יִסרַאאִיל עַהדַ אַלדַּהרִ

τῇ ἡμέρᾳ τῶν σαββάτων προθήσεται ἔναντι κυρίου διὰ παντὸς ἐνώπιον τῶν υἱῶν Ισραηλ διαθήκην αἰώνιον.

ט וְהָֽיְתָה֙ לְאַהֲרֹ֣ן וּלְבָנָ֔יו וַאֲכָלֻ֖הוּ בְּמָק֣וֹם קָדֹ֑שׁ כִּ֡י קֹ֩דֶשׁ֩ קׇֽדָשִׁ֨ים ה֥וּא ל֛וֹ מֵאִשֵּׁ֥י יְיָ֖ חׇק־עוֹלָֽם׃

וּתְהֵי לְאַהֲרֹן וְלִבְנוֹהִי וְיֵיכְלוּנֵּיהּ בַּאֲתַר קַדִּישׁ אֲרֵי קֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הוּא לֵיהּ מִקּוּרְבָּנַיָּא דַּייָ קְיָם עָלַם.

ת֗ם תדפע אלי הרון ובניה יאכלונהא פי מוצ֗ע מקדס פאנה להם מן כ֗ואץ אלאקדאס מן קרבן אללה רסם אלדהר.

תֻ׳םַּ יֻדפַעֻ אִלַי׳ אהַרֻוןַ וַבַּנִיהִ יַאכֻּלֻונַהֻ פִי מַוְצִ׳עֵ מֻתַּקַדַּסֵ לִאַנַּהֻ לַהֻם מִן כַ׳וַאצִ אלּאַקדַאסִ מִן קַרַאבִּיןִ אללָּהִ רַסםַ אַלדַּהרִ

καὶ ἔσται Ααρων καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ, καὶ φάγονται αὐτὰ ἐν τόπῳ ἁγίῳ· ἔστιν γὰρ ἅγια τῶν ἁγίων τοῦτο αὐτῷ ἀπὸ τῶν θυσιαζομένων τῷ κυρίῳ, νόμιμον αἰώνιον.

י וַיֵּצֵא֙ בֶּן־אִשָּׁ֣ה יִשְׂרְאֵלִ֔ית וְהוּא֙ בֶּן־אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּנָּצוּ֙ בַּֽמַּחֲנֶ֔ה בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִ֔ית וְאִ֖ישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִֽי׃

וּנְפַק בַּר אִתְּתָא בַת יִשְׂרָאֵל וְהוּא בַּר גְּבַר מִצְרַאי בְּגוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאִתְנְצִיאוּ בְּמַשְׁרִיתָא בַּר אִתְּתָא בַת יִשְׂרָאֵל וְגוּבְרָא בַּר יִשְׂרָאֵל.

ולמא קאם אבן אמראה אסראליה והו אבן רגל מצרי פימא בין בני אסראייל תנאצא פי אלעסכר הד֗א אלאבן אלאסראילייה ורגל אסראיילי.

פַכַ׳רַגַ אִבּןֻ אִמרַאַתֵ יִסרַאאִיל, וַהֻוַ אִבּןֻ רַגֻלֵ מִצרִי פִימַא בַּיְןַ בַּנִי יִסרַאאִיל פַתַּנַאצַהַא פִי אַלמֻעַסכַּרִ הַדַ׳א אִבּןֻ אַליסרַאאִיליִתִ וַאלרַּגֻלֻ אַלּיסרַאאִיליִ

Καὶ ἐξῆλθεν υἱὸς γυναικὸς Ισραηλίτιδος καὶ οὗτος ἦν υἱὸς Αἰγυπτίου ἐν τοῖς υἱοῖς Ισραηλ, καὶ ἐμαχέσαντο ἐν τῇ παρεμβολῇ ὁ ἐκ τῆς Ισραηλίτιδος καὶ ὁ ἄνθρωπος ὁ Ισραηλίτης,

יא וַ֠יִּקֹּ֠ב בֶּן־הָֽאִשָּׁ֨ה הַיִּשְׂרְאֵלִ֤ית אֶת־הַשֵּׁם֙ וַיְקַלֵּ֔ל וַיָּבִ֥יאוּ אֹת֖וֹ אֶל־מֹשֶׁ֑ה וְשֵׁ֥ם אִמּ֛וֹ שְׁלֹמִ֥ית בַּת־דִּבְרִ֖י לְמַטֵּה־דָֽן׃

וּפָרֵישׁ בַּר אִתְּתָא בַת יִשְׂרָאֵל יָת שְׁמָא וְאַרְגֵּיז וְאֵיתִיאוּ יָתֵיהּ לְוָת מֹשֶׁה וְשׁוֹם אִמֵּיהּ שְׁלוֹמִית בַּת דִּבְרִי לְשִׁבְטָא דְּדָן.

וסב אבן אלאסראילייה אלאסם ושתמה פאתי בה אלי מוסי וכאן אסם אמה שלומית אבנת דברי מן סבט דן.

פַסַבַּ אִבּןֻ אַלּמַראַתִ אלּיסרַאאִיליִתִ אַלּאִסםַ וַשַׁתַּמַהֻ פַאתֻוא בִּהִ אִלַי׳ מֻושִׁהַ וַכַּאןַ אסם אֻמִהִ שִׁילֻומִיתּ בִּנתִ דִבּרִי מִן סִבּטִ דַאןַ

καὶ ἐπονομάσας ὁ υἱὸς τῆς γυναικὸς τῆς Ισραηλίτιδος τὸ ὄνομα κατηράσατο, καὶ ἤγαγον αὐτὸν πρὸς Μωυσῆν· καὶ τὸ ὄνομα τῆς μητρὸς αὐτοῦ Σαλωμιθ θυγάτηρ Δαβρι ἐκ τῆς φυλῆς Δαν.

יב וַיַּנִּיחֻ֖הוּ בַּמִּשְׁמָ֑ר לִפְרֹ֥שׁ לָהֶ֖ם עַל־פִּ֥י יְיָ

וְאַסְרוּהִי בְּבֵית מַטְּרָא עַד דְּיִתְפָּרַשׁ לְהוֹן עַל גְּזֵירַת מֵימְרָא דַּייָ.

פוצעוה פי אלחבס ליבין להם אמרה ען קול אללה.

פַוַצַ׳עֻוהֻ פִי אַלחַבּסִ לִיֻבַּיןַ לַהֻם אַמרֻהֻ עַן קַוְלִ אללָּהִ

καὶ ἀπέθεντο αὐτὸν εἰς φυλακὴν διακρῖναι αὐτὸν διὰ προστάγματος κυρίου.

יג וַיְדַבֵּ֥ר יְיָ֖ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר.

פכלם אללה מוסי תכלימא.

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ תַּכּלִימַא

καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων

יד הוֹצֵ֣א אֶת־הַֽמְקַלֵּ֗ל אֶל־מִחוּץ֙ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְסָמְכ֧וּ כׇֽל־הַשֹּׁמְעִ֛ים אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־רֹאשׁ֑וֹ וְרָגְמ֥וּ אֹת֖וֹ כׇּל־הָעֵדָֽה׃

אַפֵּיק יָת דְּאַרְגֵּיז לְמִבַּרָא לְמַשְׁרִיתָא וְיִסְמְכוּן כָּל דִּשְׁמַעוּ יָת יְדֵיהוֹן עַל רֵישֵׁיהּ וְיִרְגְּמוּן יָתֵיהּ כָּל כְּנִשְׁתָּא.

אכ֗רג אלשאתם כ֗ארג אלעסכר וליסנד כל מן סמעה אידיהם עלי ראסה ולירגמה גמיע אהל אלמחצ֗ר.

אַכ׳רִגִ אלשַׁאתִםַ אִלַי׳ כַ׳ארִגִ אלמֻעַסכַּרִ וַיַסנֻדֻ כֻּלֻּ מַן סַמִעַהֻ אִיאדִיהֻם עַלַי׳ רַאסִהִ וַלִיַרגִמַהֻ גַמִיעֻ אַהלִ אלּמַחצַ׳רִ רַגמַא

Ἐξάγαγε τὸν καταρασάμενον ἔξω τῆς παρεμβολῆς, καὶ ἐπιθήσουσιν πάντες οἱ ἀκούσαντες τὰς χεῖρας αὐτῶν ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ, καὶ λιθοβολήσουσιν αὐτὸν πᾶσα ἡ συναγωγή.

טו וְאֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ כִּֽי־יְקַלֵּ֥ל אֱלֹהָ֖יו וְנָשָׂ֥א חֶטְאֽוֹ׃

וְעִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּמַלֵּיל לְמֵימַר גְּבַר גְּבַר אֲרֵי יַרְגֵּיז קֳדָם אֱלָהֵיהּ וִיקַבֵּיל חוֹבֵיהּ.

ומר בני אסראיל וקל להם אי אנסאן שתם רבה פקד חמל וזרא עט֗ימא.

וַמֻר בַּנִי יִסרַאאִיל וַקֻל לַהֻם אִי אִנסַאןֵ שַׁתַּםַ רַבַּהִ פַקַד חַמַלַ וזרַהֻ

καὶ τοῖς υἱοῖς Ισραηλ λάλησον καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτούς Ἄνθρωπος, ὃς ἐὰν καταράσηται θεόν, ἁμαρτίαν λήμψεται·

טז וְנֹקֵ֤ב שֵׁם־יְיָ֙ מ֣וֹת יוּמָ֔ת רָג֥וֹם יִרְגְּמוּ־ב֖וֹ כׇּל־הָעֵדָ֑ה כַּגֵּר֙ כָּֽאֶזְרָ֔ח בְּנׇקְבוֹ־שֵׁ֖ם יוּמָֽת׃

וְדִיפָרֵישׁ שְׁמָא דַּייָ אִתְקְטָלָא יִתְקְטִיל מִרְגָּם יִרְגְּמוּן בֵּיהּ כָּל כְּנִשְׁתָּא גִּיּוֹרָא כְּיַצִּיבָא בְּפָרָשׁוּתֵיהּ שְׁמָא יִתְקְטִיל.

ומן שתם כד֗אך פליקתל [קתלא] ולירגמה גמיע אלמחצ֗ר רגמא ואלצריח כאלדכ֗יל סוא⁠[א איהמא] סב אלאסם פליקתל.

וַמַן סַבַּהֻ כַּדַ׳אךַּ פַליֻקתַּל קַתּלַא לִיַרגִמהֻ גַמִיעֻ אַהלַ אַלּמַחצַ׳רִ רַגמַא אַלדַּכִ׳ילֻ כַּאלצַרִיחֻ סִוַאאַ אִיהֻמַא סַבַּ אַלּאִסםִ פַליֻקתַּל

ὀνομάζων δὲ τὸ ὄνομα κυρίου θανάτῳ θανατούσθω· λίθοις λιθοβολείτω αὐτὸν πᾶσα συναγωγὴ Ισραηλ· ἐάν τε προσήλυτος ἐάν τε αὐτόχθων, ἐν τῷ ὀνομάσαι αὐτὸν τὸ ὄνομα κυρίου τελευτάτω.

יז וְאִ֕ישׁ כִּ֥י יַכֶּ֖ה כׇּל־נֶ֣פֶשׁ אָדָ֑ם מ֖וֹת יוּמָֽת׃

וּגְבַר אֲרֵי יִקְטוֹל כָּל נַפְשָׁא דַּאֲנָשָׁא אִתְקְטָלָא יִתְקְטִיל.

ואי אנסאן קתל אחדא מן נפוס אלנאס פליקתל קתלא.

וַאִי אִנסַאןֵ קַתַּלַ וַאחִדַתֵ מִן נֻפֻוסִ אלנַּאסִ פַליֻקתַּל

καὶ ἄνθρωπος, ὃς ἂν πατάξῃ ψυχὴν ἀνθρώπου καὶ ἀποθάνῃ, θανάτῳ θανατούσθω.

יח וּמַכֵּ֥ה נֶֽפֶשׁ־בְּהֵמָ֖ה יְשַׁלְּמֶ֑נָּה נֶ֖פֶשׁ תַּ֥חַת נָֽפֶשׁ׃

וּדְיִקְטוֹל נְפַשׁ בְּעִירָא יְשַׁלְּמִנַּהּ נַפְשָׁא חֲלָף נַפְשָׁא.

ומן קתל בהימה פליסלם מת֗להא ראסא בדל ראס.

וַמַן קַתַּלַ בַּהִימַתַּ פַליֻסַלִם מִת׳לַהַא רַאסַא בַּדַלַ רַאסֵ

καὶ ὃς ἂν πατάξῃ κτῆνος καὶ ἀποθάνῃ, ἀποτεισάτω ψυχὴν ἀντὶ ψυχῆς.

יט וְאִ֕ישׁ כִּֽי־יִתֵּ֥ן מ֖וּם בַּעֲמִית֑וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה כֵּ֖ן יֵעָ֥שֶׂה לּֽוֹ׃

וּגְבַר אֲרֵי יִתֵּין מוּמָא בְּחַבְרֵיהּ כְּמָא דַּעֲבַד כֵּן יִתְעֲבֵיד לֵיהּ.

ואי אנסן געל עיבא פי ואחד פליצנע בה כמא צנע.

וַאִי אִנסַאןֵ גַעַלַ עַיְבַּא פִי אַחַדֵ מִן אֻמַתִהִ פַליֻצנַע בִּהִ כַּמַא צַנַעַ

καὶ ἐάν τις δῷ μῶμον τῷ πλησίον, ὡς ἐποίησεν αὐτῷ, ὡσαύτως ἀντιποιηθήσεται αὐτῷ·

כ שֶׁ֚בֶר תַּ֣חַת שֶׁ֔בֶר עַ֚יִן תַּ֣חַת עַ֔יִן שֵׁ֖ן תַּ֣חַת שֵׁ֑ן כַּאֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֥ן מוּם֙ בָּֽאָדָ֔ם כֵּ֖ן יִנָּ֥תֶן בּֽוֹ׃

תְּבָרָא חֲלָף תְּבָרָא עֵינָא חֲלָף עֵינָא שִׁנָּא חֲלָף שִׁנָּא כְּמָא דִּיהַב מוּמָא בַּאֲנָשָׁא כֵּן יִתְיְהֵיב בֵּיהּ.

ללכסר בדל אלכסד וולעין בדלהא וללסן בדל אלסן וכמא יגעל עיבא פי אנסן כד֗אך יגעל עליה.

לִלכַּסִּרִ בַּדַלִ אלכַּסִּרִ וַלִלעַיְןִ בַּדַלִהַא וַלִלסִןִ בַּדַלִהַא כַּמַא תַּגעַלֻ עַיְבַּא פִיהִ כַּדַ׳אךַּ יֻגעַלֻ עַלַיְהִ

σύντριμμα ἀντὶ συντρίμματος, ὀφθαλμὸν ἀντὶ ὀφθαλμοῦ, ὀδόντα ἀντὶ ὀδόντος· καθότι ἂν δῷ μῶμον τῷ ἀνθρώπῳ, οὕτως δοθήσεται αὐτῷ.

כא וּמַכֵּ֥ה בְהֵמָ֖ה יְשַׁלְּמֶ֑נָּה וּמַכֵּ֥ה אָדָ֖ם יוּמָֽת׃

וּדְיִקְטוֹל בְּעִירָא יְשַׁלְּמִנַּהּ וּדְיִקְטוֹל אֲנָשָׁא יִתְקְטִיל.

ומן צ֗רב בהימה פליגרם ומן צ֗רב אנסאנא פמאת פליקתל.

וַמַן צַ׳רַבַּ בַּהִימַתַּ פַליֻג׳רַם וַמַן צַ׳רַבַּ וַאַמַאתַּ פַליֻקתַּל

ὃς ἂν πατάξῃ ἄνθρωπον καὶ ἀποθάνῃ, θανάτῳ θανατούσθω·

כב מִשְׁפַּ֤ט אֶחָד֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כַּגֵּ֥ר כָּאֶזְרָ֖ח יִהְיֶ֑ה כִּ֛י אֲנִ֥י יְיָ֖ אֱלֹהֵיכֶֽם׃

דִּינָא חַד יְהֵי לְכוֹן גִּיּוֹרָא כְּיַצִּיבָא יְהֵי אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן.

פליכן לכם חכם ואחד יתסאוא פיה אלדכ֗יל ואלצריח לאני אללה רבכם ואחד.

וַליַכֻּן לַכֻּם חֻכּמַא וַאחִדַא יֻסַאוַי׳ פִיהִ אלדַּכִ׳ילֻ וַאלצַּרִיחֻ לִאַנִּי אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם אַלּוַאחִדֻ

δικαίωσις μία ἔσται τῷ προσηλύτῳ καὶ τῷ ἐγχωρίῳ, ὅτι ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.

כג וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁה֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַיּוֹצִ֣יאוּ אֶת־הַֽמְקַלֵּ֗ל אֶל־מִחוּץ֙ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיִּרְגְּמ֥וּ אֹת֖וֹ אָ֑בֶן וּבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֣ל עָשׂ֔וּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְיָ֖ אֶת־מֹשֶֽׁה׃

וּמַלֵּיל מֹשֶׁה עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאַפִּיקוּ יָת דְּאַרְגֵּיז לְמִבַּרָא לְמַשְׁרִיתָא וּרְגַמוּ יָתֵיהּ בְּאַבְנָא וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבַדוּ כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ יָת מֹשֶׁה.

פכלם מוסי בד֗לך בני אסראיל ואכ֗רגו אלשאתם אלי כ֗ארג אלעסכר ורגמוה באלחגארה וצנעו בני אסראיל פי סאיר מא נזל עליהם כמא אמר אללה מוסי.

פַכַּלַםַ מֻושִׁהֻ בִּדַ׳לִךַּ בַּנִי יִסרַאאִיל וַאַכ׳רַגּוּ אַלשַׁאתִםַ אִלַי׳ כַ׳ארִגִ אלמֻעַסכַּרִ וַרַגַמֻוהֻ בִּאלחִגַּארַתִ חַתַּי׳ מַאתַּ וַצַנַעַ בַּנֻו יִסרַאאִיל פִי סַאאִרִ מַא נַזַלַ עַלַיְהֻם כַּמַא אַמַרַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ

καὶ ἐλάλησεν Μωϋσῆς τοῖς υἱοῖς Ισραηλ καὶ ἐξήγαγον τὸν καταρασάμενον ἔξω τῆς παρεμβολῆς καὶ ἐλιθοβόλησαν αὐτὸν ἐν λίθοις· καὶ οἱ υἱοὶ Ισραηλ ἐποίησαν καθὰ συνέταξεν κύριος τῷ Μωυσῇ.

ספר ויקרא

פרשת בהר

מפתח לכתב הערבי־היהודי של התפסיר

אות	ערבית	הגייה
א	ا ء	ā ; ʾ (עצירה)
ב	ب	b
ג (מבוקר) · ג׳ (מנוקד)	غ	gh – ר גרונית
ג׳ (מבוקר) · ג (מנוקד)	ج	j – כמו ג׳ בג׳ירפה
ד	د	d
ד׳	ذ	dh – כ־th באנגלית this
ה	ه	h
ה בסוף מילה · ה׳ · ת	ة	-a (תָּא מַרְבּוּטַה); בסמיכות ‎-at
ו	و	w ; ū
ז	ز	z
ח	ح	ḥ – ח גרונית
ט · ט׳	ط · ظ	ṭ · ẓ – ט ו־ד׳ נחציות

אות	ערבית	הגייה
י · י׳	ي · ى	y, ī · ā בסוף מילה
כ · כ׳	ك · خ	k · kh – כ רפה
ל מ נ	ل م ن	l m n
ס	س	s
ע	ع	ʿ – ע גרונית
פ	ف	f (אין p בערבית)
צ · צ׳	ص · ض	ṣ · ḍ – ס ו־ד נחציות
ק	ق	q – ק עמוקה
ר	ر	r
ש	ش	sh
ת · ת׳	ت · ث	t · th – כ־th באנגלית think

סימן (במנוקד)	ערבית	קריאה
פַתַח · קָמַץ	ـَ	a
חִירִק	ـِ	i
קֻבּוּץ	ـُ	u
שְׁוָא	ـْ	אין תנועה
דגש	ـّ	הכפלה (ובבגדכפ״ת – גם הקשה)
חוֹלַם בסוף מילה	ـٌ	-un (תנוין)
צֵרֵי בסוף מילה	ـٍ	-in (תנוין)
תנועה + א / ו / י		ā / ū / ī ארוכות
אל־	ال	al- ; לפני ת ד ר ז ס ש צ ט ל נ הל׳ נבלעת: אלשמס = ash-shams

פרשת בהר

תפסיר בקריאה תימנית, הפרשיות מחוברות: ראשון · חמישי · שביעי

פרק כהתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וַיְדַבֵּ֤ר יְיָ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּהַ֥ר סִינַ֖י לֵאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה בְּטוּרָא דְּסִינַי לְמֵימַר.

ת֗ם כלם אללה מוסי פי טור סיני תכלימא.

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ פִי טֻורִ סַיְנַאאַ תַּכּלִימַא

Καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν ἐν τῷ ὄρει Σινα λέγων

ב דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּ֤י תָבֹ֙אוּ֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְשָׁבְתָ֣ה הָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיְיָ

מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן אֲרֵי תֵיעֲלוּן לְאַרְעָא דַּאֲנָא יָהֵיב לְכוֹן וְתַשְׁמֵיט אַרְעָא שְׁמִטְּתָא קֳדָם יְיָ.

מר בני אסראיל וקל להם אד֗א תדכ֗לו אלבלד אלד֗י אנא מעטיכם פעטלו אלארץ֗ עטלה ללה.

מֻר בַּנִי יִסרַאאִיל וַקֻל לַהֻם אִדַ׳א דַכַ׳לתֻם אִלַי׳ אלּבַּלַדִאַלַּדִ׳י אַנַא מֻעטִיכֻּם פַעַטִלֻוא אַלּאַרץַ׳ עֻטלַתַּ לִלָּהִ

Λάλησον τοῖς υἱοῖς Ισραηλ καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτούς Ἐὰν εἰσέλθητε εἰς τὴν γῆν, ἣν ἐγὼ δίδωμι ὑμῖν, καὶ ἀναπαύσεται ἡ γῆ, ἣν ἐγὼ δίδωμι ὑμῖν, σάββατα τῷ κυρίῳ.

ג שֵׁ֤שׁ שָׁנִים֙ תִּזְרַ֣ע שָׂדֶ֔ךָ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים תִּזְמֹ֣ר כַּרְמֶ֑ךָ וְאָסַפְתָּ֖ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ׃

שֵׁית שְׁנִין תִּזְרַע חַקְלָךְ וְשֵׁית שְׁנִין תִּכְסַח כַּרְמָךְ וְתִכְנוֹשׁ יָת עֲלַלְתַּהּ.

ואן תכון סת סנין תזרע צ֗יעתך וסת סנין תרפק כרמך ותגמע גלתהא.

אַן תַּכֻּוןַ סִתֻּ סִנִיןֵ תַּזרַעֻ צַ׳יְעַתַּךַּ וַסִתֻּ סִנִיןֵ תַּרפַקֻ כַּרמַךַּ וַתַּגמַעֻ גַ׳לַתַּהַא

ἓξ ἔτη σπερεῖς τὸν ἀγρόν σου καὶ ἓξ ἔτη τεμεῖς τὴν ἄμπελόν σου καὶ συνάξεις τὸν καρπὸν αὐτῆς.

ד וּבַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֗ת שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתוֹן֙ יִהְיֶ֣ה לָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיְיָ֑ שָֽׂדְךָ֙ לֹ֣א תִזְרָ֔ע וְכַרְמְךָ֖ לֹ֥א תִזְמֹֽר׃

וּבְשַׁתָּא שְׁבִיעֵיתָא נְיָח שְׁמִטְּתָא יְהֵי לְאַרְעָא דְּתַשְׁמֵיט קֳדָם יְיָ חַקְלָךְ לָא תִזְרַע וְכַרְמָךְ לָא תִכְסַח.

ופי אלסנה אלסאבעה עטלה הי סבת תכון ללארץ֗ והי סבת ללה פלא תזרע צ֗יעתך ולא תרפק כרמך.

וַפִי אַלסַּנַתִ אלסַּאבִּעַתִ עֻטלַתֹ לִלאַרץִ׳ הִי סַבּתֹּ לִלָּהִ וַהִי סַבּתֻ אַלּאַרץִ׳ לַא תַּזרַע צַ׳יְעַתַּךַּ וַלַא תַּרפַק כַּרמַךַּ

τῷ δὲ ἔτει τῷ ἑβδόμῳ σάββατα ἀνάπαυσις ἔσται τῇ γῇ, σάββατα τῷ κυρίῳ· τὸν ἀγρόν σου οὐ σπερεῖς καὶ τὴν ἄμπελόν σου οὐ τεμεῖς

ה אֵ֣ת סְפִ֤יחַ קְצִֽירְךָ֙ לֹ֣א תִקְצ֔וֹר וְאֶת־עִנְּבֵ֥י נְזִירֶ֖ךָ לֹ֣א תִבְצֹ֑ר שְׁנַ֥ת שַׁבָּת֖וֹן יִהְיֶ֥ה לָאָֽרֶץ׃

יָת כָּתֵי חֲצָדָךְ לָא תִחְצוּד וְיָת עִנְּבֵי שִׁבְקָךְ לָא תִקְטוּף שְׁנַת שְׁמִטְּתָא יְהֵי לְאַרְעָא.

וכ֗לף זרעך לא תחצדה ואלפראד מן ענבך פלא תקטפה לאהא סנה עטלה ללארץ֗.

וַכַ׳לפֻ זַרעִךַּ פַלַא תַּחצֻדהֻ וַאלּפִרַאדֻ מִן עִנַבִּךַּ פַלַא תַּקטִפהֻ לִאַנַּהַא סַנַתֻ עֻטלַתֵ לִלאַרץִ׳

καὶ τὰ αὐτόματα ἀναβαίνοντα τοῦ ἀγροῦ σου οὐκ ἐκθερίσεις καὶ τὴν σταφυλὴν τοῦ ἁγιάσματός σου οὐκ ἐκτρυγήσεις· ἐνιαυτὸς ἀναπαύσεως ἔσται τῇ γῇ.

ו וְ֠הָיְתָ֠ה שַׁבַּ֨ת הָאָ֤רֶץ לָכֶם֙ לְאׇכְלָ֔ה לְךָ֖ וּלְעַבְדְּךָ֣ וְלַאֲמָתֶ֑ךָ וְלִשְׂכִֽירְךָ֙ וּלְתוֹשָׁ֣בְךָ֔ הַגָּרִ֖ים עִמָּֽךְ׃

וּתְהֵי שְׁמִטַּת אַרְעָא לְכוֹן לְמֵיכַל לָךְ וּלְעַבְדָךְ וּלְאַמְתָּךְ וְלַאֲגִירָךְ וּלְתוֹתָבָךְ דְּדָיְירִין עִמָּךְ.

וליכן מא ינבת פי אלארץ֗ אלמעטלה לכם מאכלא לך ולעבדך ולאמתך ואגירך וצ֗יפך אלמקימין מעך.

וַליַכֻּן מַא יַנבֻּתֻ מִןַ אלאַרץִ׳ אַלּמֻעַטַלַתִ לַכֻּם מַאכַּלַא לַךַּ וַלִעַבּדִךַּ וַלִאַמַתִךַּ וַלִאַגִּירִךַּ וַלִצַ׳יְפִךַּ אַלמֻקִימִיןַ מַעַךַּ

καὶ ἔσται τὰ σάββατα τῆς γῆς βρώματά σοι καὶ τῷ παιδί σου καὶ τῇ παιδίσκῃ σου καὶ τῷ μισθωτῷ σου καὶ τῷ παροίκῳ τῷ προσκειμένῳ πρὸς σέ,

ז וְלִ֨בְהֶמְתְּךָ֔ וְלַֽחַיָּ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּאַרְצֶ֑ךָ תִּהְיֶ֥ה כׇל־תְּבוּאָתָ֖הּ לֶאֱכֹֽל׃

וְלִבְעִירָךְ וּלְחַיְתָא דִּבְאַרְעָךְ תְּהֵי כָל עֲלַלְתַּהּ לְמֵיכַל.

ולבהאימך ואלוחש אלד֗י פי ארצ֗ך תכון גמיע גלאתהא מאכלא.

וַלִבַּהַאאִמִךַּ וַלִלוַחשִׁ אלּדִ׳י פִי אַרצִ׳ךַּ תַּכֻּוןֻ גַמִיעֻ גַ׳לַתִהַא מַאכַּלַא

καὶ τοῖς κτήνεσίν σου καὶ τοῖς θηρίοις τοῖς ἐν τῇ γῇ σου ἔσται πᾶν τὸ γένημα αὐτοῦ εἰς βρῶσιν.

ח וְסָפַרְתָּ֣ לְךָ֗ שֶׁ֚בַע שַׁבְּתֹ֣ת שָׁנִ֔ים שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וְהָי֣וּ לְךָ֗ יְמֵי֙ שֶׁ֚בַע שַׁבְּתֹ֣ת הַשָּׁנִ֔ים תֵּ֥שַׁע וְאַרְבָּעִ֖ים שָׁנָֽה׃

וְתִמְנֵי לָךְ שְׁבַע שְׁמִטָּן דִּשְׁנִין שְׁבַע שְׁנִין שְׁבַע זִמְנִין וִיהוֹן לָךְ יוֹמֵי שְׁבַע שְׁמִטָּן דִּשְׁנִין אַרְבְּעִין וּתְשַׁע שְׁנִין.

ת֗ם אחץ סבע סנין עטלה וד֗לך סבע סנין סבע מרארא פתציר גמלה ד֗לך תסעא וארבעין סנה.

תֻ׳םַּ אַחצִ סַבּעַתַּ סִנִיִּ עֻטלַתֵ וַתִלִךַּ אַלסַּבּעֻ סִנִיןִ סַבּעַתֻ מִרַארֵ פַתַצִירֻ גֻמלַתֻ דַ׳לִךַּ תִסעַתַּ וַאַרבַּעִיןַ סַנַתַּ

Καὶ ἐξαριθμήσεις σεαυτῷ ἑπτὰ ἀναπαύσεις ἐτῶν, ἑπτὰ ἔτη ἑπτάκις, καὶ ἔσονταί σοι ἑπτὰ ἑβδομάδες ἐτῶν ἐννέα καὶ τεσσαράκοντα ἔτη.

ט וְהַֽעֲבַרְתָּ֞ שׁוֹפַ֤ר תְּרוּעָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִעִ֔י בֶּעָשׂ֖וֹר לַחֹ֑דֶשׁ בְּיוֹם֙ הַכִּפֻּרִ֔ים תַּעֲבִ֥ירוּ שׁוֹפָ֖ר בְּכׇל־אַרְצְכֶֽם׃

וְתַעְבַּר שׁוֹפַר יַבָּבָא בְּיַרְחָא שְׁבִיעָאָה בְּעֶשְׂרָא לְיַרְחָא בְּיוֹמָא דְּכִפּוּרַיָּא תַּעְבְּרוּן שׁוֹפָרָא בְּכָל אֲרַעְכוֹן.

ואצ֗רב בבוק מגלב פי אליום אלעאשר מן אלשהר אלסאבע והו יום אלגפראן אצ֗רבו פיה באלבוק פי גמיע בלדכם.

וַאצ׳רֻבּ בִּבּוּקִ מַגלַבֵּ פִי אַליַוְםִ אלּעַאשִׁרִ מִןַ אלשַּׁהרִ אלסַּאבִּעִ וַהֻוַ יַוְם אַלּגֻ׳פרַאןִ אצ׳רֻבּוּ פִיהִ בִּאלבּוּקִ פִי גַמִיעִ בִּלַאדִכֻּם

καὶ διαγγελεῖτε σάλπιγγος φωνῇ ἐν πάσῃ τῇ γῇ ὑμῶν τῷ μηνὶ τῷ ἑβδόμῳ τῇ δεκάτῃ τοῦ μηνός· τῇ ἡμέρᾳ τοῦ ἱλασμοῦ διαγγελεῖτε σάλπιγγι ἐν πάσῃ τῇ γῇ ὑμῶν

י וְקִדַּשְׁתֶּ֗ם אֵ֣ת שְׁנַ֤ת הַחֲמִשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּקְרָאתֶ֥ם דְּר֛וֹר בָּאָ֖רֶץ לְכׇל־יֹשְׁבֶ֑יהָ יוֹבֵ֥ל הִוא֙ תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ אֶל־אֲחֻזָּת֔וֹ וְאִ֥ישׁ אֶל־מִשְׁפַּחְתּ֖וֹ תָּשֻֽׁבוּ׃

וּתְקַדְּשׁוּן יָת שְׁנַת חַמְשִׁין שְׁנִין וְתִקְרוֹן חֵירוּתָא בְּאַרְעָא לְכָל יָתְבַהָא יוֹבֵילָא הִיא תְּהֵי לְכוֹן וּתְתוּבוּן גְּבַר לְאַחְסָנְתֵיהּ וּגְבַר לְזַרְעִיתֵיהּ תְּתוּבוּן.

וקדסו הד֗ה סנה אלכ֗מסין ונאדו בעתק פי אלבלד לגמיע אהלה פתכון לכם אטלאקא ירגע פיהא כל אמר אלי עשירתה ואלי חוזה.

וַקַדִּסֻוא הַדִ׳הִ סַנַתַּ אַלּכַ׳מסִיןַ סַנַתַּ אַלּאִטלַאקִ וַנַאדֻו בִּעַתּקֵ פִי אלּבַּלַדִלִגַמִיעִ אַהלִהִ פַתַּכֻּוןֻ לַכֻּם אִטלַאקַא יַרגַעֻ פִיהַא כֻּלֻּ אמרִאֵ אִלַי׳ חַוְזִהִ וַאִלַי׳ עַשִׁירַתִהִ

καὶ ἁγιάσετε τὸ ἔτος τὸ πεντηκοστὸν ἐνιαυτὸν καὶ διαβοήσετε ἄφεσιν ἐπὶ τῆς γῆς πᾶσιν τοῖς κατοικοῦσιν αὐτήν· ἐνιαυτὸς ἀφέσεως σημασία αὕτη ἔσται ὑμῖν, καὶ ἀπελεύσεται εἷς ἕκαστος εἰς τὴν κτῆσιν αὐτοῦ, καὶ ἕκαστος εἰς τὴν πατρίδα αὐτοῦ ἀπελεύσεσθε.

יא יוֹבֵ֣ל הִ֗וא שְׁנַ֛ת הַחֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם לֹ֣א תִזְרָ֔עוּ וְלֹ֤א תִקְצְרוּ֙ אֶת־סְפִיחֶ֔יהָ וְלֹ֥א תִבְצְר֖וּ אֶת־נְזִרֶֽיהָ׃

יוֹבֵילָא הִיא שְׁנַת חַמְשִׁין שְׁנִין תְּהֵי לְכוֹן לָא תִזְרְעוּן וְלָא תִחְצְדוּן יָת כָּתַהָא וְלָא תִקְטְפוּן יָת שִׁבְקַהָא.

ומן שרט הד֗ה סנה אלאטלאק סנה אלכ֗מסין אן לא תזרעו פיהא ולא תחצדו כ֗לפהא ולא תקטפו פראדהא.

וַמִן שֻׁרֻוטִ הַדִ׳הִ סַנַתִ אלּאִטלַאקִ סַנַתִ אלכַ׳מסִיןַ אַן לַא תַּזרַעֻוא פִיהַא וַלַא תַּחצֻדֻו כִ׳לפַהַא וַלַא תַּקטִפֻוא פַרַאדַהַא

ἀφέσεως σημασία αὕτη, τὸ ἔτος τὸ πεντηκοστὸν ἐνιαυτὸς ἔσται ὑμῖν· οὐ σπερεῖτε οὐδὲ ἀμήσετε τὰ αὐτόματα ἀναβαίνοντα αὐτῆς καὶ οὐ τρυγήσετε τὰ ἡγιασμένα αὐτῆς,

יב כִּ֚י יוֹבֵ֣ל הִ֔וא קֹ֖דֶשׁ תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם מִ֨ן־הַשָּׂדֶ֔ה תֹּאכְל֖וּ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ׃

אֲרֵי יוֹבֵילָא הִיא קוּדְשָׁא תְּהֵי לְכוֹן מִן חַקְלָא תֵּיכְלוּן יָת עֲלַלְתַּהּ.

לאנהא סנה אלאטלאק תכון לכם מקדסה ומן אלצחרא תאכלו גלתהא מבאחה.

לִאַנַּהַא סַנַתִ אִטלַאקֵ תַּכֻּוןֻ לַכֻּם מֻקַדַּסַתַּ וַמִןַ אלצַּחרַאאִ תַּאכֻּלֻוןַ גַ׳לַתַּהַא מֻבַּאחַא

ὅτι ἀφέσεως σημασία ἐστίν, ἅγιον ἔσται ὑμῖν, ἀπὸ τῶν πεδίων φάγεσθε τὰ γενήματα αὐτῆς.

יג בִּשְׁנַ֥ת הַיּוֹבֵ֖ל הַזֹּ֑את תָּשֻׁ֕בוּ אִ֖ישׁ אֶל־אֲחֻזָּתֽוֹ׃

בְּשַׁתָּא דְּיוֹבֵלָא הָדָא תְּתוּבוּן גְּבַר לְאַחְסָנְתֵיהּ.

ופי הד֗ה סנה אלאטלאק ירגע כל אמר אלי חוזה.

וַפִי הַדִ׳הִ סַנַתִ אלּאִטלַאקִ יַרגַעֻ כֻּלֻּ אמרִאֵ אִלַי׳ חַוְזִהִ

Ἐν τῷ ἔτει τῆς ἀφέσεως σημασίᾳ αὐτῆς ἐπανελεύσεται ἕκαστος εἰς τὴν κτῆσιν αὐτοῦ.

יד וְכִֽי־תִמְכְּר֤וּ מִמְכָּר֙ לַעֲמִיתֶ֔ךָ א֥וֹ קָנֹ֖ה מִיַּ֣ד עֲמִיתֶ֑ךָ אַל־תּוֹנ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִֽיו׃

וַאֲרֵי תְזַבֵּין זְבִינִין לְחַבְרָךְ אוֹ תִזְבּוֹן מִיַּד חַבְרָךְ לָא תוֹנוֹן גְּבַר יָת אֲחוּהִי.

ואד֗א בעת ביעא לצאחבך או אבתעת מנה פלהא יגבן כל ואחד אכ֗אה.

וַאִדַ׳א בִּעתַּ לִצַאחִבַּךַּ אַוְ אבּתַּעתַּ מִנהֻ פַלַא יַגְ׳בִּן כֻּלֻּ וַאחִדֵ אַכַ׳אהֻ

ἐὰν δὲ ἀποδῷ πρᾶσιν τῷ πλησίον σου ἐὰν καὶ κτήσῃ παρὰ τοῦ πλησίον σου, μὴ θλιβέτω ἄνθρωπος τὸν πλησίον·

טו בְּמִסְפַּ֤ר שָׁנִים֙ אַחַ֣ר הַיּוֹבֵ֔ל תִּקְנֶ֖ה מֵאֵ֣ת עֲמִיתֶ֑ךָ בְּמִסְפַּ֥ר שְׁנֵֽי־תְבוּאֹ֖ת יִמְכׇּר־לָֽךְ׃

בְּמִנְיַן שְׁנַיָּא בָּתַר יוֹבֵילָא תִּזְבּוֹן מִן חַבְרָךְ בְּמִנְיַן שְׁנֵי עֲלַלְתָּא יְזַבֵּין לָךְ.

באחצא סנין מן בעד סנה אלאטלאק תשתרי מן צאחבך ובאחצא גלתהא יביעך הו.

בִּאִחצַאאִ סִנִיןֵ מִן בַּעדִסַנַתִ אלּאִטלַאקִ תַּשׁתַּרִי מִן צַאחִבַּךַּ וַבִּאִחצַאאִ סִנִי גַ׳לַתִהַא יַבִּיעַךַּ הֻוַ

κατὰ ἀριθμὸν ἐτῶν μετὰ τὴν σημασίαν κτήσῃ παρὰ τοῦ πλησίον, κατὰ ἀριθμὸν ἐνιαυτῶν γενημάτων ἀποδώσεταί σοι.

טז לְפִ֣י ׀ רֹ֣ב הַשָּׁנִ֗ים תַּרְבֶּה֙ מִקְנָת֔וֹ וּלְפִי֙ מְעֹ֣ט הַשָּׁנִ֔ים תַּמְעִ֖יט מִקְנָת֑וֹ כִּ֚י מִסְפַּ֣ר תְּבוּאֹ֔ת ה֥וּא מֹכֵ֖ר לָֽךְ׃

לְפוֹם סַגְיוּת שְׁנַיָּא תַּסְגֵּי זְבִינוֹהִי וּלְפוֹם זְעֵירוּת שְׁנַיָּא תַּזְעַר זְבִינוֹהִי אֲרֵי מִנְיַן עֲלַלְתָּא הוּא מְזַבֵּין לָךְ.

פעלי קדר כת֗רה אלסנין יגב אן תכת֗ר לה אלת֗מן ועלי קדר קלתהא יגוז אן תקללה לאנה אנמא יביעך גלאת מחצאה.

פַעַלַי׳ קַדרִ כִּת׳רַתִ אלסִּנִיןִ יַגִבֻּ אַן תֻכּתִ׳רַ לַהֻ אַלתַּ׳מַןַ עַלַי׳ קַדרִ קִלַתִהַא יַגּוּזֻ אַן תַּקִלַ לַהֻ לִאַנַּהֻ אִנַּמַא יַבִּיעֻךַּ גַ׳לַּאתֵ מֻחצַאאַתַּ

καθότι ἂν πλεῖον τῶν ἐτῶν, πληθύνῃ τὴν ἔγκτησιν αὐτοῦ, καὶ καθότι ἂν ἔλαττον τῶν ἐτῶν, ἐλαττονώσῃ τὴν κτῆσιν αὐτοῦ· ὅτι ἀριθμὸν γενημάτων αὐτοῦ οὕτως ἀποδώσεταί σοι.

יז וְלֹ֤א תוֹנוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־עֲמִית֔וֹ וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְיָ֖ אֱלֹהֵיכֶֽם׃

וְלָא תּוֹנוֹן גְּבַר יָת חַבְרֵיהּ וְתִדְחַל מֵאֱלָהָךְ אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן.

ולא יגבנו כל ואחד צאחבה וכ֗ף רבך פאני אללה רבכם אלמעאקב.

וַלַא יַג׳בִּןֻ כֻּלֻּ וַאחִדֵ צַאחִבַּהֻ וַכַ׳פ רַבַּךַּ פַאנִּי אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם אַלּמֻעַאקִבֻּ

μὴ θλιβέτω ἄνθρωπος τὸν πλησίον καὶ φοβηθήσῃ κύριον τὸν θεόν σου· ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.

יח וַעֲשִׂיתֶם֙ אֶת־חֻקֹּתַ֔י וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ וַעֲשִׂיתֶ֣ם אֹתָ֑ם וִֽישַׁבְתֶּ֥ם עַל־הָאָ֖רֶץ לָבֶֽטַח׃

וְתַעְבְּדוּן יָת קְיָמַי וְיָת דִּינַי תִּטְּרוּן וְתַעְבְּדוּן יָתְהוֹן וְתִתְּבוּן עַל אַרְעָא לְרֻחְצָן.

[ואעמלו רסומי ואחכאמי ואחפט֗והא ואסכנו אלבלד] ואת֗קין.

וַאעמַלֻוא רֻסֻומִי וַאַחכַּאמִי אחפַטֻ׳והַא וַאעמַלֻוא בִּהַא וַאסכֻּנֻוא אַלּבַּלַדַ וַאתִ׳קִיןַ בִּי

καὶ ποιήσετε πάντα τὰ δικαιώματά μου καὶ πάσας τὰς κρίσεις μου καὶ φυλάξασθε καὶ ποιήσετε αὐτὰ καὶ κατοικήσετε ἐπὶ τῆς γῆς πεποιθότες·

יט וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ פִּרְיָ֔הּ וַאֲכַלְתֶּ֖ם לָשֹׂ֑בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח עָלֶֽיהָ׃

וְתִתֵּין אַרְעָא אִבַּהּ וְתֵיכְלוּן לְמִשְׂבַּע וְתִתְּבוּן לְרֻחְצָן עֲלַהּ.

[ותכ֗רג אלארץ֗ ת֗מרהא פתאכלוה הניא ותקימון] עליהא ואת֗קין.

תֻכ׳רִגֻ לַכֻּם אַלּאַרץֻ׳ תַּ׳מַרַהַא פַתַּאכֻּלֻוהֻ הַנִיַּא וַתַּקִימֻוןַ בִּהַא וַאתִ׳קִיןַ

καὶ δώσει ἡ γῆ τὰ ἐκφόρια αὐτῆς, καὶ φάγεσθε εἰς πλησμονὴν καὶ κατοικήσετε πεποιθότες ἐπ’ αὐτῆς.

כ וְכִ֣י תֹאמְר֔וּ מַה־נֹּאכַ֖ל בַּשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֑ת הֵ֚ן לֹ֣א נִזְרָ֔ע וְלֹ֥א נֶאֱסֹ֖ף אֶת־תְּבוּאָתֵֽנוּ׃

וַאֲרֵי תֵימְרוּן מָא נֵיכוֹל בְּשַׁתָּא שְׁבִיעֵיתָא הָא לָא נִזְרַע וְלָא נִכְנוֹשׁ יָת עֲלַלְתַּנָא.

[פאן קלתם מא] נאכל פי אלסנה אלסאבעה אד֗ לא נזרע ו⁠[לא נגמע] גלתהא.

פַאִן קֻלתֻם מַא נַאכֻּלֻ פִי אַלסַּנַתִ אלסַּאבִּעַתִ אִד׳ לַא נַזרַעֻ וַלַא נַגמַעֻ גַ׳לַתַּנַא

ἐὰν δὲ λέγητε Τί φαγόμεθα ἐν τῷ ἔτει τῷ ἑβδόμῳ τούτῳ, ἐὰν μὴ σπείρωμεν μηδὲ συναγάγωμεν τὰ γενήματα ἡμῶν;

כא וְצִוִּ֤יתִי אֶת־בִּרְכָתִי֙ לָכֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַשִּׁשִּׁ֑ית וְעָשָׂת֙ אֶת־הַתְּבוּאָ֔ה לִשְׁלֹ֖שׁ הַשָּׁנִֽים׃

וַאֲפַקֵּיד יָת בִּרְכְתִי לְכוֹן בְּשַׁתָּא שְׁתִיתֵיתָא וְתַעֲבֵיד יָת עֲלַלְתָּא לִתְלָת שְׁנִין.

פאני אמר בברכתי לכם פי אלסנה אלסאדסה פתכפיכם גלתה ת֗לאת֗ סנין.

פַאמֻרֻ בִּבִּרכַּתִי לַכֻּם פִי אַלסַּנַתִ אלסַּאדִסַתִ פַתַּכּפִיכֻּם גַ׳לַתֻהַא תַּ׳לַאתַּ׳ סִנִיןֵ

καὶ ἀποστελῶ τὴν εὐλογίαν μου ὑμῖν ἐν τῷ ἔτει τῷ ἕκτῳ, καὶ ποιήσει τὰ γενήματα αὐτῆς εἰς τὰ τρία ἔτη.

כב וּזְרַעְתֶּ֗ם אֵ֚ת הַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁמִינִ֔ת וַאֲכַלְתֶּ֖ם מִן־הַתְּבוּאָ֣ה יָשָׁ֑ן עַ֣ד ׀ הַשָּׁנָ֣ה הַתְּשִׁיעִ֗ת עַד־בּוֹא֙ תְּב֣וּאָתָ֔הּ תֹּאכְל֖וּ יָשָֽׁן׃

וְתִזְרְעוּן יָת שַׁתָּא תְּמִינֵיתָא וְתֵיכְלוּן מִן עֲלַלְתָּא עַתִּיקָא עַד שַׁתָּא תְּשִׁיעֵיתָא עַד מֵיעַל עֲלַלְתַּהּ תֵּיכְלוּן עַתִּיקָא.

ותזרעון אלסנה אלת֗אמנה ואנתם תאכלון מן תלך אלגלה עתיקא ואלי אלסנה אלתאסעה אלי מגי גלתהא תאכלון עתיקא.

וַאזרַעֻוא פִי אַלסַּנַתִ אלתַּ׳אמִנַתִ וַאַנתֻם תַּאכֻּלֻוןַ מִן גַ׳לַתִהַא אִלַי׳ אַלסַּנַתִ אלתַּאסִעַתִ אִלַי׳ מַגִּיאִ גַ׳לַתִהַא תַּאכֻּלֻוןַ עַתִיקַא

καὶ σπερεῖτε τὸ ἔτος τὸ ὄγδοον καὶ φάγεσθε ἀπὸ τῶν γενημάτων παλαιά· ἕως τοῦ ἔτους τοῦ ἐνάτου, ἕως ἂν ἔλθῃ τὸ γένημα αὐτῆς, φάγεσθε παλαιὰ παλαιῶν.

כג וְהָאָ֗רֶץ לֹ֤א תִמָּכֵר֙ לִצְמִתֻ֔ת כִּי־לִ֖י הָאָ֑רֶץ כִּֽי־גֵרִ֧ים וְתוֹשָׁבִ֛ים אַתֶּ֖ם עִמָּדִֽי׃

וְאַרְעָא לָא תִזְדַּבַּן לַחְלוּטִין אֲרֵי דִּילִי אַרְעָא אֲרֵי דַּיָּירִין וְתוֹתָבִין אַתּוּן קֳדָמָי.

ואלארץ֗ פלא תנבאע בתאתא לאנהא לי ואנמא אנתם סכאן ואצ֗יאף לי.

וַאלּאַרץֻ׳ פַלַא תֻבַּאעֻ בַּתַּאתַּא לִאַנַּהַא לִי וַאִנַּמַא אַנתֻם סֻכַּאןֹ וַאַצ׳יַאףֹ לִי

καὶ ἡ γῆ οὐ πραθήσεται εἰς βεβαίωσιν, ἐμὴ γάρ ἐστιν ἡ γῆ, διότι προσήλυτοι καὶ πάροικοι ὑμεῖς ἐστε ἐναντίον μου·

כד וּבְכֹ֖ל אֶ֣רֶץ אֲחֻזַּתְכֶ֑ם גְּאֻלָּ֖ה תִּתְּנ֥וּ לָאָֽרֶץ׃

וּבְכֹל אֲרַע אַחְסָנַתְכוֹן פּוּרְקָנָא תִּתְּנוּן לְאַרְעָא.

ופי גמיע בלד חוזכם ולאיה תגעלו ללארץ.

וַפִי גַמִיעִ בַּלַדִ חַוְזִכִּם אגעַלֻוא ולַאִיתַּ לִלאַרץִ׳

Καὶ κατὰ πᾶσαν γῆν κατασχέσεως ὑμῶν λύτρα δώσετε τῆς γῆς.

כה כִּֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָכַ֖ר מֵאֲחֻזָּת֑וֹ וּבָ֤א גֹֽאֲלוֹ֙ הַקָּרֹ֣ב אֵלָ֔יו וְגָאַ֕ל אֵ֖ת מִמְכַּ֥ר אָחִֽיו׃

אֲרֵי יִתְמַסְכַּן אֲחוּךְ וִיזַבֵּין מֵאַחְסָנְתֵיהּ וְיֵיתֵי פָרִיקֵיהּ דְּקָרִיב לֵיהּ וְיִפְרוֹק יָת זְבִינֵי אֲחוּהִי.

ואד֗א תמסכן אכ֗וך ובאע שיא מן חוזה פליאתי וליה אלאקרב אליה פיולי ביע אכ֗יה.

וַאִדַ׳א תַּמַאהַןַ אַכֻ׳וךַּ פַבַּאעַ שַׁיְאַ מִן חַוְזִהִ פַליַאתִ וַלִיֻהֻ אַלקַרִיבֻּ אִלַיְהִ ו יַתַּוַלַי׳ בַּיְעַ אַכִ׳יהִ

ἐὰν δὲ πένηται ὁ ἀδελφός σου ὁ μετὰ σοῦ καὶ ἀποδῶται ἀπὸ τῆς κατασχέσεως αὐτοῦ καὶ ἔλθῃ ὁ ἀγχιστεύων ἐγγίζων ἔγγιστα αὐτοῦ, καὶ λυτρώσεται τὴν πρᾶσιν τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ.

כו וְאִ֕ישׁ כִּ֛י לֹ֥א יִֽהְיֶה־לּ֖וֹ גֹּאֵ֑ל וְהִשִּׂ֣יגָה יָד֔וֹ וּמָצָ֖א כְּדֵ֥י גְאֻלָּתֽוֹ׃

וּגְבַר אֲרֵי לָא יְהֵי לֵיהּ פָּרִיק וְתַדְבֵּיק יְדֵיהּ וְיַשְׁכַּח כְּמִסַּת פּוּרְקָנֵיהּ.

ואי רגל לם יכון לה ולי ונאלת ידה ואצאב במקדאר פכאכה.

וַאִי רַגֻלֵ לַם יַכֻּן לַהֻ וַלִיַּא פַנַאלַתּ יַדֻהֻ וַאַצַאבַּ כַּמִקדַארִ פַכַּאכַּהֻ

ἐὰν δὲ μὴ ᾖ τινι ὁ ἀγχιστεύων καὶ εὐπορηθῇ τῇ χειρὶ καὶ εὑρεθῇ αὐτῷ τὸ ἱκανὸν λύτρα αὐτοῦ,

כז וְחִשַּׁב֙ אֶת־שְׁנֵ֣י מִמְכָּר֔וֹ וְהֵשִׁיב֙ אֶת־הָ֣עֹדֵ֔ף לָאִ֖ישׁ אֲשֶׁ֣ר מָֽכַר־ל֑וֹ וְשָׁ֖ב לַאֲחֻזָּתֽוֹ׃

וִיחַשֵּׁיב יָת שְׁנֵי זְבִינוֹהִי וְיָתִיב יָת מוֹתָרָא לִגְבַר דְּזַבֵּין לֵיהּ וִיתוּב לְאַחְסָנְתֵיהּ.

פליחסב סני ביעה וירד אלפאצ֗ל עלי אלרגל אלמשתרי מנה וירגע הו אלי חוזה.

פַליַחסֻבּ סִנִי בַּיְעִהִ וַיַרֻדֻ אַלּפַאצִ׳לַ אִלַי׳ אַלרַּגֻלִ אלּדִ׳י בַּאעַהֻ וַיַרגַעֻ אִלַי׳ חַוְזִהִ

καὶ συλλογιεῖται τὰ ἔτη τῆς πράσεως αὐτοῦ καὶ ἀποδώσει ὃ ὑπερέχει τῷ ἀνθρώπῳ, ᾧ ἀπέδοτο ἑαυτὸν αὐτῷ, καὶ ἀπελεύσεται εἰς τὴν κατάσχεσιν αὐτοῦ.

כח וְאִ֨ם לֹֽא־מָצְאָ֜ה יָד֗וֹ דֵּי֮ הָשִׁ֣יב לוֹ֒ וְהָיָ֣ה מִמְכָּר֗וֹ בְּיַד֙ הַקֹּנֶ֣ה אֹת֔וֹ עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיּוֹבֵ֑ל וְיָצָא֙ בַּיֹּבֵ֔ל וְשָׁ֖ב לַאֲחֻזָּתֽוֹ׃

וְאִם לָא אַשְׁכַּחַת יְדֵיהּ כְּמִסַּת דְּיָתִיב לֵיהּ וִיהֵי זְבִינוֹהִי בְּיַד דִּזְבַן יָתֵיהּ עַד שַׁתָּא דְּיוֹבֵילָא וְיִפּוֹק בְּיוֹבֵילָא וִיתוּב לְאַחְסָנְתֵיהּ.

ואן לם תנל ידה מקדאר מא ירד עליה פליבק ביעה פי יד אלמשתרי לה אלי סנה אלאטלאק ויכ֗רג פיהא וירגע אלי חוזה.

וַאִן לַם תַּנַל יַדֻהֻ מִקדַארַ מַא יַרֻדֻהֻ עַלַיְהִ פַליַבּקַ בַּיְעֻהֻ פִי יַדִאלמֻשׁתַּרִי מִנהֻ אִלַי׳ סַנַתִ אלּאִטלַאקִ וַיַכ׳רֻגֻ פִיהַא וַיַרגַעֻ אִלַי׳ חַוְזִהִ

ἐὰν δὲ μὴ εὐπορηθῇ ἡ χεὶρ αὐτοῦ τὸ ἱκανὸν ὥστε ἀποδοῦναι αὐτῷ, καὶ ἔσται ἡ πρᾶσις τῷ κτησαμένῳ αὐτὰ ἕως τοῦ ἕκτου ἔτους τῆς ἀφέσεως· καὶ ἐξελεύσεται τῇ ἀφέσει, καὶ ἀπελεύσεται εἰς τὴν κατάσχεσιν αὐτοῦ.

כט וְאִ֗ישׁ כִּֽי־יִמְכֹּ֤ר בֵּית־מוֹשַׁב֙ עִ֣יר חוֹמָ֔ה וְהָיְתָה֙ גְּאֻלָּת֔וֹ עַד־תֹּ֖ם שְׁנַ֣ת מִמְכָּר֑וֹ יָמִ֖ים תִּהְיֶ֥ה גְאֻלָּתֽוֹ׃

וּגְבַר אֲרֵי יְזַבֵּין בֵּית מוֹתַב קַרְתָּא מַקְּפָא שׁוּר וִיהֵי פוּרְקָנֵיהּ עַד מִשְׁלַם שַׁתָּא דִּזְבִינוֹהִי עִדָּן בְּעִדָּן יְהֵי פוּרְקָנֵיהּ.

ואי רגל באע ביתא מסכנא פי קריה להא סור פליכון באלכ֗יאר אלי אנקצ֗א סנה מן יום ביעה פיכון פכאכה חולא.

וַאִי רַגֻלֵ בַּאעַ בַּיְתַּ מַסכַּןֵ פִי קַריַתֵ לַהַא סֻורֹ פַליַכֻּן בִּאלכִ׳יַארִ אִלַי׳ אִנקִצַ׳אאִ סַנַתֵ מִן יַוְםִ בַּיְעִהִ פַיַכֻּוןֻ פַכַּאכַּהֻ חַוְלַא

Ἐὰν δέ τις ἀποδῶται οἰκίαν οἰκητὴν ἐν πόλει τετειχισμένῃ, καὶ ἔσται ἡ λύτρωσις αὐτῆς, ἕως πληρωθῇ ἐνιαυτὸς ἡμερῶν, ἔσται ἡ λύτρωσις αὐτῆς.

ל וְאִ֣ם לֹֽא־יִגָּאֵ֗ל עַד־מְלֹ֣את לוֹ֮ שָׁנָ֣ה תְמִימָה֒ וְ֠קָ֠ם הַבַּ֨יִת אֲשֶׁר־בָּעִ֜יר אֲשֶׁר־ל֣וֹ לא חֹמָ֗ה לַצְּמִיתֻ֛ת לַקֹּנֶ֥ה אֹת֖וֹ לְדֹרֹתָ֑יו לֹ֥א יֵצֵ֖א בַּיֹּבֵֽל׃

וְאִם לָא יִתְפְּרֵיק עַד מִשְׁלַם לֵיהּ שַׁתָּא שַׁלְמְתָא וִיקוּם בֵּיתָא דִּבְקַרְתָּא דְּלֵיהּמתרגם לפי ה״קְרֵי״. שׁוּרָא לַחְלוּטִין לְדִזְבַן יָתֵיהּ לְדָרוֹהִי לָא יִפּוֹק בְּיוֹבֵילָא.

ואן לם יפתכה אלי אן כמלת סנה תאמה פקד ת֗בת אלבית אלד֗י פי אלקריה אלתי להא סורא בתאתא ללמשתרי ולאגיאלה ולא יכ֗רג פי סנה אלאטלאק.

פַאִןַּ לַם יַפִכּהֻ אִלַי׳ אַן כַּמִלַתּ לַהֻ סַנַתַּ תַּאמַתַּ פַקַד תַּ׳בַּתַּ אַלּבַּיְתֻ אַלַּדִ׳י פִי אלּקַריַתִ אַלַּתִי לַהַא סֻורֹ בַּתַּאתַּא לִלמֻשׁתַּרִי וַלִאַגיַאלִהִ לַא יַכ׳רֻג פִי סַנַתִ אלּאִטלַאקִ

ἐὰν δὲ μὴ λυτρωθῇ, ἕως ἂν πληρωθῇ αὐτῆς ἐνιαυτὸς ὅλος, κυρωθήσεται ἡ οἰκία ἡ οὖσα ἐν πόλει τῇ ἐχούσῃ τεῖχος βεβαίως τῷ κτησαμένῳ αὐτὴν εἰς τὰς γενεὰς αὐτοῦ καὶ οὐκ ἐξελεύσεται ἐν τῇ ἀφέσει.

לא וּבָתֵּ֣י הַחֲצֵרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אֵין־לָהֶ֤ם חֹמָה֙ סָבִ֔יב עַל־שְׂדֵ֥ה הָאָ֖רֶץ יֵחָשֵׁ֑ב גְּאֻלָּה֙ תִּהְיֶה־לּ֔וֹ וּבַיֹּבֵ֖ל יֵצֵֽא׃

וּבָתֵּי פַּצְחַיָּא דְּלֵית לְהוֹן שׁוּר מַקַּף סְחוֹר סְחוֹר עַל חֲקַל אַרְעָא יִתְחַשְׁבוּן פּוּרְקָנָא יְהֵי לְהוֹן וּבְיוֹבֵילָא יִפְּקוּן.

וביות אלארבאץ֗ אלתי ליס להא סור יחיט בהא פמת֗ל צ֗יאע אלארץ֗ תחסב אן תכון להא ולאיה ותכ֗רג פי אלאטלאק.

וַבִּיותֻ אַלּאַרבַּאטִ؟ אַלַּתִי לַיְסַ לַהַא סֻורֹ יֻחִיטֻ בִּהַא פַכַּמִת׳לִ צִ׳יַאעִ אלּאַרץִ׳ תֻחסַבֻּ אַן יַכֻּוןַ לַהַא ולַאִיתֹ וַתַּכ׳רֻגֻ פִי סַנַתִ אלּאִטלַאקִ

αἱ δὲ οἰκίαι αἱ ἐν ἐπαύλεσιν, αἷς οὐκ ἔστιν ἐν αὐταῖς τεῖχος κύκλῳ, πρὸς τὸν ἀγρὸν τῆς γῆς λογισθήτωσαν· λυτρωταὶ διὰ παντὸς ἔσονται καὶ ἐν τῇ ἀφέσει ἐξελεύσονται.

לב וְעָרֵי֙ הַלְוִיִּ֔ם בָּתֵּ֖י עָרֵ֣י אֲחֻזָּתָ֑ם גְּאֻלַּ֥ת עוֹלָ֖ם תִּהְיֶ֥ה לַלְוִיִּֽם׃

וְקִרְוֵי לֵיוָאֵי בָּתֵּי קִרְוֵי אַחְסָנַתְהוֹן פּוּרְקַן עָלַם יְהֵי לְלֵיוָאֵי.

ואמא קרי אללאואניה וביות קרי חוזהם פלהם אן יפתכוהא אבדא.

וַאַמַּא קֻרַי׳ אַללִיֻוַאנִיִּיןִ וַבֻּיֻותֻ קֻרַי׳ חַוְזִהִם פַלַהֻם אַן יַפִכֻּוהַא אַבַּדַא

καὶ αἱ πόλεις τῶν Λευιτῶν οἰκίαι τῶν πόλεων αὐτῶν κατασχέσεως λυτρωταὶ διὰ παντὸς ἔσονται τοῖς Λευίταις·

לג וַאֲשֶׁ֤ר יִגְאַל֙ מִן־הַלְוִיִּ֔ם וְיָצָ֧א מִמְכַּר־בַּ֛יִת וְעִ֥יר אֲחֻזָּת֖וֹ בַּיֹּבֵ֑ל כִּ֣י בָתֵּ֞י עָרֵ֣י הַלְוִיִּ֗ם הִ֚וא אֲחֻזָּתָ֔ם בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

וּדְיִפְרוֹק מִן לֵיוָאֵי וְיִפְּקוּן זְבִינֵי בֵיתָא וְקִרְוֵי אַחְסָנְתֵיהּ בְּיוֹבֵילָא אֲרֵי בָתֵּי קִרְוֵי לֵיוָאֵי אִנִּין אַחְסָנַתְהוֹן בְּגוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

ומן ישתרי ד֗לך מנהם פליכ֗רג כל בית מביע וקריה אלחוז לאיהם כאן פי סנה אלאטלאק לאן ביות קראהם הי חוזהם פימא בין בני אסראיל.

וַמַן יַשׁתַּרִי דַ׳לִךַּ מִנהֻם פַליַכ׳רֻג כֻּלֻּ בַּיְתֵ מַבּיֻועֵ וַקֻרַי׳ חַוַ זֵ לִאִיהֻ כַּאןַ פִי סַנַתִ אלּאִטלַאקִ לִאַןַ בֻּיֻותַּהֻם וַקֻרַאהֻם הִי חַוְזֻהֻם פִימַא בַּיְןַ בַּנִי יִסרַאאִיל

καὶ ὃς ἂν λυτρωσάμενος παρὰ τῶν Λευιτῶν, καὶ ἐξελεύσεται ἡ διάπρασις αὐτῶν οἰκιῶν πόλεως κατασχέσεως αὐτῶν ἐν τῇ ἀφέσει, ὅτι οἰκίαι τῶν πόλεων τῶν Λευιτῶν κατάσχεσις αὐτῶν ἐν μέσῳ υἱῶν Ισραηλ.

לד וּֽשְׂדֵ֛ה מִגְרַ֥שׁ עָרֵיהֶ֖ם לֹ֣א יִמָּכֵ֑ר כִּֽי־אֲחֻזַּ֥ת עוֹלָ֛ם ה֖וּא לָהֶֽם׃

וַחֲקַל רְוַח קִרְוֵיהוֹן לָא יִזְדַּבַּן אֲרֵי אַחְסָנַת עָלַם הוּא לְהוֹן.

וצ֗יאע [פ]⁠נאהם לא יבאע בתה לאנה חוז אלדהר הי להם.

וַאַמַּא צִ׳יַאעֻ פַנַאאִ קֻרַאהֻם לַא תֻבַּאעֻ בַּתַּאתַּא לִאַנַּהַא חַוַזַ אַלדַּהרִ לַהֻם

καὶ οἱ ἀγροὶ οἱ ἀφωρισμένοι ταῖς πόλεσιν αὐτῶν οὐ πραθήσονται, ὅτι κατάσχεσις αἰωνία τοῦτο αὐτῶν ἐστιν.

לה וְכִֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָ֥טָה יָד֖וֹ עִמָּ֑ךְ וְהֶֽחֱזַ֣קְתָּ בּ֔וֹ גֵּ֧ר וְתוֹשָׁ֛ב וָחַ֖י עִמָּֽךְ׃

וַאֲרֵי יִתְמַסְכַּן אֲחוּךְ וּתְמוּט יְדֵיהּ עִמָּךְ וְתַתְקֵיף בֵּיהּ יְדוּר וְיִתּוֹתַבעי׳ מש״כ בזה אוהב גר (הע׳ 230). וְיֵיחֵי עִמָּךְ.

ואד֗א תמאהן אכ֗וך ומאלת ידה מעך פאשדדה באן יכון לך סאכנא וצ֗יפא פיעיש מעך.

וַאִדַ׳א תַּמַאהַןַ אַכֻ׳וךַּ פַמַאלַתּ יַדֻהֻ מַעַךַּ פַאשׁדִדהֻ בִּאַן יַכֻּוןַ לַךַּ סַאכִּןֹ וַצַ׳יְףֹ פַיַעִישֻׁ מַעַךַּ

Ἐὰν δὲ πένηται ὁ ἀδελφός σου καὶ ἀδυνατήσῃ ταῖς χερσὶν παρὰ σοί, ἀντιλήμψῃ αὐτοῦ ὡς προσηλύτου καὶ παροίκου, καὶ ζήσεται ὁ ἀδελφός σου μετὰ σοῦ.

לו אַל־תִּקַּ֤ח מֵֽאִתּוֹ֙ נֶ֣שֶׁךְ וְתַרְבִּ֔ית וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶ֑יךָ וְחֵ֥י אָחִ֖יךָ עִמָּֽךְ׃

לָא תִסַּב מִנֵּיהּ חִיבוּלְיָא וְרִבִּיתָא וְתִדְחַל מֵאֱלָהָךְ וְיֵיחֵי אֲחוּךְ עִמָּךְ.

ולא תאכ֗ד֗ מנה עינה ולא רבאא וכ֗ף רבך חתי יעיש מעך.

לַא תַּאכֻ׳ד׳ מִנהֻ עַיִּנַתַּ וַלַא רִבַּא וַכַ׳פ רַבַּךַּ חַתַּי׳ יַעִישַׁ אַכֻ׳וךַּ מַעַךַּ

Οὐ λήμψῃ παρ᾿ αὐτοῦ τόκον οὐδὲ ἐπὶ πλήθει καὶ φοβηθήσῃ τὸν θεόν σου ἐγὼ κύριος καὶ ζήσεται ὁ ἀδελφός σου μετὰ σοῦ.

לז אֶ֨ת־כַּסְפְּךָ֔ לֹֽא־תִתֵּ֥ן ל֖וֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ וּבְמַרְבִּ֖ית לֹא־תִתֵּ֥ן אׇכְלֶֽךָ׃

יָת כַּסְפָּךְ לָא תִתֵּין לֵיהּ בְּחִיבוּלְיָא וּבְרִבִּיתָא לָא תִתֵּין מֵיכְלָךְ.

ולא תדפע אליה ורקך וטעאמך בעינה ולא ברבא.

וַלַא תַּדפַע אִלַיְהִ וַרַקַךַּ וַטַעַאמִךַּ בִּעַיִּנַתֵ וַלַא בִּרִבַּא

τὸ ἀργύριόν σου οὐ δώσεις αὐτῷ ἐπὶ τόκῳ καὶ ἐπὶ πλεονασμὸν οὐ δώσεις αὐτῷ τὰ βρώματά σου.

לח אֲנִ֗י יְיָ֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לָתֵ֤ת לָכֶם֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן לִהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃

אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן דְּאַפֵּיקִית יָתְכוֹן מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם לְמִתַּן לְכוֹן יָת אַרְעָא דִּכְנַעַן לְמִהְוֵי לְכוֹן לֶאֱלָהּ.

לאני אללה רבכם אלמכ֗רגכם מן בלד מצר אעטיכם בלד כנעאן פאכון לכם אלהא.

אַנַא אַללַהַ רַבֻּכֻּם אַלמֻכ׳רִגֻכֻּם מִן בַּלַדִ מִצרַ לִאֻעטִיַכֻּם בַּלַדַ כַּנעַאןַ פַאכֻּוןֻ לַכֻּם אַלּאִלַהַ

ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ὁ ἐξαγαγὼν ὑμᾶς ἐκ γῆς Αἰγύπτου δοῦναι ὑμῖν τὴν γῆν Χανααν ὥστε εἶναι ὑμῶν θεός.

לט וְכִֽי־יָמ֥וּךְ אָחִ֛יךָ עִמָּ֖ךְ וְנִמְכַּר־לָ֑ךְ לֹא־תַעֲבֹ֥ד בּ֖וֹ עֲבֹ֥דַת עָֽבֶד׃

וַאֲרֵי יִתְמַסְכַּן אֲחוּךְ עִמָּךְ וְיִזְדַּבַּן לָךְ לָא תִפְלַח בֵּיהּ פּוּלְחַן עַבְדִּין.

ואד֗א תמאהן אכ֗וך מעך פבאע נפסה לך פלא תסתכ֗דמה כ֗דמה אלעביד.

וַאִדַ׳א תַּמַאהַןַ אַכֻ׳וךַּ מַעַךַּ פַבַּאעַ נַפסַהֻ לַךַּ פַלַא תַּסתַּכ׳דִמהֻ כִ׳דמַתַּ אַלּעַבִּידִ

Ἐὰν δὲ ταπεινωθῇ ὁ ἀδελφός σου παρὰ σοὶ καὶ πραθῇ σοι, οὐ δουλεύσει σοι δουλείαν οἰκέτου·

מ כְּשָׂכִ֥יר כְּתוֹשָׁ֖ב יִהְיֶ֣ה עִמָּ֑ךְ עַד־שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל יַעֲבֹ֥ד עִמָּֽךְ׃

כַּאֲגִירָא כְּתוֹתָבָא יְהֵי עִמָּךְ עַד שַׁתָּא דְּיוֹבֵילָא יִפְלַח עִמָּךְ.

כאגיר או כצ֗יף יכון מעך ואלי סנה אלאטלאק יכ֗דמך.

בַּל כַּאַגִּירֵ אַוְ צַ׳יְףֵ יַכֻּוןֻ מַעַךַּ וַאִלַי׳ סַנַתִ אלּאִטלַאקִ יַכ׳דֻמֻךַּ

ὡς μισθωτὸς ἢ πάροικος ἔσται σοι, ἕως τοῦ ἔτους τῆς ἀφέσεως ἐργᾶται παρὰ σοί.

מא וְיָצָא֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ ה֖וּא וּבָנָ֣יו עִמּ֑וֹ וְשָׁב֙ אֶל־מִשְׁפַּחְתּ֔וֹ וְאֶל־אֲחֻזַּ֥ת אֲבֹתָ֖יו יָשֽׁוּב׃

וְיִפּוֹק מֵעִמָּךְ הוּא וּבְנוֹהִי עִמֵּיהּ וִיתוּב לְזַרְעִיתֵיהּ וּלְאַחְסָנַת אֲבָהָתוֹהִי יְתוּב.

ת֗ם יכ֗רג מן ענדך הו ובנוה מעה וירגע אלי עשירתה וחוז אבאיה.

תֻ׳םַּ יַכ׳רֻגֻ מִן עִנדִךַּ הֻוַ וַבַּנִיהִ מַעַהֻ וַיַרגַעֻ אִלַי׳ עַשִׁירַתִהִ וַאִלַי׳ חַוְזִ אַבִּיהִ

καὶ ἐξελεύσεται τῇ ἀφέσει καὶ τὰ τέκνα αὐτοῦ μετ’ αὐτοῦ καὶ ἀπελεύσεται εἰς τὴν γενεὰν αὐτοῦ, εἰς τὴν κατάσχεσιν τὴν πατρικὴν ἀποδραμεῖται,

מב כִּֽי־עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לֹ֥א יִמָּכְר֖וּ מִמְכֶּ֥רֶת עָֽבֶד׃

אֲרֵי עַבְדַּי אִנּוּן דְּאַפֵּיקִית יָתְהוֹן מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם לָא יִזְדַּבְּנוּן זִבּוּן עַבְדִּין.

לאנהם עבידי אלד֗ין אכ֗רגתהם מן בלד מצר פלא יבאעון ביע אלעביד.

לִאַנַּהֻם עַבִּידִי אַלַּדִ׳יןַ אַכ׳רַגתֻהֻם מִן בַּלַדִ מִצרַ פַלַא יֻבַּאעֻוןַ בַּיְעַ אַלּעַבִּידִ

διότι οἰκέται μού εἰσιν οὗτοι, οὓς ἐξήγαγον ἐκ γῆς Αἰγύπτου, οὐ πραθήσεται ἐν πράσει οἰκέτου·

מג לֹא־תִרְדֶּ֥ה ב֖וֹ בְּפָ֑רֶךְ וְיָרֵ֖אתָ מֵאֱלֹהֶֽיךָ׃

לָא תִפְלַח בֵּיהּ בְּקַשְׁיוּ וְתִדְחַל מֵאֱלָהָךְ.

ולא תסתולי עליה בקמא וכ֗אף רבך.

וַלַא תַּסתַּוְלִ עַלַיְהִ בִּאִקמַאאֵ וַכַ׳פ רַבַּךַּ

οὐ κατατενεῖς αὐτὸν ἐν τῷ μόχθῳ καὶ φοβηθήσῃ κύριον τὸν θεόν σου.

מד וְעַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר יִהְיוּ־לָ֑ךְ מֵאֵ֣ת הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיכֶ֔ם מֵהֶ֥ם תִּקְנ֖וּ עֶ֥בֶד וְאָמָֽה׃

וְעַבְדָּךְ וְאַמְתָּךְ דִּיהוֹן לָךְ מִן עַמְמַיָּא דִּבְסַחְרָנֵיכוֹן מִנְּהוֹן תִּקְנוֹן עַבְדִּין וְאַמְהָן.

ועבדך ואמתך אלד֗י יכונאן לך פמן אלאמם אלד֗ין חואליכם מנהם תקתנון אלעביד ואלאימא.

וַעַבּדֻךַּ וַאַמַתֻךַּ אַללַדַ׳אןַ יַכֻּונַאןַ לַךַּ פַמִןַ אלאֻמַםִ אלַּתּי חַוַאלַיְכֻּם מִנהֻם תַּקתַּנֻוןַ עַבִּידַא וַאִמַאאַ

καὶ παῖς καὶ παιδίσκη, ὅσοι ἂν γένωνταί σοι ἀπὸ τῶν ἐθνῶν, ὅσοι κύκλῳ σού εἰσιν, ἀπ’ αὐτῶν κτήσεσθε δοῦλον καὶ δούλην.

מה וְ֠גַ֠ם מִבְּנֵ֨י הַתּוֹשָׁבִ֜ים הַגָּרִ֤ים עִמָּכֶם֙ מֵהֶ֣ם תִּקְנ֔וּ וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם֙ אֲשֶׁ֣ר עִמָּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר הוֹלִ֖ידוּ בְּאַרְצְכֶ֑ם וְהָי֥וּ לָכֶ֖ם לַֽאֲחֻזָּֽה׃

וְאַף מִבְּנֵי תּוֹתָבַיָּא עַרְלַיָּא דְּדָיְירִין עִמְּכוֹן מִנְּהוֹן תִּקְנוֹן וּמִזַּרְעִיתְהוֹן דְּעִמְּכוֹן דְּאִתְיַלַּדוּ בַּאֲרַעְכוֹן וִיהוֹן לְכוֹן לְאַחְסָנָא.

ואיצ֗א מן בני אלסכאן אלמקימין מעכם תשתרון ומן עשירתהם אלמולודין פי בלדכם יכונו לכם חוזא.

וַאִיצַ׳א מִן בַּנִי אַלסֻּכַּאןִ אלּמֻקִימִיןַ מַעַכֻּם תַּשׁתַּרֻוןַ מִנהֻם וַמִן עַשִׁירַתִהִם אַלּמַוְלֻודִיןַ פִי בַּלַדִ כֻּם פַיַכֻּונֻוןַ לַכֻּם חַוַזַא

καὶ ἀπὸ τῶν υἱῶν τῶν παροίκων τῶν ὄντων ἐν ὑμῖν, ἀπὸ τούτων κτήσεσθε καὶ ἀπὸ τῶν συγγενῶν αὐτῶν, ὅσοι ἂν γένωνται ἐν τῇ γῇ ὑμῶν· ἔστωσαν ὑμῖν εἰς κατάσχεσιν.

מו וְהִתְנַחַלְתֶּ֨ם אֹתָ֜ם לִבְנֵיכֶ֤ם אַחֲרֵיכֶם֙ לָרֶ֣שֶׁת אֲחֻזָּ֔ה לְעֹלָ֖ם בָּהֶ֣ם תַּעֲבֹ֑דוּ וּבְאַ֨חֵיכֶ֤ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אִ֣ישׁ בְּאָחִ֔יו לֹא־תִרְדֶּ֥ה ב֖וֹ בְּפָֽרֶךְ׃

וְתַחְסְנוּן יָתְהוֹן לִבְנֵיכוֹן בָּתְרֵיכוֹן לִירוּתַּת אַחְסָנָא לְעָלַם בְּהוֹן תִּפְלְחוּן וּבַאֲחֵיכוֹן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גְּבַר בַּאֲחוּהִי לָא תִפְלַח בֵּיהּ בְּקַשְׁיוּ.

תורתונהם לבניכם מן בעדכם כמיראת אלחוז יסתכדמונהם אבדא ואמא אכ֗ותכם בני ישראל פכל ואחד לא יסתולי עלי אכ֗יה באקמא.

תֻורִּתֻ׳ונַהֻם לִבַּנִיכֻּם מִן בַּעדִכֻּם כַּמִירַאתֵ׳ וַתַּסתַּכ׳דִמֻונַהֻם אַבַּדַא וַאַמַּא אִכ׳וַתֻכֻּם בַּנִי יִסרַאאִיל פַכֻּלֻּ וַאחִדֹ לַא יַסתַּוְלִי עַלַי׳ אַכִ׳יהִ בִּאִקמַאאֵ

καὶ καταμεριεῖτε αὐτοὺς τοῖς τέκνοις ὑμῶν μεθ’ ὑμᾶς, καὶ ἔσονται ὑμῖν κατόχιμοι εἰς τὸν αἰῶνα· τῶν ἀδελφῶν ὑμῶν τῶν υἱῶν Ισραηλ ἕκαστος τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ οὐ κατατενεῖ αὐτὸν ἐν τοῖς μόχθοις.

מז וְכִ֣י תַשִּׂ֗יג יַ֣ד גֵּ֤ר וְתוֹשָׁב֙ עִמָּ֔ךְ וּמָ֥ךְ אָחִ֖יךָ עִמּ֑וֹ וְנִמְכַּ֗ר לְגֵ֤ר תּוֹשָׁב֙ עִמָּ֔ךְ א֥וֹ לְעֵ֖קֶר מִשְׁפַּ֥חַת גֵּֽר׃

וַאֲרֵי תַדְבֵּיק יַד עֲרַל וְתוֹתָב עִמָּךְ וְיִתְמַסְכַּן אֲחוּךְ עִמֵּיהּ וְיִזְדַּבַּן לַעֲרַל תּוֹתָב דְּעִמָּךְ אוֹ לְאַרְמַאי מִזַּרְעִית גִּיּוֹרָא.

ואן נאלת יד ג֗ריב או סאכן מעך יתמאהן אכ֗וך ענדה פבאע נפסה לג֗ריב או סאכן מעך או לאצל עשירה אלג֗ריב.

וַאִן נַאלַתּ יַדֻ גַ׳רִיבֵּ אַוְ סַאכִּןֵ מַעַךַּ וַתַּמַאהַןַ אַכֻ׳וךַּ מַעַהֻ פַבַּאעַ נַפסַהֻ לִגַ׳רִיבֵּ אַוְ סַאכִּןֵ מַעַךַּ אַוְ לִאַצלִ עַשִׁירַתִ אלגַ׳רִיבִּ

Ἐὰν δὲ εὕρῃ ἡ χεὶρ τοῦ προσηλύτου ἢ τοῦ παροίκου τοῦ παρὰ σοὶ καὶ ἀπορηθεὶς ὁ ἀδελφός σου πραθῇ τῷ προσηλύτῳ ἢ τῷ παροίκῳ τῷ παρὰ σοὶ ἐκ γενετῆς προσηλύτῳ,

מח אַחֲרֵ֣י נִמְכַּ֔ר גְּאֻלָּ֖ה תִּהְיֶה־לּ֑וֹ אֶחָ֥ד מֵאֶחָ֖יו יִגְאָלֶֽנּוּ׃

בָּתַר דְּאִזְדַּבַּן פּוּרְקָנָא יְהֵי לֵיהּ חַד מֵאֲחוֹהִי יִפְרְקִנֵּיהּ.

פבעד מא ביע יכון לה פכאך וואחד מן אכ֗ותה יפתכה.

פַבַּעדַ מַא בִּיעַ יַכֻּוןֻ לַהֻ פַךַּא וַאחִדֹ מִן אִכ׳וַתִהִ יַפֻכֻּהֻ

μετὰ τὸ πραθῆναι αὐτῷ λύτρωσις ἔσται αὐτῷ· εἷς τῶν ἀδελφῶν αὐτοῦ λυτρώσεται αὐτόν,

מט אוֹ־דֹד֞וֹ א֤וֹ בֶן־דֹּדוֹ֙ יִגְאָלֶ֔נּוּ אֽוֹ־מִשְּׁאֵ֧ר בְּשָׂר֛וֹ מִמִּשְׁפַּחְתּ֖וֹ יִגְאָלֶ֑נּוּ אֽוֹ־הִשִּׂ֥יגָה יָד֖וֹ וְנִגְאָֽל׃

אוֹ אַחְבּוּהִי אוֹ בַר אַחְבּוּהִי יִפְרְקִנֵּיהּ אוֹ מִקָּרִיב בִּשְׂרֵיהּ מִזַּרְעִיתֵיהּ יִפְרְקִנֵּיהּ אוֹ דְּתַדְבֵּיק יְדֵיהּ וְיִתְפְּרֵיק.

או עמה או אבן עמה יפתכה או מן נסיב ד֗אתה מן עשירתה יפתכה או נאלת ידה פפך נפסה.

אַוְ עַמֻהֻ אַוְ אִבּןֻ עַמִהִ יַפֻכֻּהֻ אַוְ מִן נַסִיבִּ דַ׳אתִהִ מִן עַשִׁירַתִהִ יַפֻכֻּהֻ אַוְ נַאלַתּ יַדֻהֻ פַפַךַּ נַפסַהֻ

ἀδελφὸς πατρὸς αὐτοῦ ἢ υἱὸς ἀδελφοῦ πατρὸς λυτρώσεται αὐτὸν ἢ ἀπὸ τῶν οἰκείων τῶν σαρκῶν αὐτοῦ ἐκ τῆς φυλῆς αὐτοῦ λυτρώσεται αὐτόν· ἐὰν δὲ εὐπορηθεὶς ταῖς χερσὶν λυτρώσηται ἑαυτόν,

נ וְחִשַּׁב֙ עִם־קֹנֵ֔הוּ מִשְּׁנַת֙ הִמָּ֣כְרוֹ ל֔וֹ עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֑ל וְהָיָ֞ה כֶּ֤סֶף מִמְכָּרוֹ֙ בְּמִסְפַּ֣ר שָׁנִ֔ים כִּימֵ֥י שָׂכִ֖יר יִהְיֶ֥ה עִמּֽוֹ׃

וִיחַשֵּׁיב עִם זָבְנֵיהּ מִשַּׁתָּא דְּאִזְדַּבַּן לֵיהּ עַד שַׁתָּא דְּיוֹבֵילָא וִיהֵי כְּסַף זְבִינוֹהִי בְּמִנְיַן שְׁנַיָּא כְּיוֹמֵי אֲגִירָא יְהֵי עִמֵּיהּ.

פליחאסב משתריה כם מן סנה אנבאע לה אלי סנה אלאטלאק פיסקט ת֗מן ביעה עלי אחצא אלסנין וליכן מעה פיהא כאיאם אלאגיר.

פַליֻחַאסִבּ מֻשׁתַּרִיהִ כַּם מִן סִנִיןֵ בֻּיעַ לַהֻ אִלַי׳ סַנַתִ אלּאִטלַאקִ פַיַסקֻטֻ תַּ׳מַןֻ בַּיְעִהִ עַלַי׳ אִחצַאאִ אלסִּנִיןִ וַליַכֻּן מַעַהֻ פִיהַא כַּאִיאםִ אלּאַגִּירִ

καὶ συλλογιεῖται πρὸς τὸν κεκτημένον αὐτὸν ἀπὸ τοῦ ἔτους, οὗ ἀπέδοτο ἑαυτὸν αὐτῷ, ἕως τοῦ ἐνιαυτοῦ τῆς ἀφέσεως, καὶ ἔσται τὸ ἀργύριον τῆς πράσεως αὐτοῦ ὡς μισθίου· ἔτος ἐξ ἔτους ἔσται μετ’ αὐτοῦ.

נא אִם־ע֥וֹד רַבּ֖וֹת בַּשָּׁנִ֑ים לְפִיהֶן֙ יָשִׁ֣יב גְּאֻלָּת֔וֹ מִכֶּ֖סֶף מִקְנָתֽוֹ׃

אִם עוֹד סַגְיוּת בִּשְׁנַיָּא לְפוֹמְהוֹן יָתִיב פּוּרְקָנֵיהּ מִכְּסַף זְבִינוֹהִי.

פאן בקי מן אלסנין כת֗יר פעלי קדרהא ירד פכאכה מנסובא מן ת֗מן שראה.

פַאִןַּ בַּקִיַ מִןַ אלסִּנִיןִ כַּתִ׳ירֹ פַעַלַי׳ קַדרִהִ יַרֻדֻ פַכַּאכַּהֻ מַנסֻובַּא מִן תַּ׳מַןִ שִׁרַאאִהִ

ἐὰν δέ τινι πλεῖον τῶν ἐτῶν ᾖ, πρὸς ταῦτα ἀποδώσει τὰ λύτρα αὐτοῦ ἀπὸ τοῦ ἀργυρίου τῆς πράσεως αὐτοῦ·

נב וְאִם־מְעַ֞ט נִשְׁאַ֧ר בַּשָּׁנִ֛ים עַד־שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל וְחִשַּׁב־ל֑וֹ כְּפִ֣י שָׁנָ֔יו יָשִׁ֖יב אֶת־גְּאֻלָּתֽוֹ׃

וְאִם זְעֵיר אִשְׁתְּאַר בִּשְׁנַיָּא עַד שַׁתָּא דְּיוֹבֵילָא וִיחַשֵּׁיב לֵיהּ כְּפוֹם שְׁנוֹהִי יָתִיב יָת פּוּרְקָנֵיהּ.

ואן בקי מנהא קליל אלי סנה אלאטלאק פליחאסבה ועלי קדרהא ירד פכאכה.

וַאִן בַּקִיַ מִןַ אלסִּנִיןִ קַלִילַא אִלַי׳ סַנַתִ אלּאִטלַאקִ פַליֻחַאסִבּהֻ עַלַי׳ קַדרִהַא יַרֻדֻ פַכַּאכַּהֻ

ἐὰν δὲ ὀλίγον καταλειφθῇ ἀπὸ τῶν ἐτῶν εἰς τὸν ἐνιαυτὸν τῆς ἀφέσεως, καὶ συλλογιεῖται αὐτῷ κατὰ τὰ ἔτη αὐτοῦ, καὶ ἀποδώσει τὰ λύτρα αὐτοῦ.

נג כִּשְׂכִ֥יר שָׁנָ֛ה בְּשָׁנָ֖ה יִהְיֶ֣ה עִמּ֑וֹ לֹֽא־יִרְדֶּ֥נּֽוּ בְּפֶ֖רֶךְ לְעֵינֶֽיךָ׃

כַּאֲגִיר שְׁנָא בִּשְׁנָא יְהֵי עִמֵּיהּ לָא יִפְלַח בֵּיהּ בְּקַשְׁיוּ לְעֵינָךְ.

ובאלגמלה כאגיר סנה בסנה יכון מעה ולא יסתולי עליה באקמא בחצ֗רתך.

וַבִּאלגִמלַתִ כַּאַגִּירִ סַנַתֵ בִּסַנַתֵ יַכֻּוןֻ מַעַהֻ לַא יַסתַּוְלִי עַלַיְהִ בִּאִקמַאאֵ בִּחַצ׳רַתִךַּ

ὡς μισθωτὸς ἐνιαυτὸν ἐξ ἐνιαυτοῦ ἔσται μετ’ αὐτοῦ· οὐ κατατενεῖς αὐτὸν ἐν τῷ μόχθῳ ἐνώπιόν σου.

נד וְאִם־לֹ֥א יִגָּאֵ֖ל בְּאֵ֑לֶּה וְיָצָא֙ בִּשְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֔ל ה֖וּא וּבָנָ֥יו עִמּֽוֹ׃

וְאִם לָא יִתְפְּרֵיק בְּאִלֵּין וְיִפּוֹק בְּשַׁתָּא דְּיוֹבֵילָא הוּא וּבְנוֹהִי עִמֵּיהּ.

ואן לם ינפך בהד֗ה אלאמור פליכ֗רג פי סנה אלאטלאק הו ובניה מעה.

וַאִן לַם יֻפתַּכּ בִּהַדִ׳הִ אלּאַמֻורִ פַליַכ׳רֻג פִי סַנַתִ אלּאִטלַאקִ הֻוַ וַבַּנֻוהֻ מַעַהֻ

ἐὰν δὲ μὴ λυτρῶται κατὰ ταῦτα, ἐξελεύσεται ἐν τῷ ἔτει τῆς ἀφέσεως αὐτὸς καὶ τὰ παιδία αὐτοῦ μετ’ αὐτοῦ.

נה כִּֽי־לִ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ עֲבָדִ֔ים עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְיָ֥ אֱלֹהֵיכֶֽם׃

אֲרֵי דִּילִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַבְדִּין עַבְדַּי אִנּוּן דְּאַפֵּיקִית יָתְהוֹן מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן.

לאן בני אסראיל עביד לי אלד֗ין אכ֗רגתהם מן בלד מצר אנא אללה רבכם אעבדוני:

לִאַןַ בַּנִי יִסרַאאִיל עַבִּידַא לִי אִד׳ הֻם עַבִּידִי אַלַּדִ׳יןַ אַכ׳רַגתֻהֻם מִן בַּלַדִ מִצרַ אַנַא אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם אעבַּדֻונִי

ὅτι ἐμοὶ οἱ υἱοὶ Ισραηλ οἰκέται, παῖδές μου οὗτοί εἰσιν, οὓς ἐξήγαγον ἐκ γῆς Αἰγύπτου· ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.

פרק כותרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א לֹֽא־תַעֲשׂ֨וּ לָכֶ֜ם אֱלִילִ֗ם וּפֶ֤סֶל וּמַצֵּבָה֙ לֹֽא־תָקִ֣ימוּ לָכֶ֔ם וְאֶ֣בֶן מַשְׂכִּ֗ית לֹ֤א תִתְּנוּ֙ בְּאַרְצְכֶ֔ם לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֖ת עָלֶ֑יהָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְיָ֖ אֱלֹהֵיכֶֽם׃

לָא תַעְבְּדוּן לְכוֹן טָעֲוָן וְצֵילַם וְקָמָא לָא תְקִימוּן לְכוֹן וְאֶבֶן סִגְדָּא לָא תִתְּנוּן בַּאֲרַעְכוֹן לְמִסְגַּד עֲלַהּ אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן.

ולא תצנעו לכם אות֗אנא ומנחותא ונצבה לא תקימו לכם וחגרא מזכ֗רפא לא תצנעו פי בלדכם לתסגדו לה לאני אללה רבכם ואחד.

לַא תַּצנַעֻוא לַכֻּם אַוְתַּ׳אנַא וַמַנחֻותַּתַּ וַנַצבַּתַּ לַא תֻקִימֻוא לַכֻּם וַחַגַרַא מֻזַכ׳רַפַתַּ לַא תַּצנַעֻוא פִי בִּלַאדִכֻּם לִתַּסגִדֻו לַהַא אַנַא אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם אַלּוַאחִדֻ

Οὐ ποιήσετε ὑμῖν αὐτοῖς χειροποίητα οὐδὲ γλυπτὰ οὐδὲ στήλην ἀναστήσετε ὑμῖν οὐδὲ λίθον σκοπὸν θήσετε ἐν τῇ γῇ ὑμῶν προσκυνῆσαι αὐτῷ· ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.

ב אֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְיָ

יָת יוֹמֵי שַׁבַּיָּא דִּילִי תִטְּרוּן וּלְבֵית מַקְדְּשִׁי תְּהוֹן דָּחֲלִין אֲנָא יְיָ.

סבותי פאחפט֗והא ומקדסי פהאבוה אנא אללה אגאזיכם כ֗ירא.

סֻבּוּתִי פַאחפַטֻ׳והַא וַמַקדַסִי פַהַאבּוּהֻ אַנַא אַללָּהֻ אַגַּאזִיכֻּם כַ׳יְרַא

τὰ σάββατά μου φυλάξεσθε καὶ ἀπὸ τῶν ἁγίων μου φοβηθήσεσθε· ἐγώ εἰμι κύριος.

ספר ויקרא

פרשת בחקתי

מפתח לכתב הערבי־היהודי של התפסיר

אות	ערבית	הגייה
א	ا ء	ā ; ʾ (עצירה)
ב	ب	b
ג (מבוקר) · ג׳ (מנוקד)	غ	gh – ר גרונית
ג׳ (מבוקר) · ג (מנוקד)	ج	j – כמו ג׳ בג׳ירפה
ד	د	d
ד׳	ذ	dh – כ־th באנגלית this
ה	ه	h
ה בסוף מילה · ה׳ · ת	ة	-a (תָּא מַרְבּוּטַה); בסמיכות ‎-at
ו	و	w ; ū
ז	ز	z
ח	ح	ḥ – ח גרונית
ט · ט׳	ط · ظ	ṭ · ẓ – ט ו־ד׳ נחציות

אות	ערבית	הגייה
י · י׳	ي · ى	y, ī · ā בסוף מילה
כ · כ׳	ك · خ	k · kh – כ רפה
ל מ נ	ل م ن	l m n
ס	س	s
ע	ع	ʿ – ע גרונית
פ	ف	f (אין p בערבית)
צ · צ׳	ص · ض	ṣ · ḍ – ס ו־ד נחציות
ק	ق	q – ק עמוקה
ר	ر	r
ש	ش	sh
ת · ת׳	ت · ث	t · th – כ־th באנגלית think

סימן (במנוקד)	ערבית	קריאה
פַתַח · קָמַץ	ـَ	a
חִירִק	ـِ	i
קֻבּוּץ	ـُ	u
שְׁוָא	ـْ	אין תנועה
דגש	ـّ	הכפלה (ובבגדכפ״ת – גם הקשה)
חוֹלַם בסוף מילה	ـٌ	-un (תנוין)
צֵרֵי בסוף מילה	ـٍ	-in (תנוין)
תנועה + א / ו / י		ā / ū / ī ארוכות
אל־	ال	al- ; לפני ת ד ר ז ס ש צ ט ל נ הל׳ נבלעת: אלשמס = ash-shams

פרשת בחקתי

פרק כותרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

ג אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃

אִם בִּקְיָמַי תְּהָכוּן וְיָת פִּקּוֹדַי תִּטְּרוּן וְתַעְבְּדְוּן יָתְהוֹן.

אלאןאלאן] אלא אן א אן סרתם עלי רסומי וחפט֗תם וצאיאיי ועמלתם בהא.

אַלַא אִן סִרתֻם פִי רֻסֻומִי וַחַפַט׳תֻם וַצַאִיאִי וַעַמִלתֻם בִּהַא

Ἐὰν τοῖς προστάγμασίν μου πορεύησθε καὶ τὰς ἐντολάς μου φυλάσσησθε καὶ ποιήσητε αὐτάς,

ד וְנָתַתִּ֥י גִשְׁמֵיכֶ֖ם בְּעִתָּ֑ם וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה יִתֵּ֥ן פִּרְיֽוֹ׃

וְאֶתֵּין מִטְרֵיכוֹן בְּעִדָּנְהוֹן וְתִתֵּין אַרְעָא עֲלַלְתַּהּ וְאִילָן חַקְלָא יִתֵּין אִבֵּיהּ.

נזלת אגיאת֗כם פי אוקתהא פאכ֗רגת אלארץ֗ אדאהא ושגר אלצחרא יכ֗רג ת֗מרה:

נַזַּלתֻ אַג׳יַאתֻ׳כֻּם פִי אַוְקַאתִהַא וַאַכ׳רַגַתִ אלּאַרץֻ׳ אַדַאאַהַא וַשַׁגַרֻ אַלצַּחרַאאִ יֻכ׳רִגֻ תַּ׳מַרַהֻ

καὶ δώσω τὸν ὑετὸν ὑμῖν ἐν καιρῷ αὐτοῦ, καὶ ἡ γῆ δώσει τὰ γενήματα αὐτῆς, καὶ τὰ ξύλα τῶν πεδίων ἀποδώσει τὸν καρπὸν αὐτῶν·

ה וְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֙יִשׁ֙ אֶת־בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת־זָ֑רַע וַאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשֹׂ֔בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם׃

וִיעָרַע לְכוֹן דְּיָשָׁא לִקְטָפָא וּקְטָפָא יְעָרַע לְאַפּוֹקֵי בַר זַרְעָא וְתֵיכְלוּן לַחְמְכוֹן לְמִשְׂבַּע וְתִתְּבוּן לְרוּחְצָן בַּאֲרַעְכוֹן.

חתי ידרך לכם אלדוס אלקטף ואלקטף ידרך אלבד֗אר ותאכלון טעאמכם הניא ותקימון ואת֗קין פי בלדכם:

חַתַּי׳ אַדרַךַּ לַכֻּם אַלדֻוסֻ אַלּקִטַאפַ וַאלּקִטַאפֻ אַדרַךַּ אַלּבִּדַארַ וַתַּאכֻּלֻוןַ טַעַאמַכֻּם הַנִיַּא וַתֻקִימֻוןַ וַאתִ׳קִיןַ פִי בַּלַדִ כֻּם

καὶ καταλήμψεται ὑμῖν ὁ ἀλοητὸς τὸν τρύγητον, καὶ ὁ τρύγητος καταλήμψεται τὸν σπόρον, καὶ φάγεσθε τὸν ἄρτον ὑμῶν εἰς πλησμονὴν καὶ κατοικήσετε μετὰ ἀσφαλείας ἐπὶ τῆς γῆς ὑμῶν.

ו וְנָתַתִּ֤י שָׁלוֹם֙ בָּאָ֔רֶץ וּשְׁכַבְתֶּ֖ם וְאֵ֣ין מַחֲרִ֑יד וְהִשְׁבַּתִּ֞י חַיָּ֤ה רָעָה֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְחֶ֖רֶב לֹא־תַעֲבֹ֥ר בְּאַרְצְכֶֽם׃

וְאֶתֵּין שְׁלָמָא בְּאַרְעָא וְתִשְׁרוֹן וְלֵית דְּמַנִּיד וַאֲבַטֵּיל חַיְתָא בִּשְׁתָּא מִן אַרְעָא וּדְקָטְלִין בְּחַרְבָּא לָא יִעְדּוֹןעב״ר=עד״י רק כאן ובר׳ טו:יז. עי׳ ביאור אונקלוס עוז והדר. בַּאֲרַעְכוֹן.

ואגעל לכם אלסלאמה פי אלארץ֗ פתנצ֗געון וליס מזעג ואעטל שר אלחיואן אלמפסד מן אלארץ֗ וסיף לא ימר בבלדכם:

וַאַגעַלֻ לַכֻּם אַלסַּלַאמַתַּ פִי אלּבַּלַדִ פַתַּצַ׳טַגִעֻוןַ וַלַיְסַ מֻזעִגֹ וַאעַטִלֻ שַׁרַּ אַלּחַיַוַאןִ אלּמֻפסִדִמִןַ אלאַרץִ׳ וַסַיְףֹ לַא יַמֻרֻּ פִי בַּלַדִ כֻּם

καὶ πόλεμος οὐ διελεύσεται διὰ τῆς γῆς ὑμῶν, καὶ δώσω εἰρήνην ἐν τῇ γῇ ὑμῶν, καὶ κοιμηθήσεσθε, καὶ οὐκ ἔσται ὑμᾶς ὁ ἐκφοβῶν, καὶ ἀπολῶ θηρία πονηρὰ ἐκ τῆς γῆς ὑμῶν.

ז וּרְדַפְתֶּ֖ם אֶת־אֹיְבֵיכֶ֑ם וְנָפְל֥וּ לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב׃

וְתִרְדְּפוּן יָת בַּעֲלֵי דְּבָבֵיכוֹן וְיִפְּלוּן קֳדָמֵיכוֹן לְחַרְבָּא.

ואד֗א כלבתם אעדאכם וקעו בין ידיכם תחת סיפכם:

וַאִדַ׳א כַּלַבּתֻם אַעדַאאַכֻּם וַקַעֻוא בַּיְןַ יַדַיְכֻּם תַּחתַּ סִיֻופִכֻּם

καὶ διώξεσθε τοὺς ἐχθροὺς ὑμῶν, καὶ πεσοῦνται ἐναντίον ὑμῶν φόνῳ·

ח וְרָדְפ֨וּ מִכֶּ֤ם חֲמִשָּׁה֙ מֵאָ֔ה וּמֵאָ֥ה מִכֶּ֖ם רְבָבָ֣ה יִרְדֹּ֑פוּ וְנָפְל֧וּ אֹיְבֵיכֶ֛ם לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב׃

וְיִרְדְּפוּן מִנְּכוֹן חַמְשָׁא לִמְאָה וּמְאָה מִנְּכוֹן לְרִבּוֹתָא יְעָרְקוּןכלשון הכתוב בדב׳ לב:ל (הערת י׳ לינדבאום). עי׳ פרשגן. וְיִפְּלוּן בַּעֲלֵי דְּבָבֵיכוֹן קֳדָמֵיכוֹן לְחַרְבָּא.

חתי יכלב מנכם אלכ֗מסה מאיה ואלמאיה תכלב רבוה ויקע אעדאוכם בין ידיכם תחת אסיאפהםאסיאפהם] א: אסיאפכם, אך בפירוש הארוך כתב ששינה כאן וכתב אסיאפהם, כיון שמדובר על נפילת האויבים זה בחרבו של זה.:

חַתַּי׳ יַכּלִבַּ אַלּכַ׳מסַתֻ מִנכֻּם מִאַאתֵ וַאלּמִאַתֻ תַּכּלִבֻּ רַבּוַתַּ וַיַקַעֻ אַעדַאאֻכֻּם בַּיְןַ יַדַיְכֻּם תַּחתַּ סִיֻופִכֻּם

καὶ διώξονται ἐξ ὑμῶν πέντε ἑκατόν, καὶ ἑκατὸν ὑμῶν διώξονται μυριάδας, καὶ πεσοῦνται οἱ ἐχθροὶ ὑμῶν ἐναντίον ὑμῶν μαχαίρᾳ.

ט וּפָנִ֣יתִי אֲלֵיכֶ֔ם וְהִפְרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם וְהִרְבֵּיתִ֖י אֶתְכֶ֑ם וַהֲקִימֹתִ֥י אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתְּכֶֽם׃

וְאֶתְפְּנֵי בְּמֵימְרִי לְאֵיטָבָאהשוו ספרא: ופניתי אליכם – בטובה. לְכוֹן וְאַפֵּישׁ יָתְכוֹן וְאַסְגֵּי יָתְכוֹן וְאַקֵּים יָת קְיָמִי עִמְּכוֹן.

ואקבל אליכם ואת֗מרכם ואכ֗תרכם ואפי בעהדי לכם:

וַאקבִּלֻ אִלַיְכֻּם וַאת׳מִרֻכֻּם וַאכּתִ׳רֻכֻּם וַאַפִי בִּעַהדִי לַכֻּם

καὶ ἐπιβλέψω ἐφ’ ὑμᾶς καὶ αὐξανῶ ὑμᾶς καὶ πληθυνῶ ὑμᾶς καὶ στήσω τὴν διαθήκην μου μεθ’ ὑμῶν.

י וַאֲכַלְתֶּ֥ם יָשָׁ֖ן נוֹשָׁ֑ן וְיָשָׁ֕ן מִפְּנֵ֥י חָדָ֖שׁ תּוֹצִֽיאוּ׃

וְתֵיכְלוּן עַתִּיקָא דְּעַתִּיק וְעַתִּיקָא מִן קֳדָם חֲדַתָּא תְּפַנּוֹן.

ותאכלון אלעתיק אלמעתק ותכ֗רגון אלעתיק מן חצ֗רה אלחדית֗:

וַתַּאכֻּלֻוןַ אלעַתִיקַ אַלּמֻעַתַּקַ וַתֻכ׳רִגּוּןַ אלעַתִיקַ מִן חַצ׳רַתִ אלּחַדִיתִ׳

καὶ φάγεσθε παλαιὰ καὶ παλαιὰ παλαιῶν καὶ παλαιὰ ἐκ προσώπου νέων ἐξοίσετε.

יא וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃

וְאֶתֵּין מַשְׁכְּנִי בֵּינֵיכוֹן וְלָא יְרַחֵיקכן תרגום גע״ל בכל מקום. מֵימְרִי יָתְכוֹן.

ואגעל מסכני פימא בינכם ולא אקלאכם:

וַאַגעַלֻ מַסכַּנִי פִימַא בַּיְנַכֻּם וַלַא אַקלַאכֻּם

καὶ θήσω τὴν διαθήκην μου ἐν ὑμῖν, καὶ οὐ βδελύξεται ἡ ψυχή μου ὑμᾶς·

יב וְהִתְהַלַּכְתִּי֙ בְּת֣וֹכְכֶ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים וְאַתֶּ֖ם תִּהְיוּ־לִ֥י לְעָֽם׃

וְאַשְׁרֵי שְׁכִינְתִי בֵּינֵיכוֹן וְאֶהְוֵי לְכוֹן לֶאֱלָהּ וְאַתּוּן תְּהוֹן קֳדָמַי לְעַם.

ואסייר נורי פימא בינכם ואכון לכם אלאהא ואנתם תכונו לי שעבא כ֗אצהכ֗אצה] ליתא א:

וַאסַיִּרֻ נֻורִי פִימַא בַּיְנַכֻּם וַאַכֻּוןֻ לַכֻּם אַלּאִלַהַ וַאַנתֻם תַּכֻּונֻוןַ לִי שַׁעבַּא כַ׳אצַא

καὶ ἐμπεριπατήσω ἐν ὑμῖν καὶ ἔσομαι ὑμῶν θεός, καὶ ὑμεῖς ἔσεσθέ μου λαός.

יג אֲנִ֞י יְיָ֣ אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֤אתִי אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִֽהְיֹ֥ת לָהֶ֖ם עֲבָדִ֑ים וָאֶשְׁבֹּר֙ מֹטֹ֣ת עֻלְּכֶ֔ם וָאוֹלֵ֥ךְ אֶתְכֶ֖ם קֽוֹמְמִיּֽוּת׃

אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן דְּאַפֵּיקִית יָתְכוֹן מֵאַרְעָא דְּמִצְרַיִם מִלְּמִהְוֵי לְהוֹן עַבְדִּין וְתַבַּרִית נִיר עַמְמַיָּא מִנְּכוֹן וְדַבַּרִית יָתְכוֹן בְּחֵירוּתָא.

אנא אללה רבכם אלד֗י אכ֗רגתכם מן בלד מצר מן אן תכונו להם עבידא וכסרת קראביס אסרכם וסיירתכם אחרארא:

אַנַא אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם אַלַּדִ׳י אַכ׳רַגתֻכֻּם מִן בַּלַדִ מִצרַ מִן אַן תַּכֻּונֻוא לַהֻם עַבִּידַא וַכַּסַרתֻ קַרַאבִּיסַ אַצרִכֻּם וַסַירתֻכֻּם אַחרַארַא

ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ὁ ἐξαγαγὼν ὑμᾶς ἐκ γῆς Αἰγύπτου ὄντων ὑμῶν δούλων καὶ συνέτριψα τὸν δεσμὸν τοῦ ζυγοῦ ὑμῶν καὶ ἤγαγον ὑμᾶς μετὰ παρρησίας.

יד וְאִם־לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כׇּל־הַמִּצְוֺ֖ת הָאֵֽלֶּה׃

וְאִם לָא תְקַבְּלוּן לְמֵימְרִי וְלָא תַעְבְּדוּן יָת כָּל פִּקּוֹדַיָּא הָאִלֵּין.

פאן לם תסמעו לי ותטיעו ולא תעמלו בגמיע הד֗ה אלוצאיא:

וַאִן לַם תַּסמַעֻוא לִי וַתֻטִיעֻוא וַלַם תַּעמַלֻוא בִּגַמִיעִ הַדִ׳הִ אלּוַצַאִיא

Ἐὰν δὲ μὴ ὑπακούσητέ μου μηδὲ ποιήσητε τὰ προστάγματά μου ταῦτα,

טו וְאִם־בְּחֻקֹּתַ֣י תִּמְאָ֔סוּ וְאִ֥ם אֶת־מִשְׁפָּטַ֖י תִּגְעַ֣ל נַפְשְׁכֶ֑ם לְבִלְתִּ֤י עֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתַ֔י לְהַפְרְכֶ֖ם אֶת־בְּרִיתִֽי׃

וְאִם בִּקְיָמַי תְּקוּצוּן וְאִם יָת דִּינַי תְּרַחֵיק נַפְשְׁכוֹן בְּדִיל דְּלָא לְמֶעֱבַד יָת כָּל פִּקּוֹדַי לְאַשְׁנָיוּתְכוֹן יָת קְיָמִי.

וזהדתם פי רסומי ואקלאת נפוסכם אחכאמי לילא תעמלו וצאיאי ותפסכו עהדי:

בַּל זַהַדתֻם פִי רֻסֻומִי וַאַקלַאַתּ אַנפֻסֻכֻּם אַחכַּאמִי לִאַלַּא תַּעמַלֻוא בֻּוצַאִיאִי וַתַּפסִכֻ׳וא עַהדִי

ἀλλὰ ἀπειθήσητε αὐτοῖς καὶ τοῖς κρίμασίν μου προσοχθίσῃ ἡ ψυχὴ ὑμῶν ὥστε ὑμᾶς μὴ ποιεῖν πάσας τὰς ἐντολάς μου ὥστε διασκεδάσαι τὴν διαθήκην μου,

טז אַף־אֲנִ֞י אֶֽעֱשֶׂה־זֹּ֣את לָכֶ֗ם וְהִפְקַדְתִּ֨י עֲלֵיכֶ֤ם בֶּֽהָלָה֙ אֶת־הַשַּׁחֶ֣פֶת וְאֶת־הַקַּדַּ֔חַת מְכַלּ֥וֹת עֵינַ֖יִם וּמְדִיבֹ֣ת נָ֑פֶשׁ וּזְרַעְתֶּ֤ם לָרִיק֙ זַרְעֲכֶ֔ם וַאֲכָלֻ֖הוּ אֹיְבֵיכֶֽם׃

אַף אֲנָא אַעֲבֵיד דָּא לְכוֹן וְאַסְעַר עֲלֵיכוֹן בִּיהוּלְתָּא שַׁחֶפְתָּא וְקַדַּחְתָּא מַחְשְׁכָן עַיְנִין וּמַפְּחָן נְפַשׁ וְתִזְרְעוּן לְרֵיקָנוּ זַרְעֲכוֹן וְיֵיכְלוּנֵּיהּ בַּעֲלֵי דְּבָבֵיכוֹן.

אנא איצ֗א אצנע בכם הד֗ה אלעקובאת פאוכל בכם עלי סרעה מן חמא אלסל ואלחארה מא תשכ֗ץ עיונכם ותד֗בל נפוסכם ותזרעון זרעכם ללפראג֗ או יאכלה אעדאכם:

אַנַא אַיְצַ׳א אַצנַעֻ בִּכֻּם הַדִ׳הִ אלּעֻקֻובַּאתִ פַאוַכִּלֻ בִּכֻּם עַלַי׳ סֻרעַתֵ מִן חֻמַתִ אלסִּלִ וַאלּחַארַּתִ מַא תַּשׁכַ׳צֻ עֻיֻונֻכֻּם וַתַּבּדֻ׳לֻ נֻפֻוסֻכֻּם וַתַּזרַעֻוןַ זַרעַכֻּם לִלפַרַאגִ׳ וַיַאכֻּלֻהֻ אַעדַאאֻכֻּם

καὶ ἐγὼ ποιήσω οὕτως ὑμῖν καὶ ἐπισυστήσω ἐφ’ ὑμᾶς τὴν ἀπορίαν τήν τε ψώραν καὶ τὸν ἴκτερον καὶ σφακελίζοντας τοὺς ὀφθαλμοὺς ὑμῶν καὶ τὴν ψυχὴν ὑμῶν ἐκτήκουσαν, καὶ σπερεῖτε διὰ κενῆς τὰ σπέρματα ὑμῶν, καὶ ἔδονται οἱ ὑπεναντίοι ὑμῶν·

יז וְנָתַתִּ֤י פָנַי֙ בָּכֶ֔ם וְנִגַּפְתֶּ֖ם לִפְנֵ֣י אֹיְבֵיכֶ֑ם וְרָד֤וּ בָכֶם֙ שֹֽׂנְאֵיכֶ֔ם וְנַסְתֶּ֖ם וְאֵין־רֹדֵ֥ף אֶתְכֶֽם׃

וְאֶתֵּין רוּגְזִי בְּכוֹן וְתִתַּבְרוּן קֳדָם בַּעֲלֵי דְּבָבֵיכוֹן וְיִרְדּוֹן בְּכוֹן שָׂנְאֵיכוֹן וְתִעְרְקוּן וְלֵית דְּרָדֵיף יָתְכוֹן.

ואחל ג֗צ֗בי בכם פתנצדמון בין ידי אעדאיכם ויסתולי עליכם שאניכם פתפרון ולא כאלב לכם:

וַאחִלֻּ גַ׳צַ׳בִּי בִּכֻּם פַתַּנצַדִמֻוןַ בַּיְןַ יַדַיְ אַעדַאאִכֻּם וַיַסתַּוְלִי עַלַיְכֻּם שַׁאנִאֻוכֻּם פַתַּפִרֻּוןַ וַלַא כַּאלִבֹּ לַכֻּם

Καὶ ἐπιστήσω τὸ πρόσωπόν μου ἐφ᾿ ὑμᾶς, καὶ πεσεῖσθε ἐναντίον τῶν ἐχθρῶν ὑμῶν, καὶ διώξονται ὑμᾶς οἱ μισοῦντες ὑμᾶς, καὶ φεύξεσθε οὐθενὸς διώκοντος ὑμᾶς.

יח וְאִ֨ם־עַד־אֵ֔לֶּה לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְיָסַפְתִּי֙ לְיַסְּרָ֣ה אֶתְכֶ֔ם שֶׁ֖בַע עַל־חַטֹּאתֵיכֶֽם׃

וְאִם עַד אִלֵּין לָא תְקַבְּלוּן לְמֵימְרִי וְאוֹסֵיף לְמִרְדֵּי יָתְכוֹן שְׁבַע עַל חוֹבֵיכוֹן.

ואן לם תקבלו מני מע הד֗ה זדתכם פי אלתאדיב סבעא עלי כ֗טאיאכם:

וַאִן לַם תַּקבַּלֻוא מִנִּי מַעַ הַדִ׳הִ זִדתֻכֻּם פִי אלּתַּאדִיבִּ סַבּעַתַּ עַלַי׳ כַ׳טַאִיאכֻּם

καὶ ἐὰν ἕως τούτου μὴ ὑπακούσητέ μου, καὶ προσθήσω τοῦ παιδεῦσαι ὑμᾶς ἑπτάκις ἐπὶ ταῖς ἁμαρτίαις ὑμῶν

יט וְשָׁבַרְתִּ֖י אֶת־גְּא֣וֹן עֻזְּכֶ֑ם וְנָתַתִּ֤י אֶת־שְׁמֵיכֶם֙ כַּבַּרְזֶ֔ל וְאֶֽת־אַרְצְכֶ֖ם כַּנְּחֻשָֽׁה׃

וְאֶתְבַּר יָת יְקָר תּוּקְפְכוֹן וְאֶתֵּין יָת שְׁמַיָּא דְּעִלָּוֵיכוֹןהשוו דב׳ כח:כג ״וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ נְחֹשֶׁת וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר תַּחְתֶּיךָ בַּרְזֶל.״ ע״ע ביאורי אונקלוס שעפטעל. תַּקִּיפִין כְּבַרְזְלָא מִלְּאַחָתָא מִטְרָא וְאַרְעָא דִּתְחוֹתֵיכוֹן חַסִּינָא כִּנְחָשָׁא מִלְּמֶעֱבַד פֵּירִין.

וכסרת אקתדאר עזכם וגעלת סמאכם כאלחדיד וארצ֗כם כאלנחאס:

וַאַכּסִרֻ אקתִדַארַ עִזִכֻּם וַאַגעַלֻ סַמַאאַכֻּם כַּאלחַדִידִ וַאַרצַ׳כֻּם כַּאלנֻּחַאסִ

καὶ συντρίψω τὴν ὕβριν τῆς ὑπερηφανίας ὑμῶν καὶ θήσω τὸν οὐρανὸν ὑμῖν σιδηροῦν καὶ τὴν γῆν ὑμῶν ὡσεὶ χαλκῆν,

כ וְתַ֥ם לָרִ֖יק כֹּחֲכֶ֑ם וְלֹֽא־תִתֵּ֤ן אַרְצְכֶם֙ אֶת־יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֣ץ הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יִתֵּ֖ן פִּרְיֽוֹ׃

וִיסוּף לְרֵיקָנוּ חֵילְכוֹן וְלָא תִתֵּין אֲרַעְכוֹן יָת עֲלַלְתַּהּ וְאִילָן חַקְלָא לָא יִתֵּין אִבֵּיהּ.

פיפנא קואכם פראג֗א ולא תכ֗רג ארצ֗כם אדאהא ושגר אלצחרא לא יכ֗רג ת֗מרה:

פַתַּפנַי׳ קֻוַאכֻּם פַרַאגַ׳א וַלַא תֻכ׳רִגֻ אַרצַ׳כֻּם אַדַאאַהַא וַשַׁגַרֻ אַלצַּחרַאאַ לַא יֻכ׳רִגֻ תַּ׳מַרַהֻ

Καὶ ἔσται εἰς κενὸν ἡ ἰσχὺς ὑμῶν, καὶ οὐ δώσει ἡ γῆ ὑμῶν τὸν σπόρον αὐτῆς, καὶ τὸ ξύλον τοῦ ἀγροῦ ὑμῶν οὐ δώσει τὸν καρπὸν αὐτοῦ.

כא וְאִם־תֵּֽלְכ֤וּ עִמִּי֙ קֶ֔רִי וְלֹ֥א תֹאב֖וּ לִשְׁמֹ֣עַֽ לִ֑י וְיָסַפְתִּ֤י עֲלֵיכֶם֙ מַכָּ֔ה שֶׁ֖בַע כְּחַטֹּאתֵיכֶֽם׃

וְאִם תְּהָכוּן קֳדָמַי בְּקַשְׁיוּלפי אונקלוס (וכן ניופיטי) משמעו של קר״י הוא עצבנות וחוזק. וְלָא תֵיבוֹן לְקַבָּלָא לְמֵימְרִי וְאוֹסֵיף לְאֵיתָאָה עֲלֵיכוֹן מַחָא שְׁבַע כְּחוֹבֵיכוֹן.

ואן סלכתם מעי לגאגא ולם תשאו אן תסמעו לי זדתכם צ֗רבה הי סבע ככ֗טאיאכם:

וַאִן סַלַכּתֻם מַעִי לִגַּאגַא וַלַם תַּשַׁאאֻוא ן תַּסמַעֻוא לִי זִדתֻכֻּם צַ׳רבַּתַּ הִי סַבּעַתֹ עַלַי׳ כַ׳טַאִיאכֻּם

καὶ ἐὰν μετὰ ταῦτα πορεύησθε πλάγιοι καὶ μὴ βούλησθε ὑπακούειν μου, προσθήσω ὑμῖν πληγὰς ἑπτὰ κατὰ τὰς ἁμαρτίας ὑμῶν

כב וְהִשְׁלַחְתִּ֨י בָכֶ֜ם אֶת־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְשִׁכְּלָ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְהִכְרִ֙יתָה֙ אֶת־בְּהֶמְתְּכֶ֔ם וְהִמְעִ֖יטָה אֶתְכֶ֑ם וְנָשַׁ֖מּוּ דַּרְכֵיכֶֽם׃

וַאֲשַׁלַּח בְּכוֹן יָת חַיַּת בָּרָא וְתַתְכֵּיל יָתְכוֹן וּתְשֵׁיצֵי יָת בְּעִירְכוֹן וְתַזְעַר יָתְכוֹן וְיִצְדְּיָן אוֹרְחָתְכוֹן.

ואטלקת פיכם חיואן אלצחרא פית֗כל מנכם ויקטע מן בהאימכם ויקלל עדדכם ותתוחש טרקאתכם:

וַאטלִקֻ פִיכֻּם חַיְוַאןַ אלצַּחרַאאִ פַיַת׳כִּלֻוןַ מִנכֻּם וַיֻקַטִעֻוןַ מִן בַּהַאאִמִכֻּם וַיֻקַלַלֻ עַדַדֻכֻּם וַתַּתַּוחַשֻׁ טֻרֻקַאתֻכֻּם

Καὶ ἀποστελῶ ἐφ᾿ ὑμᾶς τὰ θηρία τὰ ἄγρια τῆς γῆς, καὶ κατέδεται ὑμᾶς καὶ ἐξαναλώσει τὰ κτήνη ὑμῶν καὶ ὀλιγοστοὺς ποιήσει ὑμᾶς, καὶ ἐρημωθήσονται αἱ ὁδοὶ ὑμῶν.

כג וְאִ֨ם־בְּאֵ֔לֶּה לֹ֥א תִוָּסְר֖וּ לִ֑י וַהֲלַכְתֶּ֥ם עִמִּ֖י קֶֽרִי׃

וְאִם בְּאִלֵּין לָא תִתְרְדוֹן לְמֵימְרִי וּתְהָכוּן קֳדָמַי בְּקַשְׁיוּ.

ואן לם תתאדבו לי בהד֗ה אלעקובאת וסלכתם מעי לגאגא:

וַאִן לַם תַּתַּאַדַּבּוּ לִי בִּהַדִ׳הִ אלּעֻקֻובַּאתִ וַסַלַכּתֻם מַעִי לִגַּאגַא

καὶ ἐπὶ τούτοις ἐὰν μὴ παιδευθῆτε, ἀλλὰ πορεύησθε πρός με πλάγιοι,

כד וְהָלַכְתִּ֧י אַף־אֲנִ֛י עִמָּכֶ֖ם בְּקֶ֑רִי וְהִכֵּיתִ֤י אֶתְכֶם֙ גַּם־אָ֔נִי שֶׁ֖בַע עַל־חַטֹּאתֵיכֶֽם׃

וַאֲהָךְ אַף אֲנָא עִמְּכוֹן בְּקַשְׁיוּ וְאַלְקֵי יָתְכוֹן אַף אֲנָא שְׁבַע עַל חוֹבֵיכוֹן.

וסרת אנא איצ֗א מעכם עלי אלגאג וצ֗רבתכם בסבע עלי כ֗טאיאכם:

סִרתֻ אַנַא אַיְצַ׳א מַעַכֻּם עַלַי׳ אלּלִגַּאגִ וַצַ׳רַבּתֻכֻּם בִּסַבּעֵ עַלַי׳ כַ׳טַאִיאכֻּם

πορεύσομαι κἀγὼ μεθ’ ὑμῶν θυμῷ πλαγίῳ καὶ πατάξω ὑμᾶς κἀγὼ ἑπτάκις ἀντὶ τῶν ἁμαρτιῶν ὑμῶν

כה וְהֵבֵאתִ֨י עֲלֵיכֶ֜ם חֶ֗רֶב נֹקֶ֙מֶת֙ נְקַם־בְּרִ֔ית וְנֶאֱסַפְתֶּ֖ם אֶל־עָרֵיכֶ֑ם וְשִׁלַּ֤חְתִּי דֶ֙בֶר֙ בְּת֣וֹכְכֶ֔ם וְנִתַּתֶּ֖ם בְּיַד־אוֹיֵֽב׃

וְאַיְתִי עֲלֵיכוֹן דְּקָטְלִין בְּחַרְבָּא וְיִתְפַּרְעוּן מִנְּכוֹן פּוּרְעָנוּתָא עַל דַּעֲבַרְתּוּן עַל אוֹרָיְתָא וְתִתְכַּנְשׁוּן לְקִרְוֵיכוֹן וַאֲגָרֵי מוֹתָנָא בֵּינֵיכוֹן וְתִתְמַסְרוּן בְּיַד שָׂנְאָה.

ואגזיכם סיפא מנתקמא נקמה אלעהד פתגתמעון אלי קראכם ואבעת֗ באלובא פימא בינכם ותסלמון ביד אלעדו:

וַאַגַּאזִיכֻּם סַיְפַא מֻנתַּקִמַא נִקמַתַּ אַלּעַהדִ פַתַּגתַּמִעֻוןַ אִלַי׳ קֻרַאכֻּם וַאַבּעַתֻ׳ בִּאלוַבַּאאִ פִימַא בַּיְנַכֻּם וַתֻסַלַמֻוןַ פִי יַדִאלעַדֻו

καὶ ἐπάξω ἐφ’ ὑμᾶς μάχαιραν ἐκδικοῦσαν δίκην διαθήκης, καὶ καταφεύξεσθε εἰς τὰς πόλεις ὑμῶν· καὶ ἐξαποστελῶ θάνατον εἰς ὑμᾶς, καὶ παραδοθήσεσθε εἰς χεῖρας ἐχθρῶν.

כו בְּשִׁבְרִ֣י לָכֶם֮ מַטֵּה־לֶ֒חֶם֒ וְ֠אָפ֠וּ עֶ֣שֶׂר נָשִׁ֤ים לַחְמְכֶם֙ בְּתַנּ֣וּר אֶחָ֔ד וְהֵשִׁ֥יבוּ לַחְמְכֶ֖ם בַּמִּשְׁקָ֑ל וַאֲכַלְתֶּ֖ם וְלֹ֥א תִשְׂבָּֽעוּ׃

בִּדְאֶתְבַּר לְכוֹן סְעֵיד מֵיכְלָא וְיֵיפְיָן עֲשַׂר נְשִׁין לַחְמְכוֹן בְּתַנּוּרָא חַד וְיָתִיבוּן לַחְמְכוֹן בְּמַתְקָלָא וְתֵיכְלוּן וְלָא תִשְׂבְּעוּן.

ואכסר לכם מעין אלטעאם ויכ֗בז כת֗יר מן אלנסא טעאמכם פי תנור ואחד וירדונה פי אלמיזאן ותאכלון ולא תשבעון:

וַאַכּסִרֻ לַכֻּם מַעיַןַ אלטַעַאם פַיַכ׳בֻּזֻ כַּתִ׳ירֹ מִןַ אלנִּסַאאִ טַעַאמַכֻּם פִי תַּנֻורֵ וַאחִדֵ וַיַרֻדֻונַהֻ בִּאלמִיזַאןִ וַתַּאכֻּלֻוןַ וַלַא תַּשׁבַּעֻוןַ

Ἐν τῷ θλῖψαι ὑμᾶς σιτοδείᾳ ἄρτων καὶ πέψουσιν δέκα γυναῖκες τοὺς ἄρτους ὑμῶν ἐν κλιβάνῳ ἑνὶ καὶ ἀποδώσουσιν τοὺς ἄρτους ὑμῶν ἐν σταθμῷ, καὶ φάγεσθε καὶ οὐ μὴ ἐμπλησθῆτε.

כז וְאִ֨ם־בְּזֹ֔את לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וַהֲלַכְתֶּ֥ם עִמִּ֖י בְּקֶֽרִי׃

וְאִם בְּדָא לָא תְקַבְּלוּן לְמֵימְרִי וּתְהָכוּן קֳדָמַי בְּקַשְׁיוּ.

ואן לם תסמעו ותטיעו בהד֗ה אלעקובאת וסלכתם מעי לגאגא:

וַאִן לַם תַּסמַעֻוא לִי וַתֻטִיעֻוא בִּהַדִ׳הִ אלּעֻקֻובַּאתִ וַסַלַכּתֻם מַעִי לִגַּאגַא

ἐὰν δὲ ἐπὶ τούτοις μὴ ὑπακούσητέ μου καὶ πορεύησθε πρός με πλάγιοι,

כח וְהָלַכְתִּ֥י עִמָּכֶ֖ם בַּחֲמַת־קֶ֑רִי וְיִסַּרְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ אַף־אָ֔נִי שֶׁ֖בַע עַל־חַטֹּאתֵיכֶֽם׃

וַאֲהָךְ עִמְּכוֹן בִּתְקוֹףמתאים לתרגומו לשאר היקרויות של קר״י = קושי. רְגַז וְאֶרְדֵּי יָתְכוֹן אַף אֲנָא שְׁבַע עַל חוֹבֵיכוֹן.

סרת איצ֗א מעכם בעקובה אללגאג ואדבתכם בסבע עלי כ֗טאיאכם:

סִרתֻ אַנַא אַיְצַ׳א מַעַכֻּם בִּעֻקֻובַּאתִ אללִגַּאגִ אַדַּבּתַּכֻּם בִּסַבּעֵ עַלַי׳ כַ׳טַאִיאכֻּם

καὶ αὐτὸς πορεύσομαι μεθ’ ὑμῶν ἐν θυμῷ πλαγίῳ καὶ παιδεύσω ὑμᾶς ἐγὼ ἑπτάκις κατὰ τὰς ἁμαρτίας ὑμῶν,

כט וַאֲכַלְתֶּ֖ם בְּשַׂ֣ר בְּנֵיכֶ֑ם וּבְשַׂ֥ר בְּנֹתֵיכֶ֖ם תֹּאכֵֽלוּ׃

וְתֵיכְלוּן בְּסַר בְּנֵיכוֹן וּבְסַר בְּנָתְכוֹן תֵּיכְלוּן.

ותאכלון לחום בניכם ובנאתכם:

חַתַּי׳ תַּאכֻּלֻוא לַחםַ בַּנִיכֻּם וַבַּנַאתִכֻּם

καὶ φάγεσθε τὰς σάρκας τῶν υἱῶν ὑμῶν καὶ τὰς σάρκας τῶν θυγατέρων ὑμῶν φάγεσθε·

ל וְהִשְׁמַדְתִּ֞י אֶת־בָּמֹֽתֵיכֶ֗ם וְהִכְרַתִּי֙ אֶת־חַמָּ֣נֵיכֶ֔ם וְנָֽתַתִּי֙ אֶת־פִּגְרֵיכֶ֔ם עַל־פִּגְרֵ֖י גִּלּוּלֵיכֶ֑ם וְגָעֲלָ֥ה נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃

וַאֲשֵׁיצֵי יָת בָּמָתְכוֹן וַאֲקַצֵּיץ יָת חֲנִסְנְסֵיכוֹן וְאֶתֵּין יָת פִּגְרֵיכוֹן עַל פִּגּוּר טָעֲוָתְכוֹן וִירַחֵיק מֵימְרִי יָתְכוֹן.

ואנפד֗ ביעכם ואקטע אנדאדכם ואלקי אגסאדכם עלי אגסאד טואג֗יתכם ואקלאכם:

וַאנפִדֻ׳ בַּיַאעַכֻּם וַאַקטַעֻ אַנדַאדַכֻּם וַאלּקִי אַגסַאדַכֻּם עַלַי׳ אַגסַאדִ טַוַאגִ׳יתַּכֻּם וַאַקלַאכֻּם

καὶ ἐρημώσω τὰς στήλας ὑμῶν καὶ ἐξολεθρεύσω τὰ ξύλινα χειροποίητα ὑμῶν καὶ θήσω τὰ κῶλα ὑμῶν ἐπὶ τὰ κῶλα τῶν εἰδώλων ὑμῶν, καὶ προσοχθιεῖ ἡ ψυχή μου ὑμῖν·

לא וְנָתַתִּ֤י אֶת־עָֽרֵיכֶם֙ חׇרְבָּ֔ה וַהֲשִׁמּוֹתִ֖י אֶת־מִקְדְּשֵׁיכֶ֑ם וְלֹ֣א אָרִ֔יחַ בְּרֵ֖יחַ נִיחֹֽחֲכֶֽם׃

וְאֶתֵּין יָת קִרְוֵיכוֹן חָרְבָּא וַאֲצַדֵּי יָת מַקְדְּשֵׁיכוֹן וְלָא אֲקַבֵּיל בְּרַעֲוָא קוּרְבַּן כְּנֵישָׁתְכוֹן.

ואגעל קראכם כ֗ראבא ואוחש מקאדסכם ולא אקבל ולא ארצ֗א קראבינכם:

וַאַגעַלֻ קֻרַאכֻּם כַ׳רַאבַּא וַאוְחִשֻׁ מַקַאדִסַכֻּם וַלַא אַקבַּלֻ וַלַא אַרצַ׳י׳ קַרַאבִּינַכֻּם

καὶ θήσω τὰς πόλεις ὑμῶν ἐρήμους καὶ ἐξερημώσω τὰ ἅγια ὑμῶν καὶ οὐ μὴ ὀσφρανθῶ τῆς ὀσμῆς τῶν θυσιῶν ὑμῶν·

לב וַהֲשִׁמֹּתִ֥י אֲנִ֖י אֶת־הָאָ֑רֶץ וְשָֽׁמְמ֤וּ עָלֶ֙יהָ֙ אֹֽיְבֵיכֶ֔ם הַיֹּשְׁבִ֖ים בָּֽהּ׃

וַאֲצַדֵּי אֲנָא יָת אַרְעָא וְיִצְדּוֹן עֲלַהּ בַּעֲלֵי דְּבָבֵיכוֹן דְּיָתְבִין בַּהּ.

ואוחש אלבלד מנכם ויסתוחש מנה אעדואכם אלמקימון בה:

וַאוחִשֻׁ אַנַא אַלּבַּלַדַ מִנכֻּם וַיֻוחַשֻׁ מִנהַא אַעדַאאֻכֻּם אַלּמֻקִימֻוןַ בִּהַא

καὶ ἐξερημώσω ἐγὼ τὴν γῆν ὑμῶν, καὶ θαυμάσονται ἐπ’ αὐτῇ οἱ ἐχθροὶ ὑμῶν οἱ ἐνοικοῦντες ἐν αὐτῇ·

לג וְאֶתְכֶם֙ אֱזָרֶ֣ה בַגּוֹיִ֔ם וַהֲרִיקֹתִ֥י אַחֲרֵיכֶ֖ם חָ֑רֶב וְהָיְתָ֤ה אַרְצְכֶם֙ שְׁמָמָ֔ה וְעָרֵיכֶ֖ם יִהְי֥וּ חׇרְבָּֽה׃

וְיָתְכוֹן אֲבַדַּר בֵּינֵי עַמְמַיָּא וַאֲגָרֵי בָּתְרֵיכוֹן דְּקָטְלִין בְּחַרְבָּא וּתְהֵי אֲרַעְכוֹן צָדְיָא וְקִרְוֵיכוֹן יִהְוְיָן חָרְבָּא.

ואד֗ריכם פימא בין אלאמם ואגרד וראכם אלסיף פתציר ארצ֗כםארצ֗כם] ליתא א וחשה וקראכם כ֗ראבא:

וַאַד׳רִיכֻּם פִימַא בַּיְןַ אלאֻמַם וַאגַרִּדֻ אַלסַּיְףַ וַרַאאַכֻּם פַתַּצִירֻ אַרצַ׳כֻּם וַחשַׁתַּ וַקֻרַאכֻּם כַ׳רַאבַּא

καὶ διασπερῶ ὑμᾶς εἰς τὰ ἔθνη, καὶ ἐξαναλώσει ὑμᾶς ἐπιπορευομένη ἡ μάχαιρα· καὶ ἔσται ἡ γῆ ὑμῶν ἔρημος, καὶ αἱ πόλεις ὑμῶν ἔσονται ἔρημοι.

לד אָז֩ תִּרְצֶ֨ה הָאָ֜רֶץ אֶת־שַׁבְּתֹתֶ֗יהָ כֹּ֚ל יְמֵ֣י הׇשַּׁמָּ֔הֿ וְאַתֶּ֖ם בְּאֶ֣רֶץ אֹיְבֵיכֶ֑ם אָ֚ז תִּשְׁבַּ֣ת הָאָ֔רֶץ וְהִרְצָ֖ת אֶת־שַׁבְּתֹתֶֽיהָ׃

בְּכֵין תִּרְעֵי אַרְעָא יָת שְׁמִטַּהָא כֹּל יוֹמִין דִּצְדִּיאַת וְאַתּוּן בַּאֲרַע בַּעֲלֵי דְּבָבֵיכוֹן בְּכֵין תַּשְׁמֵיט אַרְעָא וְתִרְעֵי יָת שְׁמִטַּהָא.

חיניד֗ תסתופי עטלהא טול איאם וחשתהא ואנתם פי בלד אעדאיכם חיניד֗ תתסיב אלארץ֗ פתסתופי עטלהא:

חִינַאִדֵ׳ תַּסתַּוְפִי אלּאַרץֻ׳ עֻטַלַהַא טֻולַ אִיאםִ וַחשַׁתִהַא וַאַנתֻם פִי בַּלַדִ אַעדַאאִכֻּם חִינַאִדֵ׳ תֻסַיבֻּ אַלּאַרץֻ׳ וַתַּסתַּופִי עֻטלַהַא

τότε εὐδοκήσει ἡ γῆ τὰ σάββατα αὐτῆς καὶ πάσας τὰς ἡμέρας τῆς ἐρημώσεως αὐτῆς, καὶ ὑμεῖς ἔσεσθε ἐν τῇ γῇ τῶν ἐχθρῶν ὑμῶν· τότε σαββατιεῖ ἡ γῆ καὶ εὐδοκήσει τὰ σάββατα αὐτῆς.

לה כׇּל־יְמֵ֥י הׇשַּׁמָּ֖הֿ תִּשְׁבֹּ֑ת אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־שָׁבְתָ֛ה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶ֖ם בְּשִׁבְתְּכֶ֥ם עָלֶֽיהָ׃

כָּל יוֹמִין דִּצְדִּיאַת תַּשְׁמֵיט יָת דְּלָא שְׁמַטַת בִּשְׁמִטֵּיכוֹן כַּד הֲוֵיתוֹן יָתְבִין עֲלַהּ.

וסבב טול איאם וחשתהא אן תתעטל כמא לם תעטלוהא פי עטלכם פי מקאמכם בהא:

וַסַבַּבֻּ טֻולִ אִיאםִ וַחשַׁתִהַא אַן תֻעַטַלַ כַּמַא לַם תֻעַטִלֻוא פִי עֻטַלִכֻּם פִי מַקַאמִכֻּם בִּהַא

πάσας τὰς ἡμέρας τῆς ἐρημώσεως αὐτῆς σαββατιεῖ ἃ οὐκ ἐσαββάτισεν ἐν τοῖς σαββάτοις ὑμῶν, ἡνίκα κατῳκεῖτε αὐτήν.

לו וְהַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּכֶ֔ם וְהֵבֵ֤אתִי מֹ֙רֶךְ֙ בִּלְבָבָ֔ם בְּאַרְצֹ֖ת אֹיְבֵיהֶ֑ם וְרָדַ֣ף אֹתָ֗ם ק֚וֹל עָלֶ֣ה נִדָּ֔ף וְנָס֧וּ מְנֻֽסַת־חֶ֛רֶב וְנָפְל֖וּ וְאֵ֥ין רֹדֵֽף׃

וּדְיִשְׁתְּאַרוּן בְּכוֹן וְאַעֵיל תְּבָרָא בְּלִבְּהוֹן בְּאַרְעָתָא דְּשָׂנְאֵיהוֹן וְיִרְדּוֹף יָתְהוֹן קָל טַרְפָא דְּשָׁקֵיף וְיִעְרְקוֹן מִעְרָק כִּד מִן קֳדָם דְּקָטְלִין בְּחַרְבָּא וְיִפְּלוּן וְלֵית דְּרָדֵיף.

ואלבאקון מנכם אדכ֗ל אלגבן פי קלובהם פי בלדאן אעדאיהם חתי אנהם לו לחקהם צות ורקה מנדפעה להרבו כאלהרב מן אלסיף ווקעו מן ג֗יר כאלב:

וַאלּבַּאקֻוןַ מִנכֻּם אֻדכִ׳לֻ אַלגֻבּןַ פִי קֻלֻובִּהִם פִי בֻּלדַאןִ אַעדַאאִהִם חַתַּי׳ אַנַּהֻ לַוְ לַחִקַהֻם צַּוְתֻ וַרַקַתֵ מֻנדַפִעַתֵ פַהַרַבּוּ כַּאלהַארִבִּ מִןַ אלסַּיְפִ וַוַקַעֻוא מִן גַ׳יְרִ כַּאלִבֵּ

καὶ τοῖς καταλειφθεῖσιν ἐξ ὑμῶν ἐπάξω δειλίαν εἰς τὴν καρδίαν αὐτῶν ἐν τῇ γῇ τῶν ἐχθρῶν αὐτῶν, καὶ διώξεται αὐτοὺς φωνὴ φύλλου φερομένου, καὶ φεύξονται ὡς φεύγοντες ἀπὸ πολέμου καὶ πεσοῦνται οὐθενὸς διώκοντος·

לז וְכָשְׁל֧וּ אִישׁ־בְּאָחִ֛יו כְּמִפְּנֵי־חֶ֖רֶב וְרֹדֵ֣ף אָ֑יִן וְלֹא־תִֽהְיֶ֤ה לָכֶם֙ תְּקוּמָ֔ה לִפְנֵ֖י אֹֽיְבֵיכֶֽם׃

וְיִתַּקְלוּן גְּבַר בַּאֲחוּהִי כִּד מִן קֳדָם דְּקָטְלִין בְּחַרְבָּא וְרָדֵיף לָיִת וְלָא תְהֵי לְכוֹן תְּקוּמָה קֳדָם בַּעֲלֵי דְּבָבֵיכוֹן.

ועת֗ר בעצ֗הם בבעץ֗ כמא יכון מן קבל אלסיף וליס כאלב ולא יכון לכם קואם מן בין ידי אעדאיכם:

וַיַעתֻ׳רֻ בַּעצֻ׳הֻם בִּבַּעץֵ׳ כַּמַא יַכֻּוןֻ מִן קִבּלִ אלסַּיְפִ מִן גַ׳יְרִ כַּאלִבֵּ וַלַא יַכֻּוןֻ לַכֻּם קַוַאמַא בַּיְןַ יַדַיְ אַעדַאאִכֻּם

καὶ ὑπερόψεται ὁ ἀδελφὸς τὸν ἀδελφὸν ὡσεὶ ἐν πολέμῳ οὐθενὸς κατατρέχοντος, καὶ οὐ δυνήσεσθε ἀντιστῆναι τοῖς ἐχθροῖς ὑμῶν.

לח וַאֲבַדְתֶּ֖ם בַּגּוֹיִ֑ם וְאָכְלָ֣ה אֶתְכֶ֔ם אֶ֖רֶץ אֹיְבֵיכֶֽם׃

וְתֵיבְדוּן בֵּינֵי עַמְמַיָּא וּתְגַּמַּר יָתְכוֹן אֲרַע בַּעֲלֵי דְּבָבֵיכוֹן.

ויביד מנכם פימא בין אלאמם ויפניכם בלד אעדאיכם:

וַיֻבִּידֻ מִנכֻּם פִימַא בַּיְןַ אלאֻמַם וַיַפנִיכֻּם בַּלַדֻ אַעדַאאִכֻּם

καὶ ἀπολεῖσθε ἐν τοῖς ἔθνεσιν, καὶ κατέδεται ὑμᾶς ἡ γῆ τῶν ἐχθρῶν ὑμῶν.

לט וְהַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּכֶ֗ם יִמַּ֙קּוּ֙ בַּֽעֲוֺנָ֔ם בְּאַרְצֹ֖ת אֹיְבֵיכֶ֑ם וְאַ֛ף בַּעֲוֺנֹ֥ת אֲבֹתָ֖ם אִתָּ֥ם יִמָּֽקּוּ׃

וּדְיִשְׁתְּאַרוּן בְּכוֹן יִתְמְסוֹן בְּחוֹבֵיהוֹן בְּאַרְעָתָא דְּסָנְאֵיכוֹן וְאַף בְּחוֹבֵי אֲבָהָתְהוֹן בִּישַׁיָּא דַּאֲחִידִין בְּיַדְהוֹן יִתְמְסוֹן.

ואלבאקון מנכם יכ֗סעון בד֗נובהם פי בלדאן אעדאיהם ואיצ֗א בד֗נוב אבאיהם אלתי מעהם יכ֗סעון:

וַאלּבַּאקֻוןַ מִנכֻּם יַכ׳סַעֻוןַ בִּדֻ׳נֻובִהִם פִי בֻּלדַאןִ אַעדַאאִכֻּם וַאִיצַ׳א בִּדֻ׳נֻובִּ אַבַּאאהִם אַלַּדִ׳יןַ מַעַהֻם יַכ׳סַעֻוןַ

καὶ οἱ καταλειφθέντες ἀφ’ ὑμῶν καταφθαρήσονται διὰ τὰς ἁμαρτίας ὑμῶν, ἐν τῇ γῇ τῶν ἐχθρῶν αὐτῶν τακήσονται.

מ וְהִתְוַדּ֤וּ אֶת־עֲוֺנָם֙ וְאֶת־עֲוֺ֣ן אֲבֹתָ֔ם בְּמַעֲלָ֖ם אֲשֶׁ֣ר מָֽעֲלוּ־בִ֑י וְאַ֕ף אֲשֶׁר־הָֽלְכ֥וּ עִמִּ֖י בְּקֶֽרִי׃

וִיוַדּוֹן יָת חוֹבֵיהוֹן וְיָת חוֹבֵי אֲבָהָתְהוֹן בְּשִׁקְרְהוֹן דְּשַׁקַּרוּ בְּמֵימְרִי וְאַף דְּהַלִּיכוּ קֳדָמַי בְּקַשְׁיוּ.

פאן אקרו בד֗נובהם וד֗נב אבאיהם בנכת֗הם אלד֗י נכת֗ו בי ואיצ֗א במא סלכו מעי לגאגא ולם יתובו:

פַאִןַּ אַקַרֻּוא בִּדֻ׳נֻובַּהֻם וַדֻ׳נֻובִ אַבַּאאהִם בִּנַכּתִ׳הִם אַלַּדִ׳י נַכַּתֻ׳וא בִּי וַמַא סַלַכֻּוא מַעִי לִגַּאגַא וַלַם יַתֻובּוּ

καὶ ἐξαγορεύσουσιν τὰς ἁμαρτίας αὐτῶν καὶ τὰς ἁμαρτίας τῶν πατέρων αὐτῶν, ὅτι παρέβησαν καὶ ὑπερεῖδόν με, καὶ ὅτι ἐπορεύθησαν ἐναντίον μου πλάγιοι,

מא אַף־אֲנִ֗י אֵלֵ֤ךְ עִמָּם֙ בְּקֶ֔רִי וְהֵבֵאתִ֣י אֹתָ֔ם בְּאֶ֖רֶץ אֹיְבֵיהֶ֑ם אוֹ־אָ֣ז יִכָּנַ֗ע לְבָבָם֙ הֶֽעָרֵ֔ל וְאָ֖ז יִרְצ֥וּ אֶת־עֲוֺנָֽם׃

אַף אֲנָא אֲהָךְ עִמְּהוֹן בְּקַשְׁיוּ וְאַעֵיל יָתְהוֹן בַּאֲרַע בַּעֲלֵי דְּבָבֵיהוֹן אוֹ בְכֵין יִתְּבַר לִבְּהוֹן טַפְשָׁא וּבְכֵין יִרְעוֹן יָת חוֹבֵיהוֹן.

אנא איצ֗א אסיר מעהם עלי אללגאג ואדכ֗להםואדכ֗להם] בגליון א נוסף: פי. בלדאן אעדאיהם אכ֗רין אלי אן ינהזם קלבהם אלגאש או אלי אן יסתופי ד֗נובהם:

אַנַא אַיְצַ׳א אַסִּירֻ מַעַהֻם עַלַי׳ אַללִגַּאגִ וַאדכִ׳לֻהֻם אִלַי׳ בֻּלדַאןִ אַעדַאאִהִם אכַ׳רִיןַ אַוְ אִלַי׳ אַן יַנהַזִםַ קַלבֻּהֻם אַלגַ׳אשִׁ אַוְ אִלַי׳ אַן יַסתַּופֻוא דֻ׳נֻובַּהֻם

καὶ ἐγὼ ἐπορεύθην μετ’ αὐτῶν ἐν θυμῷ πλαγίῳ καὶ ἀπολῶ αὐτοὺς ἐν τῇ γῇ τῶν ἐχθρῶν αὐτῶν· τότε ἐντραπήσεται ἡ καρδία αὐτῶν ἡ ἀπερίτμητος, καὶ τότε εὐδοκήσουσιν τὰς ἁμαρτίας αὐτῶν.

מב וְזָכַרְתִּ֖י אֶת־בְּרִיתִ֣י יַעֲק֑וֹב וְאַף֩ אֶת־בְּרִיתִ֨י יִצְחָ֜ק וְאַ֨ף אֶת־בְּרִיתִ֧י אַבְרָהָ֛ם אֶזְכֹּ֖ר וְהָאָ֥רֶץ אֶזְכֹּֽר׃

וּדְכִירְנָאהשוו פתשגן (יא״ר) בראשית ח:א – בכל מקום שתמצא לשון זכירה או פקידה אצל השם ית׳ לא רצה לתרגם לא בלשון עתיד ולא בלשון עבר אלא כלם בל׳ הווה. יָת קְיָמִי דְּעִם יַעֲקוֹב וְאַף יָת קְיָמִי דְּעִם יִצְחָק וְאַף יָת קְיָמִי דְּעִם אַבְרָהָם אֲנָא דְּכִיר וְאַרְעָא אֲנָא דְּכִיר.

ואד֗כר עהדי אלד֗י מע יעקוב ואיצ֗א עהדי אלד֗י מע אסחק ואיצ֗א עהדי אלד֗י מע אברהים אד֗כרה להם ולארצ֗הם:

וַאַד׳כֻּרֻ לַהֻם עַהדִי אַלַּדִ׳י מַעַ יַעַקֻובַּ וַאִיצַ׳א עַהדִי אַלַּדִ׳י מַעַ יצחַקַ וַאִיצַ׳א עַהדִי אַלַּדִ׳י מַעַ אַבּרַהַם אַד׳כֻּרֻהֻ לַהֻם וַלִנַסלִהִם

καὶ μνησθήσομαι τῆς διαθήκης Ιακωβ καὶ τῆς διαθήκης Ισαακ καὶ τῆς διαθήκης Αβρααμ μνησθήσομαι καὶ τῆς γῆς μνησθήσομαι.

מג וְהָאָ֩רֶץ֩ תֵּעָזֵ֨ב מֵהֶ֜ם וְתִ֣רֶץ אֶת־שַׁבְּתֹתֶ֗יהָ בׇּהְשַׁמָּהֿ֙ מֵהֶ֔ם וְהֵ֖ם יִרְצ֣וּ אֶת־עֲוֺנָ֑ם יַ֣עַן וּבְיַ֔עַן בְּמִשְׁפָּטַ֣י מָאָ֔סוּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֖י גָּעֲלָ֥ה נַפְשָֽׁם׃

וְאַרְעָא תִּתְרְטֵישׁ מִנְּהוֹן וְתִרְעֵי יָת שְׁמִטַּהָא בְּדִצְדִּיאַת מִנְּהוֹן וְאִנּוּן יִרְעוֹן יָת חוֹבֵיהוֹן לְוָטִין חֲלָף בִּרְכָאן אַיְתִי עֲלֵיהוֹןבטעם ההוספה כתב נפש הגר: דבלא ההוספה הזאת יהי׳ היפוך הכוונה. ״והם ירצו את עונם״ למה ירצו את עונם ויכופר להם עונם ״יען וביען במשפטי מאסו וגו׳ מה זה נתינת טעם... בזה? אמנם עם הוספות התרגום ניחא, והם ירצו אתי עונם . יען וביען לוטין חלף ברכן... ובזה הם ירצו את עונם. אבל הכתוב קיצר וסמך אשלפניו בפרשה. דִּבְדִינַי קַצוּ וְיָת קְיָמַי רַחֵיקַת נַפְשְׁהוֹן.

אלארץ֗ אלד֗י תרכת מנהם ואסתופת עטלהא באסתיחאשהא מנהם והם אסתופו ד֗נובהם גזאהם ומן גזאהם אד֗ זהדו פי אחכאמי ורסומי קלתהא אנפסהם:

וַ אַלּאַרץֻ׳ אַלַּתִי תֻרִכַּתּ מִנהֻם וַאסתַּוְפַתּ עֻטלַהַא בִּאסתֻוְחַאשִׁהַא מִנהֻם וַהֻם אִסתַּוְפֻוא דֻ׳נֻובַּהֻם גַזַאאַהֻם וַמִן גַזַאאִהִם אִד׳ זַהַדֻו פִי אַחכַּאמִי וַרֻסֻומִי אַקלַתַּהַא אַנפֻסֻהֻם

καὶ ἡ γῆ ἐγκαταλειφθήσεται ὑπ’ αὐτῶν· τότε προσδέξεται ἡ γῆ τὰ σάββατα αὐτῆς ἐν τῷ ἐρημωθῆναι αὐτὴν δι’ αὐτούς, καὶ αὐτοὶ προσδέξονται τὰς αὐτῶν ἀνομίας, ἀνθ’ ὧν τὰ κρίματά μου ὑπερεῖδον καὶ τοῖς προστάγμασίν μου προσώχθισαν τῇ ψυχῇ αὐτῶν.

מד וְאַף־גַּם־זֹ֠את בִּֽהְיוֹתָ֞ם בְּאֶ֣רֶץ אֹֽיְבֵיהֶ֗ם לֹֽא־מְאַסְתִּ֤ים וְלֹֽא־גְעַלְתִּים֙ לְכַלֹּתָ֔ם לְהָפֵ֥ר בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְיָ֖ אֱלֹהֵיהֶֽם׃

וְאַף בְּרַם דָּא בְּמִהְוֵיהוֹן בַּאֲרַע בַּעֲלֵי דְּבָבֵיהוֹן לָא אַרְטוֹשִׁנּוּןרק כאן משנה מתרגום הרגיל של מא״ס=קו״ץ. וְלָא אֲרַחֵיקִנּוּן לְשֵׁיצָיוּתְהוֹן לְאַשְׁנָאָה קְיָמִי עִמְּהוֹן אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהֲהוֹן.

ואיצ֗א מע הד֗ה אלאמור פי כונהם פי בלד אעדאיהם לא אזהד פיהם ולא אקלאהם ולא אפניהם ולא אפסך֗ עהדי מעהם לאני אללה רבהם:

וַאִיצַ׳א מַעַ הַדִ׳הִ אלּאַמֻורִ מַעַ כַּוְנִהִם פִי בֻּלדַאןִ אַעדַאאִהִם לַא אַזהַדֻ פִיהֻם וַלַא אַקלַאהֻם לִאַפנִיהִם וַלַא אַפסַכֻ׳ עַהדִי מַעַהֻם לִאַנִּי אַללָּהֻ רַבֻּהֻם

καὶ οὐδ’ ὧς ὄντων αὐτῶν ἐν τῇ γῇ τῶν ἐχθρῶν αὐτῶν οὐχ ὑπερεῖδον αὐτοὺς οὐδὲ προσώχθισα αὐτοῖς ὥστε ἐξαναλῶσαι αὐτοὺς τοῦ διασκεδάσαι τὴν διαθήκην μου τὴν πρὸς αὐτούς· ὅτι ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς αὐτῶν.

מה וְזָכַרְתִּ֥י לָהֶ֖ם בְּרִ֣ית רִאשֹׁנִ֑ים אֲשֶׁ֣ר הוֹצֵֽאתִי־אֹתָם֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם לְעֵינֵ֣י הַגּוֹיִ֗ם לִהְי֥וֹת לָהֶ֛ם לֵאלֹהִ֖ים אֲנִ֥י יְיָ

וּדְכִירְנָא לְהוֹן קְיָם קַדְמָאֵי דְּאַפֵּיקִית יָתְהוֹן מֵאַרְעָא דְּמִצְרַיִם לְעֵינֵי עַמְמַיָּא לְמִהְוֵי לְהוֹן לֶאֱלָהּ אֲנָא יְיָ.

ואד֗כר להם עהד אלאולין אלד֗ין אכ֗רגתהם מן בלד מצר בחצ֗רה אלאמם לאכון להם אלהא אנא אללה צאדק אלועד:

וַאַד׳כֻּרֻ לַהֻם עַהדַ אַלּאַוַּליִן אַלַּדִ׳יןַ אַכ׳רַגתֻהֻם מִן בַּלַדִ מִצרַ בִּחַצ׳רַתִ אלאֻמַם לִאַכֻּוןַ לַהֻם אַלּאִלַהַ אַנַא אַללָּהֻ צַאדִקֻ אַלּוַעדִ

καὶ μνησθήσομαι αὐτῶν τῆς διαθήκης τῆς προτέρας, ὅτε ἐξήγαγον αὐτοὺς ἐκ γῆς Αἰγύπτου ἐξ οἴκου δουλείας ἔναντι τῶν ἐθνῶν τοῦ εἶναι αὐτῶν θεός· ἐγώ εἰμι κύριος.

מו אֵ֠לֶּה הַֽחֻקִּ֣ים וְהַמִּשְׁפָּטִים֮ וְהַתּוֹרֹת֒ אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן יְיָ֔ בֵּינ֕וֹ וּבֵ֖ין בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּהַ֥ר סִינַ֖י בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃

אִלֵּין קְיָמַיָּא וְדִינַיָּא וְאוֹרָיָתָא דִּיהַב יְיָ בֵּין מֵימְרֵיהּ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּטוּרָא דְּסִינַי בִּידָא דְּמֹשֶׁה.

הד֗ה אלרסום ואלאחכאם ואלדלאיל אלתי נזלהא אללה בינה ובין בני אסראיל עלי טור סיני על יד מוסי:

הַדִ׳הִ אלרֻּסֻומֻ וַאלּאַחכַּאם וַאלדַּלַאאִלֻ אַלַּתִי גַעַלַהַא אַללָּהֻ בַּיְנַהֻ וַבַּיְןַ בַּנִי יִסרַאאִיל עַלַי׳ טֻורִ סַיְנַאאַ עַלַי׳ יַדִמֻושִׁה

Ταῦτα τὰ κρίματα καὶ τὰ προστάγματα καὶ ὁ νόμος, ὃν ἔδωκεν κύριος ἀνὰ μέσον αὐτοῦ καὶ ἀνὰ μέσον τῶν υἱῶν Ισραηλ ἐν τῷ ὄρει Σινα ἐν χειρὶ Μωυσῆ.

פרק כזתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וַיְדַבֵּ֥ר יְיָ֖ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר.

ת֗ם כלם אללה מוסי תכלימא:

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ תַּכּלִימַא

Καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων

ב דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אִ֕ישׁ כִּ֥י יַפְלִ֖א נֶ֑דֶר בְּעֶרְכְּךָ֥ נְפָשֹׁ֖ת לַֽיְיָ

מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן גְּבַר אֲרֵי יְפָרֵישׁ נְדַר בְּפוּרְסַן נַפְשָׁתָא קֳדָם יְיָ.

מר בני אסראיל וקל להם אי אנסאן סוג נד֗רא מן אלנפוס ללה פליקום:

מֻר בַּנִי יִסרַאאִיל וַקֻל לַהֻם אִי אִנסַאןֵ סַוַּגַ׳ נִד׳רַא מִןַ אלאַנפֻסִ לִלָּהִ

Λάλησον τοῖς υἱοῖς Ισραηλ καὶ ἐρεῖς αὐτοῖς Ὃς ἂν εὔξηται εὐχὴν ὥστε τιμὴν τῆς ψυχῆς αὐτοῦ τῷ κυρίῳ,

ג וְהָיָ֤ה עֶרְכְּךָ֙ הַזָּכָ֔ר מִבֶּן֙ עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֔ה וְעַ֖ד בֶּן־שִׁשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה וְהָיָ֣ה עֶרְכְּךָ֗ חֲמִשִּׁ֛ים שֶׁ֥קֶל כֶּ֖סֶף בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃

וִיהֵי פּוּרְסָנֵיהּ דְּדִכְרָא מִבַּר עֶשְׂרִין שְׁנִין וְעַד בַּר שִׁתִּין שְׁנִין וִיהֵי פּוּרְסָנֵיהּ חַמְשִׁין סִלְעִין דִּכְסַף בְּסִלְעֵי קוּדְשָׁא.

פתכון קימה אלד֗כר מן אבן עשרין סנה אלי סתין סנה כ֗מסין מת֗קאלא פצ֗ה במת֗קאל אלקדס:

פַיַכֻּוןֻ קִימַתֻ אַלדַ׳כַּרִ מִן אבּןִ עִשׁרִיןַ סַנַתַּ וַאִלַי׳ אבּןִ סִתִּיןַ סַנַתַּ פַלתַּכֻּן קִימַתֻהֻ כַ׳מסִיןַ מִת׳קַאלַ פִצַּ׳תֵ בִּמִת׳קַאלִ אלּקֻדֻסִ

ἔσται ἡ τιμὴ τοῦ ἄρσενος ἀπὸ εἰκοσαετοῦς ἕως ἑξηκονταετοῦς, ἔσται αὐτοῦ ἡ τιμὴ πεντήκοντα δίδραχμα ἀργυρίου τῷ σταθμῷ τῷ ἁγίῳ,

ד וְאִם־נְקֵבָ֖ה הִ֑וא וְהָיָ֥ה עֶרְכְּךָ֖ שְׁלֹשִׁ֥ים שָֽׁקֶל׃

וְאִם נוּקְבְּתָא הִיא וִיהֵי פֻּרְסָנַהּ תְּלָתִין סִלְעִין.

פאן כאנת אנת֗י פקימתהא ת֗לאת֗ין:

וַאִן כַּאנַתּ אֻנתַּ׳י׳ פַקִימַתֻהַא תַּ׳לַאתֻ׳וןַ

τῆς δὲ θηλείας ἔσται ἡ συντίμησις τριάκοντα δίδραχμα.

ה וְאִ֨ם מִבֶּן־חָמֵ֜שׁ שָׁנִ֗ים וְעַד֙ בֶּן־עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֔ה וְהָיָ֧ה עֶרְכְּךָ֛ הַזָּכָ֖ר עֶשְׂרִ֣ים שְׁקָלִ֑ים וְלַנְּקֵבָ֖ה עֲשֶׂ֥רֶת שְׁקָלִֽים׃

וְאִם מִבַּר חֲמֵישׁ שְׁנִין וְעַד בַּר עֶשְׂרִין שְׁנִין וִיהֵי פּוּרְסָנֵיהּ דִּדְכוּרָא עַסְרִין סִלְעִין וּלְנוּקְבְּתָא עֲשַׂר סִלְעִין.

ואן כאן מן אבן כ֗מס סנין אלי עשרין פקימה אלד֗כר עשרון מת֗קאלא ואלאנת֗י עשרה:

וַאִן כַּאןַ מִן אבּןִ כַ׳מסִ סִנִיןֵ וַאִלַי׳ אבּןִ עִשׁרִיןַ סַנַתַּ פַקִימַתֻ אַלדַ׳כַּרִ עִשׁרֻוןַ מִת׳קַאלַא וַאלּאנתַּ׳י׳ עַשַׁרַתֹ

ἐὰν δὲ ἀπὸ πενταετοῦς ἕως εἴκοσι ἐτῶν, ἔσται ἡ τιμὴ τοῦ ἄρσενος εἴκοσι δίδραχμα, τῆς δὲ θηλείας δέκα δίδραχμα.

ו וְאִ֣ם מִבֶּן־חֹ֗דֶשׁ וְעַד֙ בֶּן־חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְהָיָ֤ה עֶרְכְּךָ֙ הַזָּכָ֔ר חֲמִשָּׁ֥ה שְׁקָלִ֖ים כָּ֑סֶף וְלַנְּקֵבָ֣ה עֶרְכְּךָ֔ שְׁלֹ֥שֶׁת שְׁקָלִ֖ים כָּֽסֶף׃

וְאִם מִבַּר יַרְחָא וְעַד בַּר חֲמֵישׁ שְׁנִין וִיהֵי פּוּרְסָנֵיהּ דִּדְכוּרָא חֲמֵישׁ סִלְעִין דִּכְסַף וּלְנוּקְבְּתָא פּוּרְסָנַהּ תְּלָת סִלְעִין דִּכְסַף.

ואן כאן מן אבן שהר אלי כ֗מס סנין פקימה אלד֗כר כ֗מסה מת֗אקיל פצ֗ה ואלאנת֗י ת֗לאת֗ה:

וַאִן כַּאןַ מִן אבּןִ שַׁהרֵ וַאִלַי׳ אבּןִ כַ׳מסִ סִנִיןֵ פַקִימַתֻ אַלדַ׳כַּרִ כַ׳מסִ מַתַּ׳אקִיְלַ פִצַּ׳תֵ וַאלּאנתַּ׳י׳ תַּ׳לַאתַּ׳תֹ

ἀπὸ δὲ μηνιαίου ἕως πενταετοῦς ἔσται ἡ τιμὴ τοῦ ἄρσενος πέντε δίδραχμα ἀργυρίου, τῆς δὲ θηλείας τρία δίδραχμα.

ז וְ֠אִ֠ם מִבֶּן־שִׁשִּׁ֨ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙ אִם־זָכָ֔ר וְהָיָ֣ה עֶרְכְּךָ֔ חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר שָׁ֑קֶל וְלַנְּקֵבָ֖ה עֲשָׂרָ֥ה שְׁקָלִֽים׃

וְאִם מִבַּר שִׁתִּין שְׁנִין וּלְעֵילָא אִם דְּכוּרָא וִיהֵי פּוּרְסָנֵיהּ חֲמֵישׁ עֲשַׂר סִלְעִין וּלְנוּקְבְּתָא עֲשַׂר סִלְעִין.

ואן כאן אבן סתין סנה פצאעדא פקימה אלד֗כר כ֗מסה עשר מת֗קאלא ואלאנת֗י עשרה:

וַאִן כַּאןַ מִן אבּןִ סִתִּיןַ סַנַתַּ פַצַאעִדַא פַקִימַתֻ אַלדַ׳כַּרִ כַ׳מסַתַּ עַשַׁרַ מִת׳קַאלַא וַאלּאנתַּ׳י׳ עַשַׁרַתֹ

ἐὰν δὲ ἀπὸ ἑξηκονταετῶν καὶ ἐπάνω, ἐὰν μὲν ἄρσεν ᾖ, ἔσται ἡ τιμὴ πεντεκαίδεκα δίδραχμα ἀργυρίου, ἐὰν δὲ θήλεια, δέκα δίδραχμα.

ח וְאִם־מָ֥ךְ הוּא֙ מֵֽעֶרְכֶּ֔ךָ וְהֶֽעֱמִידוֹ֙ לִפְנֵ֣י הַכֹּהֵ֔ן וְהֶעֱרִ֥יךְ אֹת֖וֹ הַכֹּהֵ֑ן עַל־פִּ֗י אֲשֶׁ֤ר תַּשִּׂיג֙ יַ֣ד הַנֹּדֵ֔ר יַעֲרִיכֶ֖נּוּ הַכֹּהֵֽן׃

וְאִם מִסְכֵּן הוּא מִפּוּרְסָנֵיהּ וִיקִימִנֵּיהּ קֳדָם כָּהֲנָא וְיִפְרוֹס יָתֵיהּ כָּהֲנָא עַל פּוֹם דְּתַדְבֵּיק יַד נָדְרָא יִפְרְסִנֵּיהּ כָּהֲנָא.

ואן כאן מהינא מן אלקימה פליוקף בין ידי אלאמאם ויקומה חסב מא תנאל יד אלנאד֗ר כד֗אך יקומה אלאמאם:

וַאִן כַּאןַ מֻהִינַא מִןַ אלקִימַתִ פַליַקִפ בַּיְןַ יַדַי אַלאִמַאם וַיֻקַיִּמֻהֻ חַסבַּ מַא תַּנַאלֻ יַדֻ אלנַּאדִ׳רִ כַּדַ׳אךַּ יֻקַיִּמֻהֻ אַלּאִמַאם

ἐὰν δὲ ταπεινὸς ᾖ τῇ τιμῇ, στήσεται ἐναντίον τοῦ ἱερέως, καὶ τιμήσεται αὐτὸν ὁ ἱερεύς· καθάπερ ἰσχύει ἡ χεὶρ τοῦ εὐξαμένου, τιμήσεται αὐτὸν ὁ ἱερεύς.

ט וְאִ֨ם־בְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר יַקְרִ֧יבוּ מִמֶּ֛נָּה קׇרְבָּ֖ן לַֽיְיָ֑ כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֥ן מִמֶּ֛נּוּ לַיְיָ֖ יִֽהְיֶה־קֹּֽדֶשׁ׃

וְאִם בְּעִירָא דִּיקָרְבוּן מִנַּהּ קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ כֹּל דְּיִתֵּין מִנֵּיהּ קֳדָם יְיָ יְהֵי קוּדְשָׁא.

ואן כאנת בהימה יצלח אן יקרב מנהא קרבאן ללה פכל מא יגעל מן ד֗לך ללה יכון קדסא בעינה:

וַאִן כַּאנַתּ בַּהִימַתֹ יֻצלַחֻ אַן יֻקַרַּבַּ מִנהַא קֻרבַּאןֹ לִלָּהִ פַכֻּלֻּ מַא יַגעַלֻוןַ מִן דַ׳לִךַּ לִלָּהִ יַכֻּוןֻ קֻדֻסַא בִּעַיְנִהִ

Ἐὰν δὲ ἀπὸ τῶν κτηνῶν τῶν προσφερομένων ἀπ’ αὐτῶν δῶρον τῷ κυρίῳ, ὃς ἂν δῷ ἀπὸ τούτων τῷ κυρίῳ, ἔσται ἅγιον.

י לֹ֣א יַחֲלִיפֶ֗נּוּ וְלֹֽא־יָמִ֥יר אֹת֛וֹ ט֥וֹב בְּרָ֖ע אוֹ־רַ֣ע בְּט֑וֹב וְאִם־הָמֵ֨ר יָמִ֤יר בְּהֵמָה֙ בִּבְהֵמָ֔ה וְהָֽיָה־ה֥וּא וּתְמוּרָת֖וֹ יִֽהְיֶה־קֹּֽדֶשׁ׃

לָא יְחַלְּפִנֵּיהּ וְלָא יַעְבַּר יָתֵיהּ טָב בְּבִישׁ אוֹ בִישׁ בְּטָב וְאִם חַלָּפָא יְחַלֵּיף בְּעִירָא בִּבְעִירָא וִיהֵי הוּא וְחִלּוּפֵיהּ יְהֵי קוּדְשָׁא.

לא יבדלה ולא יג֗ירה גידא ברדי ולא רדי בגיד פאן ג֗יר בהימה בבהימה פקד צאר הו ובדילה קדסא:

לַא יֻבַּדִּלֻהֻ וַלַא יֻגַ׳יִּרֻהֻ גַיִּדַא בִּרַדִיאֵ וַלַא רַדִיאַ בִּגַיִּדֵ פַאִן גַ׳ירַ בַּהִימַתַּ בִּבַּהִימַתֵ פַקַד צַארַ הֻוַ וַבַּדִילֻהֻ קֻדֻסַא

οὐκ ἀλλάξει αὐτὸ καλὸν πονηρῷ οὐδὲ πονηρὸν καλῷ· ἐὰν δὲ ἀλλάσσων ἀλλάξῃ αὐτὸ κτῆνος κτήνει, ἔσται αὐτὸ καὶ τὸ ἄλλαγμα ἅγια.

יא וְאִם֙ כׇּל־בְּהֵמָ֣ה טְמֵאָ֔ה אֲ֠שֶׁ֠ר לֹא־יַקְרִ֧יבוּ מִמֶּ֛נָּה קׇרְבָּ֖ן לַֽיְיָ֑ וְהֶֽעֱמִ֥יד אֶת־הַבְּהֵמָ֖ה לִפְנֵ֥י הַכֹּהֵֽן׃

וְאִם כָּל בְּעִירָא מְסָאֲבָא דְּלָא יְקָרְבוּן מִנַּהּ קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ וִיקִים יָת בְּעִירָא קֳדָם כָּהֲנָא.

ואן כאנת בהימה נגסה או מא לא יקרב מנהא קרבאן ללה פלתוקף בין ידי אלאמאם:

וַאִן כַּאנַתּ בַּהִימַתֹ נַגִסַתֹ אַוְ מַא לַא יֻקַרַּבֻּ מִנהַא קֻרבַּאןֹ לִלָּהִ פַלתַּקִפ בַּיְןַ יַדַי אַלאִמַאםִ

ἐὰν δὲ πᾶν κτῆνος ἀκάθαρτον, ἀφ’ ὧν οὐ προσφέρεται ἀπ’ αὐτῶν δῶρον τῷ κυρίῳ, στήσει τὸ κτῆνος ἔναντι τοῦ ἱερέως,

יב וְהֶעֱרִ֤יךְ הַכֹּהֵן֙ אֹתָ֔הּ בֵּ֥ין ט֖וֹב וּבֵ֣ין רָ֑ע כְּעֶרְכְּךָ֥ הַכֹּהֵ֖ן כֵּ֥ן יִהְיֶֽה׃

וְיִפְרוֹס כָּהֲנָא יָתַהּ בֵּין טָב וּבֵין בִּישׁ כְּפוּרְסַן כָּהֲנָא כֵּן יְהֵי.

פיקומהא עלי גודתהא או רדאתהא ויכון אלואגב כמא קום אלאמאם:

פַיֻקַיִּמֻהַא אַלּאִמַאם עַלַי׳ קַדרִ גַוְדַתִהַא אַוְ רַדַאאַתִהַא פַליַכֻּן אַלּוַאגִבֻּ כַּמַא קַיםַ אַלּאִמַאם

καὶ τιμήσεται αὐτὸ ὁ ἱερεὺς ἀνὰ μέσον καλοῦ καὶ ἀνὰ μέσον πονηροῦ, καὶ καθότι ἂν τιμήσεται ὁ ἱερεύς, οὕτως στήσεται.

יג וְאִם־גָּאֹ֖ל יִגְאָלֶ֑נָּה וְיָסַ֥ף חֲמִישִׁת֖וֹ עַל־עֶרְכֶּֽךָ׃

וְאִם מִפְרָק יִפְרְקִנַּהּ וְיוֹסֵיף חוּמְשֵׁיהּ עַל פּוּרְסָנֵיהּ.

ואן שא פכאכהא פליזד עלי אלקימה כ֗מסהא:

פַאִן שַׁאאַ פִכַּאכַּהַא פַליַזִד עַלַי׳ אַלקִימַתִ כֻ׳מסַהַא

ἐὰν δὲ λυτρούμενος λυτρώσηται αὐτό, προσθήσει τὸ ἐπίπεμπτον πρὸς τὴν τιμὴν αὐτοῦ.

יד וְאִ֗ישׁ כִּֽי־יַקְדִּ֨שׁ אֶת־בֵּית֥וֹ קֹ֙דֶשׁ֙ לַֽיְיָ֔ וְהֶעֱרִיכוֹ֙ הַכֹּהֵ֔ן בֵּ֥ין ט֖וֹב וּבֵ֣ין רָ֑ע כַּאֲשֶׁ֨ר יַעֲרִ֥יךְ אֹת֛וֹ הַכֹּהֵ֖ן כֵּ֥ן יָקֽוּם׃

וּגְבַר אֲרֵי יַקְדֵּישׁ יָת בֵּיתֵיהּ קוּדְשָׁא קֳדָם יְיָ וְיִפְרְסִנֵּיהּ כָּהֲנָא בֵּין טָב וּבֵין בִּישׁ כְּמָא דְּיִפְרוֹס יָתֵיהּ כָּהֲנָא כֵּן יְקוּם.

ואי אנסאןאנסאן] רגל א אקדס ביתה קדסא ללה פליקומה אלאמאם עלי גודתה או עלי רדאתה ומא יקומה כד֗אך יגב:

וַאִי רַגֻלֵ אַקדַסַ בַּיְתַּהֻ קֻדֻסַא לִלָּהִ פַליֻקַיִּמֻהֻ אַלּאִמַאם עַלַי׳ גַוְדַתִהִ אַוְ רַדַאאַתִהִ כַּמַא יֻקַיִּמֻהֻ כַּדַ׳אךַּ יַגִבֻּ

Καὶ ἄνθρωπος, ὃς ἂν ἁγιάσῃ τὴν οἰκίαν αὐτοῦ ἁγίαν τῷ κυρίῳ, καὶ τιμήσεται αὐτὴν ὁ ἱερεὺς ἀνὰ μέσον καλῆς καὶ ἀνὰ μέσον πονηρᾶς· ὡς ἂν τιμήσεται αὐτὴν ὁ ἱερεύς, οὕτως σταθήσεται.

טו וְאִ֨ם־הַמַּקְדִּ֔ישׁ יִגְאַ֖ל אֶת־בֵּית֑וֹ וְ֠יָסַ֠ף חֲמִישִׁ֧ית כֶּֽסֶף־עֶרְכְּךָ֛ עָלָ֖יו וְהָ֥יָה לֽוֹ׃

וְאִם דְּאַקְדֵּישׁ יִפְרוֹק יָת בֵּיתֵיהּ וְיוֹסֵיף חוֹמֶשׁ כְּסַף פּוּרְסָנֵיהּ עֲלוֹהִי וִיהֵי לֵיהּ.

ואן שא אלמקדס אן יפך מנזלה פליזיד עלי קימתה כ֗מסהא ויכון לה:

פַאִן שַׁאאַ אַלּמֻקַדִּסֻ פִכַּאךַּ מַנזִלִהִ פַליַזִד עַלַי׳ קִימַתִהִ כֻ׳מסַהֻ וַיַכֻּוןֻ לַהֻ

ἐὰν δὲ ὁ ἁγιάσας αὐτὴν λυτρῶται τὴν οἰκίαν αὐτοῦ, προσθήσει ἐπ’ αὐτὸ τὸ ἐπίπεμπτον τοῦ ἀργυρίου τῆς τιμῆς, καὶ ἔσται αὐτῷ.

טז וְאִ֣ם ׀ מִשְּׂדֵ֣ה אֲחֻזָּת֗וֹ יַקְדִּ֥ישׁ אִישׁ֙ לַֽיְיָ֔ וְהָיָ֥ה עֶרְכְּךָ֖ לְפִ֣י זַרְע֑וֹ זֶ֚רַע חֹ֣מֶר שְׂעֹרִ֔ים בַּחֲמִשִּׁ֖ים שֶׁ֥קֶל כָּֽסֶף׃

וְאִם מֵחֲקַל אַחְסָנְתֵיהּ יַקְדֵּישׁ גְּבַר קֳדָם יְיָ וִיהֵי פּוּרְסָנֵיהּ לְפוֹם זַרְעֵיהּ בֵּית זְרַע כּוֹר שְׂעָרִין בְּחַמְשִׁין סִלְעִין דִּכְסַף.

ואן אקדס אנסאן שיא ללה מן צ֗יעה חוזה פלתכון אלקימה עלי קדר בד֗רה כל מבד֗ר כר שעיר בכ֗מסין מת֗קאל פצ֗ה:

וַאִן אַקדַסַ אִנסַאןֹ לִלָּהִ שַׁיְאַ מִן צַ׳יְעַתִ חַוְזִהִ פַלתַּכֻּן אַלקִימַתֻ עַלַי׳ קַדרִ בִּד׳רִהִ כֻּלֻּ מַבּדַ׳רֵ מִן שַׁעִירֵ בִּכַ׳מסִיןַ מַת׳קַאלַ פִצַּ׳תֵ

Ἐὰν δὲ ἀπὸ τοῦ ἀγροῦ τῆς κατασχέσεως αὐτοῦ ἁγιάσῃ ἄνθρωπος τῷ κυρίῳ, καὶ ἔσται ἡ τιμὴ κατὰ τὸν σπόρον αὐτοῦ, κόρου κριθῶν πεντήκοντα δίδραχμα ἀργυρίου.

יז אִם־מִשְּׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל יַקְדִּ֣ישׁ שָׂדֵ֑הוּ כְּעֶרְכְּךָ֖ יָקֽוּם׃

אִם מִשַּׁתָּא דְּיוֹבֵילָא יַקְדֵישׁ חַקְלֵיהּ כְּפוּרְסָנֵיהּ יְקוּם.

פאן אקדס צ֗יעתה מן סנה אלאטלאק פאלקימה ת֗אבתה בחאלהא:

פַאִן אַקדַסַ צַ׳יְעַתַּהֻ מִן סַנַתִ אלּאִטלַאקִ ףַ אַלקִימַתֻ תַּ׳אבִּתַּתֹ בִּחַאלִהַא

ἐὰν δὲ ἀπὸ τοῦ ἐνιαυτοῦ τῆς ἀφέσεως ἁγιάσῃ τὸν ἀγρὸν αὐτοῦ, κατὰ τὴν τιμὴν αὐτοῦ στήσεται.

יח וְאִם־אַחַ֣ר הַיֹּבֵל֮ יַקְדִּ֣ישׁ שָׂדֵ֒הוּ֒ וְחִשַּׁב־ל֨וֹ הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַכֶּ֗סֶף עַל־פִּ֤י הַשָּׁנִים֙ הַנּ֣וֹתָרֹ֔ת עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֑ל וְנִגְרַ֖ע מֵֽעֶרְכֶּֽךָ׃

וְאִם בָּתַר יוֹבֵילָא יַקְדֵּישׁ חַקְלֵיהּ וִיחַשֵּׁיב לֵיהּ כָּהֲנָא יָת כַּסְפָּא עַל פּוֹם שְׁנַיָּא דְּאִשְׁתְּאַרָא עַד שַׁתָּא דְּיוֹבֵילָא וְיִתְמְנַע מִפּוּרְסָנֵיהּ.

ואן אקדסהא בעד סנה אלאטלאק פליחסב לה אלאמאם אלדראהם עלי קדר אלסנין אלבאקיאת אלי סנה אלאטלאק וינקצה מן אלקימה:

וַאִן אַקדַסַהַא בַּעדַ סַנַתִ אלּאִטלַאקִ פַליַחסֻבֻּ לַהֻ אַלּאִמַאם אַלדַּרַאהִם עַלַי׳ קַדרִ אלסִּנִיןִ אלּבַּאקַיַאתִ אִלַי׳ סַנַתִ אלּאִטלַאקִ וַיַנקִצֻ מִןַ אלקִימַתִ

ἐὰν δὲ ἔσχατον μετὰ τὴν ἄφεσιν ἁγιάσῃ τὸν ἀγρὸν αὐτοῦ, προσλογιεῖται αὐτῷ ὁ ἱερεὺς τὸ ἀργύριον ἐπὶ τὰ ἔτη τὰ ἐπίλοιπα ἕως εἰς τὸν ἐνιαυτὸν τῆς ἀφέσεως, καὶ ἀνθυφαιρεθήσεται ἀπὸ τῆς συντιμήσεως αὐτοῦ.

יט וְאִם־גָּאֹ֤ל יִגְאַל֙ אֶת־הַשָּׂדֶ֔ה הַמַּקְדִּ֖ישׁ אֹת֑וֹ וְ֠יָסַ֠ף חֲמִשִׁ֧ית כֶּֽסֶף־עֶרְכְּךָ֛ עָלָ֖יו וְקָ֥ם לֽוֹ׃

וְאִם מִפְרָק יִפְרוֹק יָת חַקְלָא דְּאַקְדֵּישׁ יָתֵיהּ וְיוֹסֵיף חוֹמֶשׁ כְּסַף פּוּרְסָנֵיהּ עֲלוֹהִי וִיקוּם לֵיהּ.

פאן שא מקדס אלצ֗יעה אן יפתכהא פליזיד עלי אלקימה כ֗מסהא פתגב לה:

וַאִן שַׁאאַ אַלרַּגֻלֻ אַלּמֻקַדִּסֻ אַלצַּ׳יְעַתַּ אַן יַפֻכַּהַא פַליַזִד עַלַי׳ אַלקִימַתִ כֻ׳מסַהַא וַתַּגִבּ לַהֻ

ἐὰν δὲ λυτρῶται τὸν ἀγρὸν ὁ ἁγιάσας αὐτόν, προσθήσει τὸ ἐπίπεμπτον τοῦ ἀργυρίου πρὸς τὴν τιμὴν αὐτοῦ, καὶ ἔσται αὐτῷ.

כ וְאִם־לֹ֤א יִגְאַל֙ אֶת־הַשָּׂדֶ֔ה וְאִם־מָכַ֥ר אֶת־הַשָּׂדֶ֖ה לְאִ֣ישׁ אַחֵ֑ר לֹ֥א יִגָּאֵ֖ל עֽוֹד׃

וְאִם לָא יִפְרוֹק יָת חַקְלָא וְאִם זַבֵּין יָת חַקְלָא לִגְבַר אָחֳרָן לָא יִתְפְּרֵיק עוֹד.

ואן לם יפתכהא ובאעהא אלאמיןאלאמין] ליתא א לרגל אכ֗ר פלא תפתך אבדא:

וַאִן לַם יַפֻכּהַא וַבַּאעַהַא אַלּאַמִיןֻ לִרַגֻלֵ אכַ׳רֵ פַלַא תֻפַכֻּ אַבַּדַא

ἐὰν δὲ μὴ λυτρῶται τὸν ἀγρὸν καὶ ἀποδῶται τὸν ἀγρὸν ἀνθρώπῳ ἑτέρῳ, οὐκέτι μὴ λυτρώσηται αὐτόν,

כא וְהָיָ֨ה הַשָּׂדֶ֜ה בְּצֵאת֣וֹ בַיֹּבֵ֗ל קֹ֛דֶשׁ לַֽיְיָ֖ כִּשְׂדֵ֣ה הַחֵ֑רֶם לַכֹּהֵ֖ן תִּהְיֶ֥ה אֲחֻזָּתֽוֹ׃

וִיהֵי חַקְלָא בְּמִפְּקֵיהּ בְּיוֹבֵילָא קוּדְשָׁא קֳדָם יְיָ כַּחֲקַל חֶרְמָא לְכָהֲנָא תְּהֵי אַחְסָנְתֵיהּ.

פתכון ענד כ֗רוגהא מן יד אלמשתרי פי סנה אלאטלאק קדסא ללה כצ֗יאע אלצואפי ותציר ללאמאםותציר ללאמאם] ליתא א:

וַתַּכֻּוןֻ עִנדַ כֻ׳רֻוגִהַא מִן יַדִאלמֻשׁתַּרִי פִי סַנַתִ אלּאִטלַאקִ קֻדֻסַא לִלָּהִ כַּצִ׳יַאעִ אלצַּוַאפִי וַתַּצִירֻ לִלאִמַאםַ

ἀλλ’ ἔσται ὁ ἀγρὸς ἐξεληλυθυίας τῆς ἀφέσεως ἅγιος τῷ κυρίῳ ὥσπερ ἡ γῆ ἡ ἀφωρισμένη· τῷ ἱερεῖ ἔσται κατάσχεσις

כב וְאִם֙ אֶת־שְׂדֵ֣ה מִקְנָת֔וֹ אֲשֶׁ֕ר לֹ֖א מִשְּׂדֵ֣ה אֲחֻזָּת֑וֹ יַקְדִּ֖ישׁ לַֽיְיָ

וְאִם יָת חֲקַל זְבִינוֹהִי דְּלָא מֵחֲקַל אַחְסָנְתֵיהּ יַקְדֵּישׁ קֳדָם יְיָ.

ואן אקדס ללה מן אלצ֗יעה אלתי אשתראהא וליס לה בחוז:

וַאִן אַקדַסַ צַּ׳יְעַתַּ אשׁתַּרַאהַא וַלַיְסַתּ לַהֻ בִּחַוְזֵ

Ἐὰν δὲ ἀπὸ τοῦ ἀγροῦ, οὗ κέκτηται, ὃς οὐκ ἔστιν ἀπὸ τοῦ ἀγροῦ τῆς κατασχέσεως αὐτοῦ, ἁγιάσῃ τῷ κυρίῳ,

כג וְחִשַּׁב־ל֣וֹ הַכֹּהֵ֗ן אֵ֚ת מִכְסַ֣ת הָֽעֶרְכְּךָ֔ עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֑ל וְנָתַ֤ן אֶת־הָעֶרְכְּךָ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא קֹ֖דֶשׁ לַיְיָ

וִיחַשֵּׁיב לֵיהּ כָּהֲנָא יָת נְסִיב פּוּרְסָנֵיהּ עַד שַׁתָּא דְּיוֹבֵילָא וְיִתֵּין יָת פּוּרְסָנֵיהּ בְּיוֹמָא הַהוּא קוּדְשָׁא קֳדָם יְיָ.

פליחסב לה אלאמאם תקסיט אלקימה מן סנתה אלי סנה אלאטלאק פידפעהא פי ד֗לך אלוקת קדסא ללה:

פַליַחסֻבּ לַהֻ אַלּאִמַאם תַּקסִיטַ אַלקִימַתִ מִן סַנַתִהִ אִלַי׳ סַנַתִ אלּאִטלַאקִ וַיַדפַעַהַא פִי דַ׳לִךַּ אַלּיַוְםִ קֻדֻסַא לִלָּהִ

λογιεῖται πρὸς αὐτὸν ὁ ἱερεὺς τὸ τέλος τῆς τιμῆς ἐκ τοῦ ἐνιαυτοῦ τῆς ἀφέσεως, καὶ ἀποδώσει τὴν τιμὴν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἅγιον τῷ κυρίῳ·

כד בִּשְׁנַ֤ת הַיּוֹבֵל֙ יָשׁ֣וּב הַשָּׂדֶ֔ה לַאֲשֶׁ֥ר קָנָ֖הוּ מֵאִתּ֑וֹ לַאֲשֶׁר־ל֖וֹ אֲחֻזַּ֥ת הָאָֽרֶץ׃

בְּשַׁתָּא דְּיוֹבֵילָא יְתוּב חַקְלָא לִדְזַבְנֵיהּ מִנֵּיהּ לִדְדִּילֵיהּ אַחְסָנַת אַרְעָא.

ותרגע אלצ֗יעה פי סנה אלאטלאק ללבאיע אלד֗י אשתראהא מנה אלד֗י לה רקבהרקבה] חוזה ג. ובגליון: נ״א רקבה. א וכן ב רקבה. אלארץ֗:

וַתַּרגַעֻ אַלצַּ׳יְעַתֻ פִי סַנַתִ אלּאִטלַאקִ לִלבַּאאִעִ אלּדִ׳י אשׁתַּרַאהַא מִנהֻ אַלַּדִ׳י לַהֻ רַקבַּתֻ אַלּאַרץַ׳

καὶ ἐν τῷ ἐνιαυτῷ τῆς ἀφέσεως ἀποδοθήσεται ὁ ἀγρὸς τῷ ἀνθρώπῳ, παρ’ οὗ κέκτηται αὐτόν, οὗ ἦν ἡ κατάσχεσις τῆς γῆς.

כה וְכׇ֨ל־עֶרְכְּךָ֔ יִהְיֶ֖ה בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֥ים גֵּרָ֖ה יִהְיֶ֥ה הַשָּֽׁקֶל׃

וְכָל פּוּרְסָנֵיהּ יְהֵי בְּסִלְעֵי קוּדְשָׁא עַסְרִין מָעִין יְהֵי סִלְעָא.

וגמיע קימתך תכן במת֗אקל אלקדס כל מת֗קאל עשרון דאנק:

וַגַמִיעֻ קִימַתִךַּ תַּכֻּוןֻ בִּמִת׳קַאלִ אלּקֻדֻסִ כֻּלֻּ מִת׳קַ אַל עִשׁרֻוןַ דַאנִקֵ

καὶ πᾶσα τιμὴ ἔσται σταθμίοις ἁγίοις· εἴκοσι ὀβολοὶ ἔσται τὸ δίδραχμον.

כו אַךְ־בְּכ֞וֹר אֲשֶׁר־יְבֻכַּ֤ר לַֽיְיָ֙ בִּבְהֵמָ֔ה לֹֽא־יַקְדִּ֥ישׁ אִ֖ישׁ אֹת֑וֹ אִם־שׁ֣וֹר אִם־שֶׂ֔ה לַֽיְיָ֖ הֽוּא׃

בְּרַם בּוּכְרָא דְּיִתְבַּכַּר קֳדָם יְיָ בִּבְעִירָא לָא יַקְדֵּישׁ גְּבַר יָתֵיהּ אִם תּוֹר אִם אִמַּר דַּייָ הוּא.

ואמא בכר יבכר ללה מן אלבהאים פלא יחתאג אן יקדסה אנסאן אן כאן מן אלבקר או אלג֗נם פהו ללהאן כאן מן אלבקר או אלג֗נם פהו ללה] ליתא א:

אַמַּא בִּכּרֹ יֻבַּכַּרֻ לִלָּהִ מִןַ אלבַּהַאאִם פַלַא יַחתַּאגֻ אַן יֻקַדִּסַהֻ אִן כַּאןַ מִןַ אלבַּקַרִ אַוְ מִןַ אלגַ׳נַם פַהֻוַ לִלָּהִ

Καὶ πᾶν πρωτότοκον, ὃ ἂν γένηται ἐν τοῖς κτήνεσίν σου, ἔσται τῷ κυρίῳ, καὶ οὐ καθαγιάσει οὐθεὶς αὐτό· ἐάν τε μόσχον ἐάν τε πρόβατον, τῷ κυρίῳ ἐστίν.

כז וְאִ֨ם בַּבְּהֵמָ֤ה הַטְּמֵאָה֙ וּפָדָ֣ה בְעֶרְכֶּ֔ךָ וְיָסַ֥ף חֲמִשִׁת֖וֹ עָלָ֑יו וְאִם־לֹ֥א יִגָּאֵ֖ל וְנִמְכַּ֥ר בְּעֶרְכֶּֽךָ׃

וְאִם בִּבְעִירָא מְסָאֲבָא וְיִפְרוֹק בְּפוּרְסָנֵיהּ וְיוֹסֵיף חוּמְשֵׁיהּ עֲלוֹהִי וְאִם לָא יִתְפְּרֵיק וְיִזְדַּבַּן בְּפוּרְסָנֵיהּ.

ואן אקדס שיא מן אלבהאים אלנגסה פליפדה בקימתה ויזיד עליהא כ֗מסהא ואן לם יפתכהא פליבע בקימתה:

וַאִן אַקדַסַ שַׁיְאַ מִןַ אלבַּהַאאִםִ אלנַּגִסַתִ פַליַפדִהַא בִּקִימַתִהַא וַיַזִידֻ עַלַיְהַא כֻ׳מסַהַא וַאִן לַם יַפֻכּהַא פַלתֻבַּע בִּקִימַתִהַא

ἐὰν δὲ τῶν τετραπόδων τῶν ἀκαθάρτων, ἀλλάξει κατὰ τὴν τιμὴν αὐτοῦ καὶ προσθήσει τὸ ἐπίπεμπτον πρὸς αὐτό, καὶ ἔσται αὐτῷ· ἐὰν δὲ μὴ λυτρῶται, πραθήσεται κατὰ τὸ τίμημα αὐτοῦ.

כח אַךְ־כׇּל־חֵ֡רֶם אֲשֶׁ֣ר יַחֲרִם֩ אִ֨ישׁ לַֽיְיָ֜ מִכׇּל־אֲשֶׁר־ל֗וֹ מֵאָדָ֤ם וּבְהֵמָה֙ וּמִשְּׂדֵ֣ה אֲחֻזָּת֔וֹ לֹ֥א יִמָּכֵ֖ר וְלֹ֣א יִגָּאֵ֑ל כׇּל־חֵ֕רֶם קֹֽדֶשׁ־קׇדָשִׁ֥ים ה֖וּא לַיְיָ

בְּרַם כָּל חֶרְמָא דְּיַחְרֵים גְּבַר קֳדָם יְיָ מִכָּל דְּלֵיהּ מֵאֲנָשָׁא וּבְעִירָא וּמֵחֲקַל אַחְסָנְתֵיהּ לָא יִזְדַּבַּן וְלָא יִתְפְּרֵיק כָּל חֶרְמָא קוֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הוּא קֳדָם יְיָ.

ואמא כל צואף יגעלה אלאנסאן ללה מן גמיע מאלה מן עביד ובהאיס וצ֗יעה חוזה פלא יבאע ולא יפתך בל יכון מן כ֗ואץ אלאקדאס ללה:

וַאַמַּא כֻּלֻּ צַוַאףֵ יַגעַלֻהֻ אַלּאִנסַאןֻ לִלָּהִ מִן גַמִיעִ מַא לַהֻ מִן עַבִּידֵ וַבַּהַאאִמֵ וַצַ׳יְעַתִ חַוְזִהִ פַלַא יֻבַּאעֻ וַלַא יֻפתַּכֻּ בַּל יַכֻּוןֻ מִן כַ׳וַאצִ אלּאַקדַאסִ לִלָּהִ

πᾶν δὲ ἀνάθεμα, ὃ ἐὰν ἀναθῇ ἄνθρωπος τῷ κυρίῳ ἀπὸ πάντων, ὅσα αὐτῷ ἐστιν, ἀπὸ ἀνθρώπου ἕως κτήνους καὶ ἀπὸ ἀγροῦ κατασχέσεως αὐτοῦ, οὐκ ἀποδώσεται οὐδὲ λυτρώσεται· πᾶν ἀνάθεμα ἅγιον ἁγίων ἔσται τῷ κυρίῳ.