דברים · תורה בארבע לשונות

א אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב׃

אִלֵּין פִּתְגָמַיָּא דְּמַלֵּיל מֹשֶׁה עִם כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעִבְרָא דְּיַרְדְּנָא אוֹכַח יָתְהוֹן עַל דְּחָבוּ בְּמַדְבְּרָא וְעַל דְּאַרְגִּיזוּ בְּמֵישְׁרָא לָקֳבֵיל יַם סוּף בְּפָארָן אִתַּפַּלוּ עַל מַנָּא וּבַחֲצֵירוֹת אַרְגִּיזוּ עַל בִּשְׂרָא וְעַל דַּעֲבַדוּ עֵיגַל דִּדְהַב.

הד֗המתחילת הספר ועד פרק ב אמצע פסוק לז, כתוב ביד אחרת, ספק שב״י בתקופה אחרת לחייו ספק סופר אחר. והוא מדייק פחות, ומחליף כמה פעמים ׳צ֗׳ ב׳ד֗׳. אלכלמאת אלתי כלם בהא מוסי בני אסראייל פי עבר אלארדן פי אלבריה אלבידא מקאבל אלקלזם בין פארן ובין תפל ולבן וחצירת וד֗י אלד֗הב.

הַדִ׳הִ אלּכַּלִמַאתֻ אַלַּתִי כַּלַםַ בִּהַא מֻושִׁה בַּנִי יִסרַאאִיל פִי עִבּרִ אלּאַרדֻןִ פִי אלּבַּרִּיַּתִ אלּבַּיְדַאאִ מֻקַאבִּלַ בַּחרִ אלּקֻלזֻם בַּיְןַ פַארַאןַ וַבַּיְןַ תֻוְפִלַ וַלַבַּאןַ וַחַצִירֻותַּ וַדַ׳אתַּ אַלדַ׳הַבִּ

Οὗτοι οἱ λόγοι, οὓς ἐλάλησεν Μωϋσῆς παντὶ Ισραηλ πέραν τοῦ Ιορδάνου ἐν τῇ ἐρήμῳ πρὸς δυσμαῖς πλησίον τῆς ἐρυθρᾶς ἀνὰ μέσον Φαραν, Τοφολ καὶ Λοβον καὶ Αυλων καὶ Καταχρύσεα·

ב אַחַ֨ד עָשָׂ֥ר יוֹם֙ מֵֽחֹרֵ֔ב דֶּ֖רֶךְ הַר־שֵׂעִ֑יר עַ֖ד קָדֵ֥שׁ בַּרְנֵֽעַ׃

מַהְלַךְ חַד עֲשַׂר יוֹמִין מֵחוֹרֵב אוֹרַח טוּרָא דְּשֵׂעִיר עַד רְקַם גֵּיאָה.

עלי מסאפה אחד עשר יומא מן חריב עלי טריק ג֗בל סיעיר אלי רקים ברנע.

עַלַי׳ מַסַאפַתִ אַחדַ עַשַׁרַ יַוְמַא מִן חֻרַיְבִּ עַלַי׳ טַרִיקִ גַבַּלִ סַעִירַ אִלַי׳ רַקִיםִ בַּרנִיעַ

ἕνδεκα ἡμερῶν ἐν Χωρηβ ὁδὸς ἐπ’ ὄρος Σηιρ ἕως Καδης Βαρνη.

ג וַֽיְהִי֙ בְּאַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּעַשְׁתֵּֽי־עָשָׂ֥ר חֹ֖דֶשׁ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְיָ֛ אֹת֖וֹ אֲלֵהֶֽם׃

וַהֲוָה בְּאַרְבְּעִין שְׁנִין בְּחַד עֲשַׂר יַרְחִין בְּחַד לְיַרְחָא מַלֵּיל מֹשֶׁה עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל דְּפַקֵּיד יְיָ יָתֵיהּ לְוָתְהוֹן.

פלמא כאן פי סנה אלארבעין פי אליום אלאול מן אלשהר אלחאדי עשר כלם מוסי בני אסראייל בג֗מיע מא אמרה אללה אליהם.

וַלַמַּא כַּאןַ פִי אַלסַּנַתִ אלּאַרבַּעִיןַ פִי אַליַוְםִ אלּאַוַּלִ מִןַ אלשַּׁהרִ אלּחַאדִי עַשַׁרַ כַּלַםַ מֻושִׁה בַּנִי יִסרַאאִיל כַּגַמִיעִ מַא אַמַרַהֻ אַללָּהֻ אִלַיְהִם

καὶ ἐγενήθη ἐν τῷ τεσσαρακοστῷ ἔτει ἐν τῷ ἑνδεκάτῳ μηνὶ μιᾷ τοῦ μηνὸς ἐλάλησεν Μωϋσῆς πρὸς πάντας υἱοὺς Ισραηλ κατὰ πάντα, ὅσα ἐνετείλατο κύριος αὐτῷ πρὸς αὐτούς.

ד אַחֲרֵ֣י הַכֹּת֗וֹ אֵ֚ת סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּ֑וֹן וְאֵ֗ת ע֚וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֔ן אֲשֶׁר־יוֹשֵׁ֥ב בְּעַשְׁתָּרֹ֖ת בְּאֶדְרֶֽעִי׃

בָּתַר דִּמְחָא יָת סִיחוֹן מַלְכָּא אֱמוֹרָאָה דְּיָתֵיב בְּחֶשְׁבּוֹן וְיָת עוֹג מַלְכָּא דְּמַתְנַן דְּיָתֵיב בְּעַשְׁתָּרוֹת בְּאֶדְרֶעִי.

בעד פתחה לבלד סיחון מלך אלאמוריין אלמקים בחשבון ועוג מלך אלבת֗ניה אלמקים פי עשתרות פי אד֗רעאת.

בַּעדַ פַתּחִהִ בַּלַדַ סִיחֻוןַ מַלִכֻּ אַלּאַמֻורִיִּין אַלּמֻקִים פִי חִשׁבּוּןַ וַעַוְגַ׳ מַלִךִּ אלּבַּתַּ׳נִיתַּ אַלּמֻקִים פִי עַשׁתַּארֻותַּ פִי אִד׳רַאעַאתֵ

μετὰ τὸ πατάξαι Σηων βασιλέα Αμορραίων τὸν κατοικήσαντα ἐν Εσεβων καὶ Ωγ βασιλέα τῆς Βασαν τὸν κατοικήσαντα ἐν Ασταρωθ καὶ ἐν Εδραιν

ה בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֑ב הוֹאִ֣יל מֹשֶׁ֔ה בֵּאֵ֛ר אֶת־הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֖את לֵאמֹֽר׃

בְּעִבְרָא דְּיַרְדְּנָא בְּאַרְעָא דְּמוֹאָב שָׁרִי מֹשֶׁה פָּרֵישׁ יָת אוּלְפַן אוֹרָיְתָא הָדָא לְמֵימַר.

פי עבר אלארדן פי בלד מואב אמען מוסי פי ביאן הד֗ה אלשריעה קאילא.

פִי עִבּרִ אלּאַרדֻןִ פִי בַּלַדִ מֻאַבּ אַמעַןַ מֻושִׁה בִּבַּיַאןִ הַדִ׳הִ אלשַּׁרִיעַתִ קַאאִלַא

ἐν τῷ πέραν τοῦ Ιορδάνου ἐν γῇ Μωαβ ἤρξατο Μωϋσῆς διασαφῆσαι τὸν νόμον τοῦτον λέγων

ו יְיָ֧ אֱלֹהֵ֛ינוּ דִּבֶּ֥ר אֵלֵ֖ינוּ בְּחֹרֵ֣ב לֵאמֹ֑ר רַב־לָכֶ֥ם שֶׁ֖בֶת בָּהָ֥ר הַזֶּֽה׃

יְיָ אֱלָהַנָא מַלֵּיל עִמַּנָא בְּחוֹרֵב לְמֵימַר סַגִּי לְכוֹן דִּיתֵיבְתּוּן בְּטוּרָא הָדֵין.

אללה רבנא קאל לנא פי חוריב חסבכם אלמקאם פי הד֗א אלג֗בל.

אַללָּהֻ רַבֻּנַא קַאלַ לַנַא פִי חֻרַיְבִּ חַסבֻּכֻּם אַלּמַקַאםַ פִי הַדַ׳א אַלגַבַּלִ

Κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν ἐλάλησεν ἡμῖν ἐν Χωρηβ λέγων Ἱκανούσθω ὑμῖν κατοικεῖν ἐν τῷ ὄρει τούτῳ·

ז פְּנ֣וּ ׀ וּסְע֣וּ לָכֶ֗ם וּבֹ֨אוּ הַ֥ר הָֽאֱמֹרִי֮ וְאֶל־כׇּל־שְׁכֵנָיו֒ בָּעֲרָבָ֥ה בָהָ֛ר וּבַשְּׁפֵלָ֥ה וּבַנֶּ֖גֶב וּבְח֣וֹף הַיָּ֑ם אֶ֤רֶץ הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַלְּבָנ֔וֹן עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת׃

אִתְפְּנוּ וְטוּלוּ לְכוֹן וְעוּלוּ לְטוּרָא דֶּאֱמוֹרָאָה וּלְכָל מְגִירוֹהִי בְּמֵישְׁרָא בְּטוּרָא וּבְשָׁפֵילְתָּא וּבְדָרוֹמָא וּבִסְפַר יַמָּא אֲרַע כְּנַעֲנָאָה וְלִבְנָן עַד נַהְרָא רַבָּא נַהְרָא פְרָת.

ולו וארחלו ואדכ֗לו אלי ג֗בל אלאמורי וג֗מיע גיראנה פי אלגור ואלג֗בל ואלסהל ואלדארום וסאחל אלבחר בלד אלכנעאניין ואללבנאן אלי אלנהר אלכביר נהר אלפראת.

וַלֻּוא וַארחַלֻוא וַאדכֻ׳לֻוא אִלַי׳ גַבַּלִ אלּאַמֻורִיִּין וַגַמִיעִ גִּירַאנִהִ פִי אַלגַ׳וְרִ פִי אַלגַבַּל פִי אַלסַּהלִ וַפִי אַלדַּרֻום ופִי סַאחִלִ אלּבַּחרִ בַּלַדִ אלכַּנעַאנִיִּין וַלֻבּנַאןַ אִלַי׳ אַלנַּהרִ אלּכַּבִּירִ נַהרִ אלּפֻרַאתִ

ἐπιστράφητε καὶ ἀπάρατε ὑμεῖς καὶ εἰσπορεύεσθε εἰς ὄρος Αμορραίων καὶ πρὸς πάντας τοὺς περιοίκους Αραβα εἰς ὄρος καὶ πεδίον καὶ πρὸς λίβα καὶ παραλίαν, γῆν Χαναναίων καὶ Ἀντιλίβανον ἕως τοῦ ποταμοῦ τοῦ μεγάλου Εὐφράτου.

ח רְאֵ֛ה נָתַ֥תִּי לִפְנֵיכֶ֖ם אֶת־הָאָ֑רֶץ בֹּ֚אוּ וּרְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֣ע יְיָ֠֠ לַאֲבֹ֨תֵיכֶ֜ם לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לָתֵ֣ת לָהֶ֔ם וּלְזַרְעָ֖ם אַחֲרֵיהֶֽם׃

חֲזוֹ דִּיהַבִית קֳדָמֵיכוֹן יָת אַרְעָא עוּלוּ וְאַחְסִינוּ יָת אַרְעָא דְּקַיֵּים יְיָ לַאֲבָהָתְכוֹן לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לְמִתַּן לְהוֹן וְלִבְנֵיהוֹן בָּתְרֵיהוֹן.

אנט֗רו קד ג֗עלת בין ידיכם אלבלד אצעדו וחוזה כמא קסם אללה לאבאיכם אברהים ויצחק ויעקוב אן יעטיהם ולנסלהם בעדהם.

אִנטֻ׳רֻוא קַד גַעַלתֻ אַלּבַּלַדַ בַּיְןַ אִיאדִיכֻּם אִצעַדֻו וַחֻוזֻוהֻ כַּמַא אַקסַםַ אַללָּהֻ לִאבַּאאִכֻּם לִאַבּרַאהַאם יצחַקַ וַיַעַקֻובַּ אַן יֻעטִיַהַא לַהֻם וַלִנַסלִהִם מִן בַּעדִהִם

ἴδετε παραδέδωκα ἐνώπιον ὑμῶν τὴν γῆν· εἰσπορευθέντες κληρονομήσατε τὴν γῆν, ἣν ὤμοσα τοῖς πατράσιν ὑμῶν τῷ Αβρααμ καὶ Ισαακ καὶ Ιακωβ δοῦναι αὐτοῖς καὶ τῷ σπέρματι αὐτῶν μετ’ αὐτούς.

ט וָאֹמַ֣ר אֲלֵכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר לֹא־אוּכַ֥ל לְבַדִּ֖י שְׂאֵ֥ת אֶתְכֶֽם׃

וַאֲמַרִית לְכוֹן בְּעִדָּנָא הַהוּא לְמֵימַר לֵית אֲנָא יָכֵילהווה במקום עתיד. בִּלְחוֹדַי לְסוֹבָרָא יָתְכוֹן.

פקלת לכם פי ד֗לך אלוקת לא אסתטיע וחדי אן אחתמלכם.

פַקֻלתֻ לַכֻּם פִי דַ׳לִךַּ אַלּוַקתִ קַאאִלַא, לַא אַסתַּטִיעֻ וַחדִי אַן אַחתַּמִלַכֻּם

καὶ εἶπα πρὸς ὑμᾶς ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ λέγων Οὐ δυνήσομαι μόνος φέρειν ὑμᾶς·

י יְיָ֥ אֱלֹהֵיכֶ֖ם הִרְבָּ֣ה אֶתְכֶ֑ם וְהִנְּכֶ֣ם הַיּ֔וֹם כְּכוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹֽב׃

יְיָ אֱלָהֲכוֹן אַסְגִּי יָתְכוֹן וְהָא אִיתֵיכוֹן יוֹמָא דֵין כְּכוֹכְבֵי שְׁמַיָּא לִסְגֵּי.

אן אללה רבכם כת֗רכם והוד֗אכם אליום ככואכב אלסמי לכת֗רהפסוק זה לא הועתק על ידי הסופר והושלם על ידי מגיה..

אִד׳ אַןַּ אַללַהַ רַבַּכֻּם כַּתַּ׳רַכֻּם וַהֻוַדַ׳אכֻּם אַלּיַוְםַ כַּכַּוַאכִּבִּ אלסַּמַאאִ כַּת׳רַתַּ

κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ἐπλήθυνεν ὑμᾶς, καὶ ἰδού ἐστε σήμερον ὡσεὶ τὰ ἄστρα τοῦ οὐρανοῦ τῷ πλήθει·

יא יְיָ֞ אֱלֹהֵ֣י אֲבֽוֹתֵכֶ֗ם יֹסֵ֧ף עֲלֵיכֶ֛ם כָּכֶ֖ם אֶ֣לֶף פְּעָמִ֑ים וִיבָרֵ֣ךְ אֶתְכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם׃

יְיָ אֱלָהָא דַּאֲבָהָתְכוֹן יוֹסֵיף עֲלֵיכוֹן כְּוָתְכוֹן אֶלֶף זִמְנִין וִיבָרֵיךְ יָתְכוֹן כְּמָא דְּמַלֵּיל לְכוֹן.

ואסאל אללה אלה אבאיכם אן יזיד פיכם מת֗לכם אלף מרה ויבארך פיכם כמא ועדכם.

אַסאַלֻ אַללַהַ אִלַהַ אַבַּאאכֻּם אַן יַזִידַ פִיכֻּם מִת׳לֻכֻּם אַלףַ מַרַּתֵ וַיֻבַּארִכֻּ פִיכֻּם כַּמַא וַעַדַכֻּם

κύριος ὁ θεὸς τῶν πατέρων ὑμῶν προσθείη ὑμῖν ὡς ἐστὲ χιλιοπλασίως καὶ εὐλογήσαι ὑμᾶς, καθότι ἐλάλησεν ὑμῖν.

יב אֵיכָ֥ה אֶשָּׂ֖א לְבַדִּ֑י טׇרְחֲכֶ֥ם וּמַֽשַּׂאֲכֶ֖ם וְרִֽיבְכֶֽם׃

אֵיכְדֵין אֲסוֹבַר בִּלְחוֹדַי טוּרְחֵיכוֹן וְעִסְקֵיכוֹן וְדִינְכוֹן.

כיף אחמל וחדי ת֗קלכם וקצצכם וכ֗צאימכם.

כַּיְףַ אַחתַּמִלֻ וַחדִי תִ׳קלַכֻּם וַקֻצַצַכֻּם וַכִ׳צַאמַכֻּם

πῶς δυνήσομαι μόνος φέρειν τὸν κόπον ὑμῶν καὶ τὴν ὑπόστασιν ὑμῶν καὶ τὰς ἀντιλογίας ὑμῶν;

יג הָב֣וּ לָ֠כֶ֠ם אֲנָשִׁ֨ים חֲכָמִ֧ים וּנְבֹנִ֛ים וִידֻעִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם וַאֲשִׂימֵ֖ם בְּרָאשֵׁיכֶֽם׃

הַבוּ לְכוֹן גּוּבְרִין חַכִּימִין וְסוּכְלְתָנִין וּמַדְּעַן לְשִׁבְטֵיכוֹן וַאֲמַנֵּינוּן רֵישִׁין עֲלֵיכוֹן.

האתו לכם רג֗אל חכמא פהמא מערופין לאסבאטכם אצירהם רוסא עליכם.

הַאתֻוא רִגַּאלַא חֻכַּמַאאַ פֻהַמַאאַ מַערֻופִיןַ לִאַסבַּאטִכֻּם אֻצַיִּרֻהֻם רֻאֻסַאאַ עַלַיְכֻּם

δότε ἑαυτοῖς ἄνδρας σοφοὺς καὶ ἐπιστήμονας καὶ συνετοὺς εἰς τὰς φυλὰς ὑμῶν, καὶ καταστήσω ἐφ’ ὑμῶν ἡγουμένους ὑμῶν.

יד וַֽתַּעֲנ֖וּ אֹתִ֑י וַתֹּ֣אמְר֔וּ טֽוֹב־הַדָּבָ֥ר אֲשֶׁר־דִּבַּ֖רְתָּ לַעֲשֽׂוֹת׃

וַאֲתֵיבְתּוּן יָתִי וַאֲמַרְתּוּן תָּקֵין פִּתְגָמָא דְּמַלֵּילְתָּא לְמֶעֱבַד.

פאג֗תמוני וקלתם מא אצלח אן יעמל הד֗א אלאמר אלד֗י קלתה.

פַאגַבּתַּמוּנִי וַקֻלתֻם מַא אַצלַחַ אַן יֻעמַלַ אַלּאַמרֻ אַלַּדִ׳י קֻלתַּהֻ

καὶ ἀπεκρίθητέ μοι καὶ εἴπατε Καλὸν τὸ ῥῆμα, ὃ ἐλάλησας ποιῆσαι.

טו וָאֶקַּ֞ח אֶת־רָאשֵׁ֣י שִׁבְטֵיכֶ֗ם אֲנָשִׁ֤ים חֲכָמִים֙ וִֽידֻעִ֔ים וָאֶתֵּ֥ן אוֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עֲלֵיכֶ֑ם שָׂרֵ֨י אֲלָפִ֜ים וְשָׂרֵ֣י מֵא֗וֹת וְשָׂרֵ֤י חֲמִשִּׁים֙ וְשָׂרֵ֣י עֲשָׂרֹ֔ת וְשֹׁטְרִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶֽם׃

וּדְבַרִית יָת רֵישֵׁי שִׁבְטֵיכוֹן גּוּבְרִין חַכִּימִין וּמַדְּעַן וּמַנִּיתִי יָתְהוֹן רֵישִׁין עֲלֵיכוֹן רַבָּנֵי אַלְפֵי וְרַבָּנֵי מָאוָתָא וְרַבָּנֵי חַמְשִׁין וְרַבָּנֵי עֲשׂוֹרְיָתָא וְסָרְכִיןכן הוא אמנם תרגום שוטר ברוב המקרים, ופירושו: ראש ושר. לְשִׁבְטֵיכוֹן.

פאכ֗ד֗ת מן אסבאטכם רג֗אלא חכמא מערופין פג֗עלתהם רוסא עליכם רוסא אלוף ורוסא מאיין ורוסא כ֗מסינאת ורוסא עשראת וערפא עלי אסבאטכם.

פַאכַ׳ד׳תֻ מִן רֻאֻסַאאִ אַסבַּאטִכֻּם רִגַּאלַא חֻכַּמַאאַ מַערֻופִיןַ פַגַעַלתֻהֻם רֻאֻוסַא עַלַיְכֻּם רֻאַסַאאַ אלַאףֵ וַמִאַאתֵ וַכַ׳מסִינַאתֵ ועַשַׁרַאתֵ ועֻרַפַאאַ לִאַסבַּאטִכֻּם

καὶ ἔλαβον ἐξ ὑμῶν ἄνδρας σοφοὺς καὶ ἐπιστήμονας καὶ συνετοὺς καὶ κατέστησα αὐτοὺς ἡγεῖσθαι ἐφ’ ὑμῶν χιλιάρχους καὶ ἑκατοντάρχους καὶ πεντηκοντάρχους καὶ δεκαδάρχους καὶ γραμματοεισαγωγεῖς τοῖς κριταῖς ὑμῶν.

טז וָאֲצַוֶּה֙ אֶת־שֹׁ֣פְטֵיכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר שָׁמֹ֤עַ בֵּין־אֲחֵיכֶם֙ וּשְׁפַטְתֶּ֣ם צֶ֔דֶק בֵּֽין־אִ֥ישׁ וּבֵין־אָחִ֖יו וּבֵ֥ין גֵּרֽוֹ׃

וּפַקֵּידִית יָת דַּיָּינֵיכוֹן בְּעִדָּנָא הַהוּא לְמֵימַר שְׁמַעוּ בֵּין אֲחֵיכוֹן וּתְדִינוּן קוּשְׁטָא בֵּין גּוּבְרָא וּבֵין אֲחוּהִי וּבֵין גִּיּוֹרָא.

ואמרת חכאמכם פי ד֗לך אלוקת וקלת להם אסמעו פימא בין אכ֗ותכם ואחכמו באלעדל בין כל רג֗ל ואכ֗יה וצ֗יפה.

וַאַמַרתֻ חֻכַּאמַכֻּם פִי דַ׳לִךַּ אַלּוַקתִ וַקֻלתֻ לַהֻם אסמַעֻוא מַא בַּיְןַ אִכ׳וַתִכֻּם וַאחכֻּמֻוא בִּאלעַדלִ בַּיְןַ רַגֻלֵ וַאַכִ׳יהִ וַצַ׳יְפִהִ

καὶ ἐνετειλάμην τοῖς κριταῖς ὑμῶν ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ λέγων Διακούετε ἀνὰ μέσον τῶν ἀδελφῶν ὑμῶν καὶ κρίνατε δικαίως ἀνὰ μέσον ἀνδρὸς καὶ ἀνὰ μέσον ἀδελφοῦ καὶ ἀνὰ μέσον προσηλύτου αὐτοῦ.

יז לֹֽא־תַכִּ֨ירוּ פָנִ֜ים בַּמִּשְׁפָּ֗ט כַּקָּטֹ֤ן כַּגָּדֹל֙ תִּשְׁמָע֔וּן לֹ֤א תָג֙וּרוּ֙ מִפְּנֵי־אִ֔ישׁ כִּ֥י הַמִּשְׁפָּ֖ט לֵאלֹהִ֣ים ה֑וּא וְהַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר יִקְשֶׁ֣ה מִכֶּ֔ם תַּקְרִב֥וּן אֵלַ֖י וּשְׁמַעְתִּֽיו׃

לָא תִּשְׁתְּמוֹדְעוּן אַפֵּי בְּדִינָא מִלֵּי זְעֵירָא כְּרַבָּא תִּשְׁמְעוּן לָא תִּדְחֲלוּן מִן קֳדָם גּוּבְרָא אֲרֵי דִּינָא דַּייָ הוּא וּפִתְגָמָא דְּיִקְשֵׁי מִנְּכוֹן תְּקָרְבוּן לְוָתִי וְאֶשְׁמְעִנֵּיהּ.

לא תת֗בתו אלוג֗וה פי אלחכם ואסמעו פי אלצגיר כאלכביר ולא תחד֗רו אחדא לאן אלחכם ללה ואי אמר צעב עליכם אדפעוה אליי חתי אנט֗ר פיה.

לַא תֻת׳בִּתֻוא אַלּוַגהַ פִי אלּחֻכּם וַאסמַעֻוא מִןַ אלצַּגִ׳ירִ כַּאלכַּבִּירִ וַלַא תַּחדַ׳רֻוא אַחַדַא לִאַןַ אלחֻכּםַ לִלָּהִ וַאִי אַמרֵ צַעֻבַּ עַלַיְכֻּםַ אִרפַעֻוהֻ אִלַי חַתַּי׳ אַנטֻ׳רַ פִיהִ

οὐκ ἐπιγνώσῃ πρόσωπον ἐν κρίσει, κατὰ τὸν μικρὸν καὶ κατὰ τὸν μέγαν κρινεῖς, οὐ μὴ ὑποστείλῃ πρόσωπον ἀνθρώπου, ὅτι ἡ κρίσις τοῦ θεοῦ ἐστιν· καὶ τὸ ῥῆμα, ὃ ἐὰν σκληρὸν ᾖ ἀφ’ ὑμῶν, ἀνοίσετε αὐτὸ ἐπ’ ἐμέ, καὶ ἀκούσομαι αὐτό.

יח וָאֲצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם בָּעֵ֣ת הַהִ֑וא אֵ֥ת כׇּל־הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֽׂוּן׃

וּפַקֵּידִית יָתְכוֹן בְּעִדָּנָא הַהוּא יָת כָּל פִּתְגָמַיָּא דְּתַעְבְּדוּן.

ואוציתכם פי ד֗לך אלוקת בג֗מיע אלאמור אלתי יג֗ב אן תצנעוהא.

פַאוְצַיְתֻכֻּם פִי דַ׳לִךַּ אַלּוַקתִ בִּגַמִיעִ אלּאַמֻורִ אלַּתּי יַגִבֻּ אַן תַּצנַעֻוהַא

καὶ ἐνετειλάμην ὑμῖν ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ πάντας τοὺς λόγους, οὓς ποιήσετε.

יט וַנִּסַּ֣ע מֵחֹרֵ֗ב וַנֵּ֡לֶךְ אֵ֣ת כׇּל־הַמִּדְבָּ֣ר הַגָּדוֹל֩ וְהַנּוֹרָ֨א הַה֜וּא אֲשֶׁ֣ר רְאִיתֶ֗ם דֶּ֚רֶךְ הַ֣ר הָֽאֱמֹרִ֔י כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְיָ֥ אֱלֹהֵ֖ינוּ אֹתָ֑נוּ וַנָּבֹ֕א עַ֖ד קָדֵ֥שׁ בַּרְנֵֽעַ׃

וּנְטַלְנָא מֵחוֹרֵב וְהַלֵּיכְנָא יָת כָּל מַדְבְּרָא רַבָּא וּדְחִילָא הַהוּא דַּחֲזֵיתוֹן אוֹרַח טוּרָא דֶּאֱמוֹרָאָה כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ אֱלָהַנָא יָתַנָא וַאֲתֵינָא עַד רְקַם גֵּיאָה.

ת֗ם רחלנא מן חוריב וסרנא תלך אלבריה אלעט֗ימה אלמכ֗ופה אלתי ראיתמוהא עלי טריק ג֗בל אלאמוריין כמא אמרנא אללה רבנא אלי אן ג֗ינא אלי רקים ברנע.

תֻ׳םַּ רַחַלנַא מִן חֻרַיְבִּ וַסִרנַא גַמִיעַ תִלךַּ אַלּבַּרִּיַּתִ אלּעַטִ׳ימַתִ אלּמֻכִ׳יפַתִ אלּתִי רַאַיְתֻמֻוְהַא עַלַי׳ טַרִיקִ גַבַּלִ אלּאַמֻורִיִּין כַּמַא אַמַרַנַא אַללָּהֻ רַבֻּנַא חַתַּי׳ צִרנַא אִלַי׳ רַקִיםִ בַּרנִיעַ

Καὶ ἀπάραντες ἐκ Χωρηβ ἐπορεύθημεν πᾶσαν τὴν ἔρημον τὴν μεγάλην καὶ τὴν φοβερὰν ἐκείνην, ἣν εἴδετε, ὁδὸν ὄρους τοῦ Αμορραίου, καθότι ἐνετείλατο κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν ἡμῖν, καὶ ἤλθομεν ἕως Καδης Βαρνη.

כ וָאֹמַ֖ר אֲלֵכֶ֑ם בָּאתֶם֙ עַד־הַ֣ר הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁר־יְיָ֥ אֱלֹהֵ֖ינוּ נֹתֵ֥ן לָֽנוּ׃

וַאֲמַרִית לְכוֹן אֲתֵיתוּן עַד טוּרָא דֶּאֱמוֹרָאָה דַּייָ אֱלָהַנָא יָהֵיב לַנָא.

פקלת לכם קד ג֗יתם אלי ג֗בל אלאמורי אלד֗י אללה רבנא מעטינאה.

פַקֻלתֻ לַכֻּם קַד גִאְנַא אִלַי׳ גַבַּלִ אלּאַמֻורִיִּין אַלַּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּנַא מֻעטִיהִ לַנַא

καὶ εἶπα πρὸς ὑμᾶς Ἤλθατε ἕως τοῦ ὄρους τοῦ Αμορραίου, ὃ ὁ κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν δίδωσιν ὑμῖν.

כא רְ֠אֵ֠ה נָתַ֨ן יְיָ֧ אֱלֹהֶ֛יךָ לְפָנֶ֖יךָ אֶת־הָאָ֑רֶץ עֲלֵ֣ה רֵ֗שׁ כַּאֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר יְיָ֜ אֱלֹהֵ֤י אֲבֹתֶ֙יךָ֙ לָ֔ךְ אַל־תִּירָ֖א וְאַל־תֵּחָֽת׃

חֲזִי דִּיהַב יְיָ אֱלָהָךְ קֳדָמָךְ יָת אַרְעָא סַק אַחְסֵין כְּמָא דְּמַלֵּיל יְיָ אֱלָהָא דַּאֲבָהָתָךְ לָךְ לָא תִּדְחַל וְלָא תִתְּבַר.

אנט֗ר קד ג֗על אללה רבך אלבלד בין ידיך אצעד פחזה כמא ועדך אללה אלה אבאיך לא תכ֗ף ולא תדער.

אנטֻ׳ר קַד גַעַלַ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ אַלּבַּלַדַ בַּיְןַ יַדַיְךַּ אצעַד וַחֻזהֻ כַּמַא וַעַדַ אַללָּהֻ לִאבַּאאִךַּ לַא תַּכַ׳פ וַלַא תַּד׳עַר

ἴδετε παραδέδωκεν ὑμῖν κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν πρὸ προσώπου ὑμῶν τὴν γῆν· ἀναβάντες κληρονομήσατε, ὃν τρόπον εἶπεν κύριος ὁ θεὸς τῶν πατέρων ὑμῶν ὑμῖν· μὴ φοβεῖσθε μηδὲ δειλιάσητε.

כב וַתִּקְרְב֣וּן אֵלַי֮ כֻּלְּכֶם֒ וַתֹּאמְר֗וּ נִשְׁלְחָ֤ה אֲנָשִׁים֙ לְפָנֵ֔ינוּ וְיַחְפְּרוּ־לָ֖נוּ אֶת־הָאָ֑רֶץ וְיָשִׁ֤בוּ אֹתָ֙נוּ֙ דָּבָ֔ר אֶת־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲלֶה־בָּ֔הּ וְאֵת֙ הֶֽעָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נָבֹ֖א אֲלֵיהֶֽן׃

וּקְרֵיבְתּוּן לְוָתִי כּוּלְּכוֹן וַאֲמַרְתּוּן נִשְׁלַח גּוּבְרִין קֳדָמַנָא וִיאַלְּלוּן לַנָא יָת אַרְעָא וְיָתִיבוּן יָתַנָא פִּתְגָמָא יָת אוֹרְחָא דְּנִסַּק בַּהּ וְיָת קִרְוַיָּא דְּנֵיעוֹל לְהוֹן.

פתקדם אליי כת֗יר מנכם פקלתם נבעת֗ ברג֗אל בין ידינא ירומון לנא אלבלד וירדון עלינא ג֗ואבא ען אלטריק אלד֗י נצעד פיה ואלקרי אלתי נדכ֗ל אליהא.

פַתַּקַדַּםַ אִלַי כַּתִ׳ירֹ מִנכֻּם וַקֻלתֻם נַבּעַתֻ׳ רִגַּאלַא בַּיְןַ יַדַיְנַא יַרֻומֻוןַ לַנַא אַלּבַּלַדַ וַיַרֻדֻוןַ לַנַא אַלגַוַאבַּ עַןִ אלטַרִיקִ אלּדִ׳י נַצעַדֻ פִיהִ וַאלּקֻרַי׳ אלּתִי נַדכֻ׳לֻ אִלַיְהַא

καὶ προσήλθατέ μοι πάντες καὶ εἴπατε Ἀποστείλωμεν ἄνδρας προτέρους ἡμῶν, καὶ ἐφοδευσάτωσαν ἡμῖν τὴν γῆν καὶ ἀναγγειλάτωσαν ἡμῖν ἀπόκρισιν τὴν ὁδόν, δι’ ἧς ἀναβησόμεθα ἐν αὐτῇ, καὶ τὰς πόλεις, εἰς ἃς εἰσπορευσόμεθα εἰς αὐτάς.

כג וַיִּיטַ֥ב בְּעֵינַ֖י הַדָּבָ֑ר וָאֶקַּ֤ח מִכֶּם֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר אֲנָשִׁ֔ים אִ֥ישׁ אֶחָ֖ד לַשָּֽׁבֶט׃

וּשְׁפַר בְּעֵינַי פִּתְגָמָא וּדְבַרִית מִנְּכוֹן תְּרֵי עֲשַׂר גּוּבְרִין גּוּבְרָא חַד לְשִׁבְטָא.

פחסן ד֗לך ענדי פאכ֗ד֗ת מנכם את֗ני עשר רג֗לא ואחדא מן כל סבט.

פַחַסֻןַ דַ׳לִךַּ עִנדִי פַאכַ׳ד׳תֻ מִנכֻּם את׳נַיְ עַשַׁרַ רַגֻלַא רַגֻלֹ וַאחִדֹ מִן כֻּלִּ סִבּטֵ

καὶ ἤρεσεν ἐναντίον μου τὸ ῥῆμα, καὶ ἔλαβον ἐξ ὑμῶν δώδεκα ἄνδρας, ἄνδρα ἕνα κατὰ φυλήν.

כד וַיִּפְנוּ֙ וַיַּעֲל֣וּ הָהָ֔רָה וַיָּבֹ֖אוּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֑ל וַֽיְרַגְּל֖וּ אֹתָֽהּ׃

וְאִתְפְּנִיאוּ וּסְלִיקוּ לְטוּרָא וַאֲתוֹ עַד נַחְלָא דְּאֶתְכָּלָא וְאַלִּילוּ יָתַהּ.

פולו וצעדו אלי אלג֗בל וג֗או אלי ואד אלענקוד וגסוה.

פַוַלֻּוא וַצַעַדֻו אִלַי׳ אַלגַבַּלִ וַגַּאאֻוא לַי׳ וַאדִי אַלּעֻנקֻודִ וַגַסֻּוהֻ

καὶ ἐπιστραφέντες ἀνέβησαν εἰς τὸ ὄρος καὶ ἤλθοσαν ἕως Φάραγγος βότρυος καὶ κατεσκόπευσαν αὐτήν.

כה וַיִּקְח֤וּ בְיָדָם֙ מִפְּרִ֣י הָאָ֔רֶץ וַיּוֹרִ֖דוּ אֵלֵ֑ינוּ וַיָּשִׁ֨בוּ אֹתָ֤נוּ דָבָר֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ טוֹבָ֣ה הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְיָ֥ אֱלֹהֵ֖ינוּ נֹתֵ֥ן לָֽנוּ׃

וּנְסִיבוּ בְיַדְהוֹן מֵאִבָּא דְּאַרְעָא וַאֲחִיתוּ לַנָא וַאֲתִיבוּ יָתַנָא פִּתְגָמָא וַאֲמַרוּ טָבָא אַרְעָא דַּייָ אֱלָהַנָא יָהֵיב לַנָא.

ואכ֗ד֗ו מעהם מן ת֗מרה אחדרו בה אלינא ורדו עלינא ג֗ואבא וקאלו אן אלבלד אלד֗י אללה רבנא מעטינאה לג֗יד.

וַאַכַ׳ד׳וּ מַעַהֻם מִן תַּ׳מַרִהִ וַאַחצַ׳רֻוהֻ אִלַיְנַא וַרַדֻו עַלַיְנַא גַוַאבַּא וַקַאלֻוא ןַ אלבַּלַדַ אַלַּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּנַא מֻעטִיְנַא לַגַיִּדֹ

καὶ ἐλάβοσαν ἐν ταῖς χερσὶν αὐτῶν ἀπὸ τοῦ καρποῦ τῆς γῆς καὶ κατήνεγκαν πρὸς ἡμᾶς καὶ ἔλεγον Ἀγαθὴ ἡ γῆ, ἣν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν δίδωσιν ἡμῖν.

כו וְלֹ֥א אֲבִיתֶ֖ם לַעֲלֹ֑ת וַתַּמְר֕וּ אֶת־פִּ֥י יְיָ֖ אֱלֹהֵיכֶֽם׃

וְלָא אֲבֵיתוּן לְמִסַּק וְסָרֵיבְתּוּן עַל מֵימְרָא דַּייָ אֱלָהֲכוֹן.

פלם תשאו אלצעוד אליה וכ֗אלפתם אמר אללה רבכם.

וַלַם תַּשַׁאאֻוא לצֻּעֻודַ אִלַיְהִ וַכַ׳אלַפתֻם אַמרַ אַללַהַ רַבִּכֻּם

καὶ οὐκ ἠθελήσατε ἀναβῆναι καὶ ἠπειθήσατε τῷ ῥήματι κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν

כז וַתֵּרָגְנ֤וּ בְאׇהֳלֵיכֶם֙ וַתֹּ֣אמְר֔וּ בְּשִׂנְאַ֤ת יְיָ֙ אֹתָ֔נוּ הוֹצִיאָ֖נוּ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לָתֵ֥ת אֹתָ֛נוּ בְּיַ֥ד הָאֱמֹרִ֖י לְהַשְׁמִידֵֽנוּ׃

וְאִתְרָעַמְתּוּן בְּמַשְׁכְּנֵיכוֹן וַאֲמַרְתּוּן בִּדְשָׂנֵי יְיָ יָתַנָא אַפְּקַנָא מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם לְמִמְסַר יָתַנָא בִּידָא דֶּאֱמוֹרָאָה לְשֵׁיצָיוּתַנָא.

ותכ֗רסתם פי אכ֗ביתכם וקלתם מן שנאה אללה לנא אכ֗רג֗נא מן בלד מצר ליסלמנא פי אידי אלאמוריין פינפד֗וננא.

וַתַּכַ׳רַּסתֻם פִי אַכ׳בִּיתִכֻּם וַקֻלתֻם מִן שַׁנַיַאתִ אללָּהִ לַנַא אַכ׳רַגַנַא מִן בַּלַדִ מִצרַ לִיֻסַלִמַנַא פִי אִיאדִי אַלּאַמֻורִיִּין פַיַנפִד׳וּנַא

καὶ διεγογγύζετε ἐν ταῖς σκηναῖς ὑμῶν καὶ εἴπατε Διὰ τὸ μισεῖν κύριον ἡμᾶς ἐξήγαγεν ἡμᾶς ἐκ γῆς Αἰγύπτου παραδοῦναι ἡμᾶς εἰς χεῖρας Αμορραίων ἐξολεθρεῦσαι ἡμᾶς.

כח אָנָ֣ה ׀ אֲנַ֣חְנוּ עֹלִ֗ים אַחֵ֩ינוּ֩ הֵמַ֨סּוּ אֶת־לְבָבֵ֜נוּ לֵאמֹ֗ר עַ֣ם גָּד֤וֹל וָרָם֙ מִמֶּ֔נּוּ עָרִ֛ים גְּדֹלֹ֥ת וּבְצוּרֹ֖ת בַּשָּׁמָ֑יִם וְגַם־בְּנֵ֥י עֲנָקִ֖ים רָאִ֥ינוּ שָֽׁם׃

לְאָן אֲנַחְנָא סָלְקִין אֲחַנָא תְּבַרוּ יָת לִבַּנָא לְמֵימַר עַם רַב וְתַקִּיף מִנַּנָא קִרְוִין רַבְרְבָן וּכְרִיכָן עַד צֵית שְׁמַיָּא וְאַף בְּנֵי גִּבָּרָא חֲזֵינָא תַּמָּן.

אלי אין נחן צאעדון ואכ֗ותנא קד אמאסו קלובנא בקולהם אן אלקום אכת֗ר וארפע מנא ואן קראהם כבאר חצינה תדאני אלסמא חתי בני אלג֗באברה ראינאהם ת֗ם.

אִלַי׳ אִיןַ נַחןֻ צַאעִדֻוןַ אִכ׳וַתֻנַא קַד אַמַאסֻוא קֻלֻובַּנַא בִּקַוְלִהִם אַןַ אלקַוְם אַכּתַּ׳רֻ וַאַעטַ׳ם מִנַא וַאַןַ קֻרַאהֻם כִּבַּארֹ חַצִינתֹ תֻדַאנִי אַלסַּמַאאַ בַּנֻו אַלגַבַּאבִּרַתַּ רַאִינַאהֻם הֻנַאךַּ

ποῦ ἡμεῖς ἀναβαίνομεν; οἱ ἀδελφοὶ ὑμῶν ἀπέστησαν ὑμῶν τὴν καρδίαν λέγοντες Ἔθνος μέγα καὶ πολὺ καὶ δυνατώτερον ἡμῶν καὶ πόλεις μεγάλαι καὶ τετειχισμέναι ἕως τοῦ οὐρανοῦ, ἀλλὰ καὶ υἱοὺς γιγάντων ἑωράκαμεν ἐκεῖ.

כט וָאֹמַ֖ר אֲלֵכֶ֑ם לֹא־תַעַרְצ֥וּן וְלֹא־תִֽירְא֖וּן מֵהֶֽם׃

וַאֲמַרִית לְכוֹן לָא תִתַּבְרוּן וְלָא תִדְחֲלוּן מִנְּהוֹן.

פקלת לכם לא תראבוהם ולא תכ֗אפו מנהם.

פַקֻלתֻ לַכֻּם לַא תַּרהַבּוּהֻם וַלַא תַּכַ׳אפֻוהֻם

καὶ εἶπα πρὸς ὑμᾶς Μὴ πτήξητε μηδὲ φοβηθῆτε ἀπ’ αὐτῶν·

ל יְיָ֤ אֱלֹֽהֵיכֶם֙ הַהֹלֵ֣ךְ לִפְנֵיכֶ֔ם ה֖וּא יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֧ה אִתְּכֶ֛ם בְּמִצְרַ֖יִם לְעֵינֵיכֶֽם׃

יְיָ אֱלָהֲכוֹן דִּמְדַבַּרלשון מפעיל, מנהיג. קֳדָמֵיכוֹן מֵימְרֵיהּ יְגִיחַ לְכוֹן כְּכֹל דַּעֲבַד עִמְּכוֹן בְּמִצְרַיִם לְעֵינֵיכוֹן.

אללה רבכם אלסאיר נורה בין אידיכם הו יחארב ענכם כג֗מיע מא צנע במצר בחצ֗רתכם.

אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם אַלסַּאאִרֻ מִן נֻורִהִ בַּיְןַ יַדַיְכִּם הֻוַ יֻחַארִבֻּ עַנכֻּם כַּגַמִיעִ מַא צַנַעַ מַעַכֻּם בִּמִצרַ בִּחַצ׳רַתִכֻּם

κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ὁ προπορευόμενος πρὸ προσώπου ὑμῶν αὐτὸς συνεκπολεμήσει αὐτοὺς μεθ’ ὑμῶν κατὰ πάντα, ὅσα ἐποίησεν ὑμῖν ἐν γῇ Αἰγύπτῳ

לא וּבַמִּדְבָּר֙ אֲשֶׁ֣ר רָאִ֔יתָ אֲשֶׁ֤ר נְשָׂאֲךָ֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר יִשָּׂא־אִ֖ישׁ אֶת־בְּנ֑וֹ בְּכׇל־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר הֲלַכְתֶּ֔ם עַד־בֹּאֲכֶ֖ם עַד־הַמָּק֥וֹם הַזֶּֽה׃

וּבְמַדְבְּרָא דַּחֲזֵיתָא דְּסוֹבְרָךְ יְיָ אֱלָהָךְ כְּמָא דִּמְסוֹבַר גּוּבְרָא יָת בְּרֵיהּ בְּכָל אוֹרְחָא דְּהַלֵּיכְתּוּן עַד מֵיתֵיכוֹן עַד אַתְרָא הָדֵין.

וכמא ראית פי אלבר אן אללה חמלך כמא יחמל אלמר ולדה אשפאקא פי כל טריק צרתם אלי אן ג֗יתם אלי הד֗א אלמוצ֗ע.

וַכַּמַא רַאִיתַּ פִי אלּבַּרִּ אַןַ אללַהַ רַבַּךַּ חַמַלַךַּ כַּמַא יַחמִלֻ אַלּמַראֻ וַלַדַהֻ אִשׁפַאקַא פִי כֻּלִּ טַרִיְקֵ סִרתֻם אִלַי׳ אַן גִאְתֻם אִלַי׳ הַדַ׳א אַלּמַוְצִ׳עִ

καὶ ἐν τῇ ἐρήμῳ ταύτῃ, ἣν εἴδετε, ὡς ἐτροφοφόρησέν σε κύριος ὁ θεός σου, ὡς εἴ τις τροφοφορήσει ἄνθρωπος τὸν υἱὸν αὐτοῦ, κατὰ πᾶσαν τὴν ὁδόν, ἣν ἐπορεύθητε, ἕως ἤλθετε εἰς τὸν τόπον τοῦτον.

לב וּבַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה אֵֽינְכֶם֙ מַאֲמִינִ֔ם בַּיְיָ֖ אֱלֹהֵיכֶֽם׃

וּבְפִתְגָמָא הָדֵין לֵיתֵיכוֹן מְהֵימְנִין בְּמֵימְרָא דַּייָ אֱלָהֲכוֹן.

ופי הד֗א אלאמר איצ֗א לם תומנון באללה רבכם.

וַפִי הַדַ׳א אַלּאַמרִ אַפַלַא תֻאְמִנֻוןַ בִּאללָּהִ רַבִּכֻּם

καὶ ἐν τῷ λόγῳ τούτῳ οὐκ ἐνεπιστεύσατε κυρίῳ τῷ θεῷ ὑμῶν,

לג הַהֹלֵ֨ךְ לִפְנֵיכֶ֜ם בַּדֶּ֗רֶךְ לָת֥וּר לָכֶ֛ם מָק֖וֹם לַחֲנֹֽתְכֶ֑ם בָּאֵ֣שׁ ׀ לַ֗יְלָה לַרְאֹֽתְכֶם֙ בַּדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּֽלְכוּ־בָ֔הּ וּבֶעָנָ֖ן יוֹמָֽם׃

דִּמְדַבַּרלשון מפעיל, מנהיג. קֳדָמֵיכוֹן בְּאוֹרְחָא לְאַתְקָנָא לְכוֹן אֲתַר בֵּית מִשְׁרֵי לְאַשְׁרָיוּתְכוֹן בְּעַמּוּדָא דְּאִישָׁתָא בְּלֵילְיָא לְאַחְזָיוּתְכוֹן בְּאוֹרְחָא דִּתְהָכוּן בַּהּ וּבְעַמּוּדָא דַּעֲנָנָא בִּימָמָא.

אלסאיר נורה אמאמכם פי אלטריק ליצלח לכם מכאנא לנזולכם ובאלנאר לילא ליצ֗יכםליצ֗יכם] ליד֗יכם א אלטריק אלד֗י תסלכונהא ובאלגמאם נהארא.

סַאאִרֹ נֻורֻהֻ אַמַאמַכֻּם פִי אַלטַרִיקִ לִיֻצלִחַ לַכֻּם מַכַּאנַא לִנֻזֻולִכֻּם וַבִּ אלנַּארִ לַיְלַא לִיַדֻלַכֻּם עַלַי׳ אַלטַרִיקִ אַלַּדִ׳י תַּסלִכֻּונַהֻ וַבִּאלּגַ׳מַאםִ נַהַארַא

ὃς προπορεύεται πρότερος ὑμῶν ἐν τῇ ὁδῷ ἐκλέγεσθαι ὑμῖν τόπον ὁδηγῶν ὑμᾶς ἐν πυρὶ νυκτὸς δεικνύων ὑμῖν τὴν ὁδόν, καθ’ ἣν πορεύεσθε ἐπ’ αὐτῆς, καὶ ἐν νεφέλῃ ἡμέρας.

לד וַיִּשְׁמַ֥ע יְיָ֖ אֶת־ק֣וֹל דִּבְרֵיכֶ֑ם וַיִּקְצֹ֖ף וַיִּשָּׁבַ֥ע לֵאמֹֽר׃

וּשְׁמִיעַ קֳדָם יְיָ יָת קָל פִּתְגָמֵיכוֹן וּרְגֵיז וְקַיֵּים לְמֵימַר.

וסמע אללה כלאמכם וסכ֗טוסכ֗ט] וצכ֗ט א וקסם קאילא.

תֻ׳ם סַמִעַ אַללָּהֻ כַּלַאמַכֻּם פַסַכַ׳טַ וַאַקסַםַ קַאאִלַא

καὶ ἤκουσεν κύριος τὴν φωνὴν τῶν λόγων ὑμῶν καὶ παροξυνθεὶς ὤμοσεν λέγων

לה אִם־יִרְאֶ֥ה אִישׁ֙ בָּאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֔לֶּה הַדּ֥וֹר הָרָ֖ע הַזֶּ֑ה אֵ֚ת הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֔עְתִּי לָתֵ֖ת לַאֲבֹתֵיכֶֽם׃

אִם יִחְזֵי גְּבַר בְּגוּבְרַיָּא הָאִלֵּין דָּרָא בִּישָׁא הָדֵין יָת אַרְעָא טָבְתָא דְּקַיֵּימִית לְמִתַּן לַאֲבָהָתְכוֹן.

אן ראי רג֗ל מן האולי אלנאס הד֗א אלג֗יל אלרדי אלבלד אלד֗י אקסמת באעטאיה לאבאיכם.

אִן רַאַי׳ רַגֻלֹ מִן הַאֻלַאאִ אלנַּאסִ הַדַ׳א אַלּגִּילִ אלרַּדִיאִ אַלּבַּלַדַ אַלגַיִּדַ אַלַּדִ׳י קַסַמתֻ לִאִעטַאאִהִ לִאבַּאאִכֻּם

Εἰ ὄψεταί τις τῶν ἀνδρῶν τούτων τὴν ἀγαθὴν ταύτην γῆν, ἣν ὤμοσα τοῖς πατράσιν αὐτῶν,

לו זֽוּלָתִ֞י כָּלֵ֤ב בֶּן־יְפֻנֶּה֙ ה֣וּא יִרְאֶ֔נָּה וְלֽוֹ־אֶתֵּ֧ן אֶת־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁ֥ר דָּֽרַךְ־בָּ֖הּ וּלְבָנָ֑יו יַ֕עַן אֲשֶׁ֥ר מִלֵּ֖א אַחֲרֵ֥י יְיָ

אֱלָהֵין כָּלֵב בַּר יְפֻנֶּה הוּא יִחְזֵינַהּ וְלֵיהּ אֶתֵּין יָת אַרְעָא דִּדְרַךְ בַּהּ וְלִבְנוֹהִי חֲלָף דְּאַשְׁלֵים בָּתַר דַּחְלְתָא דַּייָ.

סוי כלב בן יפנה פאנה יראה ולה אעטי אלבלד אלד֗י סלכה ולבניה למא אתבע טאעה אללה.

סִוַי׳ כַּלִיבַּ בּןִ יפֻונִּי פַאִנַּהֻ יַרַאהֻ וַלַהֻ אֻעטִי אַלּבַּלַדַ אַלַּדִ׳י סַלַכַּהֻ וַלִאַבּנַאאִהִ לִמַא אִתַּבַּעַ טַאעַתַּ אַללַהַ

πλὴν Χαλεβ υἱὸς Ιεφοννη, οὗτος ὄψεται αὐτήν, καὶ τούτῳ δώσω τὴν γῆν, ἐφ’ ἣν ἐπέβη, καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ διὰ τὸ προσκεῖσθαι αὐτὸν τὰ πρὸς κύριον.

לז גַּם־בִּי֙ הִתְאַנַּ֣ף יְיָ֔ בִּגְלַלְכֶ֖ם לֵאמֹ֑ר גַּם־אַתָּ֖ה לֹא־תָבֹ֥א שָֽׁם׃

אַף עֲלַי הֲוָה רְגַז מִן קֳדָם יְיָ בְּדִילְכוֹן לְמֵימַר אַף אַתְּ לָא תֵּיעוֹל לְתַמָּן.

ועליי איצ֗א וג֗ד אללה בסבב מא חדת֗ אד֗ תאכ֗רתם פקאל אנת איצ֗א לא תדכ֗להא.

וַעַלַי אַיְצַ׳א וַגַדַ אַללָּהֻ בִּסַבַּבִּ מַא חַדַתַּ׳ אִד׳ תַּאַכַ׳רתֻם וַקַאלַ אַנתַּ אַיְצַ׳א לַא תַּדכֻ׳לֻ אִלַיְהִ תַּ׳םַ

καὶ ἐμοὶ ἐθυμώθη κύριος δι’ ὑμᾶς λέγων Οὐδὲ σὺ οὐ μὴ εἰσέλθῃς ἐκεῖ·

לח יְהוֹשֻׁ֤עַ בִּן־נוּן֙ הָעֹמֵ֣ד לְפָנֶ֔יךָ ה֖וּא יָ֣בֹא שָׁ֑מָּה אֹת֣וֹ חַזֵּ֔ק כִּי־ה֖וּא יַנְחִלֶ֥נָּה אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃

יְהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן דְּקָאֵים קֳדָמָךְ הוּא יֵיעוֹל לְתַמָּן יָתֵיהּ תַּקֵּיף אֲרֵי הוּא יַחְסְנִנַּהּ לְיִשְׂרָאֵל.

בל יהושע בן נון אלקאים בין ידיך הו ידכ֗לה פאשדדה פאנה יורת֗הא לבני אסראייל.

בַּל יַהֻשֻׁוע בּןִ נֻוןַ אַלּקַאאִם בַּיְןַ יַדַיְךַּ הֻוַ יַדכֻ׳לֻהֻ פַשַׁדִּדהֻ פַאִנַּהֻ יֻורִּתֻ׳הֻ לִבַּנִי יִסרַאאִיל

Ἰησοῦς υἱὸς Ναυη ὁ παρεστηκώς σοι, οὗτος εἰσελεύσεται ἐκεῖ· αὐτὸν κατίσχυσον, ὅτι αὐτὸς κατακληρονομήσει αὐτὴν τῷ Ισραηλ.

לט וְטַפְּכֶם֩ אֲשֶׁ֨ר אֲמַרְתֶּ֜ם לָבַ֣ז יִהְיֶ֗ה וּ֠בְנֵיכֶ֠ם אֲשֶׁ֨ר לֹא־יָדְע֤וּ הַיּוֹם֙ ט֣וֹב וָרָ֔ע הֵ֖מָּה יָבֹ֣אוּ שָׁ֑מָּה וְלָהֶ֣ם אֶתְּנֶ֔נָּה וְהֵ֖ם יִירָשֽׁוּהָ׃

וְטַפְלְכוֹן דַּאֲמַרְתּוּן לְבִזָּא יְהוֹן וּבְנֵיכוֹן דְּלָא יְדַעוּ יוֹמָא דֵין טָב וּבִישׁ אִנּוּן יֵיעֲלוּן לְתַמָּן וּלְהוֹן אֶתְּנִנַּהּ וְאִנּוּן יֵירְתוּנַּהּ.

ואטפאלכם אלד֗ין תוהמתמוהם אנהם יכונון גנימה ובנוכם אלד֗ין הם אליום לא יערפון כ֗ירא ושרא ללחרב הם ידכ֗לונה ולהם אעטיהא פיחוזנהא.

וַאַטפַאלֻכֻּם אַלַּדִ׳יןַ תַּוַהַּמתֻם אַנַּהֻם יַכֻּונֻוןַ גַ׳נִימַתַּ וַבַּנִיכֻּם אַלַּדִ׳יןַ הֻם אַלּיַוְםַ לַא יַערִפֻוןַ כַ׳יְרַא וַשַׁרַא לִלחַרבִּ הֻם יַדכֻ׳לֻונַהֻ וַלַהֻם אֻעטִיהִ פַיַחֻוזֻונַהֻ

καὶ πᾶν παιδίον νέον, ὅστις οὐκ οἶδεν σήμερον ἀγαθὸν ἢ κακόν, οὗτοι εἰσελεύσονται ἐκεῖ, καὶ τούτοις δώσω αὐτήν, καὶ αὐτοὶ κληρονομήσουσιν αὐτήν.

מ וְאַתֶּ֖ם פְּנ֣וּ לָכֶ֑ם וּסְע֥וּ הַמִּדְבָּ֖רָה דֶּ֥רֶךְ יַם־סֽוּף׃

וְאַתּוּן אִתְפְּנוֹ לְכוֹן וְטוּלוּ לְמַדְבְּרָא אוֹרַח יַמָּא דְּסוּף.

ואמא אנתם פולו וארחלו פי אלבר אלי טריק בחר אלקלזם.

וַאַמַּא אַנתֻם פַוַלֻּוא וַארחַלֻוא אִלַי׳ אלּבַּרִּ טַרִיקִ בַּחרִ אלּקֻלזֻםִ

καὶ ὑμεῖς ἐπιστραφέντες ἐστρατοπεδεύσατε εἰς τὴν ἔρημον ὁδὸν τὴν ἐπὶ τῆς ἐρυθρᾶς θαλάσσης.

מא וַֽתַּעֲנ֣וּ ׀ וַתֹּאמְר֣וּ אֵלַ֗י חָטָ֘אנוּ֮ לַיְיָ֒ אֲנַ֤חְנוּ נַעֲלֶה֙ וְנִלְחַ֔מְנוּ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖נוּ יְיָ֣ אֱלֹהֵ֑ינוּ וַֽתַּחְגְּר֗וּ אִ֚ישׁ אֶת־כְּלֵ֣י מִלְחַמְתּ֔וֹ וַתָּהִ֖ינוּ לַעֲלֹ֥ת הָהָֽרָה׃

וַאֲתֵיבְתּוּן וַאֲמַרְתּוּן לִי חַבְנָא קֳדָם יְיָ אֲנַחְנָא נִסַּק וּנְגִיחַ קְרָב כְּכֹל דְּפַקְּדַנָא יְיָ אֱלָהַנָא וְזָרֵיזְתּוּן גְּבַר יָת מָאנֵי קְרָבֵיהּ וְשָׁרִיתוּן לְמִסַּק לְטוּרָא.

פאג֗בתמוני וקלתם קד אכ֗טאנא ללה ונחן נצעד פנחארב אהלהא כמא אמרנא אללה רבנא פתקלד כל ואחד מנכם אלה חרבה ובדרתם לתצעדו אלג֗בל.

פַאגַבּתֻם וַקֻלתֻם לִי קַד אַכ׳טַאנַא לִלָּהִ נַחןֻ נַצעַדֻ וַנֻחַארִבֻּ אַהלַהֻ כַּמַא יַאמֻרֻנַא אַללָּהֻ רַבֻּנַא וַתַּקַלַדַ כֻּלֻּ וַאחִדֹ מִנכֻּם אלַתַּ חַרבִּהִ וַבַּאדַרתֻם לִתַּצעַדֻוא לגַבַּלַ

καὶ ἀπεκρίθητέ μοι καὶ εἴπατε Ἡμάρτομεν ἔναντι κυρίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν· ἡμεῖς ἀναβάντες πολεμήσομεν κατὰ πάντα, ὅσα ἐνετείλατο κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν ἡμῖν. καὶ ἀναλαβόντες ἕκαστος τὰ σκεύη τὰ πολεμικὰ αὐτοῦ καὶ συναθροισθέντες ἀνεβαίνετε εἰς τὸ ὄρος.

מב וַיֹּ֨אמֶר יְיָ֜ אֵלַ֗י אֱמֹ֤ר לָהֶם֙ לֹ֤א תַֽעֲלוּ֙ וְלֹא־תִלָּ֣חֲמ֔וּ כִּ֥י אֵינֶ֖נִּי בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְלֹא֙ תִּנָּ֣גְפ֔וּ לִפְנֵ֖י אֹיְבֵיכֶֽם׃

וַאֲמַר יְיָ לִי אֵימַר לְהוֹן לָא תִסְּקוּן וְלָא תְגִיחוּן קְרָב אֲרֵי לֵית שְׁכִינְתִי בֵּינֵיכוֹן וְלָא תִתַּבְרוּן קֳדָם בַּעֲלֵי דְּבָבֵיכוֹן.

פקאל אללה לי לא תצעדוה ולא תחארבוהם פאני ליס מעכם לילא תנהזמון בין ידי אעדאיכם.

פַקַאלַ אַללָּהֻ לִי קֻל לַהֻם לַא תַּצעַדֻו וַלַא תֻחַארִבּוּהֻם פַאנִּי לַסתֻ מַעַכֻּם וַלַא תַּנהַזִמֻוא בַּיְןַ יַדַיִּ אַעדַאאִכֻּם

καὶ εἶπεν κύριος πρός με Εἰπὸν αὐτοῖς Οὐκ ἀναβήσεσθε οὐδὲ μὴ πολεμήσετε, οὐ γάρ εἰμι μεθ’ ὑμῶν· καὶ οὐ μὴ συντριβῆτε ἐνώπιον τῶν ἐχθρῶν ὑμῶν.

מג וָאֲדַבֵּ֥ר אֲלֵיכֶ֖ם וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וַתַּמְרוּ֙ אֶת־פִּ֣י יְיָ֔ וַתָּזִ֖דוּ וַתַּעֲל֥וּ הָהָֽרָה׃

וּמַלֵּילִית עִמְּכוֹן וְלָא קַבֵּילְתּוּן וְסָרֵיבְתּוּן עַל מֵימְרָא דַּייָ וְאַרְשַׁעְתּוּן וּסְלֵיקְתּוּן לְטוּרָא.

פקלת לכם ד֗לך ולם תקבלו בל כ֗אלפתם אמר אללה ותוקחתם עלי צעוד אלג֗בל.

פַקֻלתֻ לַכֻּם דַ׳לִךַּ וַלַם תַּקבַּלֻוא בַּל כַ׳אלַפתֻם אַמרַ אַללַהַ וַתַּוַקַּחתֻם אִלַי׳ צֻעֻודִ אלגַבַּל

καὶ ἐλάλησα ὑμῖν, καὶ οὐκ εἰσηκούσατέ μου καὶ παρέβητε τὸ ῥῆμα κυρίου καὶ παραβιασάμενοι ἀνέβητε εἰς τὸ ὄρος.

מד וַיֵּצֵ֨א הָאֱמֹרִ֜י הַיֹּשֵׁ֨ב בָּהָ֤ר הַהוּא֙ לִקְרַאתְכֶ֔ם וַיִּרְדְּפ֣וּ אֶתְכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂ֖ינָה הַדְּבֹרִ֑ים וַֽיַּכְּת֥וּ אֶתְכֶ֛ם בְּשֵׂעִ֖יר עַד־חׇרְמָֽה׃

וּנְפַק אֱמוֹרָאָה דְּיָתֵיב בְּטוּרָא הַהוּא לְקַדָּמוּתְכוֹן וּרְדַפוּ יָתְכוֹן כְּמָא דְּנָתְזָן דַּבְרַיָתָא וּטְרַדוּ יָתְכוֹן בְּשֵׂעִיר עַד חָרְמָה.

פכ֗רג֗ אלאמוריין אלמקימון פי ד֗לך אלג֗בל תלקאכם פכלבוכם כמא ילסע אלנחל וחטמוכם פי סאעיר אלי חרמא.

פַכַ׳רַגַ אַלּאַמֻורִיֻוןַ אַלּמֻקִימֻוןַ פִי דַ׳לִךַּ אַלגַבַּלִ לִלִקַאאִכֻּם פַכַּלַבּוּכֻּם כַּמַא תַּלסֻעֻ אַלנַּחלֻ וַחַטַמֻוכֻּם מִן סַעִירַ אִלַי׳ חֻרמַתַּ

καὶ ἐξῆλθεν ὁ Αμορραῖος ὁ κατοικῶν ἐν τῷ ὄρει ἐκείνῳ εἰς συνάντησιν ὑμῖν καὶ κατεδίωξαν ὑμᾶς, ὡς εἰ ποιήσαισαν αἱ μέλισσαι, καὶ ἐτίτρωσκον ὑμᾶς ἀπὸ Σηιρ ἕως Ερμα.

מה וַתָּשֻׁ֥בוּ וַתִּבְכּ֖וּ לִפְנֵ֣י יְיָ֑ וְלֹֽא־שָׁמַ֤ע יְיָ֙ בְּקֹ֣לְכֶ֔ם וְלֹ֥א הֶאֱזִ֖ין אֲלֵיכֶֽם׃

וְתַבְתּוּן וּבְכֵיתוֹן קֳדָם יְיָ וְלָא קַבֵּיל יְיָ צְלוֹתְכוֹן וְלָא אַצֵּית לְמִלֵּיכוֹן.

פרג֗עתם באכיין בין ידי אללה פלם יסמע צותכם ולא אג֗אבכם.

וַרַגַעתֻם בַּאכִּיִּןַ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ פַמַא סַמִעַ צַוְתַּכֻּם וַמַא אַגַּאבַּכֻּם

καὶ καθίσαντες ἐκλαίετε ἔναντι κυρίου, καὶ οὐκ εἰσήκουσεν κύριος τῆς φωνῆς ὑμῶν οὐδὲ προσέσχεν ὑμῖν.

מו וַתֵּשְׁב֥וּ בְקָדֵ֖שׁ יָמִ֣ים רַבִּ֑ים כַּיָּמִ֖ים אֲשֶׁ֥ר יְשַׁבְתֶּֽם׃

וִיתֵיבְתּוּן בִּרְקַם יוֹמִין סַגִּיאִין כְּיוֹמַיָּא דִּיתֵיבְתּוּן.

פאקמתם פי רקים מדה טוילה שביהא בסאיר מא אקמתם:

פַאקַמתֻם פִי רַקִימֵ מֻדַּתַּ טַוילַתַּ שַׁבִּיהַתַּ בִּסַאאִרִ מַא אַקַמתֻם

καὶ ἐνεκάθησθε ἐν Καδης ἡμέρας πολλάς, ὅσας ποτὲ ἡμέρας ἐνεκάθησθε.

פרק בתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וַנֵּ֜פֶן וַנִּסַּ֤ע הַמִּדְבָּ֙רָה֙ דֶּ֣רֶךְ יַם־ס֔וּף כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְיָ֖ אֵלָ֑י וַנָּ֥סׇב אֶת־הַר־שֵׂעִ֖יר יָמִ֥ים רַבִּֽים׃

וְאִתְפְּנִינָא וּנְטַלְנָא לְמַדְבְּרָא אוֹרַח יַמָּא דְּסוּף כְּמָא דְּמַלֵּיל יְיָ עִמִּי וְאַקֵּיפְנָא יָת טוּרָא דְּשֵׂעִיר יוֹמִין סַגִּיאִין.

ת֗ם ולינא ורחלנא פי אלבר אלי טריק בחר אלקלזם כמא אמרני אללה ואסתדרנא בג֗בל סיעיר מדה טוילה.

תֻ׳םַּ וַלַיְנַא וַרַחַלנַא פִי אלּבַּרִּ טַרִיקִ בַּחרִ אלּקֻלזֻם כַּמַא אַמַרַנִי אַללָּהֻ וַאסתַּדַרנַא גַבַּלַ סַעִיר מֻדַּתַּ טַוילַתַּ

Καὶ ἐπιστραφέντες ἀπήραμεν εἰς τὴν ἔρημον ὁδὸν θάλασσαν ἐρυθράν, ὃν τρόπον ἐλάλησεν κύριος πρός με, καὶ ἐκυκλώσαμεν τὸ ὄρος τὸ Σηιρ ἡμέρας πολλάς.

ב וַיֹּ֥אמֶר יְיָ֖ אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃

וַאֲמַר יְיָ לִי לְמֵימַר.

ת֗ם כלמני אללה תכלימא.

פַקַאלַ אַללָּהֻ לִי קַאאִלַא

καὶ εἶπεν κύριος πρός με

ג רַב־לָכֶ֕ם סֹ֖ב אֶת־הָהָ֣ר הַזֶּ֑ה פְּנ֥וּ לָכֶ֖ם צָפֹֽנָה׃

סַגִּי לְכוֹן דְּאַקֵּיפְתּוּן יָת טוּרָא הָדֵין אִתְפְּנוֹ לְכוֹן לְצִפּוּנָא.

חסבכם מן אלאחאטה בהד֗א אלג֗בל ולו ענה שמאלא.

חַסבֻּכֻּם מִןַ אלאַחַאטַתִ בִּהַדַ׳א אַלגַבַּלַ וַלֻּוא עַנהֻ שַׁמַאלַא

Ἱκανούσθω ὑμῖν κυκλοῦν τὸ ὄρος τοῦτο, ἐπιστράφητε οὖν ἐπὶ βορρᾶν·

ד וְאֶת־הָעָם֮ צַ֣ו לֵאמֹר֒ אַתֶּ֣ם עֹֽבְרִ֗ים בִּגְבוּל֙ אֲחֵיכֶ֣ם בְּנֵי־עֵשָׂ֔ו הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר וְיִֽירְא֣וּ מִכֶּ֔ם וְנִשְׁמַרְתֶּ֖ם מְאֹֽד׃

וְיָת עַמָּא פַּקֵּיד לְמֵימַר אַתּוּן עָבְרִין בִּתְחוּם אֲחֵיכוֹן בְּנֵי עֵשָׂו דְּיָתְבִין בְּשֵׂעִיר וְיִדְחֲלוּן מִנְּכוֹן וְתִסְתַּמְרוּן לַחְדָּא.

ומר קומך וקל להם אנתם ג֗איזון פי תכ֗ם אכ֗ותכם בני עשו אלמקימין בסיעיר וסיכ֗אפונכם פאחד֗רו ג֗דא.

וַמֻר קַוְמַךַּ וַקֻל לַהֻם אַנתֻם גַּאאִזֻוןַ פִי תֻכֻ׳םַ אִכ׳וַתִכֻּם בַּנִי עִסַאוַ אַלּמֻקִימִיןַ בִּשַׁעִירַ פַיַכַ׳אפֻונַכֻּם וַאחדַ׳רֻוא גִדַּא

καὶ τῷ λαῷ ἔντειλαι λέγων Ὑμεῖς παραπορεύεσθε διὰ τῶν ὁρίων τῶν ἀδελφῶν ὑμῶν υἱῶν Ησαυ, οἳ κατοικοῦσιν ἐν Σηιρ, καὶ φοβηθήσονται ὑμᾶς καὶ εὐλαβηθήσονται ὑμᾶς σφόδρα.

ה אַל־תִּתְגָּר֣וּ בָ֔ם כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֤ן לָכֶם֙ מֵֽאַרְצָ֔ם עַ֖ד מִדְרַ֣ךְ כַּף־רָ֑גֶל כִּֽי־יְרֻשָּׁ֣ה לְעֵשָׂ֔ו נָתַ֖תִּי אֶת־הַ֥ר שֵׂעִֽיר׃

לָא תִתְגָּרַן בְּהוֹן אֲרֵי לָא אֶתֵּין לְכוֹן מֵאֲרַעְהוֹן עַד מִדְרַךְ פַּרְסַת רְגַל אֲרֵי יְרוּתָּא לְעֵשָׂו יְהַבִית יָת טוּרָא דְּשֵׂעִיר.

לא תתחרשו בהם פאני ליס מעטיכם מן בלדהם ולא וטי קדם לאן ג֗בל סיעיר קד אעטיתה לעשו וראת֗ה.

לַא תַּתַּחַרַּשֻׁוא בִּהִם לִאַנִּי לַא אֻעטִיכֻּם מִן בַּלַדִ הִם וַלַא וַטאַתַּ קַדַמֵ לִאַןַ גַבַּלַ שַׁעִירַ קַד אַעטַיְתֻהֻ לִעִסַאוַ ורַאתַּ׳תַּ

μὴ συνάψητε πρὸς αὐτοὺς πόλεμον· οὐ γὰρ μὴ δῶ ὑμῖν ἀπὸ τῆς γῆς αὐτῶν οὐδὲ βῆμα ποδός, ὅτι ἐν κλήρῳ δέδωκα τοῖς υἱοῖς Ησαυ τὸ ὄρος τὸ Σηιρ.

ו אֹ֣כֶל תִּשְׁבְּר֧וּ מֵֽאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וַאֲכַלְתֶּ֑ם וְגַם־מַ֜יִם תִּכְר֧וּ מֵאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וּשְׁתִיתֶֽם׃

עֲבוּרָא תִּזְבְּנוּן מִנְּהוֹן בְּכַסְפָּא וְתֵיכְלוּן וְאַף מַיָּא תִּזְבְּנוּן מִנְּהוֹן בְּכַסְפָּא וְתִשְׁתּוֹן.

בל אשתרו מנהם טעאמא בת֗מן פכלוה ומאא פאשרבוה.

בַּל אשׁתַּרֻוא מִנהֻם טַעַאמַא בִּתַּ׳מַןֵ וַאַכַּלתֻם וַאִיצַ׳א אַלּמַאאַ פַאשׁרַבּוּ

βρώματα ἀργυρίου ἀγοράσατε παρ’ αὐτῶν καὶ φάγεσθε καὶ ὕδωρ μέτρῳ λήμψεσθε παρ’ αὐτῶν ἀργυρίου καὶ πίεσθε.

ז כִּי֩ יְיָ֨ אֱלֹהֶ֜יךָ בֵּֽרַכְךָ֗ בְּכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֔ךָ יָדַ֣ע לֶכְתְּךָ֔ אֶת־הַמִּדְבָּ֥ר הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה זֶ֣ה ׀ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֗ה יְיָ֤ אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ לֹ֥א חָסַ֖רְתָּ דָּבָֽר׃

אֲרֵי יְיָ אֱלָהָךְ בָּרְכָךְ בְּכֹל עוּבָדֵי יְדָךְ סוֹפֵיק לָךְ צוּרְכָּךְ בִּמְהָכָךְ יָת מַדְבְּרָא רַבָּא הָדֵין דְּנָן אַרְבְּעִין שְׁנִין מֵימְרָא דַּייָ אֱלָהָךְ בְּסַעֲדָךְ לָא חֲסַרְתָּא מִדָּעַם.

לאן אללה רבך קד בארך לך פי ג֗מיע אעמאלך ואחסן אליך ענד מסירך פי הד֗א אלבר אלעט֗ים פהד֗ה ארבעין סנה אללה רבך מעך לם יעזך שי.

לִאַןַ אללַהַ רַבַּךַּ קַדבַּארַךַּ לַךַּ פִי גַמִיעִ עַמַלִךַּ וַאַחסַןַ אִלַיְךַּ עִנדַ מַסִירִךַּ פִי הַדַ׳א אַלּבַּרִּ אלּעַטִ׳ים פַהַדִ׳הִ אַרבַּעֻוןַ סַנַתַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מַעַךַּ לַם יֻעוזךַּ שַׁיאַ

Ὁ γὰρ κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν εὐλόγησέν σε ἐν παντὶ ἔργῳ τῶν χειρῶν σου· διάγνωθι πῶς διῆλθες τὴν ἔρημον τὴν μεγάλην καὶ τὴν φοβερὰν ἐκείνην· ἰδοὺ τεσσαράκοντα ἔτη κύριος ὁ θεός σου μετὰ σοῦ, οὐκ ἐπεδεήθης ῥήματος.

ח וַֽנַּעֲבֹ֞ר מֵאֵ֧ת אַחֵ֣ינוּ בְנֵי־עֵשָׂ֗ו הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֵׂעִ֔יר מִדֶּ֙רֶךְ֙ הָֽעֲרָבָ֔ה מֵאֵילַ֖ת וּמֵעֶצְיֹ֣ן גָּ֑בֶר וַנֵּ֙פֶן֙ וַֽנַּעֲבֹ֔ר דֶּ֖רֶךְ מִדְבַּ֥ר מוֹאָֽב׃

וַעֲבַרְנָא מִלְּוָת אֲחַנָא בְנֵי עֵשָׂו דְּיָתְבִין בְּשֵׂעִיר מֵאוֹרַח מֵישְׁרָא מֵאֵילַת וּמֵעֶצְיוֹן גָּבֶר {ס} וְאִתְפְּנִינָא וַעֲבַרְנָא אוֹרַח מַדְבְּרָא דְּמוֹאָב.

פג֗וזנא ען אכ֗ותנא בני עשו אלמקימין בסאעיר מן טריק אלבידא ואילה ועציון גבר וולינא ורחלנא טריק בריה מואב.

פַגֻזנַא מִן אִכ׳וַתִנַא בַּנִי עִסַאוַ אַלּמֻקִימִיןַ בִּשַׁעִירַ מִן טַרִיקִ אלּבַּיְדַאאִ וַאִילַאתַּ וַעִציֻוןַ גַּאבִּר, וַוַלַיְנַא וַרַחַלנַא טַרִיקַ בַּרִּיַּתִ מֻאַבַּ

καὶ παρήλθομεν τοὺς ἀδελφοὺς ἡμῶν υἱοὺς Ησαυ τοὺς κατοικοῦντας ἐν Σηιρ παρὰ τὴν ὁδὸν τὴν Αραβα ἀπὸ Αιλων καὶ ἀπὸ Γασιωνγαβερ καὶ ἐπιστρέψαντες παρήλθομεν ὁδὸν ἔρημον Μωαβ.

ט וַיֹּ֨אמֶר יְיָ֜ אֵלַ֗י אַל־תָּ֙צַר֙ אֶת־מוֹאָ֔ב וְאַל־תִּתְגָּ֥ר בָּ֖ם מִלְחָמָ֑ה כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֨ן לְךָ֤ מֵֽאַרְצוֹ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֣י לִבְנֵי־ל֔וֹט נָתַ֥תִּי אֶת־עָ֖ר יְרֻשָּֽׁה׃

וַאֲמַר יְיָ לִי לָא תְצוּר עַל מוֹאֲבָאֵי וְלָא תִתְגָּרֵי לְמֶעֱבַד עִמְּהוֹן קְרָב אֲרֵי לָא אֶתֵּין לָךְ מֵאֲרַעְהוֹן יְרוּתָּא אֲרֵי לִבְנֵי לוֹט יְהַבִית יָת לְחָיַת יְרוּתָּא.

פקאל אללה לי לא תחאצר אלמאביין ולא תתחרש במחארבתהם פאני לא אעטיך מן בלדהם חוזא אד֗ לבני לוט ג֗עלת עארא וראת֗ה.

פַקַאלַ אַללָּהֻ לִי לַא תֻחַאצִר אַלּמֻאַבִּיִּין וַלַא תַּתַּחַרַּשׁ בִּהִם לִלחַרבִּ לִאַנִּי לַא אֻעטִיכֻּם מִן בַּלַדִ הִם חַוְזִתַּ אִד׳ לִבַּנִי לֻוט קַד גַעַלתֻ עַארַ ורַאתַּ׳תַּ

καὶ εἶπεν κύριος πρός με Μὴ ἐχθραίνετε τοῖς Μωαβίταις καὶ μὴ συνάψητε πρὸς αὐτοὺς πόλεμον· οὐ γὰρ μὴ δῶ ὑμῖν ἀπὸ τῆς γῆς αὐτῶν ἐν κλήρῳ, τοῖς γὰρ υἱοῖς Λωτ δέδωκα τὴν Σηιρ κληρονομεῖν.

י הָאֵמִ֥ים לְפָנִ֖ים יָ֣שְׁבוּ בָ֑הּ עַ֣ם גָּד֥וֹל וְרַ֛ב וָרָ֖ם כָּעֲנָקִֽים׃

אֵימְתָנֵי מִלְּקַדְמִין יְתִיבוּ בַהּ עַם רַב וְסַגִּי וְתַקִּיף כְּגִבָּרַיָּא.

וכאן אלהיוביון אקאמו בהא קבלהם קום כביר כת֗יר רפיע כאלג֗בארין.

וַכַּאןַ אלהַיֻובִּיוןַ קַד אַקַאמֻוא פִיהַא קַבּלַהֻם קַוְםֹ כַּבִּירֹ כַּתִ׳ירֹ וַרַפִיעֹ כַּאלגַּבַּארַתִ

[οἱ Ομμιν πρότεροι ἐνεκάθηντο ἐπ’ αὐτῆς, ἔθνος μέγα καὶ πολὺ καὶ ἰσχύοντες ὥσπερ οἱ Ενακιμ·

יא רְפָאִ֛ים יֵחָשְׁב֥וּ אַף־הֵ֖ם כָּעֲנָקִ֑ים וְהַמֹּ֣אָבִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם אֵמִֽים׃

גִּבָּרַיָּא מִתְחַשְׁבִין אַף אִנּוּן כְּגִבָּרַיָּא וּמוֹאֲבָאֵי קָרַן לְהוֹן אֵימְתָנֵי.

והם יחסבון שג֗עא באלג֗בארין ואלמאביון יסמונהם אלהיוביין.

וַהֻם אַיְצַ׳א יֻחסַבּוּןֵ שֻׁגְעַאןֵ כַּאלגַבַּארַתִ וַאלּמֻאַבִּיוןַ יֻסַמֻונַהֻם אַלהַיֻובִּייןַ

Ραφαιν λογισθήσονται καὶ οὗτοι ὥσπερ οἱ Ενακιμ, καὶ οἱ Μωαβῖται ἐπονομάζουσιν αὐτοὺς Ομμιν.

יב וּבְשֵׂעִ֞יר יָשְׁב֣וּ הַחֹרִים֮ לְפָנִים֒ וּבְנֵ֧י עֵשָׂ֣ו יִֽירָשׁ֗וּם וַיַּשְׁמִידוּם֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיֵּשְׁב֖וּ תַּחְתָּ֑ם כַּאֲשֶׁ֧ר עָשָׂ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל לְאֶ֙רֶץ֙ יְרֻשָּׁת֔וֹ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן יְיָ֖ לָהֶֽם׃

וּבְשֵׂעִיר יְתִיבוּ חוֹרָאֵי מִלְּקַדְמִין וּבְנֵי עֵשָׂו תָּרִיכוּנוּן וְשֵׁיצִיאוּנוּן מִן קֳדָמֵיהוֹן וִיתִיבוּ בַּאֲתַרְהוֹן כְּמָא דַּעֲבַד יִשְׂרָאֵל לַאֲרַע יְרוּתְּתֵיהּ דִּיהַב יְיָ לְהוֹן.

ואמא פי סאעיר פאקאם אלחוריין קבל בני עשו חתי אתו פקרצ֗והם ואנפד֗והם מן בין ידיהם ואקאמו פי מכאנהם כמא צנע אל אסראייל בבעץ֗ חוזה אלד֗י אעטאהם אללה.

וַאַמַּא פִי סַעִירַ פַאקַאםַ אַלּחֻורִיֻוןַ קַבּלַ בַּנִי עִסַאוַ חַתַּי׳ אַתֻוא וַקַרַצֻ׳והֻם וַאַנפַד׳וּהֻם מִן בַּיְןִ יַדַיְהִם וַאַקַאמֻוא מַכַּאנַהֻם כַּמַא צַנַעַ יִסרַאאִיל בִּבַּעץִ׳ חַוְזַתִהִ אַלַּתִי אַעטַאהֻם אַללָּהֻ

καὶ ἐν Σηιρ ἐνεκάθητο ὁ Χορραῖος πρότερον, καὶ υἱοὶ Ησαυ ἀπώλεσαν αὐτοὺς καὶ ἐξέτριψαν αὐτοὺς ἀπὸ προσώπου αὐτῶν καὶ κατῳκίσθησαν ἀντ αὐτῶν, ὃν τρόπον ἐποίησεν Ισραηλ τὴν γῆν τῆς κληρονομίας αὐτοῦ, ἣν δέδωκεν κύριος αὐτοῖς.]

יג עַתָּ֗ה קֻ֛מוּ וְעִבְר֥וּ לָכֶ֖ם אֶת־נַ֣חַל זָ֑רֶד וַֽנַּעֲבֹ֖ר אֶת־נַ֥חַל זָֽרֶד׃

כְּעַן קוּמוּ וַעֲבַרוּ לְכוֹן יָת נַחְלָא דְּזָרֶד וַעֲבַרְנָא יָת נַחְלָא דְּזָרֶד.

אלאן קומו פאעברו ואדי זרד פעברנאה.

וַאלּאַןַ קֻומֻוא וַאעבֻּרֻוא וַאדִי זַארִדַ פַעַבַּרנַאהֻ

νῦν οὖν ἀνάστητε καὶ ἀπάρατε ὑμεῖς καὶ παραπορεύεσθε τὴν φάραγγα Ζαρετ. καὶ παρήλθομεν τὴν φάραγγα Ζαρετ.

יד וְהַיָּמִ֞ים אֲשֶׁר־הָלַ֣כְנוּ ׀ מִקָּדֵ֣שׁ בַּרְנֵ֗עַ עַ֤ד אֲשֶׁר־עָבַ֙רְנוּ֙ אֶת־נַ֣חַל זֶ֔רֶד שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁמֹנֶ֖ה שָׁנָ֑ה עַד־תֹּ֨ם כׇּל־הַדּ֜וֹר אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ מִקֶּ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע יְיָ֖ לָהֶֽם׃

וְיוֹמַיָּא דְּהַלֵּיכְנָא מֵרְקַם גֵּיאָה עַד דַּעֲבַרְנָא יָת נַחְלָא דְּזֶרֶד תְּלָתִין וְתַמְנֵי שְׁנִין עַד דְּסָף כָּל דָּרָא גּוּבְרֵי מְגִיחֵי קְרָבָא מִגּוֹ מַשְׁרִיתָא כְּמָא דְּקַיֵּים יְיָ לְהוֹן.

וכאנת ג֗מלה אלאיאם מנד֗ סרנא מן רקים ברנע אלי אן עברנא ואדי זרד ת֗מאן ות֗לת֗ין סנה אלי אן פני ג֗מיע אלקום אלמחארבין מן אלמעסכר כמא קסם אללה עליהם.

וַכַּאנַתּ גֻמלַתֻ אַלּאִיאם מֻנדֻ׳ סִרנַא מִן רַקִיםִ בַּרנִיעַ אִלַי׳ אַן עַבַּרנַא וַאדִי זַארִדַ תַּ׳מַאַנִיַתַּ וַתַּ׳לַאתֻ׳וןַ סַנַתַּ אִלַי׳ אַן פַנִיַ גַמִיעֻ אַלּקַוְם אַלּמֻחַארִבִּיןַ מִןַ אלמֻעַסכַּרִ כַּמַא קַסַםַ אַללָּהֻ עַלַיְהִם

καὶ αἱ ἡμέραι, ἃς παρεπορεύθημεν ἀπὸ Καδης Βαρνη ἕως οὗ παρήλθομεν τὴν φάραγγα Ζαρετ, τριάκοντα καὶ ὀκτὼ ἔτη, ἕως οὗ διέπεσεν πᾶσα γενεὰ ἀνδρῶν πολεμιστῶν ἀποθνῄσκοντες ἐκ τῆς παρεμβολῆς, καθότι ὤμοσεν αὐτοῖς ὁ θεός·

טו וְגַ֤ם יַד־יְיָ֙ הָ֣יְתָה בָּ֔ם לְהֻמָּ֖ם מִקֶּ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֑ה עַ֖ד תֻּמָּֽם׃

וְאַף מַחָא מִן קֳדָם יְיָ הֲוָת בְּהוֹן לְשֵׁיצָיוּתְהוֹן מִגּוֹ מַשְׁרִיתָא עַד דִּשְׁלִימוּ.

ואפה מן ענד אללה חלת בהם לאהאמתהם אלי אן פניו.

וַאפַתֹ מִן עִנדִ אללָּהֻ חַלַתּ בִּהִם לִאִהַאמַתִהִם מִןַ אלמֻעַסכַּרִ אִלַי׳ אַן פַנֻוא

Καὶ ἡ χεὶρ τοῦ θεοῦ ἦν ἐπ᾿ αὐτοῖς ἐξαναλῶσαι αὐτοὺς ἐκ τῆς παρεμβολῆς, ἕως οὗ διέπεσαν.

טז וַיְהִ֨י כַאֲשֶׁר־תַּ֜מּוּ כׇּל־אַנְשֵׁ֧י הַמִּלְחָמָ֛ה לָמ֖וּת מִקֶּ֥רֶב הָעָֽם׃

וַהֲוָה כַּד שְׁלִימוּ כָּל גּוּבְרֵי מְגִיחֵי קְרָבָא לִמְמָת מִגּוֹ עַמָּא.

פלמא פני ג֗מיעהם מן בין אלאמה.

וַלַמַּא פַנִיַ גַמִיעֻהֻם מִן בַּיְןִ אלאֻמַתִ

καὶ ἐγενήθη ἐπεὶ διέπεσαν πάντες οἱ ἄνδρες οἱ πολεμισταὶ ἀποθνῄσκοντες ἐκ μέσου τοῦ λαοῦ,

יז וַיְדַבֵּ֥ר יְיָ֖ אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ לִי לְמֵימַר.

קאל אללה לי תכלימא.

פַקַאלַ אַללָּהֻ לִי קַאאִלַא

καὶ ἐλάλησεν κύριος πρός με λέγων

יח אַתָּ֨ה עֹבֵ֥ר הַיּ֛וֹם אֶת־גְּב֥וּל מוֹאָ֖ב אֶת־עָֽר׃

אַתְּ עָבַר יוֹמָא דֵין יָת תְּחוּם מוֹאָב יָת לְחָיַת.

אנת עאבר אליום תכ֗ם מאב אלד֗י הו עאר.

אַנתַּ גַּאאִזֹ אַלּיַוְם תֻכֻ׳םַ מֻאַבַּ אַלַּדִ׳י הֻוַ עַארֻ

Σὺ παραπορεύσῃ σήμερον τὰ ὅρια Μωαβ τὴν Σηιρ

יט וְקָרַבְתָּ֗ מ֚וּל בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן אַל־תְּצֻרֵ֖ם וְאַל־תִּתְגָּ֣ר בָּ֑ם כִּ֣י לֹֽא־אֶ֠תֵּ֠ן מֵאֶ֨רֶץ בְּנֵי־עַמּ֤וֹן לְךָ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֥י לִבְנֵי־ל֖וֹט נְתַתִּ֥יהָ יְרֻשָּֽׁה׃

וְתִתְקָרַב לָקֳבֵיל בְּנֵי עַמּוֹן לָא תְצוּר עֲלֵיהוֹן וְלָא תִתְגָּרֵי לְמֶעֱבַד עִמְּהוֹן קְרָב אֲרֵי לָא אֶתֵּין מֵאֲרַע בְּנֵי עַמּוֹן לָךְ יְרוּתָּא אֲרֵי לִבְנֵי לוֹט יְהַבְתַּהּ יְרוּתָּא.

פתקרב מן בני עמון פלא תחאצרהם ולא תתחרש בהם פאני לא אעטיך מן בלדהם חוזא אד֗ ג֗עלתהא לבני לוט חוזא.

וַתַּקַרַּבּתַּ מִן בַּנִי עַמֻוןַ פַלַא תֻחַאצִרהֻם וַלַא תַּתַּחַרַּשׁ בִּהִם פַאנִּי לַא אֻעטִיךַּ מִן בַּלַדִ הִם חַוְזַתַּ אִד׳ גַעַלתֻהַא לִבַּנִי לֻוט חַוְזַתַּהֻ

καὶ προσάξετε ἐγγὺς υἱῶν Αμμαν· μὴ ἐχθραίνετε αὐτοῖς καὶ μὴ συνάψητε αὐτοῖς εἰς πόλεμον· οὐ γὰρ μὴ δῶ ἀπὸ τῆς γῆς υἱῶν Αμμαν σοὶ ἐν κλήρῳ, ὅτι τοῖς υἱοῖς Λωτ δέδωκα αὐτὴν ἐν κλήρῳ.

כ אֶֽרֶץ־רְפָאִ֥ים תֵּחָשֵׁ֖ב אַף־הִ֑וא רְפָאִ֤ים יָֽשְׁבוּ־בָהּ֙ לְפָנִ֔ים וְהָֽעַמֹּנִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם זַמְזֻמִּֽים׃

אֲרַע גִּבָּרַיָּא מִתְחַשְׁבָא אַף הִיא גִּבָּרִין יְתִיבוּ בַהּ מִלְּקַדְמִין וְעַמּוֹנָאֵי קָרַן לְהוֹן חֶשְׁבָּנֵי.

והי תחסב איצ֗א מן בלד אלג֗בארין לאן אלג֗באברה אקאמו בהא קבלהם ואלעמאניון יסמונהם ד֗וי אלהמם.

וַהִי תֻחסַבֻּ אַיְצַ׳א מִן בַּלַדִ אלגַבַּארִיןַ לִאַןַ אלגַבַּארַתַּ אַקַאמֻוא בִּהַא קַבּלַהֻם וַאלּעַמֻונִיֻוןַ יֻסַמֻונַהֻם דַ׳וי אַלּהִמַםִ

[γῆ Ραφαιν λογισθήσεται· καὶ γὰρ ἐπ’ αὐτῆς κατῴκουν οἱ Ραφαιν τὸ πρότερον, καὶ οἱ Αμμανῖται ὀνομάζουσιν αὐτοὺς Ζομζομμιν,

כא עַ֣ם גָּד֥וֹל וְרַ֛ב וָרָ֖ם כָּעֲנָקִ֑ים וַיַּשְׁמִידֵ֤ם יְיָ֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיִּירָשֻׁ֖ם וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתָּֽם׃

עַם רַב וְסַגִּי וְתַקִּיף כְּגִבָּרַיָּא וְשֵׁיצִינוּן יְיָ מִן קֳדָמֵיהוֹן וְתָרִיכוּנוּן וִיתִיבוּ בַּאֲתַרְהוֹן.

קום כביר רפיע כאלג֗בארין אנפד֗הם אללה מן בין אידיהם פקרצ֗והם וג֗לסו מכאנהם.

קַוְםֹ כַּבִּירֹ רַפִיעֹ כַּאלגַבַּארִיןַ פַאנפַדַ׳הֻם אַללָּהֻ מִן בַּיְןִ יַדַיְהִם פַקַרַצֻ׳והֻם וַאַקַאמֻוא מַכַּאנַהֻם

ἔθνος μέγα καὶ πολὺ καὶ δυνατώτερον ὑμῶν ὥσπερ οἱ Ενακιμ, καὶ ἀπώλεσεν αὐτοὺς κύριος πρὸ προσώπου αὐτῶν, καὶ κατεκληρονόμησαν καὶ κατῳκίσθησαν ἀντ αὐτῶν ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης·

כב כַּאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לִבְנֵ֣י עֵשָׂ֔ו הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר אֲשֶׁ֨ר הִשְׁמִ֤יד אֶת־הַחֹרִי֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיִּֽירָשֻׁם֙ וַיֵּשְׁב֣וּ תַחְתָּ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

כְּמָא דַּעֲבַד לִבְנֵי עֵשָׂו דְּיָתְבִין בְּשֵׂעִיר דְּשֵׁיצִי יָת חוֹרָאֵי מִן קֳדָמֵיהוֹן וְתָרִיכוּנוּן וִיתִיבוּ בַאֲתַרְהוֹן עַד יוֹמָא הָדֵין.

כמא צנע בני עשו אלמקימין בשעיר אד֗ אנפד֗ אלחוריין מן ידיהם פקרצ֗והם ואקאמו מכאנהם אלי הד֗א אליום.

כַּמַא צַנַעַ לִבַּנִי עִסַאוַ אַלּמֻקִימִיןַ בִּשַׁעִירַ אִד׳ אַנפַד׳וּ אַלּחֻורִיִּיןַ מִן בַּיְןִ יַדַיְהִם פַקַרַצֻ׳והֻם וַאַקַאמֻוא מַכַּאנַהֻם אִלַי׳ הַדַ׳א אַלּיַוםִ

ὥσπερ ἐποίησαν τοῖς υἱοῖς Ησαυ τοῖς κατοικοῦσιν ἐν Σηιρ, ὃν τρόπον ἐξέτριψαν τὸν Χορραῖον ἀπὸ προσώπου αὐτῶν καὶ κατεκληρονόμησαν καὶ κατῳκίσθησαν ἀντ αὐτῶν ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης·

כג וְהָֽעַוִּ֛ים הַיֹּשְׁבִ֥ים בַּחֲצֵרִ֖ים עַד־עַזָּ֑ה כַּפְתֹּרִים֙ הַיֹּצְאִ֣ים מִכַּפְתֹּ֔ר הִשְׁמִידֻ֖ם וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתָּֽם׃

וְעַוָּאֵי דְּיָתְבִין בִּרְפִיחַ עַד עַזָּה קְפוּטְקָאֵי דִּנְפַקוּ מִקְּפוּטְקְיָא שֵׁיצִיאוּנוּן וִיתִיבוּ בַּאֲתַרְהוֹן.

ואלעוין אלמקימין ברפח אלי גזהאלי גזה] אלגזה א ואלדמיאטיין אלד֗ין כ֗רג֗ו מן דמיאט קרצ֗והם ואקאמו מכאנהם.

וַאלּעַוִּיֻוןַ אלמֻקִימֻוןַ בִּרַפַחֵ אִלַי׳ גַ׳זַּתַּ וַאלדֻמיַאטִיֻוןַ אַלַּדִ׳יןַ כַ׳רַגּוּ מִן דֻמיַאטַ קַרַצֻ׳והֻם וַאַקַאמֻוא מַכַּאנַהֻם

καὶ οἱ Ευαῖοι οἱ κατοικοῦντες ἐν ασηρωθ ἕως Γάζης, καὶ οἱ Καππάδοκες οἱ ἐξελθόντες ἐκ Καππαδοκίας ἐξέτριψαν αὐτοὺς καὶ κατῳκίσθησαν ἀντ αὐτῶν.]

כד ק֣וּמוּ סְּע֗וּ וְעִבְרוּ֮ אֶת־נַ֣חַל אַרְנֹן֒ רְאֵ֣ה נָתַ֣תִּי בְ֠יָדְךָ֠ אֶת־סִיחֹ֨ן מֶֽלֶךְ־חֶשְׁבּ֧וֹן הָֽאֱמֹרִ֛י וְאֶת־אַרְצ֖וֹ הָחֵ֣ל רָ֑שׁ וְהִתְגָּ֥ר בּ֖וֹ מִלְחָמָֽה׃

קוּמוּ טוּלוּ וַעֲבַרוּ יָת נַחְלָא דְּאַרְנוֹן חֲזִי דִּמְסַרִית בִּידָךְ יָת סִיחוֹן מַלְכָּא דְּחֶשְׁבּוֹן אֱמוֹרָאָה וְיָת אַרְעֵיהּ שָׁרִי לְתָרָכוּתֵיהּ וְאִתְגָּרִי לְמֶעֱבַד עִמֵּיהּ קְרָב.

פקומו וארחלו וג֗וזו ואדי ארנון אנט֗ר קד אסלמת פי ידך סיחון מלך אלאמורי ובלדה פתבתדי קרצ֗ה ותתחרש במחארבתה.

פַקֻוְמֻוא וַארחַלֻוא וַאעבֻּרֻוא וַאדִי אַרנֻוןַ אֻנטֻ׳ר קַד אַסלַמתֻ פִי יַדִךַּ סִיחֻוןֻ מַלִךַּ חִשׁבּוּןַ אלאַמֻורִיֻ וַבַּלַדַהֻ פַאבּדַאְ וַקַרִּצ׳הֻ וַתַּחַרַּשׁ בִּמֻחַארַבַּתִהִ

νῦν οὖν ἀνάστητε καὶ ἀπάρατε καὶ παρέλθατε ὑμεῖς τὴν φάραγγα Αρνων· ἰδοὺ παραδέδωκα εἰς τὰς χεῖράς σου τὸν Σηων βασιλέα Εσεβων τὸν Αμορραῖον καὶ τὴν γῆν αὐτοῦ· ἐνάρχου κληρονομεῖν, σύναπτε πρὸς αὐτὸν πόλεμον.

כה הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה אָחֵל֙ תֵּ֤ת פַּחְדְּךָ֙ וְיִרְאָ֣תְךָ֔ עַל־פְּנֵי֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּ֖חַת כׇּל־הַשָּׁמָ֑יִם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁמְעוּן֙ שִׁמְעֲךָ֔ וְרָגְז֥וּ וְחָל֖וּ מִפָּנֶֽיךָ׃

יוֹמָא הָדֵין אֲשָׁרֵי לְמִתַּן זֵיעֲתָךְ וְדַחְלְתָךְ עַל אַפֵּי עַמְמַיָּא דִּתְחוֹת כָּל שְׁמַיָּא דְּיִשְׁמְעוּן שִׁמְעָךְ וִיזוּעוּן וְיִתַּבְרוּן מִן קֳדָמָךְ.

ומןומן] ואן א הד֗א אליום אבתדי באיקע פזעךפזעך] ליתא א וכ֗ופך פי קלוב אלאמם אלד֗י תחת ג֗מיע אלסמא פאד֗א הם סמעו בכ֗ברך רג֗זו וארתעדו מן בין ידיך.

וַמִן הַדַ׳א אַלּיַום אבּתַּדִי׳ בִּאִיקַאעִ פַזַעִךַּ וַכַ׳וְפִךַּ פִי קֻלֻובִּ אלאֻמַם אַלַּתִּי תַּחתַּ גַמִיעִ אלסַּמַאאִ פַאִדַ׳א הֻם סַמִעֻוא כַ׳בַּרַךַּ פַרַגַ׳ד׳וּ וַארתַּעַדֻו מִן בַּיְןִ יַדַיְךַּ

ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ ἐνάρχου δοῦναι τὸν τρόμον σου καὶ τὸν φόβον σου ἐπὶ πρόσωπον πάντων τῶν ἐθνῶν τῶν ὑποκάτω τοῦ οὐρανοῦ, οἵτινες ἀκούσαντες τὸ ὄνομά σου ταραχθήσονται καὶ ὠδῖνας ἕξουσιν ἀπὸ προσώπου σου.

כו וָאֶשְׁלַ֤ח מַלְאָכִים֙ מִמִּדְבַּ֣ר קְדֵמ֔וֹת אֶל־סִיח֖וֹן מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֑וֹן דִּבְרֵ֥י שָׁל֖וֹם לֵאמֹֽר׃

וּשְׁלַחִית אִזְגַּדִּין מִמִּדְבַּר קְדֵימוֹת לְוָת סִיחוֹן מַלְכָּא דְּחֶשְׁבּוֹן פִּתְגָמֵי שְׁלָמָא לְמֵימַר.

פבעת֗ת ברסל מן בריה קדמות אלי סיחון מלך חשבון באלסלאםבאלסלאם] + וכלאם וקאלו לה ב.

וַבַּעַת׳תֻ רֻסֻלַא מִן בַּרִּיַּתִ קִדִמֻותַּ אִלַי׳ סִיחֻוןַ מַלִךִּ חִשׁבּוּןַ בִּסַלַאמֵ וַכַּלַאמֵ קַאלֻוא לַהֻ

Καὶ ἀπέστειλα πρέσβεις ἐκ τῆς ἐρήμου Κεδαμωθ πρὸς Σηων βασιλέα Εσεβων λόγοις εἰρηνικοῖς λέγων

כז אֶעְבְּרָ֣ה בְאַרְצֶ֔ךָ בַּדֶּ֥רֶךְ בַּדֶּ֖רֶךְ אֵלֵ֑ךְ לֹ֥א אָס֖וּר יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול׃

אֶעְבַּר בְּאַרְעָךְ בְּאוֹרְחָא בְּאוֹרְחָא אֵיזֵיל לָא אֶסְטֵי לְיַמִּינָא וְלִשְׂמָאלָא.

אעבר פי בלדך פי טריק אלג֗אד אסיר ולא אמיל ימנא ולא יסרא.

אֻרִידֻ אַן אַגֻוְזַ פִי בַּלַדִ ךַּ פִי אַלטַרִיקִ אלגַאדַּתִ נַסִירֻ לַא אַמִיְלֻ יֻמנַתַּ וַלַא יֻסרַתַּ

Παρελεύσομαι διὰ τῆς γῆς σου· ἐν τῇ ὁδῷ παρελεύσομαι, οὐχὶ ἐκκλινῶ δεξιὰ οὐδὲ ἀριστερά·

כח אֹ֣כֶל בַּכֶּ֤סֶף תַּשְׁבִּרֵ֙נִי֙ וְאָכַ֔לְתִּי וּמַ֛יִם בַּכֶּ֥סֶף תִּתֶּן־לִ֖י וְשָׁתִ֑יתִי רַ֖ק אֶעְבְּרָ֥ה בְרַגְלָֽי׃

עֲבוּרָא בְּכַסְפָּא תְּזַבֵּין לִי וְאֵיכוֹל וּמַיָּא בְּכַסְפָּא תִּתֵּין לִי וְאֶשְׁתֵּי לְחוֹד אֶעְבַּר בְּרַגְלָי.

טעאמא תמירני בת֗מן פאכלה ומאא תביעני בת֗מן פאשרבה ואעבר ברג֗לי פקט.

טַעַאמַא תַּמִירַנִי בִּתַּ׳מַןֵ פַאכֻּלֻהֻ וַמַאאַ תַּמִירַנִי בִּתַּ׳מַןֵ פַאשׁרַבֻּהֻ וַאַעבֻּרֻ בִּרַגלַי פַקַט

βρώματα ἀργυρίου ἀποδώσῃ μοι, καὶ φάγομαι, καὶ ὕδωρ ἀργυρίου ἀποδώσῃ μοι, καὶ πίομαι· πλὴν ὅτι παρελεύσομαι τοῖς ποσίν,

כט כַּאֲשֶׁ֨ר עָֽשׂוּ־לִ֜י בְּנֵ֣י עֵשָׂ֗ו הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֵׂעִ֔יר וְהַמּ֣וֹאָבִ֔ים הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּעָ֑ר עַ֤ד אֲשֶֽׁר־אֶֽעֱבֹר֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְיָ֥ אֱלֹהֵ֖ינוּ נֹתֵ֥ן לָֽנוּ׃

כְּמָא דַּעֲבַדוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו דְּיָתְבִין בְּשֵׂעִיר וּמוֹאֲבָאֵי דְּיָתְבִין בִּלְחָיַת עַד דְּאֶעְבַּר יָת יַרְדְּנָא לְאַרְעָא דַּייָ אֱלָהַנָא יָהֵיב לַנָא.

כמא צנע בי בעץ֗בעץ֗] בעד א והוא כפי הנראה מכלל דרכו של סופר זה להחליף צ֗ בד. ד֗לך בני עשו אלמקימין בשעיר ואלמאביין אלמקימין בעאר אלי אן אעבר אלארדן אלי אלבלד אלד֗י אללה רבנא מעטינאה.

כַּמַא צַנַעַ לִי בַּעץֻ׳ בַּנִי עִסַאוַ אַלּמֻקִימֻוןַ בִּסַעִירַ וַאלּמֻאַבִּיוןַ אַלּמֻקִימֻוןַ פִי עַארַ אִלַי׳ אַן אַעבֻּרַ אַלּאַרדֻןִ אִלַי׳ אלּבַּלַדִאַלַּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּנַא מֻעטִינַאהֻ

καθὼς ἐποίησάν μοι οἱ υἱοὶ Ησαυ οἱ κατοικοῦντες ἐν Σηιρ καὶ οἱ Μωαβῖται οἱ κατοικοῦντες ἐν Αροηρ, ἕως παρέλθω τὸν Ιορδάνην εἰς τὴν γῆν, ἣν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν δίδωσιν ἡμῖν.

ל וְלֹ֣א אָבָ֗ה סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֔וֹן הַעֲבִרֵ֖נוּ בּ֑וֹ כִּֽי־הִקְשָׁה֩ יְיָ֨ אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־רוּח֗וֹ וְאִמֵּץ֙ אֶת־לְבָב֔וֹ לְמַ֛עַן תִּתּ֥וֹ בְיָדְךָ֖ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

וְלָא אֲבָא סִיחוֹן מַלְכָּא דְּחֶשְׁבּוֹן לְמִשְׁבְּקַנָא לְמִעְבַּר בִּתְחוּמֵיהּ אֲרֵי אַקְשִׁי יְיָ אֱלָהָךְ יָת רוּחֵיהּ וְתַקֵּיף יָת לִבֵּיהּ בְּדִיל לְמִמְסְרֵיהּ בִּידָךְ כְּיוֹמָא הָדֵין.

פלם ישא סיחון מלך חשבון אג֗אזתנא פי בלדה לאן אללה רבך צעב רוחה ואיד קלבה לכי יסלמה פי ידך כמא תרי אליום.

פַלַם יַשַׁא סִיחֻוןֻ מַלִכֻּ חִשׁבּוּןַ אַגַּאזַתַּנַא פִי בַּלַדִ הִ לִאַןַ אללַהַ רַבַּךַּ צַעַּבַּ רֻוחַהֻ וַשַׁדַּדַ קַלבַּהֻ לִכַּיְ יֻסַלִמַהֻ בִּיַדִךַּ כַּמַא תַּרַי׳ אלּיַוםַ

καὶ οὐκ ἠθέλησεν Σηων βασιλεὺς Εσεβων παρελθεῖν ἡμᾶς δι’ αὐτοῦ, ὅτι ἐσκλήρυνεν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν τὸ πνεῦμα αὐτοῦ καὶ κατίσχυσεν τὴν καρδίαν αὐτοῦ, ἵνα παραδοθῇ εἰς τὰς χεῖράς σου ὡς ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ.

לא וַיֹּ֤אמֶר יְיָ֙ אֵלַ֔י רְאֵ֗ה הַֽחִלֹּ֙תִי֙ תֵּ֣ת לְפָנֶ֔יךָ אֶת־סִיחֹ֖ן וְאֶת־אַרְצ֑וֹ הָחֵ֣ל רָ֔שׁ לָרֶ֖שֶׁת אֶת־אַרְצֽוֹ׃

וַאֲמַר יְיָ לִי חֲזִי דְּשָׁרִיתִי לְמִמְסַר קֳדָמָךְ יָת סִיחוֹן וְיָת אַרְעֵיהּ שָׁרִי לְתָרָכוּתֵיהּ לְמֵירַת יָת אַרְעֵיהּ.

פקאל אללה לי אנט֗ר קד בדית אן אסלם סיחון ובלדה פי ידך פאבד בקרצ֗ה וחוז בלדה.

פַקַאלַ אַללָּהֻ לִי אֻנטֻ׳ר קַד בַּדַאתֻ אַן אֻסַלִםַ פִי יַדִךַּ סִיחֻוןַ וַבַּלַדַהֻ פַאבּדַא וַקַרִּצ׳הֻ וַכֻ׳ד׳ בַּלַדַהֻ

καὶ εἶπεν κύριος πρός με Ἰδοὺ ἦργμαι παραδοῦναι πρὸ προσώπου σου τὸν Σηων βασιλέα Εσεβων τὸν Αμορραῖον καὶ τὴν γῆν αὐτοῦ· ἔναρξαι κληρονομῆσαι τὴν γῆν αὐτοῦ.

לב וַיֵּצֵא֩ סִיחֹ֨ן לִקְרָאתֵ֜נוּ ה֧וּא וְכׇל־עַמּ֛וֹ לַמִּלְחָמָ֖ה יָֽהְצָה׃

וּנְפַק סִיחוֹן לְקַדָּמוּתַנָא הוּא וְכָל עַמֵּיהּ לְאָגָחָא קְרָבָא לְיָהָץ.

פכ֗רג֗ סיחון תלקאנא הו וג֗מיע קומה ללחרב אלי יהץ.

פַכַ׳רַגַ סִיחֻוןֻ לִלִקַאאִנַא הֻוַ וַגַמִיעֻ קַוְמִהִ לִלחַרבִּ אִלַי׳ יַאהַצַ

καὶ ἐξῆλθεν Σηων βασιλεὺς Εσεβων εἰς συνάντησιν ἡμῖν, αὐτὸς καὶ πᾶς ὁ λαὸς αὐτοῦ, εἰς πόλεμον Ιασσα.

לג וַֽיִּתְּנֵ֛הוּ יְיָ֥ אֱלֹהֵ֖ינוּ לְפָנֵ֑ינוּ וַנַּ֥ךְ אֹת֛וֹ וְאֶת־בָּנָ֖ו וְאֶת־כׇּל־עַמּֽוֹ׃

וּמַסְרֵיהּ יְיָ אֱלָהַנָא קֳדָמַנָא וּמְחֵינָא יָתֵיהּ וְיָת בְּנוֹהִי וְיָת כָּל עַמֵּיהּ.

פאסלמה אללה רבנא בין ידינא פקתלנאה ובניה וסאיר קומה.

פַסַלַמַהֻ אַללָּהֻ רַבֻּנַא פִי יַדִנַא פַקַתַּלנַאהֻ וַבַּנִיהִ וַסַאאִרַ קַוְמִהִ

καὶ παρέδωκεν αὐτὸν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν πρὸ προσώπου ἡμῶν, καὶ ἐπατάξαμεν αὐτὸν καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ καὶ πάντα τὸν λαὸν αὐτοῦ

לד וַנִּלְכֹּ֤ד אֶת־כׇּל־עָרָיו֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַֽנַּחֲרֵם֙ אֶת־כׇּל־עִ֣יר מְתִ֔ם וְהַנָּשִׁ֖ים וְהַטָּ֑ף לֹ֥א הִשְׁאַ֖רְנוּ שָׂרִֽיד׃

וּכְבַשְׁנָא יָת כָּל קִרְווֹהִי בְּעִדָּנָא הַהוּא וְגַּמַּרְנָא יָת כָּל קִרְוַיָּא גּוּבְרַיָּאתרגום כנגד הטעמים, וכאילו נכתב ׳את כל עיר: מתם והנשים והטף׳ (ביאורי אונקלוס שעפטעל). וּנְשַׁיָּא וְטַפְלָא לָא אַשְׁאַרְנָא מְשֵׁיזֵיב.

ופתחנא ג֗מיע קראה פי ד֗לך אלוקת ואתלפנא מן כל קריה אלרהט ואלנסא ואלאטפאל לם נבקי שרידא.

וַפַתַּחנַא גַמִיעַ קֻרַאהֻ פִי דַ׳לִךַּ אַלּוַקתִ וַאַתּלַפנַא מִן כֻּלִּ קֻרַאהֻ אַלרַּהטִ וַאלנִּסַאאִ וַאלּאטפַאלִ לַם נֻבּקִ שַׁרִידַא

καὶ ἐκρατήσαμεν πασῶν τῶν πόλεων αὐτοῦ ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ καὶ ἐξωλεθρεύσαμεν πᾶσαν πόλιν ἑξῆς καὶ τὰς γυναῖκας αὐτῶν καὶ τὰ τέκνα αὐτῶν, οὐ κατελίπομεν ζωγρείαν·

לה רַ֥ק הַבְּהֵמָ֖ה בָּזַ֣זְנוּ לָ֑נוּ וּשְׁלַ֥ל הֶעָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לָכָֽדְנוּ׃

לְחוֹד בְּעִירָא בַּזְנָא לַנָא וַעֲדַי קִרְוַיָּא דִּכְבַשְׁנָא.

וגנמנא כל בהימה וסלב אלקרי אלתי פתחנהא.

וַגַ׳נַמנַא כֻּלַּ בַּהִימַתֵ וַסַלבַּ אַלּקֻרַי׳ אַלַּתִי פַתַּחנַאהַא

πλὴν τὰ κτήνη ἐπρονομεύσαμεν καὶ τὰ σκῦλα τῶν πόλεων ἐλάβομεν.

לו מֵֽעֲרֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל־שְׂפַת־נַ֨חַל אַרְנֹ֜ן וְהָעִ֨יר אֲשֶׁ֤ר בַּנַּ֙חַל֙ וְעַד־הַגִּלְעָ֔ד לֹ֤א הָֽיְתָה֙ קִרְיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר שָׂגְבָ֖ה מִמֶּ֑נּוּ אֶת־הַכֹּ֕ל נָתַ֛ן יְיָ֥ אֱלֹהֵ֖ינוּ לְפָנֵֽינוּ׃

מֵעֲרוֹעֵר דְּעַל כֵּיף נַחְלָא דְּאַרְנוֹן וְקַרְתָּא דִּבְנַחְלָא וְעַד גִּלְעָד לָא הֲוָת קַרְתָּא דִּתְקֵיפַת מִנַּנָא יָת כּוֹלָא מְסַר יְיָ אֱלָהַנָא קֳדָמַנָא.

מן ערער אלד֗י עלי שאט ואד ארנן ואלקריה אלד֗י פי אלואד ואלי ג֗רש לם תבקי קריה מנעת מנא בל אלכל אסלמה אללה רבנא בין ידינא.

מִן עַרֻועִרַ אַלַּתִּי עַלַי׳ שַׁאטִאִ וַאדִי אַרנֻונַ וַאלּקַריַתַּ אַלַּתִּי פִי אלּוַאדִי וַאִלַי׳ גַרַשֵׁ לַם תַּבּקַ קַריַתֹ מֻנִעַתּ מִנַּא בַּלִ אלּכֻּלֻ אַסלַמַהֻ אַללָּהֻ רַבֻּנַא פִי יַדִנַא

ἐξ Αροηρ, ἥ ἐστιν παρὰ τὸ χεῖλος χειμάρρου Αρνων, καὶ τὴν πόλιν τὴν οὖσαν ἐν τῇ φάραγγι καὶ ἕως ὄρους τοῦ Γαλααδ οὐκ ἐγενήθη πόλις, ἥτις διέφυγεν ἡμᾶς, τὰς πάσας παρέδωκεν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν εἰς τὰς χεῖρας ἡμῶν·

לז רַ֛ק אֶל־אֶ֥רֶץ בְּנֵי־עַמּ֖וֹן לֹ֣א קָרָ֑בְתָּ כׇּל־יַ֞ד נַ֤חַל יַבֹּק֙ וְעָרֵ֣י הָהָ֔ר וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה יְיָ֥ אֱלֹהֵֽינוּ׃

לְחוֹד לַאֲרַע בְּנֵי עַמּוֹן לָא קָרֵיבְתָּא כָּל כֵּיף נְחַל יוּבְקָא וְקִרְוֵי טוּרָא וְכֹל דְּפַקֵּיד יְיָ אֱלָהַנָא.

עדא בלד בני עמון לא תקרבה פג֗מיע שט ואד יבוק וקרי אלג֗בל וסאיר מא נהאנא ענה אללה רבנא:

עַדַא אִלַי׳ בַּלַדִ בַּנִי עַמֻוןַ פַאנַּךַּ לַם תַּקרַבּהַא פַגַמִיעִ שַׁאטִאִ וַאדִי יַבֻּקַ וַקֻרַי׳ אַלגַבַּלִ וַסַאאִרִ מַא נַהַאנַא עַנהֻ אַללָּהֻ רַבֻּנַא

Πλὴν εἰς γῆν υἱῶν Αμμων οὐ προσήλθομεν, πάντα τὰ συγκυροῦντα χειμάρρου Ιαβοκ καὶ τὰς πόλεις τὰς ἐν τῇ ὀρεινῇ, καθότι ἐνετείλατο ἡμῖν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν.

פרק גתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וַנֵּ֣פֶן וַנַּ֔עַל דֶּ֖רֶךְ הַבָּשָׁ֑ן וַיֵּצֵ֣א עוֹג֩ מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֨ן לִקְרָאתֵ֜נוּ ה֧וּא וְכׇל־עַמּ֛וֹ לַמִּלְחָמָ֖ה אֶדְרֶֽעִי׃

וְאִתְפְּנִינָא וּסְלֵיקְנָא לְאוֹרַח מַתְנַן וּנְפַק עוֹג מַלְכָּא דְּמַתְנַן לְקַדָּמוּתַנָא הוּא וְכָל עַמֵּיהּ לְאָגָחָא קְרָבָא לְאֶדְרֶעִי.

ת֗ם ולינא פצעדנא טריק אלבת֗ניה פכ֗רג֗ עוג מלך אלבת֗ניה תלקאנא הו וג֗מיע קומה ללחרב אלי אד֗ראעאת.

תֻ׳םַּ וַלַיְנַא וַצַעַדנַא טַרִיקַ אַלּבַּתַּ׳נִיתִ פַכַ׳רַגַ עַוְגֻ׳ מַלִכֻּ אַלּבַּתַּ׳נִיתִ לִלִקַאאִנַא הֻוַ וַגַמִיעֻ קַוְמִהִ לִלחַרבִּ אִלַי׳ אִד׳רַאעַתַּ

καὶ ἐπιστραφέντες ἀνέβημεν ὁδὸν τὴν εἰς Βασαν, καὶ ἐξῆλθεν Ωγ βασιλεὺς τῆς Βασαν εἰς συνάντησιν ἡμῖν, αὐτὸς καὶ πᾶς ὁ λαὸς αὐτοῦ, εἰς πόλεμον εἰς Εδραιν.

ב וַיֹּ֨אמֶר יְיָ֤ אֵלַי֙ אַל־תִּירָ֣א אֹת֔וֹ כִּ֣י בְיָדְךָ֞ נָתַ֧תִּי אֹת֛וֹ וְאֶת־כׇּל־עַמּ֖וֹ וְאֶת־אַרְצ֑וֹ וְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֗יתָ לְסִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּֽוֹן׃

וַאֲמַר יְיָ לִי לָא תִדְחַל מִנֵּיהּ אֲרֵי בִידָךְ מְסַרִית יָתֵיהּ וְיָת כָּל עַמֵּיהּ וְיָת אַרְעֵיהּ וְתַעֲבֵיד לֵיהּ כְּמָא דַּעֲבַדְתָּא לְסִיחוֹן מַלְכָּא אֱמוֹרָאָה דְּיָתֵיב בְּחֶשְׁבּוֹן.

פקאל אללה לי לא תכ֗פה פאני קד אסלמתה פי ידך וג֗מיע קומה ובלדה תצנע בה כמא צנעת בסיחון מלך אלאמוריין אלמקים פי חשבון.

פַקַאלַ אַללָּהֻ לִי לַא תַּכַ׳פהֻ פַאנִּי קַד אַסלַמתֻהֻ פִי יַדִךַּ וַגַמִיעַ קַוְמִהִ וַבַּלַדִהִ וַאצנַע בִּהִ כַּמַא צַנַעתַּ בִּסִיחֻוןַ מַלִךִּ אלּאַמֻורִיִּין אַלּמֻקִיםִ פִי חִשׁבּוּןַ

καὶ εἶπεν κύριος πρός με Μὴ φοβηθῇς αὐτόν, ὅτι εἰς τὰς χεῖράς σου παραδέδωκα αὐτὸν καὶ πάντα τὸν λαὸν αὐτοῦ καὶ πᾶσαν τὴν γῆν αὐτοῦ, καὶ ποιήσεις αὐτῷ ὥσπερ ἐποίησας Σηων βασιλεῖ τῶν Αμορραίων, ὃς κατῴκει ἐν Εσεβων.

ג וַיִּתֵּן֩ יְיָ֨ אֱלֹהֵ֜ינוּ בְּיָדֵ֗נוּ גַּ֛ם אֶת־ע֥וֹג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֖ן וְאֶת־כׇּל־עַמּ֑וֹ וַנַּכֵּ֕הוּ עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־ל֖וֹ שָׂרִֽיד׃

וּמְסַר יְיָ אֱלָהַנָא בִּידַנָא אַף יָת עוֹג מַלְכָּא דְּמַתְנַן וְיָת כָּל עַמֵּיהּ וּמְחֵינָהִי עַד דְּלָא אִשְׁתְּאַר לֵיהּ מְשֵׁיזֵיב.

פאסלם אללה רבנא פי ידנא איצ֗א עוג מלך אלבת֗ניה וג֗מיע קומה פקתלנאהם חתי לם נבק מנהם שריד.

פַסַלַמַהֻ אַללָּהֻ רַבֻּנַא פִי יַדִנַא וַאִיצַ׳א עֻוְגֻ׳ מַלִכֻּ אַלּבַּתַּ׳נִיתִ וַגַמִיעֻ קַוְמִהִ פַקַתַּלנַאהֻם חַתַּי׳ לַם נֻבּקִ לַהֻ שַׁרִידַא

καὶ παρέδωκεν αὐτὸν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν εἰς τὰς χεῖρας ἡμῶν, καὶ τὸν Ωγ βασιλέα τῆς Βασαν καὶ πάντα τὸν λαὸν αὐτοῦ, καὶ ἐπατάξαμεν αὐτὸν ἕως τοῦ μὴ καταλιπεῖν αὐτοῦ σπέρμα.

ד וַנִּלְכֹּ֤ד אֶת־כׇּל־עָרָיו֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לֹ֤א הָֽיְתָה֙ קִרְיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־לָקַ֖חְנוּ מֵֽאִתָּ֑ם שִׁשִּׁ֥ים עִיר֙ כׇּל־חֶ֣בֶל אַרְגֹּ֔ב מַמְלֶ֥כֶת ע֖וֹג בַּבָּשָֽׁן׃

וּכְבַשְׁנָא יָת כָּל קִרְווֹהִי בְּעִדָּנָא הַהוּא לָא הֲוָת קַרְתָּא דְּלָא נְסֵיבְנָא מִנְּהוֹן שִׁתִּין קִרְוִין כָּל בֵּית פֶּלֶךְ טְרָכוֹנָא מַלְכוּתֵיהּ דְּעוֹג בְּמַתְנַן.

ופתחנא ג֗מיע קראיה פי ד֗לך אלוקת ולם תבק קריה לם נאכ֗ד֗הא מנהן סתין קריה עלי כ֗ט אלמוג֗ב ממלכה עוג פי אלבת֗ניה.

וַפַתַּחנַא גַמִיעַ קֻרַאהֻ פִי דַ׳לִךַּ אַלּוַקתִ לַם תַּבּקַ קַריַתֹ לַם נַאכֻ׳ד׳הַא מִנהֻם מִן דַ׳לִךַּ סִתֻּוןַ קַריַתַּ כֻּלַּ כַ׳טִ אלּמַוְגִ מַמלַכִּתִ עֻוְגַ׳ פִי אלּבַּתַּ׳נִיתִ

καὶ ἐκρατήσαμεν πασῶν τῶν πόλεων αὐτοῦ ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ, οὐκ ἦν πόλις, ἣν οὐκ ἐλάβομεν παρ’ αὐτῶν, ἑξήκοντα πόλεις, πάντα τὰ περίχωρα Αργοβ βασιλείας Ωγ ἐν Βασαν,

ה כׇּל־אֵ֜לֶּה עָרִ֧ים בְּצֻרֹ֛ת חוֹמָ֥ה גְבֹהָ֖ה דְּלָתַ֣יִם וּבְרִ֑יחַ לְבַ֛ד מֵעָרֵ֥י הַפְּרָזִ֖י הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃

כָּל אִלֵּין קִרְוִין כְּרִיכָן מַקְּפָן שׁוּר רָם דִּילְהוֹן דַּשִּׁין וְעָבְרִין בָּר מִקִּרְוֵי פַצְחַיָּא דְּסַגִּיאָן לַחְדָּא.

כל הד֗ה קרי חצינה בסור שאמך֗ ומצאריע ונג֗ור סוי קרי אלארבאץ֗ פאנהא כת֗ירה ג֗דא.

כֻּלֻּ הַדִ׳הִ קֻרִי׳ חַצִינתֵ מֻחַדַּקַתֹ בִּסֻורֵ שַׁאמִכֵ׳ וַמַצַארִעַ וַנֻגּוּרֵ סִוַי׳ קֻרַי׳ אלּאַרבַּאטִ פַהִי כַּתִ׳ירַתֹ גִדַּא

πᾶσαι πόλεις ὀχυραί, τείχη ὑψηλά, πύλαι καὶ μοχλοί, πλὴν τῶν πόλεων τῶν Φερεζαίων τῶν πολλῶν σφόδρα.

ו וַנַּחֲרֵ֣ם אוֹתָ֔ם כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔ינוּ לְסִיחֹ֖ן מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֑וֹן הַחֲרֵם֙ כׇּל־עִ֣יר מְתִ֔ם הַנָּשִׁ֖ים וְהַטָּֽף׃

וְגַּמַּרְנָא יָתְהוֹן כְּמָא דַּעֲבַדְנָא לְסִיחוֹן מַלְכָּא דְּחֶשְׁבּוֹן גַּמַּרְנָא כָּל קִרְוַיָּא גּוּבְרַיָּא נְשַׁיָּא וְטַפְלָא.

וכמא צנענא בסיחון מלך חשבון כד֗אך אתלפנא מן כל קריה אלרהט ואלנסא ואלאטפאל.

וַכַּמַא צַנַענַא בִּסִיחֻוןַ מַלִכֻּ חִשׁבּוּןַ וַאַתּלַפנַא מִן כֻּלִּ קֻרַאהֻ אַלרַּהטַ וַאלנִּסַאאַ וַאלּאטפַאלַ

ἐξωλεθρεύσαμεν αὐτούς, ὥσπερ ἐποιήσαμεν τὸν Σηων βασιλέα Εσεβων, καὶ ἐξωλεθρεύσαμεν πᾶσαν πόλιν ἑξῆς καὶ τὰς γυναῖκας καὶ τὰ παιδία·

ז וְכׇל־הַבְּהֵמָ֛ה וּשְׁלַ֥ל הֶעָרִ֖ים בַּזּ֥וֹנוּ לָֽנוּ׃

וְכָל בְּעִירָא וַעֲדַי קִרְוַיָּא בַּזְנָא לַנָא.

וכל בהימה וסלב אלקרי גנמנאהא.

וַכֻּלֻּ בַּהִימַתֵ וַסַלבֻּ אַלּקֻרַי׳ גַ׳נַמנַאהֻ

καὶ πάντα τὰ κτήνη καὶ τὰ σκῦλα τῶν πόλεων ἐπρονομεύσαμεν ἑαυτοῖς.

ח וַנִּקַּ֞ח בָּעֵ֤ת הַהִוא֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ מִיַּ֗ד שְׁנֵי֙ מַלְכֵ֣י הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִנַּ֥חַל אַרְנֹ֖ן עַד־הַ֥ר חֶרְמֽוֹן׃

וּנְסֵיבְנָא בְּעִדָּנָא הַהוּא יָת אַרְעָא מִיַּד תְּרֵין מַלְכֵי אֱמוֹרָאָה דִּבְעִבְרָא דְּיַרְדְּנָא מִנַּחְלָא דְּאַרְנוֹן עַד טוּרָא דְּחֶרְמוֹן.

פחצל לנא פי ד֗לך אלוקת בלד מלכי אלאמוריין אלד֗י פי הד֗א ג֗אנב אלארדן מן ואדי ארנון אלי ג֗בל חרמון.

פַחַצַלַ לַנַא פִי דַ׳לִךַּ אַלּוַקתִ בַּלַדֻ מַלִכַּי אַלּאַמֻורִיִּין אַללַדַ׳יְןִ פִי הַדַ׳א גַּאנִבִּ אלּאַרדֻןִ מִן וַאדִי אַרנֻוןַ אִלַי׳ גַבַּלִ חִרמֻוןַ

Καὶ ἐλάβομεν ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ τὴν γῆν ἐκ χειρῶν δύο βασιλέων τῶν Αμορραίων, οἳ ἦσαν πέραν τοῦ Ιορδάνου ἀπὸ τοῦ χειμάρρου Αρνων καὶ ἕως Αερμων

ט צִידֹנִ֛ים יִקְרְא֥וּ לְחֶרְמ֖וֹן שִׂרְיֹ֑ן וְהָ֣אֱמֹרִ֔י יִקְרְאוּ־ל֖וֹ שְׂנִֽיר׃

צִידוֹנָאֵי קָרַן לְחֶרְמוֹן שִׂרְיוֹן וֶאֱמוֹרָאֵי קָרַן לֵיהּ טוּר תַּלְגָּא.

אלד֗י יסמיה אלצידאניון סריון ואלאמוריין שניר.

אַלַּדִ׳י יֻסַמֻונַהֻ אַלצִּידֻונִיֻוןַ סִריֻונַ וַאלּאֻמֻורִיֻוןַ יֻסַמֻונַהֻ סַנִירַ

[οἱ Φοίνικες ἐπονομάζουσιν τὸ Αερμων Σανιωρ, καὶ ὁ Αμορραῖος ἐπωνόμασεν αὐτὸ Σανιρ],

י כֹּ֣ל ׀ עָרֵ֣י הַמִּישֹׁ֗ר וְכׇל־הַגִּלְעָד֙ וְכׇל־הַבָּשָׁ֔ן עַד־סַלְכָ֖ה וְאֶדְרֶ֑עִי עָרֵ֛י מַמְלֶ֥כֶת ע֖וֹג בַּבָּשָֽׁן׃

כֹּל קִרְוֵי מֵישְׁרָא וְכָל גִּלְעָד וְכָל מַתְנַן עַד סַלְכָה וְאֶדְרֶעִי קִרְוֵי מַלְכוּתֵיהּ דְּעוֹג בְּמַתְנַן.

וג֗מיע קרי אלסהל וג֗רש ואלבת֗ניה אלי סלכה ואד֗רעאת הי איצ֗א מן קרי ממלכה עוג פי אלבת֗ניה.

וַגַמִיעִ קֻרַי׳ אַלסַּהלִ וַגַרַשֵׁ אִלַי׳ אלּבַּתַּ׳נִיַתִ אִלַי׳ סַלכַ׳תַּ וַאִד׳רַאעַתַּ הִי אַיְצַ׳א מִן מַמלַכַּתִ עַוְגַ׳ פִי אלּבַּתַּ׳נִיַתִ

πᾶσαι πόλεις Μισωρ καὶ πᾶσα Γαλααδ καὶ πᾶσα Βασαν ἕως Σελχα καὶ Εδραιν, πόλεις βασιλείας τοῦ Ωγ ἐν τῇ Βασαν.

יא כִּ֣י רַק־ע֞וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֗ן נִשְׁאַר֮ מִיֶּ֣תֶר הָרְפָאִים֒ הִנֵּ֤ה עַרְשׂוֹ֙ עֶ֣רֶשׂ בַּרְזֶ֔ל הֲלֹ֣ה הִ֔וא בְּרַבַּ֖ת בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן תֵּ֧שַׁע אַמּ֣וֹת אׇרְכָּ֗הּ וְאַרְבַּ֥ע אַמּ֛וֹת רׇחְבָּ֖הּ בְּאַמַּת־אִֽישׁ׃

אֲרֵי לְחוֹד עוֹג מַלְכָּא דְּמַתְנַן אִשְׁתְּאַר מִשְּׁאָר גִּבָּרַיָּא הָא עַרְשֵׂיהּ עַרְשָׂא דְּבַרְזְלָא הֲלָא הִיא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תְּשַׁע אַמִּין אוּרְכַּהּ וְאַרְבַּע אַמִּין פּוּתְיַהּ בְּאַמַּת מְלַךְעי׳ רמב״ן ומש״כ ע״ז ביאורי אונקלוס. השוו עוד דברי הימים ב ג׳:ג׳ ׳אַמּוֹת בַּמִּדָּה הָרִֽאשׁוֹנָה׳, יחזקאל מ׳:ד׳ ׳קְנֵה הַמִּדָּה שֵׁשׁ־אַמּוֹת בָּֽאַמָּה׳ ופי לקח טוב כאן: ׳באמת איש, באמת המלך אמה וטפח׳..

לאנה בקי מן באקיה אלג֗באברה והוד֗א לה סריד מן חדיד פי אלראביה אלתי לבני עמאן טולה תסעה וערצ֗ה ארבעה בד֗ראע אלמלך.

לִאַנַּהֻ בַּקִיַ מִן בַּקִיַתִ אלגַבַּאבִּרַתִ וַהֻוַדַ׳א לַהֻ סַרִירֹ מִן חַדִידֵ פִי אַלרַאבִּיתִ אַלַּתִי לִבַּנִי עַמֻוןַ טֻולֻהַא תִסעַתֻ אַד׳רֻעֵ וַעַרצֻ׳הַא אַרבַּעַתֻ אַד׳רֻעֵ כַּדִ׳רַאעִ אלּמַלִךִּ

ὅτι πλὴν Ωγ βασιλεὺς Βασαν κατελείφθη ἀπὸ τῶν Ραφαιν· ἰδοὺ ἡ κλίνη αὐτοῦ κλίνη σιδηρᾶ, ἰδοὺ αὕτη ἐν τῇ ἄκρᾳ τῶν υἱῶν Αμμων, ἐννέα πηχῶν τὸ μῆκος αὐτῆς καὶ τεσσάρων πηχῶν τὸ εὖρος αὐτῆς ἐν πήχει ἀνδρός.

יב וְאֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את יָרַ֖שְׁנוּ בָּעֵ֣ת הַהִ֑וא מֵעֲרֹעֵ֞ר אֲשֶׁר־עַל־נַ֣חַל אַרְנֹ֗ן וַחֲצִ֤י הַֽר־הַגִּלְעָד֙ וְעָרָ֔יו נָתַ֕תִּי לָרֽאוּבֵנִ֖י וְלַגָּדִֽי׃

וְיָת אַרְעָא הָדָא יְרֵיתְנָא בְּעִדָּנָא הַהוּא מֵעֲרוֹעֵר דְּעַל נַחְלָא דְּאַרְנוֹן וּפַלְגוּת טוּרָא דְּגִלְעָד וְקִרְווֹהִי יְהַבִית לְשֵׁיבֶט רְאוּבֵן וּלְשֵׁיבֶט גָּד.

והד֗א אלבלד אלד֗י חזנאה פי ד֗לך אלוקת פמן ערערי אלתי עלי ואדי ארנון ונצף ג֗בל ג֗רש בקראיה דפעת ד֗לך אלי אלראובאניין ואלגאדיין.

וַהֻוַדַ׳א אַלּבַּלַדֻ אַלַּדִ׳י אַכַ׳ד׳נַאהֻ פִי דַ׳לִךַּ אַלּוַקתִ פַמִן עַרֻוְעִרַ אַלַּדִ׳י עַלַי׳ וַאדִי אַרנֻוןַ וַנִצףַ גַבַּלִ גַרַשֵׁ וַקֻרַאהֻ דַפַעתֻ דַ׳לִךַּ אִלַי׳ אַלרִּאֻבִּנִיִּיןַ וַאִלַי׳ אַלגַדִייןַ

καὶ τὴν γῆν ἐκείνην ἐκληρονομήσαμεν ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ ἀπὸ Αροηρ, ἥ ἐστιν ἐπὶ τοῦ χείλους χειμάρρου Αρνων, καὶ τὸ ἥμισυ ὄρους Γαλααδ καὶ τὰς πόλεις αὐτοῦ ἔδωκα τῷ Ρουβην καὶ τῷ Γαδ.

יג וְיֶ֨תֶר הַגִּלְעָ֤ד וְכׇל־הַבָּשָׁן֙ מַמְלֶ֣כֶת ע֔וֹג נָתַ֕תִּי לַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֑ה כֹּ֣ל חֶ֤בֶל הָֽאַרְגֹּב֙ לְכׇל־הַבָּשָׁ֔ן הַה֥וּא יִקָּרֵ֖א אֶ֥רֶץ רְפָאִֽים׃

וּשְׁאָר גִּלְעָד וְכָל מַתְנַן מַלְכוּתֵיהּ דְּעוֹג יְהַבִית לְפַלְגוּת שִׁבְטָא דִּמְנַשֶּׁה כֹּל בֵּית פֶּלֶךְ טְרָכוֹנָא לְכָל מַתְנַן הַהוּא מִתְקְרֵי אֲרַע גִּבָּרַיָּא.

ובאקי ג֗רש וג֗מיע אלבת֗ניה ממלכה עוג דפעתה אלי נצף סבט אלמנשיין וכל כ֗ט אלמוג֗ב ואלבת֗ניה יסמיאן בלד אלשג֗עא.

וַבַּקִיַתִ גַרַשֵׁ וַגַמִיעִ אלּבַּתַּ׳נִיַתִ מַמלַכַּתִ עֻוגַ׳ דַפַעתֻהַא אִלַי׳ נִצפִ סִבּטִ מִנַשִּׁה וַכֻּלֻּ כַ׳טִ אלמֻוְגִבִּ וַאלּבַּתַּ׳נִיַתֻ יֻסַמֻונַהַא בַּלַדַ אַלשֻּׁגעַאןִ

καὶ τὸ κατάλοιπον τοῦ Γαλααδ καὶ πᾶσαν τὴν Βασαν, βασιλείαν Ωγ, ἔδωκα τῷ ἡμίσει φυλῆς Μανασση καὶ πᾶσαν περίχωρον Αργοβ, πᾶσαν τὴν Βασαν ἐκείνην· γῆ Ραφαιν λογισθήσεται.

יד יָאִ֣יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֗ה לָקַח֙ אֶת־כׇּל־חֶ֣בֶל אַרְגֹּ֔ב עַד־גְּב֥וּל הַגְּשׁוּרִ֖י וְהַמַּֽעֲכָתִ֑י וַיִּקְרָא֩ אֹתָ֨ם עַל־שְׁמ֤וֹ אֶת־הַבָּשָׁן֙ חַוֺּ֣ת יָאִ֔יר עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

יָאִיר בַּר מְנַשֶּׁה נְסֵיב יָת כָּל בֵּית פֶּלֶךְ טְרָכוֹנָא עַד תְּחוּם גְּשׁוּרָאָה וַאֲפֵיקֵירוֹס וּקְרָא יָתְהוֹן עַל שְׁמֵיהּ יָת מַתְנַן כַּפְרָנֵי יָאִיר עַד יוֹמָא הָדֵין.

ויאיר אבן מנשה אכ֗ד֗ ג֗מיע אלכ֗ט אלמוג֗ב אלי חד אלג֗שוריין ואלמעכתיין פסמאהא באסמהבאסמה] ליתא א סואד יאיר אלי יומנא הד֗א.

וַיַאִירֻ בּןֻ מִנַשִּׁה אַכַ׳דַ׳ גַמִיעַ כַ׳טִ אלּמֻוְגִבִּ אִלַי׳ חַדִ אלגַשֻׁורִיִּינַ וַאלּמַעַכַ׳אתִיִּין פַסַמַּאהַא בִּאסמִהִ סַוַאדַ יַאִירַ אִלַי׳ יַוְמִנַא הַדַ׳א

καὶ Ιαιρ υἱὸς Μανασση ἔλαβεν πᾶσαν τὴν περίχωρον Αργοβ ἕως τῶν ὁρίων Γαργασι καὶ Ομαχαθι· ἐπωνόμασεν αὐτὰς ἐπὶ τῷ ὀνόματι αὐτοῦ τὴν Βασαν Αυωθ Ιαιρ ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης.

טו וּלְמָכִ֖יר נָתַ֥תִּי אֶת־הַגִּלְעָֽד׃

וּלְמָכִיר יְהַבִית יָת גִּלְעָד.

ודפעת למכיר ג֗רשא.

וַדַפַעתֻ אִלַי׳ מַאכִ׳ירַ אַלגַרַשַׁ

καὶ τῷ Μαχιρ ἔδωκα τὴν Γαλααδ.

טז וְלָראוּבֵנִ֨י וְלַגָּדִ֜י נָתַ֤תִּי מִן־הַגִּלְעָד֙ וְעַד־נַ֣חַל אַרְנֹ֔ן תּ֥וֹךְ הַנַּ֖חַל וּגְבֻ֑ל וְעַד֙ יַבֹּ֣ק הַנַּ֔חַל גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃

וּלְשֵׁיבֶט רְאוּבֵן וּלְשֵׁיבֶט גָּד יְהַבִית מִן גִּלְעָד וְעַד נַחְלָא דְּאַרְנוֹן גּוֹ נַחְלָא וּתְחוּמֵיהּ וְעַד יוּבְקָא דְּנַחְלָא תְּחוּמָא דִּבְנֵי עַמּוֹן.

ודפעת אלי אלראובניין ואלגדיין מן ג֗רש אלי ואד ארנון ווסט אלואד וחדה ואלי ואד יבק תכ֗ם בני עמאן.

וַדַפַעתֻ אִלַי׳ אַלרִּאֻבִּנִיִּיןַ וַאִלַי׳ וַאלּגַדִיִּין מִן גַרַשֵׁ אִלַי׳ וַאדִי אַרנֻוןַ וַוַסַטַ אַלּוַאדִי וַחדַהֻ וַאִלַי׳ וַאדִי יַבֻּקַ תֻכֻ׳םַ בַּנִי עַמֻוןַ

καὶ τῷ Ρουβην καὶ τῷ Γαδ δέδωκα ἀπὸ τῆς Γαλααδ ἕως χειμάρρου Αρνων [μέσον τοῦ χειμάρρου ὅριον] καὶ ἕως τοῦ Ιαβοκ· ὁ χειμάρρους ὅριον τοῖς υἱοῖς Αμμαν·

יז וְהָֽעֲרָבָ֖ה וְהַיַּרְדֵּ֣ן וּגְבֻ֑ל מִכִּנֶּ֗רֶת וְעַ֨ד יָ֤ם הָֽעֲרָבָה֙ יָ֣ם הַמֶּ֔לַח תַּ֛חַת אַשְׁדֹּ֥ת הַפִּסְגָּ֖ה מִזְרָֽחָה׃

וּמֵישְׁרָא וְיַרְדְּנָא וּתְחוּמֵיהּ מִגִּנֵּיסַר וְעַד יַמָּא דְּמֵישְׁרָא יַמָּא דְּמִלְחָא תְּחוֹת מַשְׁפַּךְ מֵי רָמְתָא מַדְנְחָא.

ואלגור ואלארדן וחדה מן ג֗נסר אלי בחראלי בחר] נכפל א אלגור ואלי בחירה אלמיתה ומצב אלקלעה שרקיא.

וַאלּגַ׳וְרַ וַאלּאֻרדֻןַ וַחדַהֻ מִן גִ׳נֻוסַארַ אִלַי׳ בַּחרִ אלגַ׳וְרִ וַאִלַי׳ אלּבֻּחַיְרַתִ אלּמַיִּתַּתִ וַמַצַבַּ אַלּקַלעַתִ אלשַּׁרקִיַּתִ

Καὶ ἡ Αραβα καὶ ὁ Ιορδάνης ὅριον Μαχαναρεθ καὶ ἕως θαλάσσης Αραβα, θαλάσσης ἁλυκῆς, ὑπὸ Ασηδωθ τὴν Φασγα ἀνατολῶν.

יח וָאֲצַ֣ו אֶתְכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר יְיָ֣ אֱלֹהֵיכֶ֗ם נָתַ֨ן לָכֶ֜ם אֶת־הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ חֲלוּצִ֣ים תַּֽעַבְר֗וּ לִפְנֵ֛י אֲחֵיכֶ֥ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל כׇּל־בְּנֵי־חָֽיִל׃

וּפַקֵּידִית יָתְכוֹן בְּעִדָּנָא הַהוּא לְמֵימַר יְיָ אֱלָהֲכוֹן יְהַב לְכוֹן יָת אַרְעָא הָדָא לְמֵירְתַהּ מְזָרְזִין תִּעְבְּרוּן קֳדָם אֲחֵיכוֹן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל מְזָרַז חֵילָא.

פאמרת האולי מנכם פי ד֗לך אלוקת קאילא אד֗ אללה רבכם קד אעטאכם הד֗א אלבלד פחזתמוה פאעברו מג֗רדין בין ידי אכ֗ותכם בני אסראיל כל ד֗ו חיל.

וַאַמַרתֻ אַלדַאכִ׳לַ מִנכֻּם פִי דַ׳לִךַּ אַלּוַקתִ קַאאִלַא, אִד׳ אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם קַד אַעטַאכֻּם הַדַ׳א אַלּבַּלַדַ פַחֻזתֻמֻוהֻ פַאעבֻּרֻוא מֻגַרַּדִיןַ בַּיְןַ אִכ׳ותִכֻּם בַּנִי יִסרַאאִיל כֻּלֻּ דַ׳וי חִילֵ

καὶ ἐνετειλάμην ὑμῖν ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ λέγων Κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ἔδωκεν ὑμῖν τὴν γῆν ταύτην ἐν κλήρῳ· ἐνοπλισάμενοι προπορεύεσθε πρὸ προσώπου τῶν ἀδελφῶν ὑμῶν υἱῶν Ισραηλ, πᾶς δυνατός·

יט רַ֠ק נְשֵׁיכֶ֣ם וְטַפְּכֶם֮ וּמִקְנֵכֶם֒ יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־מִקְנֶ֥ה רַ֖ב לָכֶ֑ם יֵֽשְׁבוּ֙ בְּעָ֣רֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶֽם׃

לְחוֹד נְשֵׁיכוֹן וְטַפְלְכוֹן וּבְעִירְכוֹן יָדַעְנָא אֲרֵי בְעִיר סַגִּי לְכוֹן יִתְּבוּן בְּקִרְוֵיכוֹן דִּיהַבִית לְכוֹן.

עדא נסאכם ואטפאלכם ומאשיתכם פאני עאלם אן לכם מאשיה כת֗ירה פליקימו פי קראכם אלתי אעטיתכם.

עַדַא נִסַאאֻכֻּם וַאַטפַאלֻכֻּם וַמַוַאשִׁיכֻּם פַאנִּי אַעלַם אַןַּ לַכֻּם מַוַאשִׁי כַּתִ׳ירַתֹ פַליֻקִימֻוא פִי קֻרַאכֻּם אַלַּתִּי אַעטַיְתֻכֻּם

Πλὴν αἱ γυναῖκες ὑμῶν καὶ τὰ τέκνα ὑμῶν καὶ τὰ κτήνη ὑμῶν οἶδα ὅτι πολλὰ κτήνη ὑμῖν κατοικείτωσαν ἐν ταῖς πόλεσιν ὑμῶν, αἷς ἔδωκα ὑμῖν,

כ עַ֠ד אֲשֶׁר־יָנִ֨יחַ יְיָ֥ ׀ לַֽאֲחֵיכֶם֮ כָּכֶם֒ וְיָרְשׁ֣וּ גַם־הֵ֔ם אֶת־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְיָ֧ אֱלֹהֵיכֶ֛ם נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ לִֽירֻשָּׁת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶֽם׃

עַד דִּינִיחַ יְיָ לַאֲחֵיכוֹן כְּוָתְכוֹן וְיֵירְתוּן אַף אִנּוּן יָת אַרְעָא דַּייָ אֱלָהֲכוֹן יָהֵיב לְהוֹן בְּעִבְרָא דְּיַרְדְּנָא וּתְתוּבוּן גְּבַר לִירוּתְּתֵיהּ דִּיהַבִית לְכוֹן.

אלי אן יקרר אללה אכ֗ותכם מת֗לכם פיחוזון הם איצ֗א אלבלד אלד֗י אללה רבכם מעטיהם פי ד֗אך ג֗אנב אלארדן פתרג֗עון כל אמר אלי חוזה אלד֗י אעטיתכם.

אִלַי׳ אַן יֻקַרִּרַ אַללָּהֻ אִכ׳וַתַּכֻּם מִת׳לַכֻּם פַיַחֻוזֻוןַ הֻם אַיְצַ׳א אַלּבַּלַדַ אַלַּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם מֻעטִיהִם פִי דַ׳לִךַּ גַּאנִבִּ אלּאַרדֻן פַתַּרגַעֻוןַ כֻּלִּ אמרִאֵ אִלַי׳ חַוְזִהִ אַלַּדִ׳י אַעטַיְתֻכֻּם

ἕως ἂν καταπαύσῃ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν τοὺς ἀδελφοὺς ὑμῶν ὥσπερ καὶ ὑμᾶς, καὶ κατακληρονομήσουσιν καὶ οὗτοι τὴν γῆν, ἣν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν δίδωσιν αὐτοῖς ἐν τῷ πέραν τοῦ Ιορδάνου, καὶ ἐπαναστραφήσεσθε ἕκαστος εἰς τὴν κληρονομίαν αὐτοῦ, ἣν ἔδωκα ὑμῖν.

כא וְאֶת־יְהוֹשׁ֣וּעַ צִוֵּ֔יתִי בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר עֵינֶ֣יךָ הָרֹאֹ֗ת אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְיָ֤ אֱלֹהֵיכֶם֙ לִשְׁנֵי֙ הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֔לֶּה כֵּֽן־יַעֲשֶׂ֤ה יְיָ֙ לְכׇל־הַמַּמְלָכ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹבֵ֥ר שָֽׁמָּה׃

וְיָת יְהוֹשֻׁעַ פַּקֵּידִית בְּעִדָּנָא הַהוּא לְמֵימַר עֵינָךְ חֲזָאָה יָת כָּל דַּעֲבַד יְיָ אֱלָהֲכוֹן לִתְרֵין מַלְכַיָּא הָאִלֵּין כֵּן יַעֲבֵיד יְיָ לְכָל מַלְכְוָתָא דְּאַתְּ עָבַר לְתַמָּן.

ואמרת יהושוע פי ד֗לך אלוקת קאילא עינאך קד ראת ג֗מיע מא צנע אללה רבנא בהאד֗אן אלמלכאן פכד֗אך יצנע אללה בג֗מיע אלממאלך אלד֗י אנת ג֗איז אליהא.

וַאַמַרתֻ יַהֻשֻׁועַ פִי דַ׳לִךַּ אַלּוַקתִ וַקֻלתֻ לַהֻ אַנתַּ קַד רַאִיתַּ גַמִיעַ מַא צַנַעַ אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם בִּהַדַ׳יְןִ אלּמַלִכַּיְןִ כַּדַ׳אךַּ יַצנַעֻ אַללָּהֻ בִּגַמִיעִ אלּמַמַאלִכִּ אַלַּתִי אַנתַּ גַּאאִזֹ אִלַי׳ תַּ׳םַ

Καὶ τῷ Ἰησοῖ ἐνετειλάμην ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ λέγων Οἱ ὀφθαλμοὶ ὑμῶν ἑωράκασιν πάντα, ὅσα ἐποίησεν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν τοῖς δυσὶ βασιλεῦσι τούτοις· οὕτως ποιήσει κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν πάσας τὰς βασιλείας, ἐφ’ ἃς σὺ διαβαίνεις ἐκεῖ·

כב לֹ֖א תִּֽירָא֑וּם כִּ֚י יְיָ֣ אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֖וּא הַנִּלְחָ֥ם לָכֶֽם׃

לָא תִדְחֲלוּן מִנְּהוֹן אֲרֵי יְיָ אֱלָהֲכוֹן מֵימְרֵיהּ מְגִיחַ לְכוֹן.

פלא תכ֗אפוהם אן אללה רבכם מחארב ענכם.

לַא תַּכַ׳אפֻוהֻם פַאִןַּ אללַהַ רַבֻּכֻּם יֻחַארִבֻּ עַנכֻּם

Οὐ φοβηθήσεσθε, ὅτι κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν αὐτὸς πολεμήσει περὶ ὑμῶν.

ספר דברים

פרשת ואתחנן

מפתח לכתב הערבי־היהודי של התפסיר

אות	ערבית	הגייה
א	ا ء	ā ; ʾ (עצירה)
ב	ب	b
ג (מבוקר) · ג׳ (מנוקד)	غ	gh – ר גרונית
ג׳ (מבוקר) · ג (מנוקד)	ج	j – כמו ג׳ בג׳ירפה
ד	د	d
ד׳	ذ	dh – כ־th באנגלית this
ה	ه	h
ה בסוף מילה · ה׳ · ת	ة	-a (תָּא מַרְבּוּטַה); בסמיכות ‎-at
ו	و	w ; ū
ז	ز	z
ח	ح	ḥ – ח גרונית
ט · ט׳	ط · ظ	ṭ · ẓ – ט ו־ד׳ נחציות

אות	ערבית	הגייה
י · י׳	ي · ى	y, ī · ā בסוף מילה
כ · כ׳	ك · خ	k · kh – כ רפה
ל מ נ	ل م ن	l m n
ס	س	s
ע	ع	ʿ – ע גרונית
פ	ف	f (אין p בערבית)
צ · צ׳	ص · ض	ṣ · ḍ – ס ו־ד נחציות
ק	ق	q – ק עמוקה
ר	ر	r
ש	ش	sh
ת · ת׳	ت · ث	t · th – כ־th באנגלית think

סימן (במנוקד)	ערבית	קריאה
פַתַח · קָמַץ	ـَ	a
חִירִק	ـِ	i
קֻבּוּץ	ـُ	u
שְׁוָא	ـْ	אין תנועה
דגש	ـّ	הכפלה (ובבגדכפ״ת – גם הקשה)
חוֹלַם בסוף מילה	ـٌ	-un (תנוין)
צֵרֵי בסוף מילה	ـٍ	-in (תנוין)
תנועה + א / ו / י		ā / ū / ī ארוכות
אל־	ال	al- ; לפני ת ד ר ז ס ש צ ט ל נ הל׳ נבלעת: אלשמס = ash-shams

פרשת ואתחנן

פרק גתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

כג וָאֶתְחַנַּ֖ן אֶל־יְיָ֑ בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹֽר׃

וְצַלִּיתִי קֳדָם יְיָ בְּעִדָּנָא הַהוּא לְמֵימַר.

ת֗ם תחננת בין ידי אללה פי ד֗לך אלוקת קאילא.

תֻ׳ם תַּחַנַנתֻ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ פִי דַ׳לִךַּ אַלּוַקתִ קַאאִלַא

καὶ ἐδεήθην κυρίου ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ λέγων

כד אֲדֹנָ֣י יֱיִ֗ אַתָּ֤ה הַֽחִלּ֙וֹתָ֙ לְהַרְא֣וֹת אֶֽת־עַבְדְּךָ֔ אֶ֨ת־גׇּדְלְךָ֔ וְאֶת־יָדְךָ֖ הַחֲזָקָ֑ה אֲשֶׁ֤ר מִי־אֵל֙ בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה כְמַעֲשֶׂ֖יךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽךָ׃

יְיָ אֱלֹהִים אַתְּ שָׁרִיתָא לְאַחְזָאָה יָת עַבְדָּךְ יָת רְבוּתָךְ וְיָת יְדָךְ תַּקִּיפְתָא דְּאַתְּ הוּא אֱלָהָא דִּשְׁכִינְתָךְ בִּשְׁמַיָּא מִלְּעֵילָא וְשַׁלִּיט בְּאַרְעָא לֵית דְּיַעֲבֵיד כְּעוּבָדָךְ וּכְגִבָּרְוָתָךְ.

אללהם יא רב אנת אבתדאת אן תרי עבדך עט֗מתך וקדרתך אלעט֗ימה לא אלאה פי אלסמא ולא פי אלארץ֗ יצנע כצניעך וג֗ברותך.

אַללָּהֻםַּ יַא רַבִּי אַנתַּ אבְּתַּדַאתַּ אַן תֻורִיַ עַבּדַךַּ עַטַ׳מַתַּךַּ וַקֻדרַתַּךַּ אַלשַּׁדִידַתַּ לַא אִלַהַ פִי אַלסַּמַאאִ וַלַא פִי אלּאַרץִ׳ יַצנַעֻ כַּצַנַאאִעִךַּ וַגַבּרֻותִךַּ

Κύριε κύριε, σὺ ἤρξω δεῖξαι τῷ σῷ θεράποντι τὴν ἰσχύν σου καὶ τὴν δύναμίν σου καὶ τὴν χεῖρα τὴν κραταιὰν καὶ τὸν βραχίονα τὸν ὑψηλόν· τίς γάρ ἐστιν θεὸς ἐν τῷ οὐρανῷ ἢ ἐπὶ τῆς γῆς, ὅστις ποιήσει καθὰ σὺ ἐποίησας καὶ κατὰ τὴν ἰσχύν σου;

כה אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֹֽן׃

אֶעְבַּר כְּעַן וְאֶחְזֵי יָת אַרְעָא טָבְתָא דִּבְעִבְרָא דְּיַרְדְּנָא טוּרָא טָבָא הָדֵין וּבֵית מַקְדְּשָׁא.

מפסוק זה עד ד, ג, חסר בכ״י א, וכיון שכ״י ב מדויק פחות, והשתמר כאן קטע מוסמך - Yevr. III B 953 (דברים ג:כד-ד:כג, י:טז-יא:כה) שהוא בכתיבה קרובה לזמן רס״ג ועל קלף ונוסחאותיו כמעט זהות לנוסחאות כ״י א בשאר מקומות, המהדורה מבוססת עליו וחילופי הנוסח של כ״י ב מתועדים באפראט.אסלךאסלך] אסאלך ב אן אג֗וז ואנט֗ר אלי ד֗לך אלבלדאלבלד] + אלג֗יד ב אלד֗י מן ד֗אך ג֗אנב אלארדן וד֗לך אלג֗בל אלג֗יד ואללבנאן.

אַסאַלֻךַּ אַן אַגּוּזַ וַאַנטֻ׳רַ אִלַי׳ דַ׳לִךַּ אַלּבַּלַדַ אַלגַיִּדַ אַלַּדִ׳י פִי דַ׳לִךַּ גַּאנִבִּ אלּאַרדֻןִ וַדַ׳לִךַּ אַלגַבַּלַ אַלגַיִּדַ וַלֻּבּנַאןִ

διαβὰς οὖν ὄψομαι τὴν γῆν τὴν ἀγαθὴν ταύτην τὴν οὖσαν πέραν τοῦ Ιορδάνου, τὸ ὄρος τοῦτο τὸ ἀγαθὸν καὶ τὸν Ἀντιλίβανον.

כו וַיִּתְעַבֵּ֨ר יְיָ֥ בִּי֙ לְמַ֣עַנְכֶ֔ם וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְיָ֤ אֵלַי֙ רַב־לָ֔ךְ אַל־תּ֗וֹסֶף דַּבֵּ֥ר אֵלַ֛י ע֖וֹד בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃

וַהֲוָה רְגַז מִן קֳדָם יְיָ עֲלַי בְּדִילְכוֹן וְלָא קַבֵּיל מִנִּי וַאֲמַר יְיָ לִי סַגִּי לָךְ לָא תוֹסֵיף לְמַלָּלָא קֳדָמַי עוֹד בְּפִתְגָמָא הָדֵין.

פוג֗ד אללה עלי בסבבכם ולם יסמע לי בל קאל לי חסבך לא תזידתזיד] תזד ב פי מסלתי פי הד֗א אלבאבאלבאב] אלסבב ב.

פַוַגַדַ אַללָּהֻ עַלַי בִּסַבַּבִּכֻּם וַלַם יַסמַע לִי בַּל קַאלַ לִי חַסבֻּךַּ לַא תֻזִד מַסאַלַתִי פִי הַדַ׳א אַלּבַּאבִּ

καὶ ὑπερεῖδεν κύριος ἐμὲ ἕνεκεν ὑμῶν καὶ οὐκ εἰσήκουσέν μου, καὶ εἶπεν κύριος πρός με Ἱκανούσθω σοι, μὴ προσθῇς ἔτι λαλῆσαι τὸν λόγον τοῦτον·

כז עֲלֵ֣ה ׀ רֹ֣אשׁ הַפִּסְגָּ֗ה וְשָׂ֥א עֵינֶ֛יךָ יָ֧מָּה וְצָפֹ֛נָה וְתֵימָ֥נָה וּמִזְרָ֖חָה וּרְאֵ֣ה בְעֵינֶ֑יךָ כִּי־לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה׃

סַק לְרֵישׁ רָמְתָא וּזְקַף עֵינָךְ לְמַעְרְבָא וּלְצִפּוּנא וּלְדָרוֹמָא וּלְמַדְנְחָא וַחְזִי בְעֵינָךְ אֲרֵי לָא תִעְבַּר יָת יַרְדְּנָא הָדֵין.

לכן אצעד אלי ראס אלקלעה וארפע עינאךעינאך] עיניך ב אלי אלגרב ואלשמאל ואלג֗נוב ואלשרק ואנט֗רהא בעיניך פאנך לא תג֗וז הד֗א אלארדן.

לַכִּן אצעַד אִלַי׳ רַאסִ אלּקַלעַתִ וַארפַע עַיְנַיְךַּ גַ׳רבַּא וַשַׁמַאלַא וַגַנֻובַּא וַשַׁרקַא וַאנטֻ׳רהַא בִּעַיְנַיְךַּ פַאנַּךַּ לַא תַּגֻז הַדַ׳א אַלּאַרדֻן

ἀνάβηθι ἐπὶ κορυφὴν Λελαξευμένου καὶ ἀναβλέψας τοῖς ὀφθαλμοῖς κατὰ θάλασσαν καὶ βορρᾶν καὶ λίβα καὶ ἀνατολὰς καὶ ἰδὲ τοῖς ὀφθαλμοῖς σου· ὅτι οὐ διαβήσῃ τὸν Ιορδάνην τοῦτον.

כח וְצַ֥ו אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ וְחַזְּקֵ֣הוּ וְאַמְּצֵ֑הוּ כִּי־ה֣וּא יַעֲבֹ֗ר לִפְנֵי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהוּא֙ יַנְחִ֣יל אוֹתָ֔ם אֶת־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃

וּפַקֵּיד יָת יְהוֹשֻׁעַ וְתַקֵּיפְהִי וְעַלֵּימְהִי אֲרֵי הוּא יִעְבַּר קֳדָם עַמָּא הָדֵין וְהוּא יַחְסֵין יָתְהוֹן יָת אַרְעָא דְּתִחְזֵי.

ומר יהושע ושדדה ואידה פאנה יעבר בין ידי האולי אלקום וינחלהם אלבלד אלד֗י תראה.

וַמֻר יַהֻשֻׁוע וַשַׁדִּדהֻ וַאִידהֻ פַאִנַּהֻ יַעבֻּרֻ בַּיְןַ יַדַיִּ הַאֻלַאאִ אלּקַוְם וַהֻוַ יַנחֻלֻהֻם אַלּבַּלַדַ אַלַּדִ׳י תַּרַאהֻ

Καὶ ἔντειλαι Ἰησοῖ καὶ κατίσχυσον αὐτὸν καὶ παρακάλεσον αὐτόν, ὅτι οὗτος διαβήσεται πρὸ προσώπου τοῦ λαοῦ τούτου, καὶ αὐτὸς κατακληρονομήσει αὐτοῖς τὴν γῆν, ἣν ἑώρακας.

כט וַנֵּ֣שֶׁב בַּגָּ֔יְא מ֖וּל בֵּ֥ית פְּעֽוֹר׃

וִיתֵיבְנָא בְּחִלְּתָא לָקֳבֵיל בֵּית פְּעוֹר.

ת֗ם ג֗לסנא פי אלואד ממא ילי בית פעור:

תֻ׳םַּ גַלַסנַא פִי דַ׳לִךַּ אַלּוַאדִי מִמַּא יַלִיְ בַּיְתַּ פַעֻור

καὶ ἐνεκαθήμεθα ἐν νάπῃ σύνεγγυς οἴκου Φογωρ.

פרק דתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וְעַתָּ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁמַ֤ע אֶל־הַֽחֻקִּים֙ וְאֶל־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְלַמֵּ֥ד אֶתְכֶ֖ם לַעֲשׂ֑וֹת לְמַ֣עַן תִּֽחְי֗וּ וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר יְיָ֛ אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתֵיכֶ֖ם נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃

וּכְעַן יִשְׂרָאֵל שְׁמַע לִקְיָמַיָּא וּלְדִינַיָּא דַּאֲנָא מַלֵּיף יָתְכוֹן לְמֶעֱבַד בְּדִיל דְּתֵיחוֹן וְתֵיעֲלוּן וְתֵירְתוּן יָת אַרְעָא דַּייָ אֱלָהָא דַּאֲבָהָתְכוֹן יָהֵיב לְכוֹן.

ואלאן יא אסראיל אסמע אלרסום ואלאחכאם אלד֗י אנא מעלמכםאנא מעלמכם] אללה (בהשפעת הפסוק הבא) מעמכם ב לתעמלו בהא לכי תחיו ותדכ֗לו פתחוזו אלבלד אלד֗י אללה אלאה אבאיכם מעטיכם.

אַלּאַןַ יַאִיסרַאאִיל אסמַע אַלרֻּסֻומַ וַאלּאַחכַּאם אַלַּתִי אַנַא מֻעַלִמֻכֻּם לִתַּעמַלֻוא בִּהַא לִכַּיְ תַּחיַוַא וַתַּדכֻ׳לֻוא פַתַּחֻוזֻוא אַלּבַּלַדַ אַלַּדִ׳י אַללָּהֻ אִלָהֻ אַבַּאאכֻּם מֻעטִיכֻּם

Καὶ νῦν, Ισραηλ, ἄκουε τῶν δικαιωμάτων καὶ τῶν κριμάτων, ὅσα ἐγὼ διδάσκω ὑμᾶς σήμερον ποιεῖν, ἵνα ζῆτε καὶ πολυπλασιασθῆτε καὶ εἰσελθόντες κληρονομήσητε τὴν γῆν, ἣν κύριος ὁ θεὸς τῶν πατέρων ὑμῶν δίδωσιν ὑμῖν.

ב לֹ֣א תֹסִ֗פוּ עַל־הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ לִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֺת֙ יְיָ֣ אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶֽם׃

לָא תֵיסְפוּן עַל פִּתְגָמָא דַּאֲנָא מְפַקֵּיד יָתְכוֹן וְלָא תִמְנְעוּן מִנֵּיהּ לְמִטַּר יָת פִּקּוֹדַיָּא דַּייָ אֱלָהֲכוֹן דַּאֲנָא מְפַקֵּיד יָתְכוֹן.

לאלא] ולא ב תזידו שיא עלי מא אמרכם בה ולא תנקצו מנה ואחפט֗ו וצאיא אללה רבכם אלתי אנא אמרכם אליוםאליום] - ב.

לַא תַּזִידֻו שַׁיְאַ עַלַי׳ מַא אמֻרֻכֻּם בִּהִ וַלַא תֻנַקִּצֻוא מִנהֻ בַּלִ אחפַטֻ׳וא וַצַאִיא אַללָּהִ רַבִּכֻּם אַלַּדִ׳י אַנַא אמֻרֻכֻּם

οὐ προσθήσετε πρὸς τὸ ῥῆμα, ὃ ἐγὼ ἐντέλλομαι ὑμῖν, καὶ οὐκ ἀφελεῖτε ἀπ’ αὐτοῦ· φυλάσσεσθε τὰς ἐντολὰς κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν, ὅσα ἐγὼ ἐντέλλομαι ὑμῖν σήμερον.

ג עֵֽינֵיכֶם֙ הָֽרֹא֔וֹת אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יְיָ֖ בְּבַ֣עַל פְּע֑וֹר כִּ֣י כׇל־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הָלַךְ֙ אַחֲרֵ֣י בַֽעַל־פְּע֔וֹר הִשְׁמִיד֛וֹ יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּֽךָ׃

עֵינֵיכוֹן חֲזַאָה יָת דַּעֲבַד יְיָ בְּפָלְחֵי בַעְלָא פְעוֹר אֲרֵי כָל גּוּבְרָא דְּהַלֵּיךְ בָּתַר בַּעְלָא פְעוֹר שֵׁיצְיֵיהּ יְיָ אֱלָהָךְ מִבֵּינָךְ.

מכאן שוב מכ״י סנקט פטרבורג.עיונכם ראת ג֗מיע מא צנע אללה בפעור אלצנם אן כל רג֗ל אתבעה אנפד֗ה אללה רבך מן בינך.

וַעֻיֻונֻכֻּם קַד רַאת גַמִיעַ מַא צַנַעַ אַללָּהֻ בִּפַאעֻורַ אַלצַּנַם אִןַ כֻּלַּ רַגֻלֵ אִתַּבַּעַהֻ אַנפַדַ׳הֻ אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם מִן בַּיְנִכֻּם

οἱ ὀφθαλμοὶ ὑμῶν ἑωράκασιν πάντα, ὅσα ἐποίησεν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν τῷ Βεελφεγωρ, ὅτι πᾶς ἄνθρωπος, ὅστις ἐπορεύθη ὀπίσω Βεελφεγωρ, ἐξέτριψεν αὐτὸν κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ἐξ ὑμῶν·

ד וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּיְיָ֖ אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃

וְאַתּוּן דְּאִדְּבֵיקְתּוּן בְּדַחְלְתָא דַּייָ אֱלָהֲכוֹן קַיָּימִין כּוּלְּכוֹן יוֹמָא דֵין.

ואנתם אללאזמו אללה רבכם כלכם אחיא אליום.

וַאַנתֻם אַללַּאזִמֻוןַ בִּטַאעַתִ אללָּהִ רַבִּכֻּם כֻּלֻּכֻּם אַחיַאאַ אַלּיַוְםַ

ὑμεῖς δὲ οἱ προσκείμενοι κυρίῳ τῷ θεῷ ὑμῶν ζῆτε πάντες ἐν τῇ σήμερον.

ה רְאֵ֣ה ׀ לִמַּ֣דְתִּי אֶתְכֶ֗ם חֻקִּים֙ וּמִשְׁפָּטִ֔ים כַּאֲשֶׁ֥ר צִוַּ֖נִי יְיָ֣ אֱלֹהָ֑י לַעֲשׂ֣וֹת כֵּ֔ן בְּקֶ֣רֶב הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם בָּאִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃

חֲזוֹ דְּאַלֵּיפִית יָתְכוֹן קְיָמִין וְדִינִין כְּמָא דְּפַקְּדַנִי יְיָ אֱלָהִי לְמֶעֱבַד כֵּן בְּגוֹ אַרְעָא דְּאַתּוּן עָאלִין לְתַמָּן לְמֵירְתַהּ.

אנט֗רו קד עלמתכם רסומא ואחכאמא כמא אמרני אללה רבי לתצנעוהא פי אלבלד אלד֗י אנתם צאירון אליה לתחוזוה.

אנטֻ׳רֻוא קַד עַלַמתֻכֻּם רֻסֻומַא וַאַחכַּאמַא כַּמַא אַמַרַנִי אַללָּהֻ רַבִּי לִתַּצנַעֻוהַא פִי אלּבַּלַדִאַלַּדִ׳י אַנתֻם צַאאִרֻוןַ אִלַיְהִ לִתַּחֻוזֻוהֻ

ἴδετε δέδειχα ὑμῖν δικαιώματα καὶ κρίσεις, καθὰ ἐνετείλατό μοι κύριος, ποιῆσαι οὕτως ἐν τῇ γῇ, εἰς ἣν ὑμεῖς εἰσπορεύεσθε ἐκεῖ κληρονομεῖν αὐτήν·

ו וּשְׁמַרְתֶּם֮ וַעֲשִׂיתֶם֒ כִּ֣י הִ֤וא חׇכְמַתְכֶם֙ וּבִ֣ינַתְכֶ֔ם לְעֵינֵ֖י הָעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֣ר יִשְׁמְע֗וּן אֵ֚ת כׇּל־הַחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָמְר֗וּ רַ֚ק עַם־חָכָ֣ם וְנָב֔וֹן הַגּ֥וֹי הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה׃

וְתִטְּרוּן וְתַעְבְּדוּן אֲרֵי הִיא חָכְמַתְכוֹן וְסוּכְלְתָנוּתְכוֹן לְעֵינֵי עַמְמַיָּא דְּיִשְׁמְעוּן יָת כָּל קְיָמַיָּא הָאִלֵּין וְיֵימְרוּן לְחוֹד עַם חַכִּים וְסוּכְלְתָן עַמָּא רַבָּא הָדֵין.

פאחפט֗והא ואעמלו בהא פאנהא חכמתכם ופהמכם בחצ֗רה אלאמם אד֗א הם סמעו הד֗ה אלרסום יקולון יקינא אן הד֗א אלקביל אלכביר שעב חכים פהם.

פַאחפַטֻ׳והַא וַאעמַלֻוא בִּהַא לִאַנַּהַא חִכּמַתֻכֻּם וַפַהמֻכֻּם בִּחַצ׳רַתִ אלאֻמַם אִד׳ אִן סַמִעֻוא הַדִ׳הִ אלרֻּסֻום יַקֻולֻוןַ יַקִינַא אַןַּ הַדַ׳א אַלּקַבִּילַ אַלּכַּבִּירַ שַׁעבֹּ חַכִּיםֹ פַהִיםֹ

καὶ φυλάξεσθε καὶ ποιήσετε, ὅτι αὕτη ἡ σοφία ὑμῶν καὶ ἡ σύνεσις ἐναντίον πάντων τῶν ἐθνῶν, ὅσοι ἐὰν ἀκούσωσιν πάντα τὰ δικαιώματα ταῦτα καὶ ἐροῦσιν Ἰδοὺ λαὸς σοφὸς καὶ ἐπιστήμων τὸ ἔθνος τὸ μέγα τοῦτο.

ז כִּ֚י מִי־ג֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים קְרֹבִ֣ים אֵלָ֑יו כַּיְיָ֣ אֱלֹהֵ֔ינוּ בְּכׇל־קׇרְאֵ֖נוּ אֵלָֽיו׃

אֲרֵי מַאן עַם רַב דְּלֵיהּ אֱלָהּ קָרִיב לֵיהּ לְקַבָּלָא צְלוֹתֵיהּ בְּעִדָּן עָקְתֵיהּ כַּייָ אֱלָהַנָא בְּכָל עִדָּן דַּאֲנַחְנָא מְצַלַּן קֳדָמוֹהִי.

אנה אית אמה כבירה להא אלה קריב אליהא כאללה רבנא פי כל וקת נדעוה.

לִאַנַּהַא הִי אֻמַתֹ כַּבִּירַתֹ לַהַא אִלַהֹ קַרִיבֹּ מִנהַא כַּאללַהֻ רַבֻּנַא מַתַּי׳ דַעַוְנַאהֻ

ὅτι ποῖον ἔθνος μέγα, ᾧ ἐστιν αὐτῷ θεὸς ἐγγίζων αὐτοῖς ὡς κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν ἐν πᾶσιν, οἷς ἐὰν αὐτὸν ἐπικαλεσώμεθα;

ח וּמִי֙ גּ֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר־ל֛וֹ חֻקִּ֥ים וּמִשְׁפָּטִ֖ים צַדִּיקִ֑ם כְּכֹל֙ הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃

וּמַן עַם רַב דְּלֵיהּ קְיָמִין וְדִינִין קַשִּׁיטִין כְּכֹל אוֹרָיְתָא הָדָא דַּאֲנָא יָהֵיב קֳדָמֵיכוֹן יוֹמָא דֵין.

ואית אמה כבירה להא רסום ואחכאם עאדלה כג֗מיע הד֗ה אלתוראה אלתי אנא תאליהא עליכם אליום.

וַאִיתֻהַא אֻמַתֹ כַּבִּירַתֹ לַהַא רֻּסֻוםֹ וַאַחכַּאםֹ עַאדִלַתֹ כַּגַמִיעִ הַדִ׳הִ אלתַּורַאתִ אַלַּתִי אַנַא תַּאלִיהַא עַלַיְכֻּם אַלּיַוְםַ

καὶ ποῖον ἔθνος μέγα, ᾧ ἐστιν αὐτῷ δικαιώματα καὶ κρίματα δίκαια κατὰ πάντα τὸν νόμον τοῦτον, ὃν ἐγὼ δίδωμι ἐνώπιον ὑμῶν σήμερον;

ט רַ֡ק הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֩ וּשְׁמֹ֨ר נַפְשְׁךָ֜ מְאֹ֗ד פֶּן־תִּשְׁכַּ֨ח אֶת־הַדְּבָרִ֜ים אֲשֶׁר־רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ וּפֶן־יָס֙וּרוּ֙ מִלְּבָ֣בְךָ֔ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ וְהוֹדַעְתָּ֥ם לְבָנֶ֖יךָ וְלִבְנֵ֥י בָנֶֽיךָ׃

לְחוֹד אִסְתְּמַר לָךְ וְטַר נַפְשָׁךְ לַחְדָּא דִּלְמָא תִתְנְשֵׁי יָת פִּתְגָמַיָּא דַּחֲזַאָה עֵינָךְ וְדִלְמָא יִעְדּוֹן מִלִּבָּךְ כֹּל יוֹמֵי חַיָּיךְ וּתְהוֹדְעִנּוּן לִבְנָךְ וְלִבְנֵי בְנָךְ.

וכ֗אצה אחתרז ואחפט֗ נפסך ג֗דא כילא תנסא אלכלאם אלד֗י ראתה עינאך ולא יזול מן קלבך טול איאם חיאתך בל ערפה לאבנך ואבן אבנך.

וַכַ׳אצַּתַּ אִחתַּרִז וַאחפַט׳ נַפסַךַּ גִדַּא כַּיְ לַא תַּנסַי׳ אלּכַּלַאםַ אַלַּדִ׳י רַאתהֻ עַיְנַאךַּ וַלַא יַזֻולֻ מִן קַלבִּךַּ טֻולַ אִיאםַ חַיַאתִךַּ בַּל עַרִּפהַא לִאבּנִךַּ וַאבּןִ אִבּנִךַּ

πρόσεχε σεαυτῷ καὶ φύλαξον τὴν ψυχήν σου σφόδρα, μὴ ἐπιλάθῃ πάντας τοὺς λόγους, οὓς ἑωράκασιν οἱ ὀφθαλμοί σου· καὶ μὴ ἀποστήτωσαν ἀπὸ τῆς καρδίας σου πάσας τὰς ἡμέρας τῆς ζωῆς σου, καὶ συμβιβάσεις τοὺς υἱούς σου καὶ τοὺς υἱοὺς τῶν υἱῶν σου

י י֗וֹם אֲשֶׁ֨ר עָמַ֜דְתָּ לִפְנֵ֨י יְיָ֣ אֱלֹהֶ֘יךָ֮ בְּחֹרֵב֒ בֶּאֱמֹ֨ר יְיָ֜ אֵלַ֗י הַקְהֶל־לִי֙ אֶת־הָעָ֔ם וְאַשְׁמִעֵ֖ם אֶת־דְּבָרָ֑י אֲשֶׁ֨ר יִלְמְד֜וּן לְיִרְאָ֣ה אֹתִ֗י כׇּל־הַיָּמִים֙ אֲשֶׁ֨ר הֵ֤ם חַיִּים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה וְאֶת־בְּנֵיהֶ֖ם יְלַמֵּדֽוּן׃

יוֹמָא דְּקַמְתָּא קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בְּחוֹרֵב כַּד אֲמַר יְיָ לִי כְּנוֹשׁ קֳדָמַי יָת עַמָּא וְאַשְׁמְעִנּוּן יָת פִּתְגָמָי דְּיֵילְפוּן לְמִדְחַל קֳדָמַי כָּל יוֹמַיָּא דְּאִנּוּן קַיָּימִין עַל אַרְעָא וְיָת בְּנֵיהוֹן יַלְּפוּן.

פי יום וקפת בין ידי אללה רבך ענד חוריב חין קאל אללה לי אג֗מע לי אלקום חתי אסמעהם כלאמי לכי יתעלמו אן יכ֗אפוני טול אלאיאם אלד֗ין הם מקימון עלי אלארץ֗ ויעלמו בניהם.

פִי יַוְםִ וַקַפתַּ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ רַבִּךַּ עִנדַ חֻרַיְבַּ חִיןַ קַאלַ אַללָּהֻ לִי אִגמַע לִי אַלּקַוְם חַתַּי׳ אִסמִעַהֻם כַּלַאמִי לִכַּיְ יַתַּעַלַמֻוא אַן יַכַ׳אפֻונִי טֻולַ אַלּאִיאםִ אַלַּתִי פִיהַא הֻם מֻקִימֻוןַ אַחיַאאַ עַלַי׳ אלּאַרץִ׳ וַיֻעַלִמֻוןַ אַבּנַאאַהֻם

ἡμέραν, ἣν ἔστητε ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν ἐν Χωρηβ τῇ ἡμέρᾳ τῆς ἐκκλησίας, ὅτε εἶπεν κύριος πρός με Ἐκκλησίασον πρός με τὸν λαόν, καὶ ἀκουσάτωσαν τὰ ῥήματά μου, ὅπως μάθωσιν φοβεῖσθαί με πάσας τὰς ἡμέρας, ἃς αὐτοὶ ζῶσιν ἐπὶ τῆς γῆς, καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτῶν διδάξωσιν.

יא וַתִּקְרְב֥וּן וַתַּֽעַמְד֖וּן תַּ֣חַת הָהָ֑ר וְהָהָ֞ר בֹּעֵ֤ר בָּאֵשׁ֙ עַד־לֵ֣ב הַשָּׁמַ֔יִם חֹ֖שֶׁךְ עָנָ֥ן וַעֲרָפֶֽל׃

וּקְרֵיבְתּוּן וְקַמְתּוּן בְּשִׁפּוֹלֵי טוּרָא וְטוּרָא בָּעַר בְּאִישָׁתָא עַד צֵית שְׁמַיָּא חֲשׁוֹכָא עֲנָנָא וַאֲמִטְּתָא.

פתקדמתם ווקפתם אספל אלג֗בל ואלג֗בל משתעל באלנאר אלי כבד אלסמא יחיט בה סואד אלג֗ים ואלצ֗באב.

וַתַּקַדַּמתֻם וַוַקַפתֻם אַספַלַ אַלגַבַּלִ וַהֻוַ יַשׁתַּעִלֻ בִּאלנַּארִ אִלַי׳ כַּבּדִ אלסַּמַאאִ יַחִיטֻ בִּהִ סַוַאדַ אַלגַ׳יְםִ וַאלצַּ׳בַּאבִּ

καὶ προσήλθετε καὶ ἔστητε ὑπὸ τὸ ὄρος, καὶ τὸ ὄρος ἐκαίετο πυρὶ ἕως τοῦ οὐρανοῦ, σκότος, γνόφος, θύελλα, φωνὴ μεγάλη.

יב וַיְדַבֵּ֧ר יְיָ֛ אֲלֵיכֶ֖ם מִתּ֣וֹךְ הָאֵ֑שׁ ק֤וֹל דְּבָרִים֙ אַתֶּ֣ם שֹׁמְעִ֔ים וּתְמוּנָ֛ה אֵינְכֶ֥ם רֹאִ֖ים זוּלָתִ֥י קֽוֹל׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִמְּכוֹן מִגּוֹ אִישָׁתָא קָל פִּתְגָמִין אַתּוּן שָׁמְעִין וּדְמוּ לֵיתֵיכוֹן חָזַן אֱלָהֵין קָלָא.

פכלמכם אללה מן לדן אלנאר פכנתם סאמעין אלכלאם ושבהא לם תרו סוי אלצות פקט.

וַכַּלַמַכֻּם אַללָּהֻ מִן לַדֻןִ אלנַּארִ פַכֻּנתֻם סַאמִעִיןַ אלכַּלַאם וַשַׁבַּהַא לַם תַּרֻוא סִוַי׳ אַלצַּוְתַּ פַקַט

καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς ὑμᾶς ἐκ μέσου τοῦ πυρός· φωνὴν ῥημάτων ὑμεῖς ἠκούσατε καὶ ὁμοίωμα οὐκ εἴδετε, ἀλλ’ ἢ φωνήν·

יג וַיַּגֵּ֨ד לָכֶ֜ם אֶת־בְּרִית֗וֹ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה אֶתְכֶם֙ לַעֲשׂ֔וֹת עֲשֶׂ֖רֶת הַדְּבָרִ֑ים וַֽיִּכְתְּבֵ֔ם עַל־שְׁנֵ֖י לֻח֥וֹת אֲבָנִֽים׃

וְחַוִּי לְכוֹן יָת קְיָמֵיהּ דְּפַקֵּיד יָתְכוֹן לְמֶעֱבַד עֶשְׂרָא פִתְגָמִין וּכְתַבִנּוּן עַל תְּרֵין לוּחֵי אַבְנַיָּא.

ואכ֗ברכם בעהדה אלד֗י אמרכם אן תעמלו בה והי אלעשרה כלמאת וכתבהא עלי לוחי אלחג֗ארה.

וַאַכ׳בַּרַכֻּם בִּעַהדִהִ אַלַּדִ׳י אַמַרַכֻּם אַן תַּעמַלֻוא בִּהִ עַשׁרַ אַלּכַּלִמַאתִ וַכַּתַּבַּהַא עַלַי׳ לַוְחַי אַלּחִגַּארַתִ

καὶ ἀνήγγειλεν ὑμῖν τὴν διαθήκην αὐτοῦ, ἣν ἐνετείλατο ὑμῖν ποιεῖν, τὰ δέκα ῥήματα, καὶ ἔγραψεν αὐτὰ ἐπὶ δύο πλάκας λιθίνας.

יד וְאֹתִ֞י צִוָּ֤ה יְיָ֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לְלַמֵּ֣ד אֶתְכֶ֔ם חֻקִּ֖ים וּמִשְׁפָּטִ֑ים לַעֲשֹׂתְכֶ֣ם אֹתָ֔ם בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃

וְיָתִי פַּקֵּיד יְיָ בְּעִדָּנָא הַהוּא לְאַלָּפָא יָתְכוֹן קְיָמִין וְדִינִין לְמֶעֱבַדְכוֹן יָתְהוֹן בְּאַרְעָא דְּאַתּוּן עָבְרִין לְתַמָּן לְמֵירְתַהּ.

ואמרני אללה פי ד֗לך אלוקת באן אעלמכם רסומא ואחכאמא תעמלו בה פי אלבלד אלתי אנתם צאירון אליה לתחוזוה.

וַאַמַרַנִי פִי דַ׳לִךַּ אַלּוַקתִ בִּאַן אֻעַלִמַכֻּם רֻסֻומַא וַאַחכַּאמַא אעמַלֻוהַא פִי אלּבַּלַדִ אלּדִ׳י אַנתֻם גַּאאִזֻוןַ אִלַיְהִ לִתַּחֻוזֻוהֻ

καὶ ἐμοὶ ἐνετείλατο κύριος ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ διδάξαι ὑμᾶς δικαιώματα καὶ κρίσεις ποιεῖν αὐτὰ ὑμᾶς ἐπὶ τῆς γῆς, εἰς ἣν ὑμεῖς εἰσπορεύεσθε ἐκεῖ κληρονομεῖν αὐτήν.

טו וְנִשְׁמַרְתֶּ֥ם מְאֹ֖ד לְנַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם כִּ֣י לֹ֤א רְאִיתֶם֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה בְּי֗וֹם דִּבֶּ֨ר יְיָ֧ אֲלֵיכֶ֛ם בְּחֹרֵ֖ב מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ׃

וְתִסְתַּמְרוּן לַחְדָּא לְנַפְשָׁתְכוֹן אֲרֵי לָא חֲזֵיתוֹן כָּל דְּמוּ בְּיוֹמָא דְּמַלֵּיל יְיָ עִמְּכוֹן בְּחוֹרֵב מִגּוֹ אִישָׁתָא.

פאחד֗רו ג֗דא עלי אנפסכם פאנכם לם תרו שבהא פי יום כ֗אטבכם אללה פי חריב מן וסט אלנאר.

פַאחדַ׳רֻוא גִדַּא עַלַי׳ נֻפֻוסִכֻּם פַאנַּכֻּם לַם תַּרֻוא שֻׁבּהַתַּ פִי יַוםִ כַ׳אטַבַּכֻּם אַללָּהֻ פִי חֻרַיְבַּ מִן וַסַטִ אלנַּארִ

καὶ φυλάξεσθε σφόδρα τὰς ψυχὰς ὑμῶν, ὅτι οὐκ εἴδετε ὁμοίωμα ἐν τῇ ἡμέρᾳ, ᾗ ἐλάλησεν κύριος πρὸς ὑμᾶς ἐν Χωρηβ ἐν τῷ ὄρει ἐκ μέσου τοῦ πυρός.

טז פֶּ֨ן־תַּשְׁחִת֔וּן וַעֲשִׂיתֶ֥ם לָכֶ֛ם פֶּ֖סֶל תְּמוּנַ֣ת כׇּל־סָ֑מֶל תַּבְנִ֥ית זָכָ֖ר א֥וֹ נְקֵבָֽה׃

דִּלְמָא תְחַבְּלוּן וְתַעְבְּדוּן לְכוֹן צֵילֶם דְּמוּת כָּל צוּרָא דְּמוּת דְּכַר אוֹ נוּקְבָּא.

כלא תהלכון פתצנעו לכם פסלא עלי שכל כל שכ֗ץ מן ד֗כר או אנתי.

לִכַּיְ לַא תַּהלַכֻּוא פַתַּצנַעֻוןַ לַכֻּם פַסַלַא עַלַי׳ שַׁכּלִ כֻּלִּ שַׁכ׳ץֵ מִן דַ׳כַּרֵ אַוְ אֻנתַּ׳י׳

μὴ ἀνομήσητε καὶ ποιήσητε ὑμῖν ἑαυτοῖς γλυπτὸν ὁμοίωμα, πᾶσαν εἰκόνα, ὁμοίωμα ἀρσενικοῦ ἢ θηλυκοῦ,

יז תַּבְנִ֕ית כׇּל־בְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בָּאָ֑רֶץ תַּבְנִית֙ כׇּל־צִפּ֣וֹר כָּנָ֔ף אֲשֶׁ֥ר תָּע֖וּף בַּשָּׁמָֽיִם׃

דְּמוּת כָּל בְּעִירָא דִּבְאַרְעָא דְּמוּת כָּל צִפַּר גַּפָּא דְּפָרַח בְּאַוֵּיר רְקִיעַ שְׁמַיָּא.

או שכל מן בהאים אלארץ֗ או שכל מן אלטאיר ד֗ו ג֗נאח אלד֗י יטיר פי אלסמא.

אַוְ שַׁכּלֵ מִן בַּהִימַתִ אלּאַרץִ׳ אַוְ שַׁכּלֵ מִן טַיְרֵ דִ׳י גַנַאחֵ אַלַּדִ׳י יַטִירֻ פִי אַלסַּמַאאִ

ὁμοίωμα παντὸς κτήνους τῶν ὄντων ἐπὶ τῆς γῆς, ὁμοίωμα παντὸς ὀρνέου πτερωτοῦ, ὃ πέταται ὑπὸ τὸν οὐρανόν,

יח תַּבְנִ֕ית כׇּל־רֹמֵ֖שׂ בָּאֲדָמָ֑ה תַּבְנִ֛ית כׇּל־דָּגָ֥ה אֲשֶׁר־בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃

דְּמוּת כָּל רִחְשָׁא דִּבְאַרְעָא דְּמוּת כָּל נוּנֵי דִּבְמַיָּא מִלְּרַע לְאַרְעָא.

או שכל ממא ידב עלי אלארץ֗ או שכל מן אלסמך אלד֗י פי אלמא תחת אלארץ֗.

אַוְ שַׁכּלֵ מִמַּא יַדֻבֻּ עַלַי׳ אלּאַרץִ׳ אַוְ שַׁכּלֵ מִןַ אלסַּמַךִּ אלּדִ׳י פִי אלּמַאאִ תַּחתַּ אַלּאַרץִ׳

ὁμοίωμα παντὸς ἑρπετοῦ, ὃ ἕρπει ἐπὶ τῆς γῆς, ὁμοίωμα παντὸς ἰχθύος, ὅσα ἐστὶν ἐν τοῖς ὕδασιν ὑποκάτω τῆς γῆς.

יט וּפֶן־תִּשָּׂ֨א עֵינֶ֜יךָ הַשָּׁמַ֗יְמָה וְֽ֠רָאִ֠יתָ אֶת־הַשֶּׁ֨מֶשׁ וְאֶת־הַיָּרֵ֜חַ וְאֶת־הַכּֽוֹכָבִ֗ים כֹּ֚ל צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְנִדַּחְתָּ֛ וְהִשְׁתַּחֲוִ֥יתָ לָהֶ֖ם וַעֲבַדְתָּ֑ם אֲשֶׁ֨ר חָלַ֜ק יְיָ֤ אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֹתָ֔ם לְכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּ֖חַת כׇּל־הַשָּׁמָֽיִם׃

וְדִלְמָא תִזְקוֹף עֵינָךְ לִשְׁמַיָּא וְתִחְזֵי יָת שִׁמְשָׁא וְיָת סֵיהֲרָא וְיָת כּוֹכְבַיָּא כֹּל חֵילֵי שְׁמַיָּא וְתִטְעֵי וְתִסְגּוֹד לְהוֹן וְתִפְלְחִנִּין דְּזָמֵיןלא תרגם ״דפליג״, כיב״ע, כי לפי טהרת לשון ארמית שרש ״פלג״ מורה רק על התחלקות לחלקים (לשון ביאורי אונקלוס שעפטעל, וכן מתועד ב-CAL שכן הוראתה, ורק בסורית משמש בהוראה ׳לחלק למישהו׳) יְיָ אֱלָהָךְ יָתְהוֹן לְכֹל עַמְמַיָּא תְּחוֹת כָּל שְׁמַיָּא.

וכילא תרפע עיניך אלי אלסמא פתנט֗ר אלשמס ואלקמר ואלכואכב וג֗מיע נג֗ום אלסמא פתזול ותסג֗ד להא ותעבדהא אלד֗י בת֗ נורהא אללה רבך לג֗מיע אלשעוב אלד֗ין תחת ג֗מיע אלסמא.

וַלִכַּיְ לַא תַּרפַעַ עַיְנַיְךַּ אִלַי׳ אַלסַּמַאאִ וַתַּנטֻ׳רַ אַלשַּׁמסַ וַאלקַמַרַ וַאלּכַּוַאכִּבַּ וַסַאאִרַ נֻגּוּםִ אלסַּמַאאִ וַתַּזֻולֻ וַתַּסגִדֻ לַהַא וַתַּעבֻּדֻהַא תִלךַּ אַלַּתִי בַּתַּ׳ נֻורַהַא אַללָּהֻ רַבֻּךַּ לִגַמִיעִ אלשֻּׁעֻובַּ אַלַּתִי תַּחתַּ גַמִיעִ אלסַּמַאאִ

καὶ μὴ ἀναβλέψας εἰς τὸν οὐρανὸν καὶ ἰδὼν τὸν ἥλιον καὶ τὴν σελήνην καὶ τοὺς ἀστέρας καὶ πάντα τὸν κόσμον τοῦ οὐρανοῦ πλανηθεὶς προσκυνήσῃς αὐτοῖς καὶ λατρεύσῃς αὐτοῖς, ἃ ἀπένειμεν κύριος ὁ θεός σου αὐτὰ πᾶσιν τοῖς ἔθνεσιν τοῖς ὑποκάτω τοῦ οὐρανοῦ.

כ וְאֶתְכֶם֙ לָקַ֣ח יְיָ֔ וַיּוֹצִ֥א אֶתְכֶ֛ם מִכּ֥וּר הַבַּרְזֶ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם לִהְי֥וֹת ל֛וֹ לְעַ֥ם נַחֲלָ֖ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

וְיָתְכוֹן קָרֵיב יְיָ לְדַחְלְתֵיהּ וְאַפֵּיק יָתְכוֹן מִכּוּרָא דְּבַרְזְלָא מִמִּצְרָיִם לְמִהְוֵי לֵיהּ לְעַם אַחְסָנָא כְּיוֹמָא הָדֵין.

ואנתם אצטפאכם אללה ואכ֗רג֗כם מן שביה בכור אלחדיד מן מצר לתכונו לה שעב צפוה כהד֗אכהד֗א] בהד֗א א אליום.

וַאַנתֻם אצטַפַאכֻּם אַללָּהֻ וַאַכ׳רַגַכֻּם מִן שֻׁבּהִ כֻּורִ אלּחַדִידִמִן מִצרַ לִתַּכֻּונֻוא לַהֻ שַׁעבַּא צַפוַתַּ כַּהַדַ׳א אַלּיַוםִ

ὑμᾶς δὲ ἔλαβεν ὁ θεὸς καὶ ἐξήγαγεν ὑμᾶς ἐκ τῆς καμίνου τῆς σιδηρᾶς ἐξ Αἰγύπτου εἶναι αὐτῷ λαὸν ἔγκληρον ὡς ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ.

כא וַֽיְיָ֥ הִתְאַנַּף־בִּ֖י עַל־דִּבְרֵיכֶ֑ם וַיִּשָּׁבַ֗ע לְבִלְתִּ֤י עׇבְרִי֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן וּלְבִלְתִּי־בֹא֙ אֶל־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁר֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃

וּמִן קֳדָם יְיָ הֲוָה רְגַז עֲלַי עַל פִּתְגָמֵיכוֹן וְקַיֵּים בְּדִיל דְּלָא לְמִעְבְּרִי יָת יַרְדְּנָא וּבְדִיל דְּלָא לְמֵיעַל לְאַרְעָא טָבְתָא דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ אַחְסָנָא.

ואד֗ קד וג֗ד אללהאללה] - א עליי בסבבכם וקסם לילאלילא] אלא א אעבר אלארדן ולא אדכ֗ל אלבלד אלג֗יד אלד֗י יעטיכה אללה רבך נחלה.

וַאִד׳ קַד וַגַדַ אַללָּהֻ עַלַי בִּסַבַּבִּכֻּם וַאַקסַםַ לִאַלַּא אַעבֻּרַ אַלּאַרדֻןַ וַלִכַּיְ לַא אַדכֻ׳לַ אַלּבַּלַדַ אַלגַיִּדַ אַלַּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מֻעטִיךַּ נַחלַתַּ

καὶ κύριος ἐθυμώθη μοι περὶ τῶν λεγομένων ὑφ’ ὑμῶν καὶ ὤμοσεν ἵνα μὴ διαβῶ τὸν Ιορδάνην τοῦτον καὶ ἵνα μὴ εἰσέλθω εἰς τὴν γῆν, ἣν κύριος ὁ θεὸς δίδωσίν σοι ἐν κλήρῳ·

כב כִּ֣י אָנֹכִ֥י מֵת֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֵינֶ֥נִּי עֹבֵ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן וְאַתֶּם֙ עֹֽבְרִ֔ים וִֽירִשְׁתֶּ֕ם אֶת־הָאָ֥רֶץ הַטּוֹבָ֖ה הַזֹּֽאת׃

אֲרֵי אֲנָא מָאִית בְּאַרְעָא הָדָא לֵית אֲנָא עָבַר יָת יַרְדְּנָא וְאַתּוּן עָבְרִין וְתֵירְתוּן יָת אַרְעָא טָבְתָא הָדָא.

ואנא מאית פי הד֗א אלבלד לא אעבר אלארדן ואנתם עאברוה פתחוזון ד֗לך אלבלד אלג֗יד.

וַאַנַא מַאאִתֹּ פִי הַדַ׳א אַלּבַּלַדִ לַא אַעבֻּרֻ אַלּאַרדֻןַ וַאַנתֻם עַאבִּרֻוהֻ פַתַּחֻוזֻוןַ דַ׳לִךַּ אַלּבַּלַדַ אַלגַיִּדַ

ἐγὼ γὰρ ἀποθνῄσκω ἐν τῇ γῇ ταύτῃ καὶ οὐ διαβαίνω τὸν Ιορδάνην τοῦτον, ὑμεῖς δὲ διαβαίνετε καὶ κληρονομήσετε τὴν γῆν τὴν ἀγαθὴν ταύτην.

כג הִשָּׁמְר֣וּ לָכֶ֗ם פֶּֽן־תִּשְׁכְּחוּ֙ אֶת־בְּרִ֤ית יְיָ֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖ת עִמָּכֶ֑ם וַעֲשִׂיתֶ֨ם לָכֶ֥ם פֶּ֙סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל אֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְיָ֥ אֱלֹהֶֽיךָ׃

אִסְתְּמַרוּ לְכוֹן דִּלְמָא תִתְנְשׁוּן יָת קְיָמָא דַּייָ אֱלָהֲכוֹן דִּגְזַר עִמְּכוֹן וְתַעְבְּדוּן לְכוֹן צֵילֶם דְּמוּת כּוֹלָא דְּפַקְּדָךְ יְיָ אֱלָהָךְ.

פאחד֗רו אן תנסו עהד אללה רבכם אלד֗י עהדה מעכם פתצנעו לכם פסלא שבהא לכל מא נהאך ענה אללה רבך.

חַאדַ׳רֻוא אַן תַּנסֻוא עַהדַ אַללָּהִ רַבִּכֻּם אַלַּדִ׳י עַהַדַהֻ מַעַכֻּם פַתַּצנַעֻוןַ לַכֻּם פַסַלַא שִׁבּהַ כֻּלִּ מַא נַהַאךַּ עַנהֻ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ

προσέχετε ὑμεῖς, μὴ ἐπιλάθησθε τὴν διαθήκην κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν, ἣν διέθετο πρὸς ὑμᾶς, καὶ ποιήσητε ὑμῖν ἑαυτοῖς γλυπτὸν ὁμοίωμα πάντων, ὧν συνέταξεν κύριος ὁ θεός σου·

כד כִּ֚י יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ אֵ֥שׁ אֹכְלָ֖ה ה֑וּא אֵ֖ל קַנָּֽא׃

אֲרֵי יְיָ אֱלָהָךְ מֵימְרֵיהּ אִישָׁא אָכְלָא הוּא אֵל קַנָּא.

לאן עקאב אללה רבך נאר אכלה הו אלטאיק אלמעאקב.

לִאַןַ עִקַאבֻּ אַללָּהִ רַבִּךַּ נַארֹ אכִּלַתֹ הֻוַ אַלטַאאִקֻ אַלּמֻעַאקִבֻּ

ὅτι κύριος ὁ θεός σου πῦρ καταναλίσκον ἐστίν, θεὸς ζηλωτής.

כה כִּֽי־תוֹלִ֤יד בָּנִים֙ וּבְנֵ֣י בָנִ֔ים וְנוֹשַׁנְתֶּ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְהִשְׁחַתֶּ֗ם וַעֲשִׂ֤יתֶם פֶּ֙סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל וַעֲשִׂיתֶ֥ם הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְיָ־אֱלֹהֶ֖יךָ לְהַכְעִיסֽוֹ׃

אֲרֵי תֵילְדוּן בְּנִין וּבְנֵי בְנִין וְתִתְעַתְּקוּן בְּאַרְעָא וּתְחַבְּלוּן וְתַעְבְּדוּן צֵילֶם דְּמוּת כּוֹלָא וְתַעְבְּדוּן דְּבִישׁ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ לְאַרְגָּזָא קֳדָמוֹהִי.

ואד֗א אולדתם בנינא ובני אלבנין ועתקתם פי אלבלאד פאפסדתם באן עמלתם פסלא מן כל שבה ופעלתם אלשר בין אללה רבכם ואסכ֗טתמוה.

אִדַ׳א אַוְלַדתֻם בַּנִינַא וַבַּנִי בַּנִיןֵ וַאַעתַּקתֻם פִי אלּבַּלַדִ פַאפסַדתֻם בִּאַן עַמִלתֻם לַכֻּם פַסַלַא מִן כֻּלִּ שַׁבַּהַתֵ ופַעַלתֻם אַלשַׁרַּ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ רַבִּכִּם אַסכַ׳טתַּמֻוהֻ

Ἐὰν δὲ γεννήσῃς υἱοὺς καὶ υἱοὺς τῶν υἱῶν σου καὶ χρονίσητε ἐπὶ τῆς γῆς καὶ ἀνομήσητε καὶ ποιήσητε γλυπτὸν ὁμοίωμα παντὸς καὶ ποιήσητε τὰ πονηρὰ ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν παροργίσαι αὐτόν,

כו הַעִידֹ֩תִי֩ בָכֶ֨ם הַיּ֜וֹם אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ כִּֽי־אָבֹ֣ד תֹּאבֵדוּן֮ מַהֵר֒ מֵעַ֣ל הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ לֹֽא־תַאֲרִיכֻ֤ן יָמִים֙ עָלֶ֔יהָ כִּ֥י הִשָּׁמֵ֖ד תִּשָּׁמֵדֽוּן׃

אַסְהֵידִית בְּכוֹן יוֹמָא דֵּין יָת שְׁמַיָּא וְיָת אַרְעָא אֲרֵי מֵיבָד תֵּיבְדוּן בִּפְרִיעַ מֵעַל אַרְעָא דְּאַתּוּן עָבְרִין יָת יַרְדְּנָא לְתַמָּן לְמֵירְתַהּ לָא תֵירְכוּן יוֹמִין עֲלַהּ אֲרֵי אִשְׁתֵּיצָאָה תִשְׁתֵּיצוֹן.

קד אשהדת עליכם מן אליום אלסמא ואלארץ֗ אנכם תבידון סריעא מן אלבלד אלד֗י אנתם עאברון אלארדן אליה לתחוזוה ולא תטול מדתכם פיה בל אנפאד֗א תנפד֗ון.

קַד אַשׁהַדתֻ עַלַיְכֻּם אַלּיַום אַלסַּמַוַאתִ וַאלּאַץִ׳ אִנַּכֻּם סַתֻבַּאדֻוןַ סַרִיעַא עַןִ אלּבַּלַדִאַלַּדִ׳י אַנתֻם עַאבִּרֻוןַ אלאַרדֻןַ לִתַּחֻוזֻוהֻ וַלַא תַּטֻולַ מֻדַּתֻכֻּם פִיהִ בַּל אִנפַאדַ׳א תֻנפַד׳וּןַ

διαμαρτύρομαι ὑμῖν σήμερον τόν τε οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν ὅτι ἀπωλείᾳ ἀπολεῖσθε ἀπὸ τῆς γῆς, εἰς ἣν ὑμεῖς διαβαίνετε τὸν Ιορδάνην ἐκεῖ κληρονομῆσαι αὐτήν· οὐχὶ πολυχρονιεῖτε ἡμέρας ἐπ’ αὐτῆς, ἀλλ’ ἢ ἐκτριβῇ ἐκτριβήσεσθε.

כז וְהֵפִ֧יץ יְיָ֛ אֶתְכֶ֖ם בָּעַמִּ֑ים וְנִשְׁאַרְתֶּם֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר בַּגּוֹיִ֕ם אֲשֶׁ֨ר יְנַהֵ֧ג יְיָ֛ אֶתְכֶ֖ם שָֽׁמָּה׃

וִיבַדַּר יְיָ יָתְכוֹן בֵּינֵיאפשר ש׳בעמים׳ תרגם ׳ביני עממיא׳ ו״בגוים״ תרגם ׳בעממיא׳ בסתם, כי הפיזור הוא בין כמה עמים, ונמצא כל קבוצה וקבוצה היא מתי מספר עִם עַם גלותה. ולהלן דברים כ״ח:ס״ד ׳וֶהֱפִיצְךָ י״י בְּכָל־הָעַמִּים׳ תרגם ׳בְכֹל׳, משום שהכתוב כבר מורה על פיזור וחילוק לכלל העמים, שהוא שם קיבוצי. והשוו ביאורי אונקלוס. עַמְמַיָּא וְתִשְׁתְּאַרוּן עַם דְּמִנְיָן בְּעַמְמַיָּא דִּידַבַּר יְיָ יָתְכוֹן לְתַמָּן.

ויבדדכם אללה פי מא בין אלאמאם ותבקון רהטא ד֗א אחצא פימא בין אלאמם אלד֗ין יסוקכם אללה אלי ת֗ם.

וַיֻבַּדִּדֻכֻּם פִימַא בַּיְןַ אלאֻמַםִ וַתַּבּקֻוןַ רַהטַא דַ׳א אִחצַאאֵ פִימַא בַּיְןַ אלאֻמַםִ אַלַּתִי יַסֻוקֻכֻּם אַללָּהֻ אִלַי׳ תַּ׳םַ

καὶ διασπερεῖ κύριος ὑμᾶς ἐν πᾶσιν τοῖς ἔθνεσιν καὶ καταλειφθήσεσθε ὀλίγοι ἀριθμῷ ἐν τοῖς ἔθνεσιν, εἰς οὓς εἰσάξει κύριος ὑμᾶς ἐκεῖ.

כח וַעֲבַדְתֶּם־שָׁ֣ם אֱלֹהִ֔ים מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֣י אָדָ֑ם עֵ֣ץ וָאֶ֔בֶן אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִרְאוּן֙ וְלֹ֣א יִשְׁמְע֔וּן וְלֹ֥א יֹֽאכְל֖וּן וְלֹ֥א יְרִיחֻֽן׃

וְתִפְלְחוּן תַּמָּן לְעַמְמַיָּא פָלְחֵי טָעֲוָתָא עוֹבָד יְדֵי אֲנָשָׁא אָעָא וְאַבְנָא דְּלָא חָזַן וְלָא שָׁמְעִין וְלָא אָכְלִין וְלָא מְרִיחִין.

ותכ֗דמון ת֗ם אלהה מן צנעה אידי אלנאס מן כ֗שב וחג֗ר מא לא תבצר ולא תסמע ולא תאכל ולא תשתם.

וַתַּכ׳דֻמֻוןַ תַּ׳םַ מַעבּוּדַאתֵ מִן צִנַאעַתִ אִיאדִי אלנַּאסִ מִן כַ׳שַׁבֵּ וַחַגַרֵ מַא לַם תֻבּצִר וַלַא תַּסמַעֻ וַלַא תַּאכֻּלַ וַלַא תַּשׁתַּם

καὶ λατρεύσετε ἐκεῖ θεοῖς ἑτέροις, ἔργοις χειρῶν ἀνθρώπων, ξύλοις καὶ λίθοις, οἳ οὐκ ὄψονται οὐδὲ μὴ ἀκούσωσιν οὔτε μὴ φάγωσιν οὔτε μὴ ὀσφρανθῶσιν.

כט וּבִקַּשְׁתֶּ֥ם מִשָּׁ֛ם אֶת־יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ וּמָצָ֑אתָ כִּ֣י תִדְרְשֶׁ֔נּוּ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃

וְתִתְבְּעוּן מִתַּמָּן יָת דַּחְלְתָא דַּייָ אֱלָהָךְ וְתַשְׁכַּח אֲרֵי תִבְעֵי מִן קֳדָמוֹהִי בְּכָל לִבָּךְ וּבְכָל נַפְשָׁךְ.

פאטלבו מן ת֗ם אללה רבך תג֗דה ואלתמסה מכ֗לצא בכל קלבך ונפסך.

וַתַּטלֻבּוּןַ מִן תַּ׳םַ אַללַהַ רַבַּכֻּם וַתַּגִדֻונַהֻ אִד׳ תַּלתַּמִסֻהֻ מֻכ׳לִצַא בִּכֻּלִ קַלבִּךַּ וַנַפסִךַּ

καὶ ζητήσετε ἐκεῖ κύριον τὸν θεὸν ὑμῶν καὶ εὑρήσετε, ὅταν ἐκζητήσητε αὐτὸν ἐξ ὅλης τῆς καρδίας σου καὶ ἐξ ὅλης τῆς ψυχῆς σου ἐν τῇ θλίψει σου·

ל בַּצַּ֣ר לְךָ֔ וּמְצָא֕וּךָ כֹּ֖ל הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה בְּאַחֲרִית֙ הַיָּמִ֔ים וְשַׁבְתָּ֙ עַד־יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ וְשָׁמַעְתָּ֖ בְּקֹלֽוֹ׃

כַּד תֵּיעוֹק לָךְ וְיַשְׁכְּחוּנָּךְ כֹּל פִּתְגָמַיָּא הָאִלֵּין בְּסוֹף יוֹמַיָּא וּתְתוּב לְדַחְלְתָא דַּייָ אֱלָהָךְ וּתְקַבֵּיל לְמֵימְרֵיהּ.

ואד֗א צ֗אק בך ונאלך ג֗מיע הד֗ה אלאמור פפי אכ֗ר תלך אלאיאם תב אלי אללה ואקבל אמורה.

וַאִדַ׳א צַ׳אקַ בִּךַּ וַנַאלַתּךַּ גַמִיעֻ הַדִ׳הִ אלּאַמֻורִ פִי אכִ׳רִ אלּאִיאם פַתֻבּ אִלַי׳ אַללָּהִ רַבִּךַּ וַאקבַּל אַמרַהֻ

καὶ εὑρήσουσίν σε πάντες οἱ λόγοι οὗτοι ἐπ’ ἐσχάτῳ τῶν ἡμερῶν, καὶ ἐπιστραφήσῃ πρὸς κύριον τὸν θεόν σου καὶ εἰσακούσῃ τῆς φωνῆς αὐτοῦ·

לא כִּ֣י אֵ֤ל רַחוּם֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֣א יַשְׁחִיתֶ֑ךָ וְלֹ֤א יִשְׁכַּח֙ אֶת־בְּרִ֣ית אֲבֹתֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לָהֶֽם׃

אֲרֵי אֱלָהָא רַחְמָנָא יְיָ אֱלָהָךְ לָא יִשְׁבְּקִנָּךְ וְלָא יְחַבְּלִנָּךְ וְלָא יִתְנְשֵׁי יָת קְיָמָא דַּאֲבָהָתָךְ דְּקַיֵּים לְהוֹן.

לאן אללה רבך טאיק רחים לא יכ֗ליך ולא יהלכך ולא ינסא עהד אבאיך אלד֗י קסם בה להם.

לִאַןַ אללַהַ רַבַּךַּ טַאאִקֹ רַחֻוםֹ לַא יֻכַ׳לִיךַּ וַלַא יַתּרֻכֻּךַּ וַלַא יַנסַי׳ עַהדַ אַבַּאאךַּ אַלַּדִ׳י קַסַםַ בִּהִ לַהֻם

ὅτι θεὸς οἰκτίρμων κύριος ὁ θεός σου, οὐκ ἐγκαταλείψει σε οὐδὲ μὴ ἐκτρίψει σε, οὐκ ἐπιλήσεται τὴν διαθήκην τῶν πατέρων σου, ἣν ὤμοσεν αὐτοῖς.

לב כִּ֣י שְׁאַל־נָא֩ לְיָמִ֨ים רִֽאשֹׁנִ֜ים אֲשֶׁר־הָי֣וּ לְפָנֶ֗יךָ לְמִן־הַיּוֹם֙ אֲשֶׁר֩ בָּרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אָדָם֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וּלְמִקְצֵ֥ה הַשָּׁמַ֖יִם וְעַד־קְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם הֲנִֽהְיָ֗ה כַּדָּבָ֤ר הַגָּדוֹל֙ הַזֶּ֔ה א֖וֹ הֲנִשְׁמַ֥ע כָּמֹֽהוּ׃

אֲרֵי שְׁאַל כְּעַן לְיוֹמַיָּא קַדְמָאֵי דַּהֲווֹ קֳדָמָךְ לְמִן יוֹמָא דִּבְרָא יְיָ אָדָםבאונקלוס אדם (בניגוד ל׳אנש׳) הוא (רק) שם פרטי לאדם הראשון. וזהו המקום היחיד אחרי בראשית פרק ו׳ שמופיע השם באונקלוס. עַל אַרְעָא וּלְמִסְּיָפֵי שְׁמַיָּא וְעַד סְיָפֵי שְׁמַיָּא הַהֲוָה כְּפִתְגָמָא רַבָּא הָדֵין אוֹ הֲאִשְׁתְּמַע דִּכְוָתֵיהּ.

ואלאן פסל ען אלאיאם אלאואיל אלתי סלפת מן קבלך מן יום כ֗אלק אללה אדם עלי אלארץ֗ ומן טרף אלסמא אלי טרפה הל כאן קט מת֗ל הד֗א אלאמר אלעט֗ים או סמע מת֗לה.

וַאלּאַןַ פַאסאַל עַןִ אלּאִיאםִ אלּאַוַאאִלִ אַלַּתִי סַלַפַתּ מִן קַבּלִךַּ מִן יַוְםִ כַ׳לַקַ אַללָּהֻ אָדַםַ עַלַי׳ אלּאַרץִ׳ וַמִן טַרַפִ אלסַּמַאאִ אִלַי׳ טַרַפִהַא הַל כַּאןַ קַט מִת׳לֻ הַדַ׳א אַלּאַמרֻ אַלּעַטִ׳ים אַוְ סֻמִעַ מִת׳לַהֻ

ἐπερωτήσατε ἡμέρας προτέρας τὰς γενομένας προτέρας σου ἀπὸ τῆς ἡμέρας, ἧς ἔκτισεν ὁ θεὸς ἄνθρωπον ἐπὶ τῆς γῆς, καὶ ἐπὶ τὸ ἄκρον τοῦ οὐρανοῦ ἕως ἄκρου τοῦ οὐρανοῦ, εἰ γέγονεν κατὰ τὸ ῥῆμα τὸ μέγα τοῦτο, εἰ ἤκουσται τοιοῦτο·

לג הֲשָׁ֣מַֽע עָם֩ ק֨וֹל אֱלֹהִ֜ים מְדַבֵּ֧ר מִתּוֹךְ־הָאֵ֛שׁ כַּאֲשֶׁר־שָׁמַ֥עְתָּ אַתָּ֖ה וַיֶּֽחִי׃

הַשְׁמַע עַמָּא קָל מֵימְרָא דַּייָ מְמַלֵּיל מִגּוֹ אִישָׁתָא כְּמָא דִּשְׁמַעְתָּא אַתְּ וְאִתְקַיַּים.

והל סמעת אמה צות אללה מכלמהא מן דאכ֗ל אלנאר כמא סמעת אנת פעאשת.

הַל סַמִעַתּ אֻמַתֹ צַוְתַּ אַללָּהִ מֻכַּלִמֻהַא מִן וַסַטִ אלנַּארִ כַּמַא סַמִעתַּ אַנתַּ פַעַאשַׁתּ

εἰ ἀκήκοεν ἔθνος φωνὴν θεοῦ ζῶντος λαλοῦντος ἐκ μέσου τοῦ πυρός, ὃν τρόπον ἀκήκοας σὺ καὶ ἔζησας·

לד א֣וֹ ׀ הֲנִסָּ֣ה אֱלֹהִ֗ים לָ֠ב֠וֹא לָקַ֨חַת ל֣וֹ גוֹי֮ מִקֶּ֣רֶב גּוֹי֒ בְּמַסֹּת֩ בְּאֹתֹ֨ת וּבְמוֹפְתִ֜ים וּבְמִלְחָמָ֗ה וּבְיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבִזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבְמוֹרָאִ֖ים גְּדֹלִ֑ים כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֨ה לָכֶ֜ם יְיָ֧ אֱלֹהֵיכֶ֛ם בְּמִצְרַ֖יִם לְעֵינֶֽיךָ׃

אוֹ נִסִּין עֲבַד יְיָ לְאִתְגְּלָאָה לְמִפְרַק לֵיהּ עַם מִגּוֹ עַם בְּנִסִּין בְּאָתִין וּבְמוֹפְתִין וּבִקְרָבָא וּבְיַד תַּקִּיפָא וּבִדְרָעָא מְרָמְמָא וּבְחֶזְוָנִין רַבְרְבִין כְּכֹל דַּעֲבַד לְכוֹן יְיָ אֱלָהֲכוֹן בְּמִצְרַיִם לְעֵינֵיכוֹן.

או רפע אללה עלמא באן ט֗הר פתכ֗לץ לה אמה מן בין אכ֗רי באעלאם ואיאת ובראהין ומלחמה ויד שדידה וד֗ראע ממדודה ומכ֗אוף כבירה כמא צנע לכם אללה רבכם במצר בחצ֗רתכם.

אַוְ רַפַעַ אַללָּהֻ לַהֻ עַלַמַא בִּאַן טַ׳הַרַ פַתַּכ׳לִצֻ לַהֻ אֻמַתֹ מִן בַּיְןִ אֻכ׳רַי׳ בִּאַעלַאמֵ וַאִיאתֵ וַבַּרַאהִיןַ וַמַלחַמַתֵ וַיַדֵ שַׁדִידַתֵ וַדִ׳רַאעֵ מַמדֻודַתֵ ומַכַ׳אוףַ עַטִ׳ימַתֵ כַּמַא צַנַעַ לַכֻּם אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם בִּמִצרַ בִּחַצ׳רַתִכֻּם

εἰ ἐπείρασεν ὁ θεὸς εἰσελθὼν λαβεῖν ἑαυτῷ ἔθνος ἐκ μέσου ἔθνους ἐν πειρασμῷ καὶ ἐν σημείοις καὶ ἐν τέρασιν καὶ ἐν πολέμῳ καὶ ἐν χειρὶ κραταιᾷ καὶ ἐν βραχίονι ὑψηλῷ καὶ ἐν ὁράμασιν μεγάλοις κατὰ πάντα, ὅσα ἐποίησεν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν ἐν Αἰγύπτῳ ἐνώπιόν σου βλέποντος·

לה אַתָּה֙ הׇרְאֵ֣תָ לָדַ֔עַת כִּ֥י יְיָ֖ ה֣וּא הָאֱלֹהִ֑ים אֵ֥ין ע֖וֹד מִלְּבַדּֽוֹ׃

אַתְּ אִתַּחְזִיתָא לְמִדַּע אֲרֵי יְיָ הוּא אֱלֹהִים לֵית עוֹד בָּר מִנֵּיהּ.

פאנת יג֗ב עליך אן תעלם אן אללה הו אלאלה לא גירה ולא סואה.

פַאנתַּ יַגִבֻּ עַלַיְךַּ אַן תַּעלַם אַןַ אללַהַ הֻוַ אַלּאִלַהֻ לַא גַ׳יְרַהֻ וַלַא סִוַאהֻ

ὥστε εἰδῆσαί σε ὅτι κύριος ὁ θεός σου, οὗτος θεός ἐστιν, καὶ οὐκ ἔστιν ἔτι πλὴν αὐτοῦ.

לו מִן־הַשָּׁמַ֛יִם הִשְׁמִֽיעֲךָ֥ אֶת־קֹל֖וֹ לְיַסְּרֶ֑ךָּ וְעַל־הָאָ֗רֶץ הֶרְאֲךָ֙ אֶת־אִשּׁ֣וֹ הַגְּדוֹלָ֔ה וּדְבָרָ֥יו שָׁמַ֖עְתָּ מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ׃

מִן שְׁמַיּא אַשְׁמְעָךְ יָת קָל מֵימְרֵיהּ לְאַלָּפוּתָךְ וְעַל אַרְעָא אַחְזְיָךְ יָת אִישָׁתֵיהּ רַבְּתָא וּפִתְגָמוֹהִי שְׁמַעְתָּא מִגּוֹ אִישָׁתָא.

ומן אלסמא אסמעך צותה ליודבך ועלי אלארץ֗ אוראך נארה אלעט֗ימה וסמעת כלאמה מן דאכ֗להא.

מִןַ אלסַּמַאאִ אַסמַעַךַּ צַוְתַּהֻ לִיֻאַדִּבַּךַּ וַעַלַי׳ אלּאַרץִ׳ אַרַאךַּ נַארַהֻ אַלּעַטִ׳ימַתַּ וסַמִעתַּ כַּלַאמַהֻ מִן דַאכִ׳לִהַא

ἐκ τοῦ οὐρανοῦ ἀκουστὴ ἐγένετο ἡ φωνὴ αὐτοῦ παιδεῦσαί σε, καὶ ἐπὶ τῆς γῆς ἔδειξέν σοι τὸ πῦρ αὐτοῦ τὸ μέγα, καὶ τὰ ῥήματα αὐτοῦ ἤκουσας ἐκ μέσου τοῦ πυρός.

לז וְתַ֗חַת כִּ֤י אָהַב֙ אֶת־אֲבֹתֶ֔יךָ וַיִּבְחַ֥ר בְּזַרְע֖וֹ אַחֲרָ֑יו וַיּוֹצִֽאֲךָ֧ בְּפָנָ֛יו בְּכֹח֥וֹ הַגָּדֹ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃

וּחְלָף אֲרֵי רְחֵים יָת אֲבָהָתָךְ וְאִתְרְעִי בִּבְנֵיהוֹן בָּתְרֵיהוֹן וְאַפְּקָךְ בְּמֵימְרֵיהּ בְּחֵילֵיהּ רַבָּא מִמִּצְרָיִם.

וד֗לך בעד מא אחב אבאיך ואכ֗תאר נסלהם מן בעדהם ואכ֗רג֗ך ברצ֗איה בקותה אלעט֗ימה מן מצר.

וַדַ׳לִךַּ בַּעדַ מַא אַחַבַּ אַבַּאאךַּ וַאכ׳תַּארַ נַסלַהֻם מִן בַּעדִהִם ואַכ׳רַגַךַּ בִּרִצַ׳אהֻ בִּקֻוַּתִּהִ אלּעַטִ׳ימַתִ מִן מִצרַ

διὰ τὸ ἀγαπῆσαι αὐτὸν τοὺς πατέρας σου καὶ ἐξελέξατο τὸ σπέρμα αὐτῶν μετ’ αὐτοὺς ὑμᾶς καὶ ἐξήγαγέν σε αὐτὸς ἐν τῇ ἰσχύι αὐτοῦ τῇ μεγάλῃ ἐξ Αἰγύπτου

לח לְהוֹרִ֗ישׁ גּוֹיִ֛ם גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ לַהֲבִֽיאֲךָ֗ לָֽתֶת־לְךָ֧ אֶת־אַרְצָ֛ם נַחֲלָ֖ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

לְתָרָכָא עַמְמִין רַבְרְבִין וְתַקִּיפִין מִנָּךְ מִן קֳדָמָךְ לְאַעָלוּתָךְ לְמִתַּן לָךְ יָת אֲרַעְהוֹן אַחְסָנָא כְּיוֹמָא הָדֵין.

ליקרץ֗ אממא אכבר ואעט֗ם מנך מן בין ידיך וידכ֗לך ויעטיך בלדהם נחלה כמא תרי אליום.

לִיַקַרִץַ׳ אֻמַמַא אַכּתַּ׳רַ וַאַעטַ׳םַ מִנךַּ מִן בַּיְןִ יַדַיְךַּ לִיֻדכִ׳לִךַּ לִיַעטִיַךַּ בַּלַדַהֻם נַחלַתַּ כַּמַא תַּרַי׳ אלּיַוְםַ

ἐξολεθρεῦσαι ἔθνη μεγάλα καὶ ἰσχυρότερά σου πρὸ προσώπου σου εἰσαγαγεῖν σε δοῦναί σοι τὴν γῆν αὐτῶν κληρονομεῖν, καθὼς ἔχεις σήμερον.

לט וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַהֲשֵׁבֹתָ֮ אֶל־לְבָבֶ֒ךָ֒ כִּ֤י יְיָ֙ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֽוֹד׃

וְתִדַּע יוֹמָא דֵין וְתָתִיב לְלִבָּךְ אֲרֵי יְיָ הוּא אֱלֹהִים דִּשְׁכִינְתֵיהּ בִּשְׁמַיָּא מִלְּעֵילָא וְשַׁלִּיט עַל אַרְעָא מִלְּרַע לֵית עוֹד.

פאעלם ד֗לך ורדדה פי קלבך אן אללה הו אלאלה פי אלסמואת אלעליא ואלארץ֗ אלספלי לא סואה.

פַאעלַם כַּדַ׳לִךַּ וַרַדִּדהֻ פִי קַלבִּךַּ אַןַ אללַהַ הֻוַ אַלּאִלַהֻ פִי אַלּסַּמַוַאתִ אלּעֻליַא וַאלּאַץִ׳ אַלסֻּפלַי׳ לַא סִוַאהֻ

καὶ γνώσῃ σήμερον καὶ ἐπιστραφήσῃ τῇ διανοίᾳ ὅτι κύριος ὁ θεός σου, οὗτος θεὸς ἐν τῷ οὐρανῷ ἄνω καὶ ἐπὶ τῆς γῆς κάτω, καὶ οὐκ ἔστιν ἔτι πλὴν αὐτοῦ·

מ וְשָׁמַרְתָּ֞ אֶת־חֻקָּ֣יו וְאֶת־מִצְוֺתָ֗יו אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ הַיּ֔וֹם אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וּלְבָנֶ֖יךָ אַחֲרֶ֑יךָ וּלְמַ֨עַן תַּאֲרִ֤יךְ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר יְיָ֧ אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃

וְתִטַּר יָת קְיָמוֹהִי וְיָת פִּקּוֹדוֹהִי דַּאֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ יוֹמָא דֵין דְּיִיטַב לָךְ וְלִבְנָךְ בָּתְרָךְ וּבְדִיל דְּתוֹרֵיךְ יוֹמִין עַל אַרְעָא דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ כָּל יוֹמַיָּא.

ואחפט֗ רסומה ווצאיאה אלתי אמרך בהא אליום לכי יכ֗אר לך ולבניך מן בעדך וכי תטול מדתך פי אלבלד אלד֗י אללה רבך מעטיך טול אלזמאן.

וַאחפַט׳ רֻסֻומַהֻ וַוַצַאִיאהֻ אַלַּתִי אַנַא אמֻרֻךַּ בִּהַא אַלּיַום לִכַּיְ יֻכַ׳ארַ לַךַּ וַלִבַּנִיךַּ מִן בַּעדִךַּ וַלִכַּיְ תַּטֻולַ מֻדַּתֻךַּ פִי אלּבַּלַדִ אלּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מֻעטִיךַּ כֻּלַּ אַלזַּמַאןִ

καὶ φυλάξῃ τὰ δικαιώματα αὐτοῦ καὶ τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ, ὅσας ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον, ἵνα εὖ σοι γένηται καὶ τοῖς υἱοῖς σου μετὰ σέ, ὅπως μακροήμεροι γένησθε ἐπὶ τῆς γῆς, ἧς κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι πάσας τὰς ἡμέρας.

מא אָ֣ז יַבְדִּ֤יל מֹשֶׁה֙ שָׁלֹ֣שׁ עָרִ֔ים בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִזְרְחָ֖ה שָֽׁמֶשׁ׃

בְּכֵין אַפְרֵישׁלשון עבר. מֹשֶׁה תְּלָת קִרְוִין בְּעִבְרָא דְּיַרְדְּנָא מַדְנַח שִׁמְשָׁא.

חיניד֗ אפרז מוסי ת֗לת֗ קרי פי ג֗אנב אלארדן אלשרקי.

חִינַאִדֵ׳ אַפרַזַ מֻושִׁה תַּ׳לַאתַּ׳תַּ קֻרַי׳ פִי גַּאנִבִּ אלּאַרדֻןִ אלשַּׁרקִי

Τότε ἀφώρισεν Μωϋσῆς τρεῖς πόλεις πέραν τοῦ Ιορδάνου ἀπὸ ἀνατολῶν ἡλίου

מב לָנֻ֨ס שָׁ֜מָּה רוֹצֵ֗חַ אֲשֶׁ֨ר יִרְצַ֤ח אֶת־רֵעֵ֙הוּ֙ בִּבְלִי־דַ֔עַת וְה֛וּא לֹא־שֹׂנֵ֥א ל֖וֹ מִתְּמֹ֣ל שִׁלְשֹׁ֑ם וְנָ֗ס אֶל־אַחַ֛ת מִן־הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖ל וָחָֽי׃

לְמִעְרַק לְתַמָּן קָטוֹלָא דְּיִקְטוֹל יָת חַבְרֵיהּ בְּלָא מַדְּעֵיהּ וְהוּא לָא שָׂנֵי לֵיהּ מֵאֶתְמָלִי וּמִדְּקַמּוֹהִי וְיִעְרוֹק לַחֲדָא מִן קִרְוַיָּא הָאִלֵּין וְיִתְקַיַּים.

ליהרב אליהא כל קאתל יקתל צאחבה בגיר קצד והו גיר שאן לה מן אמס ומן קבלה פיהרב אלי ואחדה מנהא פיחיא.

לִיַהרֻבַּ אִלַיְהַא כֻּלֻּ קַאתִלֵ יַקתֻלֻ צַאחִבַּהֻ בִּגַ׳יְרִ קַצדֵ וַהֻוַ גַ׳יְרֻ שַׁאנִאַ לַהֻ מִן אַמסִ וַמַא קַבּלַהֻ פַיַהרֻבֻּ אִלַי׳ וַאחִדַתֵ מִנהַא פַיַחיַא

φυγεῖν ἐκεῖ τὸν φονευτήν, ὃς ἂν φονεύσῃ τὸν πλησίον οὐκ εἰδὼς καὶ οὗτος οὐ μισῶν αὐτὸν πρὸ τῆς ἐχθὲς καὶ τρίτης, καὶ καταφεύξεται εἰς μίαν τῶν πόλεων τούτων καὶ ζήσεται·

מג אֶת־בֶּ֧צֶר בַּמִּדְבָּ֛ר בְּאֶ֥רֶץ הַמִּישֹׁ֖ר לָרֽאוּבֵנִ֑י וְאֶת־רָאמֹ֤ת בַּגִּלְעָד֙ לַגָּדִ֔י וְאֶת־גּוֹלָ֥ן בַּבָּשָׁ֖ן לַֽמְנַשִּֽׁי׃

יָת בֶּצֶר בְּמַדְבְּרָא בַּאֲרַע מֵישְׁרָא לְשֵׁיבֶט רְאוּבֵן וְיָת רָאמוֹת בַּגִּלְעָד לְשֵׁיבֶט גָּד וְיָת גּוֹלָן בְּמַתְנַן לְשִׁבְטָא דִּמְנַשֶּׁה.

פבאצר פי אלבלד אלסהל מן אלבריה מן בלד ראובן וראמות פי אלג֗רש מן בלד גד וגולאן פי אלבת֗ניה מן בלד מנשה.

בֻּצרַי׳ פִי אלּבַּרִּ פִי בַּלַדִ אלסַּהלִ מִן בַּלַדִ רַאֻובִּןַ וַרַמֻוְתֻ פִי גַרַשֵׁ מִן בַּלַדִ גַּאדַ וַגּוּלַאןֻ פִי אלּבַּתַּ׳נִיתִ מִן בַּלַדִ מִנַשִּׁה

τὴν Βοσορ ἐν τῇ ἐρήμῳ ἐν τῇ γῇ τῇ πεδινῇ τῷ Ρουβην καὶ τὴν Ραμωθ ἐν Γαλααδ τῷ Γαδδι καὶ τὴν Γαυλων ἐν Βασαν τῷ Μανασση.

מד וְזֹ֖את הַתּוֹרָ֑ה אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

וְדָא אוֹרָיְתָא דִּסְדַר מֹשֶׁה קֳדָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

והד֗ה אלשריעה אלתי תלאהא מוסי עלי בני אסראייל.

וַהַדִ׳הִ אלשַּׁרִיעַתֻ אַלַּתִי תַּלַאהַא מֻושִׁה בִּחַצ׳רַתִ בַּנִי יִסרַאאִיל

Οὗτος ὁ νόμος, ὃν παρέθετο Μωϋσῆς ἐνώπιον υἱῶν Ισραηλ·

מה אֵ֚לֶּה הָֽעֵדֹ֔ת וְהַֽחֻקִּ֖ים וְהַמִּשְׁפָּטִ֑ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם׃

אִלֵּין סָהִדְוָתָא וּקְיָמַיָּא וְדִינַיָּא דְּמַלֵּיל מֹשֶׁה עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִפַּקְהוֹן מִמִּצְרָיִם.

והד֗ה אלשואהד ואלרסום ואלאחכאם אלתי אמר בהא מוסי בני אסראייל אלכ֗ארג֗ין מן מצר.

וַהַדִ׳הִ אלשַּׁוַאהִדֻ וַאלרֻּסֻומֻ וַאלּאַחכַּאם אַלַּתִי אַמַרַ בִּהַא מֻושִׁה בַּנִי יִסרַאאִיל פִי כֻ׳רֻוגִהִם מִן מִצרַ

ταῦτα τὰ μαρτύρια καὶ τὰ δικαιώματα καὶ τὰ κρίματα, ὅσα ἐλάλησεν Μωϋσῆς τοῖς υἱοῖς Ισραηλ ἐν τῇ ἐρήμῳ ἐξελθόντων αὐτῶν ἐκ γῆς Αἰγύπτου

מו בְּעֵ֨בֶר הַיַּרְדֵּ֜ן בַּגַּ֗יְא מ֚וּל בֵּ֣ית פְּע֔וֹר בְּאֶ֗רֶץ סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּ֑וֹן אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֤ה מֹשֶׁה֙ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם׃

בִּעִבְרָא דְּיַרְדְּנָא בְּחִלְּתָא לָקֳבֵיל בֵּית פְּעוֹר בַּאֲרַע סִיחוֹן מַלְכָּא אֱמוֹרָאָה דְּיָתֵיב בְּחֶשְׁבּוֹן דִּמְחָא מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִפַּקְהוֹן מִמִּצְרָיִם.

פי ד֗אך ג֗אנב אלארדן פי אלואד מא ילי בית פעור פי בלד סיחון מלך אלאמוריין אלמקים פי חשבון אלתי קתלה מוסי ובני אסראיל פי כ֗רוג֗הם מן מצר.

פִי דַ׳לִךַּ גַּאנִבִּ אלּאַרדֻןִ פִי אלּוַאדִי מִמַּא יַלִי בַּיְתִ פַאעֻורַ פִי בַּלַדִ סִיחֻוןַ מַלִךִּ אלּאַמֻורִיִּין אַלּמֻקִיםִ פִי חַשׁבּוּןַ אַלַּדִ׳י קַתַּלַהֻ מֻושִׁה וַבַּנֻו יִסרַאאִיל פִי כֻ׳רֻוגִהִם מִן מִצרַ

ἐν τῷ πέραν τοῦ Ιορδάνου ἐν φάραγγι ἐγγὺς οἴκου Φογωρ ἐν γῇ Σηων βασιλέως τῶν Αμορραίων, ὃς κατῴκει ἐν Εσεβων, οὓς ἐπάταξεν Μωϋσῆς καὶ οἱ υἱοὶ Ισραηλ ἐξελθόντων αὐτῶν ἐκ γῆς Αἰγύπτου

מז וַיִּֽירְשׁ֨וּ אֶת־אַרְצ֜וֹ וְאֶת־אֶ֣רֶץ ׀ ע֣וֹג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֗ן שְׁנֵי֙ מַלְכֵ֣י הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִזְרַ֖ח שָֽׁמֶשׁ׃

וִירִיתוּ יָת אַרְעֵיהּ וְיָת אֲרַע עוֹג מַלְכָּא דְּמַתְנַן תְּרֵין מַלְכֵי אֶמוֹרָאָה דִּבְעִבְרָא דְּיַרְדְּנָא מַדְנַח שִׁמְשָׁא.

פחאזו בלדה ובלד עוג והו מלך אלבת֗ניה והמא מלכא אמוריין אלי ג֗אנב אלארדן אלשרקי.

פַחַאזֻוא בַּלַדַהֻ וַבַּלַדַ עֻוְגַ׳ מַלִךִּ אלּבַּתַּ׳נִיתִ וַהֻמַא מַלִכַּא אַלּאַמֻורִיִּין אַלַּדִ׳י פִי גַּאנִבִּ אלּאַרדֻןִ אלשַּׁרקִיִּ

καὶ ἐκληρονόμησαν τὴν γῆν αὐτοῦ καὶ τὴν γῆν Ωγ βασιλέως τῆς Βασαν, δύο βασιλέων τῶν Αμορραίων, οἳ ἦσαν πέραν τοῦ Ιορδάνου κατ’ ἀνατολὰς ἡλίου,

מח מֵעֲרֹעֵ֞ר אֲשֶׁ֨ר עַל־שְׂפַת־נַ֧חַל אַרְנֹ֛ן וְעַד־הַ֥ר שִׂיאֹ֖ן ה֥וּא חֶרְמֽוֹן׃

מֵעֲרוֹעֵר דְּעַל כֵּיף נַחְלָא דְּאַרְנוֹן וְעַד טוּרָא דְּשִׂיאוֹן הוּא חֶרְמוֹן.

מן ערער אלד֗י עלי שאט ואד ארנון ואלי ג֗בל שיאון הו חרמון.

מִן עַרֻוְעִרַ אַלַּדִ׳י עַלַי׳ שַׁטִ וַאדִי אַרנֻוןַ וַאִלַי׳ גַבַּלִ סִיאֻוןַ הֻוַ חִרמֻוןַ

ἀπὸ Αροηρ, ἥ ἐστιν ἐπὶ τοῦ χείλους χειμάρρου Αρνων, καὶ ἐπὶ τοῦ ὄρους τοῦ Σηων, ὅ ἐστιν Αερμων,

מט וְכׇל־הָ֨עֲרָבָ֜ה עֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ מִזְרָ֔חָה וְעַ֖ד יָ֣ם הָעֲרָבָ֑ה תַּ֖חַת אַשְׁדֹּ֥ת הַפִּסְגָּֽה׃

וְכָל מֵישְׁרָא עִבְרָא דְּיַרְדְּנָא מַדְנְחָא וְעַד יַמָּא דְּמֵישְׁרָא תְּחוֹת מַשְׁפַּךְ מֵירָמְתָא.

וג֗מיע אלגור ג֗אנב אלארדן אלשרקי אלי בחירה טבריה תחת מצב אלקלעה:

וַגַמִיעִ אלגַ׳ורִ פִי גַּאנִבִּ אלּאַרדֻןִ אלשַּׁרקִיִּ וַאִלַי׳ בֻּחַיְרַתִ טַבַּרִיַא תַּחתַּ מַצַבִּ אלּקַלעַתִ

πᾶσαν τὴν Αραβα πέραν τοῦ Ιορδάνου κατ’ ἀνατολὰς ἡλίου ὑπὸ Ασηδωθ τὴν λαξευτήν.

פרק התרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וַיִּקְרָ֣א מֹשֶׁה֮ אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵל֒ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם שְׁמַ֤ע יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־הַחֻקִּ֣ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י דֹּבֵ֥ר בְּאׇזְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם וּלְמַדְתֶּ֣ם אֹתָ֔ם וּשְׁמַרְתֶּ֖ם לַעֲשֹׂתָֽם׃

וּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל יִשְׂרָאֵל וַאֲמַר לְהוֹן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יָת קְיָמַיָּא וְיָת דִּינַיָּא דַּאֲנָא מְמַלֵּיל קֳדָמֵיכוֹן יוֹמָא דֵין וְתֵילְפוּן יָתְהוֹן וְתִטְּרוּן לְמֶעֱבַדְהוֹן.

ת֗ם דעא מוסי בג֗מיע אלאסראיל וקאל להם אסמעו אלרסום ואלאחכאם אלתי אנא אמרכם אליום לתעלמוהא ואחפט֗והא ואעמלו בהא.

תֻ׳םַּ דַעַא מֻושִׁה בִּגַמִיעִ אל יִסרַאאִיל וַקַאלַ לַהֻם אסמַעֻוא אַלרֻּסֻומַ וַאלּאַחכַּאםַ אַלַּתִי אַנַא אמֻרֻכֻּם אַלּיַום פַתַּעַלַמֻוהַא וַאחפַטֻ׳והַא וַאעמַלֻוא בִּהַא

Καὶ ἐκάλεσεν Μωϋσῆς πάντα Ισραηλ καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς Ἄκουε, Ισραηλ, τὰ δικαιώματα καὶ τὰ κρίματα, ὅσα ἐγὼ λαλῶ ἐν τοῖς ὠσὶν ὑμῶν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ, καὶ μαθήσεσθε αὐτὰ καὶ φυλάξεσθε ποιεῖν αὐτά.

ב יְיָ֣ אֱלֹהֵ֗ינוּ כָּרַ֥ת עִמָּ֛נוּ בְּרִ֖ית בְּחֹרֵֽב׃

יְיָ אֱלָהַנָא גְּזַר עִמַּנָא קְיָם בְּחוֹרֵב.

אן אללה רבנא עהד מענא עהד פי חרב.

אַללָּהֻ רַבֻּנַא עַהַדַ מַעַנַא עַהדַא פִי חֻרַיְבַּ

κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν διέθετο πρὸς ὑμᾶς διαθήκην ἐν Χωρηβ·

ג לֹ֣א אֶת־אֲבֹתֵ֔ינוּ כָּרַ֥ת יְיָ֖ אֶת־הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֑את כִּ֣י אִתָּ֔נוּ אֲנַ֨חְנוּ אֵ֥לֶּה פֹ֛ה הַיּ֖וֹם כֻּלָּ֥נוּ חַיִּֽים׃

לָא עִם אֲבָהָתַנָא גְּזַר יְיָ יָת קְיָמָא הָדֵין אֱלָהֵין עִמַּנָא אֲנַחְנָא אִלֵּין כָּא יוֹמָא דֵּין כּוּלַּנָא קַיָּימִין.

וליס מע אבאינא עהד ד֗לך אלעהדאבאינא עהד ד֗לך אלעהד] אבאינא פקט עאהד אללה ד֗לך א בכתיבת המעתיק השני (פסוק זה נכפל בהעתקת שני המעתיקים. ראה הערה בתחילת ספר דברים). אלא מענא איצ֗א ונחן האהנא אליום כלנא אחיא.

וַלַיְסַ מַעַ אַבַּאאנַא פַקַט עַהַדַ אַללָּהֻ דַ׳לִךַּ אַלּעַהדַ בַּל מַעַנַא אַיְצַ׳א וַנַחןֻ הַאהֻנַא כֻּלֻּנַא אַחיַאאֹ אַלּיַוְםַ

οὐχὶ τοῖς πατράσιν ὑμῶν διέθετο κύριος τὴν διαθήκην ταύτην, ἀλλ’ ἢ πρὸς ὑμᾶς, ὑμεῖς ὧδε πάντες ζῶντες σήμερον·

ד פָּנִ֣ים ׀ בְּפָנִ֗ים דִּבֶּ֨ר יְיָ֧ עִמָּכֶ֛ם בָּהָ֖ר מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ׃

מַמְלַל עִם מַמְלַל מַלֵּיל יְיָ עִמְּכוֹן בְּטוּרָא מִגּוֹ אִישָׁתָא.

וד֗לך אן שפאהא כלמכם אללה פי אלג֗בל מן וסט אלנאר.

וַדַ׳לִךַּ אַןַ שִׁפַאהַא כַּלַמַכֻּם אַללָּהֻ פִי אַלגַבַּלִ מִן וַסַטִ אלנַּארִ

Πρόσωπον κατὰ πρόσωπον ἐλάλησεν κύριος πρὸς ὑμᾶς ἐν τῷ ὄρει ἐκ μέσου τοῦ πυρός

ה אָ֠נֹכִ֠י עֹמֵ֨ד בֵּין־יְיָ֤ וּבֵֽינֵיכֶם֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לְהַגִּ֥יד לָכֶ֖ם אֶת־דְּבַ֣ר יְיָ֑ כִּ֤י יְרֵאתֶם֙ מִפְּנֵ֣י הָאֵ֔שׁ וְלֹֽא־עֲלִיתֶ֥ם בָּהָ֖ר לֵאמֹֽר׃

אֲנָא הֲוֵיתִי קָאֵים בֵּין מֵימְרָא דַּייָ וּבֵינֵיכוֹן בְּעִדָּנָא הַהוּא לְחַוָּאָה לְכוֹן יָת פִּתְגָמָא דַּייָ אֲרֵי דְּחֵילְתּוּן מִן קֳדָם אִישָׁתָא וְלָא סְלֵיקְתּוּן בְּטוּרָא לְמֵימַר.

ואנא קאים בין נור אללה ובניכם פי ד֗לך אלוקת אכ֗ברכם בכלאמה לאנכם כ֗פתם אלנאר ולם תצעדו אלג֗בל פקאל לכם.

וַאַנַא כֻּנתֻ קַאאִמַא בַּיְןַ נֻורִ אללָּהִ וַבַּיְנַכֻּם פִי דַ׳לִךַּ אַלּוַקתִ לִאֻכ׳בִּרַכֻּם בִּכַּלַאםִ אללָּהִ לִאַנַּכֻּם כֻ׳פתֻם אלנַּארַ וַלַם תַּצעַדֻו אַלגַבַּלַ פַקַאלַ לַכֻּם

Κἀγὼ εἱστήκειν ἀνὰ μέσον κυρίου καὶ ὑμῶν ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ ἀναγγεῖλαι ὑμῖν τὰ ῥήματα κυρίου, ὅτι ἐφοβήθητε ἀπὸ προσώπου τοῦ πυρὸς καὶ οὐκ ἀνέβητε εἰς τὸ ὄρος λέγων

ו אָֽנֹכִ֖י֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֑֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִ֑͏ֽים׃ ז לֹ֣א־יִהְיֶ֥͏ֽה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ͏ַ֗י׃

אֲנָא יְיָ אֱלָהָךְ דְּאַפֵּיקְתָּךְ מֵאַרְעָא דְּמִצְרַיִם מִבֵּית עַבְדוּתָאכן הוא תרגום ׳בית עבדים׳ בכל מקום. עיין ביאורי אונקלוס שמות כ׳:ב׳. לָא יִהְוֵי לָךְ אֱלָהּ אָחֳרָן בָּר מִנִּי.

אנא אללה רבך אלד֗י אכ֗רג֗תך מן בלד מצר מן בית אלעבודיה. בכ״י ס״פ ״לא יהיה לך...״ מחובר בפסוק אחד ל״לא תעשה לך פסל... ״ולשמרי מצותו״.לא יכון לך אלה אכ֗ר מן דוני.

אַנַא אַללַהַ רַבֻּךַּ אַלַּדִ׳י אַכ׳רַגתֻךַּ מִן בַּלַדִ מִצרַ מִן בַּיְתִ אלּעֻבּוּדִיתִ לַא יַכֻּוןֻ לַךַּ מַעבּוּדַא אכַ׳רַ מִן דֻונִי

Ἐγὼ κύριος ὁ θεός σου ὁ ἐξαγαγών σε ἐκ γῆς Αἰγύπτου ἐξ οἴκου δουλείας. Οὐκ ἔσονταί σοι θεοὶ ἕτεροι πρὸ προσώπου μου.

ח לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂ֨ה־לְךָ֥֣ פֶ֣֙סֶל֙ ׀ כׇּל־תְּמוּנָ֔֡ה אֲשֶׁ֤֣ר בַּשָּׁמַ֣֙יִם֙ ׀ מִמַּ֔֡עַל וַאֲשֶׁ֥ר֩ בָּאָ֖֨רֶץ מִתָּ֑͏ַ֜חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖֣יִם ׀ מִתַּ֥֣חַת לָאָֽ֗רֶץ׃

לָא תַעֲבֵיד לָךְ צֵילַם כָּל דְּמוּ דְּבִשְׁמַיָּא מִלְּעֵילָא וְדִבְאַרְעָא מִלְּרַע וְדִבְמַיָּא מִלְּרַע לְאַרְעָא.

ולא תצנע לך פסלא ולא מן כל שבה ממא פי אלסמא אלתי פוקך וממא פי אלארץ֗ אלתי תחתך וממא פי אלמא אלד֗י תחת אלארץ֗.

וַלַא תַּצנַע לַךַּ פַסַלַא וַלַא שֻׁבּהַתַּ מִמַּא פִי אַלסַּמַאאִ פִי אלּעֻלֻוִּ וַמִמַּא פִי אלּאַרץִ׳ פִי אלּאַספַלִ וַמִמַּא פִי אלּמַאאִ אלּדִ׳י תַּחתַּ אַלּאַרץִ׳

οὐ ποιήσεις σεαυτῷ εἴδωλον οὐδὲ παντὸς ὁμοίωμα, ὅσα ἐν τῷ οὐρανῷ ἄνω καὶ ὅσα ἐν τῇ γῇ κάτω καὶ ὅσα ἐν τοῖς ὕδασιν ὑποκάτω τῆς γῆς.

ט לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥֣ה לָהֶ֖ם֮ וְלֹ֣א תׇעׇבְדֵ֑ם֒ כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְיָ֤ אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽ֑י׃

לָא תִסְגּוֹד לְהוֹן וְלָא תִפְלְחִנִּין אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהָךְ אֵל קַנָּא מַסְעַר חוֹבֵי אֲבָהָן עַל בְּנִין מָרָדִין וְעַל דָּר תְּלִיתַאי וְעַל דָּר רְבִיעַאי לְשָׂנְאָי כַּד מַשְׁלְמִין בְּנַיָּא לְמִחְטֵי בָּתַר אֲבָהָתְהוֹן.

לא תסג֗ד להא ולא תעבדהא לאני אללה רבך אלטאיק אלמעאקב מטאלב בד֗נוב אלאבא מע אלבנין ואלת֗ואלת֗ ואלרואבע מן שאניי.

לַא תַּסגֻד לַהַא וַלַא תַּעבֻּדהַא לִאַנִּי אַללָּהֻ רַבֻּךַּ אַלטַאאִקֻ אַלּמֻעַאקִבֻּ מֻטַאלִבֹּ בִּדֻ׳נֻובִּ אַלּאַבַּאאִ מַעַ אַלּבַּנִיןַ ו אַלתַּ׳וַאלִתִ׳ וַאלרַּוַאבִּעִ לִשַׁאנִאִי

οὐ προσκυνήσεις αὐτοῖς οὐδὲ μὴ λατρεύσῃς αὐτοῖς, ὅτι ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεός σου, θεὸς ζηλωτὴς ἀποδιδοὺς ἁμαρτίας πατέρων ἐπὶ τέκνα ἐπὶ τρίτην καὶ τετάρτην γενεὰν τοῖς μισοῦσίν με

י וְעֹ֥֤שֶׂה חֶ֖֙סֶד֙ לַֽאֲלָפִ֑֔ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מצותו מִצְוֺתָֽי׃

וְעָבֵיד טֵיבוּ לְאַלְפֵי דָרִין לְרָחֲמַי וּלְנָטְרֵי פִּקּוֹדָי.

ומג֗אזי באלאחסאן לאלוף מן מחביי וחאפט֗י וצאיאי.

וַמֻגַּאזֵ בִּאלאִחסַאןִ לַאלוףֵ מִן מֻחִבִּי וַחַאפִטִ׳י וַצַאִיאִי

Καὶ ποιῶν ἔλεος εἰς χιλιάδας τοῖς ἀγαπῶσίν με καὶ τοῖς φυλάσσουσιν τὰ προστάγματά μου.

יא לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְיָ֔ אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃

לָא תֵימֵי בִּשְׁמָא דַּייָ אֱלָהָךְ לְמַגָּנָא אֲרֵי לָא יְזַכֵּי יְיָ יָת דְּיֵימֵי בִשְׁמֵיהּ לְשִׁקְרָאהשוו שמות כ׳:ז׳, ומפרשי אונקלוס שם..

ולא תחלף באסם אללה רבך זורא אן אללה לא יברי מן יחלף באסמה זורא.

לַא תַּחלִפ בִּאסםִ אללָּהִ רַבִּךַּ זֻורַא לִאַןַ אללַהַ לַא יֻבַּרִּאֻ מַן יַחלִפֻ בִּאסמִהִ זֻורַא

Οὐ λήμψῃ τὸ ὄνομα κυρίου τοῦ θεοῦ σου ἐπὶ ματαίῳ· οὐ γὰρ μὴ καθαρίσῃ κύριος τὸν λαμβάνοντα τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐπὶ ματαίῳ.

יב שָׁמ֛֣וֹר אֶת־י֥וֹם֩ הַשַּׁבָּ֖֨ת לְקַדְּשׁ֑֜וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖֣ ׀ יְיָ֥֣ אֱלֹהֶֽ֗יךָ׃

טַר יָת יוֹמָא דְּשַׁבְּתָא לְקַדָּשׁוּתֵיהּ כְּמָא דְּפַקְּדָךְ יְיָ אֱלָהָךְ.

בכ״י ס״פ ״שמור את יום... לעשות את יום השבת״ מופיע ביחד בפסוק אחד.אחפט֗ יום אלסבת וקדסה כמא אמר אללה רבך.

אִחפַט׳ יַוְםַ אַלסַּבּתִ וַקַדִּסהֻ כַּמַא אַמַרַךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ

φύλαξαι τὴν ἡμέραν τῶν σαββάτων ἁγιάζειν αὐτήν, ὃν τρόπον ἐνετείλατό σοι κύριος ὁ θεός σου.

יג שֵׁ֤֣שֶׁת יָמִ֣ים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד֮ וְעָשִׂ֖֣יתָ כׇּֿל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒׃

שִׁתָּא יוֹמִין תִּפְלַח וְתַעֲבֵיד כָּל עֲבִידְתָךְ.

סתה איאם תעמל ותצנע ג֗מיע צנאיעך.

סִתַּתֻ אִיאמֵ תַּעמַלֻ וַתַּצנַעֻ כֻּלַּ צִנַאעַתִךַּ

ἓξ ἡμέρας ἐργᾷ καὶ ποιήσεις πάντα τὰ ἔργα σου·

יד וְי֨וֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔֜י שַׁבָּ֖֣ת ׀ לַיְיָ֣ אֱלֹהֶ֑֗יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽ֑וֹךָ׃

וְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה שַׁבְּתָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ לָא תַעֲבֵיד כָּל עֲבִידָא אַתְּ וּבְרָךְ וּבְרַתָּךְ וְעַבְדָּךְ וְאַמְתָּךְ וְתוֹרָךְ וּחְמָרָךְ וְכָל בְּעִירָךְ וְגִיּוֹרָךְ דִּבְקִרְוָךְ בְּדִיל דִּינוּחַ עַבְדָּךְ וְאַמְתָּךְ כְּוָתָךְ.

ואליום אלסאבע סבת ללה רבך לא תעמל שיא מן אלצנאיע אנת ואבנך ואבנתך ועבדך ואמתך ות֗ורך וחמארך וסאיר בהאימך וצ֗יפך אלד֗י פי מחאלך לכי יסתריח עבדך ואמתך מת֗לך.

וַאליַוְםַ אַלסַּאבִּעִ סַבּתֹּ לִלָּהִ רַבִּךַּ לַא תַּעמַל שַׁיְאַ מִןַ אלצַּנַאאִעִ אַנתַּ וַאבּנֻךַּ וַאבּנַתֻךַּ וַעַבּדֻךַּ וַאַמַתֻךַּ וַתַּ׳וְרֻךַּ וַחִמַארֻךַּ וַסַאאִרֻ בַּהִימִךַּ וַצַ׳יְפֻךַּ אַלַּדִ׳י פִי מַחַלִךַּ לִכַּיְ יַסתַּרִיחַ עַבּדֻךַּ וַאַמַתֻךַּ מִת׳לֻךַּ

τῇ δὲ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ σάββατα κυρίῳ τῷ θεῷ σου, οὐ ποιήσεις ἐν αὐτῇ πᾶν ἔργον, σὺ καὶ οἱ υἱοί σου καὶ ἡ θυγάτηρ σου, ὁ παῖς σου καὶ ἡ παιδίσκη σου, ὁ βοῦς σου καὶ τὸ ὑποζύγιόν σου καὶ πᾶν κτῆνός σου καὶ ὁ προσήλυτος ὁ παροικῶν ἐν σοί, ἵνα ἀναπαύσηται ὁ παῖς σου καὶ ἡ παιδίσκη σου ὥσπερ καὶ σύ·

טו וְזָכַרְתָּ֗֞ כִּ֣י־עֶ֤֥בֶד הָיִ֣֙יתָ֙ ׀ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔֗יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜֩ יְיָ֤֨ אֱלֹהֶ֤֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם֙ בְּיָ֥֤ד חֲזָקָ֖ה֙ וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑֔ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃

וְתִדְכַר אֲרֵי עַבְדָּא הֲוֵיתָא בְּאַרְעָא דְּמִצְרַיִם וְאַפְּקָךְ יְיָ אֱלָהָךְ מִתַּמָּן בְּיַד תַּקִּיפָא וּבִדְרָע מְרָמַם עַל כֵּן פַּקְּדָךְ יְיָ אֱלָהָךְ לְמֶעֱבַד יָת יוֹמָא דְּשַׁבְּתָא.

ואד֗כר אנך כנת עבדא פי בלד מצר פאכ֗רג֗ך אללה רבך מנה ביד שדידה וד֗ראע ממדודה ולד֗לך אמרך באן תקים פי יום אלסבת.

וַאד׳כֻּר אַנַּךַּ כֻּנתַּ עַבּדַא פִי בַּלַדִ מִצרַ וַאַכ׳רַגַךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מִן תַּ׳ם בִּיַדֵ שַׁדִידַתֵ וַדִ׳רַאעֵ מַמדֻודַתֵ ולִדַ׳לִךַּ אַמַרַךַּ אַן תֻקִיםַ פִי יַוְםִ אלסַּבּתִ

Καὶ μνησθήσῃ ὅτι οἰκέτης ἦσθα ἐν γῇ Αἰγύπτῳ καὶ ἐξήγαγέν σε κύριος ὁ θεός σου ἐκεῖθεν ἐν χειρὶ κραταιᾷ καὶ ἐν βραχίονι ὑψηλῷ, διὰ τοῦτο συνέταξέν σοι κύριος ὁ θεός σου ὥστε φυλάσσεσθαι τὴν ἡμέραν τῶν σαββάτων καὶ ἁγιάζειν αὐτήν.

טז כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן ׀ יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃

יַקַּר יָת אֲבוּךְ וְיָת אִמָּךְ כְּמָא דְּפַקְּדָךְ יְיָ אֱלָהָךְ בְּדִיל דְּיֵירְכוּן יוֹמָךְ וּבְדִיל דְּיִיטַב לָךְ עַל אַרְעָא דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ.

אכרם אבאך ואמך כמא אמרך אללה רבך לכי תטול איאמך ויכ֗אר לך פי אלבלד אלד֗י אללה רבך מעטיך.

אַכּרִם אַבַּאךַּ וַאמַךַּ כַּמַא אַמַרַךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ לִכַּיְ תַּטֻולַ מֻדַּתֻךַּ וַיֻכַ׳ארַ לַךַּ פִי אלּבַּלַדִאַלַּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מֻעטִיךַּ

Τίμα τὸν πατέρα σου καὶ τὴν μητέρα σου, ὃν τρόπον ἐνετείλατό σοι κύριος ὁ θεός σου, ἵνα εὖ σοι γένηται, καὶ ἵνα μακροχρόνιος γένῃ ἐπὶ τῆς γῆς, ἧς κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι.

יז לֹ֥֖א תִּֿרְצָ֖͏ֽח׃ וְלֹ֣֖א תִּֿנְאָ֑͏ֽף׃ וְלֹ֣֖א תִּֿגְנֹֽ֔ב׃ וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃

לָא תִקְטוּל נְפַשׁ וְלָא תְגוּף וְלָא תִגְנוּב וְלָא תַסְהֵיד בְּחַבְרָךְ סָהֲדוּתָא דְּשִׁקְרָא.

ולא תקתל אלנפס ולא תזן ולא תסרק ולא תשהד עלי צאחבך שהאדה זור.

לַא תַּקתֻלִ אלנַּפסַ, וַלַא תַּזנִ, וַלַא תַּסרֻק, וַלַא תַּשׁהַד עַלַי׳ צַאחִבִּךַּ שַׁהַאדַתַּ זֻורֵ

Οὐ μοιχεύσεις. 5:18 Οὐ φονεύσεις. 5:19 Οὐ κλέψεις. 5:20 Οὐ ψευδομαρτυρήσεις κατὰ τοῦ πλησίον σου μαρτυρίαν ψευδῆ.

יח וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃

וְלָא תַחְמֵיד אִתַּת חַבְרָךְ וְלָא תִרּוֹג בֵּית חַבְרָךְ חַקְלֵיהּ וְעַבְדֵּיהּ וְאַמְתֵּיהּ תּוֹרֵיהּ וּחְמָרֵיהּ וְכֹל דִּלְחַבְרָךְ.

מכאן עד סוף פסוק כ״ג נתלש מכ״י סנקט פטרבורג והושלם מכ״י אוקספורד.ולא תתמן זוג֗ה צאחבך ולא תתשה מנזלה וצ֗יעתה ועבדה ואמתה ות֗ורה וחמארה וג֗מיע מאלה.

וַלַא תַּתַּמַןַ זַוְגַתַּ צַאחִבִּךַּ, וַלַא תַּתַּשַׁהַּ מַנזִלַהֻ צַ׳יְעַתַּהֻ עַבּדַהֻ וַאַמַתַּהֻ תַּ׳וְרַהֻ וַחִמַארַהֻ וַגַמִיעַ מַא לַהֻ

5:21 οὐκ ἐπιθυμήσεις τὴν γυναῖκα τοῦ πλησίον σου. οὐκ ἐπιθυμήσεις τὴν οἰκίαν τοῦ πλησίον σου οὔτε τὸν ἀγρὸν αὐτοῦ οὔτε τὸν παῖδα αὐτοῦ οὔτε τὴν παιδίσκην αὐτοῦ οὔτε τοῦ βοὸς αὐτοῦ οὔτε τοῦ ὑποζυγίου αὐτοῦ οὔτε παντὸς κτήνους αὐτοῦ οὔτε ὅσα τῷ πλησίον σού ἐστιν.

יט אֶֽת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֡לֶּה דִּבֶּר֩ יְיָ֨ אֶל־כׇּל־קְהַלְכֶ֜ם בָּהָ֗ר מִתּ֤וֹךְ הָאֵשׁ֙ הֶֽעָנָ֣ן וְהָֽעֲרָפֶ֔ל ק֥וֹל גָּד֖וֹל וְלֹ֣א יָסָ֑ף וַֽיִּכְתְּבֵ֗ם עַל־שְׁנֵי֙ לֻחֹ֣ת אֲבָנִ֔ים וַֽיִּתְּנֵ֖ם אֵלָֽי׃

יָת פִּתְגָמַיָּא הָאִלֵּין מַלֵּיל יְיָ עִם כָּל קְהָלְכוֹן בְּטוּרָא מִגּוֹ אִישָׁתָא עֲנָנָא וַאֲמִטְּתָא קָל רַב וְלָא פָסִיק וּכְתַבִנּוּן עַל תְּרֵין לוּחֵי אַבְנַיָּא וִיהַבִנּוּן לִי.

הד֗ה אלכלמאת כלם אללה בהא ג֗מיע ג֗וקכם פי אלג֗בל מן לדן אלנאר ואלגמאם ואלצ֗באב בצות עט֗ים גיר מעאוד וכתבהא עלי לוחי אלג֗והר ודפעהמא אלי.

הַדִ׳הִ אלּכַּלִמַאתִ כַּלַםַ אַללָּהֻ לִגַמִיעִ קַוְמִכֻּם פִי אַלגַבַּלִ מִן לַדֻןִ אלנַּארִ וַאלּגַ׳מַאםִ וַאלצַּ׳בַּאבִּ בִּצַוְתֵ עַטִ׳ימֵ גַ׳יְרַ מֻעַאוַדֵ וַכַּתַּבַּהַא עַלַי׳ לַוְחַי אַלגַוְהַרִ ודַפַעַהֻמַא אִלַי

5:22 Τὰ ῥήματα ταῦτα ἐλάλησεν κύριος πρὸς πᾶσαν συναγωγὴν ὑμῶν ἐν τῷ ὄρει ἐκ μέσου τοῦ πυρός, σκότος, γνόφος, θύελλα, φωνὴ μεγάλη, καὶ οὐ προσέθηκεν· καὶ ἔγραψεν αὐτὰ ἐπὶ δύο πλάκας λιθίνας καὶ ἔδωκέν μοι.

כ וַיְהִ֗י כְּשׇׁמְעֲכֶ֤ם אֶת־הַקּוֹל֙ מִתּ֣וֹךְ הַחֹ֔שֶׁךְ וְהָהָ֖ר בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֑שׁ וַתִּקְרְב֣וּן אֵלַ֔י כׇּל־רָאשֵׁ֥י שִׁבְטֵיכֶ֖ם וְזִקְנֵיכֶֽם׃

וַהֲוָה כְּמִשְׁמַעְכוֹן יָת קָלָא מִגּוֹ חֲשׁוֹכָא וְטוּרָא בָּעֵר בְּאִישָׁתָא וּקְרֵיבְתּוּן לְוָתִי כָּל רֵישֵׁי שִׁבְטֵיכוֹן וְסָבֵיכוֹן.

פלמא סמעתם אלצות מן לדן ט֗לאם אלגים ואלג֗בל משתעל באלנאר תקדם אלי ריסא אסבאטכם ומשאיכ֗כם.

פַלַמַּא סַמִעתֻם אַלצַּוְתַּ מִן לַדֻןִ טַ׳לַאםִ אלגַ׳יְם וַאלּגַבַּלֻ מֻשׁתַּעִלֹ בִּאלנַּארִ פַתַּקַדַּםַ אִלַי רֻאַסַאאֻ אַסבַּאטִכִּם ווַמַשַׁאאִכִ׳כִּם

5:23 καὶ ἐγένετο ὡς ἠκούσατε τὴν φωνὴν ἐκ μέσου τοῦ πυρὸς καὶ τὸ ὄρος ἐκαίετο πυρί, καὶ προσήλθετε πρός με, πάντες οἱ ἡγούμενοι τῶν φυλῶν ὑμῶν καὶ ἡ γερουσία ὑμῶν,

כא וַתֹּאמְר֗וּ הֵ֣ן הֶרְאָ֜נוּ יְיָ֤ אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ אֶת־כְּבֹד֣וֹ וְאֶת־גׇּדְל֔וֹ וְאֶת־קֹל֥וֹ שָׁמַ֖עְנוּ מִתּ֣וֹךְ הָאֵ֑שׁ הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ רָאִ֔ינוּ כִּֽי־יְדַבֵּ֧ר אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָֽאָדָ֖ם וָחָֽי׃

וַאֲמַרְתּוּן הָא אַחְזְיַנָא יְיָ אֱלָהַנָא יָת יְקָרֵיהּ וְיָת רְבוּתֵיהּ וְיָת קָל מֵימְרֵיהּ שְׁמַעְנָא מִגּוֹ אִישָׁתָא יוֹמָא הָדֵין חֲזֵינָא אֲרֵי מְמַלֵּיל יְיָ עִם אֲנָשָׁא וּמִתְקַיַּים.

פקלתם הוד֗א קד אוראנא אללה רבנא כרמה ועט֗מתה וסמענא צותה מן דאכ֗ל אלנאר ועלמנא אליום אנה יג֗וז אן יכלם אללה אנסאן פיחיא.

פַקֻלתֻם הֻוַדַ׳א קַד אַרַאנַא אַללָּהֻ רַבֻּנַא כַּרַמַהֻ וַעַט׳מַתַּהֻ וַסַמִענַא צַוְתַּהֻ מִן דַאכִ׳לִ אלנַּארִ פַעַלִמנַא אַלּיַוְם אַנַּהֻ יַגּוּזֻ אַן יֻכַּלִםַ אַללָּהֻ אַלּאִנסַאןַ וַיַחיַא

5:24 καὶ ἐλέγετε Ἰδοὺ ἔδειξεν ἡμῖν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν τὴν δόξαν αὐτοῦ, καὶ τὴν φωνὴν αὐτοῦ ἠκούσαμεν ἐκ μέσου τοῦ πυρός· ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ εἴδομεν ὅτι λαλήσει ὁ θεὸς πρὸς ἄνθρωπον, καὶ ζήσεται.

כב וְעַתָּה֙ לָ֣מָּה נָמ֔וּת כִּ֣י תֹֽאכְלֵ֔נוּ הָאֵ֥שׁ הַגְּדֹלָ֖ה הַזֹּ֑את אִם־יֹסְפִ֣ים ׀ אֲנַ֗חְנוּ לִ֠שְׁמֹ֠עַ אֶת־ק֨וֹל יְיָ֧ אֱלֹהֵ֛ינוּ ע֖וֹד וָמָֽתְנוּ׃

וּכְעַן לְמָא נְמוּת אֲרֵי תֵיכְלִנַּנָא אִישָׁתָא רַבְּתָא הָדָא אִם מוֹסְפִין אֲנַחְנָא לְמִשְׁמַע יָת קָל מֵימְרָא דַּייָ אֱלָהַנָא עוֹד מָיְתִין אֲנַחְנָא.

ואלאן פלא נהלך ולא תאכלנא הד֗ה אלנאר אלעט֗ימה פאנה קד עאודנא אסתמאע כלאם אללה רבנא איצ֗א מתנא.

וַאלּאַןַ פַלַא נַהלַכֻּ וַלַא תַּאכֻּלֻנַא הַדִ׳הִ אלנַּארֻ אַלּעַטִ׳ימַתֻ פַאנַּנַא אִן עַאוַדנַא אִסתִמַאעַ כַּלַאםִ אללָּהִ רַבִּנַא אַיְצַ׳א פַמֻתּנַא

5:25 καὶ νῦν μὴ ἀποθάνωμεν, ὅτι ἐξαναλώσει ἡμᾶς τὸ πῦρ τὸ μέγα τοῦτο, ἐὰν προσθώμεθα ἡμεῖς ἀκοῦσαι τὴν φωνὴν κυρίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν ἔτι, καὶ ἀποθανούμεθα.

כג כִּ֣י מִ֣י כׇל־בָּשָׂ֡ר אֲשֶׁ֣ר שָׁמַ֣ע קוֹל֩ אֱלֹהִ֨ים חַיִּ֜ים מְדַבֵּ֧ר מִתּוֹךְ־הָאֵ֛שׁ כָּמֹ֖נוּ וַיֶּֽחִי׃

אֲרֵי מַן כָּל בִּשְׂרָא דִּשְׁמַע קָל מֵימְרָא דַּייָ קַיָּימָא מְמַלֵּיל מִגּוֹ אִישָׁתָא כְּוָתַנָא וְאִתְקַיַּים.

לאנה אי בשרי סמע צות אללה אלחי מכ֗אטבה מן אלנאר מת֗לנא פעאש.

לִאַנַּהֻ אִי בַּשַׁרֵ סַמִעַ צַוְתַּ אַללָּהִ אַלּחַיִּ מֻכַ׳אטִבַּהֻ מִן וַסַטִ אלנַּארִ מִת׳לַנַא פַעַאשַׁ

5:26 τίς γὰρ σάρξ, ἥτις ἤκουσεν φωνὴν θεοῦ ζῶντος λαλοῦντος ἐκ μέσου τοῦ πυρὸς ὡς ἡμεῖς καὶ ζήσεται;

כד קְרַ֤ב אַתָּה֙ וּֽשְׁמָ֔ע אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר יֹאמַ֖ר יְיָ֣ אֱלֹהֵ֑ינוּ וְאַ֣תְּ ׀ תְּדַבֵּ֣ר אֵלֵ֗ינוּ אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר יְדַבֵּ֜ר יְיָ֧ אֱלֹהֵ֛ינוּ אֵלֶ֖יךָ וְשָׁמַ֥עְנוּ וְעָשִֽׂינוּ׃

קְרַב אַתְּ וּשְׁמַע יָת כָּל דְּיֵימַר יְיָ אֱלָהַנָא וְאַתְּ תְּמַלֵּיל עִמַּנָא יָת כָּל דִּימַלֵּיל יְיָ אֱלָהַנָא עִמָּךְ וּנְקַבֵּיל וְנַעֲבֵיד.

מכאן שוב מכ״י סנקט פטרבורג.תקדם אנת ואסמע ג֗מיע מא יקולה אללא רבנא ואנת תודי אלינא ג֗מיע מא יכלמך בה אללה רבנא פנסמעה ונעמל בה.

תַּקַדַּם אַנתַּ וַאסמַע גַמִיעַ מַא יַקֻולֻהֻ אַללָּהֻ רַבֻּנַא ואַנתַּ תֻכַּלִמֻנַא בִּגַמִיעִהִ וַנַעמַלֻ בִּהִ

5:27 πρόσελθε σὺ καὶ ἄκουσον ὅσα ἐὰν εἴπῃ κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν, καὶ σὺ λαλήσεις πρὸς ἡμᾶς πάντα, ὅσα ἂν λαλήσῃ κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν πρὸς σέ, καὶ ἀκουσόμεθα καὶ ποιήσομεν.

כה וַיִּשְׁמַ֤ע יְיָ֙ אֶת־ק֣וֹל דִּבְרֵיכֶ֔ם בְּדַבֶּרְכֶ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְיָ֜ אֵלַ֗י שָׁ֠מַ֠עְתִּי אֶת־ק֨וֹל דִּבְרֵ֜י הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבְּר֣וּ אֵלֶ֔יךָ הֵיטִ֖יבוּ כׇּל־אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ׃

וּשְׁמִיעַ קֳדָם יְיָ יָת קָל פִּתְגָמֵיכוֹן בְּמַלָּלוּתְכוֹן עִמִּי וַאֲמַר יְיָ לִי שְׁמִיעַ קֳדָמַי יָת קָל פִּתְגָמֵי עַמָּא הָדֵין דְּמַלִּילוּ עִמָּךְ אַתְקִינוּ כָּל דְּמַלִּילוּ.

פסמע אללה כלאמכם אד֗ כלמתמוני וקאל לי קד סמעת כלאם האולא אלקום אד֗ כלמוך וקד אחסנו פי ג֗מיע מא קאלו.

פַסַמִעַ אַללָּהֻ כַּלַאמַכֻּם אִד׳ כַּלַמתֻמֻונִי פַקַאלַ אַללָּהֻ לִי סַמִעתֻ כַּלַאםַ הַאֻלַאאִ אלּקַוְם אַלַּדִ׳י כַּלַמֻוךַּ קַד אַחסַנֻוא פִי גַמִיעִ מַא קַאלֻוא

5:28 καὶ ἤκουσεν κύριος τὴν φωνὴν τῶν λόγων ὑμῶν λαλούντων πρός με, καὶ εἶπεν κύριος πρός με Ἤκουσα τὴν φωνὴν τῶν λόγων τοῦ λαοῦ τούτου, ὅσα ἐλάλησαν πρὸς σέ· ὀρθῶς πάντα, ὅσα ἐλάλησαν.

כו מִֽי־יִתֵּ֡ן וְהָיָה֩ לְבָבָ֨ם זֶ֜ה לָהֶ֗ם לְיִרְאָ֥ה אֹתִ֛י וְלִשְׁמֹ֥ר אֶת־כׇּל־מִצְוֺתַ֖י כׇּל־הַיָּמִ֑ים לְמַ֨עַן יִיטַ֥ב לָהֶ֛ם וְלִבְנֵיהֶ֖ם לְעֹלָֽם׃

לְוֵי דִּיהֵי לִבָּא הָדֵין לְהוֹן לְמִדְחַל קֳדָמַי וּלְמִטַּר יָת כָּל פִּקּוֹדַי כָּל יוֹמַיָּא בְּדִיל דְּיִיטַב לְהוֹן וְלִבְנֵיהוֹן לְעָלַם.

פליתמנו לית אן יבקא להם מכאן עד סוף הפסוק נתלש מכ״י סנקט פטרבורג והושלם מכ״י אוקספורד.הד֗א אלקלב אן יכ֗אפוני ויחפט֗ו וצאיאי טול אלזמאן לכי יכ֗אר להם ולבניהם אלי אלדהר.

פַליַתַּמַנַּוַא אַן יַבּקַי׳ לַהֻם הַדַ׳א אַלּקַלבֻּ אַן יַכַ׳אפֻונִי וַיַחפַטֻ׳וא וַצַאִיאִי טֻולַ אַלזַּמַאןִ לִכַּי יֻכַ׳ארַ לַהֻם וַלִבַּנִיהִם אִלַי׳ אַלדַּהרִ

5:29 τίς δώσει οὕτως εἶναι τὴν καρδίαν αὐτῶν ἐν αὐτοῖς ὥστε φοβεῖσθαί με καὶ φυλάσσεσθαι τὰς ἐντολάς μου πάσας τὰς ἡμέρας, ἵνα εὖ ᾖ αὐτοῖς καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτῶν δι’ αἰῶνος;

כז לֵ֖ךְ אֱמֹ֣ר לָהֶ֑ם שׁ֥וּבוּ לָכֶ֖ם לְאׇהֳלֵיכֶֽם׃

אִיזֵיל אֵימַר לְהוֹן תּוּבוּ לְכוֹן לְמַשְׁכְּנֵיכוֹן.

מכאן שוב מכ״י סנקט פטרבורג.אמץ֗ פקל להם ארג֗עו אלי אכ֗ביתכם.

אמץִ׳ קֻל לַהֻם אִרגַעֻוא אִלַי׳ אַכ׳בִּיתִכִּם

5:30 βάδισον εἰπὸν αὐτοῖς Ἀποστράφητε ὑμεῖς εἰς τοὺς οἴκους ὑμῶν·

כח וְאַתָּ֗ה פֹּה֮ עֲמֹ֣ד עִמָּדִי֒ וַאֲדַבְּרָ֣ה אֵלֶ֗יךָ אֵ֧ת כׇּל־הַמִּצְוָ֛ה וְהַחֻקִּ֥ים וְהַמִּשְׁפָּטִ֖ים אֲשֶׁ֣ר תְּלַמְּדֵ֑ם וְעָשׂ֣וּ בָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם לְרִשְׁתָּֽהּ׃

וְאַתְּ הָכָא קוּם קֳדָמַי וַאֲמַלֵּיל עִמָּךְ יָת כָּל תַּפְקֵידְתָּא וּקְיָמַיָּא וְדִינַיָּא דְּתַלֵּיפִנּוּן וְיַעְבְּדוּן בְּאַרְעָא דַּאֲנָא יָהֵיב לְהוֹן לְמֵירְתַהּ.

ואנת פקם האהנא בין ידי חתי אכלמך בג֗מיע אלוצאיא ואלרסום ואלאחכאם אלתי תעלמהם יצנעונהא פי אלבלד אלד֗י אנא מעטיהם ליחזוה.

וַאַנתַּ פַקֻם הַאהֻנַא בַּיְןַ יַדַי חַתַּי׳ אַכַּלִמַךַּ בִּגִמִיעִ אלּוַצַאִיא וַאלרֻּסֻומִ וַאלּאַחכַּאם אַלַּתִי תֻעַלִמֻהֻם וַיַצנַעֻוןַ פִי אלּבַּלַדִאַלַּדִ׳י אַנַא מֻעטִיהִם לִיַחֻוזֻוהֻ

5:31 σὺ δὲ αὐτοῦ στῆθι μετ’ ἐμοῦ, καὶ λαλήσω πρὸς σὲ τὰς ἐντολὰς καὶ τὰ δικαιώματα καὶ τὰ κρίματα, ὅσα διδάξεις αὐτούς, καὶ ποιείτωσαν ἐν τῇ γῇ, ἣν ἐγὼ δίδωμι αὐτοῖς ἐν κλήρῳ.

כט וּשְׁמַרְתֶּ֣ם לַעֲשׂ֔וֹת כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְיָ֥ אֱלֹהֵיכֶ֖ם אֶתְכֶ֑ם לֹ֥א תָסֻ֖רוּ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל׃

וְתִטְּרוּן לְמֶעֱבַד כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ אֱלָהֲכוֹן יָתְכוֹן לָא תִסְטוֹן לְיַמִּינָא וְלִשְׂמָאלָא.

פאחפט֗ו ואעמלו כמא אמרכם אללה רבכם ולא תזולו ימנה ולא יסרה.

פַאחפַטֻ׳וא וַאעמַלֻוא כַּמַא אַמַרַכֻּם אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם לַא תַּזֻולֻוא יֻמנַתַּ וַלַא יֻסרַתַּ

5:32 καὶ φυλάξεσθε ποιεῖν ὃν τρόπον ἐνετείλατό σοι κύριος ὁ θεός σου· οὐκ ἐκκλινεῖτε εἰς δεξιὰ οὐδὲ εἰς ἀριστερὰ

ל בְּכׇל־הַדֶּ֗רֶךְ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֜ה יְיָ֧ אֱלֹהֵיכֶ֛ם אֶתְכֶ֖ם תֵּלֵ֑כוּ לְמַ֤עַן תִּֽחְיוּן֙ וְט֣וֹב לָכֶ֔ם וְהַאֲרַכְתֶּ֣ם יָמִ֔ים בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר תִּֽירָשֽׁוּן׃

בְּכָל אוֹרְחָא דְּפַקֵּיד יְיָ אֱלָהֲכוֹן יָתְכוֹן תְּהָכוּן בְּדִיל דְּתֵיחוֹן וְיִיטַב לְכוֹן וְתֵירְכוּן יוֹמִין בְּאַרְעָא דְּתֵירְתוּן.

בל פי ג֗מיע אלטריק אלד֗י אמרכם אללה רבכם תסירון לכי תחיו ויכ֗אר לכם ותטול מדתכם פי אלבלד אלד֗י תחוזונה:

בַּל פִי אַלטַרִיקִ אַלַּדִ׳י אַמַרַכֻּם אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם תַּסִירֻוןַ לִכַּיְ תַּחיֻוא וַיֻכַ׳ארַ לַכֻּם ותַּטֻוְלַ מֻדַּתֻכֻּם פִי אלּבַּלַדִאַלַּדִ׳י תַּחֻוזֻונַהֻ

5:33 κατὰ πᾶσαν τὴν ὁδόν, ἣν ἐνετείλατό σοι κύριος ὁ θεός σου πορεύεσθαι ἐν αὐτῇ, ὅπως καταπαύσῃ σε καὶ εὖ σοι ᾖ καὶ μακροημερεύσητε ἐπὶ τῆς γῆς, ἧς κληρονομήσετε.

פרק ותרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וְזֹ֣את הַמִּצְוָ֗ה הַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְיָ֥ אֱלֹהֵיכֶ֖ם לְלַמֵּ֣ד אֶתְכֶ֑ם לַעֲשׂ֣וֹת בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃

וְדָא תַּפְקֵידְתָּא קְיָמַיָּא וְדִינַיָּא דְּפַקֵּיד יְיָ אֱלָהֲכוֹן לְאַלָּפָא יָתְכוֹן לְמֶעֱבַד בְּאַרְעָא דְּאַתּוּן עָבְרִין לְתַמָּן לְמֵירְתַהּ.

והד֗ה אלוצאיא ואלרסום ואלאחכאם אלתי אמרני אללה רבכם אן אעלמכמוהא תצנעוהא פי אלבלד אלד֗י אנתם צאירון אליה לתחוזוה.

וַהַדִ׳הִ אלּוַצַאִיא וַאלרֻּסֻומֻ וַאלּאַחכַּאם אַלַּתִי אַמַרַנִי אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם אַן אֻעַלִמַכֻּם אַן תַּצנַעֻוהַא פִי אלּבַּלַדִאַלַּדִ׳י אַנתֻם גַּאאִזֻוןַ אִלַיְהִ לִתַּחֻוזֻוהֻ

Καὶ αὗται αἱ ἐντολαὶ καὶ τὰ δικαιώματα καὶ τὰ κρίματα, ὅσα ἐνετείλατο κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν διδάξαι ὑμᾶς ποιεῖν οὕτως ἐν τῇ γῇ, εἰς ἣν ὑμεῖς εἰσπορεύεσθε ἐκεῖ κληρονομῆσαι αὐτήν,

ב לְמַ֨עַן תִּירָ֜א אֶת־יְיָ֣ אֱלֹהֶ֗יךָ לִ֠שְׁמֹ֠ר אֶת־כׇּל־חֻקֹּתָ֣יו וּמִצְוֺתָיו֮ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י מְצַוֶּ֒ךָ֒ אַתָּה֙ וּבִנְךָ֣ וּבֶן־בִּנְךָ֔ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ וּלְמַ֖עַן יַאֲרִכֻ֥ן יָמֶֽיךָ׃

בְּדִיל דְּתִדְחַל קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ לְמִטַּר יָת כָּל קְיָמוֹהִי וּפִקּוֹדוֹהִי דַּאֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ אַתְּ וּבְרָךְ וּבַר בְּרָךְ כֹּל יוֹמֵי חַיָּיךְ וּבְדִיל דְּיֵירְכוּן יוֹמָךְ.

לכי תכ֗אף אללה רבך ותחפט֗ ג֗מיע רסומה ווצאיאה אלתי אנא אמרך בהא אנת ואבנך ואבן אבנך טול איאם חיותך וכי תטול מדתך.

לִכַּיְ תַּכַ׳אףַ אַללַהַ רַבַּךַּ ותַּחפַטַ׳ גַמִיעַ רֻסֻומִהִ וַוַצַאִיאהֻ אַלַּתִי אַנַא אמֻרֻךַּ אַנתַּ וַאבּנֻךַּ וַאבּןֻ אִבּנִךַּ טֻולַ אִיאםִ חַיַאתִךַּ לִכַּיְ תַּטֻולַ מֻדַּתֻךַּ

ἵνα φοβῆσθε κύριον τὸν θεὸν ὑμῶν φυλάσσεσθαι πάντα τὰ δικαιώματα αὐτοῦ καὶ τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ, ὅσας ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον, σὺ καὶ οἱ υἱοί σου καὶ οἱ υἱοὶ τῶν υἱῶν σου πάσας τὰς ἡμέρας τῆς ζωῆς σου, ἵνα μακροημερεύσητε.

ג וְשָׁמַעְתָּ֤ יִשְׂרָאֵל֙ וְשָׁמַרְתָּ֣ לַעֲשׂ֔וֹת אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥ר תִּרְבּ֖וּן מְאֹ֑ד כַּאֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר יְיָ֜ אֱלֹהֵ֤י אֲבֹתֶ֙יךָ֙ לָ֔ךְ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃

וּתְקַבֵּיל יִשְׂרָאֵל וְתִטַּר לְמֶעֱבַד דְּיִיטַב לָךְ וּדְתִּסְגוֹן לַחְדָּא כְּמָא דְּמַלֵּיל יְיָ אֱלָהָא דַּאֲבָהָתָךְ לָךְ אֲרַע עָבְדָא חֲלָב וּדְבַשׁ.

פאסמע ד֗לך יא אסראייל ואחפט֗ה ואעמל בה כי יכ֗אר לך וכי תכת֗ר ג֗דא כמא ועדך אללה אלאה אבאיך פי בלד יפיץ֗ לבנא ועסלא.

פַאסמַע דַ׳לִךַּ יַאִיסרַאאִיל וַאחפַט׳הֻ וַאעמַל בִּהִ לִכַּי יֻכַ׳ארַ לַךַּ וַלִכַּיְ תַּכּתֻ׳רַ גִדַּא כַּמַא וַעַדַךַּ אַללָּהֻ אִלָהֻ אַבַּאאךַּ בַּלַדַא יַפִיץֻ׳ לַבַּנַא וַעַסַלַא

καὶ ἄκουσον, Ισραηλ, καὶ φύλαξαι ποιεῖν, ὅπως εὖ σοι ᾖ καὶ ἵνα πληθυνθῆτε σφόδρα, καθάπερ ἐλάλησεν κύριος ὁ θεὸς τῶν πατέρων σου δοῦναί σοι γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι.

ד שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְיָ֥ אֱלֹהֵ֖ינוּ יְיָ֥ ׀ אֶחָֽד׃

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלָהַנָא יְיָ חַד.

אסמע יא אסראייל אן אללה רבנא אללה אלואחד.

אעלַם יַאִיסרַאאִיל אַןַ אללַהַ רַבֻּנַא אַללָּהֻ אַלּוַאחִדֻ

Καὶ ταῦτα τὰ δικαιώματα καὶ τὰ κρίματα, ὅσα ἐνετείλατο κύριος τοῖς υἱοῖς Ισραηλ ἐν τῇ ἐρήμῳ ἐξελθόντων αὐτῶν ἐκ γῆς Αἰγύπτου Ἄκουε, Ισραηλ· κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν κύριος εἷς ἐστιν·

ה וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְיָ֣ אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכׇל־מְאֹדֶֽךָ׃

וְתִרְחַם יָת יְיָ אֱלָהָךְ בְּכָל לִבָּךְ וּבְכָל נַפְשָׁךְ וּבְכָל נִכְסָךְ.

ואחבב אללה רבך מכ֗לצא בכל קלבך ונפסך וג֗דך.

וַאַחבִּבּ אַללַהַ רַבַּךַּ מֻכ׳לִצַא בִּכֻּלִ קַלבִּךַּ וַנַפסִךַּ וַוַגדִךַּ

καὶ ἀγαπήσεις κύριον τὸν θεόν σου ἐξ ὅλης τῆς καρδίας σου καὶ ἐξ ὅλης τῆς ψυχῆς σου καὶ ἐξ ὅλης τῆς δυνάμεώς σου.

ו וְהָי֞וּ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם עַל־לְבָבֶֽךָ׃

וִיהוֹן פִּתְגָמַיָּא הָאִלֵּין דַּאֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ יוֹמָא דֵין עַל לִבָּךְ.

ולתכן הד֗ה אלכלמאת אלתי אמרך בהא אליום פי נפסך.

וַתַּכֻּוןֻ הַדִ׳הִ אלּכַּלִמַאתֻ אַלַּתִי אמֻרֻךַּ בִּהַא אַלּיַוְםַ פִי קַלבִּךַּ

καὶ ἔσται τὰ ῥήματα ταῦτα, ὅσα ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον, ἐν τῇ καρδίᾳ σου καὶ ἐν τῇ ψυχῇ σου·

ז וְשִׁנַּנְתָּ֣ם לְבָנֶ֔יךָ וְדִבַּרְתָּ֖ בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֙ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשׇׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃

וּתְתַנֵּינוּן לִבְנָךְ וּתְמַלֵּיל בְּהוֹן בְּמִתְּבָךְ בְּבֵיתָךְ וּבִמְהָכָךְ בְּאוֹרְחָא וּבְמִשְׁכְּבָךְ וּבִמְקִימָךְ.

ואחכהא לאבנך ותדרסהא פי חאל ג֗לוסך פי מנזלך ומסירך פי טריקך וענד ניאמך וקיאמך.

וַאחכִּהַא לִבַּנִיךַּ וַאדרֻסהַא פִי חַאלִ גֻלֻוסִךַּ פִי מַנזִלִךַּ וַפִי מַסִירִךַּ פִי טַרִיקִךַּ ועִנדַ נַוְמִךַּ וַקִיַאמִךַּ

καὶ προβιβάσεις αὐτὰ τοὺς υἱούς σου καὶ λαλήσεις ἐν αὐτοῖς καθήμενος ἐν οἴκῳ καὶ πορευόμενος ἐν ὁδῷ καὶ κοιταζόμενος καὶ διανιστάμενος·

ח וּקְשַׁרְתָּ֥ם לְא֖וֹת עַל־יָדֶ֑ךָ וְהָי֥וּ לְטֹטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֶֽיךָ׃

וְתִקְטְרִנּוּן לְאָת עַל יְדָךְ וִיהוֹן לִתְפִלִּין בֵּין עֵינָךְ.

ואעקדהא עלאמה עלי ידיך ותכון מנשורה בין עיניך.

וַאעקֻדהַא עַלַאמַתַּ עַלַי׳ יַדִךַּ וַתַּכֻּוןֻ מַנשֻׁורַתַּ בַּיְןַ עַיְנַיְךַּ

καὶ ἀφάψεις αὐτὰ εἰς σημεῖον ἐπὶ τῆς χειρός σου, καὶ ἔσται ἀσάλευτον πρὸ ὀφθαλμῶν σου·

ט וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזֻז֥וֹת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃

וְתִכְתּוֹבִנּוּן עַל מְזוֹזְיָן וְתִקְבְּעִנּוּן בְּסִפֵּי בֵיתָךְ וּבְתַרְעָךְ.

ואכתבהא עלי כ֗דוד פתוח מנזלך ואבואבך.

וַאכּתֻבּהַא עַלַי׳ כֻ׳דֻודִפֻתֻוחִ מַנזִלִךַּ וַאַבּוַאבִּךַּ

καὶ γράψετε αὐτὰ ἐπὶ τὰς φλιὰς τῶν οἰκιῶν ὑμῶν καὶ τῶν πυλῶν ὑμῶν.

י וְהָיָ֞ה כִּ֥י יְבִיאֲךָ֣ ׀ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֗יךָ אֶל־הָאָ֜רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע לַאֲבֹתֶ֛יךָ לְאַבְרָהָ֛ם לְיִצְחָ֥ק וּֽלְיַעֲקֹ֖ב לָ֣תֶת לָ֑ךְ עָרִ֛ים גְּדֹלֹ֥ת וְטֹבֹ֖ת אֲשֶׁ֥ר לֹא־בָנִֽיתָ׃

וִיהֵי אֲרֵי יַעֵילִנָּךְ יְיָ אֱלָהָךְ לְאַרְעָא דְּקַיֵּים לַאֲבָהָתָךְ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לְמִתַּן לָךְ קִרְוִין רַבְרְבָן וְטָבָן דְּלָא בְנֵיתָא.

ויכון אד֗א אדכ֗לך אללה רבך אלבלד אלד֗י קסם לאבאיך אברהים ואסחק ויעקוב אן יעטיכה קראא עט֗ימה ג֗יאדא לם תבנהא.

וַאִדַ׳א אַדכַ׳לַךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ אִלַי׳ אלּבַּלַדִאַלַּדִ׳י קַסַםַ לִאבַּאאִךַּ לַאבּרַהַםַ לִיסחַאקַ וַיַעַקֻובַּ לִיֻעטִיכַּהַא תִלךַּ קֻרַי׳ כִּבַּארֹ גִּיַאדֹ מַא לַם תַּבּנִהַא

Καὶ ἔσται ὅταν εἰσαγάγῃ σε κύριος ὁ θεός σου εἰς τὴν γῆν, ἣν ὤμοσεν τοῖς πατράσιν σου τῷ Αβρααμ καὶ Ισαακ καὶ Ιακωβ δοῦναί σοι, πόλεις μεγάλας καὶ καλάς, ἃς οὐκ ᾠκοδόμησας,

יא וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִ֣ים כׇּל־טוּב֮ אֲשֶׁ֣ר לֹא־מִלֵּ֒אתָ֒ וּבֹרֹ֤ת חֲצוּבִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־חָצַ֔בְתָּ כְּרָמִ֥ים וְזֵיתִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לֹא־נָטָ֑עְתָּ וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ׃

וּבָתִּין מְלַן כָּל טוּב דְּלָא מְלֵיתָא וְגוּבִּין פְּסִילָן דְּלָא פְסַלְתָּא כַּרְמִין וְזֵיתִין דְּלָא נְצַבְתָּא וְתֵיכוֹל וְתִשְׂבַּע.

וביותא ממלוה כל כ֗יר לם תמלהא וצהאריג֗ מנקורה לם תנקרהא וכרומא וזיאתין לם תגרסהא פאכלת ושבעת.

וַבֻּיֻותֹּ מַמלֻואַתֹ כֻּלִּ כַ׳יְרֵ לַם תֻמלִאְהַא וַצַהַארִיגֹ מַנקֻורַתֹ לַם תַּנקֻרהַא וַכֻּרֻוםֹ וַזַיַאתִיןֻ לַם תַּג׳רֻסהַא פַאכַּלתַּ וַשַׁבִּעתַּ

οἰκίας πλήρεις πάντων ἀγαθῶν, ἃς οὐκ ἐνέπλησας, λάκκους λελατομημένους, οὓς οὐκ ἐξελατόμησας, ἀμπελῶνας καὶ ἐλαιῶνας, οὓς οὐ κατεφύτευσας, καὶ φαγὼν καὶ ἐμπλησθεὶς

יב הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן־תִּשְׁכַּ֖ח אֶת־יְיָ֑ אֲשֶׁ֧ר הוֹצִֽיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃

אִסְתְּמַר לָךְ דִּלְמָא תִתְנְשֵׁי יָת דַּחְלְתָא דַּייָ דְּאַפְּקָךְ מֵאַרְעָא דְּמִצְרַיִם מִבֵּית עַבְדּוּתָא.

פאחד֗ר אן תנסא אללה אלד֗י אכ֗רג֗ך מן בלד מצר מן בית אלעבודיה.

פַאחדַ׳ר אַן תַּנסַי׳ אַללַהַ אַלַּדִ׳י אַכ׳רַגַךַּ מִן בַּלַדִ מִצרַ מִן בַּיְתִ אלּעֻבּוּדִיתִ

πρόσεχε σεαυτῷ, μὴ ἐπιλάθῃ κυρίου τοῦ θεοῦ σου τοῦ ἐξαγαγόντος σε ἐκ γῆς Αἰγύπτου ἐξ οἴκου δουλείας.

יג אֶת־יְיָ֧ אֱלֹהֶ֛יךָ תִּירָ֖א וְאֹת֣וֹ תַעֲבֹ֑ד וּבִשְׁמ֖וֹ תִּשָּׁבֵֽעַ׃

יָת יְיָ אֶלָהָךְ תִּדְחַל וּקְדָמוֹהִי תִּפְלַח וּבִשְׁמֵיהּ תְּקַיֵּים.

בל כ֗ף אללה רבך ואעבדה ואחלף באסמה בארא.

בַּל כַ׳פִ אללַהַ רַבַּךַּ וַאעבֻּדהֻ וַאחלִפ בִּאסמִהִ בַּארַא

κύριον τὸν θεόν σου φοβηθήσῃ καὶ αὐτῷ λατρεύσεις καὶ πρὸς αὐτὸν κολληθήσῃ καὶ τῷ ὀνόματι αὐτοῦ ὀμῇ.

יד לֹ֣א תֵֽלְכ֔וּן אַחֲרֵ֖י אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים מֵאֱלֹהֵי֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר סְבִיבוֹתֵיכֶֽם׃

לָא תְהָכוּן בָּתַר טָעֲוָת עַמְמַיָּא מִטָּעֲוָת עַמְמַיָּא דִּבְסַחְרָנֵיכוֹן.

לא תתבע מעבודא אכ֗רא מן מעבודאתמעבודאת] ׳ת׳ א1 אלאמם אלד֗ין חואליכם.

וַלַא תַּתַּבִּעֻוא מַעבּוּדַאתֵ אֻכַ׳רַ מִן מַעבּוּדַאתִ אלאֻמַם אַלַּתִּי חַוַאלַיְכֻּם

οὐ πορεύσεσθε ὀπίσω θεῶν ἑτέρων ἀπὸ τῶν θεῶν τῶν ἐθνῶν τῶν περικύκλῳ ὑμῶν,

טו כִּ֣י אֵ֥ל קַנָּ֛א יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ בְּקִרְבֶּ֑ךָ פֶּן־יֶ֠חֱרֶ֠ה אַף־יְיָ֤ אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔ךְ וְהִשְׁמִ֣ידְךָ֔ מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃

אֲרֵי אֵל קַנָּא יְיָ אֱלָהָךְ שְׁכִינְתֵיהּ בֵּינָךְ דִּלְמָא יִתְקַף רוּגְזָא דַּייָ אֱלָהָךְ בָּךְ וִישֵׁיצֵינָךְ מֵעַל אַפֵּי אַרְעָא.

לאן אללה רבך טאיק מעאקב נורהנורה] א2 פימא בינכם לילא ישתד גצ֗בה עליך פינפד֗ך ען וג֗ה אלארץ֗.

לִאַןַ אללַהַ רַבַּךַּ טַאאִקֹ מֻעַאקִבֹּ פַימַא בַּיְנַכֻּם לִאַלַּא יַשׁתַּדַּ גַ׳צַ׳בֻּהֻ עַלַיְךַּ פַיַנפֻדֻ׳ךַּ עַן וַגהִ אלּאַרץִ׳

ὅτι θεὸς ζηλωτὴς κύριος ὁ θεός σου ἐν σοί, μὴ ὀργισθεὶς θυμωθῇ κύριος ὁ θεός σου ἐν σοὶ καὶ ἐξολεθρεύσῃ σε ἀπὸ προσώπου τῆς γῆς.

טז לֹ֣א תְנַסּ֔וּ אֶת־יְיָ֖ אֱלֹהֵיכֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֥ר נִסִּיתֶ֖ם בַּמַּסָּֽה׃

לָא תְנַסּוֹן קֳדָם יְיָ אֱלָהֲכוֹן כְּמָא דְּנַסֵּיתוֹן בְּנִסֵּיתָא.

ולא תג֗רבו אללה רבכם כמא ג֗רבתמוה פי ד֗את אלמחנה.

וַלַא תֻגַרִּבּוּ אַללַהַ רַבַּכֻּם כַּמַא גַרַּבּתֻמֻוהֻ פִי דַ׳אתִ אלּמִחנַתִ

Οὐκ ἐκπειράσεις κύριον τὸν θεόν σου, ὃν τρόπον ἐξεπειράσασθε ἐν τῷ Πειρασμῷ.

יז שָׁמ֣וֹר תִּשְׁמְר֔וּן אֶת־מִצְוֺ֖ת יְיָ֣ אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְעֵדֹתָ֥יו וְחֻקָּ֖יו אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽךְ׃

מִטָּר תִּטְּרוּן יָת פִּקּוֹדַיָּא דַּייָ אֱלָהֲכוֹן וְסָהִדְוָתֵיהּ וּקְיָמוֹהִי דְּפַקְּדָךְ.

בל אחפט֗ו חפט֗אחפט֗א] א1 וצאיא אללה רבכם ושואהדה ורסומה אלתי אמרך בהא.

בַּלִ אחפַטֻ׳וא וַצַאִיא אַללַהַ רַבִּכֻּם וַשַׁוַאהִדַהֻ וַרֻסֻומַהֻ אַלַּתִּי אַמַרַךַּ בִּהַא

φυλάσσων φυλάξῃ τὰς ἐντολὰς κυρίου τοῦ θεοῦ σου, τὰ μαρτύρια καὶ τὰ δικαιώματα, ὅσα ἐνετείλατό σοι·

יח וְעָשִׂ֛יתָ הַיָּשָׁ֥ר וְהַטּ֖וֹב בְּעֵינֵ֣י יְיָ֑ לְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וּבָ֗אתָ וְיָֽרַשְׁתָּ֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטֹּבָ֔ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע יְיָ֖ לַאֲבֹתֶֽיךָ׃

וְתַעֲבֵיד דְּכָשַׁר וּדְתָקֵין קֳדָם יְיָ בְּדִיל דְּיִיטַב לָךְ וְתֵיעוֹל וְתֵירַת יָת אַרְעָא טָבְתָא דְּקַיֵּים יְיָ לַאֲבָהָתָךְ.

ואצנע אלמסתקים ואלג֗יד ביןבין] בי א ידיה לכי יכ֗אר לך פתדכ֗ל ותחוז אלבלד אלג֗יד אלתי קסם אללה לאבאיך.

וַאצנַע אַלּמֻסתַּקִימַ וַאלּגַיִּדַ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ לִכַּיְ יֻכַ׳ארַ לַךַּ וַתַּדכֻ׳לַ וַתַּחֻוזַ אַלּבַּלַדַ אַלגַיִּדַ אַלַּדִ׳י קַסַםַ אַללָּהֻ לִאבַּאאִךַּ

καὶ ποιήσεις τὸ ἀρεστὸν καὶ τὸ καλὸν ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν, ἵνα εὖ σοι γένηται καὶ εἰσέλθῃς καὶ κληρονομήσῃς τὴν γῆν τὴν ἀγαθήν, ἣν ὤμοσεν κύριος τοῖς πατράσιν ὑμῶν

יט לַהֲדֹ֥ף אֶת־כׇּל־אֹיְבֶ֖יךָ מִפָּנֶ֑יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְיָ

לְמִתְבַּר יָת כָּל בַּעֲלֵי דְּבָבָךְ מִן קֳדָמָךְ כְּמָא דְּמַלֵּיל יְיָ.

וידפע אללה ג֗מיע אעדאיך בין ידיך כמא ועדך.

לִיַדפַעַ גַמִיעַ אַעדַאאִךַּ מִן בַּיְןִ יַדַיְךַּ כַּמַא וַעַדַךַּ אַללָּהֻ

ἐκδιῶξαι πάντας τοὺς ἐχθρούς σου πρὸ προσώπου σου, καθὰ ἐλάλησεν.

כ כִּֽי־יִשְׁאָלְךָ֥ בִנְךָ֛ מָחָ֖ר לֵאמֹ֑ר מָ֣ה הָעֵדֹ֗ת וְהַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְיָ֥ אֱלֹהֵ֖ינוּ אֶתְכֶֽם׃

אֲרֵי יִשְׁאֲלִנָּךְ בְּרָךְ מְחַר לְמֵימַר מָא סָהִדְוָתָא וּקְיָמַיָּא וְדִינַיָּא דְּפַקֵּיד יְיָ אֱלָהֲנָא יָתְכוֹן.

ואד֗א סאלך אבנך גדא קאילא מא הד֗ה אלשואהד ואלרסום ואלאחכאם אלתי אמרכם אללה רבנא בהא.

וַאִדַ׳א סַאַלַךַּ אבּנֻךַּ גַ׳דַא קַאאִלַא מַא סַבַּבֻּ אַלשַׁוַאהִדֻו אַלרֻּסֻומִ וַאלּאַחכַּאם אַלַּתִי אַמַרַכֻּם אַללָּהֻ רַבֻּנַא

Καὶ ἔσται ὅταν ἐρωτήσῃ σε ὁ υἱός σου αὔριον λέγων Τί ἐστιν τὰ μαρτύρια καὶ τὰ δικαιώματα καὶ τὰ κρίματα, ὅσα ἐνετείλατο κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν ἡμῖν;

כא וְאָמַרְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ עֲבָדִ֛ים הָיִ֥ינוּ לְפַרְעֹ֖ה בְּמִצְרָ֑יִם וַיֹּצִיאֵ֧נוּ יְיָ֛ מִמִּצְרַ֖יִם בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה׃

וְתֵימַר לִבְרָךְ עַבְדִּין הֲוֵינָא לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וְאַפְּקַנָא יְיָ מִמִּצְרַיִם בְּיַד תַּקִּיפָא.

פקל לה אנא כנא עבידא לפרעון במצר פאכ֗רג֗נא אללה מנהא ביד שדידה.

פַקֻל לַהֻ כֻּנַא עַבִּידַא לִפִרעַוְןַ בִּמִצרַ וַאַכ׳רַגַנַא אַללָּהֻ מִן תַּ׳ם בִּיַדֵ שַׁדִידַתֵ

καὶ ἐρεῖς τῷ υἱῷ σου Οἰκέται ἦμεν τῷ Φαραω ἐν γῇ Αἰγύπτῳ, καὶ ἐξήγαγεν ἡμᾶς κύριος ἐκεῖθεν ἐν χειρὶ κραταιᾷ καὶ ἐν βραχίονι ὑψηλῷ.

כב וַיִּתֵּ֣ן יְיָ֡ אוֹתֹ֣ת וּ֠מֹפְתִ֠ים גְּדֹלִ֨ים וְרָעִ֧ים ׀ בְּמִצְרַ֛יִם בְּפַרְעֹ֥ה וּבְכׇל־בֵּית֖וֹ לְעֵינֵֽינוּ׃

וִיהַב יְיָ אָתִין וּמוֹפְתִין רַבְרְבִין וּבִישִׁין בְּמִצְרַיִם בְּפַרְעֹה וּבְכָל אֱנָשׁ בֵּיתֵיהּ לְעֵינַנָא.

ואחל איאת ובראהין עט֗ימה צ֗ארת במצר פי פרעון וג֗מיע אהלה בחצ֗רתנא.

וַאַחַלַ אַללָּהֻ אִיאתֵ וַבַּרַאהִיןַ עַטִ׳ימַתַּ וַצַ׳ארַּתַּ בִּמִצרַ פִי פִרעַוְןִ וַגַמִיעִ אלִהִ בִּחַצ׳רַתִנַא

καὶ ἔδωκεν κύριος σημεῖα καὶ τέρατα μεγάλα καὶ πονηρὰ ἐν Αἰγύπτῳ ἐν Φαραω καὶ ἐν τῷ οἴκῳ αὐτοῦ ἐνώπιον ἡμῶν·

כג וְאוֹתָ֖נוּ הוֹצִ֣יא מִשָּׁ֑ם לְמַ֙עַן֙ הָבִ֣יא אֹתָ֔נוּ לָ֤תֶת לָ֙נוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֵֽינוּ׃

וְיָתַנָא אַפֵּיק מִתַּמָּן בְּדִיל לְאַעָלָא יָתַנָא לְמִתַּן לַנָא יָת אַרְעָא דְּקַיֵּים לַאֲבָהָתַנָא.

ואכ֗רג֗נא מן ת֗ם לכי ידכ֗לנא ויעטינא אלבלד אלד֗י קסם עליה לאבאינא.

וַאַכ׳רַגַנַא מִן תַּ׳ם לִכַּיְ יֻדכִ׳לַנַא ויֻעטִיַנַא אַלּבַּלַדַ אַלַּדִ׳י קַסַםַ לִאבַּאאִנַא

καὶ ἡμᾶς ἐξήγαγεν ἐκεῖθεν, ἵνα εἰσαγάγῃ ἡμᾶς δοῦναι ἡμῖν τὴν γῆν ταύτην, ἣν ὤμοσεν δοῦναι τοῖς πατράσιν ἡμῶν.

כד וַיְצַוֵּ֣נוּ יְיָ֗ לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־הַחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה לְיִרְאָ֖ה אֶת־יְיָ֣ אֱלֹהֵ֑ינוּ לְט֥וֹב לָ֙נוּ֙ כׇּל־הַיָּמִ֔ים לְחַיֹּתֵ֖נוּ כְּהַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

וּפַקְּדַנָא יְיָ לְמֶעֱבַד יָת כָּל קְיָמַיָּא הָאִלֵּין לְמִדְחַל קֳדָם יְיָ אֱלָהַנָא דְּיִיטַב לַנָא כָּל יוֹמַיָּא לְקַיָּמוּתַנָא כְּיוֹמָא הָדֵין.

פאמרנא באן נצנע הד֗ה אלרסום ונכ֗אף אללה רבנא לכי יכ֗אר לנא טול אלזמאן ונחיא כיומנא הד֗א.

תֻ׳םַּ אַמַרַנַא אַללָּהֻ בִּאַן נַצנַעַ הַדִ׳הִ אלרֻּסֻום אַן נַכַ׳אףַ אַללַהַ רַבַּנַא לִכַּיְ יֻכַ׳ארַ לַנַא כֻּלַּ אַלזַּמַאןִ וַנַחיַא כַּיַוְמִנַא הַדַ׳א

καὶ ἐνετείλατο ἡμῖν κύριος ποιεῖν πάντα τὰ δικαιώματα ταῦτα φοβεῖσθαι κύριον τὸν θεὸν ἡμῶν, ἵνα εὖ ᾖ ἡμῖν πάσας τὰς ἡμέρας, ἵνα ζῶμεν ὥσπερ καὶ σήμερον.

כה וּצְדָקָ֖ה תִּֽהְיֶה־לָּ֑נוּ כִּֽי־נִשְׁמֹ֨ר לַעֲשׂ֜וֹת אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את לִפְנֵ֛י יְיָ֥ אֱלֹהֵ֖ינוּ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽנוּ׃

וְזָכוּתָא תְּהֵי לַנָא אֲרֵי נִטַּר לְמֶעֱבַד יָת כָּל תַּפְקֵידְתָּא הָדָא קֳדָם יְיָ אֱלָהַנָא כְּמָא דְּפַקְּדַנָא.

וחסנאת תכון לנא אד֗א חפט֗נא ועמלנא ג֗מיע הד֗ה אלשריעה בין ידי אללה רבנא כמא אמרנא:

וַחַסַנַתֹ תַּכֻּוןֻ לַנַא אִד׳ חַפַט׳נַא וַעַמִלנַא גַמִיעַ הַדִ׳הִ אלשַּׁרִיעַתִ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ רַבִּנַא כַּמַא אַמַרַנַא

καὶ ἐλεημοσύνη ἔσται ἡμῖν, ἐὰν φυλασσώμεθα ποιεῖν πάσας τὰς ἐντολὰς ταύτας ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν, καθὰ ἐνετείλατο ἡμῖν κύριος.

פרק זתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א כִּ֤י יְבִֽיאֲךָ֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ וְנָשַׁ֣ל גּֽוֹיִם־רַבִּ֣ים ׀ מִפָּנֶ֡יךָ הַֽחִתִּי֩ וְהַגִּרְגָּשִׁ֨י וְהָאֱמֹרִ֜י וְהַכְּנַעֲנִ֣י וְהַפְּרִזִּ֗י וְהַֽחִוִּי֙ וְהַיְבוּסִ֔י שִׁבְעָ֣ה גוֹיִ֔ם רַבִּ֥ים וַעֲצוּמִ֖ים מִמֶּֽךָּ׃

אֲרֵי יַעֵילִנָּךְ יְיָ אֱלָהָךְ לְאַרְעָא דְּאַתְּ עָלֵיל לְתַמָּן לְמֵירְתַהּ וִיתָרֵיךְ עַמְמִין סַגִּיאִין מִן קֳדָמָךְ חִתָּאֵי וְגַרְגִּישָׁאֵי וֶאֱמוֹרָאֵי וּכְנַעֲנָאֵי וּפְרִזָּאֵי וְחִוָּאֵי וִיבוּסָאֵי שִׁבְעָא עַמְמִין סַגִּיאִין וְתַקִּיפִין מִנָּךְ.

ואד֗א אדכ֗לך אללה רבך אלי אלבלד אלתי אנת דאכ֗ל אליה לתחוזה פיטחטח אממא כת֗ירה מן בין ידיך אלחתיין ואלגרגשיין ואלאמוריין ואלכנעאניין ואלפרזיין ואלחויין ואליבוסיין סבעה אמם אעט֗ם ואכת֗ר מנך.

וַאִדַ׳א אַדכַ׳לַךַּ בִּאללָּהֻ רַבֻּךַּ אִלַי׳ אלּבַּלַדִאַלַּדִ׳י אַנתַּ דַאכִ׳לֹ אִלַיְהִ לִתַּחֻוְזַהֻ פַיֻטַחטִחֻ אֻמַמַא כַּתִ׳ירַתַּ מִן בַּיְןִ יַדַיְךַּ אַלּחִתִּיִּינַ וַאלּגִרגַּאשִׁיִּינַ וַאלּאַמֻורִיִּינַ וַאלּכַּנעַאנִיִּינַ וַאלּפַרִזִיִּינ וַאלּחַוִּיִּינַ וַאלּיַבּוּסִיִּין סַבּעַ אֻמַמֵ אַכּתַּ׳רַ וַאַעטַ׳םַ מִנךַּ

Ἐὰν δὲ εἰσαγάγῃ σε κύριος ὁ θεός σου εἰς τὴν γῆν, εἰς ἣν εἰσπορεύῃ ἐκεῖ κληρονομῆσαι, καὶ ἐξαρεῖ ἔθνη μεγάλα ἀπὸ προσώπου σου, τὸν Χετταῖον καὶ Γεργεσαῖον καὶ Αμορραῖον καὶ Χαναναῖον καὶ Φερεζαῖον καὶ Ευαῖον καὶ Ιεβουσαῖον, ἑπτὰ ἔθνη πολλὰ καὶ ἰσχυρότερα ὑμῶν,

ב וּנְתָנָ֞ם יְיָ֧ אֱלֹהֶ֛יךָ לְפָנֶ֖יךָ וְהִכִּיתָ֑ם הַחֲרֵ֤ם תַּחֲרִים֙ אֹתָ֔ם לֹא־תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם בְּרִ֖ית וְלֹ֥א תְחׇנֵּֽם׃

וְיִמְסְרִנּוּן יְיָ אֱלָהָךְ קֳדָמָךְ וְתִמְחֵינוּן גַּמָּרָא תְגַּמַּר יָתְהוֹן לָא תִגְזַר לְהוֹן קְיָם וְלָא תְרַחֵים עֲלֵיהוֹן.

פיסלמהם אללה רבך בין ידיך פאקתלהם ואתלפהם ולא תעאהד מעהם עהדא ולא תרוף עליהם.

פַיֻסַלִמֻהֻם אַללָּהֻ רַבֻּךַּ בַּיְןַ יַדַיְךַּ פַאקתֻלהֻם וַאתּלִפהֻם תַּלַפַא וַלַא תַּעהַד מַעַהֻם עַהדַא וַלַא תַּראַפ עַלַיְהֻם

καὶ παραδώσει αὐτοὺς κύριος ὁ θεός σου εἰς τὰς χεῖράς σου καὶ πατάξεις αὐτούς, ἀφανισμῷ ἀφανιεῖς αὐτούς, οὐ διαθήσῃ πρὸς αὐτοὺς διαθήκην οὐδὲ μὴ ἐλεήσητε αὐτούς.

ג וְלֹ֥א תִתְחַתֵּ֖ן בָּ֑ם בִּתְּךָ֙ לֹא־תִתֵּ֣ן לִבְנ֔וֹ וּבִתּ֖וֹ לֹא־תִקַּ֥ח לִבְנֶֽךָ׃

וְלָא תִתְחַתַּן בְּהוֹן בְּרַתָּךְ לָא תִתֵּין לִבְרֵיהּ וּבְרַתֵּיהּ לָא תִסַּב לִבְרָךְ.

ולא תצאהרהם פתעטי אבנתך לאבנה ולא תאכ֗ד֗ אבנתה לאבנך.

וַלַא תֻצַאהִרהֻם פַלַא תֻעטִ אִבּנַתַּךַּ לִאבּנִהִ וַלַא תַּאכֻ׳ד׳ אִבּנַתַּהֻ לִאבּנִךַּ

οὐδὲ μὴ γαμβρεύσητε πρὸς αὐτούς· τὴν θυγατέρα σου οὐ δώσεις τῷ υἱῷ αὐτοῦ καὶ τὴν θυγατέρα αὐτοῦ οὐ λήμψῃ τῷ υἱῷ σου·

ד כִּֽי־יָסִ֤יר אֶת־בִּנְךָ֙ מֵֽאַחֲרַ֔י וְעָבְד֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְחָרָ֤ה אַף־יְיָ֙ בָּכֶ֔ם וְהִשְׁמִידְךָ֖ מַהֵֽר׃

אֲרֵי יַטְעֲיָן יָת בְּרָךְ מִבָּתַר פּוּלְחָנִי וְיִפְלְחוּן לְטָעֲוָת עַמְמַיָּא וְיִתְקַף רוּגְזָא דַּייָ בְּכוֹן וִישֵׁיצֵינָךְ בִּפְרִיעַ.

פאנהם יזילון ולדך מן עבאדתי פיעבדון אלהא אכ֗ר פישתד גצ֗ב אללה עליך וינפד֗ך סריעא.

פַאנַּהֻם יֻזִילֻוןַ אִבּנַךַּ עַן טַאעַתִי וַיַעבֻּדֻוןַ מַעבּוּדַאתֵ אֻכַ׳ר וַיַשׁתַּדֻ גַ׳צַ׳בֻּ אַללָּהִ עַלַיְךַּ פַיַנפֻדֻ׳ךַּ סַרִיעַא

ἀποστήσει γὰρ τὸν υἱόν σου ἀπ’ ἐμοῦ, καὶ λατρεύσει θεοῖς ἑτέροις, καὶ ὀργισθήσεται θυμῷ κύριος εἰς ὑμᾶς καὶ ἐξολεθρεύσει σε τὸ τάχος.

ה כִּֽי־אִם־כֹּ֤ה תַעֲשׂוּ֙ לָהֶ֔ם מִזְבְּחֹתֵיהֶ֣ם תִּתֹּ֔צוּ וּמַצֵּבֹתָ֖ם תְּשַׁבֵּ֑רוּ וַאֲשֵֽׁירֵהֶם֙ תְּגַדֵּע֔וּן וּפְסִילֵיהֶ֖ם תִּשְׂרְפ֥וּן בָּאֵֽשׁ׃

אֲרֵי אִם כְּדֵין תַּעְבְּדוּן לְהוֹן אֵיגוֹרֵיהוֹןמזבח של ע״ז מתורגם ׳איגור׳ (שמות ל״ד:י״ג, דברים ז׳:ה׳, דברים י״ב:ג׳). תְּתָרְעוּן וְקָמָתְהוֹן תְּתַבְּרוּן וַאֲשֵׁירֵיהוֹן תְּקָצְצוּן וְצַלְמֵיהוֹן תֵּיקְדוּן בְּנוּרָא.

בל כד֗א פאצנעו בהם מד֗אבחהם פאנקצ֗ו ודכאכהם פכסרו וסואריהם פג֗דעו ופסולהם פאחרקוהא באלנאר.

בַּל כַּדַ׳א אצנַעֻוא לַהֻם מַדַ׳אבִּחַהֻם פַאנקִצֻ׳וא וַדֻכַּאכַּהֻם פַכַּסִּרֻוא וַסֻוַארַהֻם פַגַדִּעֻוא וַפֻסֻוְלַהֻם פַאחרִקֻוהַא בִּאלנַּארִ

ἀλλ’ οὕτως ποιήσετε αὐτοῖς· τοὺς βωμοὺς αὐτῶν καθελεῖτε καὶ τὰς στήλας αὐτῶν συντρίψετε καὶ τὰ ἄλση αὐτῶν ἐκκόψετε καὶ τὰ γλυπτὰ τῶν θεῶν αὐτῶν κατακαύσετε πυρί·

ו כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַיְיָ֖ אֱלֹהֶ֑יךָ בְּךָ֞ בָּחַ֣ר ׀ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֗יךָ לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה מִכֹּל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃

אֲרֵי עַם קַדִּישׁ אַתְּ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בָּךְ אִתְרְעִי יְיָ אֱלָהָךְ לְמִהְוֵי לֵיהּ לְעַם חַבִּיב מִכֹּל עַמְמַיָּא דְּעַל אַפֵּי אַרְעָא.

לאנך שעב מקדס ללה רבך ובך אכ֗תאר אן תכון לה אמה כ֗אצה מן ג֗מיע אלאמם אלתי עלי וג֗ה אלארץ֗.

לִאַנַּךַּ שַׁעבֹּ מֻקַדַּסֹ לִלָּהִ רַבִּךַּ בִּךַּ אכ׳תַּארַ אַן תַּכֻּוןַ לַהֻ אֻמַתֹ כַ׳אצַּתֹ מִן גַמִיעִ אלשֻּׁעֻובִּ אַלַּתִי עַלַי׳ וַגהִ אלּאַרץִ׳

ὅτι λαὸς ἅγιος εἶ κυρίῳ τῷ θεῷ σου, καὶ σὲ προείλατο κύριος ὁ θεός σου εἶναί σε αὐτῷ λαὸν περιούσιον παρὰ πάντα τὰ ἔθνη, ὅσα ἐπὶ προσώπου τῆς γῆς.

ז לֹ֣א מֵֽרֻבְּכֶ֞ם מִכׇּל־הָֽעַמִּ֗ים חָשַׁ֧ק יְיָ֛ בָּכֶ֖ם וַיִּבְחַ֣ר בָּכֶ֑ם כִּֽי־אַתֶּ֥ם הַמְעַ֖ט מִכׇּל־הָעַמִּֽים׃

לָא מִדְּסַגִּיאִין אַתּוּן מִכָּל עַמְמַיָּא צְבִי יְיָ בְּכוֹן וְאִתְרְעִי בְכוֹן אֲרֵי אַתּוּן זְעֵירִין מִכָּל עַמְמַיָּא.

וליס מן כת֗רתכם מן ג֗מיע אלאמם אצטפאכם אללה ואכ֗תארכם בל אנתם אקל מנהם אג֗מעין.

וַלַיְסַ מִן כַּת׳רַתִכֻּם מִן גַמִיעִ אלאֻמַם אצטַפַאכֻּם אַללָּהֻ וַאכ׳תַּארַכֻּם בַּל אַנתֻם אַקַלֻּ מִנהֻם מַגמֻועִיןַ

Οὐχ ὅτι πολυπληθεῖτε παρὰ πάντα τὰ ἔθνη, προείλατο κύριος ὑμᾶς καὶ ἐξελέξατο ὑμᾶς ὑμεῖς γάρ ἐστε ὀλιγοστοὶ παρὰ πάντα τὰ ἔθνη

ח כִּי֩ מֵאַהֲבַ֨ת יְיָ֜ אֶתְכֶ֗ם וּמִשׇּׁמְר֤וֹ אֶת־הַשְּׁבֻעָה֙ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּע֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם הוֹצִ֧יא יְיָ֛ אֶתְכֶ֖ם בְּיָ֣ד חֲזָקָ֑ה וַֽיִּפְדְּךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים מִיַּ֖ד פַּרְעֹ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרָֽיִם׃

אֲרֵי מִדְּרָחֵים יְיָ יָתְכוֹן וּמִדְּנָטַר יָת קְיָמָא דְּקַיֵּים לַאֲבָהָתְכוֹן אַפֵּיק יְיָ יָתְכוֹן בְּיַד תַּקִּיפָא וּפַרְקָךְ מִבֵּית עַבְדּוּתָא מִיְּדָא דְּפַרְעֹה מַלְכָּא דְּמִצְרָיִם.

לכן מן מחבה אללה לכם ומן חפט֗ה אלימין אלתי קסם בהא לאבאיכם אכ֗רג֗כם אללה ביד שדידה ופדאך מן בית אלעבודיה מן יד פרעון מלך מצר.

לַכִּן מִן מַחַבַּתִ אללָּהִ לַכֻּם וַמִן חִפטִ׳הִ לַכֻּם אַלּיַמִיןַ אַלַּדִ׳י קַסַםַ בִּהַא לִאבַּאאִכֻּם אַכ׳רַגַכֻּם אַללָּהֻ בִּיַדֵ שַׁדִידַתֵ וַפַדַאךַּ מִן בַּיְתִ אלּעֻבּוּדִיתִ מִן יַדִפִרעַוְןַ מַלִךִּ מִצרַ

ἀλλὰ παρὰ τὸ ἀγαπᾶν κύριον ὑμᾶς καὶ διατηρῶν τὸν ὅρκον, ὃν ὤμοσεν τοῖς πατράσιν ὑμῶν, ἐξήγαγεν κύριος ὑμᾶς ἐν χειρὶ κραταιᾷ καὶ ἐν βραχίονι ὑψηλῷ καὶ ἐλυτρώσατο ἐξ οἴκου δουλείας ἐκ χειρὸς Φαραω βασιλέως Αἰγύπτου.

ט וְיָ֣דַעְתָּ֔ כִּֽי־יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֑ים הָאֵל֙ הַֽנֶּאֱמָ֔ן שֹׁמֵ֧ר הַבְּרִ֣ית וְהַחֶ֗סֶד לְאֹהֲבָ֛יו וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָ֖ו לְאֶ֥לֶף דּֽוֹר׃

וְתִדַּע אֲרֵי יְיָ אֱלָהָךְ הוּא אֱלֹהִים אֱלָהָא מְהֵימְנָא נָטַר קְיָמָא וְחִסְדָּא לְרָחֲמוֹהִי וּלְנָטְרֵי פִקּוֹדוֹהִי לְאֶלֶף דָּרִין.

מכאן עד סוף פסוק כ״א נתלש מכ״י סנקט פטרבורג והושלם מכ״י אוקספורד.פאעלם אן אללה רבך הו אללה אלטאיק אלאמין חאפט֗ אלעהד ואלאחסאן למחביה וחאפט֗י וצאיאה לאלף ג֗יל.

פַאעלַם אַןַ אללַהַ רַבַּךַּ הֻוַ אַלּאִלַהֻ אַלטַאאִקֻ אַלּאַמִיןֻ חַאפִטֻ׳ אַלּעַהדֻ ואלאִחסַאןִ לִמֻחִבִּיהִ וַחַאפִטִ׳י וַצַאִיאהֻ לִאַלפִ גִּילֵ

καὶ γνώσῃ ὅτι κύριος ὁ θεός σου, οὗτος θεός, θεὸς πιστός, ὁ φυλάσσων διαθήκην καὶ ἔλεος τοῖς ἀγαπῶσιν αὐτὸν καὶ τοῖς φυλάσσουσιν τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ εἰς χιλίας γενεὰς

י וּמְשַׁלֵּ֧ם לְשֹׂנְאָ֛יו אֶל־פָּנָ֖יו לְהַאֲבִיד֑וֹ לֹ֤א יְאַחֵר֙ לְשֹׂ֣נְא֔וֹ אֶל־פָּנָ֖יו יְשַׁלֶּם־לֽוֹ׃

וּמְשַׁלֵּים לְשָׂנְאוֹהִי טָבְוָן דְּאִנּוּן עָבְדִין קֳדָמוֹהִי בְּחַיֵּיהוֹן לְאוֹבוֹדֵיהוֹן לָא מְאַחַר עוֹבָד טָב לְשָׂנְאוֹהִי טָבְוָן דְּאִנּוּן עָבְדִין קֳדָמוֹהִי בְּחַיֵּיהוֹן מְשַׁלֵּים לְהוֹן.

ומכאפי שאניה בחצ֗רתה לאנפאד֗ה ולא יוכ֗ר לה שיא בל בחצ֗רתה יכאפיה.

וַמֻכַּאפִאֻ שַׁאנִאִהִ בִּחַצ׳רַתִהִ לִאִנפַאדִ׳הִ וַלַא יאַכִ׳רֻ לַהֻ שַׁיְאַ בַּל בִּחַצ׳רַתִהִ יֻכַּאפִאֻהֻ

καὶ ἀποδιδοὺς τοῖς μισοῦσιν κατὰ πρόσωπον ἐξολεθρεῦσαι αὐτούς· καὶ οὐχὶ βραδυνεῖ τοῖς μισοῦσιν, κατὰ πρόσωπον ἀποδώσει αὐτοῖς.

יא וְשָׁמַרְתָּ֨ אֶת־הַמִּצְוָ֜ה וְאֶת־הַֽחֻקִּ֣ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם לַעֲשׂוֹתָֽם׃

וְתִטַּר יָת תַּפְקֵידְתָּא וְיָת קְיָמַיָּא וְיָת דִּינַיָּא דַּאֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ יוֹמָא דֵין לְמֶעֱבַדְהוֹן.

ואחפט֗ אלוצאיא ואלרסום ואלאחכאם אלתי אנא אמרך בהא אליום ואעמל בהא.

וַאחפַט׳ אַלּוַצַאִיא וַאלרֻּסֻומַ וַאלּאַחכַּאם אַלַּתִי אַנַא אמֻרֻךַּ בִּהַא אַלּיַוםַ וַאעמַל בִּהַא

καὶ φυλάξῃ τὰς ἐντολὰς καὶ τὰ δικαιώματα καὶ τὰ κρίματα ταῦτα, ὅσα ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον ποιεῖν.

ספר דברים

פרשת עקב

מפתח לכתב הערבי־היהודי של התפסיר

אות	ערבית	הגייה
א	ا ء	ā ; ʾ (עצירה)
ב	ب	b
ג (מבוקר) · ג׳ (מנוקד)	غ	gh – ר גרונית
ג׳ (מבוקר) · ג (מנוקד)	ج	j – כמו ג׳ בג׳ירפה
ד	د	d
ד׳	ذ	dh – כ־th באנגלית this
ה	ه	h
ה בסוף מילה · ה׳ · ת	ة	-a (תָּא מַרְבּוּטַה); בסמיכות ‎-at
ו	و	w ; ū
ז	ز	z
ח	ح	ḥ – ח גרונית
ט · ט׳	ط · ظ	ṭ · ẓ – ט ו־ד׳ נחציות

אות	ערבית	הגייה
י · י׳	ي · ى	y, ī · ā בסוף מילה
כ · כ׳	ك · خ	k · kh – כ רפה
ל מ נ	ل م ن	l m n
ס	س	s
ע	ع	ʿ – ע גרונית
פ	ف	f (אין p בערבית)
צ · צ׳	ص · ض	ṣ · ḍ – ס ו־ד נחציות
ק	ق	q – ק עמוקה
ר	ر	r
ש	ش	sh
ת · ת׳	ت · ث	t · th – כ־th באנגלית think

סימן (במנוקד)	ערבית	קריאה
פַתַח · קָמַץ	ـَ	a
חִירִק	ـِ	i
קֻבּוּץ	ـُ	u
שְׁוָא	ـْ	אין תנועה
דגש	ـّ	הכפלה (ובבגדכפ״ת – גם הקשה)
חוֹלַם בסוף מילה	ـٌ	-un (תנוין)
צֵרֵי בסוף מילה	ـٍ	-in (תנוין)
תנועה + א / ו / י		ā / ū / ī ארוכות
אל־	ال	al- ; לפני ת ד ר ז ס ש צ ט ל נ הל׳ נבלעת: אלשמס = ash-shams

פרשת עקב

פרק זתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

יב וְהָיָ֣ה ׀ עֵ֣קֶב תִּשְׁמְע֗וּן אֵ֤ת הַמִּשְׁפָּטִים֙ הָאֵ֔לֶּה וּשְׁמַרְתֶּ֥ם וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְשָׁמַר֩ יְיָ֨ אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אֶֽת־הַבְּרִית֙ וְאֶת־הַחֶ֔סֶד אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃

וִיהֵי חֲלָף דִּתְקַבְּלוּן יָת דִּינַיָּא הָאִלֵּין וְתִטְּרוּן וְתַעְבְּדוּן יָתְהוֹן וְיִטַּר יְיָ אֱלָהָךְ לָךְ יָת קְיָמָא וְיָת חִסְדָּא דְּקַיֵּים לַאֲבָהָתָךְ.

פיכון ג֗זא מא תסמעון הד֗ה אלאחכאם ותחפט֗והא ותעמלו בהא יחפט֗ אללה רבך לך אלעהד ואלפצ֗ל אלד֗י קסם בהא לאבאיך.

פַיַכֻּוןֻ גַזַאאֻ מַא תַּסמַעֻוןַ הַדִ׳הִ אלּאַחכַּאם וַתַּחפַטֻ׳ונַהַא וַתַּעמַלֻונַהַא יַחפַטֻ׳ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ לַךַּ אַלּעַהדֻואלּפַצ׳לַ אַלַּדִ׳י קַסַםַ לִאבַּאאִךַּ

Καὶ ἔσται ἡνίκα ἂν ἀκούσητε πάντα τὰ δικαιώματα ταῦτα καὶ φυλάξητε καὶ ποιήσητε αὐτά, καὶ διαφυλάξει κύριος ὁ θεός σού σοι τὴν διαθήκην καὶ τὸ ἔλεος, ὃ ὤμοσεν τοῖς πατράσιν ὑμῶν,

יג וַאֲהֵ֣בְךָ֔ וּבֵרַכְךָ֖ וְהִרְבֶּ֑ךָ וּבֵרַ֣ךְ פְּרִֽי־בִטְנְךָ֣ וּפְרִֽי־אַ֠דְמָתֶ֠ךָ דְּגָ֨נְךָ֜ וְתִירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֗ךָ שְׁגַר־אֲלָפֶ֙יךָ֙ וְעַשְׁתְּרֹ֣ת צֹאנֶ֔ךָ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע לַאֲבֹתֶ֖יךָ לָ֥תֶת לָֽךְ׃

וְיִרְחֲמִנָּךְ וִיבָרְכִנָּךְ וְיַסְגֵּינָךְ וִיבָרֵיךְ וַלְדָּא דִּמְעָךְ וְאִבָּא דְּאַרְעָךְ עֲבוּרָךְ וְחַמְרָךְ וּמִשְׁחָךְ בַּקְרֵי תוֹרָךְ וְעֶדְרֵי עָנָךְ עַל אַרְעָא דְּקַיֵּים לַאֲבָהָתָךְ לְמִתַּן לָךְ.

פיחבבך ויבארך פיך ויכת֗רך ויבארך פי ת֗מרתך ות֗מר ארצ֗ך ברך ועצירך ודהנך נתאג֗ בקרך וג֗פראת גנמך פי אלבלד אלד֗י קסם לאבאיך אן יעטיכה.

פַיֻחַבִּבֻּךַּ וַיֻבַּארִכֻּ פִיךַּ וַיֻכּתִ׳רֻךַּ וַיֻבַּארִכֻּ פִי תַּ׳מַרִךַּ וַתַּ׳מַרִ אַרצִ׳ךַּ בִּרִּךַּ וַעַצִירִךַּ וַדֻהנִךַּ נִתַּאגִ בַּקַרִךַּ וַגַ׳פרַתִ גַ׳נַמִךַּ פִי אלּבַּלַדִ אלּדִ׳י קַסַםַ לִאבַּאאִךַּ אַן יֻעטִיַךַּ

καὶ ἀγαπήσει σε καὶ εὐλογήσει σε καὶ πληθυνεῖ σε καὶ εὐλογήσει τὰ ἔκγονα τῆς κοιλίας σου καὶ τὸν καρπὸν τῆς γῆς σου, τὸν σῖτόν σου καὶ τὸν οἶνόν σου καὶ τὸ ἔλαιόν σου, τὰ βουκόλια τῶν βοῶν σου καὶ τὰ ποίμνια τῶν προβάτων σου ἐπὶ τῆς γῆς, ἧς ὤμοσεν κύριος τοῖς πατράσιν σου δοῦναί σοι.

יד בָּר֥וּךְ תִּֽהְיֶ֖ה מִכׇּל־הָעַמִּ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה בְךָ֛ עָקָ֥ר וַֽעֲקָרָ֖ה וּבִבְהֶמְתֶּֽךָ׃

בְּרִיךְ תְּהֵי מִכָּל עַמְמַיָּא לָא יְהֵי בָךְ עֲקַר וְעַקְרָא וּבִבְעִירָךְ.

ותכן מבארכא מן ג֗מיע אלאמם ולא יבקא פיך עאקר ולא עאקרה ולא פיפי] - חסר בב בהאימך.

וַתַּכֻּוןֻ מֻבַּארַךַּא מִן גַמִיעִ אלּאַמַם וַלַא יַבּקַי׳ פִיךַּ עַאקִרַא וַלַא עַאקִרַתֹ וַלַא פִי בַּהַאאִמִךַּ

εὐλογητὸς ἔσῃ παρὰ πάντα τὰ ἔθνη· οὐκ ἔσται ἐν ὑμῖν ἄγονος οὐδὲ στεῖρα καὶ ἐν τοῖς κτήνεσίν σου.

טו וְהֵסִ֧יר יְיָ֛ מִמְּךָ֖ כׇּל־חֹ֑לִי וְכׇל־מַדְוֵי֩ מִצְרַ֨יִם הָרָעִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יָדַ֗עְתָּ לֹ֤א יְשִׂימָם֙ בָּ֔ךְ וּנְתָנָ֖ם בְּכׇל־שֹׂנְאֶֽיךָ׃

וְיַעְדֵּי יְיָ מִנָּךְ כָּל מַרְעִין וְכָל מַכְתָּשֵׁי מִצְרַיִם בִּישַׁיָּא דִּידַעְתָּא לָא יְשַׁוֵּינוּן בָּךְ וְיִתֵּינִנּוּן בְּכָל שָׂנְאָךְ.

ויזיל אללה מנך כל מרץ֗ וג֗מיע אדוי מצר אלרדיה אלתי תערפהא לא יחל בך שיא מנהא בל יחלהא בשאניך.

וַיֻזִילֻ אַללָּהֻ מִנךַּ כֻּלַּ מַרַץֵ׳ וַגַמִיעִ אַדַאוי מִצרַ אַלרַּדַיַאתִ אַלַּתִי תַּערִפֻהַא לַא יֻחִלֻּ בִּךַּ שַׁיאֹ מִנהַא בַּל יֻחִלֻּהַא בִּשַׁאנִאִיךַּ

καὶ περιελεῖ κύριος ἀπὸ σοῦ πᾶσαν μαλακίαν· καὶ πάσας νόσους Αἰγύπτου τὰς πονηράς, ἃς ἑώρακας καὶ ὅσα ἔγνως, οὐκ ἐπιθήσει ἐπὶ σὲ καὶ ἐπιθήσει αὐτὰ ἐπὶ πάντας τοὺς μισοῦντάς σε.

טז וְאָכַלְתָּ֣ אֶת־כׇּל־הָֽעַמִּ֗ים אֲשֶׁ֨ר יְיָ֤ אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ לֹא־תָח֥וֹס עֵֽינְךָ֖ עֲלֵיהֶ֑ם וְלֹ֤א תַעֲבֹד֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּֽי־מוֹקֵ֥שׁ ה֖וּא לָֽךְ׃

וּתְגַּמַּר יָת כָּל עַמְמַיָּא דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ לָא תְחוּס עֵינָךְ עֲלֵיהוֹן וְלָא תִפְלַח יָת טָעֲוָתְהוֹן אֲרֵי לְתַקְלָא יְהוֹן לָךְ.

פתפני ג֗מיע אלשעוב אלד֗י יעטיכהם אללה רבך ולא תשפק עליהם ולא תעבד מעבודאתהם פיכונו לך והקא.

פַתַּפנִי גַמִיעַ אַלשֻּׁעֻובִּ אַלַּתִי יֻעטִיךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ לַא תֻשׁפִק עַלַיְהִם וַלַא תַּעבֻּד מַעבּוּדַאתִהִם פַיַכֻּונֻוןַ לַךַּ וַהקַא

καὶ φάγῃ πάντα τὰ σκῦλα τῶν ἐθνῶν, ἃ κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι· οὐ φείσεται ὁ ὀφθαλμός σου ἐπ’ αὐτοῖς, καὶ οὐ λατρεύσεις τοῖς θεοῖς αὐτῶν, ὅτι σκῶλον τοῦτό ἐστίν σοι.

יז כִּ֤י תֹאמַר֙ בִּלְבָ֣בְךָ֔ רַבִּ֛ים הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִמֶּ֑נִּי אֵיכָ֥ה אוּכַ֖ל לְהוֹרִישָֽׁם׃

אֲרֵי תֵימַר בְּלִבָּךְ סַגִּיאִין עַמְמַיָּא הָאִלֵּין מִנִּי אֵיכְדֵין אִכּוֹל לְתָרָכוּתְהוֹן.

פאן קלת פי נפסך האולי אלאמם אכת֗ר מני פכיף אטיק אן אקרצ֗הם.

פַאִן קֻלתַּ פִי נַפסִךַּ הַאֻלַאאִ אלּאַמַםִ אַכּתַּ׳רֻ מִנִּי פַכַּיְףַ אֻטִיקֻ אַן אַקרֻצַ׳הֻם

Ἐὰν δὲ λέγῃς ἐν τῇ διανοίᾳ σου ὅτι Πολὺ τὸ ἔθνος τοῦτο ἢ ἐγώ, πῶς δυνήσομαι ἐξολεθρεῦσαι αὐτούς;

יח לֹ֥א תִירָ֖א מֵהֶ֑ם זָכֹ֣ר תִּזְכֹּ֗ר אֵ֤ת אֲשֶׁר־עָשָׂה֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ לְפַרְעֹ֖ה וּלְכׇל־מִצְרָֽיִם׃

לָא תִדְחַל מִנְּהוֹן אִדְּכָרָא תִדְכַר יָת דַּעֲבַד יְיָ אֱלָהָךְ לְפַרְעֹה וּלְכָל מִצְרָאֵי.

לא תכ֗פהם בל אד֗כר מא צנע אללה רבך בפרעון וסאיר אלמצריין.

לַא תַּכַ׳פהֻם בַּלִ אד׳כֻּר מַא צַנַעַ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ לִפִרעַוְןַ וַסַאאִרִ אלּמִצרִיִּיןַ

οὐ φοβηθήσῃ αὐτούς· μνείᾳ μνησθήσῃ ὅσα ἐποίησεν κύριος ὁ θεός σου τῷ Φαραω καὶ πᾶσι τοῖς Αἰγυπτίοις,

יט הַמַּסֹּ֨ת הַגְּדֹלֹ֜ת אֲשֶׁר־רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ וְהָאֹתֹ֤ת וְהַמֹּֽפְתִים֙ וְהַיָּ֤ד הַחֲזָקָה֙ וְהַזְּרֹ֣עַ הַנְּטוּיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר הוֹצִֽאֲךָ֖ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֑יךָ כֵּֽן־יַעֲשֶׂ֞ה יְיָ֤ אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לְכׇל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה יָרֵ֖א מִפְּנֵיהֶֽם׃

נִסִּין רַבְרְבָן דַּחֲזָאָה עֵינָךְ וְאָתַיָּא וּמוֹפְתַיָּא וִידָא תַּקִּיפְתָא וּדְרָעָא מְרָמְמָא דְּאַפְּקָךְ יְיָ אֱלָהָךְ כֵּן יַעֲבֵיד יְיָ אֱלָהָךְ לְכָל עַמְמַיָּא דְּאַתְּ דָּחֵיל מִן קֳדָמֵיהוֹן.

אלאעלאם אלעט֗ימה אלתי ראתהא עינאך ואלאיאת ואלבראהין ואליד אלשדידה ואלד֗ראע אלממדודה כמא אכ֗רג֗ך אללה רבך כד֗אך יצנע בג֗מיע אלאמם אלתי תכ֗אפהם.

אַלּאַעלַאם אַלּעַטִ׳ימַתֻ אַלַּתִי רַאתהַא עַיְנַאכַּ וַאלּאִיאתֻ וַאלּבַּרַאהִינֻ וַאלּיַדֻ אַלשַּׁדִידַתֻ וַאלדֻ׳רַאעֻ אַלּמַמדֻודַתֻ כַּמַא אַכ׳רַגַךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ כַּדַ׳אךַּ יַצנַעֻ בִּגַמִיעִ אלּאַמַם אַלַּדִ׳יןַ תַּכַ׳אפֻהֻם

τοὺς πειρασμοὺς τοὺς μεγάλους, οὓς εἴδοσαν οἱ ὀφθαλμοί σου, τὰ σημεῖα καὶ τὰ τέρατα τὰ μεγάλα ἐκεῖνα, τὴν χεῖρα τὴν κραταιὰν καὶ τὸν βραχίονα τὸν ὑψηλόν, ὡς ἐξήγαγέν σε κύριος ὁ θεός σου· οὕτως ποιήσει κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν πᾶσιν τοῖς ἔθνεσιν, οὓς σὺ φοβῇ ἀπὸ προσώπου αὐτῶν.

כ וְגַם֙ אֶת־הַצִּרְעָ֔ה יְשַׁלַּ֛ח יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ בָּ֑ם עַד־אֲבֹ֗ד הַנִּשְׁאָרִ֛ים וְהַנִּסְתָּרִ֖ים מִפָּנֶֽיךָ׃

וְאַף יָת עָרָעִיתָא יְגָרֵי יְיָ אֱלָהָךְ בְּהוֹן עַד דְּיֵיבְדוּן דְּאִשְׁתְּאַרוּ וּדְאִטְּמַרוּ מִן קֳדָמָךְ.

ויבעת֗ באלעאהה פיהם חתי יביד אלבאקון ואלמנסתרון מן בין ידיך.

וַיַבּעַתֻ׳ בִּאלעַאהַתִ פִיהִם חַתַּי׳ יֻבִּידַ אַלּבַּאקִינַ וַאלּמֻנסַתִרִיןַ מִן בַּיְןִ יַדַיְךַּ

καὶ τὰς σφηκίας ἀποστελεῖ κύριος ὁ θεός σου εἰς αὐτούς, ἕως ἂν ἐκτριβῶσιν οἱ καταλελειμμένοι καὶ οἱ κεκρυμμένοι ἀπὸ σοῦ.

כא לֹ֥א תַעֲרֹ֖ץ מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּֽי־יְיָ֤ אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בְּקִרְבֶּ֔ךָ אֵ֥ל גָּד֖וֹל וְנוֹרָֽא׃

לָא תִתְּבַר מִן קֳדָמֵיהוֹן אֲרֵי יְיָ אֱלָהָךְ שְׁכִינְתֵיהּ בֵּינָךְ אֱלָהָא רַבָּא וּדְחִילָא.

פלא תרהבהם לאן נור אללה רבך פי מא בינך אלטאיק אלעט֗ים אלמכ֗וף.

לַא תַּרהַבּהֻם לִאַןַ נֻורַ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ פִימַא בַּיְנַךַּ אַלטַאאִקֻ אַלעַטִ׳ים אַלּמֻכִ׳יפֻ

οὐ τρωθήσῃ ἀπὸ προσώπου αὐτῶν, ὅτι κύριος ὁ θεός σου ἐν σοί, θεὸς μέγας καὶ κραταιός,

כב וְנָשַׁל֩ יְיָ֨ אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֛ל מִפָּנֶ֖יךָ מְעַ֣ט מְעָ֑ט לֹ֤א תוּכַל֙ כַּלֹּתָ֣ם מַהֵ֔ר פֶּן־תִּרְבֶּ֥ה עָלֶ֖יךָ חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃

וִיתָרֵיךְ יְיָ אֱלָהָךְ יָת עַמְמַיָּא הָאִלֵּין מִן קֳדָמָךְ זְעֵיר זְעֵיר לָא תִכּוֹל לְשֵׁיצָיוּתְהוֹן בִּפְרִיעַ דִּלְמָא תִסְגֵּי עֲלָךְ חַיַּת בָּרָא.

מכאן שוב מכ״י סנקט פטרבורג.והו יטחטח אולאיך אלאמם מן בין ידיך קלילא קלילא אד֗ לא יג֗וז אן תפניהם סריעא כילא יכת֗ר וחש אלצחרא.

וַהֻוַ יֻטַחטִחֻ אֻולַאִךַּ אַלּאַמַם מִן בַּיְןִ יַדַיְךַּ קַלִילַא קַלִילַא אִד׳ לַא תַּטִיקֻ אַן תַּפנִיַהֻם סַרִיעַא כַּיְ לַא יַכּתֻ׳רַ עַלַיְךַּ וַחשֻׁ אַלצַּחרַאאִ

καὶ καταναλώσει κύριος ὁ θεός σου τὰ ἔθνη ταῦτα ἀπὸ προσώπου σου κατὰ μικρὸν μικρόν· οὐ δυνήσῃ ἐξαναλῶσαι αὐτοὺς τὸ τάχος, ἵνα μὴ γένηται ἡ γῆ ἔρημος καὶ πληθυνθῇ ἐπὶ σὲ τὰ θηρία τὰ ἄγρια.

כג וּנְתָנָ֛ם יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ לְפָנֶ֑יךָ וְהָמָם֙ מְהוּמָ֣ה גְדֹלָ֔ה עַ֖ד הִשָּׁמְדָֽם׃

וְיִמְסְרִנּוּן יְיָ אֱלָהָךְ קֳדָמָךְ וִישַׁגֵּישִׁנּוּן שִׁגּוּשׁ רַב עַד דְּיִשְׁתֵּיצוֹן.

פאד֗א אסלמהם אללה רבך פי ידך ואהאמהם אהאמה כבירה אלי אנפאד֗הם.

פַאִדַ׳א אַסלַמַהֻם אַללָּהֻ רַבֻּךַּ פִי יַדִךַּ פַאהַאמַהֻם אִהַאמַתַּ עַטִ׳ימַתַּ אִלַי׳ אִנפַאדִ׳הִם

καὶ παραδώσει αὐτοὺς κύριος ὁ θεός σου εἰς τὰς χεῖράς σου καὶ ἀπολέσει αὐτοὺς ἀπωλείᾳ μεγάλῃ, ἕως ἂν ἐξολεθρεύσῃ αὐτούς,

כד וְנָתַ֤ן מַלְכֵיהֶם֙ בְּיָדֶ֔ךָ וְהַאֲבַדְתָּ֣ אֶת־שְׁמָ֔ם מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹֽא־יִתְיַצֵּ֥ב אִישׁ֙ בְּפָנֶ֔יךָ עַ֥ד הִשְׁמִֽדְךָ֖ אֹתָֽם׃

וְיִמְסַר מַלְכֵיהוֹן בִּידָךְ וְתוֹבֵיד יָת שׁוֹמְהוֹן מִתְּחוֹת שְׁמַיָּא לָא יִתְעַתַּד אֱנָשׁ קֳדָמָךְ עַד דִּתְשֵׁיצֵי יָתְהוֹן.

ואסלם מלוכהם פי ידך ואכרת אסמאהם מן תחת אלסמא לא יקף אחד בין ידיך אלי אן תנפד֗הם.

וַיֻסַלִם מֻלֻוכַּהֻם פִי יַדִךַּ פַאבִּידֻ אַסמַאאַהֻם מִן תַּחתִ אלסַּמַאאִ לַא יַקִפֻ אִנסַאןֹ בַּיְןַ יַדַיְךַּ אִלַי׳ אַן תַּנפִדַ׳הֻם

καὶ παραδώσει τοὺς βασιλεῖς αὐτῶν εἰς τὰς χεῖρας ὑμῶν, καὶ ἀπολεῖται τὸ ὄνομα αὐτῶν ἐκ τοῦ τόπου ἐκείνου· οὐκ ἀντιστήσεται οὐδεὶς κατὰ πρόσωπόν σου, ἕως ἂν ἐξολεθρεύσῃς αὐτούς.

כה פְּסִילֵ֥י אֱלֹהֵיהֶ֖ם תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֑שׁ לֹֽא־תַחְמֹד֩ כֶּ֨סֶף וְזָהָ֤ב עֲלֵיהֶם֙ וְלָקַחְתָּ֣ לָ֔ךְ פֶּ֚ן תִּוָּקֵ֣שׁ בּ֔וֹ כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ הֽוּא׃

צַלְמֵי טָעֲוָתְהוֹן תֵּיקְדוּן בְּנוּרָא לָא תַחְמֵיד כַּסְפָּא וְדַהְבָּא דַּעֲלֵיהוֹן וְתִסַּב לָךְ דִּלְמָא תִתְּקֵיל בֵּיהּ אֲרֵי מְרַחַק קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ הוּא.

ואחרקו פסול מעבודאתהם באלנאר ולא תתמנו שיא מן אלפצ֗ה ואלד֗הב אלד֗י עליהם פתאכ֗ד֗ה לך כילא תוהק בה פאנה כריהה אללה רבך.

וַאחרִקֻוא פֻסֻולַ מַעבּוּדַאתִהִם בִּאלנַּארִ וַלַא תַּתַּמַןַ שַׁיְאַ מִןַ אלפִצַּ׳תִ וַאלדַ׳הַבִּ אלּדִ׳י עַלַיְהֻם וַתַּאכֻ׳דֻ׳הֻ לַךַּ כַּיְ לַא תֻוהַקַ בִּהִ לִאַנַּהֻ כַּרִיהַתַּ לִלָּהִ רַבִּךַּ

τὰ γλυπτὰ τῶν θεῶν αὐτῶν κατακαύσετε πυρί· οὐκ ἐπιθυμήσεις ἀργύριον οὐδὲ χρυσίον ἀπ’ αὐτῶν καὶ οὐ λήμψῃ σεαυτῷ, μὴ πταίσῃς δι’ αὐτό, ὅτι βδέλυγμα κυρίῳ τῷ θεῷ σού ἐστιν·

כו וְלֹא־תָבִ֤יא תֽוֹעֵבָה֙ אֶל־בֵּיתֶ֔ךָ וְהָיִ֥יתָ חֵ֖רֶם כָּמֹ֑הוּ שַׁקֵּ֧ץ ׀ תְּשַׁקְּצֶ֛נּוּ וְתַעֵ֥ב ׀ תְּֽתַעֲבֶ֖נּוּ כִּי־חֵ֥רֶם הֽוּא׃

וְלָא תַעֵיל דִּמְרַחַק לְבֵיתָךְ וּתְהֵי חֶרְמָא כְּוָתֵיהּ שַׁקָּצָא תְשַׁקְּצִנֵּיהּ וְרַחָקָא תְרַחֲקִנֵּיהּ אֲרֵי חֶרְמָא הוּא.

פלא תדכ֗ל מא יכרהה אלי ביתך פתציר מתלופא מת֗לה בל רג֗סה רג֗סא ואכרהה כרהה אד֗ הו מתלוף:

וַלַא תֻדכִ׳ל מַא יַכּרַהֻהֻ אַללָּהֻ אִלַי׳ בַּיְתִךַּ וַתַּצִירֻ מַתּלֻופַא מִת׳לַהֻ בַּל רַגִסהֻ תַּרגִּיסַא וַאכּרַההֻ כַּרִיהַתַּ אִד׳ הֻוַ מַתּלֻוְףֹ

καὶ οὐκ εἰσοίσεις βδέλυγμα εἰς τὸν οἶκόν σου καὶ ἔσῃ ἀνάθημα ὥσπερ τοῦτο· προσοχθίσματι προσοχθιεῖς καὶ βδελύγματι βδελύξῃ, ὅτι ἀνάθημά ἐστιν.

פרק חתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א כׇּל־הַמִּצְוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם תִּשְׁמְר֣וּן לַעֲשׂ֑וֹת לְמַ֨עַן תִּֽחְי֜וּן וּרְבִיתֶ֗ם וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע יְיָ֖ לַאֲבֹתֵיכֶֽם׃

כָּל תַּפְקֵידְתָּא דַּאֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ יוֹמָא דֵין תִּטְּרוּן לְמֶעֱבַד בְּדִיל דְּתֵיחוֹן וְתִסְגּוֹן וְתֵיעֲלוּן וְתֵירְתוּן יָת אַרְעָא דְּקַיֵּים יְיָ לַאֲבָהָתְכוֹן.

וג֗מיע אלוצאיא אלתי אמרך בהא אליום אחפט֗והא ואעמלו בהא לכי תחיו ותכת֗רו ותדכ֗לו ותחוזו אלבלד אלד֗י קסם אללה עליה לאבאיכם.

וַגַמִיעֻ אַלּוַצַאִיא אַלַּתִי אמֻרֻךַּ בִּהַא אַלּיַוְם אחפַטֻ׳והַא וַאעמַלֻוא בִּהַא לִכַּיְ תַּחיַוא וַתַּכּתֻ׳רֻוא וַתַּדכֻ׳לֻוא וַתַּחֻוזֻוא אַלּבַּלַדַ אַלַּדִ׳י קַסַםַ אַללָּהֻ לִאבַּאאִכֻּם

Πάσας τὰς ἐντολάς, ἃς ἐγὼ ἐντέλλομαι ὑμῖν σήμερον, φυλάξεσθε ποιεῖν, ἵνα ζῆτε καὶ πολυπλασιασθῆτε καὶ εἰσέλθητε καὶ κληρονομήσητε τὴν γῆν, ἣν κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ὤμοσεν τοῖς πατράσιν ὑμῶν.

ב וְזָכַרְתָּ֣ אֶת־כׇּל־הַדֶּ֗רֶךְ אֲשֶׁ֨ר הוֹלִֽיכְךָ֜ יְיָ֧ אֱלֹהֶ֛יךָ זֶ֛ה אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בַּמִּדְבָּ֑ר לְמַ֨עַן עַנֹּֽתְךָ֜ לְנַסֹּֽתְךָ֗ לָדַ֜עַת אֶת־אֲשֶׁ֧ר בִּֽלְבָבְךָ֛ הֲתִשְׁמֹ֥ר מִצְוֺתָ֖ו אִם־לֹֽא׃

וְתִדְכַר יָת כָּל אוֹרְחָא דְּדַבְּרָךְ יְיָ אֱלָהָךְ דְּנָן אַרְבְּעִין שְׁנִין בְּמַדְבְּרָא בְּדִיל לְעַנָּיוּתָךְ לְנַסָּיוּתָךְ לְמִדַּע יָת דִּבְלִבָּךְ הֲתִטַּר פִּקּוֹדוֹהִי אִם לָא.

אד֗כר ג֗מיע אלטריק אלד֗י סירך אללה רבך פי אלבר הד֗ה ארבעון סנה ליתעבך וימתחנך ויט֗הר ללנאס מא פי קלבך אתחפט֗ וצאיאה אם לא.

וַאד׳כֻּר גַמִיעַ אַלטַרִיקִ אַלַּדִ׳י סַירַךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ פִי אלּבַּרִּ הַדִ׳הִ אַרבַּעֻוןַ סַנַתַּ לִיֻתּעִבַּךַּ וַיַמתַּחִנַךַּ לִיֻט׳הִרַ לִלנַאסִ מַא פִי קַלבִּךַּ אַתַּחפַטֻ׳ וַצַאִיאהֻ אַם לַא

καὶ μνησθήσῃ πᾶσαν τὴν ὁδόν, ἣν ἤγαγέν σε κύριος ὁ θεός σου ἐν τῇ ἐρήμῳ, ὅπως ἂν κακώσῃ σε καὶ ἐκπειράσῃ σε καὶ διαγνωσθῇ τὰ ἐν τῇ καρδίᾳ σου, εἰ φυλάξῃ τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ ἢ οὔ.

ג וַֽיְעַנְּךָ֮ וַיַּרְעִבֶ֒ךָ֒ וַיַּאֲכִֽלְךָ֤ אֶת־הַמָּן֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדַ֔עְתָּ וְלֹ֥א יָדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן הוֹדִֽיעֲךָ֗ כִּ֠י לֹ֣א עַל־הַלֶּ֤חֶם לְבַדּוֹ֙ יִחְיֶ֣ה הָֽאָדָ֔ם כִּ֛י עַל־כׇּל־מוֹצָ֥א פִֽי־יְיָ֖ יִחְיֶ֥ה הָאָדָֽם׃

וְעַנְּיָךְ וְאַכְפְּנָךְ וְאוֹכְלָךְ יָת מַנָּא דְּלָא יְדַעְתָּא וְלָא יְדַעוּ אֲבָהָתָךְ בְּדִיל לְהוֹדָעוּתָךְ אֲרֵי לָא עַל לַחְמָא בִּלְחוֹדוֹהִי מִתְקַיַּם אֲנָשָׁא אֲרֵי עַל כָּל אַפָּקוּת מֵימַר מִן קֳדָם יְיָ חָיֵי אֲנָשָׁא.

ואתעבך ואג֗אעך פאטעמך אלמן אלד֗י לם תערפה ולם יערפה אבאיך לכי יערפך אן ליס עלי אלכ֗בז וחדה יחיי אלאנסאן בל עלי ג֗מיע קול אללה יעיש.

וַאַתּעַבַּךַּ וַאַגַּאעַךַּ וַאַטעַמַךַּ אַלּמַןַ אַלַּדִ׳י לַם תַּערִפהֻ וַלַם יַערִפהֻ אַבַּאאךַּ לִכַּיְ יֻעַרִּפַךַּ אַנַּהֻ לַיְסַ עַלַי׳ אלּכֻ׳בּזִ וַחדַהֻ יַחיַא אַלּאִנסַאןֻ בַּל עַלַי׳ גַמִיעִ מַא אַכ׳רַגַהֻ קַוְלֻ אַללָּהִ יַעִישֻׁ אַלּאִנסַאןֻ

καὶ ἐκάκωσέν σε καὶ ἐλιμαγχόνησέν σε καὶ ἐψώμισέν σε τὸ μαννα, ὃ οὐκ εἴδησαν οἱ πατέρες σου, ἵνα ἀναγγείλῃ σοι ὅτι οὐκ ἐπ’ ἄρτῳ μόνῳ ζήσεται ὁ ἄνθρωπος, ἀλλ’ ἐπὶ παντὶ ῥήματι τῷ ἐκπορευομένῳ διὰ στόματος θεοῦ ζήσεται ὁ ἄνθρωπος.

ד שִׂמְלָ֨תְךָ֜ לֹ֤א בָֽלְתָה֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְרַגְלְךָ֖ לֹ֣א בָצֵ֑קָה זֶ֖ה אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה׃

כְּסוּתָךְ לָא בְלִיאַת מִנָּךְ וּמְסָנָךְ לָא יְחִיפוּהשוו לשון הכתוב (דברים כ״ט:ד׳) וְנַעַלְךָ֥ לֹֽא־בָלְתָ֖ה מֵעַ֥ל רַגְלֶֽךָ. דְּנָן אַרְבְּעִין שְׁנִין.

ות֗יאבך לם תבל ורג֗לך לם תחף פי הד֗ה אלארבעין סנה.

וַתִ׳יַאבֻּךַּ לַם תַּבּלֻ וַרִגלֻךַּ לַם תַּחפִ פִי הַדִ׳הִ אלּאַרבַּעִיןַ סַּנַתַּ

τὰ ἱμάτιά σου οὐ κατετρίβη ἀπὸ σοῦ, οἱ πόδες σου οὐκ ἐτυλώθησαν, ἰδοὺ τεσσαράκοντα ἔτη.

ה וְיָדַעְתָּ֖ עִם־לְבָבֶ֑ךָ כִּ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר יְיַסֵּ֥ר אִישׁ֙ אֶת־בְּנ֔וֹ יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ מְיַסְּרֶֽךָּ׃

וְתִדַּע עִם לִבָּךְ אֲרֵי כְּמָא דְּמַלֵּיף גּוּבְרָא יָת בְּרֵיהּ יְיָ אֱלָהָךְ מַלֵּיף לָךְ.

פאעלם פי נפסך אנה כמא יודב אלמר ולדה אללה רבך מודבך.

וַאעלַם פִי נַפסִךַּ אַנַּהֻ כַּמַא יֻאַדִּבֻּ אַלּמַראֻ וַלַדַהֻ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מֻאַדִּבֻּךַּ

καὶ γνώσῃ τῇ καρδίᾳ σου ὅτι ὡς εἴ τις παιδεύσαι ἄνθρωπος τὸν υἱὸν αὐτοῦ, οὕτως κύριος ὁ θεός σου παιδεύσει σε,

ו וְשָׁ֣מַרְתָּ֔ אֶת־מִצְוֺ֖ת יְיָ֣ אֱלֹהֶ֑יךָ לָלֶ֥כֶת בִּדְרָכָ֖יו וּלְיִרְאָ֥ה אֹתֽוֹ׃

וְתִטַּר יָת פִּקּוֹדַיָּא דַּייָ אֱלָהָךְ לִמְהָךְ בְּאוֹרְחָן דְּתָקְנָן קֳדָמוֹהִי וּלְמִדְחַל יָתֵיהּ.

פאחפט֗ וצאיאה וסר פי טרקה וכ֗פה.

וַאחפַט׳ וַצַאִיאהֻ וַסִר פִי טֻרֻקִהִ וַכַ׳פהֻ

καὶ φυλάξῃ τὰς ἐντολὰς κυρίου τοῦ θεοῦ σου πορεύεσθαι ἐν ταῖς ὁδοῖς αὐτοῦ καὶ φοβεῖσθαι αὐτόν.

ז כִּ֚י יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ מְבִֽיאֲךָ֖ אֶל־אֶ֣רֶץ טוֹבָ֑ה אֶ֚רֶץ נַ֣חֲלֵי מָ֔יִם עֲיָנֹת֙ וּתְהֹמֹ֔ת יֹצְאִ֥ים בַּבִּקְעָ֖ה וּבָהָֽר׃

אֲרֵי יְיָ אֱלָהָךְ מַעֵיל לָךְ לְאַרְעָא טָבְתָא אֲרַע נָגְדָא נַחְלִין דְּמַיִין מַבּוּעֵי עֵינָוָון וּתְהוֹמִין נָפְקִין בְּבִקְעָן וּבְטוּרִין.

פאן אללה רבך מדכ֗לך אלי בלד ג֗יד בלד אודיה מא ועיון וגמור תפג֗ר פי בקאעה וג֗באלה.

לִאַןַ אללַהַ רַבַּךַּ מֻדכִ׳לֻךַּ אִלַי׳ בַּלַדֵ גַיִּדֵ בַּלַדִ אַוְדִיתִ מַאאֵ עֻיֻוןֹ וַגַ׳מרֹ תַּפגִרֻ פִי בִּקַאעִהִ וַגִבַּאלִהִ

ὁ γὰρ κύριος ὁ θεός σου εἰσάγει σε εἰς γῆν ἀγαθὴν καὶ πολλήν, οὗ χείμαρροι ὑδάτων καὶ πηγαὶ ἀβύσσων ἐκπορευόμεναι διὰ τῶν πεδίων καὶ διὰ τῶν ὀρέων·

ח אֶ֤רֶץ חִטָּה֙ וּשְׂעֹרָ֔ה וְגֶ֥פֶן וּתְאֵנָ֖ה וְרִמּ֑וֹן אֶֽרֶץ־זֵ֥ית שֶׁ֖מֶן וּדְבָֽשׁ׃

אֲרַע חִטִּין וּשְׂעָרִין וְגוּפְנִין וְתֵינִין וְרִמּוֹנִין אַרְעָא דְּזֵיתַהָא עָבְדִין מִשְׁחָא וְהִיא עָבְדָא דְּבַשׁ.

בלד חנטה ושעיר וג֗פן ותין ורמאן בלד זיתון זית ועסל.

אַרץִ׳ חִנטַתֵ וַשַׁעִירֵ וַגַפַןֵ וַתִיןֵ וַרֻמַּאןֵ בַּלַדֻ זַיְתֻּוןִ זַיְתֵ וַעַסַלֵ

γῆ πυροῦ καὶ κριθῆς, ἄμπελοι, συκαῖ, ῥόαι, γῆ ἐλαίας ἐλαίου καὶ μέλιτος·

ט אֶ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹ֤א בְמִסְכֵּנֻת֙ תֹּֽאכַל־בָּ֣הּ לֶ֔חֶם לֹֽא־תֶחְסַ֥ר כֹּ֖ל בָּ֑הּ אֶ֚רֶץ אֲשֶׁ֣ר אֲבָנֶ֣יהָ בַרְזֶ֔ל וּמֵהֲרָרֶ֖יהָ תַּחְצֹ֥ב נְחֹֽשֶׁת׃

אַרְעָא דְּלָא בְמִסְכֵּינוּ תֵּיכוֹל בַּהּ לַחְמָא לָא תֶחְסַר כָּל מִדָּעַם בַּהּ אַרְעָא דְּאַבְנַהָא בַרְזְלָא וּמִטּוּרַהָא תִּפְסוּל נְחָשָׁא.

בלד לא תאכל פיה טעאמך בתקתיר ולא יעוזך פיה שי בלד מן חג֗ארתה אלחדיד ומן ג֗באלה תקטע אלנחאס.

בַּלַדֵ לַא תַּאכֻּלֻ פִיהִ טַעַאמַךַּ בִּתַּקתִירֵ וַלַא יֻעוזֻךַּ פִיהִ שַׁיְאַ בַּלַדֵ מִן חִגַּארַתִהִ אַלּחַדִידֻ וַמִן גִבַּאלִהִ אַלנֻּחַאסֻ

γῆ, ἐφ’ ἧς οὐ μετὰ πτωχείας φάγῃ τὸν ἄρτον σου καὶ οὐκ ἐνδεηθήσῃ οὐδὲν ἐπ’ αὐτῆς· γῆ, ἧς οἱ λίθοι σίδηρος, καὶ ἐκ τῶν ὀρέων αὐτῆς μεταλλεύσεις χαλκόν·

י וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבֵֽרַכְתָּ֙ אֶת־יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ עַל־הָאָ֥רֶץ הַטֹּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽךְ׃

וְתֵיכוֹל וְתִשְׂבַּע וּתְבָרֵיךְ יָת יְיָ אֱלָהָךְ עַל אַרְעָא טָבְתָא דִּיהַב לָךְ.

פאד֗א אכלת ושבעת פבארך אללה רבך עלי אלבלד אלג֗יד אלד֗י אעטאך.

פַאִדַ׳א אַכַּלתַּ וַשַׁבִּעתַּ פַבַּארִךִּ אללַהַ רַבַּךַּ עַלַי׳ אלּבַּלַדִ אלגַיִּדִ אַלַּדִ׳י אַעטַאךַּ

καὶ φάγῃ καὶ ἐμπλησθήσῃ καὶ εὐλογήσεις κύριον τὸν θεόν σου ἐπὶ τῆς γῆς τῆς ἀγαθῆς, ἧς ἔδωκέν σοι.

יא הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן־תִּשְׁכַּ֖ח אֶת־יְיָ֣ אֱלֹהֶ֑יךָ לְבִלְתִּ֨י שְׁמֹ֤ר מִצְוֺתָיו֙ וּמִשְׁפָּטָ֣יו וְחֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּֽוֹם׃

אִסְתְּמַר לָךְ דִּלְמָא תִתְנְשֵׁי יָת דַּחְלְתָא דַּייָ אֱלָהָךְ בְּדִיל דְּלָא לְמִטַּר פִּקּוֹדוֹהִי וְדִינוֹהִי וּקְיָמוֹהִי דַּאֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ יוֹמָא דֵּין.

ואחד֗ר אן תנסא אללה רבך פלא תחפט֗ וצאיאה ואחכאמה ורסומה אלתי אמרך בהא אליום.

פַאחדַ׳ר אַן תַּנסַי׳ אַללַהַ רַבַּךַּ לִאַלַּא תַּחפַטַ׳ וַצַאִיאהֻ וַאַחכַּאמַהֻ וַרֻסֻומַהֻ אַלַּדִ׳י אַנַא אמֻרֻךַּ בִּהַא אַלּיַוְםַ

πρόσεχε σεαυτῷ, μὴ ἐπιλάθῃ κυρίου τοῦ θεοῦ σου τοῦ μὴ φυλάξαι τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ καὶ τὰ κρίματα καὶ τὰ δικαιώματα αὐτοῦ, ὅσα ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον,

יב פֶּן־תֹּאכַ֖ל וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבָתִּ֥ים טֹבִ֛ים תִּבְנֶ֖ה וְיָשָֽׁבְתָּ׃

דִּלְמָא תֵיכוֹל וְתִשְׂבַּע וּבָתִּין שַׁפִּירִיןאולי לא תרגם טוב=טבא כי בסוף נמצא שבתים אלו לא היו טובים, וצ״ע. תִּבְנֵי וְתִתֵּיב.

כילא תאכל פתשבע ותבני ביותא חסאנא פתסכנהא.

כַּיְ לַא תַּאכֻּלַ וַתַּשׁבַּעַ וַבֻּיֻותַּא חִסַאנַא תַּבּנִיהַא וַתַּסכֻּנֻהַא

μὴ φαγὼν καὶ ἐμπλησθεὶς καὶ οἰκίας καλὰς οἰκοδομήσας καὶ κατοικήσας ἐν αὐταῖς

יג וּבְקָֽרְךָ֤ וְצֹֽאנְךָ֙ יִרְבְּיֻ֔ן וְכֶ֥סֶף וְזָהָ֖ב יִרְבֶּה־לָּ֑ךְ וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ יִרְבֶּֽה׃

וְתוֹרָךְ וְעָנָךְ יִסְגּוֹן וְכַסְפָּא וְדַהְבָּא יִסְגֵּי לָךְ וְכֹל דְּלָךְ יִסְגֵּי.

ובקרך וגנמך אד֗א יכת֗רון ופצ֗ה וד֗הב יכת֗ר לך וג֗מיע מא הו לך יכת֗ר.

וַבַּקַרֻךַּ וַגַ׳נַמֻךַּ יַכּתֻ׳רֻ וַפִצַּ׳תֹ וַדַ׳הַבֹּ יַכּתֻ׳רֻ לַךַּ וַגַמִיעֻ מַא לַךַּ יַכּתֻ׳רֻ

καὶ τῶν βοῶν σου καὶ τῶν προβάτων σου πληθυνθέντων σοι, ἀργυρίου καὶ χρυσίου πληθυνθέντος σοι καὶ πάντων, ὅσων σοι ἔσται, πληθυνθέντων σοι

יד וְרָ֖ם לְבָבֶ֑ךָ וְשָֽׁכַחְתָּ֙ אֶת־יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ הַמּוֹצִיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃

וְיִירַם לִבָּךְ וְתִתְנְשֵׁי יָת דַּחְלְתָא דַּייָ אֱלָהָךְ דְּאַפְּקָךְ מֵאַרְעָא דְּמִצְרַיִם מִבֵּית עַבְדּוּתָא.

פירתפע קלבך פתנסא אללה רבך אלד֗י אכ֗רג֗ך מן בלד מצר מן בית אלעבודיה.

פַיֻרפִעֻךַּ קַלבֻּךַּ וַתַּנסַי׳ אַללַהַ רַבַּךַּ אַלַּדִ׳י אַכ׳רַגַךַּ מִן בַּלַדִ מִצרַ מִן בַּיְתִ אלּעֻבּוּדִיתִ

ὑψωθῇς τῇ καρδίᾳ καὶ ἐπιλάθῃ κυρίου τοῦ θεοῦ σου τοῦ ἐξαγαγόντος σε ἐκ γῆς Αἰγύπτου ἐξ οἴκου δουλείας,

טו הַמּוֹלִ֨יכְךָ֜ בַּמִּדְבָּ֣ר ׀ הַגָּדֹ֣ל וְהַנּוֹרָ֗א נָחָ֤שׁ ׀ שָׂרָף֙ וְעַקְרָ֔ב וְצִמָּא֖וֹן אֲשֶׁ֣ר אֵֽין־מָ֑יִם הַמּוֹצִ֤יא לְךָ֙ מַ֔יִם מִצּ֖וּר הַֽחַלָּמִֽישׁ׃

דְּדַבְּרָךְ בְּמַדְבְּרָא רַבָּא וּדְחִילָא אֲתַר דְּחִיוָוָן קָלַןלפי אונקלוס ״נחש שרף״ הינו דבר אחד. אבל לפי בעלי הטעמים, ששָמו פסיק, הרי יש כאן ב׳ דברים – נחש + שרף (הערת הרב וידר). וְעַקְרַבִּין וּבֵית צַהְוָונָא אֲתַר דְּלֵית מַיָּא דְּאַפֵּיק לָךְ מַיָּא מִטִּנָּרָא תַּקִּיפָא.

אלמסלכך פי אלבר אלכביר אלמכ֗יף חית֗ אלחיאת אלמחרקה ואלעקארב ועטש חית֗ ליס מא אלמכ֗רג֗ לך אלמא מן אלצואן אלצלד.

אַלּמֻסלִכֻּךַּ פִי אלּבַּרִּ אלּכַּבִּירִ אלּמֻכִ׳יפִ חַיְתֻ׳ אַלּחַיַאתֻ אַלמֻחרִקַתֻ וַאלּעַקַארִבֻּ וַעַטַשֹׁ חַיְתֻ׳ לַיְסַ מַאאֵ אַלמֻכ׳רִגֻ לַךַּ אַלּמַאאַ מִןַ אלצַּוַאןִ אלצַּלדִ

τοῦ ἀγαγόντος σε διὰ τῆς ἐρήμου τῆς μεγάλης καὶ τῆς φοβερᾶς ἐκείνης, οὗ ὄφις δάκνων καὶ σκορπίος καὶ δίψα, οὗ οὐκ ἦν ὕδωρ, τοῦ ἐξαγαγόντος σοι ἐκ πέτρας ἀκροτόμου πηγὴν ὕδατος,

טז הַמַּאֲכִ֨לְךָ֥ מָן֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן עַנֹּֽתְךָ֗ וּלְמַ֙עַן֙ נַסֹּתֶ֔ךָ לְהֵיטִֽבְךָ֖ בְּאַחֲרִיתֶֽךָ׃

דְּאוֹכְלָךְ מַנָּא בְּמַדְבְּרָא דְּלָא יְדַעוּ אֲבָהָתָךְ בְּדִיל לְעַנָּיוּתָךְ וּבְדִיל לְנַסָּיוּתָךְ לְאוֹטָבָא לָךְ בְּסוֹפָךְ.

אלמטעמך אלמן פי אלבר מא לם יערפה אבאוך ליעד֗בך ולימתחנך ויעוצ֗ך כ֗ירא פי אכ֗רתך.

אַלּמֻטעִמֻךַּ אַלּמַןַ פִי אלּבַּרִּ מַא לַם יַערִפהֻ אַבַּאאךַּ לִיֻעַדִ׳בַּךַּ וַיַמתַּחִנַךַּ וַיֻעַוִּצַ׳ךַּ כַ׳יְרַא פִי אכִ׳רַתִךַּ

τοῦ ψωμίσαντός σε τὸ μαννα ἐν τῇ ἐρήμῳ, ὃ οὐκ εἴδησαν οἱ πατέρες σου, ἵνα κακώσῃ σε καὶ ἐκπειράσῃ σε καὶ εὖ σε ποιήσῃ ἐπ’ ἐσχάτων τῶν ἡμερῶν σου.

יז וְאָמַרְתָּ֖ בִּלְבָבֶ֑ךָ כֹּחִי֙ וְעֹ֣צֶם יָדִ֔י עָ֥שָׂה לִ֖י אֶת־הַחַ֥יִל הַזֶּֽה׃

וְתֵימַר בְּלִבָּךְ חֵילִי וּתְקוֹף יְדַי קְנָא׳קנא׳. כן בתאג׳ וכן יש לתרגם לפי הערת המסורה לבראשית ל״א:א׳, אך בכמה כת״י כאן קנו. לִי יָת נִכְסַיָּא הָאִלֵּין.

פלא תקל פי נפסך אן קותי ועט֗ם קדרתי אכתסבת לי הד֗א אליסאר.

פַלַא תַּקֻל פִי נַפסִךַּ אִןַ קֻוַּתִי וַעַטַ׳מַתַּ קֻדרַתִי אכּתַּסַבַּתּ לִי הַדַ׳א אַלּיַסַארַ

μὴ εἴπῃς ἐν τῇ καρδίᾳ σου Ἡ ἰσχύς μου καὶ τὸ κράτος τῆς χειρός μου ἐποίησέν μοι τὴν δύναμιν τὴν μεγάλην ταύτην·

יח וְזָֽכַרְתָּ֙ אֶת־יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ כִּ֣י ה֗וּא הַנֹּתֵ֥ן לְךָ֛ כֹּ֖חַ לַעֲשׂ֣וֹת חָ֑יִל לְמַ֨עַן הָקִ֧ים אֶת־בְּרִית֛וֹ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע לַאֲבֹתֶ֖יךָ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

וְתִדְכַר יָת יְיָ אֱלָהָךְ אֲרֵי הוּא יָהֵיב לָךְ עֵיצָאמקום יחיד ש׳כח׳ מתורגם כעיצא. לְמִקְנֵיכן רגיל בתרגומים עשיית (חיל) = ׳קנא׳. השוו בראשית ל״א:א׳. נִכְסִין בְּדִיל לְקַיָּימָא יָת קְיָמֵיהּ דְּקַיֵּים לַאֲבָהָתָךְ כְּיוֹמָא הָדֵין.

בל אד֗כר אללה רבך פאנה אלמעטיך קוה תכתסב בהא אליסאר לכי יפי בעהדה אלד֗י קסם לאבאיך כיומנא הד֗א.

בַּלִ אד׳כֻּרִ אללַהַ רַבַּךַּ פַאִנַּהֻ אַלּמֻעטִיַךַּ קֻוַּתַּ תַּכּתַּסִבֻּ בִּהַא אַלּיַסַארַ לִכַּיְ יַפִיַ בִּעַהדִהִ אַלַּדִ׳י קַסַםַ בִּהִ לִאבַּאאִךַּ כַּיַוְמִנַא הַדַ׳א

καὶ μνησθήσῃ κυρίου τοῦ θεοῦ σου, ὅτι αὐτός σοι δίδωσιν ἰσχὺν τοῦ ποιῆσαι δύναμιν καὶ ἵνα στήσῃ τὴν διαθήκην αὐτοῦ, ἣν ὤμοσεν κύριος τοῖς πατράσιν σου, ὡς σήμερον.

יט וְהָיָ֗ה אִם־שָׁכֹ֤חַ תִּשְׁכַּח֙ אֶת־יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָֽלַכְתָּ֗ אַחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַעֲבַדְתָּ֖ם וְהִשְׁתַּחֲוִ֣יתָ לָהֶ֑ם הַעִדֹ֤תִי בָכֶם֙ הַיּ֔וֹם כִּ֥י אָבֹ֖ד תֹּאבֵדֽוּן׃

וִיהֵי אִם אִתְנְשָׁאָה תִתְנְשֵׁי יָת דַּחְלְתָא דַּייָ אֱלָהָךְ וּתְהָךְ בָּתַר טָעֲוָת עַמְמַיָּא וְתִפְלְחִנִּין וְתִסְגּוֹד לְהוֹן אַסְהֵידִית בְּכוֹן יוֹמָא דֵין אֲרֵי מֵיבָד תֵּיבְדוּן.

פאן נסית אללה רבך ומצ֗ית פעבדת מעבודאת אכ֗ר וסג֗דת להא פקד אשהדת מן אליום אנכם תבידון.

פַאִן נַסִיתַּ אַללַהַ רַבַּךַּ וַמַצַ׳יְתַּ וַעַבַּדתַּ מַעבּוּדַאתֵ אֻכַ׳רַ וַסַגַדתַּ לַהַא פַקַד עַרַפתֻכֻּם מִןַ אליַוְםִ אַנַּכֻּם סַתַּבִּידֻוןַ

καὶ ἔσται ἐὰν λήθῃ ἐπιλάθῃ κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ πορευθῇς ὀπίσω θεῶν ἑτέρων καὶ λατρεύσῃς αὐτοῖς καὶ προσκυνήσῃς αὐτοῖς, διαμαρτύρομαι ὑμῖν σήμερον τόν τε οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν ὅτι ἀπωλείᾳ ἀπολεῖσθε·

כ כַּגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֤ר יְיָ֙ מַאֲבִ֣יד מִפְּנֵיכֶ֔ם כֵּ֖ן תֹּאבֵד֑וּן עֵ֚קֶב לֹ֣א תִשְׁמְע֔וּן בְּק֖וֹל יְיָ֥ אֱלֹהֵיכֶֽם׃

כְּעַמְמַיָּא דַּייָ מוֹבֵיד מִן קֳדָמֵיכוֹן כֵּן תֵּיבְדוּן חֲלָף דְּלָא קַבֵּילְתּוּן לְמֵימְרָא דַּייָ אֱלָהֲכוֹן.

כאלאמם אלד֗ין אללה מבידהם מן בין ידיכם כד֗אך תבידון אד֗א לא תקבלו קולקול] א1 אללה רבכם:

כַּאלאֻמַםִ אלּתִי אַללָּהֻ מֻבִּידֻהֻם מִן בַּיְןִ יַדַיְכֻּם כַּדַ׳אךַּ תַּבִּידֻוןַ אִד׳ לַם תַּקבַּלֻוא אַמרַ אַללָּהִ רַבִּכֻּם

καθὰ καὶ τὰ λοιπὰ ἔθνη, ὅσα κύριος ἀπολλύει πρὸ προσώπου ὑμῶν, οὕτως ἀπολεῖσθε, ἀνθ’ ὧν οὐκ ἠκούσατε τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν.

פרק טתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל אַתָּ֨ה עֹבֵ֤ר הַיּוֹם֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָבֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת גּוֹיִ֔ם גְּדֹלִ֥ים וַעֲצֻמִ֖ים מִמֶּ֑ךָּ עָרִ֛ים גְּדֹלֹ֥ת וּבְצֻרֹ֖ת בַּשָּׁמָֽיִם׃

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתְּ עָבַר יוֹמָא דֵין יָת יַרְדְּנָא לְמֵיעַל לְמֵירַת עַמְמִין רַבְרְבִין וְתַקִּיפִין מִנָּךְ קִרְוִין רַבְרְבָן וּכְרִיכָן עַד צֵית שְׁמַיָּא.

ואעלם יא אסראייל אנך ג֗איז פי הד֗ה אלמרה אלארדן לתדכ֗ל ותחוז אממא אכת֗ר ואעט֗ם מנך פי קרי כבירה חצינה תדאני אלסמא.

אִעלַם יַאִיסרַאאִיל אַנַּךַּ גַּאאִזֻ אַלּאַרדֻןַ לִתַּדכֻ׳לַ וַתַּחֻוזַ אֻמַמַא אַכּתַּ׳רַ וַאַעטַ׳םַ מִנךַּ פִי קֻרַי׳ כַּבִּירַתֵ חַצִינַתֵ תֻדַאנִי אַלסַּמַאאַ

Ἄκουε, Ισραηλ· σὺ διαβαίνεις σήμερον τὸν Ιορδάνην εἰσελθεῖν κληρονομῆσαι ἔθνη μεγάλα καὶ ἰσχυρότερα μᾶλλον ἢ ὑμεῖς, πόλεις μεγάλας καὶ τειχήρεις ἕως τοῦ οὐρανοῦ,

ב עַֽם־גָּד֥וֹל וָרָ֖ם בְּנֵ֣י עֲנָקִ֑ים אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה יָדַ֙עְתָּ֙ וְאַתָּ֣ה שָׁמַ֔עְתָּ מִ֣י יִתְיַצֵּ֔ב לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י עֲנָֽק׃

עַם רַב וְתַקִּיף בְּנֵי גִּבָּרַיָּא דְּאַתְּ יְדַעְתָּא וְאַתְּ שְׁמַעְתָּא מַן יִכּוֹל לִמְקָם קֳדָם בְּנֵי גִּבָּרָא.

קומא כבירא רפיעא בני אלג֗באברה כמא עלמת וסמעת מן יקום בין ידי אלג֗באברה.

קַוְםֹ כַּבִּירֹ רַפִיעֹ בַּנֻו אַלגַבַּאבִּרַתִ כַּמַא עַלִמתַּ וַסַמִעתַּ מַן דַ׳א יַקֻום בַּיְןַ יַדַי אַלגַבַּאבִּרַתִ

λαὸν μέγαν καὶ πολὺν καὶ εὐμήκη, υἱοὺς Ενακ, οὓς σὺ οἶσθα καὶ σὺ ἀκήκοας Τίς ἀντιστήσεται κατὰ πρόσωπον υἱῶν Ενακ;

ג וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם כִּי֩ יְיָ֨ אֱלֹהֶ֜יךָ הֽוּא־הָעֹבֵ֤ר לְפָנֶ֙יךָ֙ אֵ֣שׁ אֹֽכְלָ֔ה ה֧וּא יַשְׁמִידֵ֛ם וְה֥וּא יַכְנִיעֵ֖ם לְפָנֶ֑יךָ וְהֽוֹרַשְׁתָּ֤ם וְהַֽאֲבַדְתָּם֙ מַהֵ֔ר כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְיָ֖ לָֽךְ׃

וְתִדַּע יוֹמָא דֵין אֲרֵי יְיָ אֱלָהָךְ הוּא עָבַר קֳדָמָךְ מֵימְרֵיהּ אִישָׁא אָכְלָא הוּא יְשֵׁיצֵינוּן וְהוּא יְתַבְּרִנּוּן קֳדָמָךְ וּתְתָרֵיכִנּוּן וְתוֹבֵידִנּוּן בִּפְרִיעַ כְּמָא דְּמַלֵּיל יְיָ לָךְ.

פאעלם מן אליום אן אללה רבך נורה ג֗איז בין ידיך כנאר אכלה הו ינפד֗הם והו יהזמהם מן בין ידיך פתקרצ֗הם ותבידהם סריעא כמא ועדך אללה.

וַאעלַם מִןַ אליַוְם אַןַ אללַהַ רַבַּךַּ נֻורֻהֻ גַּאאִזֹ בַּיְןַ יַדַיְךַּ כַּנַארֵ אכִּלַתֵ הֻוַ יֻנפִדֻ׳הֻם וַיַהזִמֻהֻם בַּיְןַ יַדַיְךַּ פַתֻקרִצֻ׳הֻם וַתֻבִּידֻהֻם סַרִיעַא כַּמַא וַעַדַךַּ אַללָּהֻ

καὶ γνώσῃ σήμερον ὅτι κύριος ὁ θεός σου, οὗτος προπορεύεται πρὸ προσώπου σου· πῦρ καταναλίσκον ἐστίν· οὗτος ἐξολεθρεύσει αὐτούς, καὶ οὗτος ἀποστρέψει αὐτοὺς ἀπὸ προσώπου σου, καὶ ἀπολεῖς αὐτούς, καθάπερ εἶπέν σοι κύριος.

ד אַל־תֹּאמַ֣ר בִּלְבָבְךָ֗ בַּהֲדֹ֣ף יְיָ֩ אֱלֹהֶ֨יךָ אֹתָ֥ם ׀ מִלְּפָנֶ֘יךָ֮ לֵאמֹר֒ בְּצִדְקָתִי֙ הֱבִיאַ֣נִי יְיָ֔ לָרֶ֖שֶׁת אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וּבְרִשְׁעַת֙ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה יְיָ֖ מוֹרִישָׁ֥ם מִפָּנֶֽיךָ׃

לָא תֵּימַר בְּלִבָּךְ בִּדְיִתְבַּר יְיָ אֱלָהָךְ יָתְהוֹן מִן קֳדָמָךְ לְמֵימַר בְּזָכוּתִי אַעֲלַנִי יְיָ לְמֵירַת יָת אַרְעָא הָדָא וּבְחוֹבֵי עַמְמַיָּא הָאִלֵּין יְיָ מְתָרֵיךְ לְהוֹן מִן קֳדָמָךְ.

ולא תקול פי נפסך אד֗א דפעהם אללה רבך מן בין ידיך אן בצלאחי אדכ֗לני אללה אחוז הד֗א אלבלד ובט֗לם תלך אלאמם אללה קארצ֗הם מן בין ידיך.

וַלַא תַּקֻל פִי נַפסִךַּ אִדַ׳א דַפַעַהֻם אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מִן בַּיְןִ יַדַיְךַּ אִד׳ בִּצַלַאחִי אַדכַ׳לַנִי אַללָּהֻ לִאַחֻוזַ הַדַ׳א אַלּבַּלַדַ וַבִּטֻ׳לםִ אֻולַאִךַּ אַלּאַמַם אַללָּהֻ קַארִצַ׳הֻם מִן בַּיְןִ יַדַיְךַּ

μὴ εἴπῃς ἐν τῇ καρδίᾳ σου ἐν τῷ ἐξαναλῶσαι κύριον τὸν θεόν σου τὰ ἔθνη ταῦτα ἀπὸ προσώπου σου λέγων Διὰ τὰς δικαιοσύνας μου εἰσήγαγέν με κύριος κληρονομῆσαι τὴν γῆν τὴν ἀγαθὴν ταύτην· ἀλλὰ διὰ τὴν ἀσέβειαν τῶν ἐθνῶν τούτων κύριος ἐξολεθρεύσει αὐτοὺς πρὸ προσώπου σου.

ה לֹ֣א בְצִדְקָתְךָ֗ וּבְיֹ֙שֶׁר֙ לְבָ֣בְךָ֔ אַתָּ֥ה בָ֖א לָרֶ֣שֶׁת אֶת־אַרְצָ֑ם כִּ֞י בְּרִשְׁעַ֣ת ׀ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה יְיָ֤ אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מוֹרִישָׁ֣ם מִפָּנֶ֔יךָ וּלְמַ֜עַן הָקִ֣ים אֶת־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע יְיָ֙ לַאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃

לָא בְזָכוּתָךְ וּבְקַשִּׁיטוּת לִבָּךְ אַתְּ עָלֵיל לְמֵירַת יָת אֲרַעְהוֹן אֲרֵי בְּחוֹבֵי עַמְמַיָּא הָאִלֵּין יְיָ אֱלָהָךְ מְתָרֵיךְ לְהוֹן מִן קֳדָמָךְ וּבְדִיל לְקַיָּימָא יָת פִּתְגָמָא דְּקַיֵּים יְיָ לַאֲבָהָתָךְ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.

בל ליס בצלאחך ואסתקאמה קלבך פקט אנת צאיר לתחוז בלדהם לכן מע ט֗לם אוליך אלאמם אללה רבך קארצ֗הם מן בין ידיך ולכי יפי באלקול אלד֗י קאלה לאברהים ואסחק ויעקוב.

בַּל לַיְסַ בִּצַלַאחִךַּ וַצִחַתִ קַלבִּךַּ פַקַט אַנתַּ סַאאִרֹ לִחַוְזִ בַּלַדִ הִם לַכִּן מַעַ טֻ׳לםִ אֻולַאִךַּ אַלּאַמַם אַללָּהֻ רַבֻּךַּ קַארִצֻ׳הֻם מִן בַּיְןִ יַדַיְךַּ וַלִכַּיְ יַפִיַ בִּאלקַוְלִ אַלַּדִ׳י קַאלַהֻ לִאבַּאאִךַּ אַבּרַהַםַ וַיצחַקַ וַיַעַקֻובַּ

οὐχὶ διὰ τὴν δικαιοσύνην σου οὐδὲ διὰ τὴν ὁσιότητα τῆς καρδίας σου σὺ εἰσπορεύῃ κληρονομῆσαι τὴν γῆν αὐτῶν, ἀλλὰ διὰ τὴν ἀσέβειαν τῶν ἐθνῶν τούτων κύριος ἐξολεθρεύσει αὐτοὺς ἀπὸ προσώπου σου καὶ ἵνα στήσῃ τὴν διαθήκην αὐτοῦ, ἣν ὤμοσεν τοῖς πατράσιν ὑμῶν, τῷ Αβρααμ καὶ τῷ Ισαακ καὶ τῷ Ιακωβ.

ו וְיָדַעְתָּ֗ כִּ֠י לֹ֤א בְצִדְקָֽתְךָ֙ יְיָ֣ אֱ֠לֹהֶ֠יךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֜ אֶת־הָאָ֧רֶץ הַטּוֹבָ֛ה הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּ֑הּ כִּ֥י עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף אָֽתָּה׃

וְתִדַּע אֲרֵי לָא בְזָכוּתָךְ יְיָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ יָת אַרְעָא טָבְתָא הָדָא לְמֵירְתַהּ אֲרֵי עַם קְשֵׁי קְדָל אַתְּ.

פתיקן אנה ליס בצלאחך אללה רבך מעטיך הד֗א אלבלד אלג֗יד לתחוזה אד֗ אנת שעב צעב אלרקאב.

פַתַּיַקַּן אַנַּהֻ לַיְסַ בִּצַלַאחִךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מֻעטִיךַּ הַדַ׳א אַלּבַּלַדַ אַלגַיִּדַ לִתַּחֻוזַהֻ אִד׳ אַנתַּ שַׁעבֹּ צַעבֻּ אַלרִּקַאבִּ

καὶ γνώσῃ σήμερον ὅτι οὐχὶ διὰ τὰς δικαιοσύνας σου κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι τὴν γῆν τὴν ἀγαθὴν ταύτην κληρονομῆσαι, ὅτι λαὸς σκληροτράχηλος εἶ.

ז זְכֹר֙ אַל־תִּשְׁכַּ֔ח אֵ֧ת אֲשֶׁר־הִקְצַ֛פְתָּ אֶת־יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ בַּמִּדְבָּ֑ר לְמִן־הַיּ֞וֹם אֲשֶׁר־יָצָ֣אתָ ׀ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם עַד־בֹּֽאֲכֶם֙ עַד־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה מַמְרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם עִם־יְיָ

הֱוִי דְּכִיר לָא תִתְנְשֵׁי יָת דְּאַרְגֵּיזְתָּא קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בְּמַדְבְּרָא לְמִן יוֹמָא דִּנְפַקְתָּא מֵאַרְעָא דְּמִצְרַיִם עַד מֵיתֵיכוֹן עַד אַתְרָא הָדֵין מְסָרְבִין הֲוֵיתוֹן קֳדָם יְיָ.

פאד֗כר ולא תנס מא אסכ֗טת אללה רבך פי אלבר וד֗לך מנד יום כ֗רג֗ת מן בלד מצר ואלי אן ג֗יתם אלי הד֗א אלמוצ֗ע לם תזלו מכ֗אלפין אללה.

פַאד׳כֻּר וַלַא תַּנסַ מַא אַסכַ׳טתַּ אַללַהַ רַבַּךַּ פִי אלּבַּרִּ וַדַ׳לִךַּ מִן יַוְםִ כַ׳רַגתַּ מִן מִצרַ וַאִלַי׳ אַן גִאְתֻם אִלַי׳ הַדַ׳א אַלּמַוְצִ׳עִ לַם תַּזַאלֻוא מֻכַ׳אלִפִיןַ לִלָּהִ

μνήσθητι μὴ ἐπιλάθῃ ὅσα παρώξυνας κύριον τὸν θεόν σου ἐν τῇ ἐρήμῳ· ἀφ’ ἧς ἡμέρας ἐξήλθετε ἐξ Αἰγύπτου ἕως ἤλθετε εἰς τὸν τόπον τοῦτον, ἀπειθοῦντες διετελεῖτε τὰ πρὸς κύριον.

ח וּבְחֹרֵ֥ב הִקְצַפְתֶּ֖ם אֶת־יְיָ֑ וַיִּתְאַנַּ֧ף יְיָ֛ בָּכֶ֖ם לְהַשְׁמִ֥יד אֶתְכֶֽם׃

וּבְחוֹרֵב אַרְגֵּיזְתּוּן קֳדָם יְיָ וּתְקֵיף רוּגְזָא דַּייָ בְּכוֹן לְשֵׁיצָאָה יָתְכוֹן.

פפי חוריב אסכ֗טתם אללה פגצ֗ב עליכם וכאד אן ינפד֗כם.

וַפִי חֻרַיְבַּ אַסכַ׳טתֻם אַללַהַ פַגַ׳צִ׳בַּ אַללָּהֻ עַלַיְכֻּם וַכַּאדַ אַן יֻנפִדַ׳כֻּם

καὶ ἐν Χωρηβ παρωξύνατε κύριον, καὶ ἐθυμώθη κύριος ἐφ’ ὑμῖν ἐξολεθρεῦσαι ὑμᾶς

ט בַּעֲלֹתִ֣י הָהָ֗רָה לָקַ֜חַת לוּחֹ֤ת הָֽאֲבָנִים֙ לוּחֹ֣ת הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁר־כָּרַ֥ת יְיָ֖ עִמָּכֶ֑ם וָאֵשֵׁ֣ב בָּהָ֗ר אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔לְתִּי וּמַ֖יִם לֹ֥א שָׁתִֽיתִי׃

בְּמִסְּקִי לְטוּרָא לְמִסַּב לוּחֵי אַבְנַיָּא לוּחֵי קְיָמָא דִּגְזַר יְיָ עִמְּכוֹן וִיתֵיבִית בְּטוּרָא אַרְבְּעִין יְמָמִין וְאַרְבְּעִין לֵילָוָן לַחְמָא לָא אֲכַלִית וּמַיָּא לָא שְׁתִיתִי.

חין צעדת אלג֗בל לאכ֗ד֗ לוחי אלג֗והר לוחי אלשהאדה אלתי עהדהא אללה מעכם פאקמת פיה ארבעון יומא וארבעון לילה לם אכל טעאמא ולם אשרב מאא.

חִיןַ צַעַדתֻ אַלגַבַּלַ לִאַכ׳דִ׳ לַוְחַיִּ אלגַוַאהִרִ לַוְחַיִּ אלשַּׁהַאדַתִ אַלַּתִי יַעהֻדֻהַא אַללָּהֻ עַהדַא מַעַכֻּם פַאקַמתֻ פִיהִ אַרבַּעִיןַ יַוְמַא וַאַרבַּעִיןַ לַיְלַתַּ לַם אכֻּל טַעַאמַא וַלַם אַשׁרַבּ מַאאַ

ἀναβαίνοντός μου εἰς τὸ ὄρος λαβεῖν τὰς πλάκας τὰς λιθίνας, πλάκας διαθήκης, ἃς διέθετο κύριος πρὸς ὑμᾶς. καὶ κατεγινόμην ἐν τῷ ὄρει τεσσαράκοντα ἡμέρας καὶ τεσσαράκοντα νύκτας· ἄρτον οὐκ ἔφαγον καὶ ὕδωρ οὐκ ἔπιον.

י וַיִּתֵּ֨ן יְיָ֜ אֵלַ֗י אֶת־שְׁנֵי֙ לוּחֹ֣ת הָֽאֲבָנִ֔ים כְּתֻבִ֖ים בְּאֶצְבַּ֣ע אֱלֹהִ֑ים וַעֲלֵיהֶ֗ם כְּֽכׇל־הַדְּבָרִ֡ים אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר֩ יְיָ֨ עִמָּכֶ֥ם בָּהָ֛ר מִתּ֥וֹךְ הָאֵ֖שׁ בְּי֥וֹם הַקָּהָֽל׃

וִיהַב יְיָ לִי יָת תְּרֵין לוּחֵי אַבְנַיָּא כְּתִיבִין בְּאֶצְבְּעָא דַּייָ וַעֲלֵיהוֹן כְּכָל פִּתְגָמַיָּא דְּמַלֵּיל יְיָ עִמְּכוֹן בְּטוּרָא מִגּוֹ אִישָׁתָא בְּיוֹמָא דִּקְהָלָא.

אלי אן דפע אללה אלי לוחי אלג֗והר אלמכתובין בקדרה אללה ועליהמא מת֗ל ג֗מיע אלכלמאת אלתי כלמכם אללה בהא פי אלג֗בל מן וסט אלנאר פי יום אלג֗וק.

אִלַי׳ אַן דַפַעַ אַללָּהֻ אִלַי לַוְחַיִּ אלגַוַאהִרִ אלמַכּתֻובִּיןַ בִּקֻדרַתִ אללָּהִ וַעַלַיְהִמַא מִת׳לֻ גַמִיעִ אלּכַּלִמַאתִ אַלַּתִי כַּלַמַכֻּם אַללָּהֻ בִּהַא פִי אַלגַבַּלִ מִן וַסַטִ אלנַּארִ פִי יַוְםִ אלגַוְקִ

καὶ ἔδωκεν κύριος ἐμοὶ τὰς δύο πλάκας τὰς λιθίνας γεγραμμένας ἐν τῷ δακτύλῳ τοῦ θεοῦ, καὶ ἐπ’ αὐταῖς ἐγέγραπτο πάντες οἱ λόγοι, οὓς ἐλάλησεν κύριος πρὸς ὑμᾶς ἐν τῷ ὄρει ἡμέρᾳ ἐκκλησίας·

יא וַיְהִ֗י מִקֵּץ֙ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה נָתַ֨ן יְיָ֜ אֵלַ֗י אֶת־שְׁנֵ֛י לֻחֹ֥ת הָאֲבָנִ֖ים לֻח֥וֹת הַבְּרִֽית׃

וַהֲוָה מִסּוֹף אַרְבְּעִין יְמָמִין וְאַרְבְּעִין לֵילָוָן יְהַב יְיָ לִי יָת תְּרֵין לוּחֵי אַבְנַיָּא לוּחֵי קְיָמָא.

וכאן ד֗לך בעד ארבעין יומא וארבעין לילה פדפעהמא אליי.

וַכַּאןַ דַ׳לִךַּ בַּעדַ אַרבַּעִיןַ יַוְמַא וַאַרבַּעִיןַ לַיְלַתַּ דַפַעַהֻמַא אִלַי

καὶ ἐγένετο διὰ τεσσαράκοντα ἡμερῶν καὶ τεσσαράκοντα νυκτῶν ἔδωκεν κύριος ἐμοὶ τὰς δύο πλάκας τὰς λιθίνας, πλάκας διαθήκης.

יב וַיֹּ֨אמֶר יְיָ֜ אֵלַ֗י ק֣וּם רֵ֤ד מַהֵר֙ מִזֶּ֔ה כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הוֹצֵ֖אתָ מִמִּצְרָ֑יִם סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ם עָשׂ֥וּ לָהֶ֖ם מַסֵּכָֽה׃

וַאֲמַר יְיָ לִי קוּם חוֹת בִּפְרִיעַ מִכָּא אֲרֵי חַבֵּיל עַמָּךְ דְּאַפֵּיקְתָּא מִמִּצְרָיִם סְטוֹ בִּפְרִיעַ מִן אוֹרְחָא דְּפַקֵּידְתִּנּוּן עֲבַדוּ לְהוֹן מַתְּכָא.

וקאל לי קם אנחדר סריעא מן האהנא לאן קומך קד אפסדו אלד֗ין אכ֗רג֗תהם מן מצר וזאלו סריעא מן אלטריק אלד֗י אמרתהם וצנעו להם מסבוכא.

פַקַאלַ אַללָּהֻ לִי קֻם אנחַדִר סַרִיעַא מִן הַהֻנַא לִאַןַ קַוְמַךַּ קַד אַפסַדַ אַלַּדִ׳י אַכ׳רַגתַּהֻם מִן מִצרַ זַאלֻוא סַרִיעַא עַןִ אלטַרִיקִ אַלַּתִי אַמַרתֻהֻם וַצַנַעֻוא לַהֻם מַסבּוּךַּא

καὶ εἶπεν κύριος πρός με Ἀνάστηθι κατάβηθι τὸ τάχος ἐντεῦθεν, ὅτι ἠνόμησεν ὁ λαός σου, οὓς ἐξήγαγες ἐκ γῆς Αἰγύπτου· παρέβησαν ταχὺ ἐκ τῆς ὁδοῦ, ἧς ἐνετείλω αὐτοῖς· ἐποίησαν ἑαυτοῖς χώνευμα.

יג וַיֹּ֥אמֶר יְיָ֖ אֵלַ֣י לֵאמֹ֑ר רָאִ֙יתִי֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהִנֵּ֥ה עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף הֽוּא׃

וַאֲמַר יְיָ לִי לְמֵימַר גְּלֵי קֳדָמַי עַמָּא הָדֵין וְהָא עַם קְשֵׁי קְדָל הוּא.

וקאל לי עלמת האולא אלקום מכאן עד סוף פסוק י״ט נתלש מכ״י סנקט פטרבורג והושלם מכ״י אוקספורד.אנהם צעאב אלרקאב.

תֻ׳םַּ קַאלַ לִי עַלִמתֻ אַןַּ הַאֻלַאאִ אלּקַוְם אַנַּהֻם צִעַאבֻּ אַלרִּקַאבִּ

καὶ εἶπεν κύριος πρός με Λελάληκα πρὸς σὲ ἅπαξ καὶ δὶς λέγων Ἑώρακα τὸν λαὸν τοῦτον, καὶ ἰδοὺ λαὸς σκληροτράχηλός ἐστιν·

יד הֶ֤רֶף מִמֶּ֙נִּי֙ וְאַשְׁמִידֵ֔ם וְאֶמְחֶ֣ה אֶת־שְׁמָ֔ם מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם וְאֶֽעֱשֶׂה֙ אֽוֹתְךָ֔ לְגוֹי־עָצ֥וּם וָרָ֖ב מִמֶּֽנּוּ׃

אָנַח בָּעוּתָךְ מִן קֳדָמַי וַאֲשֵׁיצֵינוּן וְאֶמְחֵי יָת שׁוֹמְהוֹן מִתְּחוֹת שְׁמַיָּא וְאַעֲבֵיד יָתָךְ לְעַם תַּקִּיף וְסַגִּי מִנְּהוֹן.

ואן כפת ען אלתשפע אנפדתהם ומחות אסמאהם מן תחת אלסמא וג֗עלת מנך אמה אעט֗ם ואכת֗ר מנהם.

וַאִן כַּפַיְתַּ עַןִ אלתַּשַׁפֻעִ פִיהִם אַנפַד׳תֻהֻם וַמַחַיְתֻ אַסמַאאַהֻם מִן תַּחתִ אלסַּמַאאִ וַגַעַלתֻ מִנךַּ אֻמַתַּ אַכּתַּ׳רַ וַאַעטַ׳םַ מִנהֻם

ἔασόν με ἐξολεθρεῦσαι αὐτούς, καὶ ἐξαλείψω τὸ ὄνομα αὐτῶν ὑποκάτωθεν τοῦ οὐρανοῦ καὶ ποιήσω σὲ εἰς ἔθνος μέγα καὶ ἰσχυρὸν καὶ πολὺ μᾶλλον ἢ τοῦτο.

טו וָאֵ֗פֶן וָֽאֵרֵד֙ מִן־הָהָ֔ר וְהָהָ֖ר בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֑שׁ וּשְׁנֵי֙ לוּחֹ֣ת הַבְּרִ֔ית עַ֖ל שְׁתֵּ֥י יָדָֽי׃

וְאִתְפְּנִיתִי וּנְחַתִית מִן טוּרָא וְטוּרָא בָּעַר בְּאִישָׁתָא וּתְרֵין לוּחֵי קְיָמָא עַל תַּרְתֵּין יְדָי.

פולית ונזלת מן אלג֗בל והו משתעל באלנאר ולוחא אלשהאדה עלי ידי.

פַוַלַיְתֻ וַנַזַלתֻ מִןַ אלגַבַּלִ וַהֻוַ מֻשׁתַּעִלֹ בִּאלנַּארִ וַלַוְחַיִּ אלשַּׁהַאדַתִ עַלַי׳ יַדַי

καὶ ἐπιστρέψας κατέβην ἐκ τοῦ ὄρους, καὶ τὸ ὄρος ἐκαίετο πυρί, καὶ αἱ δύο πλάκες ἐπὶ ταῖς δυσὶ χερσίν μου.

טז וָאֵ֗רֶא וְהִנֵּ֤ה חֲטָאתֶם֙ לַיְיָ֣ אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם עֲשִׂיתֶ֣ם לָכֶ֔ם עֵ֖גֶל מַסֵּכָ֑ה סַרְתֶּ֣ם מַהֵ֔ר מִן־הַדֶּ֕רֶךְ אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְיָ֖ אֶתְכֶֽם׃

וַחֲזֵית וְהָא חַבְתּוּן קֳדָם יְיָ אֱלָהֲכוֹן עֲבַדְתּוּן לְכוֹן עֵיגֶל מַתְּכָא סְטֵיתוֹן בִּפְרִיעַ מִן אוֹרְחָא דְּפַקֵּיד יְיָ יָתְכוֹן.

פנט֗רת פאד֗א בכם קד אכ֗טאתם ללה רבכם ואתכ֗ד֗תם עג֗לא מסבוכא וזלתם סריעא ען אלטריק אלד֗י אמרתכם.

פַנַטַ׳רתֻ וַאִדַ׳א בִּכֻּם קַד אַכ׳טַיְתֻם לִלָּהִ רַבִּכֻּם וַאתַּכַ׳ד׳תֻם עִגלַא מַסבּוּךַּא וַזִלתֻם סַרִיעַא עַןִ אלטַרִיקִ אלּדִ׳י אַמַרַכֻּם

καὶ ἰδὼν ὅτι ἡμάρτετε ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν καὶ ἐποιήσατε ὑμῖν ἑαυτοῖς χωνευτὸν καὶ παρέβητε ἀπὸ τῆς ὁδοῦ, ἧς ἐνετείλατο ὑμῖν κύριος,

יז וָאֶתְפֹּשׂ֙ בִּשְׁנֵ֣י הַלֻּחֹ֔ת וָֽאַשְׁלִכֵ֔ם מֵעַ֖ל שְׁתֵּ֣י יָדָ֑י וָאֲשַׁבְּרֵ֖ם לְעֵינֵיכֶֽם׃

וַאֲחַדִית בִּתְרֵין לוּחַיָּא וּרְמֵיתִנּוּן מֵעַל תַּרְתֵּין יְדָי וְתַבַּרְתִנּוּן לְעֵינֵיכוֹן.

פצ֗בטת אללוחין וטרחתהמא ען ידי וכסרתהמא בחצ֗רתכם.

וַצַ׳בַּטתֻ אַללַוְחַיְןִ וַטַרַחתֻהֻמַא עַן יַדַי וַכַּסַּרתֻהֻמַא בִּחַצ׳רַתִכֻּם

καὶ ἐπιλαβόμενος τῶν δύο πλακῶν ἔρριψα αὐτὰς ἀπὸ τῶν δύο χειρῶν μου καὶ συνέτριψα ἐναντίον ὑμῶν.

יח וָֽאֶתְנַפַּל֩ לִפְנֵ֨י יְיָ֜ כָּרִאשֹׁנָ֗ה אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔לְתִּי וּמַ֖יִם לֹ֣א שָׁתִ֑יתִי עַ֤ל כׇּל־חַטַּאתְכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חֲטָאתֶ֔ם לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְיָ֖ לְהַכְעִיסֽוֹ׃

וְאִשְׁתַּטַּחִיתשרש ״נפל״ (התפעל) לפני = אש⁠(ת)⁠טח לפני, והשוו דברים ט׳:כ״ה. אולם נפל (קל) מתרגם כלשונו, (נפל) עיינו בראשית מ״ד:י״ד, נ׳:י״ח, ויקרא כ״ו:ז׳. קֳדָם יְיָ כַּד בְּקַדְמֵיתָא אַרְבְּעִין יְמָמִין וְאַרְבְּעִין לֵילָוָן לַחְמָא לָא אֲכַלִית וּמַיָּא לָא שְׁתִיתִי עַל כָּל חוֹבַתְכוֹן דְּחַבְתּוּן לְמֶעֱבַד דְּבִישׁ קֳדָם יְיָ לְאַרְגָּזָא קֳדָמוֹהִי.

ושפעת בין ידי אללה כאלמרה אלאולי ארבעין יומא וארבעין לילה לם אכל טעאמא ולם אשרב מאא בסבב כ֗טיתכם אלתי אכ֗טאתם וצנעתם אלשר בין ידי אללה ואסכ֗טתמוה.

פַשַׁפַעתֻ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ כַּאלמַרַּתִ אלּאַולַי׳ אַרבַּעִיןַ יַוְמַא וַאַרבַּעִיןַ לַיְלַתַּ לַם אכֻּל טַעַאמַא וַלַם אַשׁרַבּ מַאאַ בִּסַבַּבִּ כַ׳טַיַאתִכֻּם אַלַּתִי אַכ׳טַאתֻם וַצַנַעתֻם אַלשַּׁרַּ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ וַאַסכַ׳טתֻמֻוהֻ

Καὶ ἐδεήθην ἐναντίον κυρίου δεύτερον καθάπερ καὶ τὸ πρότερον τεσσαράκοντα ἡμέρας καὶ τεσσαράκοντα νύκτας ἄρτον οὐκ ἔφαγον καὶ ὕδωρ οὐκ ἔπιον περὶ πασῶν τῶν ἁμαρτιῶν ὑμῶν, ὧν ἡμάρτετε ποιῆσαι τὸ πονηρὸν ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν παροξῦναι αὐτόν.

יט כִּ֣י יָגֹ֗רְתִּי מִפְּנֵ֤י הָאַף֙ וְהַ֣חֵמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר קָצַ֧ף יְיָ֛ עֲלֵיכֶ֖ם לְהַשְׁמִ֣יד אֶתְכֶ֑ם וַיִּשְׁמַ֤ע יְיָ֙ אֵלַ֔י גַּ֖ם בַּפַּ֥עַם הַהִֽוא׃

אֲרֵי דְּחֵילִית מִן קֳדָם רוּגְזָא וְחִמְתָּא דִּרְגַז יְיָ עֲלֵיכוֹן לְשֵׁיצָאָה יָתְכוֹן וְקַבֵּיל יְיָ צְלוֹתִי אַף בְּזִמְנָא הַהוּא.

לאני חד֗רת אלגצ֗ב ואלחמיה אלתי סכ֗ט אללה בהא עליכם לינפד֗כם פסמע אללה לי פי ד֗לך אלוקת.

לִאַנִּי חַדִ׳רתֻ אַלגַ׳צַ׳בַּ וַאלּחַמִי אַלַּדִ׳י סַכַ׳טַ אַללָּהֻ עַלַיְכֻּם לִיַנפִדַ׳כֻּם פַסַמִעַ אַללָּהֻ לִי פִי דַ׳לִךַּ אַלּוַקתִ

καὶ ἔκφοβός εἰμι διὰ τὴν ὀργὴν καὶ τὸν θυμόν, ὅτι παρωξύνθη κύριος ἐφ’ ὑμῖν ἐξολεθρεῦσαι ὑμᾶς· καὶ εἰσήκουσεν κύριος ἐμοῦ καὶ ἐν τῷ καιρῷ τούτῳ.

כ וּֽבְאַהֲרֹ֗ן הִתְאַנַּ֧ף יְיָ֛ מְאֹ֖ד לְהַשְׁמִיד֑וֹ וָֽאֶתְפַּלֵּ֛ל גַּם־בְּעַ֥ד אַהֲרֹ֖ן בָּעֵ֥ת הַהִֽוא׃

וְעַל אַהֲרוֹן הֲוָה רְגַז מִן קֳדָם יְיָ לַחְדָּא לְשֵׁיצָיוּתֵיהּ וְצַלִּיתִי אַף עַל אַהֲרוֹן בְּעִדָּנָא הַהוּא.

מכאן שוב מכ״י סנקט פטרבורג.ועלי הרון וג֗ד אללה ג֗דא וכאד אן ינפד֗ה פאסתגפרת לה איצ֗א פי ד֗לך אלוקת.

וַעַלַי׳ אהַרֻוןַ וַגַדַ אַללָּהֻ גִדַּא וַכַּאדַ אַן יַנפִדַ׳הֻ פַאסתַּג׳פַרתֻ לַהֻ אַיְצַ׳א פִי דַ׳לִךַּ אַלּוַקתִ

καὶ ἐπὶ Ααρων ἐθυμώθη κύριος σφόδρα ἐξολεθρεῦσαι αὐτόν, καὶ ηὐξάμην καὶ περὶ Ααρων ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ.

כא וְֽאֶת־חַטַּאתְכֶ֞ם אֲשֶׁר־עֲשִׂיתֶ֣ם אֶת־הָעֵ֗גֶל לָקַ֘חְתִּי֮ וָאֶשְׂרֹ֣ף אֹת֣וֹ ׀ בָּאֵשׁ֒ וָאֶכֹּ֨ת אֹת֤וֹ טָחוֹן֙ הֵיטֵ֔ב עַ֥ד אֲשֶׁר־דַּ֖ק לְעָפָ֑ר וָֽאַשְׁלִךְ֙ אֶת־עֲפָר֔וֹ אֶל־הַנַּ֖חַל הַיֹּרֵ֥ד מִן־הָהָֽר׃

וְיָת חוֹבַתְכוֹן דַּעֲבַדְתּוּן יָת עִגְלָא נְסֵיבִית וְאוֹקֵידִית יָתֵיהּ בְּנוּרָא וְשַׁפִית יָתֵיהּ בְּשׁוֹפִינָא יָאוּת עַד דַּהֲוָה דַּקִיק לְעַפְרָא וּרְמֵית יָת עַפְרֵיהּ לְנַחְלָא דְּנָחֵית מִן טוּרָא.

פאמא כ֗טיתכם פהי אלעג֗ל אלד֗י אתכ֗ד֗תמוה ואכ֗ד֗תה פאחרקתה באלנאר וברדתה באלמברד נעמא חתי דק כאלתראב וטרחת תראבה פי ואד אלמא אלמנחדר מן אלג֗בל.

וַאַמַּא כַ׳טִיאַתֻכֻּם וַהֻוַ אַלּעִגלֻ אַלַּדִ׳י אתַּכַ׳ד׳תֻמֻוהֻ פַאנִּי אַכַ׳ד׳תֻהֻ וַאַחרַקתֻהֻ בִּאלנַּארִ וַטַחַנתֻהֻ נַאעִמַא חַתַּי׳ דַקַּ כַּאלתֻּרַאבִּ וַטַרַחַתֻ תֻרַאבַּהֻ פִי וַאדִי אַלּמַאאִ אַלּמֻנחַדִרִ מִןַ אלגַבַּלִ

Καὶ τὴν ἁμαρτίαν ὑμῶν, ἣν ἐποιήσατε, τὸν μόσχον, ἔλαβον αὐτὸν καὶ κατέκαυσα αὐτὸν ἐν πυρὶ καὶ συνέκοψα αὐτὸν καταλέσας σφόδρα, ἕως οὗ ἐγένετο λεπτόν· καὶ ἐγενήθη ὡσεὶ κονιορτός, καὶ ἔρριψα τὸν κονιορτὸν εἰς τὸν χειμάρρουν τὸν καταβαίνοντα ἐκ τοῦ ὄρους.

כב וּבְתַבְעֵרָה֙ וּבְמַסָּ֔ה וּבְקִבְרֹ֖ת הַֽתַּאֲוָ֑ה מַקְצִפִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם אֶת־יְיָ

וּבִדְלֵיקְתָא וּבְנִסֵּיתָא וּבְקִבְרֵי דִּמְשַׁאֲלֵי מַרְגְּזִין הֲוֵיתוֹן קֳדָם יְיָ.

ופי ד֗את אלאשתעאל וד֗את אלמחנה וקבור אלמשתהיין לם תזלו מסכ֗טין אלה.

וַפִי דַ׳אתִ אלּאִשׁתִעַאלִ וַדַ׳אתִ אלּמִחנַתִ וַקֻבּוּרִ אלּמֻתַּשַׁהִיִּין לַם תַּזַאלֻוא מֻסכִ׳טִיןַ לִלָּהִ

καὶ ἐν τῷ Ἐμπυρισμῷ καὶ ἐν τῷ Πειρασμῷ καὶ ἐν τοῖς Μνήμασιν τῆς ἐπιθυμίας παροξύνοντες ἦτε κύριον τὸν θεὸν ὑμῶν.

כג וּבִשְׁלֹ֨חַ יְיָ֜ אֶתְכֶ֗ם מִקָּדֵ֤שׁ בַּרְנֵ֙עַ֙ לֵאמֹ֔ר עֲלוּ֙ וּרְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶ֑ם וַתַּמְר֗וּ אֶת־פִּ֤י יְיָ֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם וְלֹ֤א הֶֽאֱמַנְתֶּם֙ ל֔וֹ וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם בְּקֹלֽוֹ׃

וְכַד שְׁלַח יְיָ יָתְכוֹן מֵרְקַם גֵּיאָה לְמֵימַר סַקוּ וְאַחְסִינוּ יָת אַרְעָא דִּיהַבִית לְכוֹן וְסָרֵיבְתּוּן עַל מֵימְרָא דַּייָ אֱלָהֲכוֹן וְלָא הֵימַנְתּוּן לֵיהּ וְלָא קַבֵּילְתּוּן לְמֵימְרֵיהּ.

ולמא בעת֗ אללה בבעצ֗כם מן רקים ברנע קאילא אצעדו ואנט֗רו אלארץ֗ אלתי אעטיתכם כ֗אלפתמוה ולם תומנו בה ולם תקבלו אמרה.

וַלַמַּא בַּעַתַּ׳ אַללָּהֻ בַּעצַ׳כֻּם מִן רַקִיםִ בַּרנִיַעַ קַאאִלַא, אצעַדֻו וַחֻוזֻוא אַלּבַּלַדַ אַלַּדִ׳י אַעטַיְתֻכֻּם פַכַ׳אלַפתֻם אַמרַ אַללָּהִ רַבִּכֻּם וַלַם תֻאְמִנֻוא בִּהִ וַלַם תַּקבַּלֻוא אַמרַהֻ

καὶ ὅτε ἐξαπέστειλεν κύριος ὑμᾶς ἐκ Καδης Βαρνη λέγων Ἀνάβητε καὶ κληρονομήσατε τὴν γῆν, ἣν δίδωμι ὑμῖν, καὶ ἠπειθήσατε τῷ ῥήματι κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν καὶ οὐκ ἐπιστεύσατε αὐτῷ καὶ οὐκ εἰσηκούσατε τῆς φωνῆς αὐτοῦ.

כד מַמְרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם עִם־יְיָ֑ מִיּ֖וֹם דַּעְתִּ֥י אֶתְכֶֽם׃

מְסָרְבִין הֲוֵיתוּן קֳדָם יְיָ מִיּוֹמָא דִּידַעִית יָתְכוֹן.

באלג֗מלה לם תזלו מכ֗אלפין ללה מן יום ערפתכם.

וַבִּאלגֻמלַתִ לַם תַּזַאלֻוא מֻכַ׳אלִפִיןַ לִלָּהִ מִן יַוְםִ עַרַפתֻכֻּם

Ἀπειθοῦντες ἦτε τὰ πρὸς κύριον ἀπὸ τῆς ἡμέρας, ἧς ἐγνώσθη ὑμῖν.

כה וָֽאֶתְנַפַּ֞ל לִפְנֵ֣י יְיָ֗ אֵ֣ת אַרְבָּעִ֥ים הַיּ֛וֹם וְאֶת־אַרְבָּעִ֥ים הַלַּ֖יְלָה אֲשֶׁ֣ר הִתְנַפָּ֑לְתִּי כִּֽי־אָמַ֥ר יְיָ֖ לְהַשְׁמִ֥יד אֶתְכֶֽם׃

וְאִשְׁתַּטַּחִית קֳדָם יְיָ יָת אַרְבְּעִין יְמָמִין וְיָת אַרְבְּעִין לֵילָוָן דְּאִשְׁתַּטַּחִית אֲרֵי אֲמַר יְיָ לְשֵׁיצָאָה יָתְכוֹן.

פלמא שפעת ענדה תלך אלארבעין יומא ואלארבעין לילה אד֗ אראד אן ינפד֗כם.

פַשַׁפַעתֻ עִנדַהֻ תִלךַּ אַלּאַרבַּעִיןַ יַוְמַא וַאלּארבַּעִיןַ לַיְלַתַּ אִד׳ אַרַאדַ אַללָּהֻ אַן יֻנפִדַ׳כֻּם

Καὶ ἐδεήθην ἐναντίον κυρίου τεσσαράκοντα ἡμέρας καὶ τεσσαράκοντα νύκτας, ὅσας ἐδεήθην εἶπεν γὰρ κύριος ἐξολεθρεῦσαι ὑμᾶς

כו וָאֶתְפַּלֵּ֣ל אֶל־יְיָ֮ וָאֹמַר֒ אֲדֹנָ֣י יֱיִ֗ אַל־תַּשְׁחֵ֤ת עַמְּךָ֙ וְנַחֲלָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר פָּדִ֖יתָ בְּגׇדְלֶ֑ךָ אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתָ מִמִּצְרַ֖יִם בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה׃

וְצַלִּיתִי קֳדָם יְיָ וַאֲמַרִית יְיָ אֱלֹהִים לָא תְחַבֵּיל עַמָּךְ וְאַחְסָנְתָךְ דִּפְרַקְתָּא בְּתוּקְפָךְ דְּאַפֵּיקְתָּא מִמִּצְרַיִם בְּיַד תַּקִּיפָא.

מכאן עד אמצע דברים י׳:ג׳ נתלש מכ״י סנקט פטרבורג והושלם מכ״י אוקספורד.צלית בין ידיה וקלת יא רב לא תהלך קומך וצפותך אלד֗ין פככתהם בעט֗מתך ואכ֗רג֗תהם מן מצר ביד שדידה.

צַלַיְתֻ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ וַקֻלתֻ אַללָּהֻםַּ יַא רַבֻּ לַא תֻהלִכּ קַוְמַךַּ וַצַפוַתַּךַּ אַלַּדִ׳יןַ פַכַּכּתַּהֻם בִּעַטַ׳מַתִךַּ וַאַכ׳רַגתַּהֻם מִן מִצרַ בִּיַדֵ שַׁדִידַתֵ

καὶ εὐξάμην πρὸς τὸν θεὸν καὶ εἶπα Κύριε κύριε βασιλεῦ τῶν θεῶν, μὴ ἐξολεθρεύσῃς τὸν λαόν σου καὶ τὴν μερίδα σου, ἣν ἐλυτρώσω ἐν τῇ ἰσχύι σου τῇ μεγάλῃ, οὓς ἐξήγαγες ἐκ γῆς Αἰγύπτου ἐν τῇ ἰσχύι σου τῇ μεγάλῃ καὶ ἐν τῇ χειρί σου τῇ κραταιᾷ καὶ ἐν τῷ βραχίονί σου τῷ ὑψηλῷ·

כז זְכֹר֙ לַעֲבָדֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב אַל־תֵּ֗פֶן אֶל־קְשִׁי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאֶל־רִשְׁע֖וֹ וְאֶל־חַטָּאתֽוֹ׃

אִדְּכַר לְעַבְדָךְ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָא תִתְפְּנֵי לְקַשָּׁיוּת עַמָּא הָדֵין וּלְחוֹבֵיהוֹן וְלִחְטָאֵיהוֹן.

אד֗כר אוליאך אברהים ואסחק ויעקב ולא תנט֗ר אלי צעובה הד֗א אלשעב וטלאחה וכ֗טיתה.

אד׳כֻּר אַוְלִיַאאַךַּ אַבּרַהַםַ וַיצחַקַ וַיַעַקֻובַּ לַא תַּנטֻ׳ר אִלַי׳ צֻעֻובַּתִ הַדַ׳א אַלשַּׁעבִּ וַטַלַאחַהֻ וַכַ׳טִיאַתַּהֻ

μνήσθητι Αβρααμ καὶ Ισαακ καὶ Ιακωβ τῶν θεραπόντων σου, οἷς ὤμοσας κατὰ σεαυτοῦ· μὴ ἐπιβλέψῃς ἐπὶ τὴν σκληρότητα τοῦ λαοῦ τούτου καὶ τὰ ἀσεβήματα καὶ τὰ ἁμαρτήματα αὐτῶν,

כח פֶּן־יֹאמְר֗וּ הָאָ֘רֶץ֮ אֲשֶׁ֣ר הוֹצֵאתָ֣נוּ מִשָּׁם֒ מִבְּלִי֙ יְכֹ֣לֶת יְיָ֔ לַהֲבִיאָ֕ם אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֣ר לָהֶ֑ם וּמִשִּׂנְאָת֣וֹ אוֹתָ֔ם הוֹצִיאָ֖ם לַהֲמִתָ֥ם בַּמִּדְבָּֽר׃

דִּלְמָא יֵימְרוּן דָּיְירֵי אַרְעָא דְּאַפֵּיקְתַּנָא מִתַּמָּן מִדְּלֵית יוּכְלָא קֳדָם יְיָ לְאַעָלוּתְהוֹן לְאַרְעָא דְּמַלֵּיל לְהוֹן וּמִדְּשָׂנֵי יָתְהוֹן אַפֵּיקִנּוּן לְקַטָּלוּתְהוֹן בְּמַדְבְּרָא.

כלא יקול אהל אלבלד אלתי אכ֗רג֗תנא מנה ממא לם יטק רבהם אן ידכ֗להם אלבלד אלד֗י ועדהם בה ומן שנאתה להם אכ֗רג֗הם ליקתלהם פי אלבר.

כַּיְ לַא יַקֻולַ אַהלֻ אַלּבַּלַדִ אַלַּדִ׳י אַכ׳רַגתַּנַא מִנהֻ מִמַּא לַם יַטִק רַבֻּהֻם אַן יֻדכִ׳לַהֻם אַלּבַּלַדַ אַלַּדִ׳י וַעַדַהֻם בִּהִ וַמִן שַׁנאַתִהִ לַהֻם אַכ׳רַגַהֻם לִקַתּלִהִם פִי אלּבַּרִּ

μὴ εἴπωσιν οἱ κατοικοῦντες τὴν γῆν, ὅθεν ἐξήγαγες ἡμᾶς ἐκεῖθεν, λέγοντες Παρὰ τὸ μὴ δύνασθαι κύριον εἰσαγαγεῖν αὐτοὺς εἰς τὴν γῆν, ἣν εἶπεν αὐτοῖς, καὶ παρὰ τὸ μισῆσαι αὐτοὺς ἐξήγαγεν αὐτοὺς ἀποκτεῖναι ἐν τῇ ἐρήμῳ.

כט וְהֵ֥ם עַמְּךָ֖ וְנַחֲלָתֶ֑ךָ אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵ֙אתָ֙ בְּכֹחֲךָ֣ הַגָּדֹ֔ל וּבִֽזְרֹעֲךָ֖ הַנְּטוּיָֽה׃

וְאִנּוּן עַמָּךְ וְאַחְסָנְתָךְ דְּאַפֵּיקְתָּא בְּחֵילָךְ רַבָּא וּבִדְרָעָךְ מְרָמְמָא.

והם קומך וצפותך אלד֗י אכ֗רג֗תהם בקואך אלעט֗ים וד֗ראעך אלממדודה:

וַהֻם קַוְמֻךַּ וַצַפוַתֻךַּ אַלַּדִ׳יןַ אַכ׳רַגתַּהֻם בִּקֻוַּתִךַּ אַלּעַטִ׳ימַתִ וַדִ׳רַאעִךַּ אַלּמַמדֻודַתִ

καὶ οὗτοι λαός σου καὶ κλῆρός σου, οὓς ἐξήγαγες ἐκ γῆς Αἰγύπτου ἐν τῇ ἰσχύι σου τῇ μεγάλῃ καὶ ἐν τῷ βραχίονί σου τῷ ὑψηλῷ.

פרק יתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א בָּעֵ֨ת הַהִ֜וא אָמַ֧ר יְיָ֣ אֵלַ֗י פְּסׇל־לְךָ֞ שְׁנֵֽי־לוּחֹ֤ת אֲבָנִים֙ כָּרִ֣אשֹׁנִ֔ים וַעֲלֵ֥ה אֵלַ֖י הָהָ֑רָה וְעָשִׂ֥יתָ לְּךָ֖ אֲר֥וֹן עֵֽץ׃

בְּעִדָּנָא הַהוּא אֲמַר יְיָ לִי פְּסָל לָךְ תְּרֵין לוּחֵי אַבְנַיָּא כְּקַדְמָאֵי וְסַק לִקְדָמַי לְטוּרָא וְתַעֲבֵיד לָךְ אֲרוֹנָא דְּאָעָא.

פי ד֗לך אלוקת קאל אללה לי אנחת לך לוחי ג֗והר כאלאולין ואצעדהמא אלי אלג֗בל וקד צנעת צנדוקא מן כ֗שב.

פִי דַ׳לִךַּ אַלּוַקתִ קַאלַ אַללָּהֻ לִי אנחַתּ לַוְחַיְ גַוַאהִרַ כַּאלאַוַּליִןִ וַאצעַדבִּהִמַא אִלַי׳ אַלגַבַּלִ וַקַד צַנַעתַּ צֻנדֻוקַא מִן כַ׳שַׁבֵּ

Ἐν ἐκείνῳ τῷ καιρῷ εἶπεν κύριος πρός με Λάξευσον σεαυτῷ δύο πλάκας λιθίνας ὥσπερ τὰς πρώτας καὶ ἀνάβηθι πρός με εἰς τὸ ὄρος· καὶ ποιήσεις σεαυτῷ κιβωτὸν ξυλίνην·

ב וְאֶכְתֹּב֙ עַל־הַלֻּחֹ֔ת אֶ֨ת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֛וּ עַל־הַלֻּחֹ֥ת הָרִאשֹׁנִ֖ים אֲשֶׁ֣ר שִׁבַּ֑רְתָּ וְשַׂמְתָּ֖ם בָּאָרֽוֹן׃

וְאֶכְתּוֹב עַל לוּחַיָּא יָת פִּתְגָמַיָּא דַּהֲווֹ עַל לוּחַיָּא קַדְמָאֵי דְּתַבַּרְתָּא וּתְשַׁוֵּינוּן בַּאֲרוֹנָא.

חתי אכתב עליהמא אלכלמאת אלד֗י כאנת עלי אללוחין אלאולין אלד֗י כסרתהמא וצירהמא פי אלצנדוק.

חַתַּי׳ אַכּתֻבַּ עַלַיְהִמַא אַלּכַּלִמַאתִ אַלַּתִּי כַּאנַתּ עַלַי׳ אַללַוְחַיְןִ אלּאַוַּליִןִ אללַדַ׳יְןַ כַּסַּרתַּהֻמַא וַצַיִּרהֻמַא פִי אַלצֻּנדֻוקִ

καὶ γράψω ἐπὶ τὰς πλάκας τὰ ῥήματα, ἃ ἦν ἐν ταῖς πλαξὶν ταῖς πρώταις, ἃς συνέτριψας, καὶ ἐμβαλεῖς αὐτὰς εἰς τὴν κιβωτόν.

ג וָאַ֤עַשׂ אֲרוֹן֙ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֔ים וָאֶפְסֹ֛ל שְׁנֵי־לֻחֹ֥ת אֲבָנִ֖ים כָּרִאשֹׁנִ֑ים וָאַ֣עַל הָהָ֔רָה וּשְׁנֵ֥י הַלֻּחֹ֖ת בְּיָדִֽי׃

וַעֲבַדִית אֲרוֹנָא דְּאָעֵי שִׁטִּין וּפְסַלִית תְּרֵין לוּחֵי אַבְנַיָּא כְּקַדְמָאֵי וּסְלֵיקִית לְטוּרָא וּתְרֵין לוּחַיָּא בִּידִי.

פצנעת צנדוקא מן כ֗שב אלסנט מכאן שוב מכ״י סנקט פטרבורג.ונחתת לוחי ג֗והר כאלאולין וצעדת אליאלי] - א אלג֗בל והמא פי ידי.

פַצַנַעתֻ צֻנדֻוקַא מִן כַ׳שַׁבִּ אלסִּנטִ וַנַחַתֻּ לַוְחַיְ גַוַאהִרַ כַּאלאַוַּליִןִ וַצַעַדתֻ אִלַי׳ אַלגַבַּלִ וַהֻמַא פִי יַדִי

καὶ ἐποίησα κιβωτὸν ἐκ ξύλων ἀσήπτων καὶ ἐλάξευσα τὰς δύο πλάκας τὰς λιθίνας ὡς αἱ πρῶται· καὶ ἀνέβην εἰς τὸ ὄρος, καὶ αἱ δύο πλάκες ἐπὶ ταῖς χερσίν μου.

ד וַיִּכְתֹּ֨ב עַֽל־הַלֻּחֹ֜ת כַּמִּכְתָּ֣ב הָרִאשׁ֗וֹן אֵ֚ת עֲשֶׂ֣רֶת הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר֩ יְיָ֨ אֲלֵיכֶ֥ם בָּהָ֛ר מִתּ֥וֹךְ הָאֵ֖שׁ בְּי֣וֹם הַקָּהָ֑ל וַיִּתְּנֵ֥ם יְיָ֖ אֵלָֽי׃

וּכְתַב עַל לוּחַיָּא כִּכְתָבָא קַדְמָאָה יָת עַשְׂרָא פִתְגָמִין דְּמַלֵּיל יְיָ עִמְּכוֹן בְּטוּרָא מִגּוֹ אִישָׁתָא בְּיוֹמָא דִּקְהָלָא וִיהַבִנּוּן יְיָ לִי.

פכתב עליהמא כאלכתאב אלאול אלעשר כלמאת אלתי כלמכם אללה בהא פי אלג֗בל מן וסט אלנאר פי יום אלג֗וק ודפעהמא אליי.

פַכַּתַּבַּ עַלַיְהִמַא כַּאלכִּתַּאבִּ אלּאַוַּלִ וַהִי אַלּעַשַׁרֻ כַּלִמַאתֵ אַלַּתִּי כַּלַמַכֻּם אַללָּהֻ פִי אַלגַבַּלִ מִן וַסַטִ אלנַּארִ פִי יַוְםִ אלגַוְקִ וַדַפַעַהֻמַא אִלַי

καὶ ἔγραψεν ἐπὶ τὰς πλάκας κατὰ τὴν γραφὴν τὴν πρώτην τοὺς δέκα λόγους, οὓς ἐλάλησεν κύριος πρὸς ὑμᾶς ἐν τῷ ὄρει ἐκ μέσου τοῦ πυρός, καὶ ἔδωκεν αὐτὰς κύριος ἐμοί.

ה וָאֵ֗פֶן וָֽאֵרֵד֙ מִן־הָהָ֔ר וָֽאָשִׂם֙ אֶת־הַלֻּחֹ֔ת בָּאָר֖וֹן אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑יתִי וַיִּ֣הְיוּ שָׁ֔ם כַּאֲשֶׁ֥ר צִוַּ֖נִי יְיָ

וְאִתְפְּנִיתִי וּנְחַתִית מִן טוּרָא וְשַׁוִּיתִי יָת לוּחַיָּא בַּאֲרוֹנָא דַּעֲבַדִית וַהֲווֹ תַמָּן כְּמָא דְּפַקְּדַנִי יְיָ.

ת֗ם ולית ונזלת מן אלג֗בל וצירת אללוחין פי אלצנדוק אלד֗י צנעתה פבקיא הנאך כמא אמרני אללה.

תֻ׳םַּ וַלַיְתֻ וַנַזַלתֻ מִןַ אלגַבַּלִ וַצַיַּרתֻ אַללַוְחַיןִ פִי אַלצֻּנדֻוקִ אלּדִ׳י צַנַעתֻהֻ וַבַּקַיַא הֻנַאךַּ כַּמַא אַמַרַנִי אַללָּהֻ

Καὶ ἐπιστρέψας κατέβην ἐκ τοῦ ὄρους καὶ ἐνέβαλον τὰς πλάκας εἰς τὴν κιβωτόν, ἣν ἐποίησα, καὶ ἦσαν ἐκεῖ, καθὰ ἐνετείλατό μοι κύριος.

ו וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל נָ֥סְע֛וּ מִבְּאֵרֹ֥ת בְּנֵי־יַעֲקָ֖ן מוֹסֵרָ֑ה שָׁ֣ם מֵ֤ת אַהֲרֹן֙ וַיִּקָּבֵ֣ר שָׁ֔ם וַיְכַהֵ֛ן אֶלְעָזָ֥ר בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃

וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְטַלוּ מִבְּאֵרוֹת בְּנֵי יַעֲקָן לְמוֹסֵרָה תַּמָּן מִית אַהֲרוֹן וְאִתְקְבַר תַּמָּן וְשַׁמֵּישׁ אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ תְּחוֹתוֹהִי.

ולמא שפעני פי הרון אקאם אלי אן רחל בנו אסראייל מן בארות בני יעקן ומוסירא מאת ת֗ם הרון ודפן ואם אלעזר אבנה מכאנה.

וַלַמַּא שַׁפַעַנִי פִי אהַרֻוןַ אַקַאםַ אִלַי׳ אַן רַחַלַ בַּנֻו יִסרַאאִיל מִן בִּאִרֻותּ בַּנִי יַעַקַאןַ אִלַי׳ מֻוסִרַה תַּ׳םַ מַאתַּ אהַרֻוןֻ וַדֻפִןַ תַּ׳ם וַאַםַ אִלעַאזַארֻ אבּנֻהֻ מַכַּאנַהֻ

καὶ οἱ υἱοὶ Ισραηλ ἀπῆραν ἐκ Βηρωθ υἱῶν Ιακιμ Μισαδαι· ἐκεῖ ἀπέθανεν Ααρων καὶ ἐτάφη ἐκεῖ, καὶ ἱεράτευσεν Ελεαζαρ υἱὸς αὐτοῦ ἀντ αὐτοῦ.

ז מִשָּׁ֥ם נָסְע֖וּ הַגֻּדְגֹּ֑דָה וּמִן־הַגֻּדְגֹּ֣דָה יׇטְבָ֔תָה אֶ֖רֶץ נַ֥חֲלֵי מָֽיִם׃

מִתַּמָּן נְטַלוּ לְגֻדְגּוֹד וּמִן גֻּדְגּוֹד לְיָטְבָת אֲרַע נָגְדָא נַחְלִין דְּמַיִין.

ולמא רחלו מן ת֗ם אלי גדגד ומנהא אלי יטבאת ארץ֗ ד֗את אודיה מא.

וַרַחַלֻוא מִן תַּ׳םַ אִלַי׳ גֻ׳דג׳וּדַ וַמִן גֻ׳דג׳וּדַ אִלַי׳ יֻטבַּאתַּ אַרץֵ׳ דַ׳אתִ אַוְדִיתִ מַאאֵ

ἐκεῖθεν ἀπῆραν εἰς Γαδγαδ καὶ ἀπὸ Γαδγαδ εἰς Ετεβαθα, γῆ χείμαρροι ὑδάτων.

ח בָּעֵ֣ת הַהִ֗וא הִבְדִּ֤יל יְיָ֙ אֶת־שֵׁ֣בֶט הַלֵּוִ֔י לָשֵׂ֖את אֶת־אֲר֣וֹן בְּרִית־יְיָ֑ לַעֲמֹד֩ לִפְנֵ֨י יְיָ֤ לְשָֽׁרְתוֹ֙ וּלְבָרֵ֣ךְ בִּשְׁמ֔וֹ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

בְּעִדָּנָא הַהוּא אַפְרֵישׁ יְיָ יָת שִׁבְטָא דְּלֵוִי לְמִטַּל יָת אֲרוֹן קְיָמָא דַּייָ לִמְקָם קֳדָם יְיָ לְשַׁמָּשׁוּתֵיהּ וּלְבָרָכָא בִּשְׁמֵיהּ עַד יוֹמָא הָדֵין.

פי ד֗לך אלוקת אפרז אללה סבט לוי ליחמלו צנדוק עהדה ויקומו בין ידיה ליכ֗דמוה ויברכו באסמה אלי יומנא הד֗א למא אסעפוני.

פִי דַ׳לִךַּ אַלּוַקתִ אַפרַזַ אַללָּהֻ סִבּטַ לַאוִי לִיַחמִלֻוא צֻנדֻוקַ עַהדִהִ וַיַקֻומֻוןַ בַּיְןַ יַדַיְהִ לִיַכ׳דִמֻונַהֻ וַיֻבַּארִכֻּוא בִּאסמִהִ אִלַי׳ יַוְמִנַא הַדַ׳א לִמַא אַסעַפֻונִי

ἐν ἐκείνῳ τῷ καιρῷ διέστειλεν κύριος τὴν φυλὴν τὴν Λευι αἴρειν τὴν κιβωτὸν τῆς διαθήκης κυρίου παρεστάναι ἔναντι κυρίου λειτουργεῖν καὶ ἐπεύχεσθαι ἐπὶ τῷ ὀνόματι αὐτοῦ ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης.

ט עַל־כֵּ֞ן לֹֽא־הָיָ֧ה לְלֵוִ֛י חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה עִם־אֶחָ֑יו יְיָ֙ ה֣וּא נַחֲלָת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֛ר יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ לֽוֹ׃

עַל כֵּן לָא הֲוָה לְלֵוִי חוּלָק וְאַחְסָנָא עִם אֲחוֹהִי מַתְּנָן דִּיהַב לֵיהּ יְיָ אִנּוּן אַחְסָנְתֵיהּ כְּמָא דְּמַלֵּיל יְיָ אֱלָהָךְ לֵיהּ.

ולד֗לך לם יכן ללאואניין נציב ונחלה מע אכ֗ותהם בל הבאת אללה מכאן עד אמצע פסוק ט״ז נתלש מכ״י סנקט פטרבורג והושלם מכ״י אוקספורד.הי נציבהם כמא אמר בהא להם.

וַלִדַ׳לִךַּ לַם יַכֻּן לִלִוַאנִיִּין נַצִיבֹּ וַנַחלַתֹ מַעַ אִכ׳וַתִהִם בַּל הִבַּאתֻ אַללָּהִ הִי נַצִיבֻּהֻם כַּמַא אַמַרַ בִּהַא לַהֻם

διὰ τοῦτο οὐκ ἔστιν τοῖς Λευίταις μερὶς καὶ κλῆρος ἐν τοῖς ἀδελφοῖς αὐτῶν· κύριος αὐτὸς κλῆρος αὐτοῦ, καθὰ εἶπεν αὐτῷ.

י וְאָנֹכִ֞י עָמַ֣דְתִּי בָהָ֗ר כַּיָּמִים֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה וַיִּשְׁמַ֨ע יְיָ֜ אֵלַ֗י גַּ֚ם בַּפַּ֣עַם הַהִ֔וא לֹא־אָבָ֥ה יְיָ֖ הַשְׁחִיתֶֽךָ׃

וַאֲנָא הֲוֵיתִי קָאֵים בְּטוּרָא כְּיוֹמַיָּא קַדְמָאֵי אַרְבְּעִין יְמָמִין וְאַרְבְּעִין לֵילָוָן וְקַבֵּיל יְיָ צְלוֹתִי אַף בְּזִמְנָא הַהוּא לָא אֲבָא יְיָ לְחַבָּלוּתָךְ.

ואנא אקמת פי אלג֗בל מת֗ל אלמרה אלאולי ארבעין יומא וארבעין לילה פסמע אללה לי פי ד֗לך אלוקת איצ֗א ושא אלא יהלכך.

וַאַנַא אַקַמתֻ פִי אַלגַבַּלִ מִת׳לַ אַלּמַרַּתִ אלּאַולַי׳ אַרבַּעִיןַ יַוְמַא וַאַרבַּעִיןַ לַיְלַתַּ פַסַמִעַ אַללָּהֻ לִיַ פִי דַ׳לִךַּ אַלּוַקתִ וַלַם יַשַׁאַ אַללָּהֻ אַן יֻהלִכַּךַּ

κἀγὼ εἱστήκειν ἐν τῷ ὄρει τεσσαράκοντα ἡμέρας καὶ τεσσαράκοντα νύκτας, καὶ εἰσήκουσεν κύριος ἐμοῦ καὶ ἐν τῷ καιρῷ τούτῳ, καὶ οὐκ ἠθέλησεν κύριος ἐξολεθρεῦσαι ὑμᾶς.

יא וַיֹּ֤אמֶר יְיָ֙ אֵלַ֔י ק֛וּם לֵ֥ךְ לְמַסַּ֖ע לִפְנֵ֣י הָעָ֑ם וְיָבֹ֙אוּ֙ וְיִֽירְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי לַאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃

וַאֲמַר יְיָ לִי קוּם אִיזֵיל לְמַטוּל קֳדָם עַמָּא וְיֵיעֲלוּן וְיֵירְתוּן יָת אַרְעָא דְּקַיֵּימִית לַאֲבָהָתְהוֹן לְמִתַּן לְהוֹן.

וקאל לי קם פאמץ֗ בין ידי אלקום פרחלהם חתי ימצ֗ון פירת֗ון אלבלאד אלד֗י קסמת לאבאיהם אן אעטיהם.

פַקַאלַ אַללָּהֻ לִי קֻםִ אמץִ׳ בַּיְןַ יַדַי אַלקַוְםִ וַרַחַלהֻם חַתַּי׳ יַמצֻ׳וא פַיַרִתֻ׳וןַ אלבַּלַדַ אַלַּדִ׳י קַסַמתֻ לִאבַּאאִהִם אַן אֻעטִיַהֻם

καὶ εἶπεν κύριος πρός με Βάδιζε ἄπαρον ἐναντίον τοῦ λαοῦ τούτου, καὶ εἰσπορευέσθωσαν καὶ κληρονομείτωσαν τὴν γῆν, ἣν ὤμοσα τοῖς πατράσιν αὐτῶν δοῦναι αὐτοῖς.

יב וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם־לְ֠יִרְאָ֠ה אֶת־יְיָ֨ אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכׇל־דְּרָכָיו֙ וּלְאַהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת־יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃

וּכְעַן יִשְׂרָאֵל מָא יְיָ אֱלָהָךְ תָּבַעמקום יחיד בו שאל=תבע, והוא לפי הענין. מִנָּךְ אֱלָהֵין לְמִדְחַל קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ לִמְהָךְ בְּכָל אוֹרְחָן דְּתָקְנָן קֳדָמוֹהִי וּלְמִרְחַם יָתֵיהּ וּלְמִפְלַח קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בְּכָל לִבָּךְ וּבְכָל נַפְשָׁךְ.

ואלאן יא אסראיל מא אלד֗י יטלבה מנך אללה רבך אלא אן תכ֗אפה ותסיר פי טרקה ותחבה מכ֗לצא בכל קלבך וכל נפסך.

וַאלּאַןַ יַאִיסרַאאִיל מַא אַלַּדִ׳י יַטלֻבֻּהֻ מִנךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ אִלַּא אן תַּכַ׳אפַהֻ וַתַּסִירַ פִי טֻרֻקִהִ וַתֻחַבִּבַּהֻ וַתַּעבֻּדַהֻ מֻכ׳לִצַא בִּכֻּלִ קַלבִּךַּ וַנַפסִךַּ

Καὶ νῦν, Ισραηλ, τί κύριος ὁ θεός σου αἰτεῖται παρὰ σοῦ ἀλλ’ ἢ φοβεῖσθαι κύριον τὸν θεόν σου πορεύεσθαι ἐν πάσαις ταῖς ὁδοῖς αὐτοῦ καὶ ἀγαπᾶν αὐτὸν καὶ λατρεύειν κυρίῳ τῷ θεῷ σου ἐξ ὅλης τῆς καρδίας σου καὶ ἐξ ὅλης τῆς ψυχῆς σου,

יג לִשְׁמֹ֞ר אֶת־מִצְוֺ֤ת יְיָ֙ וְאֶת־חֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לְט֖וֹב לָֽךְ׃

לְמִטַּר יָת פִּקּוֹדַיָּא דַּייָ וְיָת קְיָמוֹהִי דַּאֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ יוֹמָא דֵין דְּיִיטַב לָךְ.

ותחפט֗ וצאיאה ורסומה אלתי אמרתך בהא אליום ליכ֗אר לך.

וַאחפַט׳ וַצַאִיאהֻ וַרֻסֻומַהֻ אַלַּתִּי אמֻרֻךַּ בִּהַא אַלּיַוְם לִיֻכַ׳ארַ לַךַּ

φυλάσσεσθαι τὰς ἐντολὰς κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ τὰ δικαιώματα αὐτοῦ, ὅσα ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον, ἵνα εὖ σοι ᾖ;

יד הֵ֚ן לַיְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ הַשָּׁמַ֖יִם וּשְׁמֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם הָאָ֖רֶץ וְכׇל־אֲשֶׁר־בָּֽהּ׃

הָא דַּייָ אֱלָהָךְ שְׁמַיָּא וּשְׁמֵי שְׁמַיָּא אַרְעָא וְכָל דְּבַהּ.

והוד֗א ללה רבך אלסמאואת כלהא ואלארץ֗ וכל מא פיהא.

הֻוַדַ׳א לִלָּהִ רַבִּךַּ אַלסַּמַוַאתֻ כֻּלֻּהַא וַ אַלּאַרץֻ׳ וַכֻּלֻּ מַא פִיהַא

ἰδοὺ κυρίου τοῦ θεοῦ σου ὁ οὐρανὸς καὶ ὁ οὐρανὸς τοῦ οὐρανοῦ, ἡ γῆ καὶ πάντα, ὅσα ἐστὶν ἐν αὐτῇ·

טו רַ֧ק בַּאֲבֹתֶ֛יךָ חָשַׁ֥ק יְיָ֖ לְאַהֲבָ֣ה אוֹתָ֑ם וַיִּבְחַ֞ר בְּזַרְעָ֣ם אַחֲרֵיהֶ֗ם בָּכֶ֛ם מִכׇּל־הָעַמִּ֖ים כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

לְחוֹד בַּאֲבָהָתָךְ צְבִי יְיָ לְמִרְחַם יָתְהוֹן וְאִתְרְעִי בִּבְנֵיהוֹן בָּתְרֵיהוֹן בְּכוֹן מִכָּל עַמְמַיָּא כְּיוֹמָא הָדֵין.

לכנה אצטפא אבאך פאחבהם ואכ֗תאר בניהם מן בעדהם ואנתם הם מן בין אלשעוב כמא תשאהדון.

לַכִּנַּהֻ אצטַפַי׳ אַבַּאאךַּ פַאחַבַּהֻם וַאכ׳תַּארַ נַסלַהֻם מִן בַּעדִהִם וַאנתַּמַאהֻם מִן בַּיְןִ אלשֻּׁעֻובִּ כַּמַא תֻשַׁאהִדֻ

πλὴν τοὺς πατέρας ὑμῶν προείλατο κύριος ἀγαπᾶν αὐτοὺς καὶ ἐξελέξατο τὸ σπέρμα αὐτῶν μετ’ αὐτοὺς ὑμᾶς παρὰ πάντα τὰ ἔθνη κατὰ τὴν ἡμέραν ταύτην.

טז וּמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת עׇרְלַ֣ת לְבַבְכֶ֑ם וְעׇ֨רְפְּכֶ֔ם לֹ֥א תַקְשׁ֖וּ עֽוֹד׃

וְתַעְדּוּןמילת הלב = עדי טפשות ליבא (השוו דברים ל׳:ו׳), לעומת שאר ״מול״ = גזר. יָת טַפְשׁוּת לִבְּכוֹן וּקְדָלְכוֹן לָא תַקְשׁוֹן עוֹד.

פאזילו גש קלובכם וארקאבכם מכאן שוב מכ״י סנקט פטרבורג.לא תצעבוהא ג֗דא.

פַאזִילֻוא גִ׳שַּׁ קֻלֻובִּכֻּם וַרִקַאבַּכֻּם לַא תֻצַעִ בּוּ אַבַּדַא

καὶ περιτεμεῖσθε τὴν σκληροκαρδίαν ὑμῶν καὶ τὸν τράχηλον ὑμῶν οὐ σκληρυνεῖτε ἔτι.

יז כִּ֚י יְיָ֣ אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֚וּא אֱלֹהֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים וַאֲדֹנֵ֖י הָאֲדֹנִ֑ים הָאֵ֨ל הַגָּדֹ֤ל הַגִּבֹּר֙ וְהַנּוֹרָ֔א אֲשֶׁר֙ לֹא־יִשָּׂ֣א פָנִ֔ים וְלֹ֥א יִקַּ֖ח שֹֽׁחַד׃

אֲרֵי יְיָ אֱלָהֲכוֹן הוּא אֱלָהּ דַּיָּינִין וּמָרֵי מַלְכִין אֱלָהָא רַבָּא גִּבָּרָא וּדְחִילָא דְּלֵית קֳדָמוֹהִי מִסַּב אַפִּין וְאַף לָא לְקַבָּלָא שׁוּחְדָּא.

לאן אללה רבכם הו רב אלארבאב וסיד אלסאדה אלטאיק אלכביר אלג֗באר אלמכ֗יף אלד֗י לא יחאבי אלוג֗והאלוג֗וה] - א ולא יאכ֗ד֗ רשוה.

לִאַןַ אללַהַ רַבַּכֻּם הֻוַ רַבֻּ אַלּאַרבַּאבִּ וַסַיִּדֻ אַלסַּאדַתִ אַלטַאאִקֻ אַלעַטִ׳ים אַלגַבַּארֻ אַלּמֻכִ׳יפֻ אַלַּדִ׳י לַא יֻחַאבִּי אַלּוגּוּהַ וַלַא יַאכֻ׳דֻ׳ אַלרַּשַׁא

ὁ γὰρ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν, οὗτος θεὸς τῶν θεῶν καὶ κύριος τῶν κυρίων, ὁ θεὸς ὁ μέγας καὶ ἰσχυρὸς καὶ ὁ φοβερός, ὅστις οὐ θαυμάζει πρόσωπον οὐδ’ οὐ μὴ λάβῃ δῶρον,

יח עֹשֶׂ֛ה מִשְׁפַּ֥ט יָת֖וֹם וְאַלְמָנָ֑ה וְאֹהֵ֣ב גֵּ֔ר לָ֥תֶת ל֖וֹ לֶ֥חֶם וְשִׂמְלָֽה׃

עָבֵיד דִּין יִיתַם וְאַרְמְלָא וְרָחֵים גִּיּוֹרָא לְמִתַּן לֵיהּ מָזוֹן וּכְסוּ.

צאנע חכם אליתים ואלארמלה ומחב אלגריב ירזקה טעאמא וכסוה.

צַאנִעֻ חֻכּםַ אַלּיַתִימִ וַאלּאַמַלַתִ וַמֻחִבֻּ אַלגַ׳רִיבִּ יַרזֻקֻהֻ טַעַאמַא וַכִּסוַתַּ

ποιῶν κρίσιν προσηλύτῳ καὶ ὀρφανῷ καὶ χήρᾳ καὶ ἀγαπᾷ τὸν προσήλυτον δοῦναι αὐτῷ ἄρτον καὶ ἱμάτιον.

יט וַאֲהַבְתֶּ֖ם אֶת־הַגֵּ֑ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

וְתִרְחֲמוּן יָת גִּיּוֹרָא אֲרֵי דַּיָּירִין הֲוֵיתוֹן בְּאַרְעָא דְּמִצְרָיִם.

ואחבבו אלגריב פטאל מא כנתם גרבא פי בלד מצר.

פַאחבִּבּוּ אַלגַ׳רִיבַּ פַטַאלַמַא כֻּנתֻם גֻ׳רַבַּאאַ פִי בַּלַדִ מִצרַ

καὶ ἀγαπήσετε τὸν προσήλυτον· προσήλυτοι γὰρ ἦτε ἐν γῇ Αἰγύπτῳ.

כ אֶת־יְיָ֧ אֱלֹהֶ֛יךָ תִּירָ֖א אֹת֣וֹ תַעֲבֹ֑ד וּב֣וֹ תִדְבָּ֔ק וּבִשְׁמ֖וֹ תִּשָּׁבֵֽעַ׃

יָת יְיָ אֱלָהָךְ תִּדְחַל וּקְדָמוֹהִי תִּפְלַח וּלְדַחְלְתֵיהּ תִּתְקָרַב וּבִשְׁמֵיהּ תְּקַיֵּים.

וכ֗ף אללה רבך ואעבדה ואלזמה ואחלף באסמה בארא.

וַכַ׳פִ אללַהַ רַבַּךַּ וַאעבֻּדהֻ וַאלּזַם טַאעַתַּהֻ וַאחלִפ בִּאסמִהִ בַּארַא

κύριον τὸν θεόν σου φοβηθήσῃ καὶ αὐτῷ λατρεύσεις καὶ πρὸς αὐτὸν κολληθήσῃ καὶ τῷ ὀνόματι αὐτοῦ ὀμῇ·

כא ה֥וּא תְהִלָּתְךָ֖ וְה֣וּא אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה אִתְּךָ֗ אֶת־הַגְּדֹלֹ֤ת וְאֶת־הַנּֽוֹרָאֹת֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר רָא֖וּ עֵינֶֽיךָ׃

הוּא תּוּשְׁבַּחְתָּךְ וְהוּא אֱלָהָךְ דַּעֲבַד עִמָּךְ יָת רַבְרְבָתָא וְיָת חַסִּינָתָא הָאִלֵּין דַּחֲזַאָה עֵינָךְ.

הו מדחתך והו אלאהך כמא צנע מעך תלך אלכבאיר ואלמהאיב אלתי ראתהא עינאך.

הֻוַ מַדחַתֻךַּ וַהֻוַ אִלַהֻךַּ כַּמַא צַנַעַ מַעַךַּ תִלךַּ אַלּכַּבַּאאִרַ וַאלּמַהַאאִבַּ אַלַּתִי רַאתהַא עַיְנַאךַּ

οὗτος καύχημά σου καὶ οὗτος θεός σου, ὅστις ἐποίησεν ἐν σοὶ τὰ μεγάλα καὶ τὰ ἔνδοξα ταῦτα, ἃ εἴδοσαν οἱ ὀφθαλμοί σου.

כב בְּשִׁבְעִ֣ים נֶ֔פֶשׁ יָרְד֥וּ אֲבֹתֶ֖יךָ מִצְרָ֑יְמָה וְעַתָּ֗ה שָֽׂמְךָ֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ כְּכוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹֽב׃

בְּשִׁבְעִין נַפְשָׁן נְחַתוּ אֲבָהָתָךְ לְמִצְרָיִם וּכְעַן שַׁוְּיָךְ יְיָ אֱלָהָךְ כְּכוֹכְבֵי שְׁמַיָּא לִסְגֵּי.

פמנהא אן אבאך נזלו מצרא בסבעין נפס ואלאן פקד צירך ככואכב אלסמא כת֗רה.

פַמִנהַא אַןַּ אַבַּאאךַּ נַזַלֻוא מִצרַ בִּסַבּעִיןַ נַפסַא וַאלּאַןַ פַקַד צַיַּרַךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ כַּכַּוַאכִּבִּ אלסַּמַאאִ כַּת׳רַתַּ

ἐν ἑβδομήκοντα ψυχαῖς κατέβησαν οἱ πατέρες σου εἰς Αἴγυπτον, νυνὶ δὲ ἐποίησέν σε κύριος ὁ θεός σου ὡσεὶ τὰ ἄστρα τοῦ οὐρανοῦ τῷ πλήθει.

פרק יאתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְיָ֣ אֱלֹהֶ֑יךָ וְשָׁמַרְתָּ֣ מִשְׁמַרְתּ֗וֹ וְחֻקֹּתָ֧יו וּמִשְׁפָּטָ֛יו וּמִצְוֺתָ֖יו כׇּל־הַיָּמִֽים׃

וְתִרְחַם יָת יְיָ אֱלָהָךְ וְתִטַּר מַטְּרַת מֵימְרֵיהּ וּקְיָמוֹהִי וְדִינוֹהִי וּפִקּוֹדוֹהִי כָּל יוֹמַיָּא.

ואחבב אללה רבך ואחפט֗ מא אסתחפט֗ך ורסומה ווצאיאה ואחכאמה טול אלזמאן.

פַאחבִּבִּ אללַהַ רַבַּךַּ וַאחפַט׳ מַא אִסתַּחפַטַ׳ךַּ בִּהִ וַרֻסֻומַהֻ וַוַצַאִיאהֻ וַאַחכַּאמַהֻ טֻולַ אַלזַּמַאןִ

Καὶ ἀγαπήσεις κύριον τὸν θεόν σου καὶ φυλάξῃ τὰ φυλάγματα αὐτοῦ καὶ τὰ δικαιώματα αὐτοῦ καὶ τὰς κρίσεις αὐτοῦ πάσας τὰς ἡμέρας.

ב וִֽידַעְתֶּם֮ הַיּוֹם֒ כִּ֣י ׀ לֹ֣א אֶת־בְּנֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדְעוּ֙ וַאֲשֶׁ֣ר לֹא־רָא֔וּ אֶת־מוּסַ֖ר יְיָ֣ אֱלֹהֵיכֶ֑ם אֶת־גׇּדְל֕וֹ אֶת־יָדוֹ֙ הַחֲזָקָ֔ה וּזְרֹע֖וֹ הַנְּטוּיָֽה׃

וְתִדְּעוּן יוֹמָא דֵין אֲרֵי לָא יָת בְּנֵיכוֹן דְּלָא יְדַעוּ וּדְלָא חֲזוֹ יָת אוּלְפָנָא דַּייָ אֱלָהֲכוֹן יָת רְבוּתֵיהּ יָת יְדֵיהּ תַּקִּיפְתָא וּדְרָעֵיהּ מְרָמְמָא.

ואעלמו מן אליום אן ליס אלעמל עלי בניכם אלד֗ין לם יעלמו ולם ירו אדאב אללה רבכם ועט֗מתה וידה אלשדידה וד֗ראעה אלממדודה.

וַאעלַמֻוא מִןַ אליַוְם אַן לַיְסַ אַלּעַמַלֻ עַלַי׳ בַּנִיכֻּם אַלַּדִ׳יןַ לַם יַעלַמֻוא וַלַם יַרַוַא אַדַבַּ אַללָּהִ רַבִּכֻּם וַעַטַ׳מַתַּהֻ וַיַדַהֻ אַלשַּׁדִידַתִ וַדִ׳רַאעַהֻ אַלּמַמדֻודַתִ

καὶ γνώσεσθε σήμερον ὅτι οὐχὶ τὰ παιδία ὑμῶν, ὅσοι οὐκ οἴδασιν οὐδὲ εἴδοσαν τὴν παιδείαν κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ τὰ μεγαλεῖα αὐτοῦ καὶ τὴν χεῖρα τὴν κραταιὰν καὶ τὸν βραχίονα τὸν ὑψηλὸν

ג וְאֶת־אֹֽתֹתָיו֙ וְאֶֽת־מַעֲשָׂ֔יו אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה בְּת֣וֹךְ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וּלְכׇל־אַרְצֽוֹ׃

וְיָת אָתְוָתֵיהּ וְיָת עוֹבָדוֹהִי דַּעֲבַד בְּגוֹ מִצְרָיִם לְפַרְעֹה מַלְכָּא דְּמִצְרַיִם וּלְכָל אַרְעֵיהּ.

ואיאתה ואעמאלה אלתי צנעהא פי וסט מצר בפרעון מלך מצר וסאיר אהל בלדה.

וַאַיַאתִהִ וַאַעמַאלַהֻ אַלַּתִי צַנַעַהַא פִי וַסַטִ מִצרַ בִּפִרעַוְןַ מַלִךִּ מִצרַ וַבִּסַאאִרִ אַהלִ בַּלַדִ הִ

καὶ τὰ σημεῖα αὐτοῦ καὶ τὰ τέρατα αὐτοῦ, ὅσα ἐποίησεν ἐν μέσῳ Αἰγύπτου Φαραω βασιλεῖ Αἰγύπτου καὶ πάσῃ τῇ γῇ αὐτοῦ,

ד וַאֲשֶׁ֣ר עָשָׂה֩ לְחֵ֨יל מִצְרַ֜יִם לְסוּסָ֣יו וּלְרִכְבּ֗וֹ אֲשֶׁ֨ר הֵצִ֜יף אֶת־מֵ֤י יַם־סוּף֙ עַל־פְּנֵיהֶ֔ם בְּרׇדְפָ֖ם אַחֲרֵיכֶ֑ם וַיְאַבְּדֵ֣ם יְיָ֔ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

וְדַעֲבַד לְמַשְׁרִית מִצְרָאֵי לְסוּסָוָתְהוֹן וְלִרְתִכֵּיהוֹן דְּאַטֵּיף יָת מֵי יַמָּא דְּסוּף עַל אַפֵּיהוֹן בְּמִרְדַּפְהוֹן בָּתְרֵיכוֹן וְאַבֵּידִנּוּן יְיָ עַד יוֹמָא הָדֵין.

ומא צנע בג֗נד מצר וכ֗ילה ומראכבה אלתי אטאף מא בחר אלקלזם עלי וג֗וההם למא כלבוהם פאהלכהם אלי יומנא הד֗א.

וַמַא צַנַעַ בִּגֻנדִמִצרַ וַכַ׳יְלִהִ וַמַרַאכִּבִּהִ אַלַּדִ׳י אַטַאףַ מַאאַ בַּחרִ אלּקִלזֻםִ עַלַי׳ וגּוּהִהִם לַמַּא כַּלַבּוּכֻּם פַאג׳רַקַהֻם אַללָּהֻ אִלַי׳ יַוְמִנַא הַדַ׳א

καὶ ὅσα ἐποίησεν τὴν δύναμιν τῶν Αἰγυπτίων, τὰ ἅρματα αὐτῶν καὶ τὴν ἵππον αὐτῶν, ὡς ἐπέκλυσεν τὸ ὕδωρ τῆς θαλάσσης τῆς ἐρυθρᾶς ἐπὶ προσώπου αὐτῶν καταδιωκόντων αὐτῶν ἐκ τῶν ὀπίσω ὑμῶν καὶ ἀπώλεσεν αὐτοὺς κύριος ἕως τῆς σήμερον ἡμέρας,

ה וַאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה לָכֶ֖ם בַּמִּדְבָּ֑ר עַד־בֹּאֲכֶ֖ם עַד־הַמָּק֥וֹם הַזֶּֽה׃

וְדַעֲבַד לְכוֹן בְּמַדְבְּרָא עַד מֵיתֵיכוֹן עַד אַתְרָא הָדֵין.

ומא צנע בכם פי אלבר אלי אן ג֗יתם אלי הד֗א אלמוצ֗ע.

וַמַא צַנַעַ לַכֻּם פִי אלּבַּרִּ אִלַי׳ אַן גִאְתֻם אִלַי׳ הַדַ׳א אַלּמַוְצִ׳עִ

καὶ ὅσα ἐποίησεν ὑμῖν ἐν τῇ ἐρήμῳ, ἕως ἤλθετε εἰς τὸν τόπον τοῦτον,

ו וַאֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה לְדָתָ֣ן וְלַאֲבִירָ֗ם בְּנֵ֣י אֱלִיאָב֮ בֶּן־רְאוּבֵן֒ אֲשֶׁ֨ר פָּצְתָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ אֶת־פִּ֔יהָ וַתִּבְלָעֵ֥ם וְאֶת־בָּתֵּיהֶ֖ם וְאֶת־אׇהֳלֵיהֶ֑ם וְאֵ֤ת כׇּל־הַיְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר בְּרַגְלֵיהֶ֔ם בְּקֶ֖רֶב כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃

וְדַעֲבַד לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בַּר רְאוּבֵן דִּפְתַחַת אַרְעָא יָת פּוּמַּהּ וּבְלַעַתְנוּן וְיָת אֱנָשׁ בָּתֵּיהוֹן וְיָת מַשְׁכְּנֵיהוֹן וְיָת כָּל יְקוּמָא דְּעִמְּהוֹן בְּגוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל.

ומא צנע בדתן ואבירם בני אליאב בן ראובן אד֗ פתחת אלארץ֗ פאהא פאבתלעתהם וביותהם ואכ֗ביתהם וג֗מיע אלאנאס אלד֗ין מעהם פימא בין בני אסראייל.

וַמַא צַנַעַ בִּדַאתַּאןַ וַאַבִּירַאם בַּנִי אִליַאבִּ בִּן רַאֻובִּןַ אִד׳ פַתַּחַתִ אלּאַרץֻ׳ פַמַהַא פַאבּתַּלַעַתּהֻם וַבִּיותַּהֻם וַאַכ׳בִּיתַּהֻם וַגַמִיעַ אַלּאַנַאסִ אַלַּדִ׳יןַ מַעַהֻם פִימַא בַּיְןַ גַמִיעִ בַּנִי יִסרַאאִיל

καὶ ὅσα ἐποίησεν τῷ Δαθαν καὶ Αβιρων υἱοῖς Ελιαβ υἱοῦ Ρουβην, οὓς ἀνοίξασα ἡ γῆ τὸ στόμα αὐτῆς κατέπιεν αὐτοὺς καὶ τοὺς οἴκους αὐτῶν καὶ τὰς σκηνὰς αὐτῶν καὶ πᾶσαν αὐτῶν τὴν ὑπόστασιν τὴν μετ’ αὐτῶν ἐν μέσῳ παντὸς Ισραηλ,

ז כִּ֤י עֵֽינֵיכֶם֙ הָֽרֹאֹ֔ת אֶת־כׇּל־מַעֲשֵׂ֥ה יְיָ֖ הַגָּדֹ֑ל אֲשֶׁ֖ר עָשָֽׂה׃

אֲרֵי עֵינֵיכוֹן חֲזַאָה יָת כָּל עוּבָדָא דַּייָ רַבָּא דַּעֲבַד.

בל עיונכם אלתי ראת ג֗מיע צנע אללה אלעט֗ים אלד֗י צנעה.

בַּל עֻיֻונֻכֻּם אַלַּתִי רַאת גַמִיעַ צֻנעִ אללָּהִ אלּעַטִ׳ים אַלַּדִ׳י צַנַעַהֻ

ὅτι οἱ ὀφθαλμοὶ ὑμῶν ἑώρακαν πάντα τὰ ἔργα κυρίου τὰ μεγάλα, ὅσα ἐποίησεν ὑμῖν σήμερον.

ח וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לְמַ֣עַן תֶּחֶזְק֗וּ וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃

וְתִטְּרוּן יָת כָּל תַּפְקֵידְתָּא דַּאֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ יוֹמָא דֵין בְּדִיל דְּתִתַּקְּפוּן וְתֵיעֲלוּן וְתֵירְתוּן יָת אַרְעָא דְּאַתּוּן עָבְרִין לְתַמָּן לְמֵירְתַהּ.

פאחפט֗ו ג֗מיע אלשריעה אלתי אמרכם בהא אליום לכי תשתדו ותדכ֗לו ותחוזו אלבלד אלד֗י צאירון אליה לתחוזוה.

פַאחפַטֻ׳וא גַמִיעַ אַלשַּׁרִיעַתִ אַלַּתִּי אַנַא אמֻרֻכֻּם בִּהַא אַלּיַוְם לִכַּיְ תַּשׁתַּדֻו וַתַּדכֻ׳לֻוא וַתַּחֻוזֻוא אַלּבַּלַדַ אַלַּדִ׳י אַנתֻם צַאאִרֻוןַ אִלַיְהִ לִחַוְזִהִ

καὶ φυλάξεσθε πάσας τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ, ὅσας ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον, ἵνα ζῆτε καὶ πολυπλασιασθῆτε καὶ εἰσελθόντες κληρονομήσητε τὴν γῆν, εἰς ἣν ὑμεῖς διαβαίνετε τὸν Ιορδάνην ἐκεῖ κληρονομῆσαι αὐτήν,

ט וּלְמַ֨עַן תַּאֲרִ֤יכוּ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨ע יְיָ֧ לַאֲבֹתֵיכֶ֛ם לָתֵ֥ת לָהֶ֖ם וּלְזַרְעָ֑ם אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃

וּבְדִיל דְּתֵירְכוּן יוֹמִין עַל אַרְעָא דְּקַיֵּים יְיָ לַאֲבָהָתְכוֹן לְמִתַּן לְהוֹן וְלִבְנֵיהוֹן אֲרַע עָבְדָא חֲלָב וּדְבַשׁ.

ולכי תטול מדתכם פיה כמא קסם אן יעטיה לאבאיכם ונסלהם והו בלד יפיץ֗ לבנא ועסלא.

וַלִכַּיְ תַּטֻולַ מֻדַּתֻכֻּם פִיהִ כַּמַא קַסַםַ לִאבַּאאִכֻּם אַן יֻעטִיַהֻם וַלִנַסלִהִם וַהֻוַ בַּלַדֹ יַפִיץֻ׳ לַבַּנַא וַעַסַלַא

ἵνα μακροημερεύσητε ἐπὶ τῆς γῆς, ἧς ὤμοσεν κύριος τοῖς πατράσιν ὑμῶν δοῦναι αὐτοῖς καὶ τῷ σπέρματι αὐτῶν μετ’ αὐτούς, γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι·

י כִּ֣י הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה בָא־שָׁ֙מָּה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ לֹ֣א כְאֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ הִ֔וא אֲשֶׁ֥ר יְצָאתֶ֖ם מִשָּׁ֑ם אֲשֶׁ֤ר תִּזְרַע֙ אֶֽת־זַרְעֲךָ֔ וְהִשְׁקִ֥יתָ בְרַגְלְךָ֖ כְּגַ֥ן הַיָּרָֽק׃

אֲרֵי אַרְעָא דְּאַתְּ עָלֵיל לְתַמָּן לְמֵירְתַהּ לָא כְּאַרְעָא דְּמִצְרַיִם הִיא דִּנְפַקְתּוּן מִתַּמָּן דְּתִזְרַע יָת זַרְעָךְ וּמַשְׁקֵית לֵיהּ בְּרַגְלָךְ כְּגִנַּת יַרְקָא.

פאן אלבלד אלד֗י אנת צאיר אליה לתחוזה ליס הו כבלד מצר אלד֗י כ֗רג֗ת מנה אלד֗י כנת תזרע זרעך ותסקיה ברג֗לך כג֗נאין אלבקול.

וַאעלַם אַןַ אלאַרצַ׳ אַלַּתִּי אַנתַּ צַאאִרֹ אִלַיְהַא לִחַוְזִהַא לַיְסַתּ הִי כַּבַּלַדִ מִצרַ אַלַּדִ׳י כַ׳רַגתַּ מִנהֻ אַלַּדִ׳י כֻּנתַּ תַּזרַעֻ זַרעַךַּ וַתַּסקִיְהִ בִּרִגלִךַּ כַּגִנַאןִ אלּבֻּקֻולִ

ἔστιν γὰρ ἡ γῆ, εἰς ἣν εἰσπορεύῃ ἐκεῖ κληρονομῆσαι αὐτήν, οὐχ ὥσπερ ἡ γῆ Αἰγύπτου ἐστίν, ὅθεν ἐκπεπόρευσθε ἐκεῖθεν, ὅταν σπείρωσιν τὸν σπόρον καὶ ποτίζωσιν τοῖς ποσὶν ὡσεὶ κῆπον λαχανείας·

יא וְהָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֙מָּה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ אֶ֥רֶץ הָרִ֖ים וּבְקָעֹ֑ת לִמְטַ֥ר הַשָּׁמַ֖יִם תִּשְׁתֶּה־מָּֽיִם׃

וְאַרְעָא דְּאַתּוּן עָבְרִין לְתַמָּן לְמֵירְתַהּ אֲרַע טוּרִין וּבִקְעָן לִמְטַר שְׁמַיָּא שָׁתְיָא מַיָּא.

לכן אלארץ֗ אלתי אנתם ג֗איזון אליהא לתחוזוהא ארץ֗ ג֗באל ובקאע מן מטר אלסמא תשרב מאא.

לַכִּן אַלּאַרצַ׳ אַלַּתִי אַנתֻם גַּאאִזֻוןַ אִלַיְהַא לִחַוְזִהַא אַרץֻ׳ גִבַּאלֵ וַבִּקַאעֵ מִן מַטַרִ אלסַּמַאאִ תַּשׁרַבֻּ מַאאַ

ἡ δὲ γῆ, εἰς ἣν εἰσπορεύῃ ἐκεῖ κληρονομῆσαι αὐτήν, γῆ ὀρεινὴ καὶ πεδινή, ἐκ τοῦ ὑετοῦ τοῦ οὐρανοῦ πίεται ὕδωρ,

יב אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י יְיָ֤ אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה׃

אַרְעָא דַּייָ אֱלָהָךְ תָּבַע יָתַהּ תְּדִירָא עֵינֵי יְיָ אֱלָהָךְ בַּהּ מֵרֵישַׁהּ דְּשַׁתָּא וְעַד סוֹפַהּ דְּשַׁתָּא.

ארץ֗ אללה רבך מתעאהדהא ודאימא ענאיתה בהא מן אול אלסנה אלי אכ֗רהא.

אַרץ׳ֹ אַלַּתִּי אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מֻתַּעַּהַדֻהַא וַדַאאִמַא עִנַאִיתֻהֻ בִּהַא מִן אַוַּלִ אלסַּנַתִ אִלַי׳ אכִ׳רִהַא

γῆ, ἣν κύριος ὁ θεός σου ἐπισκοπεῖται αὐτήν, διὰ παντὸς οἱ ὀφθαλμοὶ κυρίου τοῦ θεοῦ σου ἐπ’ αὐτῆς ἀπ’ ἀρχῆς τοῦ ἐνιαυτοῦ καὶ ἕως συντελείας τοῦ ἐνιαυτοῦ.

יג וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֺתַ֔י אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְיָ֤ אֱלֹֽהֵיכֶם֙ וּלְעׇבְד֔וֹ בְּכׇל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכׇל־נַפְשְׁכֶֽם׃

וִיהֵי אִם קַבָּלָא תְקַבְּלוּן לְפִקּוֹדַי דַּאֲנָא מְפַקֵּיד יָתְכוֹן יוֹמָא דֵין לְמִרְחַם יָת יְיָ אֱלָהֲכוֹן וּלְמִפְלַח קֳדָמוֹהִי בְּכָל לִבְּכוֹן וּבְכָל נַפְשְׁכוֹן.

פאן סמעתם סמאעא לוצאיאי אלתי אמרתם בהא אליום לתחבו אללה רבכם ותעבדוה מכ֗לצין בכל קלובכם ובכל נפוסכם.

פַאִן סַמִעתֻם סַמַאעַא לִוַצַאִיאִי אַלַּתִי אמֻרֻכֻּם בִּהַא אַלּיַוְם לִתֻחִבּוּ אַללַהַ רַבַּכֻּם וַתַּעַבּדֻוהֻ מֻכ׳לִצִיןַ בִּכֻּלִ קֻלֻובִּכֻּם וַכֻּלִ נֻפֻוסִכֻּם

Ἐὰν δὲ ἀκοῇ εἰσακούσητε πάσας τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ, ὅσας ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον, ἀγαπᾶν κύριον τὸν θεόν σου καὶ λατρεύειν αὐτῷ ἐξ ὅλης τῆς καρδίας σου καὶ ἐξ ὅλης τῆς ψυχῆς σου,

יד וְנָתַתִּ֧י מְטַֽר־אַרְצְכֶ֛ם בְּעִתּ֖וֹ יוֹרֶ֣ה וּמַלְק֑וֹשׁ וְאָסַפְתָּ֣ דְגָנֶ֔ךָ וְתִירֹֽשְׁךָ֖ וְיִצְהָרֶֽךָ׃

וְאֶתֵּין מְטַר אֲרַעְכוֹן בְּעִדָּנֵיהּ בַּכִּיר וְלַקִּישׁ וְתִכְנוֹשׁ עֲבוּרָךְ וְחַמְרָךְ וּמִשְׁחָךְ.

נזלת מטר בלדכם פי וקתה וסמיא ולקיסא פתג֗מע ברך ועצירך ודהנך.

נַזַּלתֻ מַטַרַ בַּלַדִ כֻּם פִי וַקתִהִ וַסמִיַא וַלַקִּיסַא פַתַּגמַעַ בִּרַּךַּ וַעַצִירַךַּ וַדֻהנַךַּ

καὶ δώσει τὸν ὑετὸν τῇ γῇ σου καθ’ ὥραν πρόιμον καὶ ὄψιμον, καὶ εἰσοίσεις τὸν σῖτόν σου καὶ τὸν οἶνόν σου καὶ τὸ ἔλαιόν σου·

טו וְנָתַתִּ֛י עֵ֥שֶׂב בְּשָׂדְךָ֖ לִבְהֶמְתֶּ֑ךָ וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ׃

וְאֶתֵּין עִשְׂבָּא בְּחַקְלָךְ לִבְעִירָךְ וְתֵיכוֹל וְתִשְׂבַּע.

ואנבת עשבא פי צחראיך לבהאימך פתאכל ותשבע.

וַאנבִּתֻּ עֻשׁבַּא פִי צַחרַאאִךַּ לִבַּהַאאִמִךַּ פַתַּאכֻּלֻ וַתַּשׁבַּעֻ

καὶ δώσει χορτάσματα ἐν τοῖς ἀγροῖς σου τοῖς κτήνεσίν σου· καὶ φαγὼν καὶ ἐμπλησθεὶς

טז הִשָּֽׁמְר֣וּ לָכֶ֔ם פֶּ֥ן יִפְתֶּ֖ה לְבַבְכֶ֑ם וְסַרְתֶּ֗ם וַעֲבַדְתֶּם֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם לָהֶֽם׃

אִסְתְּמַרוּ לְכוֹן דִּלְמָא יִטְעֵי לִבְּכוֹן וְתִסְטוֹן וְתִפְלְחוּן לְטָעֲוָת עַמְמַיָּא וְתִסְגְּדוּן לְהוֹן.

ואחד֗רו אן ינכ֗דע קלבכם פתולון ותעבדון מעבודאת אכ֗ר ותסג֗דון להא.

וַאחדַ׳רֻוא אַן תַּנכַ׳דִעַ קֻלֻובֻּכֻּם פַתַּזנֻוןַ וַתַּעבֻּדֻוןַ מַעבּוּדַאתֵ אֻכַ׳רַ וַתַּסגִדֻוןַ לַהַא

πρόσεχε σεαυτῷ, μὴ πλατυνθῇ ἡ καρδία σου καὶ παραβῆτε καὶ λατρεύσητε θεοῖς ἑτέροις καὶ προσκυνήσητε αὐτοῖς,

יז וְחָרָ֨ה אַף־יְיָ֜ בָּכֶ֗ם וְעָצַ֤ר אֶת־הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה מָטָ֔ר וְהָ֣אֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִתֵּ֖ן אֶת־יְבוּלָ֑הּ וַאֲבַדְתֶּ֣ם מְהֵרָ֗ה מֵעַל֙ הָאָ֣רֶץ הַטֹּבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יְיָ֖ נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃

וְיִתְקַף רוּגְזָא דַּייָ בְּכוֹן וְיֵיחוֹד יָת שְׁמַיָּא וְלָא יְהֵי מִטְרָא וְאַרְעָא לָא תִתֵּין יָת עֲלַלְתַּהּ וְתֵיבְדוּן בִּפְרִיעַ מֵעַל אַרְעָא טָבְתָא דַּייָ יָהֵיב לְכוֹן.

פישתד גצ֗ב אללה עליכם ויחבס אלסמא פלא יכון מטר ואלארץ֗ לא תנבת אדאהא פתבידון בסרעה ען אלארץ֗ אלג֗ידה אלתי אללה מעטיכמוהא.

פַיַשׁתַּדֻ גַ׳צַ׳בֻּ אַללַהַ עַלַיְכֻּם פַיַחבִּסֻ אַלּמַטַרַ מִןַ אלסַּמַאאִ וַ אַלּאַרץֻ׳ לַא תֻנבִּתֻ אַדַאאַהַא פַתֻבַּאדֻוןַ בִּסֻרעַתֵ עַןִ אלּבַּלַדִאלגַיִּדִ אַלַּדִ׳י אַללָּהֻ מֻעטִיכֻּם אִיאהֻ

καὶ θυμωθεὶς ὀργῇ κύριος ἐφ’ ὑμῖν καὶ συσχῇ τὸν οὐρανόν, καὶ οὐκ ἔσται ὑετός, καὶ ἡ γῆ οὐ δώσει τὸν καρπὸν αὐτῆς, καὶ ἀπολεῖσθε ἐν τάχει ἀπὸ τῆς γῆς τῆς ἀγαθῆς, ἧς ἔδωκεν ὁ κύριος ὑμῖν.

יח וְשַׂמְתֶּם֙ אֶת־דְּבָרַ֣י אֵ֔לֶּה עַל־לְבַבְכֶ֖ם וְעַֽל־נַפְשְׁכֶ֑ם וּקְשַׁרְתֶּ֨ם אֹתָ֤ם לְאוֹת֙ עַל־יֶדְכֶ֔ם וְהָי֥וּ לְטוֹטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֵיכֶֽם׃

וּתְשַׁוּוֹן יָת פִּתְגָמַי אִלֵּין עַל לִבְּכוֹן וְעַל נַפְשְׁכוֹן וְתִקְטְרוּן יָתְהוֹן לְאָת עַל יַדְכוֹן וִיהוֹן לִתְפִלִּין בֵּין עֵינֵיכוֹן.

וצירו ג֗מלה כלאמי הד֗א פי קלובכם ופי נפוסכם ואעקדוהא עלאמה עלי אידיכם ותכון מנשורה בין עיונכם.

וַצַיִּרֻוא כַּלַאמִי הַדַ׳א פִי קִלֻובִּכֻּם וַפִי נֻפֻוסִכֻּם וַאעקִדֻוהַא עַלַאמַתַּ עַלַי׳ יַדַיְכֻּם וַתַּכֻּוןֻ מַנשֻׁורַתַּ בַּיְןַ עֻיֻונִכֻּם

καὶ ἐμβαλεῖτε τὰ ῥήματα ταῦτα εἰς τὴν καρδίαν ὑμῶν καὶ εἰς τὴν ψυχὴν ὑμῶν· καὶ ἀφάψετε αὐτὰ εἰς σημεῖον ἐπὶ τῆς χειρὸς ὑμῶν, καὶ ἔσται ἀσάλευτον πρὸ ὀφθαλμῶν ὑμῶν·

יט וְלִמַּדְתֶּ֥ם אֹתָ֛ם אֶת־בְּנֵיכֶ֖ם לְדַבֵּ֣ר בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֙ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשׇׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃

וְתַלְּפוּן יָתְהוֹן יָת בְּנֵיכוֹן לְמַלָּלָא בְהוֹן בְּמִתְּבָךְ בְּבֵיתָךְ וּבִמְהָכָךְ בְּאוֹרְחָא וּבְמִשְׁכְּבָךְ וּבִמְקִימָךְ.

ועלמוהא בניכם ותדארסוהא פי חאל ג֗לוסך פי מנזלך ומסירך פי טרקך וענד ניאמך וקיאמך.

וַעַלִמֻוהַא לִבַּנִיכֻּם וַתַּדרֻסֻהַא פִי חַאלִ גֻלֻוסִךַּ פִי מַנזִלִךַּ וַמַסִירִךַּ פִי טַרִיקִךַּ וַעִנדַ נַוְמִךַּ וַקִיַאמִךַּ

καὶ διδάξετε αὐτὰ τὰ τέκνα ὑμῶν λαλεῖν αὐτὰ καθημένους ἐν οἴκῳ καὶ πορευομένους ἐν ὁδῷ καὶ κοιταζομένους καὶ διανισταμένους·

כ וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזוּז֥וֹת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃

וְתִכְתּוֹבִנּוּן עַל מְזוֹזְיָן וְתִקְבְּעִנּוּן בְּסִפֵּי בֵּיתָךְ וּבְתַרְעָךְ.

ואכתבהא עלי כ֗דוד פתח ביותך ואבואבך.

וַאכּתֻבּהַא עַלַי׳ כֻ׳דֻודִפֻתֻוחִ מַנַאזִלִךַּ וַאַבּוַאבִּךַּ

καὶ γράψετε αὐτὰ ἐπὶ τὰς φλιὰς τῶν οἰκιῶν ὑμῶν καὶ τῶν πυλῶν ὑμῶν,

כא לְמַ֨עַן יִרְבּ֤וּ יְמֵיכֶם֙ וִימֵ֣י בְנֵיכֶ֔ם עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְיָ֛ לַאֲבֹתֵיכֶ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם כִּימֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם עַל־הָאָֽרֶץ׃

בְּדִיל דְּיִסְגּוֹן יוֹמֵיכוֹן וְיוֹמֵי בֵנֵיכוֹן עַל אַרְעָא דְּקַיֵּים יְיָ לַאֲבָהָתְכוֹן לְמִתַּן לְהוֹן כְּיוֹמֵי שְׁמַיָּא עַל אַרְעָא.

לכי תטול איאמכם ואיאם בניכם פי אלבלד אלד֗י קסם אללה לאבאיכם אן יעטיהם כאיאם אלסמא עלי אלארץ֗.

לִכַּיְ תַּטֻולַ אִיאמֻכֻּם וַאִיאם בַּנִיכֻּם פִי אלּבַּלַדִ אלּדִ׳י קַסַםַ אַללָּהֻ לִאבַּאאִכֻּם אַן יֻעטִיַהֻם כַּאִיאםִ אלסַּמַאאִ עַלַי׳ אלּאַרץִ׳

ἵνα πολυημερεύσητε καὶ αἱ ἡμέραι τῶν υἱῶν ὑμῶν ἐπὶ τῆς γῆς, ἧς ὤμοσεν κύριος τοῖς πατράσιν ὑμῶν δοῦναι αὐτοῖς, καθὼς αἱ ἡμέραι τοῦ οὐρανοῦ ἐπὶ τῆς γῆς.

כב כִּי֩ אִם־שָׁמֹ֨ר תִּשְׁמְר֜וּן אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם לַעֲשֹׂתָ֑הּ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְיָ֧ אֱלֹהֵיכֶ֛ם לָלֶ֥כֶת בְּכׇל־דְּרָכָ֖יו וּלְדׇבְקָה־בֽוֹ׃

אֲרֵי אִם מִטָּר תִּטְּרוּן יָת כָּל תַּפְקֵידְתָּא הָדָא דַּאֲנָא מְפַקֵּיד יָתְכוֹן לְמִעְבְּדַהּ לְמִרְחַם יָת יְיָ אֱלָהֲכוֹן לִמְהָךְ בְּכָל אוֹרְחָן דְּתָקְנָן קֳדָמוֹהִי וּלְאִתְקָרָבָא לְדַחְלְתֵיהּ.

פאנכם אן חפט֗תם ג֗מיע הד֗ה אלוצאיא אלתי אנא אמרכם ועמלתם בהא אן תחבו אללה רבכם ותסירו פי ג֗מיע טרקה ותלזמוה.

פַאנַּכֻּם אִן חַפַט׳תֻם גַמִיעַ הַדִ׳הִ אלּוַצַאִיא אַלַּתִי אַנַא אמֻרֻכֻּם וַעַמִלתֻם בִּהַא וַאַן תֻחַבִּבּוּ אַללַהַ רַבַּכֻּם וַתַּסִירֻוא פִי גַמִיעִ טֻרֻקִהִ וַתַּלזַמֻוהַא

καὶ ἔσται ἐὰν ἀκοῇ ἀκούσητε πάσας τὰς ἐντολὰς ταύτας, ὅσας ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον ποιεῖν, ἀγαπᾶν κύριον τὸν θεὸν ἡμῶν καὶ πορεύεσθαι ἐν πάσαις ταῖς ὁδοῖς αὐτοῦ καὶ προσκολλᾶσθαι αὐτῷ,

כג וְהוֹרִ֧ישׁ יְיָ֛ אֶת־כׇּל־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִלִּפְנֵיכֶ֑ם וִֽירִשְׁתֶּ֣ם גּוֹיִ֔ם גְּדֹלִ֥ים וַעֲצֻמִ֖ים מִכֶּֽם׃

וִיתָרֵיךְ יְיָ יָת כָּל עַמְמַיָּא הָאִלֵּין מִן קֳדָמֵיכוֹן וְתֵירְתוּן עַמְמִין רַבְרְבִין וְתַקִּיפִין מִנְּכוֹן.

יקרץ֗ אללה ג֗מיע האולא אלאמם מן בין ידיכם פורת֗ם אממא אכת֗ר ואעט֗ם מנכם.

פַיֻקַרִּץֻ׳ אַללָּהֻ גַמִיעַ הַאֻלַאאִ אלּאַמַםִ מִן בַּיְןִ יַדַיְכֻּם פַוַרַת׳תֻם אֻמַמַא אַכּתַּ׳רַ וַאַעטַ׳םַ מִנכֻּם

καὶ ἐκβαλεῖ κύριος πάντα τὰ ἔθνη ταῦτα ἀπὸ προσώπου ὑμῶν, καὶ κληρονομήσετε ἔθνη μεγάλα καὶ ἰσχυρότερα μᾶλλον ἢ ὑμεῖς.

כד כׇּל־הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר תִּדְרֹ֧ךְ כַּֽף־רַגְלְכֶ֛ם בּ֖וֹ לָכֶ֣ם יִהְיֶ֑ה מִן־הַמִּדְבָּ֨ר וְהַלְּבָנ֜וֹן מִן־הַנָּהָ֣ר נְהַר־פְּרָ֗ת וְעַד֙ הַיָּ֣ם הָאַֽחֲר֔וֹן יִהְיֶ֖ה גְּבֻלְכֶֽם׃

כָּל אַתְרָא דְּתִדְרוֹךְ פַּרְסַת רַגְלְכוֹן בֵּיהּ דִּילְכוֹן יְהֵי מִן מַדְבְּרָא וְלִבְנָן מִן נַהְרָא נַהְרָא פְרָת וְעַד יַמָּא מַעְרְבָאָה יְהֵי תְּחוּמְכוֹן.

וכל מוצ֗ע יטאה קדמכם יכון לכם מן אלבר ואללבנאן ונהר אלפראת ואלבחר אלאכ֗יר יכון תכ֗מכם.

וַכֻּלֻּ מַוְצִ׳עֵ תַּטַאַהֻ קַדַמֻכֻּם יַכֻּוןֻ לַכֻּם מִןַ אלבַּרִּ וַלֻבּנַאןִ וַנַהרִ אלּפֻרַאתִ וַאלּבַּחרִ אלּכַּבִּירִ יַכֻּוןֻ תֻכֻ׳מֻכֻּם

πάντα τὸν τόπον, οὗ ἐὰν πατήσῃ τὸ ἴχνος τοῦ ποδὸς ὑμῶν, ὑμῖν ἔσται· ἀπὸ τῆς ἐρήμου καὶ Ἀντιλιβάνου καὶ ἀπὸ τοῦ ποταμοῦ τοῦ μεγάλου, ποταμοῦ Εὐφράτου, καὶ ἕως τῆς θαλάσσης τῆς ἐπὶ δυσμῶν ἔσται τὰ ὅριά σου.

כה לֹא־יִתְיַצֵּ֥ב אִ֖ישׁ בִּפְנֵיכֶ֑ם פַּחְדְּכֶ֨ם וּמוֹרַֽאֲכֶ֜ם יִתֵּ֣ן ׀ יְיָ֣ אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם עַל־פְּנֵ֤י כׇל־הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּדְרְכוּ־בָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם׃

לָא יִתְעַתַּד אֱנָשׁ קֳדָמֵיכוֹן דַּחְלַתְכוֹן וְאֵימַתְכוֹן יִתֵּין יְיָ אֱלָהֲכוֹן עַל אַפֵּי כָל אַרְעָא דְּתִדְרְכוּן בַּהּ כְּמָא דְּמַלֵּיל לְכוֹן.

ולא יקף אנסאן בין ידיכם בל פזעכם וכ֗ופכם ילקיה אללה רבכם עלי ג֗מיע אלבלד אלד֗י תסלכונה כמא ועדכם.

לַא יַקִפֻ אִנסַאןֹ בַּיְןַ יַדַיְכֻּם בַּל פַזעֻכֻּם וַכַ׳וְפֻכֻּם יֻלקִיהִ אללָּהֻ רַבֻּכֻּם עַלַי׳ גַמִיעִ אלּבַּלַדִאַלַּדִ׳י תַּסלִכֻּונַהֻ כַּמַא וַעַדַכֻּם

οὐκ ἀντιστήσεται οὐδεὶς κατὰ πρόσωπον ὑμῶν· τὸν τρόμον ὑμῶν καὶ τὸν φόβον ὑμῶν ἐπιθήσει κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ἐπὶ πρόσωπον πάσης τῆς γῆς, ἐφ’ ἧς ἐὰν ἐπιβῆτε ἐπ’ αὐτῆς, ὃν τρόπον ἐλάλησεν κύριος πρὸς ὑμᾶς.

ספר דברים

פרשת ראה

מפתח לכתב הערבי־היהודי של התפסיר

אות	ערבית	הגייה
א	ا ء	ā ; ʾ (עצירה)
ב	ب	b
ג (מבוקר) · ג׳ (מנוקד)	غ	gh – ר גרונית
ג׳ (מבוקר) · ג (מנוקד)	ج	j – כמו ג׳ בג׳ירפה
ד	د	d
ד׳	ذ	dh – כ־th באנגלית this
ה	ه	h
ה בסוף מילה · ה׳ · ת	ة	-a (תָּא מַרְבּוּטַה); בסמיכות ‎-at
ו	و	w ; ū
ז	ز	z
ח	ح	ḥ – ח גרונית
ט · ט׳	ط · ظ	ṭ · ẓ – ט ו־ד׳ נחציות

אות	ערבית	הגייה
י · י׳	ي · ى	y, ī · ā בסוף מילה
כ · כ׳	ك · خ	k · kh – כ רפה
ל מ נ	ل م ن	l m n
ס	س	s
ע	ع	ʿ – ע גרונית
פ	ف	f (אין p בערבית)
צ · צ׳	ص · ض	ṣ · ḍ – ס ו־ד נחציות
ק	ق	q – ק עמוקה
ר	ر	r
ש	ش	sh
ת · ת׳	ت · ث	t · th – כ־th באנגלית think

סימן (במנוקד)	ערבית	קריאה
פַתַח · קָמַץ	ـَ	a
חִירִק	ـِ	i
קֻבּוּץ	ـُ	u
שְׁוָא	ـْ	אין תנועה
דגש	ـّ	הכפלה (ובבגדכפ״ת – גם הקשה)
חוֹלַם בסוף מילה	ـٌ	-un (תנוין)
צֵרֵי בסוף מילה	ـٍ	-in (תנוין)
תנועה + א / ו / י		ā / ū / ī ארוכות
אל־	ال	al- ; לפני ת ד ר ז ס ש צ ט ל נ הל׳ נבלעת: אלשמס = ash-shams

פרשת ראה

פרק יאתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

כו רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה׃

חֲזוֹ דַּאֲנָא יָהֵיב קֳדָמֵיכוֹן יוֹמָא דֵין בִּרְכָן וּלְוָטִין.

אנט֗רו האנא תאלתאל] ב וגם קיימברידג׳ T-S NS 221.34. א דאתאל. עלוכם ברכאת ולענאת.

אנטֻ׳רֻוא הַאאַנַא תַּאלִי עַלַיְכֻּם אַלּיַוְם בַּרַכַּאתֵ וַלַענַאתֵ

Ἰδοὺ ἐγὼ δίδωμι ἐνώπιον ὑμῶν σήμερον εὐλογίαν καὶ κατάραν,

כז אֶֽת־הַבְּרָכָ֑ה אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְע֗וּ אֶל־מִצְוֺת֙ יְיָ֣ אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃

יָת בִּרְכָן אִם תְּקַבְּלוּן לְפִקּוֹדַיָּא דַּייָ אֱלָהֲכוֹן דַּאֲנָא מְפַקֵּיד יָתְכוֹן יוֹמָא דֵין.

פאמא אלברכאת פאן קבלתם וצאיא אללה רבכם אלד֗י אנא אמרכם אליום.

פַאמַּא אַלּבַּרַכַּאתֻ פַאִן קַבִּלתֻם וַצַאִיא אַללָּהִ רַבִּכֻּם אַלַּדִ׳י אַנַא אמֻרֻכֻּם בִּהַא אַלּיַוְםַ

τὴν εὐλογίαν, ἐὰν ἀκούσητε τὰς ἐντολὰς κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν, ἃς ἐγὼ ἐντέλλομαι ὑμῖν σήμερον,

כח וְהַקְּלָלָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֺת֙ יְיָ֣ אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְסַרְתֶּ֣ם מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לָלֶ֗כֶת אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתֶּֽם׃

וּלְוָטִין אִם לָא תְקַבְּלוּן לְפִקּוֹדַיָּא דַּייָ אֱלָהֲכוֹן וְתִסְטוֹן מִן אוֹרְחָא דַּאֲנָא מְפַקֵּיד יָתְכוֹן יוֹמָא דֵין לִמְהָךְ בָּתַר טָעֲוָת עַמְמַיָּא דְּלָא יְדַעְתּוּן.

ואמא אללענאת פאן לם תקבלו וצאיא אללה רבכם וזלתם ען אלטריק אלתי אנא אמרתכם בהא אליום ואתבעתם מעבודאת אכ֗ר מא לם תערפוהא.

וַאַמַּא אַללַענַאתֻ אִן לַם תַּקבַּלֻוא וַצַאִיא אַללָּהִ רַבִּכֻּם וַזִלתֻם עַןִ אלטַרִיקִ אַלַּדִ׳י אַנַא אמֻרֻכֻּם בִּהִ אלּיַוְם וַאתַּבַּעתֻם מַעבּוּדַאתֵ אֻכַ׳רַ מַא לַם תַּערִפֻוהַא

καὶ τὰς κατάρας, ἐὰν μὴ ἀκούσητε τὰς ἐντολὰς κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν, ὅσας ἐγὼ ἐντέλλομαι ὑμῖν σήμερον, καὶ πλανηθῆτε ἀπὸ τῆς ὁδοῦ, ἧς ἐνετειλάμην ὑμῖν, πορευθέντες λατρεύειν θεοῖς ἑτέροις, οὓς οὐκ οἴδατε.

כט וְהָיָ֗ה כִּ֤י יְבִֽיאֲךָ֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ וְנָתַתָּ֤ה אֶת־הַבְּרָכָה֙ עַל־הַ֣ר גְּרִזִ֔ים וְאֶת־הַקְּלָלָ֖ה עַל־הַ֥ר עֵיבָֽל׃

וִיהֵי אֲרֵי יַעֵילִנָּךְ יְיָ אֱלָהָךְ לְאַרְעָא דְּאַתְּ עָלֵיל לְתַמָּן לְמֵירְתַהּ וְתִתֵּין יָת מְבָרְכַיָּאלא תרגם ׳ית ברכתא׳, לפי שהברכה עצמה אין בה ממש שתנתן על הר גרזים (מרפא לשון). השווה רש״י ומפרשיו. עַל טוּרָא דִּגְרִיזִין וְיָת מְלָטְטַיָּא עַל טוּרָא דְּעֵיבָל.

פאד֗א אדכ֗לך אללה רבך אלי אלבלד אלד֗י אנת צאיר אליה לתחוזה פאתל אלברכאת עלי ג֗בל גריזים ואללענאת עלי ג֗בל עיבל.

פַאִדַ׳א אַדכַ׳לַךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ אִלַי׳ אלּבַּלַדַ אַלַּדִ׳י אַנתַּ סַאאִרֹ אִלַיְהִ לִחַוְזִהִ פַאתּלֻ אַלּבַּרַכַּאתִ עַלַי׳ גַבַּלִ גִ׳רִזִים וַאללַענַאתִ עַלַי׳ גַבַּלִ עַיְבַּאלַ

καὶ ἔσται ὅταν εἰσαγάγῃ σε κύριος ὁ θεός σου εἰς τὴν γῆν, εἰς ἣν διαβαίνεις ἐκεῖ κληρονομῆσαι αὐτήν, καὶ δώσεις τὴν εὐλογίαν ἐπ’ ὄρος Γαριζιν καὶ τὴν κατάραν ἐπ’ ὄρος Γαιβαλ.

ל הֲלֹא־הֵ֜מָּה בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֗ן אַֽחֲרֵי֙ דֶּ֚רֶךְ מְב֣וֹא הַשֶּׁ֔מֶשׁ בְּאֶ֙רֶץ֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בָּעֲרָבָ֑ה מ֚וּל הַגִּלְגָּ֔ל אֵ֖צֶל אֵלוֹנֵ֥י מֹרֶֽה׃

הֲלָא אִנּוּן בְּעִבְרָא דְּיַרְדְּנָא אֲחוֹרֵי אוֹרַח מַעֲלָנֵי שִׁמְשָׁא בַּאֲרַע כְּנַעֲנָאָה דְּיָתֵיב בְּמֵישְׁרָא לָקֳבֵיל גִּלְגָּלָא בִּסְטַר מֵישְׁרֵי מוֹרֶה.

אלא אנהמא פי ג֗אנב אלארדן ורא טריק מגיב אלשמס ען בלד אלכנעאני אלמקים פי אלגור ממא ילי אלג֗בל ענד מרוג֗ מרה.

אַלַא אַנַּהֻמַא פִי גַּאנִבִּ אלּאַרדֻןִ וַרַאאַ טַרִיקִ מַגִ׳יבִּ אלשַּׁמסִ עִנדַ בַּלַדִ אלכַּנעַאנִיִּ אלּמֻקִים פִי אַלגַ׳וְרִ מִמַּא יַלִי אַלּגִלגַּאלַ עִנדַ מַרגִ מֻורִה

[οὐκ ἰδοὺ ταῦτα πέραν τοῦ Ιορδάνου ὀπίσω ὁδὸν δυσμῶν ἡλίου ἐν γῇ Χανααν τὸ κατοικοῦν ἐπὶ δυσμῶν ἐχόμενον τοῦ Γολγολ πλησίον τῆς δρυὸς τῆς ὑψηλῆς;]

לא כִּ֤י אַתֶּם֙ עֹבְרִ֣ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָבֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְיָ֥ אֱלֹהֵיכֶ֖ם נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וִֽירִשְׁתֶּ֥ם אֹתָ֖הּ וִֽישַׁבְתֶּם־בָּֽהּ׃

אֲרֵי אַתּוּן עָבְרִין יָת יַרְדְּנָא לְמֵיעַל לְמֵירַת יָת אַרְעָא דַּייָ אֱלָהֲכוֹן יָהֵיב לְכוֹן וְתֵירְתוּן יָתַהּ וְתִתְּבוּן בַּהּ.

לאנכם ג֗איזון אלארדן לתדכ֗לו ותחוזו אלבלד אלד֗י אללה רבכם מעטיכם פאד֗א חזתמוה וג֗לסתם פיה.

לִאַנַּכֻּם גַּאאִזֻוןַ אלאַרדֻןִ לִתַּדכֻ׳לֻוא וַתַּחֻוזֻוא אַלּבַּלַדַ אַלַּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם מֻעטִיכֻּם פַאִדַ׳א חֻזתֻמֻוהֻ וַגַלַסתֻם פִיהִ

ὑμεῖς γὰρ διαβαίνετε τὸν Ιορδάνην εἰσελθόντες κληρονομῆσαι τὴν γῆν, ἣν κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν δίδωσιν ὑμῖν ἐν κλήρῳ πάσας τὰς ἡμέρας, καὶ κληρονομήσετε αὐτὴν καὶ κατοικήσετε ἐν αὐτῇ·

לב וּשְׁמַרְתֶּ֣ם לַעֲשׂ֔וֹת אֵ֥ת כׇּל־הַֽחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃

וְתִטְּרוּן לְמֶעֱבַד יָת כָּל קְיָמַיָּא וְיָת דִּינַיָּא דַּאֲנָא יָהֵיב קֳדָמֵיכוֹן יוֹמָא דֵין.

פאחפטו ואעמלו בג֗מיע אלרסום ואלאחכאם אלתי אנא תאליהא עליכם אליום:

פַאחפַטֻ׳וא וַאעמַלֻוא בִּגַמִיעִ אלרֻּסֻומִ וַאלּאַחכַּאם אַלַּתִי אַנַא תַּאלִיהַא עַלַיְכֻּם אַלּיַוְםַ

καὶ φυλάξεσθε τοῦ ποιεῖν πάντα τὰ προστάγματα αὐτοῦ καὶ τὰς κρίσεις ταύτας, ὅσας ἐγὼ δίδωμι ἐνώπιον ὑμῶν σήμερον.

פרק יבתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א אֵ֠לֶּה הַֽחֻקִּ֣ים וְהַמִּשְׁפָּטִים֮ אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֣וּן לַעֲשׂוֹת֒ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן יְיָ֜ אֱלֹהֵ֧י אֲבֹתֶ֛יךָ לְךָ֖ לְרִשְׁתָּ֑הּ כׇּ֨ל־הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם חַיִּ֖ים עַל־הָאֲדָמָֽה׃

אִלֵּין קְיָמַיָּא וְדִינַיָּא דְּתִטְּרוּן לְמֶעֱבַד בְּאַרְעָא דִּיהַב יְיָ אֱלָהָא דַּאֲבָהָתָךְ לָךְ לְמֵירְתַהּ כָּל יוֹמַיָּא דְּאַתּוּן קַיָּימִין עַל אַרְעָא.

והד֗ה אואיל אלרסום ואלאחכאם אלתי תחפט֗ונהא ותעמלון בהא פי אלבלד אלד֗י אעטאך אללה אלה אבאיך אן תחוזה טול אלזמאן אלד֗י אנתם אחיא עלי אלארץ֗.

הַדִ׳הִ אַוַאאִלֻ אַלרֻּסֻומִ וַאלּאַחכַּאם אַלַּתִי תַּחפַטֻ׳ונַהַא וַתַּעמַלֻוןַ בִּהַא פִי אלּבַּלַדִאַלַּדִ׳י אַעטַאךַּ אַללָּהֻ אִלָהֻ אַבַּאאךַּ אַן תַּחֻוזֻוהֻ טֻולַ אַלזַּמַאןִ אלּדִ׳י אַנתֻם אַחיַאאֹ עַלַי׳ אלּאַרץִ׳

Καὶ ταῦτα τὰ προστάγματα καὶ αἱ κρίσεις, ἃς φυλάξετε τοῦ ποιεῖν ἐπὶ τῆς γῆς, ἧς κύριος ὁ θεὸς τῶν πατέρων ὑμῶν δίδωσιν ὑμῖν ἐν κλήρῳ, πάσας τὰς ἡμέρας, ἃς ὑμεῖς ζῆτε ἐπὶ τῆς γῆς.

ב אַבֵּ֣ד תְּ֠אַבְּד֠וּן אֶֽת־כׇּל־הַמְּקֹמ֞וֹת אֲשֶׁ֧ר עָֽבְדוּ־שָׁ֣ם הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם יֹרְשִׁ֥ים אֹתָ֖ם אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֑ם עַל־הֶהָרִ֤ים הָֽרָמִים֙ וְעַל־הַגְּבָע֔וֹת וְתַ֖חַת כׇּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן׃

אַבָּדָא תְאַבְּדוּן יָת כָּל אַתְרַיָּא דִּפְלַחוּ תַמָּן עַמְמַיָּא דְּאַתּוּן יָרְתִין יָתְהוֹן יָת טָעֲוָתְהוֹן עַל טוּרַיָּא רָמַיָּא וְעַל רָמָתָא וּתְחוֹת כָּל אִילָן עַבּוֹף.

אן תבידו ג֗מיע אלמואצ֗ע אלתי עבד ת֗ם אלאמם אלד֗ין אנתם קארצ֗והם מע מעבודאתהם עלי אלג֗באל אלרפאע ועלי אליפאע ותחת כל שג֗רה ריאן.

וַהֻוַ אַן תֻבִּידֻו גַמִיעַ אַלּמַוַאצִ׳עִ אַלַּתִי עַבִּדַתּ תַּ׳םַ אַלאֻמַם אלַּתּי אַנתֻם קַארִצֻ׳והַא מַעַ מַעבּוּדַאתִהַא עַלַי׳ אלּגִבַּאלִ אלרִּפַאעִ עַלַי׳ אלּיַפַאעִ וַתַּחתַּ כֻּלִּ שַׁגַרֵ רַיַאןֵ

ἀπωλείᾳ ἀπολεῖτε πάντας τοὺς τόπους, ἐν οἷς ἐλάτρευσαν ἐκεῖ τοῖς θεοῖς αὐτῶν οὓς ὑμεῖς κληρονομεῖτε αὐτούς, ἐπὶ τῶν ὀρέων τῶν ὑψηλῶν καὶ ἐπὶ τῶν θινῶν καὶ ὑποκάτω δένδρου δασέος

ג וְנִתַּצְתֶּ֣ם אֶת־מִזְבְּחֹתָ֗ם וְשִׁבַּרְתֶּם֙ אֶת־מַצֵּ֣בֹתָ֔ם וַאֲשֵֽׁרֵיהֶם֙ תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֔שׁ וּפְסִילֵ֥י אֱלֹֽהֵיהֶ֖ם תְּגַדֵּע֑וּן וְאִבַּדְתֶּ֣ם אֶת־שְׁמָ֔ם מִן־הַמָּק֖וֹם הַהֽוּא׃

וּתְתָרְעוּן יָת אֵיגוֹרֵיהוֹןמזבח של ע״ז מתורגם ׳איגור׳ (שמות ל״ד:י״ג, דברים ז׳:ה׳, דברים י״ב:ג׳) וּתְתַבְּרוּן יָת קָמָתְהוֹן וַאֲשֵׁירֵיהוֹן תֵּיקְדוּן בְּנוּרָא וְצַלְמֵי טָעֲוָתְהוֹן תְּקָצְצוּן וְתַבְּדוּן יָת שׁוֹמְהוֹן מִן אַתְרָא הַהוּא.

ואנקצ֗ו מד֗אבחהם וכסרו דכאכהם וסואריהם אחרקוהא באלנאר ופסול מעבודאתהם תג֗דעונהא ואבידו אסמאהם מן ד֗לך אלמוצ֗ע.

וַאנקִצֻ׳וא מַדַ׳אבִּחַהֻם וַכַּסִּרֻוא דֻכַּאכַּהֻם וַסֻוַארַהֻם אחרִקֻוהַא בִּאלנַּארִ וַפֻסֻולֻ מַעבּוּדִאתִהִם תַּגדַעֻוהַא וַאַבִּידֻו אַסמַאאַהֻם מִן דַ׳לִךַּ אַלּמַוְצִ׳עִ

καὶ κατασκάψετε τοὺς βωμοὺς αὐτῶν καὶ συντρίψετε τὰς στήλας αὐτῶν καὶ τὰ ἄλση αὐτῶν ἐκκόψετε καὶ τὰ γλυπτὰ τῶν θεῶν αὐτῶν κατακαύσετε πυρί, καὶ ἀπολεῖται τὸ ὄνομα αὐτῶν ἐκ τοῦ τόπου ἐκείνου.

ד לֹֽא־תַעֲשׂ֣וּן כֵּ֔ן לַיְיָ֖ אֱלֹהֵיכֶֽם׃

לָא תַעְבְּדוּן כֵּן קֳדָם יְיָ אֱלָהֲכוֹן.

ולא תצנעו כד֗אך ללה רבכם.

לַא תַּצנַעֻוא כַּדַ׳אךַּ לִלָּהִ רַבִּכֻּם

οὐ ποιήσετε οὕτως κυρίῳ τῷ θεῷ ὑμῶν,

ה כִּ֠י אִֽם־אֶל־הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֨ר יְיָ֤ אֱלֹֽהֵיכֶם֙ מִכׇּל־שִׁבְטֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם אֶת־שְׁמ֖וֹ שָׁ֑ם לְשִׁכְנ֥וֹ תִדְרְשׁ֖וּ וּבָ֥אתָ שָּֽׁמָּה׃

אֱלָהֵין לְאַתְרָא דְּיִתְרְעֵי יְיָ אֱלָהֲכוֹן מִכָּל שִׁבְטֵיכוֹן לְאַשְׁרָאָה שְׁכִינְתֵיהּ תַּמָּן לְבֵית שְׁכִינְתֵיהּ תִּתְבְּעוּן וְתֵיתוֹן לְתַמָּן.

בל אלמוצ֗ע אלד֗י יכ֗תארה אללה רבכם מן ג֗מיע אסבאטכם פיחל נורה פיה אלתמסו מסכנה חתי תצירו אליה.

בַּל אִלַי׳ אלּמַוְצִ׳עִ אַלַּדִ׳י יַכ׳תַּארֻהֻ אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם מִן גַמִיעִ אַסבַּאטִכֻּם לִיֻחִלַ נֻורַהֻ פִיהִ אַלתַּמִסֻוא מַסכַּנַהֻ חַתַּי׳ תַּצִירֻוא אִלַיְהִ

ἀλλ’ ἢ εἰς τὸν τόπον, ὃν ἂν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ἐν μιᾷ τῶν φυλῶν ὑμῶν ἐπονομάσαι τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐκεῖ ἐπικληθῆναι, καὶ ἐκζητήσετε καὶ εἰσελεύσεσθε ἐκεῖ

ו וַהֲבֵאתֶ֣ם שָׁ֗מָּה עֹלֹֽתֵיכֶם֙ וְזִבְחֵיכֶ֔ם וְאֵת֙ מַעְשְׂרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְאֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יֶדְכֶ֑ם וְנִדְרֵיכֶם֙ וְנִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם וּבְכֹרֹ֥ת בְּקַרְכֶ֖ם וְצֹאנְכֶֽם׃

וְתַיְתוֹן לְתַמָּן עֲלָוָתְכוֹן וְנִכְסַת קוּדְשֵׁיכוֹן וְיָת מַעְשְׂרֵיכוֹן וְיָת אַפְרָשׁוּת יַדְכוֹן וְנִדְרֵיכוֹן וְנִדְבָתְכוֹן וּבְכוֹרֵי תוֹרֵיכוֹן וְעָנְכוֹן.

פתחמלו אליה צואעדכם וד֗באיחכם ועשורכם ורפאיעכם ונד֗ורכם ותברעכם ובכור בקרכם וגנמכם.

פַתַּחמִלֻוןַ אִלַיְהִ צַוַאעִדַכֻּם וַדַ׳בַּאאִחַכֻּם וַעֻשֻׁורַכֻּם וַרַפַאאִעַכֻּם וַנַדבַּכֻּם וַתַּבַּרֻּעַכֻּם וַבֻּכֻּורַ בַּקַרִכֻּם וַגַ׳נַמִכֻּם

καὶ οἴσετε ἐκεῖ τὰ ὁλοκαυτώματα ὑμῶν καὶ τὰ θυσιάσματα ὑμῶν καὶ τὰς ἀπαρχὰς ὑμῶν καὶ τὰς εὐχὰς ὑμῶν καὶ τὰ ἑκούσια ὑμῶν καὶ τὰ πρωτότοκα τῶν βοῶν ὑμῶν καὶ τῶν προβάτων ὑμῶν

ז וַאֲכַלְתֶּם־שָׁ֗ם לִפְנֵי֙ יְיָ֣ אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּשְׂמַחְתֶּ֗ם בְּכֹל֙ מִשְׁלַ֣ח יֶדְכֶ֔ם אַתֶּ֖ם וּבָתֵּיכֶ֑ם אֲשֶׁ֥ר בֵּֽרַכְךָ֖ יְיָ֥ אֱלֹהֶֽיךָ׃

וְתֵיכְלוּן תַּמָּן קֳדָם יְיָ אֱלָהֲכוֹן וְתִחְדוֹן בְּכֹל אוֹשָׁטוּת יַדְכוֹן אַתּוּן וֶאֱנָשׁ בָּתֵּיכוֹן דְּבָרְכָךְ יְיָ אֱלָהָךְ.

פתאכלוהא ת֗ם בין ידי אללה רבכם ותפרחו בג֗מיע מא אנבסטת ידכם אנתם וביותכם כמא רזקך אללה רבך.

פַתַּאכֻּלֻוהַא תַּ׳ם בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ רַבִּכֻּם וַאפרַחֻוא בִּגַמִיעִ מַא אנבַּסַטַתּ בִּהִ אִיאדִיכֻּם אַנתֻם וַבִּיותֻכֻּם כַּמַא רַזַקַךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ

καὶ φάγεσθε ἐκεῖ ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν καὶ εὐφρανθήσεσθε ἐπὶ πᾶσιν, οὗ ἂν τὴν χεῖρα ἐπιβάλητε, ὑμεῖς καὶ οἱ οἶκοι ὑμῶν, καθότι εὐλόγησέν σε κύριος ὁ θεός σου.

ח לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּן כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר אֲנַ֧חְנוּ עֹשִׂ֛ים פֹּ֖ה הַיּ֑וֹם אִ֖ישׁ כׇּל־הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָֽיו׃

לָא תַעְבְּדוּן כְּכֹל דַּאֲנַחְנָא עָבְדִין כָּא יוֹמָא דֵין גְּבַר כָּל דְּכָשַׁר בְּעֵינוֹהִי.

לא תצנעו מן הד֗ה אלאמור כמא נחן צאנעון אליום כל אנסאן מא חסן ענדה.

לַא תַּצנַעֻוא מִן הַדִ׳הִ אלּאַמֻורִ כַּמַא נַחןֻ צַאנִעֻוןַ אליַוְם כֻּלֻּ אִנסַאןֵ כַּמַא חַסֻןַ עִנדַהֻ

οὐ ποιήσετε πάντα, ἃ ἡμεῖς ποιοῦμεν ὧδε σήμερον, ἕκαστος τὸ ἀρεστὸν ἐνώπιον αὐτοῦ·

ט כִּ֥י לֹא־בָאתֶ֖ם עַד־עָ֑תָּה אֶל־הַמְּנוּחָה֙ וְאֶל־הַֽנַּחֲלָ֔ה אֲשֶׁר־יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃

אֲרֵי לָא אֲתֵיתוֹן עַד כְּעַן לְבֵית נְיָחָא וּלְאַחְסָנְתָא דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ.

פאנכם לם תצירו בעד אלי אלמסתקר ואלנחלה אלד֗י אללה רבך מעטיך.

פַאנַּכֻּם לַם תַּצִירֻוא בַּעדֻ אִלַי׳ אלּמֻסתַּקַרִּ וַאלנַחלַתִ אַלַּתִי אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מֻעטִיךַּ

οὐ γὰρ ἥκατε ἕως τοῦ νῦν εἰς τὴν κατάπαυσιν καὶ εἰς τὴν κληρονομίαν, ἣν κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν δίδωσιν ὑμῖν.

י וַעֲבַרְתֶּם֮ אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ וִֽישַׁבְתֶּ֣ם בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְיָ֥ אֱלֹהֵיכֶ֖ם מַנְחִ֣יל אֶתְכֶ֑ם וְהֵנִ֨יחַ לָכֶ֧ם מִכׇּל־אֹיְבֵיכֶ֛ם מִסָּבִ֖יב וִֽישַׁבְתֶּם־בֶּֽטַח׃

וְתִעְבְּרוּן יָת יַרְדְּנָא וְתִתְּבוּן בְּאַרְעָא דַּייָ אֱלָהֲכוֹן מַחְסֵין יָתְכוֹן וִינִיחַ לְכוֹן מִכָּל בַּעֲלֵי דְּבָבֵיכוֹן מִסְּחוֹר סְחוֹר וְתִתְּבוּן לְרוּחְצָן.

פאד֗א עברתם אלארדן וג֗לסתם פי אלבלד אלד֗י אללה רבכם מנחלכם ואראחכם מן ג֗מיע אעדאיכם אלמחיטון בכם פתג֗לסון ואת֗קין.

פַאִדַ׳א עַבַּרתֻם אַלּאַרדֻןַ וַגַלַסתֻם פִי אלּבַּלַדִ אלּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם מֻנחִלֻכֻּם וַאַרַאחַכֻּם מִן גַמִיעִ אַעדַאאִכֻּם אַלּמֻחִיטִיןַ בִּכֻּם וַגַלַסתֻם וַאתִ׳קִיןַ

καὶ διαβήσεσθε τὸν Ιορδάνην καὶ κατοικήσετε ἐπὶ τῆς γῆς, ἧς κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν κατακληρονομεῖ ὑμῖν, καὶ καταπαύσει ὑμᾶς ἀπὸ πάντων τῶν ἐχθρῶν ὑμῶν τῶν κύκλῳ, καὶ κατοικήσετε μετὰ ἀσφαλείας.

יא וְהָיָ֣ה הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר֩ יְיָ֨ אֱלֹהֵיכֶ֥ם בּוֹ֙ לְשַׁכֵּ֤ן שְׁמוֹ֙ שָׁ֔ם שָׁ֣מָּה תָבִ֔יאוּ אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֑ם עוֹלֹתֵיכֶ֣ם וְזִבְחֵיכֶ֗ם מַעְשְׂרֹֽתֵיכֶם֙ וּתְרֻמַ֣ת יֶדְכֶ֔ם וְכֹל֙ מִבְחַ֣ר נִדְרֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר תִּדְּר֖וּ לַיְיָ

וִיהֵי אַתְרָא דְּיִתְרְעֵי יְיָ אֱלָהֲכוֹן בֵּיהּ לְאַשְׁרָאָה שְׁכִינְתֵיהּ תַּמָּן לְתַמָּן תַּיְתוֹן יָת כָּל דַּאֲנָא מְפַקֵּיד יָתְכוֹן עֲלָוָתְכוֹן וְנִכְסַת קוּדְשֵׁיכוֹן מַעְשְׂרֵיכוֹן וְאַפְרָשׁוּת יַדְכוֹן וְכֹל שְׁפַר נִדְרֵיכוֹן דְּתִדְּרוּן קֳדָם יְיָ.

פאי מוצ֗ע יכ֗תארה אללה רבכם ליחל נורה פיה אליה תאתון בג֗מיע מא אמרכם מן צואעדכם וד֗באיחכם ועשורכם ורפאיעכם וכ֗יאר נד֗ורכם אלתי תנד֗רונהא ללה.

וַאִי מַוְצִ׳עֵ יַכ׳תַּארֻהֻ אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם לִיֻחִלַ נֻורַהֻ פִיהִ אִלַיְהִ תַּאתֻוןַ בִּגַמִיעִ מַא אַנַא אמֻרֻכֻּם מִן צַוַאעִדִכֻּם וַדַ׳בַּאאִחִכֻּם וַעֻשֻׁוְרִכֻּם וַרַפַאאִעִכֻּם וַכִ׳יַארִ נַדבִּכֻּם אַלַּדִ׳י תַּנדִבּוּןַ לִלָּהִ

καὶ ἔσται ὁ τόπος, ὃν ἂν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ἐπικληθῆναι τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐκεῖ, ἐκεῖ οἴσετε πάντα, ὅσα ἐγὼ ἐντέλλομαι ὑμῖν σήμερον, τὰ ὁλοκαυτώματα ὑμῶν καὶ τὰ θυσιάσματα ὑμῶν καὶ τὰ ἐπιδέκατα ὑμῶν καὶ τὰς ἀπαρχὰς τῶν χειρῶν ὑμῶν καὶ τὰ δόματα ὑμῶν καὶ πᾶν ἐκλεκτὸν τῶν δώρων ὑμῶν, ὅσα ἐὰν εὔξησθε τῷ θεῷ ὑμῶν,

יב וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵי֮ יְיָ֣ אֱלֹֽהֵיכֶם֒ אַתֶּ֗ם וּבְנֵיכֶם֙ וּבְנֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַבְדֵיכֶ֖ם וְאַמְהֹתֵיכֶ֑ם וְהַלֵּוִי֙ אֲשֶׁ֣ר בְּשַֽׁעֲרֵיכֶ֔ם כִּ֣י אֵ֥ין ל֛וֹ חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה אִתְּכֶֽם׃

וְתִחְדּוֹן קֳדָם יְיָ אֱלָהֲכוֹן אַתּוּן וּבְנֵיכוֹן וּבְנָתְכוֹן וְעַבְדֵיכוֹן וְאַמְהָתְכוֹן וְלֵיוָאָה דִּבְקִרְוֵיכוֹן אֲרֵי לֵית לֵיהּ חוּלָק וְאַחְסָנָא עִמְּכוֹן.

פתפרחו בהא בין ידי אללה רבכם אנתם ובנוכם ובנאתכם ועבידכם ואמאוכם ואללאוי אלד֗י פי מחאלכם אד֗ ליס לה נציב ונחלה מעכם.

וַאפרַחֻוא בִּהַא בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ רַבִּכֻּם אַנתֻם וַבַּנֻוכֻּם וַבַּנַאתֻכֻּם וַעַבִּידֻכֻּם וַאִמַאאִכֻּם וַאללַאוִי אלּדִ׳י פִי מַחַאלִכֻּם אִד׳ לַיְסַ לַהֻ נַצִיבֹּ וַנַחלַתֹ מַעַכֻּם

καὶ εὐφρανθήσεσθε ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν, ὑμεῖς καὶ οἱ υἱοὶ ὑμῶν καὶ αἱ θυγατέρες ὑμῶν, οἱ παῖδες ὑμῶν καὶ αἱ παιδίσκαι ὑμῶν καὶ ὁ Λευίτης ὁ ἐπὶ τῶν πυλῶν ὑμῶν, ὅτι οὐκ ἔστιν αὐτῷ μερὶς οὐδὲ κλῆρος μεθ’ ὑμῶν.

יג הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּֽן־תַּעֲלֶ֖ה עֹלֹתֶ֑יךָ בְּכׇל־מָק֖וֹם אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃

אִסְתְּמַר לָךְ דִּלְמָא תַסֵּיק עֲלָוָותָךְ בְּכָל אַתְרָא דְּתִחְזֵי.

ואחד֗ר אן תקרב קראבינך פי אי מוצ֗ע ראיתה.

אחדַ׳ר אַן תֻקַרִּבַּ קֻרבַּאנֻךַּ פִי אִי מַוְצִ׳עֵ רַאִיתַּהֻ

πρόσεχε σεαυτῷ μὴ ἀνενέγκῃς τὰ ὁλοκαυτώματά σου ἐν παντὶ τόπῳ, οὗ ἐὰν ἴδῃς,

יד כִּ֣י אִם־בַּמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֤ר יְיָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁבָטֶ֔יךָ שָׁ֖ם תַּעֲלֶ֣ה עֹלֹתֶ֑יךָ וְשָׁ֣ם תַּעֲשֶׂ֔ה כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּֽךָּ׃

אֱלָהֵין בְּאַתְרָא דְּיִתְרְעֵי יְיָ בַּחֲדָא מִן שִׁבְטָךְ תַּמָּן תַּסֵּיק עֲלָוָותָךְ וְתַמָּן תַּעֲבֵיד כֹּל דַּאֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ.

אלא פי אלמוצ֗ע אלד֗י יכ֗תארה אללה מן אחד אסבאטך ת֗ם קרב קראבינך ואצנע ג֗מיע מא אמרך בה.

אִלַּא פִי אלּמַוְצִ׳עִ אַלַּדִ׳י יַכ׳תַּארֻהֻ אַללָּהֻ בִּאַחַדִ אַסבַּאטִךַּ תַּ׳םַ תֻקַרִּבֻּ קֻרבַּאנַךַּ וַתַּצנַעֻ תַּ׳םַ גַמִיעַ מַא אמֻרֻךַּ בִּהִ

ἀλλ’ ἢ εἰς τὸν τόπον, ὃν ἂν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου αὐτὸν ἐν μιᾷ τῶν φυλῶν σου, ἐκεῖ ἀνοίσεις τὰ ὁλοκαυτώματά σου καὶ ἐκεῖ ποιήσεις πάντα, ὅσα ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον.

טו רַק֩ בְּכׇל־אַוַּ֨ת נַפְשְׁךָ֜ תִּזְבַּ֣ח ׀ וְאָכַלְתָּ֣ בָשָׂ֗ר כְּבִרְכַּ֨ת יְיָ֧ אֱלֹהֶ֛יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לְךָ֖ בְּכׇל־שְׁעָרֶ֑יךָ הַטָּמֵ֤א וְהַטָּהוֹר֙ יֹאכְלֶ֔נּוּ כַּצְּבִ֖י וְכָאַיָּֽל׃

לְחוֹד בְּכָל רְעוּת נַפְשָׁךְ תִּכּוֹס וְתֵיכוֹל בִּשְׂרָא כְּבִרְכְּתָא דַּייָ אֱלָהָךְ דִּיהַב לָךְ בְּכָל קִרְוָךְ מְסָאֲבָא וְדָכְיָא יֵיכְלוּנֵּיהּ כִּבְשַׂר טַבְיָא וְאַיְלָא.

לכן מתימתי] א1 מא א אשתהת נפסך אללחם פאד֗בח וכל כרזק אללה רבך אלד֗י אעטאך פי סאיר קראך וג֗איז אן יאכל מנה אלנג֗ס ואלטאהר כמא יאכלאן לחם אלט֗ביאלט֗בי] אלצ֗בי א ואלאיל.

לַכִּן מַתַּי׳ מַא אשׁתַּהַתּ נַפסִךַּ אַללַחם פַאד׳בַּח וַכֻּל כַּרִזקִ אללָּהִ רַבִּךַּ אַלַּדִ׳י אַעטַאךַּ פִי סַאאִרִ קֻרַאךַּ וַגַּאאִזֹ אַן יַאכֻּלַ מִנהֻ אַלטַאהִרֻ וַאלנַגִסֻ כַּמַא יֻאְכַּלֻ לַחם אַלטַ׳בִּי וַאלּאִילִ

ἀλλ’ ἢ ἐν πάσῃ ἐπιθυμίᾳ σου θύσεις καὶ φάγῃ κρέα κατὰ τὴν εὐλογίαν κυρίου τοῦ θεοῦ σου, ἣν ἔδωκέν σοι ἐν πάσῃ πόλει· ὁ ἀκάθαρτος ἐν σοὶ καὶ ὁ καθαρὸς ἐπὶ τὸ αὐτὸ φάγεται αὐτὸ ὡς δορκάδα ἢ ἔλαφον·

טז רַ֥ק הַדָּ֖ם לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ עַל־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃

לְחוֹד דְּמָא לָא תֵיכְלוּן עַל אַרְעָא תֵּישְׁדִנֵּיהּ כְּמַיָּא.

כ֗לא אלדם לא תאכלה לכן צבה עלי אלארץ֗ כאלמא.

מַא עַדַא אַלדַּם לַא תַּאכֻּלֻוהֻ בַּל צֻבּהֻ עַלַי׳ אלּאַרץִ׳ כַּאלמַאאִ

πλὴν τὸ αἷμα οὐ φάγεσθε, ἐπὶ τὴν γῆν ἐκχεεῖτε αὐτὸ ὡς ὕδωρ.

יז לֹֽא־תוּכַ֞ל לֶאֱכֹ֣ל בִּשְׁעָרֶ֗יךָ מַעְשַׂ֤ר דְּגָֽנְךָ֙ וְתִירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֔ךָ וּבְכֹרֹ֥ת בְּקָרְךָ֖ וְצֹאנֶ֑ךָ וְכׇל־נְדָרֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּדֹּ֔ר וְנִדְבֹתֶ֖יךָ וּתְרוּמַ֥ת יָדֶֽךָ׃

לֵית לָךְ רְשׁוּ לְמֵיכַל בְּקִרְוָךְ מַעְשַׂר עֲבוּרָךְ וְחַמְרָךְ וּמִשְׁחָךְ וּבְכוֹרֵי תוֹרָךְ וְעָאנָךְ וְכָל נִדְרָךְ דְּתִדַּר וְנִדְבָתָךְ וְאַפְרָשׁוּת יְדָךְ.

ולא יג֗וז לך אן תאכל פי מחאלך עשור ברך ועצירך ודהנך ובכור בקרך וגנמך ונד֗ורך אלתי תנד֗רהא ותברעך ורפאיעך.

וַלַא יַגּוּזֻ אַן תַּאכֻּלַ פִי מַחַאלִךַּ עֻשֻׁורַ בִּרִּךַּ וַעַצִירִךַּ וַדֻהנִךַּ וַבֻּכֻּורַ בַּקַרִךַּ וַגַ׳נַמִךַּ וַנֻד׳וּרַךַּ אַלַּתִי תַּנדֻ׳רֻהַא וַתַּבַּרֻּעַךַּ וַרַפַאאִעֻךַּ

οὐ δυνήσῃ φαγεῖν ἐν ταῖς πόλεσίν σου τὸ ἐπιδέκατον τοῦ σίτου σου καὶ τοῦ οἴνου σου καὶ τοῦ ἐλαίου σου, τὰ πρωτότοκα τῶν βοῶν σου καὶ τῶν προβάτων σου καὶ πάσας εὐχάς, ὅσας ἂν εὔξησθε, καὶ τὰς ὁμολογίας ὑμῶν καὶ τὰς ἀπαρχὰς τῶν χειρῶν ὑμῶν,

יח כִּ֡י אִם־לִפְנֵי֩ יְיָ֨ אֱלֹהֶ֜יךָ תֹּאכְלֶ֗נּוּ בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֨ר יִבְחַ֜ר יְיָ֣ אֱלֹהֶ֘יךָ֮ בּוֹ֒ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֤ וּבִתֶּ֙ךָ֙ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶ֔ךָ וְהַלֵּוִ֖י אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֑יךָ וְשָׂמַחְתָּ֗ לִפְנֵי֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל מִשְׁלַ֥ח יָדֶֽךָ׃

אֱלָהֵין קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ תֵּיכְלִנֵּיהּ בְּאַתְרָא דְּיִתְרְעֵי יְיָ אֱלָהָךְ בֵּיהּ אַתְּ וּבְרָךְ וּבְרַתָּךְ וְעַבְדָּךְ וְאַמְתָּךְ וְלֵיוָאָה דִּבְקִרְוָךְ וְתִחְדֵי קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בְּכֹל אוֹשָׁטוּת יְדָךְ.

אלא בין ידי אללה רבך תאכלה פי אלמוצ֗ע אלד֗י יכ֗תארה אנת ואבנך ואבנתך ועבדך ואמתך ואללאוי אלד֗י פי מחאלך ותפרח בין ידי אללה רבך כמא אנבסטת בה ידך.

אִלַּא בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ רַבִּךַּ תַּאכֻּלֻהֻ פִי אלּמַוְצִ׳עִ אלּדִ׳י יַכ׳תַּארֻהֻ אַנתַּ וַאבּנֻךַּ וַאבּנַתֻךַּ וַעַבּדֻךַּ וַאַמַתֻךַּ וַאללַאוִי אַלַּדִ׳י פִי מַחַאלִךַּ וַאפרַח בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ רַבִּךַּ בִּמַא אנבַּסַטַתּ בִּהִ יַדֻךַּ

ἀλλ’ ἢ ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου φάγῃ αὐτὰ ἐν τῷ τόπῳ, ᾧ ἂν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου αὐτῷ, σὺ καὶ ὁ υἱός σου καὶ ἡ θυγάτηρ σου, ὁ παῖς σου καὶ ἡ παιδίσκη σου καὶ ὁ προσήλυτος ὁ ἐν ταῖς πόλεσιν ὑμῶν, καὶ εὐφρανθήσῃ ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου ἐπὶ πάντα, οὗ ἂν ἐπιβάλῃς τὴν χεῖρά σου.

יט הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּֽן־תַּעֲזֹ֖ב אֶת־הַלֵּוִ֑י כׇּל־יָמֶ֖יךָ עַל־אַדְמָתֶֽךָ׃

אִסְתְּמַר לָךְ דִּלְמָא תְרַחֵיקהשוו להלן דברים יד:כז. לפי הערת המסורה (קליין עמ׳ 185, 186) ׳שבק׳ הוא נוסח סוראי, ו׳עזב׳ הוא נוסח נהרדעאי בשני המקומות. ועוד צ״ע בעקיבות התרגום של שרש ׳עזב׳. ועיינו במעט צרי שציין לפסוק בנחמיה י״ג:א׳ בו אי-נתינת מתנות לוויה גרמה לעזיבתם את המקדש. יָת לֵיוָאָה כָּל יוֹמָךְ עַל אַרְעָךְ.

ואחד֗ר אן תג֗פו אללאוי טול מקאמך פי בלדך.

וַאחדַ׳ר אַן תַּגפֻו אַללַאוִי טֻולַ מַקַאמִךַּ פִי בַּלַדִ ךַּ

πρόσεχε σεαυτῷ μὴ ἐγκαταλίπῃς τὸν Λευίτην πάντα τὸν χρόνον, ὅσον ἐὰν ζῇς ἐπὶ τῆς γῆς.

כ כִּֽי־יַרְחִיב֩ יְיָ֨ אֱלֹהֶ֥יךָ אֶֽת־גְּבֻלְךָ֮ כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר־לָךְ֒ וְאָמַרְתָּ֙ אֹכְלָ֣ה בָשָׂ֔ר כִּֽי־תְאַוֶּ֥ה נַפְשְׁךָ֖ לֶאֱכֹ֣ל בָּשָׂ֑ר בְּכׇל־אַוַּ֥ת נַפְשְׁךָ֖ תֹּאכַ֥ל בָּשָֽׂר׃

אֲרֵי יַפְתֵּי יְיָ אֱלָהָךְ יָת תְּחוּמָךְ כְּמָא דְּמַלֵּיל לָךְ וְתֵימַר אֵיכוֹל בִּשְׂרָא אֲרֵי תִתְרְעֵי נַפְשָׁךְ לְמֵיכַל בִּשְׂרָא בְּכָל רְעוּת נַפְשָׁךְ תֵּיכוֹל בִּשְׂרָא.

ואד֗א אוסע אללה רבך תכ֗מך כמא ועדך פקלת אכל לחמא ען שהוה מן נפסך לה פכלה מתי אשתהיתה.

וַאִדַ׳א אַוְסַעַ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ תֻכֻ׳מַךַּ כַּמַא וַעַדַךַּ פַקֻלתַּ אכֻּלֻ לַחמַא עַן שַׁהוַתֵ מִן נַפסִךַּ לַהֻ פַכֻּלהֻ מַתַּי׳ מַא אשׁתַּהַיְתַּ

Ἐὰν δὲ ἐμπλατύνῃ κύριος ὁ θεός σου τὰ ὅριά σου, καθάπερ ἐλάλησέν σοι, καὶ ἐρεῖς Φάγομαι κρέα, ἐὰν ἐπιθυμήσῃ ἡ ψυχή σου ὥστε φαγεῖν κρέα, ἐν πάσῃ ἐπιθυμίᾳ τῆς ψυχῆς σου φάγῃ κρέα.

כא כִּֽי־יִרְחַ֨ק מִמְּךָ֜ הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר יִבְחַ֜ר יְיָ֣ אֱלֹהֶ֘יךָ֮ לָשׂ֣וּם שְׁמ֣וֹ שָׁם֒ וְזָבַחְתָּ֞ מִבְּקָרְךָ֣ וּמִצֹּֽאנְךָ֗ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן יְיָ֙ לְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֖ר צִוִּיתִ֑ךָ וְאָֽכַלְתָּ֙ בִּשְׁעָרֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אַוַּ֥ת נַפְשֶֽׁךָ׃

אֲרֵי יִתְרַחַק מִנָּךְ אַתְרָא דְּיִתְרְעֵי יְיָ אֱלָהָךְ לְאַשְׁרָאָה שְׁכִינְתֵיהּ תַּמָּן וְתִכּוֹס מִתּוֹרָךְ וּמֵעָנָךְ דִּיהַב יְיָ לָךְ כְּמָא דְּפַקֵּידְתָּךְ וְתֵיכוֹל בְּקִרְוָךְ בְּכֹל רְעוּת נַפְשָׁךְ.

ואן בעד ענך אלמוצ֗ע אלד֗י יכ֗תארה אללה רבך ליחל נורה פיה פאד֗בח מן בקרך וגנמך אלד֗י רזקך אללה כמא אמרתך וכלה פי מחאלך מתי אשתהתה נפסך.

וַאִן בַּעֻדַ עַנךַּ אַלּמַוְצִ׳עִ אַלַּדִ׳י יַכ׳תַּארֻהֻ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ לִיֻחִלַ נֻורַהֻ פִיהִ פַאד׳בַּח מִן בַּקַרִךַּ וַגַ׳נַמִךַּ אַלַּדִ׳י רַזַקַךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ כַּמַא אַמַרתֻךַּ וַכֻּלהֻ פִי מַחַאלִךַּ מַתַּי׳ מַא אשׁתַּהַתּהֻ נַפסֻךַּ

ἐὰν δὲ μακρότερον ἀπέχῃ σου ὁ τόπος, ὃν ἂν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου ἐπικληθῆναι τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐκεῖ, καὶ θύσεις ἀπὸ τῶν βοῶν σου καὶ ἀπὸ τῶν προβάτων σου, ὧν ἂν δῷ ὁ θεός σοι, ὃν τρόπον ἐνετειλάμην σοι, καὶ φάγῃ ἐν ταῖς πόλεσίν σου κατὰ τὴν ἐπιθυμίαν τῆς ψυχῆς σου·

כב אַ֗ךְ כַּאֲשֶׁ֨ר יֵאָכֵ֤ל אֶֽת־הַצְּבִי֙ וְאֶת־הָ֣אַיָּ֔ל כֵּ֖ן תֹּאכְלֶ֑נּוּ הַטָּמֵא֙ וְהַטָּה֔וֹר יַחְדָּ֖ו יֹאכְלֶֽנּוּ׃

בְּרַם כְּמָא דְּמִתְאֲכִיל בְּשַׂר טַבְיָא וְאַיְלָא כֵּן תֵּיכְלִנֵּיהּ מְסָאֲבָא וְדָכְיָא כַּחְדָּא יֵיכְלִנֵּיהּ.

לכן כמא יוכל אלט֗ביאלט֗בי] אלצ֗בי א ואלאיל כד֗אך תאכלה אן יג֗וז ללנג֗ס ואלטאהר אן יאכלא מנה.

לַכִּן כַּמַא יֻאְכַּלֻ אַלטַ׳בִּי וַאלאִילֻ כַּדַ׳אךַּ תַּאכֻּלֻהֻ בִּאַן יַגּוּזַ לִלנַגִסִ וַאלטַאהִרִ אַן יַאכֻּלַא מִנהֻ

ὡς ἔσθεται ἡ δορκὰς καὶ ἡ ἔλαφος, οὕτως φάγῃ αὐτό, ὁ ἀκάθαρτος ἐν σοὶ καὶ ὁ καθαρὸς ὡσαύτως ἔδεται.

כג רַ֣ק חֲזַ֗ק לְבִלְתִּי֙ אֲכֹ֣ל הַדָּ֔ם כִּ֥י הַדָּ֖ם ה֣וּא הַנָּ֑פֶשׁ וְלֹא־תֹאכַ֥ל הַנֶּ֖פֶשׁ עִם־הַבָּשָֽׂר׃

לְחוֹד תְּקַף בְּדִיל דְּלָא לְמֵיכַל דְּמָא אֲרֵי דְּמָא הוּא נַפְשָׁא וְלָא תֵיכוֹל נַפְשָׁא עִם בִּשְׂרָא.

לכן תשדד פי אלא תאכל אלדם פאנה מסכן אלנפס פלא תאכל אלנפס מע אללחם.

לַכִּן תַּשַׁדַּד פִי אַן לַא תַּאכֻּלִ אלדַּם פַאִנַּהֻ מַסכַּןֻ אַלנַּפסִ וַלַא תַּאכֻּלִ אלנַּפסַ מַעַ אַללַחםַ

πρόσεχε ἰσχυρῶς τοῦ μὴ φαγεῖν αἷμα, ὅτι τὸ αἷμα αὐτοῦ ψυχή· οὐ βρωθήσεται ἡ ψυχὴ μετὰ τῶν κρεῶν,

כד לֹ֖א תֹּאכְלֶ֑נּוּ עַל־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃

לָא תֵיכְלִנֵּיהּ עַל אַרְעָא תֵּישְׁדִנֵּיהּ כְּמַיָּא.

ואד֗ לא תאכלה פצבה עלי אלארץ֗ כאלמא.

וַאִד׳ לַא תַּאכֻּלֻהֻ בַּל צֻבּהֻ עַלַי׳ אלּאַרץִ׳ כַּאלמַאאִ

οὐ φάγεσθε, ἐπὶ τὴν γῆν ἐκχεεῖτε αὐτὸ ὡς ὕδωρ·

כה לֹ֖א תֹּאכְלֶ֑נּוּ לְמַ֨עַן יִיטַ֤ב לְךָ֙ וּלְבָנֶ֣יךָ אַחֲרֶ֔יךָ כִּֽי־תַעֲשֶׂ֥ה הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י יְיָ

לָא תֵיכְלִנֵּיהּ בְּדִיל דְּיִיטַב לָךְ וְלִבְנָךְ בָּתְרָךְ אֲרֵי תַעֲבֵיד דְּכָשַׁר״הישר בעיני״ תמיד מתורגם ׳דכשר׳. קֳדָם יְיָ.

ואד֗א לם תאכלה יכ֗אר לך ולבניך מן בעדך אד֗א תצנע אלמסתקים ענד אללה.

וַאִד׳ לַא תַּאכֻּלהֻ כַּדַ׳אךַּ לִכַּיְ יֻכַ׳ארַ לַךַּ וַלִבַּנִיךַּ מִן בַּעדִךַּ אִד׳ תַּצנַעֻ אַלּמֻסתַּקִיםַ עִנדַ אַללָּהִ

οὐ φάγῃ αὐτό, ἵνα εὖ σοι γένηται καὶ τοῖς υἱοῖς σου μετὰ σέ, ἐὰν ποιήσῃς τὸ καλὸν καὶ τὸ ἀρεστὸν ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου.

כו רַ֧ק קׇֽדָשֶׁ֛יךָ אֲשֶׁר־יִהְי֥וּ לְךָ֖ וּנְדָרֶ֑יךָ תִּשָּׂ֣א וּבָ֔אתָ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר יְיָ

לְחוֹד קוּדְשָׁךְ דִּיהוֹן לָךְ וְנִדְרָךְ תִּטּוֹל וְתֵיתֵי לְאַתְרָא דְּיִתְרְעֵיבחר ביחס לה׳ תמיד ׳רעי׳, וביחס לבני אדם ע״פ רוב ׳בחר׳. אבל עיינו דברים כ״ג:י״ז, דברים ל׳:י״ט, ובאחת הנוסחאות בראשית ו׳:ב׳. אפשר, לחלופין, שההבדל הוא בין סוגי בחירה, ואכמ״ל. יְיָ.

עדא אקדאסך מא כאן לך מנהא ונד֗ורך פאחמלהא ואת בהא אלי אלמוצ֗ע אלד֗י יכ֗תארה אללה.

עַדַא אַקדַאסִךַּ מַא כַּאןַ לַךַּ מִנהַא וַנִד׳וּרִךַּ פַאחמִלהַא וַאתִ בִּהַא אִלַי׳ אלּמַוְצִ׳עִ אלּדִ׳י יַכ׳תַּארֻהֻ אַללָּהֻ

πλὴν τὰ ἅγιά σου, ἐὰν γένηταί σοι, καὶ τὰς εὐχάς σου λαβὼν ἥξεις εἰς τὸν τόπον, ὃν ἂν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου ἐπικληθῆναι τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐκεῖ,

כז וְעָשִׂ֤יתָ עֹלֹתֶ֙יךָ֙ הַבָּשָׂ֣ר וְהַדָּ֔ם עַל־מִזְבַּ֖ח יְיָ֣ אֱלֹהֶ֑יךָ וְדַם־זְבָחֶ֗יךָ יִשָּׁפֵךְ֙ עַל־מִזְבַּח֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ וְהַבָּשָׂ֖ר תֹּאכֵֽל׃

וְתַעֲבֵיד עֲלָוָותָךְ בִּשְׂרָא וּדְמָא עַל מַדְבְּחָא דַּייָ אֱלָהָךְ וְדַם נִכְסַת קוּדְשָׁךְ יִשְׁתְּפֵיךְ עַל מַדְבְּחָא דַּייָ אֱלָהָךְ וּבִשְׂרָא תֵיכוֹל.

פאצנע צואעדך לחומהא ודמאוהא כמלא עלי מד֗בח אללה רבך ומן דם ד֗באיחך יצב עלי מד֗בחה וכל לחומהא.

פַאצנַע צַוַאעִדַךַּ לַחמַהַא וַדִמַאאַהַא כַּמַאלַא עַלַי׳ מַד׳בַּחִ אללָּהִ רַבִּךַּ וַמִן דַםִ דַ׳בַּאאִחִךַּ יֻצַבֻּ עַלַי׳ מַד׳בַּחִהִ וַכֻּל לַחמַהַא

καὶ ποιήσεις τὰ ὁλοκαυτώματά σου· τὰ κρέα ἀνοίσεις ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον κυρίου τοῦ θεοῦ σου, τὸ δὲ αἷμα τῶν θυσιῶν σου προσχεεῖς πρὸς τὴν βάσιν τοῦ θυσιαστηρίου κυρίου τοῦ θεοῦ σου, τὰ δὲ κρέα φάγῃ.

כח שְׁמֹ֣ר וְשָׁמַעְתָּ֗ אֵ֚ת כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֑ךָּ לְמַ֩עַן֩ יִיטַ֨ב לְךָ֜ וּלְבָנֶ֤יךָ אַחֲרֶ֙יךָ֙ עַד־עוֹלָ֔ם כִּ֤י תַעֲשֶׂה֙ הַטּ֣וֹב וְהַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְיָ֥ אֱלֹהֶֽיךָ׃

טַר וּתְקַבֵּיל יָת כָּל פִּתְגָמַיָּא הָאִלֵּין דַּאֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ בְּדִיל דְּיִיטַב לָךְ וְלִבְנָךְ בָּתְרָךְ עַד עָלְמָא אֲרֵי תַעֲבֵיד דְּתַקִּין וּדְכָשַׁר קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ.

אחפט֗ ואקבל ג֗מיע הד֗ה אלאמור אלתי אמרך בהא לכי יכ֗אר לך ולבניך בעדך אלי אלדהר אד֗א תצנע אלג֗יד ואלמסתקים ענד אללה רבך.

אחפַט׳ וַאקבַּל גַמִיעַ הַדִ׳הִ אלּאַמֻורֻ אַלַּתִי אמֻרֻךַּ בִּהַא לִכַּיְ יֻכַ׳ארַ לַךַּ וַלִבַּנִיךַּ מִן בַּעדִךַּ אִלַי׳ אַלדַּהרִ אִד׳ תַּצנַעֻ אַלגַיִּדֻ ואלּמֻסתַּקִים עִנדַ אַללָּהִ רַבִּךַּ

φυλάσσου καὶ ἄκουε καὶ ποιήσεις πάντας τοὺς λόγους, οὓς ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι, ἵνα εὖ σοι γένηται καὶ τοῖς υἱοῖς σου δι’ αἰῶνος, ἐὰν ποιήσῃς τὸ καλὸν καὶ τὸ ἀρεστὸν ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου.

כט כִּֽי־יַכְרִית֩ יְיָ֨ אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֛מָּה לָרֶ֥שֶׁת אוֹתָ֖ם מִפָּנֶ֑יךָ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֹתָ֔ם וְיָשַׁבְתָּ֖ בְּאַרְצָֽם׃

אֲרֵי יְשֵׁיצֵי יְיָ אֱלָהָךְ יָת עַמְמַיָּא דְּאַתְּ עָלֵיל לְתַמָּן לְמֵירַת יָתְהוֹן מִן קֳדָמָךְ וְתֵירַת יָתְהוֹן וְתִתֵּיב בַּאֲרַעְהוֹן.

ואד֗א קטע אללה רבך אלאמם אלתי אנת צאיר אלי ת֗ם לתקרצ֗הם מן בין ידיך וקרצ֗תהם וסכנת פי בלדהם.

וַאִדַ׳א קַטַעַ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ אַלאֻמַם אלַּתּי אַנתַּ דַאכִ׳לֹ אִלַי׳ תַּ׳ם לִתֻקַרִּצַ׳הַא מִן בַּיְןִ יַדַיְךַּ פַאִדַ׳א קַרַצ׳תַּהַא וַסַכַּנתַּ מַכַּאנַהַא

Ἐὰν δὲ ἐξολεθρεύσῃ κύριος ὁ θεός σου τὰ ἔθνη, εἰς οὓς σὺ εἰσπορεύῃ ἐκεῖ κληρονομῆσαι τὴν γῆν αὐτῶν, ἀπὸ προσώπου σου καὶ κατακληρονομήσῃς αὐτοὺς καὶ κατοικήσῃς ἐν τῇ γῇ αὐτῶν,

ל הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ פֶּן־תִּנָּקֵשׁ֙ אַחֲרֵיהֶ֔ם אַחֲרֵ֖י הִשָּׁמְדָ֣ם מִפָּנֶ֑יךָ וּפֶן־תִּדְרֹ֨שׁ לֵאלֹֽהֵיהֶ֜ם לֵאמֹ֗ר אֵיכָ֨ה יַעַבְד֜וּ הַגּוֹיִ֤ם הָאֵ֙לֶּה֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְאֶעֱשֶׂה־כֵּ֖ן גַּם־אָֽנִי׃

אִסְתְּמַר לָךְ דִּלְמָא תִתְּקֵיל בָּתְרֵיהוֹן בָּתַר דְּיִשְׁתֵּיצוֹן מִן קֳדָמָךְ וְדִלְמָא תִתְבַּע לְטָעֲוָתְהוֹן לְמֵימַר אֵיכְדֵין פָּלְחִין עַמְמַיָּא הָאִלֵּין יָת טָעֲוָתְהוֹן וְאַעֲבֵיד כֵּן אַף אֲנָא.

אחד֗ר אן תוהק פי תבעהם בעד אנפאד֗הם מן בין ידיך וכלא תלתמס מן מעבודאתהם קאילא כיף כאן יעבדהא האולא אלאמם פאצנע אנא איצ֗א כד֗אך.

פַאחדַ׳ר אַן תֻוהַקַ פִי אתִּבַּאעִהַא בַּעדַ אִנפַאדִ׳הֻא מִן בַּיְןִ יַדַיְךַּ וַכַּלַא תַּלתַּמִס מִן מַעבּוּדַאתִהַא קַאאִלַא כַּיְףַ כַּאנַתּ תַּעבֻּדֻהַא הַדִ׳הִ אלאֻמַם פַאצנַעֻ אַנַא אַיְצַ׳א כַּדַ׳אךַּ

πρόσεχε σεαυτῷ μὴ ἐκζητήσῃς ἐπακολουθῆσαι αὐτοῖς μετὰ τὸ ἐξολεθρευθῆναι αὐτοὺς ἀπὸ προσώπου σου· οὐ μὴ ἐκζητήσῃς τοὺς θεοὺς αὐτῶν λέγων Πῶς ποιοῦσιν τὰ ἔθνη ταῦτα τοῖς θεοῖς αὐτῶν; ποιήσω κἀγώ.

לא לֹא־תַעֲשֶׂ֣ה כֵ֔ן לַיְיָ֖ אֱלֹהֶ֑יךָ כִּי֩ כׇל־תּוֹעֲבַ֨ת יְיָ֜ אֲשֶׁ֣ר שָׂנֵ֗א עָשׂוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּ֣י גַ֤ם אֶת־בְּנֵיהֶם֙ וְאֶת־בְּנֹ֣תֵיהֶ֔ם יִשְׂרְפ֥וּ בָאֵ֖שׁ לֵאלֹֽהֵיהֶֽם׃

לָא תַעֲבֵיד כֵּן קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ אֲרֵי כָל דִּמְרַחַק קֳדָם יְיָ דְּשָׂנֵי עָבְדִין לְטָעֲוָתְהוֹן אֲרֵי אַף יָת בְּנֵיהוֹן וְיָת בְּנָתְהוֹן מוֹקְדִין בְּנוּרָא לְטָעֲוָתְהוֹן.

תצנע כד֗אך ללה רבך פאנה כת֗ירא ממא יכרהה אללה וישנאה צנעוה למעבודאתהם חתי בניהם ובנאתהם קד יחרקונהא באלנאר להם:

לַא תַּצנַע כַּדַ׳אךַּ לִלָּהִ רַבִּךַּ פַאִנַּהֻ כַּתִ׳ירַא מִמַּא יַכּרַהֻהֻ אַללָּהֻ וַיַשׁנַאֻהֻ צַנַעֻוהַא לִמַעבּוּדַאתִהִם חַתַּי׳ בַּנִיהִם וַבַּנַאתִהִם קַד יַחרִקֻונַהֻם בִּאלנַּארִ לַהַא

οὐ ποιήσεις οὕτως κυρίῳ τῷ θεῷ σου· τὰ γὰρ βδελύγματα, ἃ κύριος ἐμίσησεν, ἐποίησαν τοῖς θεοῖς αὐτῶν, ὅτι τοὺς υἱοὺς αὐτῶν καὶ τὰς θυγατέρας αὐτῶν κατακαίουσιν ἐν πυρὶ τοῖς θεοῖς αὐτῶν.

פרק יגתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א אֵ֣ת כׇּל־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם אֹת֥וֹ תִשְׁמְר֖וּ לַעֲשׂ֑וֹת לֹא־תֹסֵ֣ף עָלָ֔יו וְלֹ֥א תִגְרַ֖ע מִמֶּֽנּוּ׃

יָת כָּל פִּתְגָמָא דַּאֲנָא מְפַקֵּיד יָתְכוֹן יָתֵיהּ תִּטְּרוּן לְמֶעֱבַד לָא תֵיסְפוּן עֲלוֹהִי וְלָא תִמְנְעוּן מִנֵּיהּ.

פג֗מיע מא אמרכם בה אחפט֗וה ואעמלו בה ולא תזידו עליה ולא תנקצו מנה.

פַגַמִיעֻ אַלּאַמרִ אַלַּדִ׳י אמֻרֻכֻּם בִּהִ אחפַטֻ׳וא וַאעמַלֻוא בִּהִ לַא תֻזִידֻו עַלַיְהִ שַׁיְאַ וַלַא תֻנקִצֻוא מִנהֻ

Πᾶν ῥῆμα, ὃ ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον, τοῦτο φυλάξῃ ποιεῖν· οὐ προσθήσεις ἐπ’ αὐτὸ οὐδὲ ἀφελεῖς ἀπ’ αὐτοῦ.

ב כִּֽי־יָק֤וּם בְּקִרְבְּךָ֙ נָבִ֔יא א֖וֹ חֹלֵ֣ם חֲל֑וֹם וְנָתַ֥ן אֵלֶ֛יךָ א֖וֹת א֥וֹ מוֹפֵֽת׃

אֲרֵי יְקוּם בֵּינָךְ נְבִיָּא אוֹ חָלֵים חֶלְמָא וְיִתֵּין לָךְ אָת אוֹ מוֹפָת.

ואן קאם פי מא בינכם מדעי נבוה או חלם פאעטאכם איה או ברהאנא.

וַאִדַ׳א קַאםַ פִימַא בַּיְנַכֻּם מֻדַּעִי נֻבּוּתֵ אַוְ חַאלִם חֻלמֵ פַאעטַאךַּ אִיתַּ אַוְ בֻּרהַאנַא

Ἐὰν δὲ ἀναστῇ ἐν σοὶ προφήτης ἢ ἐνυπνιαζόμενος ἐνύπνιον καὶ δῷ σοι σημεῖον ἢ τέρας

ג וּבָ֤א הָאוֹת֙ וְהַמּוֹפֵ֔ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֵלֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֞ה אַחֲרֵ֨י אֱלֹהִ֧ים אֲחֵרִ֛ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתָּ֖ם וְנׇֽעׇבְדֵֽם׃

וְיֵיתֵי אָתָא וּמוֹפְתָא דְּמַלֵּיל עִמָּךְ לְמֵימַר נְהָךְ בָּתַר טָעֲוָת עַמְמַיָּא דְּלָא יְדַעְתָּנוּן וְנִפְלְחִנִּין.

פלו אתת אלאיה או אלברהאן ממן קאל לך תעאל בנא אלי מעבודאת אכ֗ר מא לם תערפהא פנעבדהא.

פַלַוְ אַתַּתִ אלאַיַת אַו אַלּבֻּרהַאןֻ מִמַּא קַאלַ לַךַּ תַּעַאלַ בִּנַא אִלַי׳ מַעבּוּדַאתֵ אֻכַ׳רַ מַא לַם תַּערִפהַא פַנַעבֻּדֻהַא

καὶ ἔλθῃ τὸ σημεῖον ἢ τὸ τέρας, ὃ ἐλάλησεν πρὸς σὲ λέγων Πορευθῶμεν καὶ λατρεύσωμεν θεοῖς ἑτέροις, οὓς οὐκ οἴδατε,

ד לֹ֣א תִשְׁמַ֗ע אֶל־דִּבְרֵי֙ הַנָּבִ֣יא הַה֔וּא א֛וֹ אֶל־חוֹלֵ֥ם הַחֲל֖וֹם הַה֑וּא כִּ֣י מְנַסֶּ֞ה יְיָ֤ אֱלֹֽהֵיכֶם֙ אֶתְכֶ֔ם לָדַ֗עַת הֲיִשְׁכֶ֤ם אֹֽהֲבִים֙ אֶת־יְיָ֣ אֱלֹהֵיכֶ֔ם בְּכׇל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכׇל־נַפְשְׁכֶֽם׃

לָא תְקַבֵּיל לְפִתְגָמֵי נְבִיָּא הַהוּא אוֹ מִן חָלֵים חֶלְמָא הַהוּא אֲרֵי מְנַסֵּי יְיָ אֱלָהֲכוֹן יָתְכוֹן לְמִדַּע הֲאִיתֵיכוֹן רָחֲמִין יָת יְיָ אֱלָהֲכוֹן בְּכָל לִבְּכוֹן וּבְכָל נַפְשְׁכוֹן.

פלא תקבל מן ד֗לך מדעי אלנבוה או אלחלם אלחלם פאן אללה רבכם ממתחנכם ליט֗הר הל אנתם מחבוה מכ֗לצון מן קלובכם ונפוסכם.

פַלַא תַּקבַּלֻוא מִן דַ׳לִךַּ מֻדַּעִי אַלנִּבּוּתִ אַוְ חַאלִם אַלּחֻלם פַאִןַּ אללַהַ רַבֻּכֻּם מֻמתַּחִנַכֻּם לִיֻט׳הִרַ הַל אַנתֻם מֻחִבּוּנַהֻ מֻכ׳לִצֻוןַ בִּכֻּלִ קֻלֻובִּכֻּם וַנֻפֻוסִכֻּם

οὐκ ἀκούσεσθε τῶν λόγων τοῦ προφήτου ἐκείνου ἢ τοῦ ἐνυπνιαζομένου τὸ ἐνύπνιον ἐκεῖνο, ὅτι πειράζει κύριος ὁ θεὸς ὑμᾶς εἰδέναι εἰ ἀγαπᾶτε κύριον τὸν θεὸν ὑμῶν ἐξ ὅλης τῆς καρδίας ὑμῶν καὶ ἐξ ὅλης τῆς ψυχῆς ὑμῶν.

ה אַחֲרֵ֨י יְיָ֧ אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֺתָ֤יו תִּשְׁמֹ֙רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃

בָּתַר פּוּלְחָנָא דַּייָ אֱלָהֲכוֹן תְּהָכוּן וְיָתֵיהּ תִּדְחֲלוּן וְיָת פִּקּוֹדוֹהִי תִּטְּרוּן וּלְמֵימְרֵיהּ תְּקַבְּלוּן וּקְדָמוֹהִי תִּפְלְחוּן וּלְדַחְלְתֵיהּ תִּתְקָרְבוּן.

בל תבע אללה רבכם תסירון ואיאה פארהבו ווצאיאה פאחפט֗והא וקולה פאקבלו ואיאה פאעבדו וטאעתה פאלזמוהא.

בַּל תִבּעַ אַללָּהִ רַבִּכֻּם תַּסִירֻוןַ וַאִיאהֻ פַארהַבּוּ וַוַצַאִיאהֻ פַאחפַטֻ׳וא וַאַמרַהֻ פַאקבַּלֻוא וַאִיאהֻ פַאעבַּדֻו וַטַאעַתַּהֻ פַאלזַמֻוהַא

ὀπίσω κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν πορεύεσθε καὶ αὐτὸν φοβηθήσεσθε καὶ τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ φυλάξεσθε καὶ τῆς φωνῆς αὐτοῦ ἀκούσεσθε καὶ αὐτῷ προστεθήσεσθε.

ו וְהַנָּבִ֣יא הַה֡וּא א֣וֹ חֹלֵם֩ הַחֲל֨וֹם הַה֜וּא יוּמָ֗ת כִּ֣י דִבֶּר־סָ֠רָ֠ה עַל־יְיָ֨ אֱלֹֽהֵיכֶ֜ם הַמּוֹצִ֥יא אֶתְכֶ֣ם ׀ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם וְהַפֹּֽדְךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים לְהַדִּֽיחֲךָ֙ מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר צִוְּךָ֛ יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ לָלֶ֣כֶת בָּ֑הּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃

וּנְבִיָּא הַהוּא אוֹ חָלֵים חֶלְמָא הַהוּא יִתְקְטִיל אֲרֵי מַלֵּיל סָטְיָא עַל יְיָ אֱלָהֲכוֹן דְּאַפֵּיק יָתְכוֹן מֵאַרְעָא דְּמִצְרַיִם וּדְפַרְקָךְ מִבֵּית עַבְדּוּתָא לְאַטְעָיוּתָךְ מִן אוֹרְחָא דְּפַקְּדָךְ יְיָ אֱלָהָךְ לִמְהָךְ בַּהּ וּתְפַלֵּי עָבֵיד דְּבִישׁ מִבֵּינָךְ.

וד֗לך אלמדעי אלנבוה או אלחאלם אלחלם פליקתל למא תקולהו״ו בשדה – تقوّل, כפי שמופיע בקטע הגניזה OR 12318.3 – ״תקוול״. אלמחאל עלי אללה רבכם אלמכ֗רג֗כם מן בלד מצר אלפאדיכם מן אלעבודיה לידחו בך ען אלטריק אלד֗י אמרך אללה רבך אן תסיר פיה פאנף אהל אלשר מן וסטך.

וַדַ׳לִךַּ מֻדַּעִי אַלנִּבּוּתִ אַוְ חַאלִם אַלּחֻלםִ פַליֻקתַּל לִמַא יַקֻולֻ אַלּמֻחַאלַ עַלַי׳ אַללָּהִ רַבִּכֻּם מֻכ׳רִגֻכֻּם מִן בַּלַדִ מִצרַ וַפַאדִיכֻּם מִן בַּיְתִ אלּעֻבּוּדִיתִ לִיַדחֻו בִּךַּ עַןִ אלטַרִיקִ אַלַּדִ׳י אַמַרַךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ אַן תַּסִירַ פִיהִ וַאנפִ אַהלַ אַלשַׁרִּ מִן וַסַטִךַּ

καὶ ὁ προφήτης ἐκεῖνος ἢ ὁ τὸ ἐνύπνιον ἐνυπνιαζόμενος ἐκεῖνος ἀποθανεῖται· ἐλάλησεν γὰρ πλανῆσαί σε ἀπὸ κυρίου τοῦ θεοῦ σου τοῦ ἐξαγαγόντος σε ἐκ γῆς Αἰγύπτου τοῦ λυτρωσαμένου σε ἐκ τῆς δουλείας ἐξῶσαί σε ἐκ τῆς ὁδοῦ, ἧς ἐνετείλατό σοι κύριος ὁ θεός σου πορεύεσθαι ἐν αὐτῇ· καὶ ἀφανιεῖς τὸν πονηρὸν ἐξ ὑμῶν αὐτῶν.

ז כִּ֣י יְסִֽיתְךָ֡ אָחִ֣יךָ בֶן־אִ֠מֶּ֠ךָ אֽוֹ־בִנְךָ֨ אֽוֹ־בִתְּךָ֜ א֣וֹ ׀ אֵ֣שֶׁת חֵיקֶ֗ךָ א֧וֹ רֵֽעֲךָ֛ אֲשֶׁ֥ר כְּנַפְשְׁךָ֖ בַּסֵּ֣תֶר לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֗ה וְנַֽעַבְדָה֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתָּ אַתָּ֖ה וַאֲבֹתֶֽיךָ׃

אֲרֵי יִמְלְכִנָּךְ אֲחוּךְ בַּר אִמָּךְ אוֹ בְרָךְ אוֹ בְרַתָּךְ אוֹ אִתַּת קְיָמָךְ אוֹ חַבְרָךְ דִּכְנַפְשָׁךְ בְּסִתְרָא לְמֵימַר נְהָךְ וְנִפְלַח לְטָעֲוָת עַמְמַיָּא דְּלָא יְדַעְתָּא אַתְּ וַאֲבָהָתָךְ.

ואן אגואך אכ֗וך אבן אמך או אבנך או אבנתך או אמראתך או צדיקך אלד֗י הו כנפסך פי אלסתר קאילא תעאל נעבד מעבודאת אכ֗ר מא לם תערפהא אנת ואבאוך.

וַאִדַ׳א אַטגַ׳אךַּ אַכֻ׳וךַּ אִבּןֻ אֻמִךַּ אַוְ אבּנֻךַּ אַוְ אִבּנַתֻךַּ אַו אמרַאתֻךַּ אַלַּתִּי הִי חִרמַתֻךַּ אַוְ צַאחִבֻּךַּ אַלַּדִ׳י הֻוַ כַּנַפסִךַּ פִי סִתַּארֵ קַאאִלַא, תַּעַאלַ נַעבֻּד מַעבּוּדַאתֵ אֻכַ׳רַ מַא לַם תַּערִפהַא אַנתַּ וַאבַּאאֻךַּ

Ἐὰν δὲ παρακαλέσῃ σε ὁ ἀδελφός σου ἐκ πατρός σου ἢ ἐκ μητρός σου ἢ ὁ υἱός σου ἢ ἡ θυγάτηρ σου ἢ ἡ γυνὴ ἡ ἐν κόλπῳ σου ἢ ὁ φίλος ὁ ἴσος τῆς ψυχῆς σου λάθρᾳ λέγων Βαδίσωμεν καὶ λατρεύσωμεν θεοῖς ἑτέροις, οὓς οὐκ ᾔδεις σὺ καὶ οἱ πατέρες σου,

ח מֵאֱלֹהֵ֣י הָֽעַמִּ֗ים אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיכֶ֔ם הַקְּרֹבִ֣ים אֵלֶ֔יךָ א֖וֹ הָרְחֹקִ֣ים מִמֶּ֑ךָּ מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֥ה הָאָֽרֶץ׃

מִטָּעֲוָת עַמְמַיָּא דִּבְסַחְרָנֵיכוֹן דְּקָרִיבִין לָךְ אוֹ דְּרַחִיקִין מִנָּךְ מִסְּיָפֵי אַרְעָא וְעַד סְיָפֵי אַרְעָא.

מן מעבודאת אלאמם אלד֗ין חואליכם אלאקרבין אליך או אלאבעדין מנך מן טרף אלארץ֗ אלי טרפהא.

מִן מַעבּוּדַאתִ אלאֻמַם אַלַּתִּי חַוַאלַיְכֻּם אַלּאַקרַבִּיןַ אִלַיְךַּ אַוְ אַלּאַבּעַדִיןַ מִנךַּ מִן טַרַפִ אלּאַרץִ׳ אִלַי׳ טַרַפִהַא

ἀπὸ τῶν θεῶν τῶν ἐθνῶν τῶν περικύκλῳ ὑμῶν τῶν ἐγγιζόντων σοι ἢ τῶν μακρὰν ἀπὸ σοῦ ἀπ’ ἄκρου τῆς γῆς ἕως ἄκρου τῆς γῆς,

ט לֹא־תֹאבֶ֣ה ל֔וֹ וְלֹ֥א תִשְׁמַ֖ע אֵלָ֑יו וְלֹא־תָח֤וֹס עֵֽינְךָ֙ עָלָ֔יו וְלֹֽא־תַחְמֹ֥ל וְלֹֽא־תְכַסֶּ֖ה עָלָֽיו׃

לָא תֵיבֵי לֵיהּ וְלָא תְקַבֵּיל מִנֵּיהּ וְלָא תְחוּס עֵינָךְ עֲלוֹהִי וְלָא תְרַחֵים וְלָא תְכַסֵּי עֲלוֹהִי.

פלא תש ד֗לך ולא תקבל מנה ולא תשפק עליהולא תשפק עליה] ליתא א ולא תרת֗ לה ולא תסתר עליה.

פַלַא תַּשַׁא דַ׳לִךַּ וַלַא תַּקבַּל מִנהֻ וַלַא תֻשׁפִק עַלַיְהִ וַלַא תַּרתֻ׳ לַהֻ וַלַא תַּסתִר עַלַיְהִ

οὐ συνθελήσεις αὐτῷ καὶ οὐκ εἰσακούσῃ αὐτοῦ, καὶ οὐ φείσεται ὁ ὀφθαλμός σου ἐπ’ αὐτῷ, οὐκ ἐπιποθήσεις ἐπ’ αὐτῷ οὐδ’ οὐ μὴ σκεπάσῃς αὐτόν·

י כִּ֤י הָרֹג֙ תַּֽהַרְגֶ֔נּוּ יָ֥דְךָ֛ תִּֽהְיֶה־בּ֥וֹ בָרִֽאשׁוֹנָ֖ה לַהֲמִית֑וֹ וְיַ֥ד כׇּל־הָעָ֖ם בָּאַחֲרֹנָֽה׃

אֲרֵי מִקְטָל תִּקְטְלִנֵּיהּ יְדָךְ תְּהֵי בֵיהּ בְּקַדְמֵיתָא לְמִקְטְלֵיהּ וִידָא דְּכָל עַמָּא בְּבָתְרֵיתָא.

בל אקתלה קתלא וידך אול מן תקע עליה פתקתלה ויד סאיר אלאמה אכ֗ירא.

בַּלִ אקתֻלהֻ קַתּלַא וַיַדֻךַּ אַוַּלִ מַא תַּקַע עַלַיְהִ פַתַּקתֻלֻהֻ וַיַדֻ סַאאִרִ אלאֻמַתִ אַכִ׳ירַא

ἀναγγέλλων ἀναγγελεῖς περὶ αὐτοῦ, αἱ χεῖρές σου ἔσονται ἐπ’ αὐτὸν ἐν πρώτοις ἀποκτεῖναι αὐτόν, καὶ αἱ χεῖρες παντὸς τοῦ λαοῦ ἐπ’ ἐσχάτῳ,

יא וּסְקַלְתּ֥וֹ בָאֲבָנִ֖ים וָמֵ֑ת כִּ֣י בִקֵּ֗שׁ לְהַדִּֽיחֲךָ֙ מֵעַל֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ הַמּוֹצִיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃

וְתִרְגְּמִנֵּיהּ בְּאַבְנַיָּא וִימוּת אֲרֵי בְעָא לְאַטְעָיוּתָךְ מִדַּחְלְתָא דַּייָ אֱלָהָךְ דְּאַפְּקָךְ מֵאַרְעָא דְּמִצְרַיִם מִבֵּית עַבְדּוּתָא.

פתרג֗מוה באלחג֗ארה חתי ימות למא קצד אדחאך ען אללה רבך אלמכ֗רג֗ך מן בלד מצר מן בית אלעבודיה.

וַארגֻמהֻ בִּאלחִגַּארַתִ חַתַּי׳ יַמֻותַּ לִמַא קַצַדַ אִדחַאךַּ עַןִ אללָּהִ רַבִּךַּ מֻכ׳רִגֻךַּ מִן בַּלַדִ מִצרַ מִן בַּיְתִ אלּעֻבּוּדִיתִ

καὶ λιθοβολήσουσιν αὐτὸν ἐν λίθοις, καὶ ἀποθανεῖται, ὅτι ἐζήτησεν ἀποστῆσαί σε ἀπὸ κυρίου τοῦ θεοῦ σου τοῦ ἐξαγαγόντος σε ἐκ γῆς Αἰγύπτου ἐξ οἴκου δουλείας.

יב וְכׇ֨ל־יִשְׂרָאֵ֔ל יִשְׁמְע֖וּ וְיִֽרָא֑וּן וְלֹֽא־יוֹסִ֣פוּ לַעֲשׂ֗וֹת כַּדָּבָ֥ר הָרָ֛ע הַזֶּ֖ה בְּקִרְבֶּֽךָ׃

וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּן וְיִדְחֲלוּן וְלָא יֵיסְפוּן לְמֶעֱבַד כְּפִתְגָמָא בִישָׁא הָדֵין בֵּינָךְ.

וסאיר אלקום יסמעון ויכ֗אפון ולא יעאודון אן יצנעו מת֗ל הד֗א אלאמר אלרדי פי וסטך.

וַסַאאִרִ אל יִסרַאאִיל יַסמַעֻוןַ וַיַכַ׳אפֻוןַ וַלַא יֻעַאודֻוןַ אַן יַצנַעֻוא מִת׳לַ הַדַ׳א אַלּאַמרִ אלרַּדִיאִ פִי וַסַטִךַּ

καὶ πᾶς Ισραηλ ἀκούσας φοβηθήσεται καὶ οὐ προσθήσουσιν ἔτι ποιῆσαι κατὰ τὸ ῥῆμα τὸ πονηρὸν τοῦτο ἐν ὑμῖν.

יג כִּֽי־תִשְׁמַ֞ע בְּאַחַ֣ת עָרֶ֗יךָ אֲשֶׁר֩ יְיָ֨ אֱלֹהֶ֜יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֛ לָשֶׁ֥בֶת שָׁ֖ם לֵאמֹֽר׃

אֲרֵי תִשְׁמַע בַּחֲדָא מִן קִרְוָךְ דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ לְמִתַּב תַּמָּן לְמֵימַר.

ואן סמעת ען בעץ֗ קראך אלתי אללה רבך מעטיכהא אן תסכן פיהא קול קאיל.

וַאִן סַמִעתַּ עַן בַּעץֻ׳ קֻרַאךַּ אַלַּתִי אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מֻעטִיךַּ אַן תַּסכֻּןַ פִיהַא קַוְלַ קַאאִלֵ

Ἐὰν δὲ ἀκούσῃς ἐν μιᾷ τῶν πόλεών σου, ὧν κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι κατοικεῖν σε ἐκεῖ, λεγόντων

יד יָצְא֞וּ אֲנָשִׁ֤ים בְּנֵֽי־בְלִיַּ֙עַל֙ מִקִּרְבֶּ֔ךָ וַיַּדִּ֛יחוּ אֶת־יֹשְׁבֵ֥י עִירָ֖ם לֵאמֹ֑ר נֵלְכָ֗ה וְנַעַבְדָ֛ה אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹא־יְדַעְתֶּֽם׃

נְפַקוּ גּוּבְרִין בְּנֵי רִשְׁעָא מִבֵּינָךְ וְאַטְעִיאוּ יָת יָתְבֵי קַרְתְּהוֹן לְמֵימַר נְהָךְ וְנִפְלַח לְטָעֲוָת עַמְמַיָּא דְּלָא יְדַעְתּוּן.

אן קד כ֗רג֗ קום כפאר מנהא פאצ֗לו אהל קריתהם קאילין תעאלו נעבד מעבודאת אכ֗ר מא לם תערפונהא.

אַנַּהֻ קַד כַ׳רַגַ קַוְם כֻּפַארֹ מִנהַא פַאצַ׳לֻּוא אַהלַ קַריַתִהִם קַאאִלִיןַ תַּעַאלַוא נַעבֻּד מַעבּוּדַאתֵ אֻכַ׳רַ מַא לַם תַּערִפֻוהַא

Ἐξήλθοσαν ἄνδρες παράνομοι ἐξ ὑμῶν καὶ ἀπέστησαν πάντας τοὺς κατοικοῦντας τὴν πόλιν αὐτῶν λέγοντες Πορευθῶμεν καὶ λατρεύσωμεν θεοῖς ἑτέροις, οὓς οὐκ ᾔδειτε,

טו וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֛ וְשָׁאַלְתָּ֖ הֵיטֵ֑ב וְהִנֵּ֤ה אֱמֶת֙ נָכ֣וֹן הַדָּבָ֔ר נֶעֶשְׂתָ֛ה הַתּוֹעֵבָ֥ה הַזֹּ֖את בְּקִרְבֶּֽךָ׃

וְתִתְבַּע וְתִבְדּוֹק וְתִשְׁאַל יָאוּת וְהָא קוּשְׁטָא כֵּיוָן פִּתְגָמָא אִתְעֲבֵידַת תּוֹעֵיבְתָא הָדָא בֵּינָךְ.

פאלתמס ד֗לך ואסתברה וסל ענה נעמא באן כאן אלאמר חקא ת֗אבתא קד צנעת הד֗ה אלכריהה פי וסטך.

פַאלתַּמִס דַ׳לִךַּ וַאסתַּבִּרהֻ וַאסאַל עַנהֻ נַאעִמַא פַאִן כַּאןַ אלאַמרֻ חַקַא תַּ׳אבִּתַּא קַד צֻנִעַתּ הַדִ׳הִ אלּכַּרִיְהַתֻ פִי וַסַטִךַּ

καὶ ἐρωτήσεις καὶ ἐραυνήσεις σφόδρα, καὶ ἰδοὺ ἀληθὴς σαφῶς ὁ λόγος, γεγένηται τὸ βδέλυγμα τοῦτο ἐν ὑμῖν,

טז הַכֵּ֣ה תַכֶּ֗ה אֶת־יֹ֥שְׁבֵ֛י הָעִ֥יר הַהִ֖וא לְפִי־חָ֑רֶב הַחֲרֵ֨ם אֹתָ֧הּ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֛הּ וְאֶת־בְּהֶמְתָּ֖הּ לְפִי־חָֽרֶב׃

מִמְחָא תִמְחֵי יָת יָתְבֵי קַרְתָּא הַהִיא לְפִתְגָם דְּחָרֶב גַּמַּר יָתַהּ וְיָת כָּל דְּבַהּ וְיָת בְּעִירַהּ לְפִתְגָם דְּחָרֶב.

פאקתל קתלא אהל תלך אלקריה בחד אלסיף ואתלפהא וג֗מיע מא פיהא חתי בהאימהא בחד אלסיף.

פַאקתֻל קַתּלַא אַהלַ תִלךַּ אַלּקַריַתִ בִּחַדִ אלסַּיְפִ וַאתּלִפהַא וַגַמִיעַ מַא פִיהַא חַתַּי׳ בַּהַאאִמִהַא בִּחַדִ אלסַּיְפִ

ἀναιρῶν ἀνελεῖς πάντας τοὺς κατοικοῦντας ἐν τῇ πόλει ἐκείνῃ ἐν φόνῳ μαχαίρας, ἀναθέματι ἀναθεματιεῖτε αὐτὴν καὶ πάντα τὰ ἐν αὐτῇ

יז וְאֶת־כׇּל־שְׁלָלָ֗הּ תִּקְבֹּץ֮ אֶל־תּ֣וֹךְ רְחֹבָהּ֒ וְשָׂרַפְתָּ֨ בָאֵ֜שׁ אֶת־הָעִ֤יר וְאֶת־כׇּל־שְׁלָלָהּ֙ כָּלִ֔יל לַיְיָ֖ אֱלֹהֶ֑יךָ וְהָיְתָה֙ תֵּ֣ל עוֹלָ֔ם לֹ֥א תִבָּנֶ֖ה עֽוֹד׃

וְיָת כָּל עֲדָאַהּ תִּכְנוֹשׁ לְגוֹ פְּתָאַהּבמקום האחר שמופיע רחוב העיר, בראשית יט:ב, רחוב = רחובא. אולם בתרגום יונתן לנביאים, תרגומי כתובים, וארמית שומרונית נמצא ג״כ רחוב העיר = פתאה. וְתוֹקֵיד בְּנוּרָא יָת קַרְתָּא וְיָת כָּל עֲדָאַהּ גְּמִיר קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ וּתְהֵי תֵּל חָרוּב לְעָלַם לָא תִתְבְּנֵי עוֹד.

וג֗מיע סלבהא אג֗מעה אלי וסט רחבתהא ואחרק באלנאר תלך אלקריה וג֗מיע סלבהא ג֗מלה ללה רבך ותכוןותכון] גמלא א תלא אלי אלדהר לא תבנא אבדא.

וַגַמִיעִ סַלבִּהַא אגמַעהֻ אִלַי׳ וַסַטִ רַחבַּתִהַא וַאחרֻק בִּאלנַּארִ תִלךַּ אַלּקַריַתִ וַגַמִיעַ סַלבִּהַא לִלָּהִ רַבִּךַּ גֻמלַתַּ וַתַּכֻּוןֻ תַּלַאַ אִלַי׳ אַלדַּהרִ לַא תֻבּנַי׳ אַבַּדַא

καὶ πάντα τὰ σκῦλα αὐτῆς συνάξεις εἰς τὰς διόδους αὐτῆς καὶ ἐμπρήσεις τὴν πόλιν ἐν πυρὶ καὶ πάντα τὰ σκῦλα αὐτῆς πανδημεὶ ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου, καὶ ἔσται ἀοίκητος εἰς τὸν αἰῶνα, οὐκ ἀνοικοδομηθήσεται ἔτι.

יח וְלֹֽא־יִדְבַּ֧ק בְּיָדְךָ֛ מְא֖וּמָה מִן־הַחֵ֑רֶם לְמַ֩עַן֩ יָשׁ֨וּב יְיָ֜ מֵחֲר֣וֹן אַפּ֗וֹ וְנָֽתַן־לְךָ֤ רַחֲמִים֙ וְרִֽחַמְךָ֣ וְהִרְבֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃

וְלָא יִדְבַּק בִּידָךְ מִדָּעַם מִן חֶרְמָא בְּדִיל דִּיתוּב יְיָ מִתְּקוֹף רוּגְזֵיהּ וְיִתֵּין לָךְ רַחֲמִין וִירַחֵים עֲלָךְ וְיַסְגֵּינָךְ כְּמָא דְּקַיֵּים לַאֲבָהָתָךְ.

ולא ילתזק פי ידך שי מן אלמתלוף לכי ירג֗ע אללה לך מן שדה גצ֗בה ויעטיך רחמתה פירחמך ויכת֗רך כמא קסם לאבאיך.

וַלַא יַלתַּזִק בִּיַדִךַּ שַׁיְאַ מִןַ אלמַתּלֻופִ לִכַּיְ יַרגַעַ אַללָּהֻ מִן שִׁדַּתִ גַ׳צַ׳בִּהִ וַיֻעטִיַךַּ רַחמַתַּהֻ וַיַרחַמֻךַּ וַיֻכּתֻ׳רִךַּ כַּמַא קַסַםַ לַאבַּאאִךַּ

οὐ προσκολληθήσεται ἐν τῇ χειρί σου οὐδὲν ἀπὸ τοῦ ἀναθέματος, ἵνα ἀποστραφῇ κύριος ἀπὸ θυμοῦ τῆς ὀργῆς αὐτοῦ καὶ δώσει σοι ἔλεος καὶ ἐλεήσει σε καὶ πληθυνεῖ σε, ὃν τρόπον ὤμοσεν κύριος τοῖς πατράσιν σου,

יט כִּ֣י תִשְׁמַ֗ע בְּקוֹל֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹר֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לַעֲשׂוֹת֙ הַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְיָ֥ אֱלֹהֶֽיךָ׃

אֲרֵי תְקַבֵּיל לְמֵימְרָא דַּייָ אֱלָהָךְ לְמִטַּר יָת כָּל פִּקּוֹדוֹהִי דַּאֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ יוֹמָא דֵין לְמֶעֱבַד דְּכָשַׁר קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ.

אד֗ תקבל אמר אללה רבך ותחפט֗ ותעמל בג֗מיע וצאיאה אלתי אמרך בהא אליום ותצנע אלמסתקים ענדה:

אִד׳ תַּקבַּלַ אַמרַ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ וַתַּחפַטַ׳ וַתַּעמַלֻ בִּגַמִיעִ וַצַאִיאהֻ אַלַּתִי אמֻרֻךַּ בִּהַא אַלּיַוְם וַאַן תַּצנַעַ אַלּמֻסתַּקִיםַ עִנדַהֻ

ἐὰν ἀκούσῃς τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ σου φυλάσσειν πάσας τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ, ὅσας ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον, ποιεῖν τὸ καλὸν καὶ τὸ ἀρεστὸν ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου.

פרק ידתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א בָּנִ֣ים אַתֶּ֔ם לַיְיָ֖ אֱלֹהֵיכֶ֑ם לֹ֣א תִתְגֹּֽדְד֗וּ וְלֹֽא־תָשִׂ֧ימוּ קׇרְחָ֛ה בֵּ֥ין עֵינֵיכֶ֖ם לָמֵֽת׃

בְּנִין אַתּוּן קֳדָם יְיָ אֱלָהֲכוֹן לָא תִתְהָמְמוּן וְלָא תְּשַׁוּוֹן מְרַט בֵּין עֵינֵיכוֹן עַל מִית.

ואד֗ אנתם אוליא אללה רבכם כאלבנין פלא תתואגו ולא תג֗עלו נתפא בין עיונכם עלי אמואתכם.

וַאִד׳ אַנתֻם אַוְלִיַאאֻ אַללָּהִ רַבִּכֻּם כַּאלבַּנִיןִ פַלַא תַּתַּוַאגּוּ וַלַא תַּגעַלֻוא נִתּפַא בַּיְןַ עֻיֻונִכֻּם עַלַי׳ אַמוַאתִכִּם

Υἱοί ἐστε κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν· οὐ φοιβήσετε, οὐκ ἐπιθήσετε φαλάκρωμα ἀνὰ μέσον τῶν ὀφθαλμῶν ὑμῶν ἐπὶ νεκρῷ·

ב כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַיְיָ֖ אֱלֹהֶ֑יךָ וּבְךָ֞ בָּחַ֣ר יְיָ֗ לִֽהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה מִכֹּל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃

אֲרֵי עַם קַדִּישׁ אַתְּ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ וּבָךְ אִתְרְעִי יְיָ לְמִהְוֵי לֵיהּ לְעַם חַבִּיב מִכֹּל עַמְמַיָּא דְּעַל אַפֵּי אַרְעָא.

לאנך שעב מקדס ללה רבך אכ֗תארך אן תכון לה אמה כ֗אצה מן ג֗מיע אלאמם אלתי עלי וג֗ה אלארץ֗.

לִאַנַּךַּ שַׁעבֹּ מֻקַדַּסֹ לִלָּהִ רַבִּךַּ וַאכ׳תַּארַךַּ אַן תַּכֻּוןַ לַהֻ אֻמַתֹ כַ׳אצַּתֹ מִן גַמִיעִ אלאֻמַם אַלַּתִּי עַלַי׳ וַגהִ אלּאַרץִ׳

ὅτι λαὸς ἅγιος εἶ κυρίῳ τῷ θεῷ σου, καὶ σὲ ἐξελέξατο κύριος ὁ θεός σου γενέσθαι σε αὐτῷ λαὸν περιούσιον ἀπὸ πάντων τῶν ἐθνῶν τῶν ἐπὶ προσώπου τῆς γῆς.

ג לֹ֥א תֹאכַ֖ל כׇּל־תּוֹעֵבָֽה׃

לָא תֵיכוֹל כָּל דִּמְרַחַק.

לא תאכל כל מכרוה.

לַא תַּאכֻּל כֻּלַּ מַכּרֻוהַתֵ

Οὐ φάγεσθε πᾶν βδέλυγμα.

ד זֹ֥את הַבְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר תֹּאכֵ֑לוּ שׁ֕וֹר שֵׂ֥ה כְשָׂבִ֖ים וְשֵׂ֥ה עִזִּֽים׃

דֵּין בְּעִירָא דְּתֵיכְלוּן תּוֹרִין אִמְּרִין דְּרַחְלִין וּגְדִין דְּעִזִּין.

הד֗ה מא תאכלון מן אלבהאים אלבקר ואלצ֗אן ואלמאעז.

הַדַ׳א מַא תַּאכֻּלֻונַהֻ מִןַ אלבַּהִים אַלּבַּקַרַ וַאלצַ׳אנַ וַאלּמַאעִזַ

ταῦτα τὰ κτήνη, ἃ φάγεσθε· μόσχον ἐκ βοῶν καὶ ἀμνὸν ἐκ προβάτων καὶ χίμαρον ἐξ αἰγῶν,

ה אַיָּ֥ל וּצְבִ֖י וְיַחְמ֑וּר וְאַקּ֥וֹ וְדִישֹׁ֖ן וּתְא֥וֹ וָזָֽמֶר׃

אַיְלָא וְטַבְיָא וְיַחְמוּרָא וְיַעְלָא וְרֵימָא וְתוּרְבְּלָא וְדֵיצָא.

ואלאיל ואלט֗ביואלט֗בי] ואלצ֗בי א ואליחמור ואלועל ואלארוי ואלת֗יתל ואלזראפה.

וַאלּאִילַ וַאלטַ׳בִּי וַאלּיַחמֻורַ וַאלּוַעִלַ וַאלּאַרֻויַ וַאלתַּיְתַּלַ וַאלזַּרַאפַתַּ

ἔλαφον καὶ δορκάδα καὶ βούβαλον καὶ τραγέλαφον καὶ πύγαργον, ὄρυγα καὶ καμηλοπάρδαλιν·

ו וְכׇל־בְּהֵמָ֞ה מַפְרֶ֣סֶת פַּרְסָ֗ה וְשֹׁסַ֤עַת שֶׁ֙סַע֙ שְׁתֵּ֣י פְרָס֔וֹת מַעֲלַ֥ת גֵּרָ֖ה בַּבְּהֵמָ֑ה אֹתָ֖הּ תֹּאכֵֽלוּ׃

וְכָל בְּעִירָא דִּסְדִיקָא פַרְסְתַהּ וּמַטְלְפָן טִלְפִין תַּרְתֵּין פַּרְסָתַהּ מַסְּקָא פִשְׁרָא בִּבְעִירָא יָתַהּ תֵּיכְלוּן.

וכל בהימה מט֗לפה בט֗לף ומפרקה תפריקא אט֗לאפהא ומצעדה אג֗תראר מן אלבהאים פכלוהא.

וַכֻּלַּ בַּהִימַתֵ מֻטַ׳לַפַתֵ בִּטִ׳לףֵ וַמֻפַרַּקַתֵ אַט׳לַאפִהַא תַּפרִיקַא וַמַצעַדַתִ אגתִרַארֵ מִןַ אלבַּהִים פַכֻּלֻוהַא

πᾶν κτῆνος διχηλοῦν ὁπλὴν καὶ ὀνυχιστῆρας ὀνυχίζον δύο χηλῶν καὶ ἀνάγον μηρυκισμὸν ἐν τοῖς κτήνεσιν, ταῦτα φάγεσθε.

ז אַ֣ךְ אֶת־זֶ֞ה לֹ֤א תֹֽאכְלוּ֙ מִמַּֽעֲלֵ֣י הַגֵּרָ֔ה וּמִמַּפְרִיסֵ֥י הַפַּרְסָ֖ה הַשְּׁסוּעָ֑ה אֶֽת־הַ֠גָּמָ֠ל וְאֶת־הָאַרְנֶ֨בֶת וְאֶת־הַשָּׁפָ֜ן כִּֽי־מַעֲלֵ֧ה גֵרָ֣ה הֵ֗מָּה וּפַרְסָה֙ לֹ֣א הִפְרִ֔יסוּ טְמֵאִ֥ים הֵ֖ם לָכֶֽם׃

בְּרַם יָת דֵּין לָא תֵיכְלוּן מִמַּסְּקֵי פִשְׁרָא וּמִסְּדִיקֵי פַרְסְתָא מַטְלְפֵי טִלְפַיָּא יָת גַּמְלָא וְיָת אַרְנְבָא וְיָת טַבְזָא אֲרֵי מַסְּקֵי פִשְׁרָא אִנּוּן וּפַרְסַתְהוֹן לָא סְדִיקָא מְסָאֲבִין אִנּוּן לְכוֹן.

כ֗לא הד֗ה אלאשכ֗אץ פלא תאכלוהא מן מצעדי אלאג֗תראר ואלמט֗לפין באט֗לאף מפרקה אלג֗מל ואלארנב ואלובר פאנהא מצעדה אג֗תרארא וגיר מט֗לפה בט֗לף והי מחרמה עליכם.

כַּלַא הַדִ׳הִ אלּאַשׁכַ׳אצֻ פַלַא תַּאכֻּלֻוהַא מִןַ אלמֻצַעַּדִ אלאִגתִרַארִ וַאלּמֻטַ׳לַפִיןַ בִּאַט׳לַאףֵ מֻפַרַּקַתֵ אַלגַמַלַ וַאלּאַנַבַּ וַאלּוַבַּרַ פַאנַּהַא מֻצעִדַתַּ אגתִרַארֵ וַגַ׳יְרֻ מֻטִ׳לַפַתֵ בִּטִ׳לףֵ פַהִי מֻחַרַּמַתֹ עַלַיְכֻּם

καὶ ταῦτα οὐ φάγεσθε ἀπὸ τῶν ἀναγόντων μηρυκισμὸν καὶ ἀπὸ τῶν διχηλούντων τὰς ὁπλὰς καὶ ὀνυχιζόντων ὀνυχιστῆρας· τὸν κάμηλον καὶ δασύποδα καὶ χοιρογρύλλιον, ὅτι ἀνάγουσιν μηρυκισμὸν καὶ ὁπλὴν οὐ διχηλοῦσιν, ἀκάθαρτα ταῦτα ὑμῖν ἐστιν·

ח וְאֶת־הַ֠חֲזִ֠יר כִּֽי־מַפְרִ֨יס פַּרְסָ֥ה הוּא֙ וְלֹ֣א גֵרָ֔ה טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶ֑ם מִבְּשָׂרָם֙ לֹ֣א תֹאכֵ֔לוּ וּבְנִבְלָתָ֖ם לֹ֥א תִגָּֽעוּ׃

וְיָת חֲזִירָא אֲרֵי סְדִיק פַּרְסְתָא הוּא וְלָא פָשַׁר מְסָאַב הוּא לְכוֹן מִבִּשְׂרְהוֹן לָא תֵיכְלוּן וּבִנְבִילַתְהוֹן לָא תִקְרְבוּן.

ואלכ֗נזיר פאנה מט֗לף בט֗לף ולא יג֗תר והו מחרם עליכם לא תאכלו מן לחומהא ולא תדנו מן נבאילהא אלא תנג֗סו.

וַאלּכַ׳נזִירֻ פַאִנַּהֻ מֻטַ׳לַףֹ בִּטִ׳לףֵ וַלַא יַגתַּרֻּ פַהֻוַ מֻחַרַּםֹ עַלַיְכֻּם לַא תַּאכֻּלֻוא מִן לַחמִהַא וַלַא תַּדןֻ מִן נַבַּאאִלִהַא לִאַלַּא תֻנַגִסַכֻּם

Καὶ τὸν ὗν, ὅτι διχηλεῖ ὁπλὴν τοῦτο καὶ ὀνυχίζει ὄνυχας ὁπλῆς καὶ τοῦτο μηρυκισμὸν οὐ μαρυκᾶται, ἀκάθαρτον τοῦτο ὑμῖν· ἀπὸ τῶν κρεῶν αὐτῶν οὐ φάγεσθε καὶ τῶν θνησιμαίων αὐτῶν οὐχ ἅψεσθε.

ט אֶת־זֶה֙ תֹּֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר בַּמָּ֑יִם כֹּ֧ל אֲשֶׁר־ל֛וֹ סְנַפִּ֥יר וְקַשְׂקֶ֖שֶׂת תֹּאכֵֽלוּ׃

יָת דֵּין תֵּיכְלוּן מִכֹּל דִּבְמַיָּא כֹּל דְּלֵיהּ צִיצִין וְקַלְפִין תֵּיכְלוּן.

והד֗א מא תאכלון מן ג֗מיע מא פי אלמא כל מא לה אג֗נחה ופלוס פכלוה.

וַהֻוַדַ׳א מַא תַּאכֻּלֻוהֻ מִן גַמִיעִ מַא פִי אלּמַאאִ כֻּלַּ מַא לַהֻ אַגנִחַתֹ וַפֻלֻוסֹ פַכֻּלֻוהֻ

καὶ ταῦτα φάγεσθε ἀπὸ πάντων τῶν ἐν τοῖς ὕδασιν· πάντα, ὅσα ἐστὶν ἐν αὐτοῖς πτερύγια καὶ λεπίδες, φάγεσθε.

י וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר אֵֽין־ל֛וֹ סְנַפִּ֥יר וְקַשְׂקֶ֖שֶׂת לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם׃

וְכֹל דְּלֵית לֵיהּ צִיצִין וְקַלְפִין לָא תֵיכְלוּן מְסָאַב הוּא לְכוֹן.

וכל מא ליס לה אג֗נחה ופלוס פלא תאכלוה והו רג֗ס לכם.

וַכֻּלֻּ מַא לַיְסַ לַהֻ אַגנִחַתֹ וַפֻלֻוסֹ לַא תַּאכֻּלֻוהֻ לִאַנַּהֻ נַגִסֹ לַכֻּם

Καὶ πάντα, ὅσα οὐκ ἔστιν αὐτοῖς πτερύγια καὶ λεπίδες, οὐ φάγεσθε, ἀκάθαρτα ὑμῖν ἐστιν.

יא כׇּל־צִפּ֥וֹר טְהֹרָ֖ה תֹּאכֵֽלוּ׃

כָּל צִפַּר דְּכֵי תֵּיכְלוּן.

וכל טאיר טאהר פכלוה.

וַכֻּלֻּ טַאאִרֵ טַאהִרֹ פַכֻּלֻוהֻ

πᾶν ὄρνεον καθαρὸν φάγεσθε.

יב וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־תֹאכְל֖וּ מֵהֶ֑ם הַנֶּ֥שֶׁר וְהַפֶּ֖רֶס וְהָֽעׇזְנִיָּֽה׃

וְדֵין דְּלָא תֵיכְלוּן מִנְּהוֹן נִשְׁרָא וְעָר וְעָזְיָא.

והד֗ה אלאשכ֗אץ לא תאכלוהא מן אלטאיר אלנסר ואלעקאב ואלענקא.

וַהַדִ׳הִ אלּאַשׁכַ׳אצֻ לַא תַּאכֻּלֻוהַא מִנהַא אַלנִּסרַ וַאלּעֻקַאבַּ וַאלּעַנקַתַּ

καὶ ταῦτα οὐ φάγεσθε ἀπ’ αὐτῶν· τὸν ἀετὸν καὶ τὸν γρύπα καὶ τὸν ἁλιαίετον

יג וְהָרָאָה֙ וְאֶת־הָ֣אַיָּ֔ה וְהַדַּיָּ֖ה לְמִינָֽהּ׃

וּבַת כַּנְפָא וְטָרָפִיתָא וְדַיְתָא לִזְנַהּ.

ואלג֗ארח ואלצדא ואלחדא באצנאפהא.

וַאלּגַּארִחַ וַאלצַּדַאאַ וַאלּחַדַאאַ לִאַצנַאפִהִ

καὶ τὸν γύπα καὶ τὸν ἰκτῖνα καὶ τὰ ὅμοια αὐτῷ

יד וְאֵ֥ת כׇּל־עֹרֵ֖ב לְמִינֽוֹ׃

וְיָת כָּל עוֹרְבָא לִזְנֵיהּ.

ואלגראביב באצנאפהא.

וַגַמִיעַ אַלּגֻ׳רַאבִּיבִּ לִאַצנַאפִהִ

καὶ πάντα κόρακα καὶ τὰ ὅμοια αὐτῷ

טו וְאֵת֙ בַּ֣ת הַֽיַּעֲנָ֔ה וְאֶת־הַתַּחְמָ֖ס וְאֶת־הַשָּׁ֑חַף וְאֶת־הַנֵּ֖ץ לְמִינֵֽהוּ׃

וְיָת בַּת נַעָמִיתָא וְצִיצָא וְצִפַּר שַׁחְפָּא וְנַצָּא לִזְנוֹהִי.

ואלנעאמה ואלכטאף ואלסאף ואלבאזי באצנאפה.

וַאלנַעַאמַתַּ וַאלּכַ׳טַאףַ וַאלסַּאַפַ וַאלּבַּאזַ לִאַצנַאפִהִ

καὶ στρουθὸν καὶ γλαῦκα καὶ λάρον

טז אֶת־הַכּ֥וֹס וְאֶת־הַיַּנְשׁ֖וּף וְהַתִּנְשָֽׁמֶת׃

וְקָדְיָא וְקִפּוּפָא וּבָוְתָא.

ואלבום ואלבאשק ואלשאהין.

וַאלבּוּמַ וַאלּבַּאשִׁקַ וַאלשַׁאהִיןַ

καὶ ἐρωδιὸν καὶ κύκνον καὶ ἶβιν

יז וְהַקָּאָ֥ת וְאֶֽת־הָרָחָ֖מָה וְאֶת־הַשָּׁלָֽךְ׃

וְקָתָא וִירַקְרֵיקָא וְשָׁלֵינוּנָא.

ואלקוק ואלרכ֗ם ואלזמג֗.

וַאלקַאקַ וַאלרַּכַ׳םַ וַאלזַּמַגַ

καὶ καταράκτην καὶ ἱέρακα καὶ τὰ ὅμοια αὐτῷ καὶ ἔποπα καὶ νυκτικόρακα

יח וְהַ֣חֲסִידָ֔ה וְהָאֲנָפָ֖ה לְמִינָ֑הּ וְהַדּוּכִיפַ֖ת וְהָעֲטַלֵּֽף׃

וְחָוָרִיתָא וְאִבּוֹ לִזְנַהּ וְנַגָּר טוּרָא וַעֲטַלֵּיפָא.

ואלצקר ואלבבגה באצנאפהא ואלהדהד ואלכ֗פאש.

וַאלצַּקרַ וַאלּבַּג׳בַּגַ׳אאַ בִּאַצנַאפִהִ וַאלּהֻדהֻדֻ ואלּכַ׳פַאשַׁ

καὶ πελεκᾶνα καὶ χαραδριὸν καὶ τὰ ὅμοια αὐτῷ καὶ πορφυρίωνα καὶ νυκτερίδα.

יט וְכֹל֙ שֶׁ֣רֶץ הָע֔וֹף טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶ֑ם לֹ֖א יֵאָכֵֽלוּ׃

וְכֹל רִחְשָׁא דְּעוֹפָא מְסָאַב הוּא לְכוֹן לָא יִתְאַכְלוּן.

וג֗מיע דביב אלטאיר אלד֗י הו מחרם עליכם לא תאכלוה.

וַגַמִיעַ דַבִּיבִּ אלטַאאִרִ אַלַּדִ׳י הֻוַ מֻחַרַּםֹ עַלַיְכֻּם לַא תַּאכֻּלֻוהֻ

πάντα τὰ ἑρπετὰ τῶν πετεινῶν ἀκάθαρτα ταῦτά ἐστιν ὑμῖν, οὐ φάγεσθε ἀπ’ αὐτῶν.

כ כׇּל־ע֥וֹף טָה֖וֹר תֹּאכֵֽלוּ׃

כָּל עוֹף דְּכֵי תֵיכְלוּן.

וכל מא הו טאהר מנה פכלוה.

וַכֻּלֻּ מַא הֻוַ טַאהִרֹ מִנהֻ פַכֻּלֻוהֻ

Πᾶν πετεινὸν καθαρὸν φάγεσθε.

כא לֹ֣א תֹאכְל֣וּ כׇל־נְ֠בֵלָ֠ה לַגֵּ֨ר אֲשֶׁר־בִּשְׁעָרֶ֜יךָ תִּתְּנֶ֣נָּה וַאֲכָלָ֗הּ א֤וֹ מָכֹר֙ לְנׇכְרִ֔י כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַיְיָ֖ אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ׃

לָא תֵיכְלוּן כָּל נְבִילָא לְתוֹתַב עֲרַל דִּבְקִרְוָךְ תִּתְּנִנַּהּ וְיֵיכְלִנַּהּ אוֹ תְזַבְּנִנַּהּ לְבַר עַמְמִיןנכרי מתורגם פעמים בר–עממין, ופעמים ׳נוכרי׳, ע״פ ההקשר. (שמות כא:ח חריג, ג״כ ע״פ ההקשר.) אֲרֵי עַם קַדִּישׁ אַתְּ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ לָא תֵיכְלוּן בְּשַׂר בַּחֲלַב.

ולא תאכלו שיא מן אלנבאיל בל אעטיהא ללגריב אלד֗י פי מחאלך פיאכלהא או תביעהא לאג֗נבי לאנך שעב מקדס ללה רבך לא תטבך֗ גדיא בלבן אמה.

וַלַא תַּאכֻּלֻוא שַׁיְאַ מִןַ אלנַּבַּאאִלִ בַּל אַעטִהַא לִלגַ׳רִיבִּ אלּדִ׳י פִי מַחַאלִךַּ פַיַאכֻּלֻהַא אַוְ תַּבִּיעֻהַא לִאַגנַבִּי לִאַנַּךַּ שַּׁעבֹּ מֻקַדַּסֹ לִלָּהִ רַבִּךַּ וַלַא תַּטבֻּכ׳ לַחמַא בִּלַבַּןֵ

Πᾶν θνησιμαῖον οὐ φάγεσθε· τῷ παροίκῳ τῷ ἐν ταῖς πόλεσίν σου δοθήσεται, καὶ φάγεται, ἢ ἀποδώσῃ τῷ ἀλλοτρίῳ· ὅτι λαὸς ἅγιος εἶ κυρίῳ τῷ θεῷ σου. οὐχ ἑψήσεις ἄρνα ἐν γάλακτι μητρὸς αὐτοῦ.

כב עַשֵּׂ֣ר תְּעַשֵּׂ֔ר אֵ֖ת כׇּל־תְּבוּאַ֣ת זַרְעֶ֑ךָ הַיֹּצֵ֥א הַשָּׂדֶ֖ה שָׁנָ֥ה שָׁנָֽה׃

עַשָּׂרָא תְעַשַּׂר יָת כָּל עַלְלַת זַרְעָךְ דְּיַפֵּיק חַקְלָא שְׁנָא שְׁנָא.

ועשר תעשירא ג֗מיע גלה זרעך מא תנבתה אלצחרא סנה סנה.

וַעַשִּׁר תַּעשִׁירַא גַמִיעַ גַ׳לַתִ זַרעִךַּ מַא תֻנבִּתֻהֻ אַלצַּחרַאאֻ סַנַתַּ בִּסַנַתֵ

Δεκάτην ἀποδεκατώσεις παντὸς γενήματος τοῦ σπέρματός σου, τὸ γένημα τοῦ ἀγροῦ σου ἐνιαυτὸν κατ’ ἐνιαυτόν,

כג וְאָכַלְתָּ֞ לִפְנֵ֣י ׀ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֗יךָ בַּמָּק֣וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר֮ לְשַׁכֵּ֣ן שְׁמ֣וֹ שָׁם֒ מַעְשַׂ֤ר דְּגָֽנְךָ֙ תִּירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֔ךָ וּבְכֹרֹ֥ת בְּקָרְךָ֖ וְצֹאנֶ֑ךָ לְמַ֣עַן תִּלְמַ֗ד לְיִרְאָ֛ה אֶת־יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ כׇּל־הַיָּמִֽים׃

וְתֵיכוֹל קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בְּאַתְרָא דְּיִתְרְעֵי לְאַשְׁרָאָה שְׁכִינְתֵיהּ תַּמָּן מַעְשַׂר עֲבוּרָךְ חַמְרָךְ וּמִשְׁחָךְ וּבְכוֹרֵי תוֹרָךְ וְעָנָךְ בְּדִיל דְּתֵילַף לְמִדְחַל קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ כָּל יוֹמַיָּא.

וכל בין ידי אללה רבך פי אלמוצ֗ע אלד֗י יכ֗תארה ליסכן נורה פיה עשור ברך ועצירך ודהנך ובכור בקרך וגנמך לכי תתעלם כיף תעבדה טול אלזמאן.

וַכֻּל בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ רַבִּךַּ פִי אלּמַוְצִ׳עִ אלּדִ׳י יַכ׳תַּארֻהֻ לִיֻחִלַ נֻורַהֻ פִיהִ עֻשֻׁורַ בִּרִּךַּ וַעַצִירִךַּ וַדֻהנִךַּ וַבֻּכֻּורַ בַּקַרִךַּ וַגַ׳נַמִךַּ לִכַּיְ תַּתַּעַלַם כַּיְףַ תַּעבִּדהֻ טֻולַ אַלזַּמַאןִ

καὶ φάγῃ αὐτὸ ἔναντι κυρίου τοῦ θεοῦ σου ἐν τῷ τόπῳ, ᾧ ἂν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου ἐπικληθῆναι τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐκεῖ· οἴσετε τὰ ἐπιδέκατα τοῦ σίτου σου καὶ τοῦ οἴνου σου καὶ τοῦ ἐλαίου σου, τὰ πρωτότοκα τῶν βοῶν σου καὶ τῶν προβάτων σου, ἵνα μάθῃς φοβεῖσθαι κύριον τὸν θεόν σου πάσας τὰς ἡμέρας.

כד וְכִֽי־יִרְבֶּ֨ה מִמְּךָ֜ הַדֶּ֗רֶךְ כִּ֣י לֹ֣א תוּכַל֮ שְׂאֵתוֹ֒ כִּֽי־יִרְחַ֤ק מִמְּךָ֙ הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ לָשׂ֥וּם שְׁמ֖וֹ שָׁ֑ם כִּ֥י יְבָרֶכְךָ֖ יְיָ֥ אֱלֹהֶֽיךָ׃

וַאֲרֵי יִסְגֵּי מִנָּךְ אוֹרְחָא אֲרֵי לָא תִכּוֹל לְמִטְּלֵיהּ אֲרֵי יִתְרַחַק מִנָּךְ אַתְרָא דְּיִתְרְעֵי יְיָ אֱלָהָךְ לְאַשְׁרָאָה שְׁכִינְתֵיהּ תַּמָּן אֲרֵי יְבָרְכִנָּךְ יְיָ אֱלָהָךְ.

פאן טאל עליך אלטריק ולם תטק אן תחמלה ובעד ענך אלמוצ֗ע אלד֗י יכ֗תארה אללה רבך אן יג֗על נורה פיה ובארך לך מע ד֗לך.

וַאִן טַאלַ עַלַיְךַּ אַלטַרִיקֻ וַלַם תַּטִק אַן תַּחמִלַהֻ וַבַּעֻדַ עַנךַּ אַלּמַוְצִ׳עֻ אַלַּדִ׳י יַכ׳תַּארֻהֻ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ אַן יַחֻלַ נֻורֻהֻ פִיהִ וַבַּארַךַּ לַךַּ מַעַ דַ׳לִךַּ

ἐὰν δὲ μακρὰν γένηται ἀπὸ σοῦ ἡ ὁδὸς καὶ μὴ δύνῃ ἀναφέρειν αὐτά, ὅτι μακρὰν ἀπὸ σοῦ ὁ τόπος, ὃν ἂν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου ἐπικληθῆναι τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐκεῖ, ὅτι εὐλογήσει σε κύριος ὁ θεός σου,

כה וְנָתַתָּ֖ה בַּכָּ֑סֶף וְצַרְתָּ֤ הַכֶּ֙סֶף֙ בְּיָ֣דְךָ֔ וְהָֽלַכְתָּ֙ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ בּֽוֹ׃

וְתִתֵּין בְּכַסְפָּא וּתְצוּר כַּסְפָּא בִידָךְ וּתְהָךְ לְאַתְרָא דְּיִתְרְעֵי יְיָ אֱלָהָךְ בֵּיהּ.

פבעה בת֗מן וצרה וכ֗ד֗ה פי ידך ואמץ֗ אלי אלמוצ֗ע אלד֗י יכ֗תארה אללה.

פַבִּעהֻ בִּתַּ׳מַןֵ וַצִרֻּהֻ וַכֻ׳ד׳הֻ פִי יַדִךַּ וַאמץִ׳ אִלַי׳ אלּמַוְצִ׳עִ אַלַּדִ׳י יַכ׳תַּארֻהֻ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ

καὶ ἀποδώσῃ αὐτὰ ἀργυρίου καὶ λήμψῃ τὸ ἀργύριον ἐν ταῖς χερσίν σου καὶ πορεύσῃ εἰς τὸν τόπον, ὃν ἂν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου αὐτόν,

כו וְנָתַתָּ֣ה הַכֶּ֡סֶף בְּכֹל֩ אֲשֶׁר־תְּאַוֶּ֨ה נַפְשְׁךָ֜ בַּבָּקָ֣ר וּבַצֹּ֗אן וּבַיַּ֙יִן֙ וּבַשֵּׁכָ֔ר וּבְכֹ֛ל אֲשֶׁ֥ר תִּֽשְׁאָלְךָ֖ נַפְשֶׁ֑ךָ וְאָכַ֣לְתָּ שָּׁ֗ם לִפְנֵי֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ וְשָׂמַחְתָּ֖ אַתָּ֥ה וּבֵיתֶֽךָ׃

וְתִתֵּין כַּסְפָּא בְּכֹל דְּתִתְרְעֵי נַפְשָׁךְ בְּתוֹרֵי וּבְעָנָא וּבַחֲמַר חֲדַת וְעַתִּיק וּבְכֹל דְּתִשְׁאֲלִנָּךְ נַפְשָׁךְ וְתֵיכוֹל תַּמָּן קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ וְתִחְדֵּי אַתְּ וֶאֱנָשׁ בֵּיתָךְ.

ואצרפה פי ג֗מיע מא תשתהי נפסך מן בקר וגנם וכ֗מר ונביד֗ וג֗מיע מא תחבה וכלה הנאך בין ידי אללה רבך ואפרח אנת ואהל ביתך.

וַאצרֻפהֻ פִי גַמִיעִ מַא תַּשׁתַּהִי נַפסֻךַּ מִן בַּקַרֵ וַגַ׳נַמֵ וַכַ׳מרֵ וַנַבִּידֵ׳ וַגַמִיעִ מַא תֻחִבֻּהֻ נַפסֻךַּ וַכֻּלֻהֻ הֻנַאךַּ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ רַבִּךַּ וַאפרַח אַנתַּ וַאלךַּ

καὶ δώσεις τὸ ἀργύριον ἐπὶ παντός, οὗ ἐὰν ἐπιθυμῇ ἡ ψυχή σου, ἐπὶ βουσὶ ἢ ἐπὶ προβάτοις, ἐπὶ οἴνῳ ἢ ἐπὶ σικερα ἢ ἐπὶ παντός, οὗ ἐὰν ἐπιθυμῇ ἡ ψυχή σου, καὶ φάγῃ ἐκεῖ ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ εὐφρανθήσῃ σὺ καὶ ὁ οἶκός σου

כז וְהַלֵּוִ֥י אֲשֶׁר־בִּשְׁעָרֶ֖יךָ לֹ֣א תַֽעַזְבֶ֑נּוּ כִּ֣י אֵ֥ין ל֛וֹ חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה עִמָּֽךְ׃

וְלֵיוָאָה דִּבְקִרְוָךְ לָא תְּרַחַקִנֵּיהּ אֲרֵי לֵית לֵיהּ חוּלָק וְאַחְסָנָא עִמָּךְ.

ואללאוי אלד֗י פי קראך פלא תתרכה אד֗ ליס לה נציב ונחלה מעך.

וַאללַאוִי אַלַּדִ׳י פִי מַחַלִךַּ לַא תַּתּרִכּהֻ אִד׳ לַיְסַ לַהֻ נַצִיבֹּ וַלַא נַחלַתֹ מַעַךַּ

Καὶ ὁ Λευίτης ὁ ἐν ταῖς πόλεσίν σου, ὅτι οὐκ ἔστιν αὐτῷ μερὶς οὐδὲ κλῆρος μετὰ σοῦ.

כח מִקְצֵ֣ה ׀ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים תּוֹצִיא֙ אֶת־כׇּל־מַעְשַׂר֙ תְּבוּאָ֣תְךָ֔ בַּשָּׁנָ֖ה הַהִ֑וא וְהִנַּחְתָּ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃

מִסּוֹף תְּלָת שְׁנִין תַּפֵּיק יָת כָּל מַעְסַר עֲלַלְתָּךְ בְּשַׁתָּא הַהִיא וְתַצְנַע בְּקִרְוָךְ.

ופי כל ת֗לת֗ סנין תכ֗רג֗ עשור גלתך פי תלך אלסנה ותצ֗עה פי מחאלך.

וַפִי כֻּלִּ תַּ׳לַאתַּ׳תִ סִנִיןֵ תֻכ׳רִגֻ גַמִיעַ עֻשֻׁוְרִ גַ׳לַתִךַּ פִי תִלךַּ אַלסַּנַתִ וַצַ׳עהֻ פִי מַחַלִךַּ

μετὰ τρία ἔτη ἐξοίσεις πᾶν τὸ ἐπιδέκατον τῶν γενημάτων σου· ἐν τῷ ἐνιαυτῷ ἐκείνῳ θήσεις αὐτὸ ἐν ταῖς πόλεσίν σου,

כט וּבָ֣א הַלֵּוִ֡י כִּ֣י אֵֽין־לוֹ֩ חֵ֨לֶק וְנַחֲלָ֜ה עִמָּ֗ךְ וְ֠הַגֵּ֠ר וְהַיָּת֤וֹם וְהָֽאַלְמָנָה֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ וְאָכְל֖וּ וְשָׂבֵ֑עוּ לְמַ֤עַן יְבָרֶכְךָ֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכׇל־מַעֲשֵׂ֥ה יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶֽׂה׃

וְיֵיתֵי לֵיוָאָה אֲרֵי לֵית לֵיהּ חוּלָק וְאַחְסָנָא עִמָּךְ וְגִיּוֹרָא וְיַתְמָא וְאַרְמַלְתָּא דִּבְקִרְוָךְ וְיֵיכְלוּן וְיִשְׂבְּעוּן בְּדִיל דִּיבָרְכִנָּךְ יְיָ אֱלָהָךְ בְּכָל עוּבָדֵי יְדָךְ דְּתַעֲבֵיד.

פיאתי אללאוי אד֗ ליס לה נציב ונחלה מעך ואלגריב ואליתים ואלארמלה אלד֗ין פי מחאלך פיאכלון וישבעון לכי יבארכך אללה רבך פי ג֗מיע מא תצנעה:

פַיַאתִי אַללַאוִי אִד׳ לַיְסַ לַהֻ נַצִיבֹּ וַלַא נַחלַתֹ מַעַכַּ וַאלּגַ׳רִיבֻּ וַאלּיַתִימֻ וַאלּאַמַלַתֻ אַלַּדִ׳יןַ פִי מַחַאלִךַּ פַיַאכֻּלֻוןַ וַיַשׁבַּעֻוןַ לִכַּיְ יֻבַּארִךַּ לַךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ פִי גַמִיעִ מַא תַּצנַעֻהֻ

καὶ ἐλεύσεται ὁ Λευίτης, ὅτι οὐκ ἔστιν αὐτῷ μερὶς οὐδὲ κλῆρος μετὰ σοῦ, καὶ ὁ προσήλυτος καὶ ὁ ὀρφανὸς καὶ ἡ χήρα ἡ ἐν ταῖς πόλεσίν σου καὶ φάγονται καὶ ἐμπλησθήσονται, ἵνα εὐλογήσῃ σε κύριος ὁ θεός σου ἐν πᾶσιν τοῖς ἔργοις, οἷς ἐὰν ποιῇς.

פרק טותרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א מִקֵּ֥ץ שֶֽׁבַע־שָׁנִ֖ים תַּעֲשֶׂ֥ה שְׁמִטָּֽה׃

מִסּוֹף שְׁבַע שְׁנִין תַּעֲבֵיד שְׁמִטְּתָא.

ופי כל סבע סנין אצנע תסייבא.

וַפִי כֻּלִּ מֻדַּתִ סַבּעִ סִנִיןַ תַּצנַעֻ תַּסַיֻבַּא

Δι ἑπτὰ ἐτῶν ποιήσεις ἄφεσιν.

ב וְזֶה֮ דְּבַ֣ר הַשְּׁמִטָּה֒ שָׁמ֗וֹט כׇּל־בַּ֙עַל֙ מַשֵּׁ֣ה יָד֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַשֶּׁ֖ה בְּרֵעֵ֑הוּ לֹֽא־יִגֹּ֤שׂ אֶת־רֵעֵ֙הוּ֙ וְאֶת־אָחִ֔יו כִּֽי־קָרָ֥א שְׁמִטָּ֖ה לַיְיָ

וְדֵין פִּתְגָם שְׁמִטְּתָא דְּיַשְׁמֵיט כָּל גְּבַר מָרֵי רְשׁוּ״רשו״ בהוראת חוב, כפשט הכתוב. דְּיִרְשֵׁי בְּחַבְרֵיהּ לָא יִתְבַּע מִן חַבְרֵיהּ וּמִן אֲחוּהִי אֲרֵי קְרָא שְׁמִטְּתָא קֳדָם יְיָ.

והד֗א שרח אלתסייב אן יסיב כל ד֗י דין נסיה ידה ממא ינסי צאחבה פלא יקתצ֗י צאחבה ולא אכ֗אה אד֗ קד סמאהא תסייבא ללה.

וַהֻוַדַ׳א שַׁרחֻ אַלתַּסייבִּ בִּאַן יֻסַיִּבַּ כֻּלֻּ דִ׳י נַסיַתֵ יַדַהֻ מִמַּא יַנסִי צַאחִבַּהֻ פַלַא יַקתַּצִ׳י צַאחִבַּהֻ וַלַא אַכַ׳אהֻ אִד׳ קַד סַמַּאהַא תַּסַיֻבַּא לִלָּהִ

καὶ οὕτως τὸ πρόσταγμα τῆς ἀφέσεως· ἀφήσεις πᾶν χρέος ἴδιον, ὃ ὀφείλει σοι ὁ πλησίον, καὶ τὸν ἀδελφόν σου οὐκ ἀπαιτήσεις, ὅτι ἐπικέκληται ἄφεσις κυρίῳ τῷ θεῷ σου.

ג אֶת־הַנׇּכְרִ֖י תִּגֹּ֑שׂ וַאֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֶת־אָחִ֖יךָ תַּשְׁמֵ֥ט יָדֶֽךָ׃

מִן בַּר עַמְמִין תִּתְבַּע וְדִיהֵי לָךְ עִם אֲחוּךְ תַּשְׁמֵיט יְדָךְ.

ואמא אלגריב פג֗איז אן תקתצ֗יה ואמא מא יכון לך עלי אכ֗יך פסייב ידך ענה.

אַמַּא אַלגַ׳רִיבֻּ פַגַּאאִזֹ אַן תַּקתַּצִ׳יהִ וַאַמַּא מַא יַכֻּוןֻ לַךַּ עַלַי׳ אַכִ׳יךַּ פַסַיִּבּ יַדַךַּ עַנהֻ

τὸν ἀλλότριον ἀπαιτήσεις ὅσα ἐὰν ᾖ σοι παρ’ αὐτῷ, τοῦ ἀδελφοῦ σου ἄφεσιν ποιήσεις τοῦ χρέους σου·

ד אֶ֕פֶס כִּ֛י לֹ֥א יִֽהְיֶה־בְּךָ֖ אֶבְי֑וֹן כִּֽי־בָרֵ֤ךְ יְבָֽרֶכְךָ֙ יְיָ֔ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ נֹֽתֵן־לְךָ֥ נַחֲלָ֖ה לְרִשְׁתָּֽהּ׃

לְחוֹד אֲרֵי לָא יְהֵי בָךְ מִסְכֵּינָא אֲרֵי בָרָכָא יְבָרְכִנָּךְ יְיָ בְּאַרְעָא דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ אַחְסָנָא לְמֵירְתַהּ.

ויקינאויקינא] מחוק א אנה לא יכון פיך מסכין ממא יבארך לך אללה פי אלבלד אלד֗י יעטיכה נחלה תחוזהא.

וַיַקִינַא אַנַּהֻ לַא יַכֻּוןֻ פִיךַּ מִסכִּינַא מִמַּא יֻבַּארִכֻּךַּ אַללָּהֻ פִי אלּבַּלַדִ אלּדִ׳י יֻעטִיךַּ נַחלַתַּ תַּחֻוזַהַא

ὅτι οὐκ ἔσται ἐν σοὶ ἐνδεής, ὅτι εὐλογῶν εὐλογήσει σε κύριος ὁ θεός σου ἐν τῇ γῇ, ᾗ κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι ἐν κλήρῳ κατακληρονομῆσαι αὐτήν,

ה רַ֚ק אִם־שָׁמ֣וֹעַ תִּשְׁמַ֔ע בְּק֖וֹל יְיָ֣ אֱלֹהֶ֑יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּֽוֹם׃

לְחוֹד אִם קַבָּלָא תְּקַבֵּיל לְמֵימְרָא דַּייָ אֱלָהָךְ לְמִטַּר לְמֶעֱבַד יָת כָּל תַּפְקֵידְתָּא הָדָא דַּאֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ יוֹמָא דֵין.

מא דמת תסמע ותקבל אמר אללה רבך ותחפט֗ ותעמל בג֗מיע הד֗ה אלשריעה אלתי אמרך בהא אליום.

מַא דֻמתַּ תַּסמַעֻ וַתַּקבַּלֻ אַמרַ אַללָּהִ רַבִּךַּ וַתַּחפַטֻ׳ וַתַּעמַלֻ בִּגַמִיעִ הַדִ׳הִ אלשַּׁרִיעַתִ אַלַּתִי אמֻרֻךַּ בִּהַא אַלּיַוְםַ

ἐὰν δὲ ἀκοῇ εἰσακούσητε τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν φυλάσσειν καὶ ποιεῖν πάσας τὰς ἐντολὰς ταύτας, ὅσας ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον.

ו כִּֽי־יְיָ֤ אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בֵּֽרַכְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְהַֽעֲבַטְתָּ֞ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֗ים וְאַתָּה֙ לֹ֣א תַעֲבֹ֔ט וּמָֽשַׁלְתָּ֙ בְּגוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וּבְךָ֖ לֹ֥א יִמְשֹֽׁלוּ׃

אֲרֵי יְיָ אֱלָהָךְ בָּרְכָךְ כְּמָא דְּמַלֵּיל לָךְ וְתוֹזֵיף לְעַמְמִין סַגִּיאִין וְאַתְּ לָא תְזִיף וְתִשְׁלוֹט בְּעַמְמִין סַגִּיאִין וּבָךְ לָא יִשְׁלְטוּן.

כמא אן אללה רבך קד בארך לך כמא ועדך פתעוץ֗ אממא כת֗ירה ואנת פלא תעוץ֗ מנהם ותתסלט עלי כת֗ירין מנהם ועליך לא יתסלטון.

כַּמַא אַןַ אללַהַ רַבַּךַּ קַד בַּארַךַּ לַךַּ כַּמַא וַעַדַךַּ פַתֻעַוִּץֻ׳ אֻמַמַא כַּתִ׳ירִיןַ וַאַנתַּ לַא תַּתַּעַוַּץֻ׳ מִנהֻם וַתַּתַּסַלַטֻ עַלַי׳ כַּתִ׳ירֵ מִנהֻם וַעַלַיְךַּ לַא יַתַּסַלַטֻוןַ

ὅτι κύριος ὁ θεός σου εὐλόγησέν σε, ὃν τρόπον ἐλάλησέν σοι, καὶ δανιεῖς ἔθνεσιν πολλοῖς, σὺ δὲ οὐ δανιῇ, καὶ ἄρξεις σὺ ἐθνῶν πολλῶν, σοῦ δὲ οὐκ ἄρξουσιν.

ז כִּֽי־יִהְיֶה֩ בְךָ֨ אֶבְי֜וֹן מֵאַחַ֤ד אַחֶ֙יךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ בְּאַ֨רְצְךָ֔ אֲשֶׁר־יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹ֧א תְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָבְךָ֗ וְלֹ֤א תִקְפֹּץ֙ אֶת־יָ֣דְךָ֔ מֵאָחִ֖יךָ הָאֶבְיֽוֹן׃

אֲרֵי יְהֵי בָךְ מִסְכֵּינָא חַד מֵאֲחָךְכל ״אַחַד + שם-עצם״ במקרא מתורגם ״חד מ+״ (הערת הרב ירמיהו וידר). בַּחֲדָא מִקִּרְוָךְ בְּאַרְעָךְ דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ לָא תְתַקֵּיף יָת לִבָּךְ וְלָא תִּקְפּוֹץ יָת יְדָךְ מֵאֲחוּךְ מִסְכֵּינָא.

פאן כאן פיך מסכין בד֗נב או מחנה מן בעץ֗ אכ֗ותך פי בעץ֗ מחאלך מן בלדך אלד֗י אללה רבך מעטיך פלא תקס קלבך ולא תקבץ֗ ידך ענה.

פַאִן כַּאןַ פִיךַּ מִסכִּינַא בִּדַ׳נבֵּ אַוְ מִחנַתֵ מִן בַּעץִ׳ אִכ׳וַתִךַּ פִי בַּעץִ׳ מַחַאלִךַּ מִן בַּלַדִ ךַּ אַלַּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מֻעטִיךַּ פַלַא תֻקַוִּ קַלבַּךַּ עַלַיְהִ וַלַא תַּקבִּצ׳ יַדַךַּ עַנהֻ

Ἐὰν δὲ γένηται ἐν σοὶ ἐνδεὴς τῶν ἀδελφῶν σου ἐν μιᾷ τῶν πόλεων σου ἐν τῇ γῇ, ᾗ κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι, οὐκ ἀποστέρξεις τὴν καρδίαν σου οὐδ’ οὐ μὴ συσφίγξῃς τὴν χεῖρά σου ἀπὸ τοῦ ἀδελφοῦ σου τοῦ ἐπιδεομένου·

ח כִּֽי־פָתֹ֧חַ תִּפְתַּ֛ח אֶת־יָדְךָ֖ ל֑וֹ וְהַעֲבֵט֙ תַּעֲבִיטֶ֔נּוּ דֵּ֚י מַחְסֹר֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יֶחְסַ֖ר לֽוֹ׃

אֲרֵי מִפְתָּח תִּפְתַּח יָת יְדָךְ לֵיהּ וְאוֹזָפָא תּוֹזְפִנֵּיהּ כְּמִסַּת חוּסְרָנֵיהּ דְּחַסִּיר לֵיהּ.

בל אפתחהא לה פתחא ועוצ֗ה תעויצ֗א מקדאר מא יעוזה.

בַּלִ אפתַּחהַא לַהֻ פַתּחַא וַעַוִּצ׳הֻ תַּעויצַ׳א מִקדַארַ מַא יַעֻוזֻהֻ

ἀνοίγων ἀνοίξεις τὰς χεῖράς σου αὐτῷ, δάνειον δανιεῖς αὐτῷ ὅσον ἐπιδέεται, καθ’ ὅσον ἐνδεεῖται.

ט הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֡ פֶּן־יִהְיֶ֣ה דָבָר֩ עִם־לְבָבְךָ֨ בְלִיַּ֜עַל לֵאמֹ֗ר קָֽרְבָ֣ה שְׁנַֽת־הַשֶּׁ֘בַע֮ שְׁנַ֣ת הַשְּׁמִטָּה֒ וְרָעָ֣ה עֵֽינְךָ֗ בְּאָחִ֙יךָ֙ הָֽאֶבְי֔וֹן וְלֹ֥א תִתֵּ֖ן ל֑וֹ וְקָרָ֤א עָלֶ֙יךָ֙ אֶל־יְיָ֔ וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃

אִסְתְּמַר לָךְ דִּלְמָא יְהֵי פִתְגָם עִם לִבָּךְ בִּרְשַׁע לְמֵימַר קְרֵיבַת שַׁתָּא דִּשְׁבִיעֵיתָא שַׁתָּא דִּשְׁמִטְּתָא וְתִבְאַשׁ עֵינָךְ בַּאֲחוּךְ מִסְכֵּינָא וְלָא תִתֵּין לֵיהּ וְיִקְרֵי עֲלָךְ קֳדָם יְיָ וִיהֵי בָךְ חוֹבָא.

ואחד֗ר אן יכון פי קלבך קול ג֗הל פתקול קד קרבת אלסנה אלסאבעה סנה אלתסייב פתשח עלי אכ֗יך אלמסכין פלא תעטיה שיא פידעו עליך אלי אללה יתחל בך עקובה.

אִחדַ׳ר אַן יַכֻּוןַ פִי קַלבִּךַּ קַוְלֹ גַהלֹ פַתַּקֻולֻ קַד קַרֻבַּתִ אלסַּנַתֻ אַלסַּאבִּעַתֻ סַנַתֻ אַלתַּסייבִּ פַתַּשֻׁחֻ עַלַי׳ אַכִ׳יךַּ אַלּמִסכִּיןִ וַלַא תַּעטִיהִ שַׁיְאַ פַיַדעִי עַלַיְךַּ אִלַי׳ אַללָּהִ פַתַּחֻלֻּ בִּךַּ עֻקֻובַּתֹ

πρόσεχε σεαυτῷ μὴ γένηται ῥῆμα κρυπτὸν ἐν τῇ καρδίᾳ σου, ἀνόμημα, λέγων Ἐγγίζει τὸ ἔτος τὸ ἕβδομον, ἔτος τῆς ἀφέσεως, καὶ πονηρεύσηται ὁ ὀφθαλμός σου τῷ ἀδελφῷ σου τῷ ἐπιδεομένῳ, καὶ οὐ δώσεις αὐτῷ, καὶ βοήσεται κατὰ σοῦ πρὸς κύριον, καὶ ἔσται ἐν σοὶ ἁμαρτία μεγάλη.

י נָת֤וֹן תִּתֵּן֙ ל֔וֹ וְלֹא־יֵרַ֥ע לְבָבְךָ֖ בְּתִתְּךָ֣ ל֑וֹ כִּ֞י בִּגְלַ֣ל ׀ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה יְבָרֶכְךָ֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכׇֽל־מַעֲשֶׂ֔ךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֥ח יָדֶֽךָ׃

מִתָּן תִּתֵּין לֵיהּ וְלָא יִבְאַשׁ לִבָּךְ בְּמִתְּנָךְ לֵיהּ אֲרֵי בְּדִיל פִּתְגָמָא הָדֵין יְבָרְכִנָּךְ יְיָ אֱלָהָךְ בְּכָל עוּבָדָךְ וּבְכֹל אוֹשָׁטוּת יְדָךְ.

בל אעטה עטאא ולא תשח בה נפסך עליה פאן בג֗רירה הד֗א אלאמר יבארך לך אללה רבך פי אעמאלך וג֗מיע מא תמד אליה ידך.

בַּל אַעטִהֻ עַטַאאַ וַלַא תַּשֻׁחֻ נַפסֻךַּ עַלַיְהִ לִאַןַ בִּגַרִירַתִ הַדַ׳א אַלּאַמרִ יֻבַּארִכֻּ לַךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ פִי אַעמַאלִךַּ וַגַמִיעַ מַא תַּמֻדַּ אִלַיְהִ יַדֻךַּ

διδοὺς δώσεις αὐτῷ καὶ δάνειον δανιεῖς αὐτῷ ὅσον ἐπιδέεται, καὶ οὐ λυπηθήσῃ τῇ καρδίᾳ σου διδόντος σου αὐτῷ· ὅτι διὰ τὸ ῥῆμα τοῦτο εὐλογήσει σε κύριος ὁ θεός σου ἐν πᾶσιν τοῖς ἔργοις καὶ ἐν πᾶσιν, οὗ ἂν ἐπιβάλῃς τὴν χεῖρά σου.

יא כִּ֛י לֹא־יֶחְדַּ֥ל אֶבְי֖וֹן מִקֶּ֣רֶב הָאָ֑רֶץ עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לֵאמֹ֔ר פָּ֠תֹ֠חַ תִּפְתַּ֨ח אֶת־יָדְךָ֜ לְאָחִ֧יךָ לַעֲנִיֶּ֛ךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ֖ בְּאַרְצֶֽךָ׃

אֲרֵי לָא יִפְסוּק מִסְכֵּינָא מִגּוֹ אַרְעָא עַל כֵּן אֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ לְמֵימַר מִפְתָּח תִּפְתַּח יָת יְדָךְ לַאֲחוּךְ לְעַנְיָךְ וּלְמִסְכֵּינָךְ בְּאַרְעָךְ.

פעלי מא קלת לך ליס יעדם אלבלאד מסכין ולד֗לך אנא אמרך אליום באן תפתח ידך לאכ֗יך צ֗עיפך ומסכינך פי בלדך.

פַעַלַי׳ מַא קֻלתֻ לַךַּ לַיְסַ יַעדַם פִי אלּבַּלַדִמִסכִּיןֹ וַלִדַ׳לִךַּ אַנַא אמֻרֻךַּ אַלּיַוְם אַן תַּפתַּחַ יַדַךַּ לִאַכִ׳יךַּ צַ׳עִיפִךַּ וַמִסכִּינִךַּ פִי בַּלַדִ ךַּ

οὐ γὰρ μὴ ἐκλίπῃ ἐνδεὴς ἀπὸ τῆς γῆς· διὰ τοῦτο ἐγώ σοι ἐντέλλομαι ποιεῖν τὸ ῥῆμα τοῦτο λέγων Ἀνοίγων ἀνοίξεις τὰς χεῖράς σου τῷ ἀδελφῷ σου τῷ πένητι καὶ τῷ ἐπιδεομένῳ τῷ ἐπὶ τῆς γῆς σου.

יב כִּֽי־יִמָּכֵ֨ר לְךָ֜ אָחִ֣יךָ הָֽעִבְרִ֗י א֚וֹ הָֽעִבְרִיָּ֔ה וַעֲבָֽדְךָ֖ שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וּבַשָּׁנָה֙ הַשְּׁבִיעִ֔ת תְּשַׁלְּחֶ֥נּוּ חׇפְשִׁ֖י מֵעִמָּֽךְ׃

אֲרֵי יִזְדַּבַּן לָךְ אֲחוּךְ בַּר יִשְׂרָאֵל אוֹ בַּת יִשְׂרָאֵל וְיִפְלְחִנָּךְ שֵׁית שְׁנִין וּבְשַׁתָּא שְׁבִיעֵיתָא תִּפְטְרִנֵּיהּ בַּר חוֹרִין מֵעִמָּךְ.

מכאן עד אמצע פסוק י״ח נתלש מכ״י סנקט פטרבורג והושלם מכ״י אוקספורד.ואן אסתבאע לך אכ֗וך אלעבראני או אכ֗תך אלעבראניה פליכ֗דמך סת סנין ופי אלסנה אלסאבעה אטלקנה מן ענדך חרא.

וַאִן אנבַּאעַ לַךַּ אַכֻ׳וךַּ אַלּעִבּרַאנִיֻ אַוְ אֻכ׳תֻךַּ אַלּעִבּרַאנִיתֻ פַליַכ׳דִמךַּ סִתַּ סִנִיןֵ וַפִי אַלסַּנַתִ אלסַּאבִּעַתִ אַטלִקהֻ חֻרַא מִן עִנדַךַּ

Ἐὰν δὲ πραθῇ σοι ὁ ἀδελφός σου ὁ Εβραῖος ἢ ἡ Εβραία, δουλεύσει σοι ἓξ ἔτη, καὶ τῷ ἑβδόμῳ ἐξαποστελεῖς αὐτὸν ἐλεύθερον ἀπὸ σοῦ.

יג וְכִֽי־תְשַׁלְּחֶ֥נּוּ חׇפְשִׁ֖י מֵֽעִמָּ֑ךְ לֹ֥א תְשַׁלְּחֶ֖נּוּ רֵיקָֽם׃

וַאֲרֵי תִפְטְרִנֵּיהּ בַּר חוֹרִין מֵעִמָּךְ לָא תִפְטְרִנֵּיהּ רֵיקָן.

ואד֗א אטלקתה כד֗אך פלא תטלקה פארגא.

וַאִדַ׳א אַטלַקתַּהֻ חֻרַא מִן עִנדַךַּ פַלַא תֻטלִקהֻ פַארִגַ׳א

ὅταν δὲ ἐξαποστέλλῃς αὐτὸν ἐλεύθερον ἀπὸ σοῦ, οὐκ ἐξαποστελεῖς αὐτὸν κενόν·

יד הַעֲנֵ֤יק תַּעֲנִיק֙ ל֔וֹ מִצֹּ֣אנְךָ֔ וּמִֽגׇּרְנְךָ֖ וּמִיִּקְבֶ֑ךָ אֲשֶׁ֧ר בֵּרַכְךָ֛ יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ תִּתֶּן־לֽוֹ׃

אַפְרָשָׁא תַפְרֵישׁ לֵיהּ מֵעָנָךְ וּמֵאִדְּרָךְ וּמִמַּעֲצַרְתָּךְ דְּבָרְכָךְ יְיָ אֱלָהָךְ תִּתֵּין לֵיהּ.

בל צלה בצלה מן גנמך וביד֗רך ותג֗ארך וחסב מא רזקך אללה רבך פאעטה.

בַּל צִלהֻ בִּצִלַתֵ מִן גַ׳נַמִךַּ וַבִּדַ׳ארִךַּ וַתַּגַּארִךַּ חַסבַּ מַא רַזַקַךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ תַּעטִיהִ

ἐφόδιον ἐφοδιάσεις αὐτὸν ἀπὸ τῶν προβάτων σου καὶ ἀπὸ τοῦ σίτου σου καὶ ἀπὸ τῆς ληνοῦ σου· καθὰ εὐλόγησέν σε κύριος ὁ θεός σου, δώσεις αὐτῷ.

טו וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַֽיִּפְדְּךָ֖ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֑יךָ עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה הַיּֽוֹם׃

וְתִדְכַר אֲרֵי עַבְדָּא הֲוֵיתָא בְּאַרְעָא דְּמִצְרַיִם וּפַרְקָךְ יְיָ אֱלָהָךְ עַל כֵּן אֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ יָת פִּתְגָמָא הָדֵין יוֹמָא דֵין.

ותד֗כר אנך כנת עבדא במצר ופכך אללה רבך פלד֗לך אנא אמרך בהד֗א אלאמר אליום.

וַאד׳כֻּר אַנַּךַּ כֻּנתַּ עַבּדַא פִי בַּלַדִ מִצרַ וַפַכַּךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ וַלִדַ׳לִךַּ אַנַא אמֻרֻךַּ בִּהַדַ׳א אַלּאַמרֻ אַלּיַוְםַ

καὶ μνησθήσῃ ὅτι οἰκέτης ἦσθα ἐν γῇ Αἰγύπτου καὶ ἐλυτρώσατό σε κύριος ὁ θεός σου ἐκεῖθεν· διὰ τοῦτο ἐγώ σοι ἐντέλλομαι ποιεῖν τὸ ῥῆμα τοῦτο.

טז וְהָיָה֙ כִּֽי־יֹאמַ֣ר אֵלֶ֔יךָ לֹ֥א אֵצֵ֖א מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֤י אֲהֵֽבְךָ֙ וְאֶת־בֵּיתֶ֔ךָ כִּי־ט֥וֹב ל֖וֹ עִמָּֽךְ׃

וִיהֵי אֲרֵי יֵימַר לָךְ לָא אֶפּוֹק מֵעִמָּךְ אֲרֵי רִיחֲמָךְ וְלֶאֱנָשׁ בֵּיתָךְ אֲרֵי טָב לֵיהּ עִמָּךְ.

פאן קאל לך לא אכ֗רג֗ מן ענדך לאנה אחבך ואחב מנזלך אן אלאצלח לה אלמקאם מעך.

פַאִן קַאלַ לַךַּ לַא אַכ׳רֻגֻ מִן עִנדַךַּ לִאַנַּהֻ אַחַבַּךַּ וַאַחַבַּ מַנזִלַךַּ אִד׳ אַלּאַצלַחֻ לַהֻ אַלּמַקַאם עִנדַךַּ

ἐὰν δὲ λέγῃ πρὸς σέ Οὐκ ἐξελεύσομαι ἀπὸ σοῦ, ὅτι ἠγάπηκέν σε καὶ τὴν οἰκίαν σου, ὅτι εὖ αὐτῷ ἐστιν παρὰ σοί,

יז וְלָקַחְתָּ֣ אֶת־הַמַּרְצֵ֗עַ וְנָתַתָּ֤ה בְאׇזְנוֹ֙ וּבַדֶּ֔לֶת וְהָיָ֥ה לְךָ֖ עֶ֣בֶד עוֹלָ֑ם וְאַ֥ף לַאֲמָתְךָ֖ תַּעֲשֶׂה־כֵּֽן׃

וְתִסַּב יָת מַרְצְעָא וְתִתֵּין בְּאוּדְנֵיהּ וּבְדַשָּׁא וִיהֵי לָךְ עֶבֶד פָּלַחהשוו אונקלוס שמות כ״א:ו׳, בראשית ט׳:כ״ה. ביאורי אונקלוס שעפטעל שם כתב לחלק בין קנין הגוף לקנין מעשה ידים. לְעָלַם וְאַף לְאַמְתָּךְ תַּעֲבֵיד כֵּן.

פכ֗ד֗ אלמיסאם וצ֗עה פי אד֗נה ענד באבך פיכון לך עבד אלדהר ואמתך איצ֗א פצלהא כד֗אך.

פַכֻ׳דִ׳ אַלּמַיְסַם וַצַ׳עהֻ פִי אֻד׳נִהִ עִנדַ בַּאבִּךַּ וַיַכֻּוןֻ לַךַּ עַבּדַא אִלַי׳ אַלדַּהרִ וַאַמַתַּךַּ אַיְצַ׳א פַצִלהַא כַּדַ׳אךַּ

καὶ λήμψῃ τὸ ὀπήτιον καὶ τρυπήσεις τὸ ὠτίον αὐτοῦ πρὸς τὴν θύραν, καὶ ἔσται σοι οἰκέτης εἰς τὸν αἰῶνα· καὶ τὴν παιδίσκην σου ποιήσεις ὡσαύτως.

יח לֹא־יִקְשֶׁ֣ה בְעֵינֶ֗ךָ בְּשַׁלֵּֽחֲךָ֨ אֹת֤וֹ חׇפְשִׁי֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ כִּ֗י מִשְׁנֶה֙ שְׂכַ֣ר שָׂכִ֔יר עֲבָֽדְךָ֖ שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וּבֵֽרַכְךָ֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶֽׂה׃

לָא יִקְשֵׁי בְעֵינָךְ בְּמִפְטְרָךְ יָתֵיהּ בַּר חוֹרִין מֵעִמָּךְ אֲרֵי עַל חַד תְּרֵין כַּאֲגַר אֲגִירָא פַּלְחָךְ שֵׁית שְׁנִין וִיבָרְכִנָּךְ יְיָ אֱלָהָךְ בְּכֹל דְּתַעֲבֵיד.

ולא יצעב עליך אטלאקך מכאן שוב מכ״י סנקט פטרבורג.לה חרא מן ענדך פאנה יג֗וז אן יכון קד כ֗דמך צ֗עף מא יסאוי אג֗ר אג֗יר פי סת סנין פיבארך לך אללה רבך פי ג֗מיע מא תצנע.

וַלַא יַצעֻבֻּ עַלַיְךַּ אִטלַאקֻךַּ לַהֻ חֻרַא מִן עִנדַךַּ פַאִנַּהֻ יַגּוּזֻ אַן יַכֻּוןַ קַד כַ׳דַמַךַּ צֻ׳עפֻ מַא יֻסַאוי אַגרַתִ אלּאַגִּירִ וַיֻבַּארִכֻּ לַךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ פִי גַמִיעִ מַא תַּצנַעֻהֻ

οὐ σκληρὸν ἔσται ἐναντίον σου ἐξαποστελλομένων αὐτῶν ἐλευθέρων ἀπὸ σοῦ, ὅτι ἐφέτιον μισθὸν τοῦ μισθωτοῦ ἐδούλευσέν σοι ἓξ ἔτη· καὶ εὐλογήσει σε κύριος ὁ θεός σου ἐν πᾶσιν, οἷς ἐὰν ποιῇς.

יט כׇּֽל־הַבְּכ֡וֹר אֲשֶׁר֩ יִוָּלֵ֨ד בִּבְקָרְךָ֤ וּבְצֹֽאנְךָ֙ הַזָּכָ֔ר תַּקְדִּ֖ישׁ לַיְיָ֣ אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֤א תַעֲבֹד֙ בִּבְכֹ֣ר שׁוֹרֶ֔ךָ וְלֹ֥א תָגֹ֖ז בְּכ֥וֹר צֹאנֶֽךָ׃

כָּל בּוּכְרָא דְּיִתְיְלֵיד בְּתוֹרָךְ וּבְעָנָךְ דִּכְרִין תַּקְדֵּישׁ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ לָא תִּפְלַח בְּבוּכְרָא דְּתוֹרָךְ וְלָא תִגּוֹז בּוּכְרָא דְּעָנָךְ.

וכל בכור יולד פי בקרך וגנמך אלד֗כור פאלזמה אלתקדיס ללה רבך לא תפלח באלבכר מן בקרך ולא תג֗ז אלבכר מן גנמך.

וַכֻּלֻּ בִּכּרֵ יֻולַדֻ לַךַּ מִן גַ׳נַמִךַּ וַבַּקַרִךַּ אַלדַ׳כַּרֻ פַאלזִמהֻ אַלתַּקדִיסַ לִלָּהִ רַבִּךַּ לַא תַּפלַח בִּאלבִּכּרִ מִן בַּקַרִךַּ וַלַא תַּגֻזַּ אַלּבִּכּרַ מִן גַ׳נַמִךַּ

Πᾶν πρωτότοκον, ὃ ἐὰν τεχθῇ ἐν τοῖς βουσίν σου καὶ ἐν τοῖς προβάτοις σου, τὰ ἀρσενικά, ἁγιάσεις κυρίῳ τῷ θεῷ σου· οὐκ ἐργᾷ ἐν τῷ πρωτοτόκῳ μόσχῳ σου καὶ οὐ μὴ κείρῃς τὸ πρωτότοκον τῶν προβάτων σου·

כ לִפְנֵי֩ יְיָ֨ אֱלֹהֶ֤יךָ תֹאכְלֶ֙נּוּ֙ שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֔ה בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְיָ֑ אַתָּ֖ה וּבֵיתֶֽךָ׃

קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ תֵּיכְלִנֵּיהּ שְׁנָא בִשְׁנָא בְּאַתְרָא דְּיִתְרְעֵי יְיָ אַתְּ וַאֲנָשׁ בֵּיתָךְ.

בל תאכלה בין ידי אללה רבך סנה בסנה פי אלמוצ֗ע אלד֗י יכ֗תארה אנת ואלך.

בַּל כֻּלהֻ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ רַבִּךַּ סַנַתַּ בִּסַנַתֵ פִי אלּמַוְצִ׳עִ אלּדִ׳י יַכ׳תַּארֻהֻ אַללָּהֻ אַנתַּ וַאלךַּ

ἔναντι κυρίου φάγῃ αὐτὸ ἐνιαυτὸν ἐξ ἐνιαυτοῦ ἐν τῷ τόπῳ, ᾧ ἐὰν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου, σὺ καὶ ὁ οἶκός σου.

כא וְכִֽי־יִהְיֶ֨ה ב֜וֹ מ֗וּם פִּסֵּ֙חַ֙ א֣וֹ עִוֵּ֔ר כֹּ֖ל מ֣וּם רָ֑ע לֹ֣א תִזְבָּחֶ֔נּוּ לַיְיָ֖ אֱלֹהֶֽיךָ׃

וַאֲרֵי יְהֵי בֵיהּ מוּמָא חֲגִיר אוֹ עֲוִיר כֹּל מוּם בִּישׁ לָא תִכְּסִנֵּיהּ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ.

פאן כאן פיה עיב מן זמן או אעמי וסאיר אלעיוב אלפאחשה פלא תד֗בחה ללה רבך.

וַאִן כַּאןַ פִיהִ עַיְבֹּ מִן אַזמַןֵ אַוְ אַעמַי׳ וַסַאאִרִ אלּעִיֻובִּ אלּפַאסִדַתִ פַלַא תַּד׳בַּחהֻ לִלָּהִ רַבִּךַּ

ἐὰν δὲ ᾖ ἐν αὐτῷ μῶμος, χωλὸν ἢ τυφλὸν ἢ καὶ πᾶς μῶμος πονηρός, οὐ θύσεις αὐτὸ κυρίῳ τῷ θεῷ σου·

כב בִּשְׁעָרֶ֖יךָ תֹּאכְלֶ֑נּוּ הַטָּמֵ֤א וְהַטָּהוֹר֙ יַחְדָּ֔ו כַּצְּבִ֖י וְכָאַיָּֽל׃

בְּקִרְוָךְ תֵּיכְלִנֵּיהּ מְסָאֲבָא וְדָכְיָא כַּחְדָּא כִּבְשַׂר טַבְיָא וְאַיְלָא.

וג֗איז אן תאכלה פי מחאלך ואן יאכלה איצ֗א אלנג֗ס ואלטאהר כמא יאכלאן אלט֗ביאלט֗בי] אלצ֗בי א ואלאיל.

וַגַּאאִזֹ אַן תַּאכֻּלַהֻ פִי מַחַאלִךַּ וַאַן יַאכֻּלַהֻ אַיְצַ׳א אַלנַּגִסֻ וַאלטַאהִרֻ כַּמַא יֻאְכַּלֻ לַחם אַלטַ׳בִּי וַאלּאִילִ

ἐν ταῖς πόλεσίν σου φάγῃ αὐτό, ὁ ἀκάθαρτος ἐν σοὶ καὶ ὁ καθαρὸς ὡσαύτως ἔδεται ὡς δορκάδα ἢ ἔλαφον·

כג רַ֥ק אֶת־דָּמ֖וֹ לֹ֣א תֹאכֵ֑ל עַל־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃

לְחוֹד יָת דְּמֵיהּ לָא תֵיכוֹל עַל אַרְעָא תֵּישְׁדִנֵּיהּ כְּמַיָּא.

מא כ֗לא דמה פלא תאכלה וצבה עלי אלארץ֗ כאלמא:

מַא עַדַא דַמִהִ פַלַא תַּאכֻּלהֻ בַּל צֻבּהֻ עַלַי׳ אלּאַרץִ׳ כַּאלמַאאִ

πλὴν τὸ αἷμα οὐ φάγεσθε, ἐπὶ τὴν γῆν ἐκχεεῖς αὐτὸ ὡς ὕδωρ.

פרק טזתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א שָׁמוֹר֙ אֶת־חֹ֣דֶשׁ הָאָבִ֔יב וְעָשִׂ֣יתָ פֶּ֔סַח לַיְיָ֖ אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֞י בְּחֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֗יב הוֹצִ֨יאֲךָ֜ יְיָ֧ אֱלֹהֶ֛יךָ מִמִּצְרַ֖יִם לָֽיְלָה׃

טַר יָת יַרְחָא דַּאֲבִיבָא וְתַעֲבֵיד פִּסְחָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ אֲרֵי בְּיַרְחָא דַּאֲבִיבָא אַפְּקָךְ יְיָ אֱלָהָךְ מִמִּצְרַיִם וַעֲבַד לָךְ נִסִּין בְּלֵילְיָא.

ואחפט֗ שהר אלפריך אן תצנע פיה פסחא ללה רבך כמא אטלקך פיה ללכ֗רוג֗ מן מצר לילא.

וַאחפַט׳ שַׁהרַ אַלּפַרִיכִּ אַן תַּצנַעַ פִיהִ פַצחַא לִלָּהִ רַבִּךַּ כַּמַא אַטלַקַךַּ פִיהִ לִלכֻ׳רֻוגִ מִן מִצרַ לַיְלַא

Φύλαξαι τὸν μῆνα τῶν νέων καὶ ποιήσεις τὸ πασχα κυρίῳ τῷ θεῷ σου, ὅτι ἐν τῷ μηνὶ τῶν νέων ἐξῆλθες ἐξ Αἰγύπτου νυκτός.

ב וְזָבַ֥חְתָּ פֶּ֛סַח לַיְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ צֹ֣אן וּבָקָ֑ר בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְיָ֔ לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמ֖וֹ שָֽׁם׃

וְתִכּוֹס פִּסְחָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ מִן בְּנֵי עָנָא וְנִכְסַת קוּדְשַׁיָּא מִן תּוֹרֵי בְּאַתְרָא דְּיִתְרְעֵי יְיָ לְאַשְׁרָאָה שְׁכִינְתֵיהּ תַּמָּן.

ואד֗בח אלפסח ללה רבך מן אלגנם ומעה מן אלבקר פי אלמוצ֗ע אלד֗י יכ֗תארה ליחל נורה פיה.

וַאד׳בַּחִ אלּפַצחַ לִלָּהִ רַבִּךַּ מִןַ אלגַ׳נַםִ וַמַעַהֻ מִןַ אלבַּקַרִ פִי אלּמַוְצִ׳עִ אלּדִ׳י יַכ׳תַּארֻהֻ אַללָּהֻ לִיֻחִלַ נֻורַהֻ פִיהִ

καὶ θύσεις τὸ πασχα κυρίῳ τῷ θεῷ σου πρόβατα καὶ βόας ἐν τῷ τόπῳ, ᾧ ἐὰν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου αὐτὸν ἐπικληθῆναι τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐκεῖ.

ג לֹא־תֹאכַ֤ל עָלָיו֙ חָמֵ֔ץ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֛ים תֹּֽאכַל־עָלָ֥יו מַצּ֖וֹת לֶ֣חֶם עֹ֑נִי כִּ֣י בְחִפָּז֗וֹן יָצָ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לְמַ֣עַן תִּזְכֹּ֗ר אֶת־י֤וֹם צֵֽאתְךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃

לָא תֵיכוֹל עֲלוֹהִי חֲמִיעַ שִׁבְעָא יוֹמִין תֵּיכוֹל עֲלוֹהִי פַּטִּירָא לְחֵים עַנְיֵי אֲרֵי בִּבְהִילוּ נְפַקְתָּא מֵאַרְעָא דְּמִצְרַיִם בְּדִיל דְּתִדְכַר יָת יוֹם מִפְּקָךְ מֵאַרְעָא דְּמִצְרַיִם כֹּל יוֹמֵי חַיָּיךְ.

ולא תאכל מעה כ֗מירא בל כל בעדה סבעה איאם פטירא טעאם אלצ֗עף לאנך כ֗רג֗ת מן מצר בחפז ואד֗כר יום כ֗רוג֗ך מן מצר טול זמאנך.

לַא תַּאכֻּל מַעַהֻ כַ׳מִירַא בַּל כֻּל בַּעדַהֻ סַבּעַתַּ אִיאמֵ פַטִירַא טַעַאםַ אַלצַּ׳עִיפִ לִאַנַּךַּ כַ׳רַגתַּ מִן מִצרַ בִּחִפזֵ וַאד׳כֻּר יַוְםַ כֻ׳רֻוגִךַּ מִן מִצרַ טֻולַ זַמַאנִךַּ

οὐ φάγῃ ἐπ’ αὐτοῦ ζύμην· ἑπτὰ ἡμέρας φάγῃ ἐπ’ αὐτοῦ ἄζυμα, ἄρτον κακώσεως, ὅτι ἐν σπουδῇ ἐξήλθετε ἐξ Αἰγύπτου· ἵνα μνησθῆτε τὴν ἡμέραν τῆς ἐξοδίας ὑμῶν ἐκ γῆς Αἰγύπτου πάσας τὰς ἡμέρας τῆς ζωῆς ὑμῶν.

ד וְלֹֽא־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֥ שְׂאֹ֛ר בְּכׇל־גְּבֻלְךָ֖ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְלֹא־יָלִ֣ין מִן־הַבָּשָׂ֗ר אֲשֶׁ֨ר תִּזְבַּ֥ח בָּעֶ֛רֶב בַּיּ֥וֹם הָרִאשׁ֖וֹן לַבֹּֽקֶר׃

וְלָא יִתַּחְזֵי לָךְ חֲמִיר בְּכָל תְּחוּמָךְ שִׁבְעָא יוֹמִין וְלָא יְבִית מִן בִּשְׂרָא דְּתִכּוֹס בְּרַמְשָׁא בְּיוֹמָא קַדְמָאָה לְצַפְרָא.

מכאן עד סוף הפסוק נקרע מכ״י סנקט פטרבורג והושלם מכ״י אוקספורד.ולא ירי לך כ֗מיר פי ג֗מיע תכ֗מך סבע איאם ולא יבת מן אללחם אלתי תד֗בח פי אלעשי אלי אלגדאה אליום אלאול.

וַלַא יֻרַי׳ לַךַּ כַ׳מִירֹ פִי גַמִיעִ תֻכֻ׳מִךַּ סַבּעַתַּ אִיאמֵ וַלַא יַבִּיתֻ מִןַ אללַחם אַלַּדִ׳י תַּד׳בַּחֻהֻ בִּאלעַשִׁיִּ אִלַי׳ גַ׳דַאתִ אליַוְםִ אלּאַוַּלִ

οὐκ ὀφθήσεταί σοι ζύμη ἐν πᾶσι τοῖς ὁρίοις σου ἑπτὰ ἡμέρας, καὶ οὐ κοιμηθήσεται ἀπὸ τῶν κρεῶν, ὧν ἐὰν θύσῃς τὸ ἑσπέρας τῇ ἡμέρᾳ τῇ πρώτῃ, εἰς τὸ πρωί.

ה לֹ֥א תוּכַ֖ל לִזְבֹּ֣חַ אֶת־הַפָּ֑סַח בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃

לֵית לָךְ רְשׁוּ לְמִכַּס יָת פִּסְחָא בַּחֲדָא מִן קִרְוָךְ דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ.

מכאן שוב מכ״י סנקט פטרבורג.ולא יג֗וז לך אן תד֗בח אלפסח פי בעץ֗ מחאלך אלד֗י אללה רבך מעטיך.

וַלַא יַגּוּזֻ אַן תַּד׳בַּחַ אַלּפַצחַ פִי בַּעץִ׳ מַחַאלִךַּ אַלַּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מֻעטִיךַּ

οὐ δυνήσῃ θῦσαι τὸ πασχα ἐν οὐδεμιᾷ τῶν πόλεών σου, ὧν κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι,

ו כִּ֠י אִֽם־אֶל־הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֨ר יְיָ֤ אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לְשַׁכֵּ֣ן שְׁמ֔וֹ שָׁ֛ם תִּזְבַּ֥ח אֶת־הַפֶּ֖סַח בָּעָ֑רֶב כְּב֣וֹא הַשֶּׁ֔מֶשׁ מוֹעֵ֖ד צֵֽאתְךָ֥ מִמִּצְרָֽיִם׃

אֱלָהֵין בְּאַתְרָאי״ג: לאתרא. דְּיִתְרְעֵי יְיָ אֱלָהָךְ לְאַשְׁרָאָה שְׁכִינְתֵיהּ תַּמָּן תִּכּוֹס יָת פִּסְחָא בְּרַמְשָׁא כְּמֵיעַל שִׁמְשָׁא זְמָן מִפְּקָךְ מִמִּצְרָיִם.

אלא פי אלמוצ֗ע אלד֗י יכ֗תארה אללה רבך ליחל נורה הנאך ת֗ם תד֗בח אלפסח ענד אלמסא קבל מגיב אלשמס וד֗לך פי מכאן עד סוף פסוק ז׳ נתלש מכ״י סנקט פטרבורג והושלם מכ״י אוקספורד.פצל כ֗רוג֗ך מן מצר.

אִלַא פִי אלּמַוְצִ׳עִ אלּדִ׳י יַכ׳תַּארֻהֻ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ לִיֻחִלַ נֻורַהֻ בִּהִ הֻנַאךַּ תַּד׳בַּחֻ אַלּפַצחַ עִנדַ אַלּמַסַאאִ קַבּלַ מֻגִ׳יְבִּ אלשַּׁמסִ וַדַ׳לִךַּ פִי פַצלִ כֻ׳רֻוגִךַּ מִן מִצרַ

ἀλλ’ ἢ εἰς τὸν τόπον, ὃν ἐὰν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου ἐπικληθῆναι τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐκεῖ, θύσεις τὸ πασχα ἑσπέρας πρὸς δυσμὰς ἡλίου ἐν τῷ καιρῷ, ᾧ ἐξῆλθες ἐξ Αἰγύπτου,

ז וּבִשַּׁלְתָּ֙ וְאָ֣כַלְתָּ֔ בַּמָּק֕וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ בּ֑וֹ וּפָנִ֣יתָ בַבֹּ֔קֶר וְהָלַכְתָּ֖ לְאֹהָלֶֽיךָ׃

וּתְבַשֵּׁיל וְתֵיכוֹל בְּאַתְרָא דְּיִתְרְעֵי יְיָ אֱלָהָךְ בֵּיהּ וְתִתְפְּנֵי בְּצַפְרָא וּתְהָךְ לְקִרְוָךְ.

ואנצ֗ג֗ה וכלה פי ד֗לך אלמוצ֗ע ת֗ם ולי באלגאדה ואמץ֗ אלי מנזלך.

וַאַנצִ׳גהֻ וַכֻּלהֻ פִי דַ׳לִךַּ אַלּמַוְצִ׳עִ אלּדִ׳י יַכ׳תַּארֻהֻ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ תֻ׳םַּ וַלִ בִּאלּגַ׳דַאתִ וַאמץִ׳ אִלַי׳ מַנזִלִךַּ

καὶ ἑψήσεις καὶ ὀπτήσεις καὶ φάγῃ ἐν τῷ τόπῳ, ᾧ ἐὰν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου αὐτόν, καὶ ἀποστραφήσῃ τὸ πρωῒ καὶ ἀπελεύσῃ εἰς τοὺς οἴκους σου.

ח שֵׁ֥שֶׁת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצּ֑וֹת וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י עֲצֶ֙רֶת֙ לַיְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א תַעֲשֶׂ֖ה מְלָאכָֽה׃

שִׁתָּא יוֹמִין תֵּיכוֹל פַּטִּירָא וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה כְּנִישׁכן תרגום ״עצרת״ בכל מקום. קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ לָא תַעֲבֵיד עֲבִידָא.

מכאן שוב מכ״י סנקט פטרבורג.וכל פטירא סתה איאם ופי אליום אלסאבע מכת֗א פי קדס אללה רבך ולא תצנע פיה צנאעה.

וַכֻּל בַּעדַהֻ פַטִירַא סִתַּתַּ אִיאמֵ וַפִי אַליַוְםִ אלסַּאבִּעִ מַכּתַּ׳א פִי תַּקַדֻסִ אללָּהִ רַבִּךַּ לַא תַּצנַע פִיהִ צִנַאעַתַּ

Ἓξ ἡμέρας φάγῃ ἄζυμα, καὶ τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ ἐξόδιον, ἑορτὴ κυρίῳ τῷ θεῷ σου· οὐ ποιήσεις ἐν αὐτῇ πᾶν ἔργον πλὴν ὅσα ποιηθήσεται ψυχῇ.

ט שִׁבְעָ֥ה שָׁבֻעֹ֖ת תִּסְפׇּר־לָ֑ךְ מֵהָחֵ֤ל חֶרְמֵשׁ֙ בַּקָּמָ֔ה תָּחֵ֣ל לִסְפֹּ֔ר שִׁבְעָ֖ה שָׁבֻעֽוֹת׃

שִׁבְעָא שָׁבוּעִין תִּמְנֵי לָךְ מִשֵּׁירָיוּת מַגְּלָא בַּחֲצַד עֻמְרָא דַּאֲרָמוּתָא תְּשָׁרֵי לְמִמְנֵי שִׁבְעָא שָׁבוּעִין.

ואחץ סבע אסאביע מן וקת אבתדא וצ֗ע אלמנג֗ל פי אלסנבל תבתדי בהא.

וַאחצִ סַבּעַתַּ אַסַאבִּיעֵ מִן וַקתִ אבּתַּדַאאִ אלּמַנגַלִ פִי אַלסִּנבֻּלִ אִבּתַּדִאְ בִּהַא

ἑπτὰ ἑβδομάδας ὁλοκλήρους ἐξαριθμήσεις σεαυτῷ· ἀρξαμένου σου δρέπανον ἐπ’ ἀμητὸν ἄρξῃ ἐξαριθμῆσαι ἑπτὰ ἑβδομάδας.

י וְעָשִׂ֜יתָ חַ֤ג שָׁבֻעוֹת֙ לַיְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ מִסַּ֛ת נִדְבַ֥ת יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר תִּתֵּ֑ן כַּאֲשֶׁ֥ר יְבָרֶכְךָ֖ יְיָ֥ אֱלֹהֶֽיךָ׃

וְתַעֲבֵיד חַגָּא דְּשָׁבוּעַיָּא קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ מִסַּת נִדְבַת יְדָךְ דְּתִתֵּין כְּמָא דִּיבָרְכִנָּךְ יְיָ אֱלָהָךְ.

ת֗ם אצנע חג֗ אסאביע ללה רבך עלי מקדאר ניל ידך ומא תתברע בה כמא ירזקך אללה רבך.

וַאצנַע חַגַ אַלּאַסַאבִּיעִ לִלָּהִ רַבִּךַּ עַלַי׳ מִקדַארִ מַא תַּנַאלֻ יַדֻךַּ וַמַא תַּתַּבַּרַּעֻ בִּהִ כַּמַא רַזַקַךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ

καὶ ποιήσεις ἑορτὴν ἑβδομάδων κυρίῳ τῷ θεῷ σου καθότι ἡ χείρ σου ἰσχύει, ὅσα ἂν δῷ σοι, καθότι ηὐλόγησέν σε κύριος ὁ θεός σου·

יא וְשָׂמַחְתָּ֞ לִפְנֵ֣י ׀ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֗יךָ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֣ וּבִתֶּ֘ךָ֮ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶ֒ךָ֒ וְהַלֵּוִי֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ וְהַגֵּ֛ר וְהַיָּת֥וֹם וְהָאַלְמָנָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבֶּ֑ךָ בַּמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמ֖וֹ שָֽׁם׃

וְתִחְדֵּי קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ אַתְּ וּבְרָךְ וּבְרַתָּךְ וְעַבְדָּךְ וְאַמְתָּךְ וְלֵיוָאָה דִּבְקִרְוָךְ וְגִיּוֹרָא וְיַתְמָא וְאַרְמַלְתָּא דְּבֵינָךְ בְּאַתְרָא דְּיִתְרְעֵי יְיָ אֱלָהָךְ לְאַשְׁרָאָה שְׁכִינְתֵיהּ תַּמָּן.

ואפרח בין ידיה אנת ואבנך ואבנתך ועבדך ואמתך ואללאוי אלד֗י פי מחאלך ואלגריב ואליתים ואלארמלה אלד֗ין פי מא בינך פי אלמוצ֗ע אלד֗י יכ֗תארה אללה רבך פיחל נורה פיה.

וַאפרַח בַּיְןַ יַדַיְהִ אַנתַּ וַאבּנֻךַּ וַאבּנַתֻךַּ וַעַבּדֻךַּ וַאַמַתֻךַּ וַאללַאוִי אַלַּדִ׳י פִי מַחַאלִכַּ וַאלּגַ׳רִיבֻּ וַאלּיַתִימֻ וַאלּאַמַלַתֻ אַלַּתִּי פִימַא בַּיְנַכֻּם פִי אלּמַוְצִ׳עִ אלּדִ׳י יַכ׳תַּארֻהֻ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ לִיֻחִלַ נֻורַהֻ פִיהִ

καὶ εὐφρανθήσῃ ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου, σὺ καὶ ὁ υἱός σου καὶ ἡ θυγάτηρ σου, ὁ παῖς σου καὶ ἡ παιδίσκη σου καὶ ὁ Λευίτης ὁ ἐν ταῖς πόλεσίν σου καὶ ὁ προσήλυτος καὶ ὁ ὀρφανὸς καὶ ἡ χήρα ἡ ἐν ὑμῖν, ἐν τῷ τόπῳ, ᾧ ἐὰν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου ἐπικληθῆναι τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐκεῖ,

יב וְזָ֣כַרְתָּ֔ כִּי־עֶ֥בֶד הָיִ֖יתָ בְּמִצְרָ֑יִם וְשָׁמַרְתָּ֣ וְעָשִׂ֔יתָ אֶת־הַֽחֻקִּ֖ים הָאֵֽלֶּה׃

וְתִדְכַר אֲרֵי עַבְדָּא הֲוֵיתָא בְּמִצְרָיִם וְתִטַּר וְתַעֲבֵיד יָת קְיָמַיָּא הְאִלֵּין.

ואד֗כר אנך כנת עבדא במצר ואחפט֗ הד֗ה אלרסום ואעמל בהא.

וַאד׳כֻּר אַנַּךַּ כֻּנתַּ עַבּדַא בִּמִצרַ וַאחפַט׳ הַדִ׳הִ אלרֻּסֻום וַאעמַל בִּהַא

Καὶ μνησθήσῃ ὅτι οἰκέτης ἦσθα ἐν γῇ Αἰγύπτῳ, καὶ φυλάξῃ καὶ ποιήσεις τὰς ἐντολὰς ταύτας.

יג חַ֧ג הַסֻּכֹּ֛ת תַּעֲשֶׂ֥ה לְךָ֖ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בְּאׇ֨סְפְּךָ֔ מִֽגׇּרְנְךָ֖ וּמִיִּקְבֶֽךָ׃

חַגָּא דִּמְטַלַּיָּא תַּעֲבֵיד לָךְ שִׁבְעָא יוֹמִין בְּמִכְנְשָׁךְ מֵאִדְּרָךְ וּמִמַּעֲצַרְתָּךְ.

ואצנע חג֗ אלמט֗אל סבעה איאם ענד ג֗מעך גלתך מן ביאד֗רך ותג֗ארך.

וַאצנַע חַגַ אַלּמִטַ׳אלִ סַבּעַתַּ אִיאמֵ עִנדַ גַמעִךַּ גַ׳לַתִךַּ מִן בַּדַ׳ארִךַּ וַתַּגַּארִךַּ

ἑορτὴν σκηνῶν ποιήσεις σεαυτῷ ἑπτὰ ἡμέρας ἐν τῷ συναγαγεῖν σε ἐκ τοῦ ἅλωνός σου καὶ ἀπὸ τῆς ληνοῦ σου·

יד וְשָׂמַחְתָּ֖ בְּחַגֶּ֑ךָ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֤ וּבִתֶּ֙ךָ֙ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶ֔ךָ וְהַלֵּוִ֗י וְהַגֵּ֛ר וְהַיָּת֥וֹם וְהָאַלְמָנָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃

וְתִחְדֵּי בְחַגָּךְ אַתְּ וּבְרָךְ וּבְרַתָּךְ וְעַבְדָּךְ וְאַמְתָּךְ וְלֵיוָאָה וְגִיּוֹרָא וְיַתְמָא וְאַרְמַלְתָּא דִּבְקִרְוָךְ.

ואפרח פי חג֗ך הד֗א אנת ואבנך ואבנתך ועבדך ואמתך ואללאוי ואלגריב ואליתים ואלארמלה אלד֗ין פי מחאלך.

וַאפרַח פִי חַגִךַּ הַדַ׳א אַנתַּ וַאבּנֻךַּ וַאבּנַתֻךַּ וַעַבּדֻךַּ וַאַמַתֻכַּ וַאלּלַאוִי וַאלּגַ׳רִיבֻּ וַאליַתִימֻ וַאלּאַמַלַתֻ אַלַּתִּי פִי מַחַאלִךַּ

καὶ εὐφρανθήσῃ ἐν τῇ ἑορτῇ σου, σὺ καὶ ὁ υἱός σου καὶ ἡ θυγάτηρ σου, ὁ παῖς σου καὶ ἡ παιδίσκη σου καὶ ὁ Λευίτης καὶ ὁ προσήλυτος καὶ ὁ ὀρφανὸς καὶ ἡ χήρα ἡ οὖσα ἐν ταῖς πόλεσίν σου.

טו שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים תָּחֹג֙ לַיְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְיָ֑ כִּ֣י יְבָרֶכְךָ֞ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֗יךָ בְּכֹ֤ל תְּבוּאָֽתְךָ֙ וּבְכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֔יךָ וְהָיִ֖יתָ אַ֥ךְ שָׂמֵֽחַ׃

שִׁבְעָא יוֹמִין תֵּיחוֹג קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בְּאַתְרָא דְּיִתְרְעֵי יְיָ אֲרֵי יְבָרְכִנָּךְ יְיָ אֱלָהָךְ בְּכֹל עֲלַלְתָּךְ וּבְכֹל עוּבָדֵי יְדָךְ וּתְהֵי בְּרַם חָדֵי.

כד֗אך תחג֗ סבעה איאם ללה רבך פי אלמוצ֗ע אלד֗י יכ֗תארה ליבארך לך פי ג֗מיע גלתך וסאיר מא תמד אליה ידיך פתכון פרחא מחצ֗א.

כַּדַ׳אךַּ תַּחֻגֻ סַבּעַתַּ אִיאמֵ לִלָּהִ רַבִּךַּ פִי אלּמַוְצִ׳עִ אלּדִ׳י יַכ׳תַּארֻהֻ לִכַּיְ יֻבַּארִךַּ לַךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ פִי גַמִיעִ גַ׳לַתִךַּ וַסַאאִרִ מַא תַּמֻדַּ יַדֻךַּ אִלַיְהִ וַתַּכֻּוןֻ פַרִחַא מַחצַ׳א

Ἑπτὰ ἡμέρας ἑορτάσεις κυρίῳ τῷ θεῷ σου ἐν τῷ τόπῳ, ᾧ ἐὰν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου αὐτῷ· ἐὰν δὲ εὐλογήσῃ σε κύριος ὁ θεός σου ἐν πᾶσιν τοῖς γενήμασίν σου καὶ ἐν παντὶ ἔργῳ τῶν χειρῶν σου, καὶ ἔσῃ εὐφραινόμενος.

טז שָׁל֣וֹשׁ פְּעָמִ֣ים ׀ בַּשָּׁנָ֡ה יֵרָאֶ֨ה כׇל־זְכוּרְךָ֜ אֶת־פְּנֵ֣י ׀ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֗יךָ בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֔ר בְּחַ֧ג הַמַּצּ֛וֹת וּבְחַ֥ג הַשָּׁבֻע֖וֹת וּבְחַ֣ג הַסֻּכּ֑וֹת וְלֹ֧א יֵרָאֶ֛ה אֶת־פְּנֵ֥י יְיָ֖ רֵיקָֽם׃

תְּלָת זִמְנִין בְּשַׁתָּא יִתַּחְזוֹן כָּל דְּכוּרָךְ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בְּאַתְרָא דְּיִתְרְעֵי בְּחַגָּא דְּפַטִּירַיָּא וּבְחַגָּא דְּשָׁבוּעַיָּא וּבְחַגָּא דִּמְטַלַּיָּא וְלָא יִתַּחְזוֹן קֳדָם יְיָ רֵיקָנִין.

ת֗לאת֗ מראת פי אלסנה יחצ֗ר ג֗מיע רג֗אלך בין ידי אללה רבך פי אלמוצ֗ע אלד֗י יכ֗תארה פי חג֗ אלפטיר וחג֗ אלאסאביע וחג֗ אלמט֗ל ולא יחצ֗רו בין ידי אללה פארגא.

תַּ׳לַאתַּ׳ מִרַארֵ פִי אַלסַּנַתִ יַחצֻ׳רֻ גַמִיעֻ רִגַּאלִךַּ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ רַבִּךַּ פִי אלּמַוְצִ׳עִ אלּדִ׳י יַכ׳תַּארֻהֻ פִי חַגִ אלּפַטִירִ וַחַגִ אלּאַסַאבִּיעִ וַחַגִ אלּמִטַ׳אלִ וַלַא יַחצִ׳רֻוןַ בַּיְןַ יַדַי פַרַאגַ׳א

τρεῖς καιροὺς τοῦ ἐνιαυτοῦ ὀφθήσεται πᾶν ἀρσενικόν σου ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου ἐν τῷ τόπῳ, ᾧ ἐὰν ἐκλέξηται αὐτὸν κύριος, ἐν τῇ ἑορτῇ τῶν ἀζύμων καὶ ἐν τῇ ἑορτῇ τῶν ἑβδομάδων καὶ ἐν τῇ ἑορτῇ τῆς σκηνοπηγίας. οὐκ ὀφθήσῃ ἐνώπιον κυρίου τοῦ θεοῦ σου κενός·

יז אִ֖ישׁ כְּמַתְּנַ֣ת יָד֑וֹ כְּבִרְכַּ֛ת יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽךְ׃

גְּבַר כְּמַתְּנַת יְדֵיהּ כְּבִרְכְּתָא דַּייָ אֱלָהָךְ דִּיהַב לָךְ.

בל יאת כל רג֗ל כמא תנאל ידה כרזק אללה רבך אלד֗י אעטאך.

בַּל יַאתִי כֻּלֻּ רַגֻלֵ כַּמַא תַּנַאלֻ יַדֻהֻ כַּרִזקִ אללָּהִ רַבִּךַּ אַלַּדִ׳י אַעטַאךַּ

ἕκαστος κατὰ δύναμιν τῶν χειρῶν ὑμῶν κατὰ τὴν εὐλογίαν κυρίου τοῦ θεοῦ σου, ἣν ἔδωκέν σοι.

ספר דברים

פרשת שפטים

מפתח לכתב הערבי־היהודי של התפסיר

אות	ערבית	הגייה
א	ا ء	ā ; ʾ (עצירה)
ב	ب	b
ג (מבוקר) · ג׳ (מנוקד)	غ	gh – ר גרונית
ג׳ (מבוקר) · ג (מנוקד)	ج	j – כמו ג׳ בג׳ירפה
ד	د	d
ד׳	ذ	dh – כ־th באנגלית this
ה	ه	h
ה בסוף מילה · ה׳ · ת	ة	-a (תָּא מַרְבּוּטַה); בסמיכות ‎-at
ו	و	w ; ū
ז	ز	z
ח	ح	ḥ – ח גרונית
ט · ט׳	ط · ظ	ṭ · ẓ – ט ו־ד׳ נחציות

אות	ערבית	הגייה
י · י׳	ي · ى	y, ī · ā בסוף מילה
כ · כ׳	ك · خ	k · kh – כ רפה
ל מ נ	ل م ن	l m n
ס	س	s
ע	ع	ʿ – ע גרונית
פ	ف	f (אין p בערבית)
צ · צ׳	ص · ض	ṣ · ḍ – ס ו־ד נחציות
ק	ق	q – ק עמוקה
ר	ر	r
ש	ش	sh
ת · ת׳	ت · ث	t · th – כ־th באנגלית think

סימן (במנוקד)	ערבית	קריאה
פַתַח · קָמַץ	ـَ	a
חִירִק	ـِ	i
קֻבּוּץ	ـُ	u
שְׁוָא	ـْ	אין תנועה
דגש	ـّ	הכפלה (ובבגדכפ״ת – גם הקשה)
חוֹלַם בסוף מילה	ـٌ	-un (תנוין)
צֵרֵי בסוף מילה	ـٍ	-in (תנוין)
תנועה + א / ו / י		ā / ū / ī ארוכות
אל־	ال	al- ; לפני ת ד ר ז ס ש צ ט ל נ הל׳ נבלעת: אלשמס = ash-shams

פרשת שפטים

פרק טזתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

יח שֹׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן־לְךָ֙ בְּכׇל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֨ר יְיָ֧ אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לִשְׁבָטֶ֑יךָ וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם מִשְׁפַּט־צֶֽדֶק׃

דַּיָּינִין וּפוּרְעָנִיןזה המקום היחיד שמתרגם שוטר ׳פורען׳, ובכל מקום אחר ׳סרך׳. והוא לפי הענין. תְּמַנֵּי לָךְ בְּכָל קִרְוָךְ דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ לְשִׁבְטָךְ וִידִינוּן יָת עַמָּא דִּין דִּקְשׁוֹט.

ואג֗על לך חכאמא וערפאא פי ג֗מיע מחאלך אלתי יעטי אללה רבך אסבאטך יחכמון פי מא בין אלנאס בחכם עדל.

וַאגעַל לַךַּ חֻכַּאמַא וַעֻרַפַאאַ פִי גַמִיעִ מַחַאלִךַּ אַלַּתִי יֻעטִי אַללָּהֻ רַבֻּךַּ אַסבַּאטַךַּ יַחכֻּמֻוןַ פִימַא בַּיְןַ אלנַּאסִ בִּחֻכּמֵ עַאדלֵ

Κριτὰς καὶ γραμματοεισαγωγεῖς καταστήσεις σεαυτῷ ἐν πάσαις ταῖς πόλεσίν σου, αἷς κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι, κατὰ φυλάς, καὶ κρινοῦσιν τὸν λαὸν κρίσιν δικαίαν.

יט לֹא־תַטֶּ֣ה מִשְׁפָּ֔ט לֹ֥א תַכִּ֖יר פָּנִ֑ים וְלֹא־תִקַּ֣ח שֹׁ֔חַד כִּ֣י הַשֹּׁ֗חַד יְעַוֵּר֙ עֵינֵ֣י חֲכָמִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽם׃

לָא תַצְלֵי דִּין לָא תִשְׁתְּמוֹדַע אַפִּין וְלָא תְקַבֵּיל שׁוּחְדָּא אֲרֵי שׁוּחְדָּא מְעַוַּר עֵינֵי חַכִּימִין וּמְקַלְקֵיל פִּתְגָמִין תְּרִיצִין.

ולא תמילו חכמא ולא תחאב אלוג֗וה ולא תאכ֗ד֗ו אלרשא לאן אלרשא תעמי עיון אלעלמא ען אלחק ותזיף אלאקואל אלעאדלה.

לַא תֻמַיִּלִ אלּחֻכּם וַלַא תֻחַאבִּ אלּוגּוּהַ וַלַא תַּאכֻ׳דִ׳ אַלרַּשַׁא לִאַןַ אלרַּשַׁא יֻעמִי עֻיֻוןַ אלעֻלַמַאאִ עַןִ אלחַקִּ וַיֻזַיִּפֻ אַלּאַקוַאלַ אַלּעַאדִלַתַּ

οὐκ ἐκκλινοῦσιν κρίσιν, οὐκ ἐπιγνώσονται πρόσωπον οὐδὲ λήμψονται δῶρον· τὰ γὰρ δῶρα ἐκτυφλοῖ ὀφθαλμοὺς σοφῶν καὶ ἐξαίρει λόγους δικαίων.

כ צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף לְמַ֤עַן תִּֽחְיֶה֙ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃

קוּשְׁטָא קוּשְׁטָא תִּרְדוֹף בְּדִיל דְּתֵיחֵי וְתֵירַת יָת אַרְעָא דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ.

ואטלב אלעדל אלמחץ֗ לכי תחיי ותחוז אלבלד אלד֗י אללה רבך מעטיך.

וַאכּלִבִּ אלּחַקַּ אַלּמַחצַ׳ לִכַּיְ תַּחיַא וַתַּחֻוזַ אַלּבַּלַדַ אַלַּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מֻעטִיךַּ

δικαίως τὸ δίκαιον διώξῃ, ἵνα ζῆτε καὶ εἰσελθόντες κληρονομήσητε τὴν γῆν, ἣν κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι.

כא לֹֽא־תִטַּ֥ע לְךָ֛ אֲשֵׁרָ֖ה כׇּל־עֵ֑ץ אֵ֗צֶל מִזְבַּ֛ח יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂה־לָּֽךְ׃

לָא תִצּוּב לָךְ אֲשֵׁירַת כָּל אִילָן בִּסְטַר מַדְבְּחָא דַּייָ אֱלָהָךְ דְּתַעֲבֵיד לָךְ.

לא תגרס סאריה מן אלשג֗ר אלי ג֗אנב מד֗בח אללה רבך אלד֗י תצנעה.

וַלַא תַּג׳רֻס לַךַּ סַארִיַתַּ מִןַ אלשַּׁגַרִ אִלַי׳ גַּאנִבִּ מַד׳בַּחִ אללָּהִ רַבִּךַּ אַלַּדִ׳י תַּצנַעֻהֻ

Οὐ φυτεύσεις σεαυτῷ ἄλσος, πᾶν ξύλον, παρὰ τὸ θυσιαστήριον κυρίου τοῦ θεοῦ σου, ὃ ποιήσεις σεαυτῷ.

כב וְלֹֽא־תָקִ֥ים לְךָ֖ מַצֵּבָ֑ה אֲשֶׁ֥ר שָׂנֵ֖א יְיָ֥ אֱלֹהֶֽיךָ׃

וְלָא תְקִים לָךְ קָמָא דְּרַחֵיק יְיָ אֱלָהָךְ.

ולא תנצב לך דכה עלי מא ישנאה אללה רבך:

וַלַא תַּנצֻבּ לַךַּ דֻכַּתַּ עַלַי׳ מַא יַסנַאהֻ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ

οὐ στήσεις σεαυτῷ στήλην, ἃ ἐμίσησεν κύριος ὁ θεός σου.

פרק יזתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א לֹא־תִזְבַּח֩ לַיְיָ֨ אֱלֹהֶ֜יךָ שׁ֣וֹר וָשֶׂ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה בוֹ֙ מ֔וּם כֹּ֖ל דָּבָ֣ר רָ֑ע כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ הֽוּא׃

לָא תִכּוֹס קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ תּוֹר וְאִמַּר דִּיהֵי בֵיהּ מוּמָא כֹּל מִדָּעַם בִּישׁ אֲרֵי מְרַחַק קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ הוּא.

ולא תד֗בח לה ת֗ורא או שאה מא פיה עיב מן אלאמור אלפאחשה פאנה ממא יכרהה אללה רבך.

לַא תַּד׳בַּח לִלָּהִ רַבִּךַּ תַּ׳וְרַא אַוְ שַׁאתַּ מִמַּא פִיהַא עַיְבֹּ מִןַ אלאַמֻורִ אלּפַאחִשַׁתִ מִמַּא יַכּרַהֻהֻ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ

Οὐ θύσεις κυρίῳ τῷ θεῷ σου μόσχον ἢ πρόβατον, ἐν ᾧ ἐστιν ἐν αὐτῷ μῶμος, πᾶν ῥῆμα πονηρόν, ὅτι βδέλυγμα κυρίῳ τῷ θεῷ σού ἐστιν.

ב כִּֽי־יִמָּצֵ֤א בְקִרְבְּךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ אִ֣ישׁ אוֹ־אִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֧ה אֶת־הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְיָ־אֱלֹהֶ֖יךָ לַעֲבֹ֥ר בְּרִיתֽוֹ׃

אֲרֵי יִשְׁתְּכַח בֵּינָךְ בַּחֲדָא מִן קִרְוָךְ דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ גְּבַר אוֹ אִתָּא דְּיַעֲבֵיד יָת דְּבִישׁ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ לְמִעְבַּר עַל קְיָמֵיהּ.

ואן וג֗ד פימא בינכם פי בעץ֗ קראיך אלתי אללה רבך מעטיך רג֗ל או אמראה צנע אלשר בין ידי אללה רבך פתג֗אוז עהדה.

וַאִן וגִדַ פִימַא בַּיְנַכֻּם פִי בַּעץִ׳ קֻרַאךַּ אַלַּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מֻעטִיךַּ רַגֻלַא אַוְ אִמרַאַתַּ צַנַעַ אַלשַּׁרַּ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ רַבִּךַּ פַתַּגַּאוַזַ עַהדַהֻ

Ἐὰν δὲ εὑρεθῇ ἐν σοὶ ἐν μιᾷ τῶν πόλεών σου, ὧν κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι, ἀνὴρ ἢ γυνή, ὅστις ποιήσει τὸ πονηρὸν ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου παρελθεῖν τὴν διαθήκην αὐτοῦ,

ג וַיֵּ֗לֶךְ וַֽיַּעֲבֹד֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לָהֶ֑ם וְלַשֶּׁ֣מֶשׁ ׀ א֣וֹ לַיָּרֵ֗חַ א֛וֹ לְכׇל־צְבָ֥א הַשָּׁמַ֖יִם אֲשֶׁ֥ר לֹא־צִוִּֽיתִי׃

וַאֲזַל וּפְלַח לְטָעֲוָת עַמְמַיָּא וּסְגֵיד לְהוֹן וּלְשִׁמְשָׁא אוֹ לְסֵיהֲרָא אוֹ לְכָל חֵילֵי שְׁמַיָּא דְּלָא פַקֵּידִית.

ומצ֗י פעבד מעבודאת אכ֗ר או סג֗ד להאלהא] ליתא א או ללשמס או ללקמר או לסאיר נג֗ום אלסמא כמא לם אטלקה לה.

פַמַצַ׳י׳ וַעַבַּדַ מַעבּוּדַאתֵ אֻכַ׳רַ וַסַגַדַ לַהַא אַוְ לִלשַּׁמסִ אַוְ לִלקַמַרִ אַוְ לִסַאאִרִ נֻגּוּםִ אלסַּמַאאִ מַא לַם אַטלֻק לַהֻ

καὶ ἐλθόντες λατρεύσωσιν θεοῖς ἑτέροις καὶ προσκυνήσωσιν αὐτοῖς, τῷ ἡλίῳ ἢ τῇ σελήνῃ ἢ παντὶ τῶν ἐκ τοῦ κόσμου τοῦ οὐρανοῦ, ἃ οὐ προσέταξεν,

ד וְהֻֽגַּד־לְךָ֖ וְשָׁמָ֑עְתָּ וְדָרַשְׁתָּ֣ הֵיטֵ֔ב וְהִנֵּ֤ה אֱמֶת֙ נָכ֣וֹן הַדָּבָ֔ר נֶעֶשְׂתָ֛ה הַתּוֹעֵבָ֥ה הַזֹּ֖את בְּיִשְׂרָאֵֽל׃

וְיִתְחַוַּא לָךְ וְתִשְׁמַע וְתִתְבַּע יָאוּת וְהָא קוּשְׁטָא כֵּיוָן פִּתְגָמָא אִתְעֲבֵידַת תּוֹעֵיבְתָא הָדָא בְּיִשְׂרָאֵל.

פאד֗א אכ֗ברת בד֗לך פאסתמעה ואלתמסה ג֗ידא פאד֗א כאן ד֗לך אלאמר חקא ת֗אבתא וקד צנעת הד֗ה אלכריהה פימא בינכם.

פַאִדַ׳א אֻכ׳בִּרתַּ בִּדַ׳לִךַּ אִסתַּמִעהֻ וַאלּתַּמִסהֻ גַיִּדַא פַאִדַ׳א כַּאןַ אלאַמרֻ חַקַא תַּ׳אבִּתַּא קַד צֻנִעַתּ הַדִ׳הִ אלּכַּרִיהַתִ פִימַא בַּיְנַכֻּם

καὶ ἀναγγελῇ σοι, καὶ ἐκζητήσεις σφόδρα, καὶ ἰδοὺ ἀληθῶς γέγονεν τὸ ῥῆμα, γεγένηται τὸ βδέλυγμα τοῦτο ἐν Ισραηλ,

ה וְהֽוֹצֵאתָ֣ אֶת־הָאִ֣ישׁ הַה֡וּא אוֹ֩ אֶת־הָאִשָּׁ֨ה הַהִ֜וא אֲשֶׁ֣ר עָ֠שׂ֠וּ אֶת־הַדָּבָ֨ר הָרָ֤ע הַזֶּה֙ אֶל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֶת־הָאִ֕ישׁ א֖וֹ אֶת־הָאִשָּׁ֑ה וּסְקַלְתָּ֥ם בָּאֲבָנִ֖ים וָמֵֽתוּ׃

וְתַפֵּיק יָת גּוּבְרָא הַהוּא אוֹ יָת אִתְּתָא הַהִיא דַּעֲבַדוּ יָת פִּתְגָמָא בִּישָׁא הָדֵין לִתְרַע בֵּית דִּינָךְ יָת גּוּבְרָא אוֹ יָת אִתְּתָא וְתִרְגְּמִנּוּן בְּאַבְנַיָּא וִימוּתוּן.

פאכ֗רג֗ ד֗לך אלרג֗ל או תלך אלאמראהאו תלך אלאמראה] ליתא א אללד֗ין צנעא הד֗א אלאמר אלרדי אלי מחאל אלרג֗ל וחדה או אלמראה וארג֗מוהמא באלחג֗ארה אלי אן ימותא.

פַאכ׳רִג דַ׳לִךַּ אַלרַּגֻלַ אַוְ תִלךַּ אַלּמַראַתַּ אַלַּדִ׳י צַנַעַ הַדַ׳א אַלּאַמרַ אַלרַּדִיאַ אִלַי׳ מַחַאלִךַּ אַלרַּגֻלַ וַחדַהֻ אַוְ תִלךַּ אַלּמַראַתַּ וַחדַהַא וַאַן תַּרגִמֻוהֻ בִּאלחִגַּארַתִ אִלַי׳ אַן יַמֻותַּ

καὶ ἐξάξεις τὸν ἄνθρωπον ἐκεῖνον ἢ τὴν γυναῖκα ἐκείνην καὶ λιθοβολήσετε αὐτοὺς ἐν λίθοις, καὶ τελευτήσουσιν.

ו עַל־פִּ֣י ׀ שְׁנַ֣יִם עֵדִ֗ים א֛וֹ שְׁלֹשָׁ֥ה עֵדִ֖ים יוּמַ֣ת הַמֵּ֑ת לֹ֣א יוּמַ֔ת עַל־פִּ֖י עֵ֥ד אֶחָֽד׃

עַל מֵימַר תְּרֵין סָהֲדִין אוֹ תְּלָתָא סָהֲדִין יִתְקְטִיל דְּחַיָּיב קַטְלָא לָא יִתְקְטִיל עַל מֵימַר סָהִיד חַד.

בקול שאהדין או ת֗לת֗ה יקתל מן יקתל ולא יקתל בקול שאהד ואחד.

בִּקַוְלִ שַׁאהִדַיְןִ אַוְ תַּ׳לַאתַּ׳תֵ יֻקתַּלֻ מַן יֻקתַּלֻ וַלַא יֻקתַּלֻ בִּקַוְלִ שַׁאהִדֵ וַאחִדֵ

ἐπὶ δυσὶν μάρτυσιν ἢ ἐπὶ τρισὶν μάρτυσιν ἀποθανεῖται ὁ ἀποθνῄσκων· οὐκ ἀποθανεῖται ἐφ’ ἑνὶ μάρτυρι.

ז יַ֣ד הָעֵדִ֞ים תִּֽהְיֶה־בּ֤וֹ בָרִאשֹׁנָה֙ לַהֲמִית֔וֹ וְיַ֥ד כׇּל־הָעָ֖ם בָּאַחֲרֹנָ֑ה וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃

יְדָא דְּסָהֲדַיָּא תְּהֵי בֵיהּ בְּקַדְמֵיתָא לְמִקְטְלֵיהּ וִידָא דְּכָל עַמָּא בְּבָתְרֵיתָא וּתְפַלֵּי עָבֵיד דְּבִישׁ מִבֵּינָךְ.

ואידי אלשאהדין תבטש בה אולא לקתלה ואידי סאיר אלנאס אכ֗ירא ואנף אהל אלשר מן וסטך.

וַאִידִי אַלשַׁאהִדַיְןִ תַּבּטֻשֻׁ בִּהִ אַוַּלַא לִקַתּלִהִ וַאִידִי סַאאִרִ אלנַּאסִ אַכִ׳ירַא וַאנפִ אַהלַ אַלשַּׁרִּ מִן וַסַטִךַּ

καὶ ἡ χεὶρ τῶν μαρτύρων ἔσται ἐπ’ αὐτῷ ἐν πρώτοις θανατῶσαι αὐτόν, καὶ ἡ χεὶρ παντὸς τοῦ λαοῦ ἐπ’ ἐσχάτων· καὶ ἐξαρεῖς τὸν πονηρὸν ἐξ ὑμῶν αὐτῶν.

ח כִּ֣י יִפָּלֵא֩ מִמְּךָ֨ דָבָ֜ר לַמִּשְׁפָּ֗ט בֵּֽין־דָּ֨ם ׀ לְדָ֜ם בֵּֽין־דִּ֣ין לְדִ֗ין וּבֵ֥ין נֶ֙גַע֙ לָנֶ֔גַע דִּבְרֵ֥י רִיבֹ֖ת בִּשְׁעָרֶ֑יךָ וְקַמְתָּ֣ וְעָלִ֔יתָ אֶ֨ל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ בּֽוֹ׃

אֲרֵי יִתְפָּרַשׁ מִנָּךְ פִּתְגָמָא דְּדִינָא בֵּין דַּם לְדַם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין מַכְתָּשׁ סְגִירוּ לְמַכְתָּשׁ סְגִירוּ פִּתְגָמֵי פְלוֹגַּת דִּינָא בְּקִרְוָךְ וּתְקוּם וְתִסַּק לְאַתְרָא דְּיִתְרְעֵי יְיָ אֱלָהָךְ בֵּיהּ.

ואד֗א כ֗פי ענך אמר מן אלאחכאם בין דם אלי דם ודין אלי דין וחכם בלא אלי בלא ואמור כ֗צומאת פי מחאלך פקם ואצעד אלי אלמוצ֗ע אלד֗י יכ֗תארה אללה רבך.

וַאִדַ׳א כַ׳פִיַ עַנךַּ אַמרֹ מִןַ אלאַחכַּאם בַּיְןַ דַמֵ לִדַמֵ וַבַּיְןַ דִיןֵ לִדִיןֵ וַחֻכּםִ בַּלַאאֵ אִלַי׳ בַּלַאאֵ וַאַמרֻ כֻ׳צֻומַאתֵ פִי מַחַאלִךַּ פַקֻם וַאצעַד אִלַי׳ אלּמַוְצִ׳עִ אלּדִ׳י יַכ׳תַּארֻהֻ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ

Ἐὰν δὲ ἀδυνατήσῃ ἀπὸ σοῦ ῥῆμα ἐν κρίσει ἀνὰ μέσον αἷμα αἵματος καὶ ἀνὰ μέσον κρίσις κρίσεως καὶ ἀνὰ μέσον ἁφὴ ἁφῆς καὶ ἀνὰ μέσον ἀντιλογία ἀντιλογίας, ῥήματα κρίσεως ἐν ταῖς πόλεσιν ὑμῶν, καὶ ἀναστὰς ἀναβήσῃ εἰς τὸν τόπον, ὃν ἂν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου ἐπικληθῆναι τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐκεῖ,

ט וּבָאתָ֗ אֶל־הַכֹּהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם וְאֶ֨ל־הַשֹּׁפֵ֔ט אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְדָרַשְׁתָּ֙ וְהִגִּ֣ידוּ לְךָ֔ אֵ֖ת דְּבַ֥ר הַמִּשְׁפָּֽט׃

וְתֵיתֵי לְוָת כָּהֲנַיָּא לֵיוָאֵי וּלְוָת דַּיָּינָא דִּיהֵי בְּיוֹמַיָּא הָאִנּוּן וְתִתְבַּע וִיחַוּוֹן לָךְ יָת פִּתְגָמָא דְּדִינָא.

וצר אלי אלאימה ואללואניה ואלי אלחאכם אלד֗י יכון פי ד֗לך אלזמאן פאלתמס מנהם ד֗לך אמר אלחכם פיפתוך בה.

וַצִר אִלַי׳ אלּאַאִמַתִ אללִיֻוַאנִיִּיןַ וַאִלַי׳ אלּחַאכִּםִ אלּדִ׳י יַלִי פִי דַ׳לִךַּ אַלזַּמַאןִ פַאלתַּמִס מִנהֻם אַמרַ דַ׳לִךַּ אַלּחֻכּם יַפתֻונַךַּ בִּהִ

καὶ ἐλεύσῃ πρὸς τοὺς ἱερεῖς τοὺς Λευίτας καὶ πρὸς τὸν κριτήν, ὃς ἂν γένηται ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις, καὶ ἐκζητήσαντες ἀναγγελοῦσίν σοι τὴν κρίσιν.

י וְעָשִׂ֗יתָ עַל־פִּ֤י הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר יַגִּ֣ידֽוּ לְךָ֔ מִן־הַמָּק֣וֹם הַה֔וּא אֲשֶׁ֖ר יִבְחַ֣ר יְיָ֑ וְשָׁמַרְתָּ֣ לַעֲשׂ֔וֹת כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר יוֹרֽוּךָ׃

וְתַעֲבֵיד עַל מֵימַר פִּתְגָמָא דִּיחַוּוֹן לָךְ מִן אַתְרָא הַהוּא דְּיִתְרְעֵי יְיָ וְתִטַּר לְמֶעֱבַד כְּכֹל דְּיַלְּפוּנָּךְ.

פאעמל בחסב אלאמר אלד֗י יפתונך בה מן ד֗לך אלמוצ֗ע אלד֗י יכ֗תארה אללה ואחפט֗ לתעמל בג֗מיע מא ידלונך.

וַאעמַל בִּחַסבִּ אלּאַמרִ אלּדִ׳י יַפתֻונַךַּ בִּהִ מִן דַ׳לִךַּ אַלּמַוְצִ׳עִ אַלַּדִ׳י יַכ׳תַּארֻהֻ אַללָּהֻ וַאחפַט׳ לִתַּעמַלַ כַּגַמִיעִ מַא יַדֻלֻּונַךַּ בִּהִ

καὶ ποιήσεις κατὰ τὸ πρᾶγμα, ὃ ἐὰν ἀναγγείλωσίν σοι ἐκ τοῦ τόπου, οὗ ἂν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου ἐπικληθῆναι τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐκεῖ, καὶ φυλάξῃ σφόδρα ποιῆσαι κατὰ πάντα, ὅσα ἐὰν νομοθετηθῇ σοι·

יא עַל־פִּ֨י הַתּוֹרָ֜ה אֲשֶׁ֣ר יוֹר֗וּךָ וְעַל־הַמִּשְׁפָּ֛ט אֲשֶׁר־יֹאמְר֥וּ לְךָ֖ תַּעֲשֶׂ֑ה לֹ֣א תָס֗וּר מִן־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל׃

עַל מֵימַר אוֹרָיְתָא דְּיַלְּפוּנָּךְ וְעַל דִּינָא דְּיֵימְרוּן לָךְ תַּעֲבֵיד לָא תִסְטֵי מִן פִּתְגָמָא דִּיחַוּוֹן לָךְ לְיַמִּינָא וְלִשְׂמָאלָא.

מכאן עד סוף פסוק ט״ו נתלש מכ״י סנקט פטרבורג והושלם מכ״י אוקספורד.ובחסב אלדלאלה אלתי ידלונך ואלחכם אלד֗י יקולון לך תצנע ולא תזול מן אלאמר אלד֗י יפתונך ימנה ולא יסרה.

וַבִּחַסבִּ אלדַּלַאלַתִ אַלַּתִי יַדֻלֻּונַכַּ וַאלּחֻכּםִ אלּדִ׳י יַקֻולֻוןַ לַךַּ תַּצנַעֻ לַא תַּזֻל מִןַ אלאַמרִ אַלַּדִ׳י יַפתֻונַךַּ בִּהִ יֻמנַתַּ וַלַא יֻסרַתַּ

κατὰ τὸν νόμον καὶ κατὰ τὴν κρίσιν, ἣν ἂν εἴπωσίν σοι, ποιήσεις, οὐκ ἐκκλινεῖς ἀπὸ τοῦ ῥήματος, οὗ ἐὰν ἀναγγείλωσίν σοι, δεξιὰ οὐδὲ ἀριστερά.

יב וְהָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה בְזָד֗וֹן לְבִלְתִּ֨י שְׁמֹ֤עַ אֶל־הַכֹּהֵן֙ הָעֹמֵ֞ד לְשָׁ֤רֶת שָׁם֙ אֶת־יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ א֖וֹ אֶל־הַשֹּׁפֵ֑ט וּמֵת֙ הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִיִּשְׂרָאֵֽל׃

וְגוּבְרָא דְּיַעֲבֵיד בִּרְשַׁע בְּדִיל דְּלָא לְקַבָּלָא מִן כָּהֲנָא דְּקָאֵים לְשַׁמָּשָׁא תַּמָּן קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ אוֹ מִן דַּיָּינָא וְיִתְקְטִיל גּוּבְרָא הַהוּא וּתְפַלֵּי עָבֵיד דְּבִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל.

וסאיר אלנאס יסמעון ויכ֗אפון ולא יתוקחון איצ֗א.

וַאִי רַגֻלֵ יַסתַּעמִלֻ אַלּקַחַתַּ פַלַא יַקבַּלֻ מִןַ אלאִמַאםִ אלּמֻקִיםִ הֻנַאךַּ לִיַכ׳דִםַ אַללַהַ רַבַּךַּ אַוְ מִןַ אלחַאכִּם פַליֻקתַּל דַ׳לִךַּ אַלרַּגֻלֻ וַאנפִ אַהלַ אַלשַּׁרִּ מִן אַלִ יִסרַאאִיל

καὶ ὁ ἄνθρωπος, ὃς ἂν ποιήσῃ ἐν ὑπερηφανίᾳ τοῦ μὴ ὑπακοῦσαι τοῦ ἱερέως τοῦ παρεστηκότος λειτουργεῖν ἐπὶ τῷ ὀνόματι κυρίου τοῦ θεοῦ σου ἢ τοῦ κριτοῦ, ὃς ἂν ᾖ ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις, καὶ ἀποθανεῖται ὁ ἄνθρωπος ἐκεῖνος, καὶ ἐξαρεῖς τὸν πονηρὸν ἐξ Ισραηλ·

יג וְכׇל־הָעָ֖ם יִשְׁמְע֣וּ וְיִרָ֑אוּ וְלֹ֥א יְזִיד֖וּן עֽוֹד׃

וְכָל עַמָּא יִשְׁמְעוּן וְיִדְחֲלוּן וְלָא יַרְשְׁעוּן עוֹד.

—

וַסַאאִרֻ אלנַּאסִ יַסמַעֻוןַ וַיַכַ׳אפֻוןַ וַלַא יַתַּקִחֻוןַ אַיְצַ׳א

καὶ πᾶς ὁ λαὸς ἀκούσας φοβηθήσεται καὶ οὐκ ἀσεβήσει ἔτι.

יד כִּֽי־תָבֹ֣א אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְיָ֤ אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֣בְתָּה בָּ֑הּ וְאָמַרְתָּ֗ אָשִׂ֤ימָה עָלַי֙ מֶ֔לֶךְ כְּכׇל־הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתָֽי׃

אֲרֵי תֵיעוֹל לְאַרְעָא דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ וְתֵירְתַהּ וְתִתֵּיב בַּהּ וְתֵימַר אֲמַנֵּי עֲלַי מַלְכָּא כְּכָל עַמְמַיָּא דִּבְסַחְרָנָי.

ואד֗א דכ֗לת אלבלד אלד֗י אללה רבך מעטיך וחזתה ואקמת פיה פקלת אנצב לי מלכא כסאיר אלאמם אלד֗י חואלי.

וַאִדַ׳א דַכַ׳לתַּ אִלַי׳ אלּבַּלַדִ אלּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מֻעטִיךַּ וַחֻזתַּהֻ וַאַקַמתַּ פִיהִ פַקֻלתַּ אַנצֻבֻּ לִי מַלִךַּא כַּסַאאִרִ בַּאלַאמַםִ אלּתִי חַוַאלַי

Ἐὰν δὲ εἰσέλθῃς εἰς τὴν γῆν, ἣν κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι ἐν κλήρῳ, καὶ κληρονομήσῃς αὐτὴν καὶ κατοικήσῃς ἐπ’ αὐτῆς καὶ εἴπῃς Καταστήσω ἐπ’ ἐμαυτὸν ἄρχοντα καθὰ καὶ τὰ λοιπὰ ἔθνη τὰ κύκλῳ μου,

טו שׂ֣וֹם תָּשִׂ֤ים עָלֶ֙יךָ֙ מֶ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ בּ֑וֹ מִקֶּ֣רֶב אַחֶ֗יךָ תָּשִׂ֤ים עָלֶ֙יךָ֙ מֶ֔לֶךְ לֹ֣א תוּכַ֗ל לָתֵ֤ת עָלֶ֙יךָ֙ אִ֣ישׁ נׇכְרִ֔י אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־אָחִ֖יךָ הֽוּא׃

מַנָּאָה תְמַנֵּי עֲלָךְ מַלְכָּא דְּיִתְרְעֵי יְיָ אֱלָהָךְ בֵּיהּ מִגּוֹ אֲחָךְ תְּמַנֵּי עֲלָךְ מַלְכָּא לֵית לָךְ רְשׁוּ לְמַנָּאָה עֲלָךְ גְּבַר נוּכְרַאי דְּלָא אֲחוּךְ הוּא.

פיג֗וז אן תנצב לך מלכא מן יכ֗תארה אללה רבך וליכן אלמלך אלד֗י תנצבה מן בעץ֗ אכ֗ותך ולא יג֗וז אן תנצב לך רג֗לא גריבא מן ליס הו אכ֗וך.

פַיַגּוּזֻ אַן תַּנצֻבַּ לַךַּ מַלִךַּא אַלַּדִ׳י יַכ׳תַּארֻהֻ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ וַליַכֻּן אַלּמַלִכֻּ אַלַּדִ׳י תַּנצֻבֻּהֻ מִן בַּעץִ׳ אִכ׳וַתִךַּ וַלַא יַגּוּזֻ אַן תַּנצֻבַּ לַךַּ רַגֻלַא גַ׳רִיבַּא מַן לַיְסַ הֻוַ אַכֻ׳וךַּ

καθιστῶν καταστήσεις ἐπὶ σεαυτὸν ἄρχοντα, ὃν ἂν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου αὐτόν. ἐκ τῶν ἀδελφῶν σου καταστήσεις ἐπὶ σεαυτὸν ἄρχοντα· οὐ δυνήσῃ καταστῆσαι ἐπὶ σεαυτὸν ἄνθρωπον ἀλλότριον, ὅτι οὐκ ἀδελφός σού ἐστιν.

טז רַק֮ לֹא־יַרְבֶּה־לּ֣וֹ סוּסִים֒ וְלֹֽא־יָשִׁ֤יב אֶת־הָעָם֙ מִצְרַ֔יְמָה לְמַ֖עַן הַרְבּ֣וֹת ס֑וּס וַֽיְיָ֙ אָמַ֣ר לָכֶ֔ם לֹ֣א תֹסִפ֗וּן לָשׁ֛וּב בַּדֶּ֥רֶךְ הַזֶּ֖ה עֽוֹד׃

לְחוֹד לָא יַסְגֵּי לֵיהּ סוּסָוָן וְלָא יָתִיב יָת עַמָּא לְמִצְרַיִם בְּדִיל לְאַסְגָּאָה סוּסָוָן וַייָ אֲמַר לְכוֹן לָא תֵיסְפוּן לִמְתָּב בְּאוֹרְחָא הָדָא עוֹד.

מכאן שוב מכ״י סנקט פטרבורג.לכן לא יסתכת֗ר מן אלכ֗יל לילא ירד אלקום אלי מצר לאסתכת֗אר אלכ֗יללילא... אלכ֗יל] ליתא א ואללה פקד קאל לכם לא תעודו אלי אלרג֗וע פי תלך אלטריק לד֗לך.

לַכִּן לַא יַסתַּכּתִ׳רֻ לַהֻ מִןַ אלכַ׳יְלִ לִאַלַּא יַרִדַּ אַלּקַוְם אִלַי׳ מִצרַ לִאִסְתִּכּתַּ׳ארִ אלּכַ׳יְלִ, וַאללָּהֻ קַד קַאלַ לַכֻּם לַא תֻעַאודֻו אַלרֻּגּוּעַ פִי דַ׳לִךַּ אַלטַרִיקִ אַבַּדַא

διότι οὐ πληθυνεῖ ἑαυτῷ ἵππον οὐδὲ μὴ ἀποστρέψῃ τὸν λαὸν εἰς Αἴγυπτον, ὅπως πληθύνῃ ἑαυτῷ ἵππον, ὁ δὲ κύριος εἶπεν Οὐ προσθήσετε ἀποστρέψαι τῇ ὁδῷ ταύτῃ ἔτι.

יז וְלֹ֤א יַרְבֶּה־לּוֹ֙ נָשִׁ֔ים וְלֹ֥א יָס֖וּר לְבָב֑וֹ וְכֶ֣סֶף וְזָהָ֔ב לֹ֥א יַרְבֶּה־לּ֖וֹ מְאֹֽד׃

וְלָא יַסְגֵּי לֵיהּ נְשִׁין וְלָא יִטְעֵי לִבֵּיהּ וְכַסְפָּא וְדַהְבָּא לָא יַסְגֵּי לֵיהּ לַחְדָּא.

ולא יסתכת֗ר מן אלנסא לילא יזול קלבה ומן אלפצ֗ה ואלד֗הב לא יסתכת֗ר ג֗דא.

וַלַא יַסתַּכּתִ׳ר לַהֻ מִןַ אלנִּסַאאִ לִאַלַא יַזֻולַ קַלבֻּהֻ וַמִן אַלּפִצַּ׳תִ וַאלדַ׳הַבִּ לַא יַסתַּכּתִ׳רֻ לַהֻ גִדַּא

καὶ οὐ πληθυνεῖ ἑαυτῷ γυναῖκας, οὐδὲ μεταστήσεται αὐτοῦ ἡ καρδία· καὶ ἀργύριον καὶ χρυσίον οὐ πληθυνεῖ ἑαυτῷ σφόδρα.

יח וְהָיָ֣ה כְשִׁבְתּ֔וֹ עַ֖ל כִּסֵּ֣א מַמְלַכְתּ֑וֹ וְכָ֨תַב ל֜וֹ אֶת־מִשְׁנֵ֨ה הַתּוֹרָ֤ה הַזֹּאת֙ עַל־סֵ֔פֶר מִלִּפְנֵ֖י הַכֹּהֲנִ֥ים הַלְוִיִּֽם׃

וִיהֵי כְמִתְּבֵיהּ עַל כּוּרְסֵי מַלְכוּתֵיהּ וְיִכְתּוֹב לֵיהּ יָת פַּרְשְׁגַן אוֹרָיְתָא הָדָא עַל סִפְרָא מִן קֳדָם כָּהֲנַיָּא לֵיוָאֵי.

וכמא יג֗לס עלי כרסי מלכה יסתכתב לה נסכ֗ה הד֗ה אלתוראה פי ספר מן חצ֗רה אלאימה ואללאואניה.

וַכַּמַא יַגלִסֻ עַלַי׳ כֻּרסִי מֻלכִּהִ יַסתַּכּתִבֻּ לַהֻ נַסכַ׳תַּ מִן הַדִ׳הִ אלתַּוְרִיַתִ פִי סִפרֵ מִן חַצ׳רַתִ אלּאַאִמַתִ אללִיֻוַאנִיִּיןִ

καὶ ἔσται ὅταν καθίσῃ ἐπὶ τῆς ἀρχῆς αὐτοῦ, καὶ γράψει ἑαυτῷ τὸ δευτερονόμιον τοῦτο εἰς βιβλίον παρὰ τῶν ἱερέων τῶν Λευιτῶν,

יט וְהָיְתָ֣ה עִמּ֔וֹ וְקָ֥רָא ב֖וֹ כׇּל־יְמֵ֣י חַיָּ֑יו לְמַ֣עַן יִלְמַ֗ד לְיִרְאָה֙ אֶת־יְיָ֣ אֱלֹהָ֔יו לִ֠שְׁמֹ֠ר אֶֽת־כׇּל־דִּבְרֵ֞י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֛את וְאֶת־הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה לַעֲשֹׂתָֽם׃

וּתְהֵי עִמֵּיהּ וִיהֵי קָרֵי בֵיהּ כָּל יוֹמֵי חַיּוֹהִי בְּדִיל דְּיֵילַף לְמִדְחַל קֳדָם יְיָ אֱלָהֵיהּ לְמִטַּר יָת כָּל פִּתְגָמֵי אוֹרָיְתָא הָדָא וְיָת קְיָמַיָּא הָאִלֵּין לְמֶעֱבַדְהוֹן.

תכן מעה יקרא פיהא טול מכאן עד אמצע דברים י״ח:ב׳ נתלש מכ״י סנקט פטרבורג והושלם מכ״י אוקספורד.חיותה לכי יתעלם אן יכ֗אף אללה רבה ויחפט֗ ג֗מיע כלאם הד֗ה אלתוריה והד֗ה אלרסום ויעמל בהא.

תַּכֻּוןֻ מַעַהֻ יַקרַא פִיהַא טֻולַ אִיאםִ חַיַאתִהִ לִכַּיְ יַתַּעַלַםַ אַן יַכַ׳אףַ אַללַהַ רַבַּהֻ וַיַחפַטַ׳ גַמִיעַ כַּלַאםִ הַדִ׳הִ אלתַּוְרִיַתִ וַהַדִ׳הִ אלרֻּסֻוםִ לִיַעמַלַ בִּהַא

καὶ ἔσται μετ’ αὐτοῦ, καὶ ἀναγνώσεται ἐν αὐτῷ πάσας τὰς ἡμέρας τῆς ζωῆς αὐτοῦ, ἵνα μάθῃ φοβεῖσθαι κύριον τὸν θεὸν αὐτοῦ φυλάσσεσθαι πάσας τὰς ἐντολὰς ταύτας καὶ τὰ δικαιώματα ταῦτα ποιεῖν,

כ לְבִלְתִּ֤י רוּם־לְבָבוֹ֙ מֵֽאֶחָ֔יו וּלְבִלְתִּ֛י ס֥וּר מִן־הַמִּצְוָ֖ה יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַ֩עַן֩ יַאֲרִ֨יךְ יָמִ֧ים עַל־מַמְלַכְתּ֛וֹ ה֥וּא וּבָנָ֖יו בְּקֶ֥רֶב יִשְׂרָאֵֽל׃

בְּדִיל דְּלָא יִירַם לִבֵּיהּ מֵאֲחוֹהִי וּבְדִיל דְּלָא יִסְטֵי מִן תַּפְקֵידְתָּא לְיַמִּינָא וְלִשְׂמָאלָא בְּדִיל דְּיוֹרֵיךְ יוֹמִין עַל מַלְכוּתֵיהּ הוּא וּבְנוֹהִי בְּגוֹ יִשְׂרָאֵל.

לילא ירתפע קלבה עלי אכ֗ותה ולילא יזול מן אלשריעה ימנה ולא יסרה ולכי תטול איאמה פי מלכה הו ובניה פי מא בין אל אסראיל:

לִאַלַּא יַרתַּפִעַ קַלבֻּהֻ עַלַי׳ אִכ׳וַתִהִ וַלִאַלַּא יַזֻולַ מִןַ אלשַּׁרִיעַתִ יֻמנַתַּ וַלַא יֻסרַתַּ לִכַּיְ תַּטֻולַ אִיאמַהֻ עַלַי׳ מַמלַכַּתִהִ הֻוַ וַבַּנֻוהֻ פִימַא בַּיְןַ בַּנִי יִסרַאאִיל

ἵνα μὴ ὑψωθῇ ἡ καρδία αὐτοῦ ἀπὸ τῶν ἀδελφῶν αὐτοῦ, ἵνα μὴ παραβῇ ἀπὸ τῶν ἐντολῶν δεξιὰ ἢ ἀριστερά, ὅπως ἂν μακροχρονίσῃ ἐπὶ τῆς ἀρχῆς αὐτοῦ, αὐτὸς καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ ἐν τοῖς υἱοῖς Ισραηλ.

פרק יחתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א לֹֽא־יִ֠הְיֶ֠ה לַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם כׇּל־שֵׁ֧בֶט לֵוִ֛י חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה עִם־יִשְׂרָאֵ֑ל אִשֵּׁ֧י יְיָ֛ וְנַחֲלָת֖וֹ יֹאכֵלֽוּן׃

לָא יְהֵי לְכָהֲנַיָּא לֵיוָאֵי כָּל שִׁבְטָא דְּלֵוִי חוּלָק וְאַחְסָנָא עִם יִשְׂרָאֵל קוּרְבָּנַיָּא דַּייָ וְאַחְסָנְתֵיהּ יֵיכְלוּן.

ואד֗ לא יכון ללאימה ואללואניין אלד֗י הם סאיר סבט לאוי קסם או נחלה מע אל אסראייל פמן קראבין אללה ונחלתה להם יאכלון.

וַאִד׳ לַא יַכֻּוןֻ לִלאַאִמַתִ לִלִיֻוַאנִיִּיןִ אַלַּדִ׳יןַ הֻם סַאאִרֻ סִבּטִ לַאוִי קִסםֹ וַלַא נַחלַתֹ מַעַ אַלִ יִסרַאאִיל פַמִן קַרַאבִּיןִ אללָּהִ וַמִן נַחלַתִהִ יַאכֻּלֻוןַ

Οὐκ ἔσται τοῖς ἱερεῦσιν τοῖς Λευίταις, ὅλῃ φυλῇ Λευι, μερὶς οὐδὲ κλῆρος μετὰ Ισραηλ· καρπώματα κυρίου ὁ κλῆρος αὐτῶν, φάγονται αὐτά.

ב וְנַחֲלָ֥ה לֹא־יִֽהְיֶה־לּ֖וֹ בְּקֶ֣רֶב אֶחָ֑יו יְיָ֙ ה֣וּא נַחֲלָת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לֽוֹ׃

וְאַחְסָנָא לָא יְהֵי לֵיהּ בְּגוֹ אֲחוֹהִי מַתְּנָן דִּיהַב לֵיהּ יְיָ אִנִּין אַחְסָנְתֵיהּ כְּמָא דְּמַלֵּיל לֵיהּ.

ונחלה לא תכן לה פי מא בין מכאן שוב מכ״י סנקט פטרבורג.אכ֗ותה אד֗ פראיץ֗ אללה נחלתה כמא אמר לה בהא.

וַנַחלַתֹ לַא תַּכֻּוןֻ לַהֻ פִימַא בַּיְןַ אִכ׳וַתִהִ אִד׳ פַרַאאִץֻ׳ אַללָּהִ נַחלַתֻהֻ כַּמַא אַמַרַ לַהֻ בִּהַא

κλῆρος δὲ οὐκ ἔσται αὐτοῖς ἐν τοῖς ἀδελφοῖς αὐτῶν· κύριος αὐτὸς κλῆρος αὐτοῦ, καθότι εἶπεν αὐτῷ.

ג וְזֶ֡ה יִהְיֶה֩ מִשְׁפַּ֨ט הַכֹּהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת הָעָ֗ם מֵאֵ֛ת זֹבְחֵ֥י הַזֶּ֖בַח אִם־שׁ֣וֹר אִם־שֶׂ֑ה וְנָתַן֙ לַכֹּהֵ֔ן הַזְּרֹ֥עַ וְהַלְּחָיַ֖יִם וְהַקֵּבָֽה׃

וְדֵין יְהֵי דְּחָזֵי לְכָהֲנַיָּא מִן עַמָּא מִן נָכְסֵי נִכְסָתָא אִם תּוֹר אִם אִמַּר וְיִתֵּין לְכָהֲנָא דְּרָעָא וְלוּעָא וְקֵיבְתָא.

והד֗א יכון מע רסם אלאימה עלי אלקום מן ד֗אבחי אי ד֗בח כאן מן אלבקר ואלגנם אן יעטיהם אלד֗ראע ואללחיין ואלקבה.

וַהַדַ׳א מַא יַכֻּוןֻ רַסם אַלּאַאִמַתִ עַלַי׳ אלּקַוְם מִן דַ׳אבִּחִ אִי דַ׳בּחֵ כַּאןַ מִןַ אלבַּקַרִ וַאלּגַ׳נַם אַן יַעטֻוהֻם אַלדִ׳רַאעַ וַאללַחיַיְנִ וַאלּאַקִבַּתַּ

καὶ αὕτη ἡ κρίσις τῶν ἱερέων, τὰ παρὰ τοῦ λαοῦ, παρὰ τῶν θυόντων τὰ θύματα, ἐάν τε μόσχον ἐάν τε πρόβατον· καὶ δώσει τῷ ἱερεῖ τὸν βραχίονα καὶ τὰ σιαγόνια καὶ τὸ ἔνυστρον.

ד רֵאשִׁ֨ית דְּגָֽנְךָ֜ תִּירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֗ךָ וְרֵאשִׁ֛ית גֵּ֥ז צֹאנְךָ֖ תִּתֶּן־לֽוֹ׃

רֵישׁ עֲבוּרָךְ חַמְרָךְ וּמִשְׁחָךְ וְרֵישׁ גִּזַּת עָנָךְ תִּתֵּין לֵיהּ.

מכאן עד סוף פסוק ה׳ נתלש מכ״י סנקט פטרבורג והושלם מכ״י אוקספורד.ואול ברך ועצירך ודהנך ואול ג֗ז גנמך תעטיה.

אַוַּלֻ בִּרִּךַּ וַעַצִירִךַּ וַדֻהנִךַּ וַאַוַּלֻ גַזִ גַ׳נַמִךַּ תַּעטִיהִ

καὶ τὰς ἀπαρχὰς τοῦ σίτου σου καὶ τοῦ οἴνου σου καὶ τοῦ ἐλαίου σου καὶ τὴν ἀπαρχὴν τῶν κουρῶν τῶν προβάτων σου δώσεις αὐτῷ·

ה כִּ֣י ב֗וֹ בָּחַ֛ר יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ מִכׇּל־שְׁבָטֶ֑יךָ לַעֲמֹ֨ד לְשָׁרֵ֧ת בְּשֵׁם־יְיָ֛ ה֥וּא וּבָנָ֖יו כׇּל־הַיָּמִֽים׃

אֲרֵי בֵיהּ אִתְרְעִי יְיָ אֱלָהָךְ מִכָּל שִׁבְטָךְ לִמְקָם לְשַׁמָּשָׁא בִּשְׁמָא דַּייָ הוּא וּבְנוֹהִי כָּל יוֹמַיָּא.

לאן אללה רבך אכ֗תארה מן ג֗מיע אסבאטך ליקום ויכ֗דם באסםבאסם] בסם ב אללה הו ובנוה טול אלזמאן.

לִאַןַ אללַהַ רַבַּךַּ קַד אכ׳תַּארַהֻ מִן גַמִיעִ אַסבַּאטִךַּ לִיַקֻוםַ וַיַכ׳דֻםַ בִּאסםִ אללָּהִ הֻוַ וַבַּנֻוהֻ טֻולַ אַלזַּמַאןִ

Ὅτι αὐτὸν ἐξελέξατο κύριος ὁ θεός σου ἐκ πασῶν τῶν φυλῶν σου παρεστάναι ἔναντι κυρίου τοῦ θεοῦ σου λειτουργεῖν καὶ εὐλογεῖν ἐπὶ τῷ ὀνόματι αὐτοῦ, αὐτὸς καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ ἐν τοῖς υἱοῖς Ισραηλ.

ו וְכִֽי־יָבֹ֨א הַלֵּוִ֜י מֵאַחַ֤ד שְׁעָרֶ֙יךָ֙ מִכׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־ה֖וּא גָּ֣ר שָׁ֑ם וּבָא֙ בְּכׇל־אַוַּ֣ת נַפְשׁ֔וֹ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר יְיָ

וַאֲרֵי יֵיתֵי לֵיוָאָה מֵחֲדָא מִקִּרְוָךְ מִכָּל יִשְׂרָאֵל דְּהוּא דָּאַר תַּמָּן וְיֵיתֵי בְּכָל רְעוּת נַפְשֵׁיהּ לְאַתְרָא דְּיִתְרְעֵי יְיָ.

מכאן שוב מכ״י סנקט פטרבורג.ואד֗א חג֗ אי לאוי מן בעץ֗ מחאלך אלתי לג֗מיע אל אסראייל אלתי הו מקים בהא פלידכ֗ל אי וקת שא אלי אלמוצ֗ע אלד֗י יכ֗תארה אללה.

וַאִדַ׳א חַגַ אִי לַאוִי מִן בַּעץִ׳ מַחַאלִךַּ אַלַּתִּי לִגַמִיעִ אל יִסרַאאִיל אַלַּדִ׳י הֻוַ מֻקִיםֹ בִּהַא פַליַדכֻ׳ל פִי אִי וַקתֵ שַׁאאַ אִלַי׳ אלּמַוְצִ׳עִ אלּדִ׳י יַכ׳תַּארֻהֻ אַללָּהֻ

ἐὰν δὲ παραγένηται ὁ Λευίτης ἐκ μιᾶς τῶν πόλεων ὑμῶν ἐκ πάντων τῶν υἱῶν Ισραηλ, οὗ αὐτὸς παροικεῖ, καθότι ἐπιθυμεῖ ἡ ψυχὴ αὐτοῦ, εἰς τὸν τόπον, ὃν ἂν ἐκλέξηται κύριος,

ז וְשֵׁרֵ֕ת בְּשֵׁ֖ם יְיָ֣ אֱלֹהָ֑יו כְּכׇל־אֶחָיו֙ הַלְוִיִּ֔ם הָעֹמְדִ֥ים שָׁ֖ם לִפְנֵ֥י יְיָ

וִישַׁמֵּישׁ בִּשְׁמָא דַּייָ אֱלָהֵיהּ כְּכָל אֲחוֹהִי לֵיוָאֵי דִּמְשַׁמְּשִׁין תַּמָּן קֳדָם יְיָ.

מכאן עד סוף פסוק ח׳ נתלש מכ״י סנקט פטרבורג והושלם מכ״י אוקספורד.ויכ֗דם באסם אללה רבה כג֗מיע אכ֗ותה אללואניין אלואקפין ת֗ם בין ידי אללה.

וַיַכ׳דֻם בִּאסםִ אללָּהִ רַבִּהִ כַּגַמִיעִ אִכ׳וַתִהִ אללִיֻוַאנִיִּין אַלּוַאקִפִיןַ תַּ׳םַ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ

καὶ λειτουργήσει τῷ ὀνόματι κυρίου τοῦ θεοῦ αὐτοῦ ὥσπερ πάντες οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ οἱ Λευῖται οἱ παρεστηκότες ἐκεῖ ἔναντι κυρίου·

ח חֵ֥לֶק כְּחֵ֖לֶק יֹאכֵ֑לוּ לְבַ֥ד מִמְכָּרָ֖יו עַל־הָאָבֽוֹת׃

חוּלָק כְּחוּלָק יֵיכְלוּן בָּר מִמַּטַּרְתָּא דְּיָתַהּ שַׁבְּתָא דְּכֵין אַתְקִינוּ אֲבָהָתָא.

וליקתסמו אנצבה מתסאויה מא כ֗לא מא את֗בתה אלאבא מן אלנואיב.

וַלִיַקתַּסִמֻוא אַנצִבַּתַּ מֻתַּסַאויַתַּ מַא כַ׳לַא מַא אַת׳בַּתַּהֻ אַלּאַבַּאאֻ מִןַ אלנֻּובִּ

μερίδα μεμερισμένην φάγεται πλὴν τῆς πράσεως τῆς κατὰ πατριάν.

ט כִּ֤י אַתָּה֙ בָּ֣א אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹֽא־תִלְמַ֣ד לַעֲשׂ֔וֹת כְּתוֹעֲבֹ֖ת הַגּוֹיִ֥ם הָהֵֽם׃

אֲרֵי אַתְּ עָלֵיל לְאַרְעָא דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ לָא תֵילַף לְמֶעֱבַד כְּתוֹעֲבָת עַמְמַיָּא הָאִנּוּן.

מכאן שוב מכ״י סנקט פטרבורג.ואעלם אנך דאכ֗ל אלבלד אלד֗י אללה רבך מעטיך פלא תתעלם לתעמללתעמל] לתעלם א כמכארה אלאיך אלאמם.

וַאעלַם אַנַּךַּ דַאכִ׳לֹ אִלַי׳ אלּבַּלַדִ אלּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מֻעטִיךַּ פַלַא תַּתַּעַלַם אַן תַּעמַלַ כַּמַכַּארִהִ אַוְלַאִךַּ אַלאֻמַםִ

Ἐὰν δὲ εἰσέλθῃς εἰς τὴν γῆν, ἣν κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι, οὐ μαθήσῃ ποιεῖν κατὰ τὰ βδελύγματα τῶν ἐθνῶν ἐκείνων.

י לֹֽא־יִמָּצֵ֣א בְךָ֔ מַעֲבִ֥יר בְּנֽוֹ־וּבִתּ֖וֹ בָּאֵ֑שׁ קֹסֵ֣ם קְסָמִ֔ים מְעוֹנֵ֥ן וּמְנַחֵ֖שׁ וּמְכַשֵּֽׁף׃

לָא יִשְׁתְּכַח בָּךְ מַעְבַּר בְּרֵיהּ וּבְרַתֵּיהּ בְּנוּרָא קָסֵים קִסְמִין מְעָנֵין וּמְנַחֵישׁ וְחָרַשׁ.

לא יוג֗ד פיכם מן ישעל אבנה או בנתה באלנאר וקאסם קסאמאת ומתפאל ומתטאיר וסאחר.

וַלַא יֻוגַד פִיכֻּם מַן יֻשׁעִלֻ אִבּנַהֻ אַוְ אִבּנַתַּהַ בִּאלנַּארִ וַקַאסִם קַאסֻומַאתֵ וַמֻתַּפַאולֹ וַמֻתַּטַיִּרֹ וַסַאחִרֹ

οὐχ εὑρεθήσεται ἐν σοὶ περικαθαίρων τὸν υἱὸν αὐτοῦ ἢ τὴν θυγατέρα αὐτοῦ ἐν πυρί, μαντευόμενος μαντείαν, κληδονιζόμενος καὶ οἰωνιζόμενος, φαρμακός,

יא וְחֹבֵ֖ר חָ֑בֶר וְשֹׁאֵ֥ל אוֹב֙ וְיִדְּעֹנִ֔י וְדֹרֵ֖שׁ אֶל־הַמֵּתִֽים׃

וְרָטֵין רְטַן וְשָׁאֵיל בְּבִדִּין וּבִזְכוּרוּ וְתָבַע מִן מִיתַיָּא.

וראקי רקאא וסאיל משעוד֗ או עראף ומלתמס מן אלמותי.

וַרַאקִי רִקַאאֵ וַסַאאִלֻ מֻשַׁעודֵ׳ אַוְ עַרַאףֹ וַמֻלתַּמִסֹ מִןַ אלאַמוַאתִ

ἐπαείδων ἐπαοιδήν, ἐγγαστρίμυθος καὶ τερατοσκόπος, ἐπερωτῶν τοὺς νεκρούς.

יב כִּֽי־תוֹעֲבַ֥ת יְיָ֖ כׇּל־עֹ֣שֵׂה אֵ֑לֶּה וּבִגְלַל֙ הַתּוֹעֵבֹ֣ת הָאֵ֔לֶּה יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ מוֹרִ֥ישׁ אוֹתָ֖ם מִפָּנֶֽיךָ׃

אֲרֵי מְרַחַק קֳדָם יְיָ כָּל עָבֵיד אִלֵּין וּבְדִיל תּוֹעֵיבָתָא הָאִלֵּין יְיָ אֱלָהָךְ מְתָרֵיךְ יָתְהוֹן מִן קֳדָמָךְ.

לאן אללה רבך יכרה כל מן יצנע הד֗ה אלצנאיע ובג֗רירתהאובג֗רירתהא] ובג֗ריתתהא א הו קארצ֗הם מן בין ידיך.

לִאַןַ אללַהַ יַכּרַהֻ כֻּלַּ מַן יַצנַעֻ הַדִ׳הִ אלּמַכַּארַהִ וַבִּגַרִירַתִהַא הֻוַ קַארִצֻ׳הֻם מִן בַּיְןִ יַדַיְךַּ

ἔστιν γὰρ βδέλυγμα κυρίῳ τῷ θεῷ σου πᾶς ποιῶν ταῦτα· ἕνεκεν γὰρ τῶν βδελυγμάτων τούτων κύριος ἐξολεθρεύσει αὐτοὺς ἀπὸ σοῦ.

יג תָּמִ֣ים תִּֽהְיֶ֔ה עִ֖ם יְיָ֥ אֱלֹהֶֽיךָ׃

שְׁלִים תְּהֵי בְּדַחְלְתָא דַּייָ אֱלָהָךְ.

בל כן סאדג֗א ללה רבך.

בַּל כֻּן סַאדִ׳גַא לִלָּהִ רַבִּךַּ

τέλειος ἔσῃ ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου·

יד כִּ֣י ׀ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ יוֹרֵ֣שׁ אוֹתָ֔ם אֶל־מְעֹנְנִ֥ים וְאֶל־קֹסְמִ֖ים יִשְׁמָ֑עוּ וְאַתָּ֕ה לֹ֣א כֵ֔ן נָ֥תַן לְךָ֖ יְיָ֥ אֱלֹהֶֽיךָ׃

אֲרֵי עַמְמַיָּא הָאִלֵּין דְּאַתְּ יָרֵית יָתְהוֹן מִן מְעָנְנַיָּא וּמִן קַסָמַיָּא שָׁמְעִין וְאַתְּ לָא כֵן יְהַב לָךְ יְיָ אֱלָהָךְ.

ואן האולא אלאמם אלד֗ין אנת וארת֗הם מן אלמתפאלין ואלקאסומין הם יקבלון ואנת לם יטלק לך אללה רבך מת֗ל ד֗לך.

לִאַןַ הַאֻלַאאִ אלאֻמַם אַלַּדִ׳י אַנתַּ וַארִתֻ׳הֻם מִןַ אלמֻתַּפַאולִינַ וַאלּקַאסִמִיןַ יַסמַעֻוןַ וַאַנתַּ פַלַם יֻטלִק לַךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מִת׳לַ דַ׳לִךַּ

τὰ γὰρ ἔθνη ταῦτα, οὓς σὺ κατακληρονομεῖς αὐτούς, οὗτοι κληδόνων καὶ μαντειῶν ἀκούσονται, σοὶ δὲ οὐχ οὕτως ἔδωκεν κύριος ὁ θεός σου.

טו נָבִ֨יא מִקִּרְבְּךָ֤ מֵאַחֶ֙יךָ֙ כָּמֹ֔נִי יָקִ֥ים לְךָ֖ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֑יךָ אֵלָ֖יו תִּשְׁמָעֽוּן׃

נְבִיָּא מִבֵּינָךְ מֵאֲחָךְ דִּכְוָתִי יְקִים לָךְ יְיָ אֱלָהָךְ מִנֵּיהּ תְּקַבְּלוּן.

לכן אי נבי מן בינכם מן בעץ֗ אכ֗ותך מת֗לי ינצבה לך אללה רבך מנה פאקבלו.

לַכִּן אִי נַבִּי מִן בַּיְנִכֻּם מִן בַּעץִ׳ אִכ׳וַתִךַּ מִת׳לִי, יַנצֻבֻּהֻ לַךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ, מִנהֻ פַאקבַּלֻוא

προφήτην ἐκ τῶν ἀδελφῶν σου ὡς ἐμὲ ἀναστήσει σοι κύριος ὁ θεός σου, αὐτοῦ ἀκούσεσθε

טז כְּכֹ֨ל אֲשֶׁר־שָׁאַ֜לְתָּ מֵעִ֨ם יְיָ֤ אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בְּחֹרֵ֔ב בְּי֥וֹם הַקָּהָ֖ל לֵאמֹ֑ר לֹ֣א אֹסֵ֗ף לִשְׁמֹ֙עַ֙ אֶת־קוֹל֙ יְיָ֣ אֱלֹהָ֔י וְאֶת־הָאֵ֨שׁ הַגְּדֹלָ֥ה הַזֹּ֛את לֹֽא־אֶרְאֶ֥ה ע֖וֹד וְלֹ֥א אָמֽוּת׃

כְּכֹל דִּשְׁאֵילְתָּא מִן קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בְּחוֹרֵב בְּיוֹמָא דִּקְהָלָא לְמֵימַר לָא אוֹסֵיף לְמִשְׁמַע יָת קָל מֵימְרָא דַּייָ אֱלָהִי וְיָת אִישָׁתָא רַבְּתָא הָדָא לָא אֶחְזֵי עוֹד וְלָא אֲמוּת.

כג֗מיע מא סאלת אללה רבך פי ג֗בל חוריב פי יום אלג֗וק וקלת מכאן עד סוף פרק י״ח נתלש מכ״י סנקט פטרבורג והושלם מכ״י אוקספורד.לא אעוד אן אסמע צות אללה רבי ולא ארי הד֗ה אלנאר אלעט֗ימהאלעט֗ימה] אלעצ֗ימה ב לילא אמת.

כַּגַמִיעִ מַא סַאַלתַּ אַללַהַ רַבַּךַּ פִי גַבַּלִ חֻרַיְבַּ פִי יַוְםִ אלּגֻוְקִ וַקֻלתַּ לַא אַעֻודֻ אַן אַסמַעַ צַוְתַּ אַללָּהִ רַבִּי וַלַא אַרַי׳ הַדִ׳הִ אלנַּארַ אַלּעַטִ׳ימַתַּ לִאַלַּא אַמֻותַּ

κατὰ πάντα, ὅσα ᾐτήσω παρὰ κυρίου τοῦ θεοῦ σου ἐν Χωρηβ τῇ ἡμέρᾳ τῆς ἐκκλησίας λέγοντες Οὐ προσθήσομεν ἀκοῦσαι τὴν φωνὴν κυρίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν καὶ τὸ πῦρ τὸ μέγα τοῦτο οὐκ ὀψόμεθα ἔτι οὐδὲ μὴ ἀποθάνωμεν,

יז וַיֹּ֥אמֶר יְיָ֖ אֵלָ֑י הֵיטִ֖יבוּ אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ׃

וַאֲמַר יְיָ לִי אַתְקִינוּ דְּמַלִּילוּ.

פקאל אללה לי קד אחסנו פי מא קאלו.

פַקַאלַ אַללָּהֻ לִי קַד אַחסַנֻוא פִי גַמִיעִ מַא קַאלֻוא

καὶ εἶπεν κύριος πρός με Ὀρθῶς πάντα, ὅσα ἐλάλησαν·

יח נָבִ֨יא אָקִ֥ים לָהֶ֛ם מִקֶּ֥רֶב אֲחֵיהֶ֖ם כָּמ֑וֹךָ וְנָתַתִּ֤י דְבָרַי֙ בְּפִ֔יו וְדִבֶּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם אֵ֖ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר אֲצַוֶּֽנּוּ׃

נְבִיָּא אֲקִים לְהוֹן מִגּוֹ אֲחֵיהוֹן כְּוָתָךְ וְאֶתֵּין פִּתְגְמֵי נְבוּאֲתִי בְּפוּמֵּיהּ וִימַלֵּיל עִמְּהוֹן יָת כָּל דַּאֲפַקְּדִנֵּיהּ.

ואי נבי אנצבה להם מן בעץ֗ אכ֗ותהם מת֗לך אלקנה כלאמי פיכ֗אטבהם בג֗מיע מא אמרה בה.

וַאִי נַבִּי אַנצֻבֻּהֻ לַהֻם מִן בַּעץִ׳ אִכ׳וַתִהִם מִת׳לַךַּ אֻלַקִּנֻהֻ כַּלַאמִי פַיֻכַ׳אטִבֻּהֻם בִּגַמִיעִ מַא אמֻרֻהֻ בִּהִ

προφήτην ἀναστήσω αὐτοῖς ἐκ τῶν ἀδελφῶν αὐτῶν ὥσπερ σὲ καὶ δώσω τὸ ῥῆμά μου ἐν τῷ στόματι αὐτοῦ, καὶ λαλήσει αὐτοῖς καθότι ἂν ἐντείλωμαι αὐτῷ·

יט וְהָיָ֗ה הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִשְׁמַע֙ אֶל־דְּבָרַ֔י אֲשֶׁ֥ר יְדַבֵּ֖ר בִּשְׁמִ֑י אָנֹכִ֖י אֶדְרֹ֥שׁ מֵעִמּֽוֹ׃

וִיהֵי גּוּבְרָא דְּלָא יְקַבֵּיל לְפִתְגָמַי דִּימַלֵּיל בִּשְׁמִי מֵימְרִי יִתְבַּע מִנֵּיהּ.

אי אנסאן לא יקבל כלאמי אלד֗י יוריה עני פאני אטאלבה.

וַאִי אִנסַאןֵ לַם יַקבַּל כַּלַאמִי אַלַּדִ׳י יֻאַדִי עַנִּי פַאנִּי אֻטַאלִבֻּהֻ

καὶ ὁ ἄνθρωπος, ὃς ἐὰν μὴ ἀκούσῃ ὅσα ἐὰν λαλήσῃ ὁ προφήτης ἐπὶ τῷ ὀνόματί μου, ἐγὼ ἐκδικήσω ἐξ αὐτοῦ.

כ אַ֣ךְ הַנָּבִ֡יא אֲשֶׁ֣ר יָזִיד֩ לְדַבֵּ֨ר דָּבָ֜ר בִּשְׁמִ֗י אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־צִוִּיתִיו֙ לְדַבֵּ֔ר וַאֲשֶׁ֣ר יְדַבֵּ֔ר בְּשֵׁ֖ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וּמֵ֖ת הַנָּבִ֥יא הַהֽוּא׃

בְּרַם נְבִיָּא דְּיַרְשַׁע לְמַלָּלָא פִתְגָמָא בִּשְׁמִי יָת דְּלָא פַקֵּידְתֵּיהּ לְמַלָּלָא וְדִימַלֵּיל בְּשׁוֹם טָעֲוָת עַמְמַיָּא וְיִתְקְטִיל נְבִיָּא הַהוּא.

ואי מתנבי תוקח פתקול קולא עני מא לם אמרה אן יקולה ומן יתנבי למעבודאת אכ֗ר פליקתל ד֗לך אלמתנבי.

וַאִי מֻתַּנַבִּי׳אֵ תַּוַקַּחַ פַתַּקַוַּלַ קַוְלַא עַנִּי מַא לַם אמֻרֻהֻ אַן יַקֻולַהֻ וַמַן יַתַּנַבַּא לִמַעבּוּדַאתֵ אֻכַ׳רַ פַליֻקתַּל דַ׳לִךַּ אַלמֻתַּנַבִּי׳אֻ

πλὴν ὁ προφήτης, ὃς ἂν ἀσεβήσῃ λαλῆσαι ἐπὶ τῷ ὀνόματί μου ῥῆμα, ὃ οὐ προσέταξα λαλῆσαι, καὶ ὃς ἂν λαλήσῃ ἐπ’ ὀνόματι θεῶν ἑτέρων, ἀποθανεῖται ὁ προφήτης ἐκεῖνος.

כא וְכִ֥י תֹאמַ֖ר בִּלְבָבֶ֑ךָ אֵיכָה֙ נֵדַ֣ע אֶת־הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־דִבְּר֖וֹ יְיָ

וַאֲרֵי תֵימַר בְּלִבָּךְ אֵיכְדֵין נִדַּע יָת פִּתְגָמָא דְּלָא מַלְּלֵיהּ יְיָ.

פאן קלת פי נפסך כיף נערף אלקול אלד֗י לם יקלה אללה.

וַאִן קֻלתַּ פִי נַפסִךַּ כַּיְףַ נַעלַם אַלּקַוְלַ אַלַּדִ׳י לַם יַקֻלהֻ אַללָּהֻ

ἐὰν δὲ εἴπῃς ἐν τῇ καρδίᾳ σου Πῶς γνωσόμεθα τὸ ῥῆμα, ὃ οὐκ ἐλάλησεν κύριος;

כב אֲשֶׁר֩ יְדַבֵּ֨ר הַנָּבִ֜יא בְּשֵׁ֣ם יְיָ֗ וְלֹֽא־יִהְיֶ֤ה הַדָּבָר֙ וְלֹ֣א יָבֹ֔א ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־דִבְּר֖וֹ יְיָ֑ בְּזָדוֹן֙ דִּבְּר֣וֹ הַנָּבִ֔יא לֹ֥א תָג֖וּר מִמֶּֽנּוּ׃

דִּימַלֵּיל נְבִיָּא בִּשְׁמָא דַּייָ וְלָא יְהֵי פִתְגָמָא וְלָא יִתְקַיַּים הוּא פִתְגָמָא דְּלָא מַלְּלֵיהּ יְיָ בִּרְשַׁע מַלְּלֵיהּ נְבִיָּא לָא תִדְחֲלוּן מִנֵּיהּ.

פאנה מא יקלה אלמתנבי ען אללה ולא יג֗וז ד֗לך אלקול ולא יג֗ב פהו אלקול אלד֗י לם יקלה אללה ואנמא קאלה אלמתנבי בקחתה פלא תחד֗רה:

פַאִןַּ מַא יַקֻולֻהֻ אַלמֻתַּנַבִּי׳אֻ עַןִ אללָּהִ וַלַא יַגּוּזֻ דַ׳לִךַּ אַלּקַוְלֻ וַלַא יַגִבֻּ פַהֻוַ אַלּקַוְלֻ אַלַּדִ׳י לַם יַקֻלהֻ אַללָּהֻ וַאִנַּמַא קַאלַהֻ אַלמֻתַּנַבִּי׳אֻ בִּקֻחַתֵ פַלַא תַּחדַ׳רהֻ

ὅσα ἐὰν λαλήσῃ ὁ προφήτης ἐπὶ τῷ ὀνόματι κυρίου, καὶ μὴ γένηται τὸ ῥῆμα καὶ μὴ συμβῇ, τοῦτο τὸ ῥῆμα, ὃ οὐκ ἐλάλησεν κύριος· ἐν ἀσεβείᾳ ἐλάλησεν ὁ προφήτης ἐκεῖνος, οὐκ ἀφέξεσθε αὐτοῦ.

פרק יטתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א כִּֽי־יַכְרִ֞ית יְיָ֤ אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֶת־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ אֶת־אַרְצָ֑ם וִֽירִשְׁתָּ֕ם וְיָשַׁבְתָּ֥ בְעָרֵיהֶ֖ם וּבְבָתֵּיהֶֽם׃

אֲרֵי יְשֵׁיצֵי יְיָ אֱלָהָךְ יָת עַמְמַיָּא דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ יָת אֲרַעְהוֹן וְתֵירְתִנּוּן וְתִתֵּיב בְּקִרְוֵיהוֹן וּבְבָתֵּיהוֹן.

מכאן שוב מכ״י סנקט פטרבורג.ואד֗א קטע אללה רבך אלאמם אלד֗ין הו מעטיך בלדהם פורת֗תהם וסכנת קראהם ומנאזלהם.

וַאִדַ׳א קַטַעַ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ אַלאֻמַם אַלַּתִי הֻוַ מֻעטִיךַּ בַּלַדַהֻם פַוַרִת׳תַּהֻם וַסַכַּנתַּ פִי קֻרַאהִם וַמַנַאזִלִהִם

Ἐὰν δὲ ἀφανίσῃ κύριος ὁ θεός σου τὰ ἔθνη, ἃ ὁ θεός σου δίδωσίν σοι τὴν γῆν αὐτῶν, καὶ κατακληρονομήσητε αὐτοὺς καὶ κατοικήσητε ἐν ταῖς πόλεσιν αὐτῶν καὶ ἐν τοῖς οἴκοις αὐτῶν,

ב שָׁל֥וֹשׁ עָרִ֖ים תַּבְדִּ֣יל לָ֑ךְ בְּת֣וֹךְ אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לְרִשְׁתָּֽהּ׃

תְּלָת קִרְוִין תַּפְרֵישׁ לָךְ בְּגוֹ אַרְעָךְ דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ לְמֵירְתַהּ.

אפרז לך ת֗לת֗ קרי פי וסט בלדך אלד֗י אללה רבך מעטיך לתחוזה.

אפרִז לַךַּ תַּ׳לַאתַּ׳ קֻרַי׳ פִי וַסַטִ בַּלַדִ ךַּ אַלַּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מֻעטִיךַּ לִחַוְזִהִ

τρεῖς πόλεις διαστελεῖς σεαυτῷ ἐν μέσῳ τῆς γῆς σου, ἧς κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι.

ג תָּכִ֣ין לְךָ֮ הַדֶּ֒רֶךְ֒ וְשִׁלַּשְׁתָּ֙ אֶת־גְּב֣וּל אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר יַנְחִֽילְךָ֖ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֑יךָ וְהָיָ֕ה לָנ֥וּס שָׁ֖מָּה כׇּל־רֹצֵֽחַ׃

תַּתְקֵין לָךְ אוֹרְחָא וּתְתַלֵּית יָת תְּחוּם אַרְעָךְ דְּיַחְסְנִנָּךְ יְיָ אֱלָהָךְ וִיהֵי לְמִעְרַק לְתַמָּן כָּל קָטוֹל.

ואצלח טרקהא עלי תת֗לית֗ תכ֗ם ארצ֗ך אלתי ינחלך אללה רבך פתכון מעדה ליהרב אליה כל קאתל.

אַצלִח טֻרֻקַהַא עַלַי׳ תַּת׳לִיתִ׳ תֻכֻ׳םִ אַרצִ׳ךַּ אַלַּתִי יֻנחִלֻךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ תַּכֻּוןֻ מֻעַדַּתַּ לִיַהרֻבַּ אִלַיְהַא כֻּלֻּ קַאתִלֵ

στόχασαί σοι τὴν ὁδὸν καὶ τριμεριεῖς τὰ ὅρια τῆς γῆς σου, ἣν καταμερίζει σοι κύριος ὁ θεός σου, καὶ ἔσται καταφυγὴ ἐκεῖ παντὶ φονευτῇ.

ד וְזֶה֙ דְּבַ֣ר הָרֹצֵ֔חַ אֲשֶׁר־יָנ֥וּס שָׁ֖מָּה וָחָ֑י אֲשֶׁ֨ר יַכֶּ֤ה אֶת־רֵעֵ֙הוּ֙ בִּבְלִי־דַ֔עַת וְה֛וּא לֹא־שֹׂנֵ֥א ל֖וֹ מִתְּמֹ֥ל שִׁלְשֹֽׁם׃

וְדֵין פִּתְגָם קָטוֹלָא דְּיִעְרוֹק לְתַמָּן וְיִתְקַיַּים דְּיִקְטוֹל יָת חַבְרֵיהּ בְּלָא מַדְּעֵיהּ וְהוּא לָא שָׂנֵי לֵיהּ מֵאֶתְמָלִי וּמִדְּקַמּוֹהִי.

והד֗א סבב אלקאתל אלד֗י יהרב אליה פיחיי מן יקתל צאחבה בלא מערפה והו גיר שאני לה מן אמס ומא קבלה.

וַהֻוַדַ׳א כַ׳בַּרֻ אַלּקַאתִלִ אַלַּדִ׳י יַהרֻבֻּ אִלַיְהַא פַיַחיַּא מַן קַתַּלַ צַאחִבַּהֻ בִּלַא מַערִפַתֵ וַהֻוַ גַ׳יְרֻ שַׁאנִאֵ לַהֻ מִן אַמסֵ וַמַא קַבּלִהִ

τοῦτο δὲ ἔσται τὸ πρόσταγμα τοῦ φονευτοῦ, ὃς ἂν φύγῃ ἐκεῖ καὶ ζήσεται· ὃς ἂν πατάξῃ τὸν πλησίον αὐτοῦ ἀκουσίως καὶ οὗτος οὐ μισῶν αὐτὸν πρὸ τῆς ἐχθὲς καὶ πρὸ τῆς τρίτης,

ה וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּ֘עַר֮ לַחְטֹ֣ב עֵצִים֒ וְנִדְּחָ֨ה יָד֤וֹ בַגַּרְזֶן֙ לִכְרֹ֣ת הָעֵ֔ץ וְנָשַׁ֤ל הַבַּרְזֶל֙ מִן־הָעֵ֔ץ וּמָצָ֥א אֶת־רֵעֵ֖הוּ וָמֵ֑ת ה֗וּא יָנ֛וּס אֶל־אַחַ֥ת הֶעָרִים־הָאֵ֖לֶּה וָחָֽי׃

וּדְיֵיעוֹל עִם חַבְרֵיהּ בְּחוּרְשָׁא לְמִקַּץ אָעִין וְתִתְמְרֵיג יְדֵיהּ בְּבַרְזְלָא לְמִקְּצֵיהּ אָעָא וְיִשְׁתְּלֵיף בַּרְזְלָא מִן אָעָא וְיַשְׁכַּח יָת חַבְרֵיהּ וִימוּת הוּא יִעְרוֹק לַחֲדָא מִן קִרְוַיָּא הָאִלֵּין וְיִתְקַיַּים.

וד֗לך כמן ידכ֗ל מע צאחבה אלי אלשערא ליקטע חטבא פתמיל ידה באלחדיד ליקטע אלעוד או ינסל אלחדיד מן אלעוד פיציב צאחבה פימות והו יהרב אלי ואחדה מן הד֗ה אלקרי פיחיי.

וַדַ׳לִךַּ כַּמַן יַדכֻ׳לֻ מַעַ צַאחִבִּהִ אִלַי׳ אַלשַּׁערַאאִ לִיַקטַעַ חַטַבַּא פַתַּמִילֻ יַדֻהֻ בִּאלחַדִידִ לִיַקטַעַ אַלּעֻודַ אַוְ יַנסַלַ אַלּחַדִידֻ מִןַ אלעֻודִ פַיֻצִיבֻּ צַאחִבַּהֻ וַיַמֻותֻ הֻוַ יַהרֻבֻּ אִלַי׳ וַאחִדַתֵ מִן הַדִ׳הִ אלּקֻרַי׳ פַיַחיַא

καὶ ὃς ἂν εἰσέλθῃ μετὰ τοῦ πλησίον εἰς τὸν δρυμὸν συναγαγεῖν ξύλα, καὶ ἐκκρουσθῇ ἡ χεὶρ αὐτοῦ τῇ ἀξίνῃ κόπτοντος τὸ ξύλον, καὶ ἐκπεσὸν τὸ σιδήριον ἀπὸ τοῦ ξύλου τύχῃ τοῦ πλησίον, καὶ ἀποθάνῃ, οὗτος καταφεύξεται εἰς μίαν τῶν πόλεων τούτων καὶ ζήσεται,

ו פֶּן־יִרְדֹּף֩ גֹּאֵ֨ל הַדָּ֜ם אַחֲרֵ֣י הָרֹצֵ֗חַ כִּי־יֵחַם֮ לְבָבוֹ֒ וְהִשִּׂיג֛וֹ כִּֽי־יִרְבֶּ֥ה הַדֶּ֖רֶךְ וְהִכָּ֣הוּ נָ֑פֶשׁ וְלוֹ֙ אֵ֣ין מִשְׁפַּט־מָ֔וֶת כִּ֠י לֹ֣א שֹׂנֵ֥א ה֛וּא ל֖וֹ מִתְּמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם׃

דִּלְמָא יִרְדּוֹף גָּאֵיל דְּמָא בָּתַר קָטוֹלָא אֲרֵי יִיחַם לִבֵּיהּ וְיִדְבְּקִנֵּיהּ אֲרֵי יִסְגֵּי אוֹרְחָא וְיִקְטְלִנֵּיהּ נְפַשׁ וְלֵיהּ לֵית חוֹבַת דִּין דִּקְטוֹל אֲרֵי לָא שָׂנֵי הוּא לֵיהּ מֵאֶתְמָלִי וּמִדְּקַמּוֹהִי.

כילאכילא] כלא א יכלב ולי אלדם אלקאתל ממא יחמא קלבה פילחקה לכת֗רה אלטריק פיקתלה וליס עליה חכם קתל אד֗ ליס הו שאניא לה מן אמס ומא קבלה.

כַּיְ לַא יַכּלִבֻּ וַלִיֻ אַלדַּםִ אלּקַאתִלַ מִמַּא יַחמַי׳ קַלבֻּהֻ פַיַלחַקֻהֻ לִכִּת׳רַתִ אלטַרִיקִ פַיַקתֻלֻהֻ וַלַיְסַ עַלַיְהִ חֻכּם אַלּקַתּלִ אִד׳ לַיְסַ הֻוַ שַׁאנִאֹ לַהֻ מִן אַמסֵ וַמַא קַבּלִהִ

ἵνα μὴ διώξας ὁ ἀγχιστεύων τοῦ αἵματος ὀπίσω τοῦ φονεύσαντος, ὅτι παρατεθέρμανται τῇ καρδίᾳ, καὶ καταλάβῃ αὐτόν, ἐὰν μακροτέρα ᾖ ἡ ὁδός, καὶ πατάξῃ αὐτοῦ τὴν ψυχήν, καὶ ἀποθάνῃ, καὶ τούτῳ οὐκ ἔστιν κρίσις θανάτου, ὅτι οὐ μισῶν ἦν αὐτὸν πρὸ τῆς ἐχθὲς καὶ πρὸ τῆς τρίτης.

ז עַל־כֵּ֛ן אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ לֵאמֹ֑ר שָׁלֹ֥שׁ עָרִ֖ים תַּבְדִּ֥יל לָֽךְ׃

עַל כֵּן אֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ לְמֵימַר תְּלָת קִרְוִין תַּפְרֵישׁ לָךְ.

פלד֗לך אנא אמרך באן תפרז לך ת֗לת֗ קרי.

פַלִדַ׳לִךַּ אַנַא אמֻרֻךַּ אַלּיַוְם אַן תַּפרֻזַ לַךַּ תַּ׳לַאתַּ׳ קֻרַי׳

διὰ τοῦτο ἐγώ σοι ἐντέλλομαι τὸ ῥῆμα τοῦτο λέγων Τρεῖς πόλεις διαστελεῖς σεαυτῷ·

ח וְאִם־יַרְחִ֞יב יְיָ֤ אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֶת־גְּבֻ֣לְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶ֑יךָ וְנָ֤תַן לְךָ֙ אֶת־כׇּל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר לָתֵ֥ת לַאֲבֹתֶֽיךָ׃

וְאִם יַפְתֵּי יְיָ אֱלָהָךְ יָת תְּחוּמָךְ כְּמָא דְּקַיֵּים לַאֲבָהָתָךְ וְיִתֵּין לָךְ יָת כָּל אַרְעָא דְּמַלֵּיל לְמִתַּן לַאֲבָהָתָךְ.

ואן אוסע אללה רבך תכ֗מך כמא קסם לאבאיך פאעטאך ג֗מיע אלבלאד אלד֗י קסם באן יעטיה לאבאיך.

וַאִן אַוְסַעַ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ תֻכֻ׳מַךַּ כַּמַא קַסַםַ לִאבַּאאִךַּ פַאעטַאךַּ גַמִיעַ אַלּבַּלַדִ אַלַּדִ׳י וַעַדַ אַן יֻעטִיַהֻ לִאבַּאאִךַּ

ἐὰν δὲ ἐμπλατύνῃ κύριος ὁ θεός σου τὰ ὅριά σου, ὃν τρόπον ὤμοσεν τοῖς πατράσιν σου, καὶ δῷ σοι κύριος πᾶσαν τὴν γῆν, ἣν εἶπεν δοῦναι τοῖς πατράσιν σου,

ט כִּֽי־תִשְׁמֹר֩ אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֨ה הַזֹּ֜את לַעֲשֹׂתָ֗הּ אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֣י מְצַוְּךָ֮ הַיּוֹם֒ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְיָ֧ אֱלֹהֶ֛יךָ וְלָלֶ֥כֶת בִּדְרָכָ֖יו כׇּל־הַיָּמִ֑ים וְיָסַפְתָּ֨ לְךָ֥ עוֹד֙ שָׁלֹ֣שׁ עָרִ֔ים עַ֖ל הַשָּׁלֹ֥שׁ הָאֵֽלֶּה׃

אֲרֵי תִטַּר יָת כָּל תַּפְקֵידְתָּא הָדָא לְמֶעְבְּדַהּ דַּאֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ יוֹמָא דֵין לְמִרְחַם יָת יְיָ אֱלָהָךְ וְלִמְהָךְ בְּאוֹרְחָן דְּתָקְנָן קֳדָמוֹהִי כָּל יוֹמַיָּא וְתוֹסֵיף לָךְ עוֹד תְּלָת קִרְוִין עַל תְּלָת אִלֵּין.

וד֗לך באן תחפט֗ ג֗מיע הד֗ה אלשריעה אלתי אמרך בהא אליום באן תחב אללה רבך ותסיר פי טרקה טול אלזמאן פזד ת֗לת֗ קרי אכ֗ר עלי הד֗ה אלת֗לת֗.

וַדַ׳לִךַּ אִדַ׳א חַפַט׳תַּ גַמִיעַ הַדִ׳הִ אלשַּׁרִיעַתִ אַלַּתִי אַנַא אמֻרֻךַּ בִּהַא אַלּיַוְם וַתַּעמַלַ בִּהַא וַאַן תֻחִבַּ אַללַהַ רַבַּךַּ וַתַּסִירַ פִי טֻרֻקִהִ טֻולַ אַלזַּמַאןִ פַזִד לַךַּ תַּ׳לַאתַּ׳ קֻרַי׳ עַלַי׳ הַדִ׳הִ אלתַּ׳לַאתִ׳

ἐὰν ἀκούσῃς ποιεῖν πάσας τὰς ἐντολὰς ταύτας, ἃς ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον, ἀγαπᾶν κύριον τὸν θεόν σου, πορεύεσθαι ἐν πάσαις ταῖς ὁδοῖς αὐτοῦ πάσας τὰς ἡμέρας, καὶ προσθήσεις σεαυτῷ ἔτι τρεῖς πόλεις πρὸς τὰς τρεῖς ταύτας,

י וְלֹ֤א יִשָּׁפֵךְ֙ דָּ֣ם נָקִ֔י בְּקֶ֣רֶב אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה וְהָיָ֥ה עָלֶ֖יךָ דָּמִֽים׃

וְלָא יִשְׁתְּפֵיךְ דַּם זַכַּאי בְּגוֹ אַרְעָךְ דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ אַחְסָנָא וִיהֵי עֲלָךְ חוֹבַת דִּין דִּקְטוֹל.

לילא יספך דם ברי פי בלדך אלד֗י אללה רבך מעטיכה נחלה פיכון עליך דמה.

לִאַלַּא יֻספַךַּ דַם בַּרִיאֵ פִי בַּלַדִ ךַּ אַלַּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מֻעטִיךַּ נַחלַתַּ פַיַכֻּוןֻ עַלַיְךַּ דַמֻהֻ

Καὶ οὐκ ἐκχυθήσεται αἷμα ἀναίτιον ἐν τῇ γῇ σου, ᾗ κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι ἐν κλήρῳ, καὶ οὐκ ἔσται ἐν σοὶ αἵματι ἔνοχος.

יא וְכִֽי־יִהְיֶ֥ה אִישׁ֙ שֹׂנֵ֣א לְרֵעֵ֔הוּ וְאָ֤רַב לוֹ֙ וְקָ֣ם עָלָ֔יו וְהִכָּ֥הוּ נֶ֖פֶשׁ וָמֵ֑ת וְנָ֕ס אֶל־אַחַ֖ת הֶעָרִ֥ים הָאֵֽל׃

וַאֲרֵי יְהֵי גְּבַר שָׂנֵי לְחַבְרֵיהּ וְיִכְמוֹן לֵיהּ וִיקוּם עֲלוֹהִי וְיִקְטְלִנֵּיהּ נְפַשׁ וִימוּת וְיִעְרוֹק לַחֲדָא מִן קִרְוַיָּא הָאִלֵּין.

ואן כאן רג֗ל שאניא לצאחבה פכמן לה וקאם עליה חתי צ֗רבה מקתלא פמאת ת֗ם הרב אלי ואחדה מן הד֗ה אלקרי.

וַאִן כַּאןַ רַגֻלַא שַׁאנִאַא לִצַאחִבִּהִ פַכַּמַןַ לַהֻ וַקַאםַ עַלַיְהִ חַתַּי׳ צַ׳רַבַּהֻ פַמַאתַּ וַהַרַבַּ אִלַי׳ וַאחִדַתֵ מִן הַדִ׳הִ אלּקֻרַי׳

ἐὰν δὲ γένηται ἄνθρωπος μισῶν τὸν πλησίον καὶ ἐνεδρεύσῃ αὐτὸν καὶ ἐπαναστῇ ἐπ’ αὐτὸν καὶ πατάξῃ αὐτοῦ ψυχήν, καὶ ἀπεθάνῃ, καὶ φύγῃ εἰς μίαν τῶν πόλεων τούτων,

יב וְשָֽׁלְחוּ֙ זִקְנֵ֣י עִיר֔וֹ וְלָקְח֥וּ אֹת֖וֹ מִשָּׁ֑ם וְנָתְנ֣וּ אֹת֗וֹ בְּיַ֛ד גֹּאֵ֥ל הַדָּ֖ם וָמֵֽת׃

וְיִשְׁלְחוּן סָבֵי קַרְתֵּיהּ וְיִדְבְּרוּן יָתֵיהּ מִתַּמָּן וְיִמְסְרוּן יָתֵיהּ בְּיַד גָּאֵיל דְּמָא וִימוּת.

פליבעת֗ו שיוך֗ קריתה ויאכ֗ד֗וה מן ת֗ם ויסלמוה אלי ולי אלדם חתי יקתל.

פַליַבּעַת׳ שֻׁיֻוכֻ׳ קַריַתִהִ וַיַאכֻ׳ד׳וּנַהֻ מִן תַּ׳ם וַיֻסַלִמֻונַהֻ אִלַי׳ וַלִיִּ אלדַּםִ חַתַּי׳ יֻקתַּלַ

καὶ ἀποστελοῦσιν ἡ γερουσία τῆς πόλεως αὐτοῦ καὶ λήμψονται αὐτὸν ἐκεῖθεν καὶ παραδώσουσιν αὐτὸν εἰς χεῖρας τῷ ἀγχιστεύοντι τοῦ αἵματος, καὶ ἀποθανεῖται·

יג לֹא־תָח֥וֹס עֵֽינְךָ֖ עָלָ֑יו וּבִֽעַרְתָּ֧ דַֽם־הַנָּקִ֛י מִיִּשְׂרָאֵ֖ל וְט֥וֹב לָֽךְ׃

לָא תְחוּס עֵינָךְ עֲלוֹהִי וּתְפַלֵּי אָשְׁדֵי דַּם זַכַּאי מִיִּשְׂרָאֵל וְיִיטַב לָךְ.

ולא תשפק עליה בל אנף קאתלי אלברי מן בין אל אסראיל יכ֗אר לך.

וַלַא תֻשׁפִק עַלַיְהִ בַּל אנפִ קַאתִלַ אַלּבַּרִיאִ מִן בַּיְןִ אל יִסרַאאִיל לִכַּיְ יֻכַ׳ארַ לַךַּ

οὐ φείσεται ὁ ὀφθαλμός σου ἐπ’ αὐτῷ, καὶ καθαριεῖς τὸ αἷμα τὸ ἀναίτιον ἐξ Ισραηλ, καὶ εὖ σοι ἔσται.

יד לֹ֤א תַסִּיג֙ גְּב֣וּל רֵֽעֲךָ֔ אֲשֶׁ֥ר גָּבְל֖וּ רִאשֹׁנִ֑ים בְּנַחֲלָֽתְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּנְחַ֔ל בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לְרִשְׁתָּֽהּ׃

לָא תְשַׁנֵּי תְּחוּמָא דְּחַבְרָךְ דְּתַחִימוּ קַדְמָאֵי בְּאַחְסָנְתָךְ דְּתַחְסֵין בְּאַרְעָא דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ לְמֵירְתַהּ.

לא תזג תכ֗ם צאחבך אלד֗י תכ֗מה אלאולון בנחלתך אלתי תנחלהא פי אלבלד אלד֗י אללה רבך מעטיך לתחוזה.

לַא תֻזַיִּפ תֻכֻ׳םַ צַאחִבִּךַּ אַלַּדִ׳י תַּכַ׳מַהֻ אַלּאַוַּלֻוןַ בִּנַחלַתִךַּ אַלַּתִי תַּנחַלַהַא פִי אלּבַּלַדִ אלּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מֻעטִיךַּ לִחַוְזִהִ

Οὐ μετακινήσεις ὅρια τοῦ πλησίον σου, ἃ ἔστησαν οἱ πατέρες σου ἐν τῇ κληρονομίᾳ σου, ᾗ κατεκληρονομήθης ἐν τῇ γῇ, ᾗ κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι ἐν κλήρῳ.

טו לֹֽא־יָקוּם֩ עֵ֨ד אֶחָ֜ד בְּאִ֗ישׁ לְכׇל־עָוֺן֙ וּלְכׇל־חַטָּ֔את בְּכׇל־חֵ֖טְא אֲשֶׁ֣ר יֶֽחֱטָ֑א עַל־פִּ֣י ׀ שְׁנֵ֣י עֵדִ֗ים א֛וֹ עַל־פִּ֥י שְׁלֹשָֽׁה־עֵדִ֖ים יָק֥וּם דָּבָֽר׃

לָא יְקוּם סָהִיד חַד בִּגְבַר לְכָל עֲוָיָין וּלְכָל חוֹבִין בְּכָל חֵטְא דְּיִחְטֵי עַל מֵימַר תְּרֵין סָהֲדִין אוֹ עַל מֵימַר תְּלָתָא סָהֲדִין יִתְקַיַּים פִּתְגָמָא.

לא יקום שאהד ואחד עלי אנסאן פי שי מן אלד֗נוב ואלכ֗טאיא ואלג֗נאיאת אלתי יג֗ניהא בל עלי קול שאהדין או ת֗לת֗ה שהוד תקום אלאמור.

לַא יַקֻום שַׁאהִדֹ וַאחִדֹ עַלַי׳ אִנסַאןֵ פִי שַׁיְאֵ מִןַ אלדֻ׳נֻובִּ וַאלּכַ׳טַאִיא וַאלּגִנַאַיַאתִ אַלַּתִי יַגנִיהַא בַּל עַלַי׳ קַוְלִ שַׁאהִדַיְןִ אַוְ קַוְלִ תַּ׳לַאתַּ׳תֵ תַּקֻום אַלּאַמֻורֻ

Οὐκ ἐμμενεῖ μάρτυς εἷς μαρτυρῆσαι κατὰ ἀνθρώπου κατὰ πᾶσαν ἀδικίαν καὶ κατὰ πᾶν ἁμάρτημα καὶ κατὰ πᾶσαν ἁμαρτίαν, ἣν ἂν ἁμάρτῃ· ἐπὶ στόματος δύο μαρτύρων καὶ ἐπὶ στόματος τριῶν μαρτύρων σταθήσεται πᾶν ῥῆμα.

טז כִּֽי־יָק֥וּם עֵד־חָמָ֖ס בְּאִ֑ישׁ לַעֲנ֥וֹת בּ֖וֹ סָרָֽה׃

אֲרֵי יְקוּם סָהִיד שְׁקַר בִּגְבַר לְאַסְהָדָא בֵיהּ סָטְיָא.

ואן קאם שאהד ט֗לם עלי אנסאן לישהד עליה במחאל.

וַאִן קַאםַ שַׁאהִדֻ טֻ׳למֵ עַלַי׳ אִנסַאןֵ לִיַשׁהַדַ עַלַיְהִ בִּמִחַאלֵ

ἐὰν δὲ καταστῇ μάρτυς ἄδικος κατὰ ἀνθρώπου καταλέγων αὐτοῦ ἀσέβειαν,

יז וְעָמְד֧וּ שְׁנֵֽי־הָאֲנָשִׁ֛ים אֲשֶׁר־לָהֶ֥ם הָרִ֖יב לִפְנֵ֣י יְיָ֑ לִפְנֵ֤י הַכֹּֽהֲנִים֙ וְהַשֹּׁ֣פְטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יִהְי֖וּ בַּיָּמִ֥ים הָהֵֽם׃

וִיקוּמוּן תְּרֵין גּוּבְרַיָּא דִּילְהוֹן דִּינָא קֳדָם יְיָ קֳדָם כָּהֲנַיָּא וְדַיָּנַיָּא דִּיהוֹן בְּיוֹמַיָּא הָאִנּוּן.

פליקף אלרג֗לאן אללד֗אן אלחכומה להמא בין ידי אללה בין ידי אלאימה ואלחכאם אלד֗ין ילו פי ד֗לך אלזמאן.

פַליַקִפ אַלרַּגֻלַאןַ אַללַדַ׳אןַ לַהֻמַא אַלכֻ׳צֻומַתִ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ בַּיְןַ יַדַי אַלאַאִמַתִ וַאלּחֻכַּאם אַלַּדִ׳יןַ יַלֻוא פִי דַ׳לִךַּ אַלזַּמַאןִ

καὶ στήσονται οἱ δύο ἄνθρωποι, οἷς ἐστιν αὐτοῖς ἡ ἀντιλογία, ἔναντι κυρίου καὶ ἔναντι τῶν ἱερέων καὶ ἔναντι τῶν κριτῶν, οἳ ἐὰν ὦσιν ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις,

יח וְדָרְשׁ֥וּ הַשֹּׁפְטִ֖ים הֵיטֵ֑ב וְהִנֵּ֤ה עֵֽד־שֶׁ֙קֶר֙ הָעֵ֔ד שֶׁ֖קֶר עָנָ֥ה בְאָחִֽיו׃

וְיִתְבְּעוּן דַּיָּנַיָּא יָאוּת וְהָא סָהִיד שִׁקְרָא סָהֲדָא שִׁקְרָא אַסְהֵיד בַּאֲחוּהִי.

פליתמס ד֗לך אלחכאם ג֗ידא פאן כאן אלשאהד שאהד זור וקד שהד בבאטל עלי אכ֗יה.

פַליַלתַּמִסֻוא דַ׳לִךַּ אַלּחֻכּםַ גַיִּדַא פַאִן כַּאןַ אלשַׁאהִדֻ שַׁאהִדַ זֻורֵ וַקַד שַׁהַדַ בִּבַּאטִלֵ עַלַי׳ אַכִ׳יהִ

καὶ ἐξετάσωσιν οἱ κριταὶ ἀκριβῶς, καὶ ἰδοὺ μάρτυς ἄδικος ἐμαρτύρησεν ἄδικα, ἀντέστη κατὰ τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ,

יט וַעֲשִׂ֣יתֶם ל֔וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר זָמַ֖ם לַעֲשׂ֣וֹת לְאָחִ֑יו וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃

וְתַעְבְּדוּן לֵיהּ כְּמָא דְּחַשֵּׁיב לְמֶעֱבַד לַאֲחוּהִי וּתְפַלֵּי עָבֵיד דְּבִישׁ מִבֵּינָךְ.

פאצנעו בה מת֗ל מא הם אן יצנעה באכ֗יה ואנף אהל אלשר מן וסטך.

פַאצנַעֻוא לַהֻ מִת׳לַ מַא הַםַ אַן יַצנַעַ בִּאַכִ׳יהִ וַאנפִ אַהלַ אַלשַּׁרִּ מִן וַסַטִךַּ

καὶ ποιήσετε αὐτῷ ὃν τρόπον ἐπονηρεύσατο ποιῆσαι κατὰ τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ, καὶ ἐξαρεῖς τὸν πονηρὸν ἐξ ὑμῶν αὐτῶν.

כ וְהַנִּשְׁאָרִ֖ים יִשְׁמְע֣וּ וְיִרָ֑אוּ וְלֹֽא־יֹסִ֨פוּ לַעֲשׂ֜וֹת ע֗וֹד כַּדָּבָ֥ר הָרָ֛ע הַזֶּ֖ה בְּקִרְבֶּֽךָ׃

וּדְיִשְׁתְּאַרוּן יִשְׁמְעוּן וְיִדְחֲלוּן וְלָא יֵיסְפוּן לְמֶעֱבַד עוֹד כְּפִתְגָמָא בִּישָׁא הָדֵין בֵּינָךְ.

מכאן עד סוף דברים כ׳:ד׳ נתלש מכ״י סנקט פטרבורג והושלם מכ״י אוקספורד.ואלבאקון יסמעון ויכ֗אפון ולא יעאודון אן יצנעו מת֗ל הד֗א אלאמר אלרדי פי מא בינכם.

וַאלּבַּאקֻוןַ יַסמַעֻוןַ וַיַכַ׳אפֻוןַ וַלַא יַעֻודֻוןַ אַן יַצנַעֻוא מִת׳לַ הַדַ׳א אַלּאַמרִ אלרַּדִיאִ פִימַא בַּיְנַכֻּם

καὶ οἱ ἐπίλοιποι ἀκούσαντες φοβηθήσονται καὶ οὐ προσθήσουσιν ἔτι ποιῆσαι κατὰ τὸ ῥῆμα τὸ πονηρὸν τοῦτο ἐν ὑμῖν.

כא וְלֹ֥א תָח֖וֹס עֵינֶ֑ךָ נֶ֣פֶשׁ בְּנֶ֗פֶשׁ עַ֤יִן בְּעַ֙יִן֙ שֵׁ֣ן בְּשֵׁ֔ן יָ֥ד בְּיָ֖ד רֶ֥גֶל בְּרָֽגֶל׃

וְלָא תְחוּס עֵינָךְ נַפְשָׁא חֲלָף נַפְשָׁא עֵינָא חֲלָף עֵינָא שִׁנָּא חֲלָף שִׁנָּא יְדָא חֲלָף יְדָא רִגְלָא חֲלָף רִגְלָא.

ולא תשפק פי קצאץ נפס בנפס ודיה עין בעין וסן בסן ויד ביד ורג֗ל ברג֗ל:

וַלַא תֻשׁפֻק פִי אלּקַצַאצִ נַפסֹ בִּנַפסֵ וַדִיתֻ עַיְןֹ בִּעַיְןֵ וַסִןֹ בִּסִןֵ וַיַדֹ בִּיַדֵ וַרִגלֹ בִּרִגלֵ

οὐ φείσεται ὁ ὀφθαλμός σου ἐπ’ αὐτῷ· ψυχὴν ἀντὶ ψυχῆς, ὀφθαλμὸν ἀντὶ ὀφθαλμοῦ, ὀδόντα ἀντὶ ὀδόντος, χεῖρα ἀντὶ χειρός, πόδα ἀντὶ ποδός.

פרק כתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א כִּֽי־תֵצֵ֨א לַמִּלְחָמָ֜ה עַל־אֹיְבֶ֗ךָ וְֽרָאִ֜יתָ ס֤וּס וָרֶ֙כֶב֙ עַ֚ם רַ֣ב מִמְּךָ֔ לֹ֥א תִירָ֖א מֵהֶ֑ם כִּֽי־יְיָ֤ אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ הַמַּֽעַלְךָ֖ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

אֲרֵי תִפּוֹק לְאָגָחָא קְרָבָא עַל בַּעֲלֵי דְּבָבָךְ וְתִחְזֵי סוּסָוָן וּרְתִכִּין עַם סַגִּי מִנָּךְ לָא תִדְחַל מִנְּהוֹן אֲרֵי יְיָ אֱלָהָךְ מֵימְרֵיהּ בְּסַעֲדָךְ דְּאַסְּקָךְ מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם.

ואד֗א כ֗רג֗ת ללחרב עלי אעדאיך פראית כ֗יולא ומראכבא וקום אכת֗ר מנך פלא תכ֗פהם לאן אללה רבך מעך אלמצעדך מן בלד מצר.

וַאִדַ׳א כַ׳רַגתַּ לִלחַרבִּ עַלַי׳ אַעדַאאִךַּ פַרַאִיתַּ כַ׳יְלַא וַמַרַאכִּבַּ קַוְמַא אַכּתַּ׳רַ מִנךַּ פַלַא תַּכַ׳פהֻם אִןַ אללַהַ רַבַּךַּ מַעַךַּ מֻצעִדֻךַּ מִן בַּלַדִ מִצרַ

Ἐὰν δὲ ἐξέλθῃς εἰς πόλεμον ἐπὶ τοὺς ἐχθρούς σου καὶ ἴδῃς ἵππον καὶ ἀναβάτην καὶ λαὸν πλείονά σου, οὐ φοβηθήσῃ ἀπ’ αὐτῶν, ὅτι κύριος ὁ θεός σου μετὰ σοῦ ὁ ἀναβιβάσας σε ἐκ γῆς Αἰγύπτου.

ב וְהָיָ֕ה כְּקָֽרׇבְכֶ֖ם אֶל־הַמִּלְחָמָ֑ה וְנִגַּ֥שׁ הַכֹּהֵ֖ן וְדִבֶּ֥ר אֶל־הָעָֽם׃

וִיהֵי כְּמִקְרַבְכוֹן לְאָגָחָא קְרָבָא וְיִתְקָרַב כָּהֲנָא וִימַלֵּיל עִם עַמָּא.

פענד תקדמכם אלי אלחרב פליתקדם אלאמאם ויכ֗אטב אלקום.

וַעִנדַ תַּקַדֻמִכֻּם אִלַי׳ אלּחַרבִּ פַליַתַּקַדַּםִ אלּאִמַאם וַיֻכַ׳אטִבֻּ אַלּקַוְם

καὶ ἔσται ὅταν ἐγγίσῃς τῷ πολέμῳ, καὶ προσεγγίσας ὁ ἱερεὺς λαλήσει τῷ λαῷ

ג וְאָמַ֤ר אֲלֵהֶם֙ שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֔ל אַתֶּ֨ם קְרֵבִ֥ים הַיּ֛וֹם לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֵיכֶ֑ם אַל־יֵרַ֣ךְ לְבַבְכֶ֗ם אַל־תִּֽירְא֧וּ וְאַֽל־תַּחְפְּז֛וּ וְאַל־תַּֽעַרְצ֖וּ מִפְּנֵיהֶֽם׃

וְיֵימַר לְהוֹן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתּוּן מִתְקָרְבִין יוֹמָא דֵין לְאָגָחָא קְרָבָא עַל בַּעֲלֵי דְּבָבֵיכוֹן לָא יְזוּעַ לִבְּכוֹן לָא תִדְחֲלוּן וְלָא תִתְבַּעְתוּן וְלָא תִתַּבְרוּן מִן קֳדָמֵיהוֹן.

ויקול להם אסמעו יא אלאסראיל אנתם אליום מתקדמון ללחרב עלי אעדאיכם פלא תרק קלובכם ולא תכ֗אפו ולא תחפזו ולא תרהבו מנהם.

וַיַקֻולֻ לַהֻם אסמַעֻוא יַאִיסרַאאִיל אַנתֻם אַלּיַוְםַ מֻתַּקַדִּמֻוןַ לִלחַרבִּ עַלַי׳ אַעדַאאִכֻּם פַלַא תַּרֻקֻּ קֻלֻובֻּכֻּם לַא תַּכַ׳אפֻוא וַלַא תַּחפֻזֻוא וַלַא תַּרהַבּוּ מִנהֻם

καὶ ἐρεῖ πρὸς αὐτούς Ἄκουε, Ισραηλ· ὑμεῖς προσπορεύεσθε σήμερον εἰς πόλεμον ἐπὶ τοὺς ἐχθροὺς ὑμῶν, μὴ ἐκλυέσθω ἡ καρδία ὑμῶν, μὴ φοβεῖσθε μηδὲ θραύεσθε μηδὲ ἐκκλίνητε ἀπὸ προσώπου αὐτῶν,

ד כִּ֚י יְיָ֣ אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם הַהֹלֵ֖ךְ עִמָּכֶ֑ם לְהִלָּחֵ֥ם לָכֶ֛ם עִם־אֹיְבֵיכֶ֖ם לְהוֹשִׁ֥יעַ אֶתְכֶֽם׃

אֲרֵי יְיָ אֱלָהֲכוֹן דִּמְדַבַּר קֳדָמֵיכוֹן לְאָגָחָא לְכוֹן קְרָב עִם בַּעֲלֵי דְּבָבֵיכוֹן לְמִפְרַק יָתְכוֹן.

לאן אללה רבכם אלסאלך נורה מעכם יחארב לכם אעדאכם ויגית֗כם.

לִאַןַ אללַהַ רַבַּכֻּם אַלסַּאאִרֻ נֻורֻהֻ מַעַכֻּם לִיֻחַארִבַּ לַכֻּם אַעדַאאַכֻּם וַיַגִ׳יתַּ׳כֻּם

ὅτι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ὁ προπορευόμενος μεθ’ ὑμῶν συνεκπολεμῆσαι ὑμῖν τοὺς ἐχθροὺς ὑμῶν διασῶσαι ὑμᾶς.

ה וְדִבְּר֣וּ הַשֹּֽׁטְרִים֮ אֶל־הָעָ֣ם לֵאמֹר֒ מִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֤ה בַֽיִת־חָדָשׁ֙ וְלֹ֣א חֲנָכ֔וֹ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יַחְנְכֶֽנּוּ׃

וִימַלְּלוּן סָרְכַיָּא עִם עַמָּא לְמֵימַר מַן גּוּבְרָא דִּבְנָא בֵיתָא חֲדַתָּא וְלָא חַנְכֵיהּ יְהָךְ וִיתוּב לְבֵיתֵיהּ דִּלְמָא יִתְקְטִיל בִּקְרָבָא וּגְבַר אָחֳרָן יַחְנְכִנֵּיהּ.

מכאן שוב מכ״י סנקט פטרבורג.ת֗ם יכלם אלערפא אלקום קאילין אי רג֗ל בנא ביתא ג֗דידא ולם ידשנה פלימץ֗ וירג֗ע אלי מנזלה כילא יקתל פי אלחרב וידשנה רג֗ל אכ֗ר.

תֻ׳םַּ יֻכַּלִם אַלּעֻרַפַאאֻ אַלּקַוְם קַאאִלִיןַ אִי רַגֻלֵ בַּנַי׳ בַּיְתַּא גַדִידַא וַלַם יֻדַשִּׁנהֻ פַליַמץִ׳ וַיַרגַע אִלַי׳ מַנזִלִהִ כַּיְ לַא יֻקתַּלַ פִי אלּחַרבִּ פַיֻדַשִּׁנֻהֻ רַגֻלֹ אכַ׳רֻ

καὶ λαλήσουσιν οἱ γραμματεῖς πρὸς τὸν λαὸν λέγοντες Τίς ὁ ἄνθρωπος ὁ οἰκοδομήσας οἰκίαν καινὴν καὶ οὐκ ἐνεκαίνισεν αὐτήν; πορευέσθω καὶ ἀποστραφήτω εἰς τὴν οἰκίαν αὐτοῦ, μὴ ἀποθάνῃ ἐν τῷ πολέμῳ καὶ ἄνθρωπος ἕτερος ἐγκαινιεῖ αὐτήν.

ו וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־נָטַ֥ע כֶּ֙רֶם֙ וְלֹ֣א חִלְּל֔וֹ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יְחַלְּלֶֽנּוּ׃

וּמַן גּוּבְרָא דִּנְצַב כַּרְמָא וְלָא אַחֲלֵיהּ יְהָךְ וִיתוּב לְבֵיתֵיהּ דִּלְמָא יִתְקְטִיל בִּקְרָבָא וּגְבַר אָחֳרָן יַחֲלִנֵּיהּ.

ואי רג֗ל גרס כרמא ולם יתבד֗לה פלימץ֗ וירג֗ע אלי מנזלה כילא יקתל פי אלחרב ויתבד֗לה רג֗ל אכ֗ר.

וַאִי רַגֻלֵ גַ׳רַסַ כַּרמַא וַלַם יֻבּדִ׳להֻ פַליַמץִ׳ וַיַרגַע אִלַי׳ מַנזִלִהִ כַּיְ לַא יֻקתַּלַ פִי אלּחַרבִּ וַיֻבּדִ׳לֻהֻ רַגֻלֹ אכַ׳רֻ

καὶ τίς ὁ ἄνθρωπος, ὅστις ἐφύτευσεν ἀμπελῶνα καὶ οὐκ εὐφράνθη ἐξ αὐτοῦ; πορευέσθω καὶ ἀποστραφήτω εἰς τὴν οἰκίαν αὐτοῦ, μὴ ἀποθάνῃ ἐν τῷ πολέμῳ καὶ ἄνθρωπος ἕτερος εὐφρανθήσεται ἐξ αὐτοῦ.

ז וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־אֵרַ֤שׂ אִשָּׁה֙ וְלֹ֣א לְקָחָ֔הּ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יִקָּחֶֽנָּה׃

וּמַן גּוּבְרָא דַּאֲרַשׂ אִתְּתָא וְלָא נַסְבַּהּ יְהָךְ וִיתוּב לְבֵיתֵיהּ דִּלְמָא יִתְקְטִיל בִּקְרָבָא וּגְבַר אָחֳרָן יִסְּבִנַּהּ.

ואי רג֗ל אמלך אמראה ולם יזפהא פלימץ֗ וירג֗ע אלי מנזלה כילא יקתל פי אלחרב ויזפהא רג֗ל אכ֗ר.

וַאִי רַגֻלֵ אַמלַךַּ בִּאִמרַאַתֵ וַלַם יַזֻפהַא פַליַמץִ׳ וַיַרגַע אִלַי׳ מַנזִלִהִ כַּיְ לַא יֻקתַּלַ פִי אלּחַרבִּ וַיַזֻפֻהַא רַגֻלֹ אכַ׳רֻ

καὶ τίς ὁ ἄνθρωπος, ὅστις μεμνήστευται γυναῖκα καὶ οὐκ ἔλαβεν αὐτήν; πορευέσθω καὶ ἀποστραφήτω εἰς τὴν οἰκίαν αὐτοῦ, μὴ ἀποθάνῃ ἐν τῷ πολέμῳ καὶ ἄνθρωπος ἕτερος λήμψεται αὐτήν.

ח וְיָסְפ֣וּ הַשֹּׁטְרִים֮ לְדַבֵּ֣ר אֶל־הָעָם֒ וְאָמְר֗וּ מִי־הָאִ֤ישׁ הַיָּרֵא֙ וְרַ֣ךְ הַלֵּבָ֔ב יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ וְלֹ֥א יִמַּ֛ס אֶת־לְבַ֥ב אֶחָ֖יו כִּלְבָבֽוֹ׃

וְיֵיסְפוּן סָרְכַיָּא לְמַלָּלָא עִם עַמָּא וְיֵימְרוּן מַן גּוּבְרָא דְּדָחוּל וּתְבִיר לִבָּא יְהָךְ וִיתוּב לְבֵיתֵיהּ וְלָא יִתְבַּר יָת לִבָּא דַּאֲחוֹהִי כְּלִבֵּיהּ.

ת֗ם יזיד אלערפא פי מכ֗אטבה ויקולו אי רג֗ל כ֗איף רקיק אלקלב פלימץ֗ וירג֗ע אלי מנזלה ולא יחל קלוב אכ֗ותה כקלבה.

תֻ׳םַּ יַזִידֻ אַלּעֻרַפַאאֻ פִי מֻכַ׳אטַבַּתִ אלּקַוְם וַיַקֻולֻוןַ אִי רַגֻלֵ כַ׳אאִףֵ וַרַקִיקִ אלּקַלבִּ פַליַמץִ׳ וַיַרגַע אִלַי׳ מַנזִלִהִ וַלַא יֻרִקֻּ קֻלֻובַּ אִכ׳וַתִהִ כַּקַלבִּהִ

καὶ προσθήσουσιν οἱ γραμματεῖς λαλῆσαι πρὸς τὸν λαὸν καὶ ἐροῦσιν Τίς ὁ ἄνθρωπος ὁ φοβούμενος καὶ δειλὸς τῇ καρδίᾳ; πορευέσθω καὶ ἀποστραφήτω εἰς τὴν οἰκίαν αὐτοῦ, ἵνα μὴ δειλιάνῃ τὴν καρδίαν τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ ὥσπερ ἡ αὐτοῦ.

ט וְהָיָ֛ה כְּכַלֹּ֥ת הַשֹּׁטְרִ֖ים לְדַבֵּ֣ר אֶל־הָעָ֑ם וּפָ֥קְד֛וּ שָׂרֵ֥י צְבָא֖וֹת בְּרֹ֥אשׁ הָעָֽם׃

וִיהֵי כַּד יְשֵׁיצוֹן סָרְכַיָּא לְמַלָּלָא עִם עַמָּא וִימַנּוֹן רַבָּנֵי חֵילָא בְּרֵישׁ עַמָּא.

פענד פראגהם מן מכ֗אטבה אלקום בד֗לך יוכל בהם רוסא אלג֗יוש.

פַעִנדַ פַרַאגִ׳הִם מִן מֻכַ׳אטַבַּתִ אלּקַוְם בִּדַ׳לִךַּ פַיֻוכַּלֻ בִּהִם רֻאַסַאאֻ אַלּגֻיֻושִׁ

καὶ ἔσται ὅταν παύσωνται οἱ γραμματεῖς λαλοῦντες πρὸς τὸν λαόν, καὶ καταστήσουσιν ἄρχοντας τῆς στρατιᾶς προηγουμένους τοῦ λαοῦ.

י כִּֽי־תִקְרַ֣ב אֶל־עִ֔יר לְהִלָּחֵ֖ם עָלֶ֑יהָ וְקָרָ֥אתָ אֵלֶ֖יהָ לְשָׁלֽוֹם׃

אֲרֵי תִקְרַב לְקַרְתָּא לְאָגָחָא קְרָבָא עֲלַהּ וְתִקְרֵי לַהּ מִלִּין דִּשְׁלָם.

ואד֗א תקדמת אלי קריה לתחארבהא פנאדהא אולא באלסלאם.

וַאִדַ׳א תַּקַדַּמתַּ אִלַי׳ קַריַתֵ לִתֻחַארִבַּהַא פַתֻנַאדִיהַא אַוַּלַא בִּסַלַאמֵ

Ἐὰν δὲ προσέλθῃς πρὸς πόλιν ἐκπολεμῆσαι αὐτήν, καὶ ἐκκαλέσῃ αὐτοὺς μετ’ εἰρήνης·

יא וְהָיָה֙ אִם־שָׁל֣וֹם תַּֽעַנְךָ֔ וּפָתְחָ֖ה לָ֑ךְ וְהָיָ֞ה כׇּל־הָעָ֣ם הַנִּמְצָא־בָ֗הּ יִהְי֥וּ לְךָ֛ לָמַ֖ס וַעֲבָדֽוּךָ׃

וִיהֵי אִם שְׁלָם תַּעֲנֵינָךְ וְתִפְתַּח לָךְ וִיהֵי כָל עַמָּא דְּיִשְׁתְּכַח בַּהּ יְהוֹן לָךְ מַסְּקֵי מִסִּין וְיִפְלְחוּנָּךְ.

פאן אג֗אבתך באלסלאם ופתחת לך פג֗מיע אלקום אלמוג֗ודין פיהא יכונון לך ד֗מה ויכ֗דמונך.

פַאִן אַגַּאבַּתּךַּ בִּאלסַּלַאם וַפַתַּחַתּ לַךַּ פַגַמִיעֻ אַלּקַוְם אַלּמַוְגּוּדִיןַ פִיהַא יַכֻּונֻוןַ לַךַּ דִ׳מַתַּ וַיַכ׳דֻמֻונַךַּ

ἐὰν μὲν εἰρηνικὰ ἀποκριθῶσίν σοι καὶ ἀνοίξωσίν σοι, ἔσται πᾶς ὁ λαὸς οἱ εὑρεθέντες ἐν αὐτῇ ἔσονταί σοι φορολόγητοι καὶ ὑπήκοοί σου·

יב וְאִם־לֹ֤א תַשְׁלִים֙ עִמָּ֔ךְ וְעָשְׂתָ֥ה עִמְּךָ֖ מִלְחָמָ֑ה וְצַרְתָּ֖ עָלֶֽיהָ׃

וְאִם לָא תַשְׁלֵים עִמָּךְ וְתַעֲבֵיד עִמָּךְ קְרָב וּתְצוּר עֲלַהּ.

ואן לם תסאלמך בל חארבתך פחאצרהא.

וַאִן לַם תֻסַאלִמךַּ בַּל חַארַבַּתּךַּ פַחַאצִרהַא

ἐὰν δὲ μὴ ὑπακούσωσίν σοι καὶ ποιήσωσιν πρὸς σὲ πόλεμον, περικαθιεῖς αὐτήν,

יג וּנְתָנָ֛הּ יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וְהִכִּיתָ֥ אֶת־כׇּל־זְכוּרָ֖הּ לְפִי־חָֽרֶב׃

וְיִמְסְרִנַּהּ יְיָ אֱלָהָךְ בִּידָךְ וְתִמְחֵי יָת כָּל דְּכוּרַהּ לְפִתְגָם דְּחָרֶב.

פיסלמהא אללה רבך פי ידך פאקתל רג֗אלהא בחד אלסיף.

וַיֻסַלִמֻהַא אַללָּהֻ רַבֻּךַּ פִי יַדִךַּ פַאקתֻל רִגַּאלַהַא בִּחַדִ אלסַּיְפִ

καὶ παραδώσει αὐτὴν κύριος ὁ θεός σου εἰς τὰς χεῖράς σου, καὶ πατάξεις πᾶν ἀρσενικὸν αὐτῆς ἐν φόνῳ μαχαίρας,

יד רַ֣ק הַ֠נָּשִׁ֠ים וְהַטַּ֨ף וְהַבְּהֵמָ֜ה וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה בָעִ֛יר כׇּל־שְׁלָלָ֖הּ תָּבֹ֣ז לָ֑ךְ וְאָֽכַלְתָּ֙ אֶת־שְׁלַ֣ל אֹיְבֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛ן יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ לָֽךְ׃

לְחוֹד נְשַׁיָּא וְטַפְלָא וּבְעִירָא וְכֹל דִּיהֵי בְקַרְתָּא כָּל עֲדָאַהּ תִּבּוֹז לָךְ וְתֵיכוֹל יָת עֲדַי סָנְאָךְ דִּיהַב יְיָ אֱלָהָךְ לָךְ.

ואמא אלנסא ואלאטפאל ואלבהאים וג֗מיע מא פי אלקריה מן סלבהא פאגנמה לנפסך וכל סלב אעדאיך אלד֗י רזקך אללה רבך.

וַאַמַּא אַלנִּסַאאֻ וַאלּאַטפַאלֻ וַאלּבַּהַאאִם וַסַאאִרֻ מַא פִי אַלקַריַתִ מִן סִלבִּהַא פַאג׳נַמהֻ לַךַּ וַכֻּל סַלבַּ אַעדַאאִךַּ אַלַּדִ׳י רַזַקַךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ

πλὴν τῶν γυναικῶν καὶ τῆς ἀποσκευῆς καὶ πάντα τὰ κτήνη καὶ πάντα, ὅσα ἂν ὑπάρχῃ ἐν τῇ πόλει, καὶ πᾶσαν τὴν ἀπαρτίαν προνομεύσεις σεαυτῷ καὶ φάγῃ πᾶσαν τὴν προνομὴν τῶν ἐχθρῶν σου, ὧν κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι.

טו כֵּ֤ן תַּעֲשֶׂה֙ לְכׇל־הֶ֣עָרִ֔ים הָרְחֹקֹ֥ת מִמְּךָ֖ מְאֹ֑ד אֲשֶׁ֛ר לֹא־מֵעָרֵ֥י הַגּֽוֹיִם־הָאֵ֖לֶּה הֵֽנָּה׃

כֵּן תַּעֲבֵיד לְכָל קִרְוַיָּא דְּרַחִיקִין מִנָּךְ לַחְדָּא דְּלָא מִקִּרְוֵי עַמְמַיָּא הָאִלֵּין אִנִּין.

כד֗א אצנע באלקרי אלבעידה מנך ג֗דא אלתי ליס הי קרי האולא אלאמם.

כַּדַ׳אךַּ אצנַע בִּאלקֻרַי׳ אַלּבַּעִיְדַתִ מִנךַּ גִדַּא אַלַּתִּי לַיְסַתּ הִי מִן קֻרַי׳ הַאֻלַאאִ אלאֻמַםִ

οὕτως ποιήσεις πάσας τὰς πόλεις τὰς μακρὰν οὔσας ἀπὸ σοῦ σφόδρα, αἳ οὐχὶ ἐκ τῶν πόλεων τῶν ἐθνῶν τούτων,

טז רַ֗ק מֵעָרֵ֤י הָֽעַמִּים֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁר֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה לֹ֥א תְחַיֶּ֖ה כׇּל־נְשָׁמָֽה׃

לְחוֹד מִקִּרְוֵי עַמְמַיָּא הָאִלֵּין דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ אַחְסָנָא לָא תְּקַיֵּים כָּל נִשְׁמָא.

ואמא מן קרי האולא אלאמםאלאמם] ליתא א אלד֗י אללה רבך מעטיך נחלה פלא תבק מנהם נסמה.

וַאַמַּא מִן קֻרַי׳ הַאֻלַאאִ אלאֻמַם אַלַּתִי אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מֻעטִיךַּ נַחלַתַּ פַלַא תֻבּקִ מִנהֻם נַסמַתַּ

ἰδοὺ δὲ ἀπὸ τῶν πόλεων τῶν ἐθνῶν τούτων, ὧν κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι κληρονομεῖν τὴν γῆν αὐτῶν, οὐ ζωγρήσετε ἀπ’ αὐτῶν πᾶν ἐμπνέον,

יז כִּֽי־הַחֲרֵ֣ם תַּחֲרִימֵ֗ם הַחִתִּ֤י וְהָאֱמֹרִי֙ הַכְּנַעֲנִ֣י וְהַפְּרִזִּ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִ֑י כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְיָ֥ אֱלֹהֶֽיךָ׃

אֲרֵי גַּמָּרָא תְגַּמְּרִנּוּן חִתָּאֵי וֶאֱמוֹרָאֵי כְּנַעֲנָאֵי וּפְרִזָּאֵי חִוָּאֵי וִיבוּסָאֵי כְּמָא דְּפַקְּדָךְ יְיָ אֱלָהָךְ.

בל אתלפהם אתלאפא אלחתיין ואלאמוריין ואלכנעאניין ואלפרזיין ואלחויין ואליבוסיין כמא אמרך אללה רבך.

בַּלִ אתּלִפהֻם אִתּלַאפַא אַלּחִתִּיִּינַ וַאלּאַמֻורִיִּינַ וַאלּכַּנעַאנִיִּינַ וַאלּפַרִזִיִּינ וַאלּחַוִּיִּינַ וַאלּיַבּוּסִיִּין כַּמַא אַמַרַךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ

ἀλλ’ ἢ ἀναθέματι ἀναθεματιεῖτε αὐτούς, τὸν Χετταῖον καὶ Αμορραῖον καὶ Χαναναῖον καὶ Φερεζαῖον καὶ Ευαῖον καὶ Ιεβουσαῖον καὶ Γεργεσαῖον, ὃν τρόπον ἐνετείλατό σοι κύριος ὁ θεός σου,

יח לְמַ֗עַן אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יְלַמְּד֤וּ אֶתְכֶם֙ לַעֲשׂ֔וֹת כְּכֹל֙ תּֽוֹעֲבֹתָ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ לֵאלֹֽהֵיהֶ֑ם וַחֲטָאתֶ֖ם לַיְיָ֥ אֱלֹהֵיכֶֽם׃

בְּדִיל דְּלָא יַלְּפוּן יָתְכוֹן לְמֶעֱבַד כְּכֹל תּוֹעֵיבָתְהוֹן דְּעָבְדִין לְטָעֲוָתְהוֹן וּתְחוּבוּן קֳדָם יְיָ אֱלָהֲכוֹן.

לכי לא יעלמוכם אן תצנעו כג֗מיע מכארההם אלתי צנעוהא למעבודתהם פתכ֗טו ללה רבכם.

לִכַּיְ לַא יֻעַלִמֻונַכֻּם אַן תַּצנַעֻוא כַּגַמִיעִ מַכַּארִהַהִמ؟ אַלַּתִי צַנַעֻוהַא לִמַעבּוּדַאתִהִם פַתֻכ׳טִאֻוןַ לִלָּהִ רַבִּכֻּם

ἵνα μὴ διδάξωσιν ὑμᾶς ποιεῖν πάντα τὰ βδελύγματα αὐτῶν, ὅσα ἐποίησαν τοῖς θεοῖς αὐτῶν, καὶ ἁμαρτήσεσθε ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν.

יט כִּֽי־תָצ֣וּר אֶל־עִיר֩ יָמִ֨ים רַבִּ֜ים לְֽהִלָּחֵ֧ם עָלֶ֣יהָ לְתׇפְשָׂ֗הּ לֹֽא־תַשְׁחִ֤ית אֶת־עֵצָהּ֙ לִנְדֹּ֤חַ עָלָיו֙ גַּרְזֶ֔ן כִּ֚י מִמֶּ֣נּוּ תֹאכֵ֔ל וְאֹת֖וֹ לֹ֣א תִכְרֹ֑ת כִּ֤י הָֽאָדָם֙ עֵ֣ץ הַשָּׂדֶ֔ה לָבֹ֥א מִפָּנֶ֖יךָ בַּמָּצֽוֹר׃

אֲרֵי תְצוּר עַל קַרְתָּא יוֹמִין סַגִּיאִין לְאָגָחָא קְרָבָא עֲלַהּ לְמִכְבְּשַׁהּ לָא תְחַבֵּיל יָת אִילָנַהּ לְאָרָמָא עֲלוֹהִי בַּרְזְלָא אֲרֵי מִנֵּיהּ תֵּיכוֹל וְיָתֵיהּ לָא תְקוּץ אֲרֵי לָא כַאֲנָשָׁא אִילָן חַקְלָא לְמֵיעַל מִן קֳדָמָךְ בִּצְיָרָא.

ואד֗א חאצרת קריה איאמא כת֗ירה לתחארבהם ותפתחהא פלא תפסד שג֗רהא באן תחרך עליה אלחדיד אד֗ מנה תאכל פלא תקטעה ט֗נא מנך אן שג֗ר אלצחרא כאלאנסאן יכ֗תפי מן בין ידיך פי אלחצאר.

וַאִדַ׳א חַאצַרתַּ קַריַתַּ אִיאמַא כַּתִ׳ירַתַּ לִתֻחַארִבַּהַא לִתַּפתַּחַהַא פַלַא תֻפסִד אַשׁגַּארַהַא בִּאַן תֻחַרִּךַּ עַלַיְהַא אַלּחַדִידַ אִד׳ מִנהַא תַּאכֻּלֻ פַלַא תַּקטַעהַא טַ׳נַא מִנךַּ אַןַּ שַׁגַרַ אַלצַּחרַאאִ כַּאלאִנסַאןִ אלּדִ׳י קַד אכ׳תַּפַי׳ מִן בַּיְןִ יַדַיְךַּ פִי אלּחִצַארִ

Ἐὰν δὲ περικαθίσῃς περὶ πόλιν ἡμέρας πλείους ἐκπολεμῆσαι αὐτὴν εἰς κατάλημψιν αὐτῆς, οὐχὶ ἐξολεθρεύσεις τὰ δένδρα αὐτῆς ἐπιβαλεῖν ἐπ’ αὐτὰ σίδηρον, ἀλλ’ ἢ ἀπ’ αὐτοῦ φάγῃ, αὐτὸ δὲ οὐκ ἐκκόψεις. μὴ ἄνθρωπος τὸ ξύλον τὸ ἐν τῷ ἀγρῷ εἰσελθεῖν ἀπὸ προσώπου σου εἰς τὸν χάρακα;

כ רַ֞ק עֵ֣ץ אֲשֶׁר־תֵּדַ֗ע כִּֽי־לֹא־עֵ֤ץ מַאֲכָל֙ ה֔וּא אֹת֥וֹ תַשְׁחִ֖ית וְכָרָ֑תָּ וּבָנִ֣יתָ מָצ֗וֹר עַל־הָעִיר֙ אֲשֶׁר־הִ֨וא עֹשָׂ֧ה עִמְּךָ֛ מִלְחָמָ֖ה עַ֥ד רִדְתָּֽהּ׃

לְחוֹד אִילָן דְּתִדַּע אֲרֵי לָא אִילָן דְּמֵיכַל הוּא יָתֵיהּ תְּחַבֵּיל וּתְקוּץ וְתִבְנֵי כַּרְקוֹמִין עַל קַרְתָּא דְּהִיא עָבְדָא עִמָּךְ קְרָב עַד דְּתִכְבְּשַׁהּ.

לכן אי שג֗ר עלמתה אנה ליס במטעם פאפסדה ואקטעה ואבן אלאת אלחצאר עלי אית קריה חארבתך אלי אן תהדהא:

לַכִּן אִי שַׁגַרֵ עַלִמתַּהֻ אַנַּהֻ לַיְסַ בִּמֻטעִמֵ פַאפסִדהֻ וַאקטַעהֻ וַאבּןִ אלאתִ אלּחִצַארַ עַלַי׳ אִיתִ קַריַתֵ חַארַבַּתּךַּ אִלַי׳ אַן תַּהֻדַּהַא

ἀλλὰ ξύλον, ὃ ἐπίστασαι ὅτι οὐ καρπόβρωτόν ἐστιν, τοῦτο ἐξολεθρεύσεις καὶ ἐκκόψεις καὶ οἰκοδομήσεις χαράκωσιν ἐπὶ τὴν πόλιν, ἥτις ποιεῖ πρὸς σὲ τὸν πόλεμον, ἕως ἂν παραδοθῇ.

פרק כאתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א כִּי־יִמָּצֵ֣א חָלָ֗ל בָּאֲדָמָה֙ אֲשֶׁר֩ יְיָ֨ אֱלֹהֶ֜יךָ נֹתֵ֤ן לְךָ֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ נֹפֵ֖ל בַּשָּׂדֶ֑ה לֹ֥א נוֹדַ֖ע מִ֥י הִכָּֽהוּ׃

אֲרֵי יִשְׁתְּכַח קְטִילָא בְּאַרְעָא דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ לְמֵירְתַהּ רְמִי בְחַקְלָא לָא יְדִיעַ מַן קַטְלֵיהּ.

ואן וג֗ד קתיל פי אלבלד אלד֗י אללה רבך מעטיך לתחוזה מטרוחא פי אלצחרא לא יערף מן קתלה.

וַאִן וגִדַ קַתִילֹ פִי אלּבַּלַדִאַלַּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מֻעטִיַךַּ לִחַוְזִהִ מַטרֻוחַא פִי אַלצַּחרַאאִ לַם יֻערַפ מַן קַתַּלַהֻ

Ἐὰν δὲ εὑρεθῇ τραυματίας ἐν τῇ γῇ, ᾗ κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι κληρονομῆσαι, πεπτωκὼς ἐν τῷ πεδίῳ καὶ οὐκ οἴδασιν τὸν πατάξαντα,

ב וְיָצְא֥וּ זְקֵנֶ֖יךָ וְשֹׁפְטֶ֑יךָ וּמָדְדוּ֙ אֶל־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר סְבִיבֹ֥ת הֶחָלָֽל׃

וְיִפְּקוּן סָבָךְ וְדַיָּינָךְ וְיִמְשְׁחוּן לְקִרְוַיָּא דִּבְסַחְרָנוּת קְטִילָא.

פליכ֗רג֗ בעץ֗ שיוכ֗ך וחכאמך וימסחו אלי אלקרי אלתי חואלי אלקתיל.

פַליַכ׳רֻג בַּעץֻ׳ שֻׁיֻוכִ׳ךַּ וַחֻכַּאמִךַּ וַיֻמַסִּחֻוןַ אִלַי׳ אלּקֻרַי׳ אַללַוַאתִי חַוַאלַיִּ אלּקַתִילִ

ἐξελεύσεται ἡ γερουσία σου καὶ οἱ κριταί σου καὶ ἐκμετρήσουσιν ἐπὶ τὰς πόλεις τὰς κύκλῳ τοῦ τραυματίου,

ג וְהָיָ֣ה הָעִ֔יר הַקְּרֹבָ֖ה אֶל־הֶחָלָ֑ל וְלָֽקְח֡וּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֜וא עֶגְלַ֣ת בָּקָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־עֻבַּד֙ בָּ֔הּ אֲשֶׁ֥ר לֹא־מָשְׁכָ֖ה בְּעֹֽל׃

וּתְהֵי קַרְתָּא דְּקָרִיבָא לִקְטִילָא וְיִסְּבוּן סָבֵי קַרְתָּא הַהִיא עֶגְלַת תּוֹרִין דְּלָא אִתְפְּלַח בַּהּ דְּלָא נְגַדַת בְּנִיר.

פאיה קריה כאנת אקרב אליה פליאכ֗ד֗ אהלהא עג֗לה מן אלבקר מא לם תפלח ולם תמד אלניר.

פַאִיתֻ קַריַתֵ כַּאנַתִ אלקַרִיבַּתֻ אִלַיְהִ פַליַאכֻ׳דַ׳ אַהלֻהַא עִגלַתַּ מִןַ אלבַּקַרִ מַא לַם תֻפלַח וַלַא תַּמֻדֻ אַלנִּירַ

καὶ ἔσται ἡ πόλις ἡ ἐγγίζουσα τῷ τραυματίᾳ καὶ λήμψεται ἡ γερουσία τῆς πόλεως ἐκείνης δάμαλιν ἐκ βοῶν, ἥτις οὐκ εἴργασται καὶ ἥτις οὐχ εἵλκυσεν ζυγόν,

ד וְהוֹרִ֡דוּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֤וא אֶת־הָֽעֶגְלָה֙ אֶל־נַ֣חַל אֵיתָ֔ן אֲשֶׁ֛ר לֹא־יֵעָבֵ֥ד בּ֖וֹ וְלֹ֣א יִזָּרֵ֑עַ וְעָֽרְפוּ־שָׁ֥ם אֶת־הָעֶגְלָ֖ה בַּנָּֽחַל׃

וְיַחֲתוּן סָבֵי קַרְתָּא הַהִיא יָת עֶגְלְתָא לִנְחַל בְּיָר דְּלָא אִתְפְּלַח בֵּיהּ וְלָא יִזְדְּרַע וְיִקְפוֹן תַּמָּן יָת עֶגְלְתָא בְּנַחְלָא.

ויחדרוהא אלי ואד צעב מא לם יפלח ולם יזרע ויקפוהא פיה.

וַיַחדִרֻונַהַא אִלַי׳ וַאדִי צַעבֵּ מַא לַם יֻפלַח וַלַם יֻזרַע וַיַקפֻונַהַא פִיהִ

καὶ καταβιβάσουσιν ἡ γερουσία τῆς πόλεως ἐκείνης τὴν δάμαλιν εἰς φάραγγα τραχεῖαν, ἥτις οὐκ εἴργασται οὐδὲ σπείρεται, καὶ νευροκοπήσουσιν τὴν δάμαλιν ἐν τῇ φάραγγι.

ה וְנִגְּשׁ֣וּ הַכֹּהֲנִים֮ בְּנֵ֣י לֵוִי֒ כִּ֣י בָ֗ם בָּחַ֞ר יְיָ֤ אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וּלְבָרֵ֖ךְ בְּשֵׁ֣ם יְיָ֑ וְעַל־פִּיהֶ֥ם יִהְיֶ֖ה כׇּל־רִ֥יב וְכׇל־נָֽגַע׃

וְיִתְקָרְבוּן כָּהֲנַיָּא בְּנֵי לֵוִי אֲרֵי בְהוֹן אִתְרְעִי יְיָ אֱלָהָךְ לְשַׁמָּשׁוּתֵיהּ וּלְבָרָכָא בִּשְׁמָא דַּייָ וְעַל מֵימַרְהוֹן יְהֵי כָּל דִּין וְכָל מַכְתָּשׁ סְגִירוּ.

ת֗ם יתקדם בעץ֗ אלאימה בני לוי לאן אללה רבך אכ֗תארהם ליכ֗דמוה ויבארכו באסמה ועלי קולהם יפצל חכם כל כ֗צומה וכל בלא.

תֻ׳םַּ יַתַּקַדַּם בַּעץֻ׳ אַלּאַאִמַתִ בַּנֻו לַאוִי לִאַןַ אללַהַ רַבַּךַּ אכ׳תַּארַהֻם לִיַכ׳דִמֻוהֻ וַיֻבַּארִכֻּוא בִּאִסמִהִ וַעַלַי׳ קַוְלִהִם תֻפצַלֻ כֻּלֻּ כֻ׳צֻומַתֵ וַכֻּלֻּ בַּלַאאֵ

Καὶ προσελεύσονται οἱ ἱερεῖς οἱ Λευῖται ὅτι αὐτοὺς ἐπέλεξεν κύριος ὁ θεός σου παρεστηκέναι αὐτῷ καὶ εὐλογεῖν ἐπὶ τῷ ὀνόματι αὐτοῦ, καὶ ἐπὶ τῷ στόματι αὐτῶν ἔσται πᾶσα ἀντιλογία καὶ πᾶσα ἁφή

ו וְכֹ֗ל זִקְנֵי֙ הָעִ֣יר הַהִ֔וא הַקְּרֹבִ֖ים אֶל־הֶחָלָ֑ל יִרְחֲצוּ֙ אֶת־יְדֵיהֶ֔ם עַל־הָעֶגְלָ֖ה הָעֲרוּפָ֥ה בַנָּֽחַל׃

וְכֹל סָבֵי קַרְתָּא הַהִיא דְּקָרִיבִין לִקְטִילָא יַסְחוֹן יָת יְדֵיהוֹן עַל עֶגְלְתָא דִּנְקִיפָא בְּנַחְלָא.

פאד֗א גסל ג֗מיע שיוך֗ תלך אלקריה אלקריבה מן אלקתיל אידיהם עלי אלעג֗לה אלמקפאה פי אלואד.

פַאִדַ׳א גַ׳סַלַ גַמִיעֻ שִׁיֻוכִ׳ תִלךַּ אַלּקַריַתִ אלּקַרִיבַּתִ מִןַ אלקַתִילִ אִיאדִיהִם עַלַי׳ אלּעִגלַתִ אלּמֻקפַאתִ פִי אלּוַאדִי

καὶ πᾶσα ἡ γερουσία τῆς πόλεως ἐκείνης οἱ ἐγγίζοντες τῷ τραυματίᾳ νίψονται τὰς χεῖρας ἐπὶ τὴν κεφαλὴν τῆς δαμάλεως τῆς νενευροκοπημένης ἐν τῇ φάραγγι

ז וְעָנ֖וּ וְאָמְר֑וּ יָדֵ֗ינוּ לֹ֤א שפכה שָֽׁפְכוּ֙ אֶת־הַדָּ֣ם הַזֶּ֔ה וְעֵינֵ֖ינוּ לֹ֥א רָאֽוּ׃

וְיָתִיבוּן וְיֵימְרוּן יְדַנָא לָא אֲשַׁדָא יָת דְּמָא הָדֵין וְעֵינַנָא לָא חֲזַאָה.

ואבתדו וקאלו אידינא לם תספך הד֗א אלדם ועיוננא לם תר ד֗לך.

וַיַבּתַּדִאֻוןַ וַיַקֻולֻוןַ אִיאדִיְנַא לַם תַּספֻכּ הַדַ׳א אַלדַּם וַעֻיֻונֻנַא לַם תַּרַ דַ׳לִךַּ

καὶ ἀποκριθέντες ἐροῦσιν Αἱ χεῖρες ἡμῶν οὐκ ἐξέχεαν τὸ αἷμα τοῦτο, καὶ οἱ ὀφθαλμοὶ ἡμῶν οὐχ ἑωράκασιν·

ח כַּפֵּר֩ לְעַמְּךָ֨ יִשְׂרָאֵ֤ל אֲשֶׁר־פָּדִ֙יתָ֙ יְיָ֔ וְאַל־תִּתֵּן֙ דָּ֣ם נָקִ֔י בְּקֶ֖רֶב עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל וְנִכַּפֵּ֥ר לָהֶ֖ם הַדָּֽם׃

כָּהֲנַיָּא יֵימְרוּן כַּפַּר לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל דִּפְרַקְתָּא יְיָ וְלָא תִתֵּין חוֹבַת דַּם זַכַּאי בְּגוֹ עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל וְיִתְכַּפַּר לְהוֹן עַל דְּמָא.

ת֗נוהם פקאלו אללהם אגפר לקומך אל אסראיל אלד֗ין פככתהם ולא תדע עליהם עקובה תואני פי דם ברי פיגפר להם מא תאנו פי ד֗לך אלדם.

וַתַּ׳נֻוהֻם וַקַאלֻוא ללָּהֻםַּ אג׳פִר לִקַוְמִךַּ אַלִ יִסרַאאִיל אַלַּדִ׳יןַ פַכַּכּתַּהֻם וַלַא תַּצַ׳ע עַלַיְהִם עֻקֻובַּתַּ תַּוַאנִי פִי דַםִ בַּרִיאֵ פַיֻג׳פַרֻ לַהֻם מַא תַּוַאנֻוא פִי דַ׳לִךַּ אַלדַּםִ

ἵλεως γενοῦ τῷ λαῷ σου Ισραηλ, οὓς ἐλυτρώσω, κύριε, ἐκ γῆς Αἰγύπτου, ἵνα μὴ γένηται αἷμα ἀναίτιον ἐν τῷ λαῷ σου Ισραηλ. καὶ ἐξιλασθήσεται αὐτοῖς τὸ αἷμα.

ט וְאַתָּ֗ה תְּבַעֵ֛ר הַדָּ֥ם הַנָּקִ֖י מִקִּרְבֶּ֑ךָ כִּֽי־תַעֲשֶׂ֥ה הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י יְיָ

וְאַתְּ תְּפַלֵּי אָשְׁדֵי דַּם זַכַּאי מִבֵּינָךְ אֲרֵי תַעֲבֵיד דְּכָשַׁר קֳדָם יְיָ.

ואנת פאנף קאתלי דם אלברי מן בינכם פאנך תצנע אלמסתקים ענד אללה.

וַאַנתַּ פַאנפִ קַאתִלַ אַלּבַּרִיאִ מִן בַּיְנִכֻּם אִד׳ תַּצנַעֻ אַלּמֻסתַּקִיםַ עִנדַ אַללָּהִ

σὺ δὲ ἐξαρεῖς τὸ αἷμα τὸ ἀναίτιον ἐξ ὑμῶν αὐτῶν, ἐὰν ποιήσῃς τὸ καλὸν καὶ τὸ ἀρεστὸν ἔναντι κυρίου τοῦ θεοῦ σου.

ספר דברים

פרשת כי תצא

מפתח לכתב הערבי־היהודי של התפסיר

אות	ערבית	הגייה
א	ا ء	ā ; ʾ (עצירה)
ב	ب	b
ג (מבוקר) · ג׳ (מנוקד)	غ	gh – ר גרונית
ג׳ (מבוקר) · ג (מנוקד)	ج	j – כמו ג׳ בג׳ירפה
ד	د	d
ד׳	ذ	dh – כ־th באנגלית this
ה	ه	h
ה בסוף מילה · ה׳ · ת	ة	-a (תָּא מַרְבּוּטַה); בסמיכות ‎-at
ו	و	w ; ū
ז	ز	z
ח	ح	ḥ – ח גרונית
ט · ט׳	ط · ظ	ṭ · ẓ – ט ו־ד׳ נחציות

אות	ערבית	הגייה
י · י׳	ي · ى	y, ī · ā בסוף מילה
כ · כ׳	ك · خ	k · kh – כ רפה
ל מ נ	ل م ن	l m n
ס	س	s
ע	ع	ʿ – ע גרונית
פ	ف	f (אין p בערבית)
צ · צ׳	ص · ض	ṣ · ḍ – ס ו־ד נחציות
ק	ق	q – ק עמוקה
ר	ر	r
ש	ش	sh
ת · ת׳	ت · ث	t · th – כ־th באנגלית think

סימן (במנוקד)	ערבית	קריאה
פַתַח · קָמַץ	ـَ	a
חִירִק	ـِ	i
קֻבּוּץ	ـُ	u
שְׁוָא	ـْ	אין תנועה
דגש	ـّ	הכפלה (ובבגדכפ״ת – גם הקשה)
חוֹלַם בסוף מילה	ـٌ	-un (תנוין)
צֵרֵי בסוף מילה	ـٍ	-in (תנוין)
תנועה + א / ו / י		ā / ū / ī ארוכות
אל־	ال	al- ; לפני ת ד ר ז ס ש צ ט ל נ הל׳ נבלעת: אלשמס = ash-shams

פרשת כי תצא

פרק כאתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

י כִּֽי־תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וּנְתָנ֞וֹ יְיָ֧ אֱלֹהֶ֛יךָ בְּיָדֶ֖ךָ וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֽוֹ׃

אֲרֵי תִפּוֹק לְאָגָחָא קְרָבָא עַל בַּעֲלֵי דְּבָבָךְ וְיִמְסְרִנּוּן יְיָ אֱלָהָךְ בִּידָךְ וְתִשְׁבֵּי שִׁבְיְהוֹן.

ואד׳א כ׳רג׳ת אלי אלחרב עלי אעדוך פאסלמה אללה רבך פי ידך וסבית סביה

וַאִדַ׳א כַ׳רַגתַּ לִלחַרבִּ עַלַי׳ עַדֻוךַּ פַיֻסַלִמֻהֻ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ פִי יַדִךַּ וַסַבַּיְתַּ סַבּיַהֻ

Ἐὰν δὲ ἐξελθὼν εἰς πόλεμον ἐπὶ τοὺς ἐχθρούς σου καὶ παραδῷ σοι κύριος ὁ θεός σου εἰς τὰς χεῖράς σου καὶ προνομεύσεις τὴν προνομὴν αὐτῶν

יא וְרָאִ֙יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃

וְתִחְזֵי בְּשִׁבְיָא אִתְּתָא שַׁפִּירַת רֵיו וְתִתְרְעֵי בַהּ וְתִסְּבַהּ לָךְ לְאִתּוּ.

וראית פי אלסבי אמראה חסנה חליה פשעפת בהא פאתכ׳ד׳הא לך זוג׳ה

וַרַאִיתַּ פִי אַלסִּבּי אִמרַאַתַּ חַסַנַתַּ אַלּחִלִיתִ פַשֻׁגִ׳פתַּ בִּהַא וַאַכַ׳ד׳תַּהַא לַךַּ זַוְגַתַּ

καὶ ἴδῃς ἐν τῇ προνομῇ γυναῖκα καλὴν τῷ εἴδει καὶ ἐνθυμηθῇς αὐτῆς καὶ λάβῃς αὐτὴν σαυτῷ γυναῖκα,

יב וַהֲבֵאתָ֖הּ אֶל־תּ֣וֹךְ בֵּיתֶ֑ךָ וְגִלְּחָה֙ אֶת־רֹאשָׁ֔הּ וְעָשְׂתָ֖ה אֶת־צִפׇּרְנֶֽיהָ׃

וְתַעֲלִנַּהּ לְגוֹ בֵיתָךְ וּתְגַלַּח יָת רֵישַׁהּ וּתְרַבֵּי יָת טוּפְרַהָא.

באן תדכ׳להא אלי וסט מנזלך ותחלק ראסהא ותרבי אט׳פארהא

וַאַן תֻדכִ׳לַהַא אִלַי׳ וַסַטִ מַנזִלִךַּ וַתַּחלִקֻ רַאסַהַא וַתֻרַבִּי אַטַ׳אפִרַהַא

καὶ εἰσάξεις αὐτὴν ἔνδον εἰς τὴν οἰκίαν σου καὶ ξυρήσεις τὴν κεφαλὴν αὐτῆς καὶ περιονυχιεῖς αὐτὴν

יג וְהֵסִ֩ירָה֩ אֶת־שִׂמְלַ֨ת שִׁבְיָ֜הּ מֵעָלֶ֗יהָ וְיָֽשְׁבָה֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ וּבָ֥כְתָ֛ה אֶת־אָבִ֥יהָ וְאֶת־אִמָּ֖הּ יֶ֣רַח יָמִ֑ים וְאַ֨חַר כֵּ֜ן תָּב֤וֹא אֵלֶ֙יהָ֙ וּבְעַלְתָּ֔הּ וְהָיְתָ֥ה לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃

וְתַעְדֵּי יָת כְּסוּת שִׁבְיַהּ מִנַּהּ וְתִתֵּיב בְּבֵיתָךְ וְתִבְכֵּי יָת אֲבוּהָא וְיָת אִמַּהּ יְרַח יוֹמִין וּבָתַר כֵּן תֵּיעוֹל לְוָתַהּ וְתִבְעֲלִנַּהּ וּתְהֵי לָךְ לְאִתּוּ.

ותנזע ת׳יאב סביהא ענהא ותקים כד׳אך פי מנזלך ותבכי עלי מד׳הב אביהא ואמהא שהרא ת׳ם בעד ד׳לך תדכ׳ל אליהא פתבן בהא ותכון לך זוג׳ה

וַתַּנזַעֻ תִ׳יַאבַּ סַבּיהַא עַנהַא וַתֻקִים כַּדַ׳אךַּ פִי מַנזִלִךַּ וַתַּבּכִּי עַלַי׳ מַד׳הַבִּ אַבִּיהַא וַאמִהַא שַׁהרַא וַבַּעדַ דַ׳לִךַּ תַּדכֻ׳לֻ אִלַיְהַא פַתֻבּנַי׳ בִּהַא וַתַּכֻּוןֻ לַךַּ זַוְגַתַּ

καὶ περιελεῖς τὰ ἱμάτια τῆς αἰχμαλωσίας αὐτῆς ἀπ’ αὐτῆς, καὶ καθίεται ἐν τῇ οἰκίᾳ σου καὶ κλαύσεται τὸν πατέρα καὶ τὴν μητέρα μηνὸς ἡμέρας, καὶ μετὰ ταῦτα εἰσελεύσῃ πρὸς αὐτὴν καὶ συνοικισθήσῃ αὐτῇ, καὶ ἔσται σου γυνή.

יד וְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א חָפַ֣צְתָּ בָּ֗הּ וְשִׁלַּחְתָּהּ֙ לְנַפְשָׁ֔הּ וּמָכֹ֥ר לֹא־תִמְכְּרֶ֖נָּה בַּכָּ֑סֶף לֹא־תִתְעַמֵּ֣ר בָּ֔הּ תַּ֖חַת אֲשֶׁ֥ר עִנִּיתָֽהּ׃

וִיהֵי אִם לָא תִתְרְעֵי בַהּ וְתִפְטְרִנַּהּ לְנַפְשַׁהּ וְזַבָּנָא לָא תְזַבְּנִנַּהּ בְּכַסְפָּא לָא תִתַּגַרכן תרגום ״עמר״ גם בדברים כ״ד:ז׳. בַּהּ חֲלָף דְּעַנִּיתַהּ.

פאן לם תרדהא פאטלקהא חרה וביעא לא תבעהא בת׳מן ולא תסתרקהא בעד מא אתיתהא

וַאִן לַם תֻרִדהַא בַּעדַ דַ׳לִךַּ פַאטלֻקהַא חֻרַּתַּ לִנַפסִהַא וַבַּיְעַא לַא תַּבִּעהַא בִּתַּ׳מַןֵ לַא תַּסתַּרִקהַא בַּעדַ מַא אַתַּיְתַּהַא

καὶ ἔσται ἐὰν μὴ θέλῃς αὐτήν, ἐξαποστελεῖς αὐτὴν ἐλευθέραν, καὶ πράσει οὐ πραθήσεται ἀργυρίου· οὐκ ἀθετήσεις αὐτήν, διότι ἐταπείνωσας αὐτήν.

טו כִּֽי־תִהְיֶ֨יןָ לְאִ֜ישׁ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֗ים הָאַחַ֤ת אֲהוּבָה֙ וְהָאַחַ֣ת שְׂנוּאָ֔ה וְיָֽלְדוּ־ל֣וֹ בָנִ֔ים הָאֲהוּבָ֖ה וְהַשְּׂנוּאָ֑ה וְהָיָ֛ה הַבֵּ֥ן הַבְּכֹ֖ר לַשְּׂנִיאָֽה׃

אֲרֵי יִהְוְיָן לִגְבַר תַּרְתֵּין נְשִׁין חֲדָא רְחוּמְתָא וַחֲדָא שְׂנוּאֲתָא וִילִידָן לֵיהּ בְּנִין רְחוּמְתָא וּשְׂנוּאֲתָא וִיהֵי בְּרָא בּוּכְרָא לִשְׂנִיאֲתָא.

ואן כאן לרג׳ל ואחד זוג׳תאן אחדתהמא מחבובה ואלאכ׳רי משניהֵ פולדתא לה אולאדא וכאן אלאבן אלבכר ללמשניהֵ מנהמא

וַאִן כַּאנַתּ זַוְגַתַּאןֻ לִרַגֻלֵ וַאחִדֵ אִחדַאהֻמַא מַחבּוּבַּתֹ וַאלּאֻכ׳רִי׳ מֻשׁנִיאַתֹ פַוַלַדַתַּא לַהֻ בַּנִינַא אַלּמַחבּוּבַּתֻ וַאלּמֻשַׁנַיתֻ וַכַּאןַ אלאבּןֻ אַלּבִּכּרֻ לִלמֻשׁנִיַתִ מִנהִמַא

Ἐὰν δὲ γένωνται ἀνθρώπῳ δύο γυναῖκες, μία αὐτῶν ἠγαπημένη καὶ μία αὐτῶν μισουμένη, καὶ τέκωσιν αὐτῷ ἡ ἠγαπημένη καὶ ἡ μισουμένη, καὶ γένηται υἱὸς πρωτότοκος τῆς μισουμένης,

טז וְהָיָ֗ה בְּיוֹם֙ הַנְחִיל֣וֹ אֶת־בָּנָ֔יו אֵ֥ת אֲשֶׁר־יִהְיֶ֖ה ל֑וֹ לֹ֣א יוּכַ֗ל לְבַכֵּר֙ אֶת־בֶּן־הָ֣אֲהוּבָ֔ה עַל־פְּנֵ֥י בֶן־הַשְּׂנוּאָ֖ה הַבְּכֹֽר׃

וִיהֵי בְּיוֹמָא דְּיַחְסֵין לִבְנוֹהִי יָת דִּיהֵי לֵיהּ לֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְבַכָּרָא יָת בַּר רְחוּמְתָא עַל אַפֵּי בַר שְׂנוּאֲתָא בּוּכְרָא.

פפי יום ינחל בניה מא יכון לה פלא יג׳וז לה אן יפצ׳ל אבן אלמחבובהֵ עלי אבן אלמשניהֵ אלד׳י הו אלבכר

פַפִי יַוְםִ יֻנחִלֻ בַּנִיהִ מַא יַכֻּוןֻ לַהֻ פַלַא יַגּוּזֻ לַהֻ אַן יֻפַצִּ׳לַ אבּןַ אלמַחבּוּבַּתִ עַלַי׳ אבּןִ אלּמֻשׁנִיַתִ אלּבִּכּרִ

καὶ ἔσται ᾗ ἂν ἡμέρᾳ κατακληροδοτῇ τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ τὰ ὑπάρχοντα αὐτοῦ, οὐ δυνήσεται πρωτοτοκεῦσαι τῷ υἱῷ τῆς ἠγαπημένης ὑπεριδὼν τὸν υἱὸν τῆς μισουμένης τὸν πρωτότοκον,

יז כִּי֩ אֶת־הַבְּכֹ֨ר בֶּן־הַשְּׂנוּאָ֜ה יַכִּ֗יר לָ֤תֶת לוֹ֙ פִּ֣י שְׁנַ֔יִם בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יִמָּצֵ֖א ל֑וֹ כִּי־הוּא֙ רֵאשִׁ֣ית אֹנ֔וֹ ל֖וֹ מִשְׁפַּ֥ט הַבְּכֹרָֽה׃

אֲרֵי יָת בּוּכְרָא בַּר שְׂנוּאֲתָא יְפָרֵישׁ לְמִתַּן לֵיהּ תְּרֵין חוּלָקִין בְּכֹל דְּיִשְׁתְּכַח לֵיהּ אֲרֵי הוּא רֵישׁ תּוּקְפֵיהּ לֵיהּ חָזְיָא בְּכֵירוּתָא.

בל יג׳ב עליה אן יערף אלנאס באלבכר אבן אלמשניהֵ ליעטא סהמין מן ג׳מיע מא יוג׳ד לה אד׳ הו אול נילה ולה חכם אלבכורהֵ

בַּל יַגִבֻּ עַלַיְהִ אַן יֻעַרִּףַ אלנַּאסַ בִּאלבִּכּרִ אבּןִ אלּמֻשׁנִיַתִ לִיֻעטַי׳ לַהֻ סַהמַאן מִן גַמִיעִ מַא יֻוגַדֻ לַהֻ אִד׳ הֻוַ אַוַּלֻ נַיְלִהִ לַהֻ חֻכּם אַלּבֻּכֻּורִיתִ

ἀλλὰ τὸν πρωτότοκον υἱὸν τῆς μισουμένης ἐπιγνώσεται δοῦναι αὐτῷ διπλᾶ ἀπὸ πάντων, ὧν ἂν εὑρεθῇ αὐτῷ, ὅτι οὗτός ἐστιν ἀρχὴ τέκνων αὐτοῦ, καὶ τούτῳ καθήκει τὰ πρωτοτόκια.

יח כִּֽי־יִהְיֶ֣ה לְאִ֗ישׁ בֵּ֚ן סוֹרֵ֣ר וּמוֹרֶ֔ה אֵינֶ֣נּוּ שֹׁמֵ֔עַ בְּק֥וֹל אָבִ֖יו וּבְק֣וֹל אִמּ֑וֹ וְיִסְּר֣וּ אֹת֔וֹ וְלֹ֥א יִשְׁמַ֖ע אֲלֵיהֶֽם׃

אֲרֵי יְהֵי לִגְבַר בַּר סָטֵי וּמָרוֹד לָיְתוֹהִי מְקַבֵּיל לְמֵימַר אֲבוּהִי וּלְמֵימַר אִמֵּיהּ וּמַלְּפִין יָתֵיהּ וְלָא מְקַבֵּיל מִנְּהוֹן.

ואד׳א כאן לרג׳ל אבן זאיל מכ׳אלף ליס יקבל אמר אביה ואמר אמה ויודבאנה ולא יקבל מנהמא

וַאִן כַּאןַ לִרַגֻלֵ אִבּנַא זַאאִלַא מֻכַ׳אלִפַא לַא יַקבַּלֻ אַמרַ אַבִּיהִ וַאמִהִ וַיֻאַדִּבַּאנִהִ וַלַם יַקבַּל מִנהֻמַא

Ἐὰν δέ τινι ᾖ υἱὸς ἀπειθὴς καὶ ἐρεθιστὴς οὐχ ὑπακούων φωνὴν πατρὸς καὶ φωνὴν μητρὸς καὶ παιδεύσωσιν αὐτὸν καὶ μὴ εἰσακούῃ αὐτῶν,

יט וְתָ֥פְשׂוּ ב֖וֹ אָבִ֣יו וְאִמּ֑וֹ וְהוֹצִ֧יאוּ אֹת֛וֹ אֶל־זִקְנֵ֥י עִיר֖וֹ וְאֶל־שַׁ֥עַר מְקֹמֽוֹ׃

וְיֵיחֲדוּן בֵּיהּ אֲבוּהִי וְאִמֵּיהּ וְיַפְּקוּן יָתֵיהּ לִקְדָם סָבֵי קַרְתֵּיהּ וְלִתְרַע בֵּית דִּין אַתְרֵיהּ.

פליקבץ׳ עליה אבוה ואמה ויכ׳רג׳אה אלי שיוך׳ קריתה ואלי באב חאכם מוצ׳עה

פַליַקבֻּצ׳ עַלַיְהִ אַבּוּהֻ וַאמֻהֻ וַיֻכ׳רִגַּאהֻ אִלַי׳ שֻׁיֻוכִ׳ קַריַתִהִ וַאִלַי׳ בַּאבִּ חַאכִּםִ מַוְצִ׳עִהִ

καὶ συλλαβόντες αὐτὸν ὁ πατὴρ αὐτοῦ καὶ ἡ μήτηρ αὐτοῦ καὶ ἐξάξουσιν αὐτὸν ἐπὶ τὴν γερουσίαν τῆς πόλεως αὐτοῦ καὶ ἐπὶ τὴν πύλην τοῦ τόπου αὐτοῦ

כ וְאָמְר֞וּ אֶל־זִקְנֵ֣י עִיר֗וֹ בְּנֵ֤נוּ זֶה֙ סוֹרֵ֣ר וּמֹרֶ֔ה אֵינֶ֥נּוּ שֹׁמֵ֖עַ בְּקֹלֵ֑נוּ זוֹלֵ֖ל וְסֹבֵֽא׃

וְיֵימְרוּן לְסָבֵי קַרְתֵּיהּ בְּרַנָא דֵין סָטֵי וּמָרוֹד לָיְתוֹהִי מְקַבֵּיל לְמֵימְרַנָא זָלֵיל בְּשַׂר וְסָבֵי חֲמַר.

פיקולא להם אבננא הד׳א זאיל מכ׳אלף ליס יקבל אמרנא והו מסרף ומפרט פי אלחראם

פַיַקֻולַאןַ לַהֻם אבּנֻנַא הַדַ׳א זַאאִלֹ מֻכַ׳אלִףֹ לַא יַקבַּלֻ אַמרַנַא וַהֻוַ מֻסרִףֹ וַמֻפרִטֹ פִי אלּחַרַאםִ

καὶ ἐροῦσιν τοῖς ἀνδράσιν τῆς πόλεως αὐτῶν Ὁ υἱὸς ἡμῶν οὗτος ἀπειθεῖ καὶ ἐρεθίζει, οὐχ ὑπακούει τῆς φωνῆς ἡμῶν, συμβολοκοπῶν οἰνοφλυγεῖ·

כא וּ֠רְגָמֻ֠הוּ כׇּל־אַנְשֵׁ֨י עִיר֤וֹ בָֽאֲבָנִים֙ וָמֵ֔ת וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁמְע֥וּ וְיִרָֽאוּ׃

וְיִרְגְּמוּנֵּיהּ כָּל אֲנָשֵׁי קַרְתֵּיהּ בְּאַבְנַיָּא וִימוּת וּתְפַלֵּי עָבֵיד דְּבִישׁ מִבֵּינָךְ וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּן וְיִדְחֲלוּן.

פירג׳מה ג׳מיע שיוך קריתה בחג׳ארהֵ חתי ימות ואנף אהל אלשר מן בינכם וסאיר אלאסראיל יסמעון ויכ׳אפון

וַיַרגֻמֻהֻ גַמִיעֻ אַהלִ קַריַתִהִ בִּאלחִגַּארַתִ חַתַּי׳ יַמֻותַּ וַאנפִ אַהלַ אַלשַּׁרִּ מִן בַּיְנִכֻּם וַסַאאִרֻ אַלִ יִסרַאאִיל יַסמַעֻוןַ וַיַכַ׳אפֻוןַ

καὶ λιθοβολήσουσιν αὐτὸν οἱ ἄνδρες τῆς πόλεως αὐτοῦ ἐν λίθοις, καὶ ἀποθανεῖται· καὶ ἐξαρεῖς τὸν πονηρὸν ἐξ ὑμῶν αὐτῶν, καὶ οἱ ἐπίλοιποι ἀκούσαντες φοβηθήσονται.

כב וְכִֽי־יִהְיֶ֣ה בְאִ֗ישׁ חֵ֛טְא מִשְׁפַּט־מָ֖וֶת וְהוּמָ֑ת וְתָלִ֥יתָ אֹת֖וֹ עַל־עֵֽץ׃

וַאֲרֵי יְהֵי בִּגְבַר חוֹבַת דִּין דִּקְטוֹל וְיִתְקְטִיל וְתִצְלוֹב יָתֵיהּ עַל צְלִיבָא.

ואד׳א וג׳בת עלי אנסאן כ׳טיהֵ חכמהא אלקתל פקתל פאצלבה עלי כ׳שבהֵ

וַאִדַ׳א וגִדַתּ עַלַי׳ אִנסַאןֵ כַ׳טִיאַתֹ חֻכּמֻהַא אַלקַתּלֻ פַקֻתִלַ, פַאצלֻבּהֻ עַלַי׳ כַ׳שַׁבַּתֵ

Ἐὰν δὲ γένηται ἔν τινι ἁμαρτία κρίμα θανάτου καὶ ἀποθάνῃ καὶ κρεμάσητε αὐτὸν ἐπὶ ξύλου,

כג לֹא־תָלִ֨ין נִבְלָת֜וֹ עַל־הָעֵ֗ץ כִּֽי־קָב֤וֹר תִּקְבְּרֶ֙נּוּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּֽי־קִלְלַ֥ת אֱלֹהִ֖ים תָּל֑וּי וְלֹ֤א תְטַמֵּא֙ אֶת־אַדְמָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃

לָא תְבִית נְבִילְתֵיהּ עַל צְלִיבָא אֲרֵי מִקְבָּר תִּקְבְּרִנֵּיהּ בְּיוֹמָא הַהוּא אֲרֵי עַל דְּחָב קֳדָם יְיָ אִצְטְלִיב וְלָא תְסַאֵיב יָת אַרְעָךְ דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ אַחְסָנָא.

ולא תבת ג׳ת׳תה עליהא בל אדפנה דפנא פי ד׳לך אליום אד׳ צלב למא אפתרא עלי אללה ולא תנג׳ס אלבלד אלד׳י אללה רבך מעטיך נחלהֵ

וַלַא תֻבַּיִּתּ גֻתַּ׳תַּהֻ עַלַיְהַא בַּל אדפִנהֻ דַפנַא פִי דַ׳לִךַּ אַלּיַוְם אִד׳ צֻלִבַּ לִמַא אפתַּרַא עַלַי׳ אַללָּהִ וַלַא תֻנַגִס בִּדַ׳לִךַּ בַּלַדַךַּ אַלַּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מֻעטִיךַּ נַחלַתַּ

οὐκ ἐπικοιμηθήσεται τὸ σῶμα αὐτοῦ ἐπὶ τοῦ ξύλου, ἀλλὰ ταφῇ θάψετε αὐτὸν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ, ὅτι κεκατηραμένος ὑπὸ θεοῦ πᾶς κρεμάμενος ἐπὶ ξύλου· καὶ οὐ μιανεῖτε τὴν γῆν, ἣν κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι ἐν κλήρῳ.

פרק כבתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א לֹֽא־תִרְאֶה֩ אֶת־שׁ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ אֶת־שֵׂיוֹ֙ נִדָּחִ֔ים וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֵ֖ם לְאָחִֽיךָ׃

לָא תִחְזֵי יָת תּוֹרָא דַּאֲחוּךְ אוֹ יָת אִמְּרֵיהּ דְּטָעַן וְתִכְבּוֹשׁעלם בלשון פועל ׳כבש׳ (כאן, להלן דברים כ״ב:ד׳, ויקרא כ׳:ד׳), ובלשון נפעל ׳כסי׳. פסוק ג׳ להלן חורג מכלל זה, עיינו בסמוך. מִנְּהוֹן אָתָבָא תָּתִיבִנּוּן לַאֲחוּךְ.

ולא תרי ת׳ור אכ׳יך או שאתה צ׳אלין פתתגאפל ענהמא בל רדהמא עליה רדא

וַלַא תַּרַ תַּ׳וְרַ אַכִ׳יךַּ אַוְ שַׁאתַּהֻ צַ׳אלַיְןַ פַתַּתַּגַ׳אפַלֻ עַנהֻמַא בַּל רִדהֻמַא אִלַיְהִ רַדַּא

Μὴ ἰδὼν τὸν μόσχον τοῦ ἀδελφοῦ σου ἢ τὸ πρόβατον αὐτοῦ πλανώμενα ἐν τῇ ὁδῷ ὑπερίδῃς αὐτά· ἀποστροφῇ ἀποστρέψεις αὐτὰ τῷ ἀδελφῷ σου καὶ ἀποδώσεις αὐτῷ.

ב וְאִם־לֹ֨א קָר֥וֹב אָחִ֛יךָ אֵלֶ֖יךָ וְלֹ֣א יְדַעְתּ֑וֹ וַאֲסַפְתּוֹ֙ אֶל־תּ֣וֹךְ בֵּיתֶ֔ךָ וְהָיָ֣ה עִמְּךָ֗ עַ֣ד דְּרֹ֤שׁ אָחִ֙יךָ֙ אֹת֔וֹ וַהֲשֵׁבֹת֖וֹ לֽוֹ׃

וְאִם לָא קָרִיב אֲחוּךְ לְוָתָךְ וְלָא יְדַעְתְּ לֵיהּ וְתִכְנְשִׁנֵּיהּ לְגוֹ בֵיתָךְ וִיהֵי עִמָּךְ עַד דְּיִתְבַּע אֲחוּךְ יָתֵיהּ וְתָתִיבִנֵּיהּ לֵיהּ.

ואן לם יכן אכ׳וך קריבא אליך או לם תערפה פצ׳ם ד׳לך אלי מנזלך יכון ענדך אלי אן ילתמסה אכ׳וך פתרדה עליה

וַאִן לַם יַכֻּן אַכֻ׳וךַּ קַרִיבַּא אִלַיְךַּ וַלַם תַּערִפהֻ פַצֻ׳ם דַ׳לִךַּ אִלַי׳ מַנזִלִךַּ יַכֻּוןֻ עִנדַךַּ אִלַי׳ אַן יַלתַּמִסַהֻ אַכֻ׳וךַּ פַתַּרֻדֻהֻ עַלַיְהִ

ἐὰν δὲ μὴ ἐγγίζῃ ὁ ἀδελφός σου πρὸς σὲ μηδὲ ἐπίστῃ αὐτόν, συνάξεις αὐτὰ ἔνδον εἰς τὴν οἰκίαν σου, καὶ ἔσται μετὰ σοῦ, ἕως ἂν ζητήσῃ αὐτὰ ὁ ἀδελφός σου, καὶ ἀποδώσεις αὐτῷ.

ג וְכֵ֧ן תַּעֲשֶׂ֣ה לַחֲמֹר֗וֹ וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂה֮ לְשִׂמְלָתוֹ֒ וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂ֗ה לְכׇל־אֲבֵדַ֥ת אָחִ֛יךָ אֲשֶׁר־תֹּאבַ֥ד מִמֶּ֖נּוּ וּמְצָאתָ֑הּ לֹ֥א תוּכַ֖ל לְהִתְעַלֵּֽם׃

וְכֵן תַּעֲבֵיד לִחְמָרֵיהּ וְכֵן תַּעֲבֵיד לִכְסוּתֵיהּ וְכֵן תַּעֲבֵיד לְכָל אֲבֵידְתָא דַּאֲחוּךְ דְּתֵיבַד מִנֵּיהּ וְתַשְׁכְּחִנַּהּ לֵית לָךְ רְשׁוּ לְכַסָּיוּתַהּלְכַסָּיוּתַהּ = לכסות החפץ, ׳שמצא כבר ורצה להחזיק את המציאה כשלו׳ (נתינה לגר) ולדקדוק התרגום עי׳ אוהב גר..

וכד׳א פאצנע בחמארה ובת׳ובה ובסאיר צ׳ואל אכ׳יך אלד׳י תצ׳יע מנה פתג׳דהא לא יחל לך אן תתגאפל ענהא

וַכַּדַ׳א אצנַע בִּחִמַארִהִ וַבִּתַּ׳וְבִּהִ וַבִּסַאאִרִ צַ׳וַאלִ אַכִ׳יךַּ אַלַּתִּי תַּצִ׳יעֻ מִנהֻ פַתַּגִדֻהַא לַא יַחֻלֻּ לַךַּ אַן תַּתַּגַ׳אפַלַ עַנהַא

Οὕτως ποιήσεις τὸν ὄνον αὐτοῦ καὶ οὕτως ποιήσεις τὸ ἱμάτιον αὐτοῦ καὶ οὕτως ποιήσεις κατὰ πᾶσαν ἀπώλειαν τοῦ ἀδελφοῦ σου, ὅσα ἐὰν ἀπόληται παρ᾿ αὐτοῦ καὶ εὕρῃς· οὐ δυνήσῃ ὑπεριδεῖν.

ד לֹא־תִרְאֶה֩ אֶת־חֲמ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ שׁוֹרוֹ֙ נֹפְלִ֣ים בַּדֶּ֔רֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָקֵ֥ם תָּקִ֖ים עִמּֽוֹ׃

לָא תִחְזֵי יָת חֲמָרָא דַּאֲחוּךְ אוֹ תוֹרֵיהּ רְמַן בְּאוֹרְחָא וְתִכְבּוֹשׁ מִנְּהוֹן אָקָמָא תָקִים עִמֵּיהּ.

ולא תרי חמאר אכ׳יך או ת׳ורה ואקעין פי אלטריק פתתגאפל ענהמא בל אקמהמא מעה אקאמהֵ

וַלַא תַּרַ חִמַארַ אַכִ׳יךַּ אַוְ תַּ׳וְרַהֻ וַאקִעַיְןַ פִי אַלטַרִיקִ פַתַּתַּגַ׳אפַלֻ עַנהֻמַא בַּל אַקִמהֻמַא מַעַהֻ אִקַאמַתַּ

οὐκ ὄψῃ τὸν ὄνον τοῦ ἀδελφοῦ σου ἢ τὸν μόσχον αὐτοῦ πεπτωκότας ἐν τῇ ὁδῷ, μὴ ὑπερίδῃς αὐτούς· ἀνιστῶν ἀναστήσεις μετ’ αὐτοῦ.

ה לֹא־יִהְיֶ֤ה כְלִי־גֶ֙בֶר֙ עַל־אִשָּׁ֔ה וְלֹא־יִלְבַּ֥שׁ גֶּ֖בֶר שִׂמְלַ֣ת אִשָּׁ֑ה כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ כׇּל־עֹ֥שֵׂה אֵֽלֶּה׃

לָא יְהֵי תִּקּוּן זֵין דִּגְבַר עַל אִתָּא וְלָא יִתַּקַּן גְּבַר בְּתִקּוּנֵי אִתָּאהשוו לשון ספרי דברים רכ״ו: ״רבי אליעזר בן יעקב אומר: שלא תלבש אשה כלי זיין ותצא למלחמה מניין? תלמוד לומר לא יהיה כלי גבר; האיש לא יתקשט בתכשיטי נשים? תלמוד לומר ולא ילבש גבר שמלת אשה.״ וע״ע מרפא לשון. אֲרֵי מְרַחַק קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ כָּל עָבֵיד אִלֵּין.

ולא תכון אלאת אלרג׳אל עלי אלנסא ולא ילבס אלרג׳ל זי אלנסא לאן אללה רבך יכרה כל מן יצנע ד׳לך

לַא תַּכֻּן אלַאתֻ אַלרִּגַּאלִ עַלַי׳ אַלנִּסַאאִ וַלַא יַלבַּסֻ אַלרִּגַּאלֻ זַי אַלנִּסַאאִ לִאַןַ אללַהַ רַבַּךַּ יַכּרַהֻ כֻּלַּ מַן יַצנַעֻ דַ׳לִךַּ

Οὐκ ἔσται σκεύη ἀνδρὸς ἐπὶ γυναικί, οὐδὲ μὴ ἐνδύσηται ἀνὴρ στολὴν γυναικείαν, ὅτι βδέλυγμα κυρίῳ τῷ θεῷ σού ἐστιν πᾶς ποιῶν ταῦτα.

ו כִּ֣י יִקָּרֵ֣א קַן־צִפּ֣וֹר ׀ לְפָנֶ֡יךָ בַּדֶּ֜רֶךְ בְּכׇל־עֵ֣ץ ׀ א֣וֹ עַל־הָאָ֗רֶץ אֶפְרֹחִים֙ א֣וֹ בֵיצִ֔ים וְהָאֵ֤ם רֹבֶ֙צֶת֙ עַל־הָֽאֶפְרֹחִ֔ים א֖וֹ עַל־הַבֵּיצִ֑ים לֹא־תִקַּ֥ח הָאֵ֖ם עַל־הַבָּנִֽים׃

אֲרֵי תְעָרַע קִנָּא דְּצִפְּרָא קֳדָמָךְ בְּאוֹרְחָא בְּכָל אִילָן אוֹ עַל אַרְעָא אֶפְרוֹחִין אוֹ בֵיעִין וְאִמָּא רְבִיעָא עַל אֶפְרוֹחִין אוֹ עַל בֵּיעִין לָא תִּסַּב אִמָּא עַל בְּנַיָּא.

ואן ואפית וכרא מן אלטאיר פי טריק או שג׳רה או עלי אלארץ׳ פראכ׳א או ביצ׳א ואלאם ראבצ׳הֵ עליהם פלא תאכ׳ד׳ אלאם מעהם

וַאִן וַאפַיְתַּ וַכּרַא מִןַ אלטַאאִרִ קֻדַאמַךַּ פִי אַלטַרִיקִ אַוְ פִי שַּׁגרַתֵ אַוְ עַלַי׳ אלּאַרץִ׳ פִרַאכַ׳א אַוְ בַּיְצַ׳א וַאלּאֻם רַאבִּצַתֹ עַלַיְהַא כַּלַא תַּאכֻ׳דִ׳ אַלּאַםַ מַעַ אַלּבִּנִיןִ

Ἐὰν δὲ συναντήσῃς νοσσιᾷ ὀρνέων πρὸ προσώπου σου ἐν τῇ ὁδῷ ἢ ἐπὶ παντὶ δένδρει ἢ ἐπὶ τῆς γῆς, νεοσσοῖς ἢ ᾠοῖς, καὶ ἡ μήτηρ θάλπῃ ἐπὶ τῶν νεοσσῶν ἢ ἐπὶ τῶν ᾠῶν, οὐ λήμψῃ τὴν μητέρα μετὰ τῶν τέκνων·

ז שַׁלֵּ֤חַ תְּשַׁלַּח֙ אֶת־הָאֵ֔ם וְאֶת־הַבָּנִ֖ים תִּֽקַּֽח־לָ֑ךְ לְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְהַאֲרַכְתָּ֖ יָמִֽים׃

שַׁלָּחָא תְּשַׁלַּח יָת אִמָּא וְיָת בְּנַיָּא תִּסַּב לָךְ בְּדִיל דְּיִיטַב לָךְ וְתוֹרֵיךְ יוֹמִין.

בל אטלק אלאם אטלאקא וכ׳ד׳ אלבנין לנפסך לכי יכ׳אר לך ותטול איאמך

בַּלִ אטלִק אַלּאַםַ אִטלַאקַא וַכֻ׳ד׳ אַלּבִּנִיןַ לִנַפסִךַּ לִכַּיְ יֻכַ׳ארַ לַךַּ וַתַּטֻולַ אִיאמֻךַּ

ἀποστολῇ ἀποστελεῖς τὴν μητέρα, τὰ δὲ παιδία λήμψῃ σεαυτῷ, ἵνα εὖ σοι γένηται καὶ πολυήμερος ἔσῃ.

ח כִּ֤י תִבְנֶה֙ בַּ֣יִת חָדָ֔שׁ וְעָשִׂ֥יתָ מַעֲקֶ֖ה לְגַגֶּ֑ךָ וְלֹֽא־תָשִׂ֤ים דָּמִים֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ כִּֽי־יִפֹּ֥ל הַנֹּפֵ֖ל מִמֶּֽנּוּ׃

אֲרֵי תִבְנֵי בֵּיתָא חֲדַתָּא וְתַעֲבֵיד תְּיָקָא לְאִגָּרָךְ וְלָא תְשַׁוֵּי חוֹבַת קְטוֹל בְּבֵיתָךְ אֲרֵי יִפּוֹל דְּנָפֵיל מִנֵּיהּ.

ואד׳א בנית ביתא ג׳דידא פאצנע דראבזין עלי צטחך ולא תצנע גררא פי מנזלך יסקט מנה מן יסקט

וַאִדַ׳א בַּנַיְתַּ בַּיְתַּא גַדִידַא פַאצנַע דַרַאבִּזִיןַ עַלַי׳ סַטחִךַּ וַלַא תַּגעַל גַ׳דרַא פִי מַנזִלִךַּ יַסקֻטֻ מִנהֻ מַן יַסקֻטֻ

Ἐὰν δὲ οἰκοδομήσῃς οἰκίαν καινήν, καὶ ποιήσεις στεφάνην τῷ δώματί σου· καὶ οὐ ποιήσεις φόνον ἐν τῇ οἰκίᾳ σου, ἐὰν πέσῃ ὁ πεσὼν ἀπ’ αὐτοῦ.

ט לֹא־תִזְרַ֥ע כַּרְמְךָ֖ כִּלְאָ֑יִם פֶּן־תִּקְדַּ֗שׁ הַֽמְלֵאָ֤ה הַזֶּ֙רַע֙ אֲשֶׁ֣ר תִּזְרָ֔ע וּתְבוּאַ֖ת הַכָּֽרֶם׃

לָא תִזְרַע כַּרְמָךְ עֵירוּבִין דִּלְמָא תִסְתָּאַב דִּמְעַת זַרְעָא דְּתִזְרַע וְעַלְלַת כַּרְמָא.

ולא תזרע כרמך מן נועין כילא תחרם עליך סלאפהֵ אלזרע אלד׳י תזרעה מע גלהֵ אלכרם

לַא תַּזרַע כַּרמַךַּ מִן נַוְעַיְןִ כַּיְ לַא תֻחַרַּםַ עַלַיְךַּ סַלַאפַתֻ אַלזַּרעִ אלּדִ׳י תַּזרַעֻהֻ מַעַ גַ׳לַתִ אלּכַּרםִ

Οὐ κατασπερεῖς τὸν ἀμπελῶνά σου διάφορον, ἵνα μὴ ἁγιασθῇ τὸ γένημα καὶ τὸ σπέρμα, ὃ ἐὰν σπείρῃς μετὰ τοῦ γενήματος τοῦ ἀμπελῶνός σου.

י לֹֽא־תַחֲרֹ֥שׁ בְּשׁוֹר־וּבַחֲמֹ֖ר יַחְדָּֽו׃

לָא תִרְדֵּי בְּתוֹרָא וּבִחְמָרָא כַּחְדָּא.

לא תצ׳מד אלת׳ור ואלחמאר ג׳מיעא

לַא תַּצ׳מֻדִ אלתַּ׳וְרַ וַאלּחִמַארַ גַמִיעַא

Οὐκ ἀροτριάσεις ἐν μόσχῳ καὶ ὄνῳ ἐπὶ τὸ αὐτό.

יא לֹ֤א תִלְבַּשׁ֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז צֶ֥מֶר וּפִשְׁתִּ֖ים יַחְדָּֽו׃

לָא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵיזָא עַמַּר וְכִתָּן מְחוּבַּר כַּחְדָּא.

לא תלבס ת׳ובא מכ׳תלטא מן צוף וכתאן ג׳מיעא

לַא תַּלבַּס תַּ׳וְבַּא מֻכ׳תַּלִטַא מִן צֻוףֵ וַכִּתַּןֵ גַמִיעַא

οὐκ ἐνδύσῃ κίβδηλον, ἔρια καὶ λίνον, ἐν τῷ αὐτῷ.

יב גְּדִלִ֖ים תַּעֲשֶׂה־לָּ֑ךְ עַל־אַרְבַּ֛ע כַּנְפ֥וֹת כְּסוּתְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר תְּכַסֶּה־בָּֽהּ׃

כְּרוּסְפְּדִין תַּעֲבֵיד לָךְ עַל אַרְבַּע כַּנְפֵי כְּסוּתָךְ דְּתִתְכַּסֵּי בַּהּ.

ואצנע לך ג׳דאילא פי ארבעהֵ אטראף אזארך אלד׳י תתגטא בה

וַאצנַע לַךַּ גַדַאאִלַ פִי אַרבַּעִ אַטרַאפִ אִזַארִךַּ אַלַּדִ׳י תַּתַּגַ׳טַי׳ בִּהִ

Στρεπτὰ ποιήσεις σεαυτῷ ἐπὶ τῶν τεσσάρων κρασπέδων τῶν περιβολαίων σου, ἃ ἐὰν περιβάλῃ ἐν αὐτοῖς.

יג כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אִשָּׁ֑ה וּבָ֥א אֵלֶ֖יהָ וּשְׂנֵאָֽהּ׃

אֲרֵי יִסַּב גְּבַר אִתְּתָא וְיֵיעוֹל לְוָתַהּ וְיִשְׂנֵינַהּ.

ואן תזוג׳ רג׳ל באמראהֵ ודכ׳ל בהא ת׳ם שנאהא

וַאִן תַּזַוַּגַ רַגֻלֹ בִּאִמרַאַתֵ וַדַכַ׳לַ אִלַיְהַא תֻ׳םַּ שַׁנִאַהַא

Ἐὰν δέ τις λάβῃ γυναῖκα καὶ συνοικήσῃ αὐτῇ καὶ μισήσῃ αὐτὴν

יד וְשָׂ֥ם לָהּ֙ עֲלִילֹ֣ת דְּבָרִ֔ים וְהוֹצִ֥א עָלֶ֖יהָ שֵׁ֣ם רָ֑ע וְאָמַ֗ר אֶת־הָאִשָּׁ֤ה הַזֹּאת֙ לָקַ֔חְתִּי וָאֶקְרַ֣ב אֵלֶ֔יהָ וְלֹא־מָצָ֥אתִי לָ֖הּ בְּתוּלִֽים׃

וִישַׁוֵּי לַהּ תַּסְקוּפֵּי מִלִּין וְיַפֵּיק עֲלַהּ שׁוֹם בִּישׁ וְיֵימַר יָת אִתְּתָא הָדָא נְסֵיבִית וְעַלִית לְוָתַהּ וְלָא אַשְׁכַּחִית לַהּ בְּתוּלִין.

פג׳על להא עללא מן כלאם ואכ׳רג׳ עליהא אסמא רדיא פקאל אני תזוג׳ת בהד׳ה אלמראהֵ פדנית מנהא פלם אג׳ד להא בראהֵ

פַגַעַלַ לַהַא עִלַלַא מִןַ אלכַּלַאם וַאַכ׳רַגַ עַלַיְהַא אַסמַאאַ רַדִיאַתַּ וַקַאלַ אִנִּי תַּזַוַּגתֻ הַדִ׳הִ אלּמַראַתַּ פַדַנַוְתֻ מִנהַא וַלַם אַגִד לַהַא בַּרַאאַתַּ

καὶ ἐπιθῇ αὐτῇ προφασιστικοὺς λόγους καὶ κατενέγκῃ αὐτῆς ὄνομα πονηρὸν καὶ λέγῃ Τὴν γυναῖκα ταύτην εἴληφα καὶ προσελθὼν αὐτῇ οὐχ εὕρηκα αὐτῆς παρθένια,

טו וְלָקַ֛ח אֲבִ֥י הַֽנַּעֲרָ֖ וְאִמָּ֑הּ וְהוֹצִ֜יאוּ אֶת־בְּתוּלֵ֧י הַֽנַּעֲרָ֛ אֶל־זִקְנֵ֥י הָעִ֖יר הַשָּֽׁעְרָה׃

וְיִסַּב אֲבוּהָא דְּעוּלֵימְתָא וְאִמַּהּ וְיַפְּקוּן יָת בְּתוּלֵי עוּלֵימְתָא לִקְדָם סָבֵי קַרְתָּא וְלִתְרַע בֵּית דִּין אַתְרָא.

ת׳ם אכ׳ד׳ אבוהא או אמהא בראתהא פאכ׳רג׳והא אלי שיוך׳ אלקריהֵ [אלי באב אלחאכם]

תֻ׳םַּ יַאכֻ׳דֻ׳ אַבּוּהַא וַאמֻהַא אַלּבַּרַאאַתַּ וַיֻכ׳רִגַּאנִהַא אִלַי׳ שִׁיֻוכִ׳ אַלּקַריַתִ וַאִלַי׳ בַּאבִּ אלּחַאכִּםִ

καὶ λαβὼν ὁ πατὴρ τῆς παιδὸς καὶ ἡ μήτηρ ἐξοίσουσιν τὰ παρθένια τῆς παιδὸς πρὸς τὴν γερουσίαν ἐπὶ τὴν πύλην,

טז וְאָמַ֛ר אֲבִ֥י הַֽנַּעֲרָ֖ אֶל־הַזְּקֵנִ֑ים אֶת־בִּתִּ֗י נָתַ֜תִּי לָאִ֥ישׁ הַזֶּ֛ה לְאִשָּׁ֖ה וַיִּשְׂנָאֶֽהָ׃

וְיֵימַר אֲבוּהָא דְּעוּלֵימְתָא לְסָבַיָּא יָת בְּרַתִּי יְהַבִית לְגוּבְרָא הָדֵין לְאִתּוּ וּשְׂנַהּ.

פקאל אבוהא ללשיוך׳ אני זוג׳ת אבנתי להד׳א אלרג׳ל פשנאהא

פַקַאלַ אַבּוּהַא לִלשִׁיֻוכִ׳ אִנִּי זַוַּגתֻ אִבּנַתִי לִהַדַ׳א אַלרַּגֻלִ פַשַׁנִאַהַא

καὶ ἐρεῖ ὁ πατὴρ τῆς παιδὸς τῇ γερουσίᾳ Τὴν θυγατέρα μου ταύτην δέδωκα τῷ ἀνθρώπῳ τούτῳ γυναῖκα, καὶ μισήσας αὐτὴν

יז וְהִנֵּה־ה֡וּא שָׂם֩ עֲלִילֹ֨ת דְּבָרִ֜ים לֵאמֹ֗ר לֹֽא־מָצָ֤אתִי לְבִתְּךָ֙ בְּתוּלִ֔ים וְאֵ֖לֶּה בְּתוּלֵ֣י בִתִּ֑י וּפָֽרְשׂוּ֙ הַשִּׂמְלָ֔ה לִפְנֵ֖י זִקְנֵ֥י הָעִֽיר׃

וְהָא הוּא שַׁוִּי תַּסְקוּפֵּי מִלִּין לְמֵימַר לָא אַשְׁכַּחִית לִבְרַתָּךְ בְּתוּלִין וְאִלֵּין בְּתוּלֵי בְרַתִּי וְיִפְרְסוּן שׁוֹשִׁפָּא״שמלה״ בלשון מצעים מופיע רק כאן, והתרגום בהתאם. קֳדָם סָבֵי קַרְתָּא.

והא הו קד ג׳על להא עללא מן אלכלאם פקאל לם אג׳ד להא בראהֵ והד׳ה בראתהא ובסטו אלמנדיל או מקאמה בין ידיהם

וַהַדַ׳א הֻוַ קַד גַעַלַ לַהַא עִלַלַא מִןַ אלכַּלַאם וַקַאלַ לַם אַגִד לַהַא בַּרַאאַתַּ וַהַדִ׳הִ בַּרַאאַתֻהַא וַבַּסַטֻוא אַלּמַנדִילַ אַוְ מַקַאמַהֻ בַּיְןַ יַדַיְהִם

αὐτὸς νῦν ἐπιτίθησιν αὐτῇ προφασιστικοὺς λόγους λέγων Οὐχ εὕρηκα τῇ θυγατρί σου παρθένια, καὶ ταῦτα τὰ παρθένια τῆς θυγατρός μου· καὶ ἀναπτύξουσιν τὸ ἱμάτιον ἐναντίον τῆς γερουσίας τῆς πόλεως.

יח וְלָ֥קְח֛וּ זִקְנֵ֥י הָֽעִיר־הַהִ֖וא אֶת־הָאִ֑ישׁ וְיִסְּר֖וּ אֹתֽוֹ׃

וְיִדְבְּרוּן סָבֵי קַרְתָּא הַהִיא יָת גּוּבְרָא וְיַלְקוֹן יָתֵיהּ.

פליאכ׳ד׳ שיוך׳ אלקריהֵ ד׳לך אלרג׳ל ויודבוה

פַליַאכֻ׳ד׳ שֻׁיֻוכֻ׳ תִלךַּ אַלּקַריַתִ דַ׳לִךַּ אַלרַּגֻלַ וַיֻאַדִּבּוּנַהֻ

καὶ λήμψεται ἡ γερουσία τῆς πόλεως ἐκείνης τὸν ἄνθρωπον ἐκεῖνον καὶ παιδεύσουσιν αὐτὸν

יט וְעָנְשׁ֨וּ אֹת֜וֹ מֵ֣אָה כֶ֗סֶף וְנָתְנוּ֙ לַאֲבִ֣י הַֽנַּעֲרָ֔ה כִּ֤י הוֹצִיא֙ שֵׁ֣ם רָ֔ע עַ֖ל בְּתוּלַ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֽוֹ־תִהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֔ה לֹא־יוּכַ֥ל לְשַׁלְּחָ֖הּ כׇּל־יָמָֽיו׃

וְיִגְבּוֹן מִנֵּיהּ מְאָה סִלְעִין דִּכְסַף וְיִתְּנוּן לַאֲבוּהָא דְּעוּלֵימְתָא אֲרֵי אַפֵּיק שׁוֹם בִּישׁ עַל בְּתוּלְתָא בַת יִשְׂרָאֵל וְלֵיהּ תְּהֵי לְאִתּוּ לֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְמִפְטְרַהּ כָּל יוֹמוֹהִי.

ויג׳רמוה מיאהֵ דרהם וידפעוהא אלי אבי אלג׳אריהֵ למא אכ׳רג׳ אסמא רדיא עלי בכר מן אסראייל ותכון לה זוג׳הֵ ולא יג׳וז לה טלאקהא טול עמרה

וַיַג׳רִמֻונַהֻ מִאַתַּ דַרהַמַא וַיַדפַעֻוהַא לִאַבִּי אַלגַארִיַתִ לִמַא אַכ׳רַגַ אסמַא רַדִיאַ עַלַי׳ בִּכּרֵ מִן אַלִ יִסרַאאִיל וַתַּכֻּוןֻ לַהֻ זַוְגַתֹ וַלַא יַגּוּזֻ לַהֻ טַלַאקֻהַא טֻולַ עֻמֻרִהִ

καὶ ζημιώσουσιν αὐτὸν ἑκατὸν σίκλους καὶ δώσουσιν τῷ πατρὶ τῆς νεάνιδος, ὅτι ἐξήνεγκεν ὄνομα πονηρὸν ἐπὶ παρθένον Ισραηλῖτιν· καὶ αὐτοῦ ἔσται γυνή, οὐ δυνήσεται ἐξαποστεῖλαι αὐτὴν τὸν ἅπαντα χρόνον.

כ וְאִם־אֱמֶ֣ת הָיָ֔ה הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה לֹא־נִמְצְא֥וּ בְתוּלִ֖ים לַֽנַּעֲרָֽ׃

וְאִם קוּשְׁטָא הֲוָה פִּתְגָמָא הָדֵין לָא אִשְׁתְּכַחוּ בְּתוּלִין לְעוּלֵימְתָא.

ואן כאן אלאמר חקא ולא תוג׳ד ללג׳אריהֵ בראהֵ

וַאִן כַּאןַ אלאַמרֻ חַקַא וַלַם תֻוגַד לִלגַּארִיַתִ בַּרַאאַתַּ

ἐὰν δὲ ἐπ’ ἀληθείας γένηται ὁ λόγος οὗτος καὶ μὴ εὑρεθῇ παρθένια τῇ νεάνιδι,

כא וְהוֹצִ֨יאוּ אֶת־הַֽנַּעֲרָ֜ אֶל־פֶּ֣תַח בֵּית־אָבִ֗יהָ וּסְקָל֩וּהָ֩ אַנְשֵׁ֨י עִירָ֤הּ בָּאֲבָנִים֙ וָמֵ֔תָה כִּֽי־עָשְׂתָ֤ה נְבָלָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לִזְנ֖וֹת בֵּ֣ית אָבִ֑יהָ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃

וְיַפְּקוּן יָת עוּלֵימְתָא לִתְרַע בֵּית אֲבוּהָא וְיִרְגְּמוּנַּהּ אֱנָשֵׁי קַרְתַּהּ בְּאַבְנַיָּא וּתְמוּת אֲרֵי עֲבַדַת קְלָנָא בְּיִשְׂרָאֵל לְזַנָּאָה בֵּית אֲבוּהָא וּתְפַלֵּי עָבֵיד דְּבִישׁ מִבֵּינָךְ.

פלתכ׳רג׳ אלג׳אריהֵ אלי באב בית אביהא וירג׳מהא ג׳מיע אהל קריתהא באלחג׳ארהֵ אלי אן תמות למא צנעת כ׳סהֵ פי אלאסראייל פפג׳רת מחצנה פי בית אביהא פאנף אהל אלשר מן בינכם

פַלתֻכ׳רַג אִלַי׳ בַּאבִּ בַּיְתִ אַבִּיהַא וַיַרגִמֻהַא גַמִיעֻ אַהלִ קַריַתִהַא בִּאלחִגַּארַתִ אִלַי׳ אַן תַּמֻותַּ לִמַא צַנַעַתּ כַ׳סַאסַתַּ פִי אַלִ יִסרַאאִיל פַפַגַרַתֻ מֻחַצַּנַתַּ פִי בַּיְתִ אַבִּיהַא וַאנפִ אַהלַ אַלשַּׁרִּ מִן בַּיְנַכֻּם

καὶ ἐξάξουσιν τὴν νεᾶνιν ἐπὶ τὰς θύρας οἴκου πατρὸς αὐτῆς, καὶ λιθοβολήσουσιν αὐτὴν οἱ ἄνδρες τῆς πόλεως αὐτῆς ἐν λίθοις, καὶ ἀποθανεῖται, ὅτι ἐποίησεν ἀφροσύνην ἐν υἱοῖς Ισραηλ ἐκπορνεῦσαι τὸν οἶκον τοῦ πατρὸς αὐτῆς· καὶ ἐξαρεῖς τὸν πονηρὸν ἐξ ὑμῶν αὐτῶν.

כב כִּֽי־יִמָּצֵ֨א אִ֜ישׁ שֹׁכֵ֣ב ׀ עִם־אִשָּׁ֣ה בְעֻֽלַת־בַּ֗עַל וּמֵ֙תוּ֙ גַּם־שְׁנֵיהֶ֔ם הָאִ֛ישׁ הַשֹּׁכֵ֥ב עִם־הָאִשָּׁ֖ה וְהָאִשָּׁ֑ה וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִיִּשְׂרָאֵֽל׃

אֲרֵי יִשְׁתְּכַח גְּבַר שָׁכֵיב עִם אִתְּתָא אִתַּת גְּבַר וְיִתְקַטְלוּן אַף תַּרְוֵיהוֹן גּוּבְרָא דְּשָׁכֵיב עִם אִתְּתָא וְאִתְּתָא וּתְפַלֵּי עָבֵיד דְּבִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל.

ואן וג׳ד רג׳ל מצ׳אג׳עא אמראהֵ ד׳את בעל פליקתלא ג׳מיעא אלרג׳ל אלמצ׳אג׳עהא והי ואנף אהל אלשר מן אלאסראייל

וַאִן וגִדַ רַגֻלֹ מֻצַ׳אגִעֻ אִמרַאַתַּ דַ׳אתַּ בַּעַלֵ פַליֻקתַּלַא גַמִיעַא אַלרַּגֻלֻ מֻצַ׳אגִעֻהַא וַהִי וַאנפִ אַהלַ אַלשַּׁרִּ מִן אַלִ יִסרַאאִיל

Ἐὰν δὲ εὑρεθῇ ἄνθρωπος κοιμώμενος μετὰ γυναικὸς συνῳκισμένης ἀνδρί, ἀποκτενεῖτε ἀμφοτέρους, τὸν ἄνδρα τὸν κοιμώμενον μετὰ τῆς γυναικὸς καὶ τὴν γυναῖκα· καὶ ἐξαρεῖς τὸν πονηρὸν ἐξ Ισραηλ.

כג כִּ֤י יִהְיֶה֙ נַעֲרָ֣ בְתוּלָ֔ה מְאֹרָשָׂ֖ה לְאִ֑ישׁ וּמְצָאָ֥הּ אִ֛ישׁ בָּעִ֖יר וְשָׁכַ֥ב עִמָּֽהּ׃

אֲרֵי תְהֵי עוּלֵימְתָא בְּתוּלְתָא דִּמְאָרְסָא לִגְבַר וְיַשְׁכְּחִנַּהּ גּוּבְרָא בְּקַרְתָּא וְיִשְׁכּוֹב עִמַּהּ.

ואד׳א כאנת ג׳אריהֵ בכר ממלכהֵ לרג׳ל פוג׳דהא רג׳ל פי אלקריהֵ פצ׳אג׳עהא

וַאִדַ׳א כַּאנַתּ גַּארִיַתֹ בִּכּרֹ מֻמַלַכַּתַּ לִרַגֻלֵ פַוַגַדַהַא רַגֻלֹ אכַ׳רַ פִי אלּקַריַתִ וַצַ׳אגַעַהַא

Ἐὰν δὲ γένηται παῖς παρθένος μεμνηστευμένη ἀνδρὶ καὶ εὑρὼν αὐτὴν ἄνθρωπος ἐν πόλει κοιμηθῇ μετ’ αὐτῆς,

כד וְהוֹצֵאתֶ֨ם אֶת־שְׁנֵיהֶ֜ם אֶל־שַׁ֣עַר ׀ הָעִ֣יר הַהִ֗וא וּסְקַלְתֶּ֨ם אֹתָ֥ם בָּאֲבָנִים֮ וָמֵ֒תוּ֒ אֶת־הַֽנַּעֲרָ֗ עַל־דְּבַר֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־צָעֲקָ֣ה בָעִ֔יר וְאֶ֨ת־הָאִ֔ישׁ עַל־דְּבַ֥ר אֲשֶׁר־עִנָּ֖ה אֶת־אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃

וְתַפְּקוּן יָת תַּרְוֵיהוֹן לִתְרַע קַרְתָּא הַהִיא וְתִרְגְּמוּן יָתְהוֹן בְּאַבְנַיָּא וִימוּתוּן יָת עוּלֵימְתָא עַל עֵיסַק דְּלָא צְוַחַת בְּקַרְתָּא וְיָת גּוּבְרָא עַל עֵיסַק דְּעַנִּי יָת אִתַּת חַבְרֵיהּ וּתְפַלֵּי עָבֵיד דְּבִישׁ מִבֵּינָךְ.

פאכ׳רג׳והמא ג׳מיעא אלי באב תלך אלקריהֵ וארג׳מוהמא באלחג׳ארהֵ חתי ימותא אמא אלג׳אריהֵ פבסבב מא לם תצרך׳ והי פי אלקריהֵ ואמא אלרג׳ל פבסבב מא אתי זוג׳הֵ צאחבה ואנף אהל אלשר מן בינכם

פַאכ׳רִגּוּהֻמַא גַמִיעַא אִלַי׳ בַּאבִּ תִלךַּ אַלקַריַתִ וַתַּרגִמֻונַהֻמַא בִּאלחִגַּארַתִ אִלַי׳ אַן יַמֻותַּא אַמַּא אַלגַארִיַתֻ פַבִּסַבַּבִּ מַא לַם תַּצרֻכ׳ וַהִי פִי אַלקַריַתִ וַאַמַּא אַלרַּגֻלֻ בִּסַבַּבִּ מַא אַתַּי׳ זַוְגַתַּ צַאחִבִּהִ וַאנפִ אַהלַ אַלשַּׁרִּ מִן בַּיְנַכֻּם

Ἐξάξετε ἀμφοτέρους ἐπὶ τὴν πύλην τῆς πόλεως αὐτῶν, καὶ λιθοβοληθήσονται ἐν λίθοις καὶ ἀποθανοῦνται· τὴν νεᾶνιν, ὅτι οὐκ ἐβόησεν ἐν τῇ πόλει, καὶ τὸν ἄνθρωπον, ὅτι ἐταπείνωσεν τὴν γυναῖκα τοῦ πλησίον· καὶ ἐξαρεῖς τὸν πονηρὸν ἐξ ὑμῶν αὐτῶν.

כה וְֽאִם־בַּשָּׂדֶ֞ה יִמְצָ֣א הָאִ֗ישׁ אֶת־הַֽנַּעֲרָ֙ הַמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְהֶחֱזִֽיק־בָּ֥הּ הָאִ֖ישׁ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וּמֵ֗ת הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־שָׁכַ֥ב עִמָּ֖הּ לְבַדּֽוֹ׃

וְאִם בְּחַקְלָא יַשְׁכַּח גּוּבְרָא יָת עוּלֵימְתָא דִּמְאָרְסָא וְיַתְקֵיף בַּהּ גּוּבְרָא וְיִשְׁכּוֹב עִמַּהּ וְיִתְקְטִיל גּוּבְרָא דִּשְׁכֵיב עִמַּהּ בִּלְחוֹדוֹהִי.

ואן וג׳ד אלרג׳ל אלג׳אריהֵ אלממלכהֵ פי אלצחרא פאמסכהא וצ׳אג׳עהא פליקתל ד׳לך אלרג׳ל אלמצ׳אג׳עהא וחדה

וַאִן וַגַדַ אַלרַּגֻלֻ אַלגַּארִיַתַּ אַלּמֻמַלַכַּתַּ פִי אַלצַּחרַאאִ וַאַמסַכַּהַא וַצַ׳אגַעַהַא פַליֻקתַּל דַ׳לִךַּ אַלרַּגֻלֻ מֻצַ׳אגִעֻהַא וַחדַהֻ

ἐὰν δὲ ἐν πεδίῳ εὕρῃ ἄνθρωπος τὴν παῖδα τὴν μεμνηστευμένην καὶ βιασάμενος κοιμηθῇ μετ’ αὐτῆς, ἀποκτενεῖτε τὸν ἄνθρωπον τὸν κοιμώμενον μετ’ αὐτῆς μόνον

כו וְלַֽנַּעֲרָ֙ לֹא־תַעֲשֶׂ֣ה דָבָ֔ר אֵ֥ין לַֽנַּעֲרָ֖ חֵ֣טְא מָ֑וֶת כִּ֡י כַּאֲשֶׁר֩ יָק֨וּם אִ֤ישׁ עַל־רֵעֵ֙הוּ֙ וּרְצָח֣וֹ נֶ֔פֶשׁ כֵּ֖ן הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃

וּלְעוּלֵימְתָא לָא תַעֲבֵיד מִדָּעַם לֵית לְעוּלֵימְתָא חוֹבַת דִּין דִּקְטוֹל אֲרֵי כְּמָא דִּיקוּם גּוּבְרָא עַל חַבְרֵיהּ וְיִקְטְלִנֵּיהּ נְפַשׁ כֵּן פִּתְגָמָא הָדֵין.

ולא תצנע בהא שיא אד׳ ליס עליהא כ׳ט׳יהֵ תוג׳ב אלקתל ואנמא מת׳ל אמרהא הד׳א כמן יקום עלי צאחבה פיצ׳רבה פיפיתה רוחה

וַאַמַּא אַלגַארִיַתֻ פַלַא תַּצנַע בִּהַא שַׁיְאַ אִד׳ לַיְסַ לַהַא כַ׳טִיתֹ תֻוגִבֻּ אַלּקַתּלַ וַאִנַּמַא מִת׳לֻ אַמרִהַא הַדַ׳א כַּמַן יַקֻום עַלַי׳ צַאחִבִּהִ פַיַקתֻלֻהֻ פַיַפִיתֻהֻ נַפסֻהֻ

καὶ τῇ νεάνιδι οὐ ποιήσετε οὐδέν· οὐκ ἔστιν τῇ νεάνιδι ἁμάρτημα θανάτου, ὅτι ὡς εἴ τις ἐπαναστῇ ἄνθρωπος ἐπὶ τὸν πλησίον καὶ φονεύσῃ αὐτοῦ ψυχήν, οὕτως τὸ πρᾶγμα τοῦτο,

כז כִּ֥י בַשָּׂדֶ֖ה מְצָאָ֑הּ צָעֲקָ֗ה הַֽנַּעֲרָ֙ הַמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְאֵ֥ין מוֹשִׁ֖יעַ לָֽהּ׃

אֲרֵי בְחַקְלָא אַשְׁכְּחַהּ צְוַחַת עוּלֵימְתָא דִּמְאָרְסָא וְלֵית דְּפָרִיק לַהּ.

ואד׳ וג׳דהא פי אלצחרא פימכן אן תכון קד צרכ׳ת פלם יכן לה מגית׳

וַאִן וַגַדַהַא פִי אַלצַּחרַאאִ פַיֻמכִּן אַן יַכֻּוןַ קַד צַרַכַ׳תּ וַלַם יַכֻּן לַהַא מֻגִ׳ית׳ֹ

ὅτι ἐν τῷ ἀγρῷ εὗρεν αὐτήν, ἐβόησεν ἡ νεᾶνις ἡ μεμνηστευμένη, καὶ ὁ βοηθήσων οὐκ ἦν αὐτῇ.

כח כִּֽי־יִמְצָ֣א אִ֗ישׁ נַעֲרָ֤ בְתוּלָה֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־אֹרָ֔שָׂה וּתְפָשָׂ֖הּ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וְנִמְצָֽאוּ׃

אֲרֵי יַשְׁכַּח גְּבַר עוּלֵימְתָא בְּתוּלְתָא דְּלָא מְאָרְסָא וְיַחֲדִנַּהּ וְיִשְׁכּוֹב עִמַּהּ וְיִשְׁתַּכְחוּן.

ואן וג׳ד רג׳ל ג׳אריהֵ בכרא מא לם תמלך פצ׳בטהא פצ׳אג׳עהא פוג׳דא

וַאִן וַגַדַ רַגֻלֹ גַּארִיַתַּ בִּכּרַא מַא לַם תֻמלַכּ פַצַ׳בַּטַהַא וַצַ׳אגַעַהַא וַוגִדַא

Ἐὰν δέ τις εὕρῃ τὴν παῖδα τὴν παρθένον, ἥτις οὐ μεμνήστευται, καὶ βιασάμενος κοιμηθῇ μετ’ αὐτῆς καὶ εὑρεθῇ,

כט וְ֠נָתַ֠ן הָאִ֨ישׁ הַשֹּׁכֵ֥ב עִמָּ֛הּ לַאֲבִ֥י הַֽנַּעֲרָ֖ חֲמִשִּׁ֣ים כָּ֑סֶף וְלֽוֹ־תִהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֗ה תַּ֚חַת אֲשֶׁ֣ר עִנָּ֔הּ לֹא־יוּכַ֥ל שַׁלְּחָ֖הּ כׇּל־יָמָֽיו׃

וְיִתֵּין גּוּבְרָא דִּשְׁכֵיב עִמַּהּ לַאֲבוּהָא דְּעוּלֵימְתָא חַמְשִׁין סִלְעִין דִּכְסַף וְלֵיהּ תְּהֵי לְאִתּוּ חֲלָף דְּעַנְּיַיהּ לֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְמִפְטְרַהּ כָּל יוֹמוֹהִי.

פליעט ד׳לך אלרג׳ל לאביהא כ׳מסין דרהמא ותכון לה זוג׳הֵ בדל מא אתאהא ולא יג׳וז לה טלאקהא טול עמרה

פַליֻעטִ דַ׳לִךַּ אַלרַּגֻלֻ לִאַבִּיהַא כַ׳מסִיןַ דִרהַמַא וַתַּכֻּוןֻ לַהֻ זַוְגַתַּ בַּדַלַ מַא אַתַּאהַא לַא יַגּוּזֻ לַהֻ טַלַאקֻהַא טֻולַ עֻמֻרִהִ

δώσει ὁ ἄνθρωπος ὁ κοιμηθεὶς μετ’ αὐτῆς τῷ πατρὶ τῆς νεάνιδος πεντήκοντα δίδραχμα ἀργυρίου, καὶ αὐτοῦ ἔσται γυνή, ἀνθ’ ὧν ἐταπείνωσεν αὐτήν· οὐ δυνήσεται ἐξαποστεῖλαι αὐτὴν τὸν ἅπαντα χρόνον.

פרק כגתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א לֹא־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אֶת־אֵ֣שֶׁת אָבִ֑יו וְלֹ֥א יְגַלֶּ֖ה כְּנַ֥ף אָבִֽיו׃

לָא יִסַּב גְּבַר יָת אִתַּת אֲבוּהִי וְלָא יְגַלֵּי כַּנְפָא דַּאֲבוּהִי.

ולא יתזוג׳ רג׳ל זוג׳הֵ אביה כד׳אך ולא יכשף כנף אביה

לַא יַתַּזַוַּגֻ רַגֻלֹ זַוְגַתַּ אַבִּיהִ כַּדַ׳אךַּ וַלַא יַכּשִׁפֻ כַּנַףַ אַבִּיהִ

Οὐ λήμψεται ἄνθρωπος τὴν γυναῖκα τοῦ πατρὸς αὐτοῦ καὶ οὐκ ἀποκαλύψει συγκάλυμμα τοῦ πατρὸς αὐτοῦ.

ב לֹֽא־יָבֹ֧א פְצֽוּעַ־דַּכָּ֛א וּכְר֥וּת שׇׁפְכָ֖ה בִּקְהַ֥ל יְיָ

לָא יִדְכֵּי דִּפְסִיק וְדִמְחַבַּלכדרשת ספרי דברים רמ״ז: ״איזהו פצוע דכא? כל שנפצעו הבצים שלו אפילו אחת מהם.״ (ביאורי אונקלוס שעפטעל). לְמֵיעַל בִּקְהָלָא דַּייָ.

ולא ידכ׳ל מפדוג אלכ׳צי ומקטוע אלאחליל פי ג׳וק אללה

לַא יַדכֻ׳לֻ מַפדֻוגֻ׳ אַלּכַ׳צִי וַמַקטֻועֻ אַלּאִחלִילִ פִי גַוְקִ אללָּהִ

Οὐκ εἰσελεύσεται θλαδίας καὶ ἀποκεκομμένος εἰς ἐκκλησίαν κυρίου.

ג לֹא־יָבֹ֥א מַמְזֵ֖ר בִּקְהַ֣ל יְיָ֑ גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָ֥בֹא ל֖וֹ בִּקְהַ֥ל יְיָ

לָא יִדְכֵּי מַמְזֵירָא לְמֵיעַל בִּקְהָלָא דַּייָ אַף דָּרָא עֲשִׂירָאָה לָא יִדְכֵּי לֵיהּ לְמֵיעַל בִּקְהָלָא דַּייָ.

לא ידכ׳ל זנים פי ג׳וק אללה חתי אלג׳יל אלעאשר מנה לא ידכ׳ל פי ג׳וק אללה

לַא יַדכֻ׳לֻ אַלזַאנִם פִי גַוְקִ אללַה חַתַּי׳ אלּגִּילִ אלּעַאשִׁרִ מִנהֻ לַא יַדכֻ׳לֻ פִי גַוְקִ אללָּהִ

οὐκ εἰσελεύσεται ἐκ πόρνης εἰς ἐκκλησίαν κυρίου.

ד לֹֽא־יָבֹ֧א עַמּוֹנִ֛י וּמוֹאָבִ֖י בִּקְהַ֣ל יְיָ֑ גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָבֹ֥א לָהֶ֛ם בִּקְהַ֥ל יְיָ֖ עַד־עוֹלָֽם׃

לָא יִדְכּוֹן עַמּוֹנָאֵי וּמוֹאֲבָאֵי לְמֵיעַל בִּקְהָלָא דַּייָ אַף דָּרָא עֲשִׂירָאָה לָא יִדְכֵּי לְהוֹן לְמֵיעַל בִּקְהָלָא דַּייָ עַד עָלְמָא.

ולא ידכ׳ל עמאני ומואבי פי ג׳וק אללה חתי אלג׳יל אלעאשר מנהם לא ידכ׳ל מנהם פי ג׳וק אללה אלי אלאבד

לַא יַדכֻ׳לֻ עַמֻונִי וַלַא מֻאַבִּי פִי גַוְקִ אללָּהִ חַתַּי׳ אלּגִּילִ אלּעַאשִׁרִ מִנהֻם לַא יַדכֻ׳לַ פִי גַוְקִ אללָּהִ אִלַי׳ אלּאַבַּדִ

οὐκ εἰσελεύσεται Αμμανίτης καὶ Μωαβίτης εἰς ἐκκλησίαν κυρίου· καὶ ἕως δεκάτης γενεᾶς οὐκ εἰσελεύσεται εἰς ἐκκλησίαν κυρίου καὶ ἕως εἰς τὸν αἰῶνα

ה עַל־דְּבַ֞ר אֲשֶׁ֨ר לֹא־קִדְּמ֤וּ אֶתְכֶם֙ בַּלֶּ֣חֶם וּבַמַּ֔יִם בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם וַאֲשֶׁר֩ שָׂכַ֨ר עָלֶ֜יךָ אֶת־בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֗וֹר מִפְּת֛וֹר אֲרַ֥ם נַהֲרַ֖יִם לְקַֽלְלֶֽךָּ׃

עַל עֵיסַק דְּלָא עָרַעוּ יָתְכוֹן בְּלַחְמָא וּבְמַיָּא בְּאוֹרְחָא בְּמִפַּקְכוֹן מִמִּצְרָיִם וְדַאֲגַר עֲלָךְ יָת בִּלְעָם בַּר בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם דְּעַל פְּרָת לְלָטָטוּתָךְ.

בסבב מא לם ילתקוכם באלכ׳בז ואלמא פי אלטריק פי כ׳רוג׳כם מן מצר ולמא אסתג׳אר עליך בלעם בן בעור מן פאתור ארם נהרים לילענך

בִּסַבַּבִּ מַא לַם יַלתַּקֻוכֻּם בִּאלכֻ׳בּזִ וַאלּמַאאִ פִי אַלטַרִיקִ פִי כֻ׳רֻוגִכֻּם מִן מִצרַ וַלִמַא אִסתַּאגַרַ עַלַיְךַּ בִּלעַאםַ בּןִ בִּיעֻור מִן פַאתֻורִ ארַאםִ נַהַרַאִיםַ לִיַלעַנַךַּ

παρὰ τὸ μὴ συναντῆσαι αὐτοὺς ὑμῖν μετὰ ἄρτων καὶ ὕδατος ἐν τῇ ὁδῷ ἐκπορευομένων ὑμῶν ἐξ Αἰγύπτου, καὶ ὅτι ἐμισθώσαντο ἐπὶ σὲ τὸν Βαλααμ υἱὸν Βεωρ ἐκ τῆς Μεσοποταμίας καταράσασθαί σε·

ו וְלֹֽא־אָבָ֞ה יְיָ֤ אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לִשְׁמֹ֣עַ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיַּהֲפֹךְ֩ יְיָ֨ אֱלֹהֶ֧יךָ לְּךָ֛ אֶת־הַקְּלָלָ֖ה לִבְרָכָ֑ה כִּ֥י אֲהֵֽבְךָ֖ יְיָ֥ אֱלֹהֶֽיךָ׃

וְלָא אֲבָא יְיָ אֱלָהָךְ לְקַבָּלָא מִן בִּלְעָם וַהֲפַךְ יְיָ אֱלָהָךְ לָךְ יָת לְוָטִין לְבִרְכָן אֲרֵי רִיחֲמָךְ יְיָ אֱלָהָךְ.

ולם ישא אללה רבך אן יקבל מן בלעם בל קלב אללה רבך לך אללענהֵ ברכהֵ למא אחבך

וַלַם יַשַׁא אַללָּהֻ רַבֻּךַּ אַן יַקבַּלַ מִן בִּלעַאם בַּל קַלַבַּ לַךַּ אַלּלַענַתַּ בַּרַכַּתַּ לִמַא אַחַבַּךַּ

καὶ οὐκ ἠθέλησεν κύριος ὁ θεός σου εἰσακοῦσαι τοῦ Βαλααμ, καὶ μετέστρεψεν κύριος ὁ θεός σου τὰς κατάρας εἰς εὐλογίαν, ὅτι ἠγάπησέν σε κύριος ὁ θεός σου.

ז לֹא־תִדְרֹ֥שׁ שְׁלֹמָ֖ם וְטֹבָתָ֑ם כׇּל־יָמֶ֖יךָ לְעוֹלָֽם׃

לָא תִתְבַּע שְׁלָמְהוֹן וְטָבָתְהוֹן כָּל יוֹמָךְ לְעָלַם.

פלא תלתמס סלאמהם וכ׳ירהם טול זמאנך אבדא

פַלַא תַּלמַס סַלַאמַתַּהֻם וַכַ׳יְרַהֻם טֻולַ זַמַאנִךַּ אַבַּדַא

οὐ προσαγορεύσεις εἰρηνικὰ αὐτοῖς καὶ συμφέροντα αὐτοῖς πάσας τὰς ἡμέρας σου εἰς τὸν αἰῶνα.

ח לֹֽא־תְתַעֵ֣ב אֲדֹמִ֔י כִּ֥י אָחִ֖יךָ ה֑וּא לֹא־תְתַעֵ֣ב מִצְרִ֔י כִּי־גֵ֖ר הָיִ֥יתָ בְאַרְצֽוֹ׃

לָא תְרַחֵיק אֱדוֹמָאָה אֲרֵי אֲחוּךְ הוּא לָא תְרַחֵיק מִצְרָאָה אֲרֵי דַּיָּיר הֲוֵיתָא בְאַרְעֵיהּ.

ולא תכרה אלאדומי פאנה אכ׳וך ולא תכרה אלמצרי פאנך כנת גריבא פי בלדה

לַא תַּכּרַהִ אלּאַדֻומִי פַאִנַּהֻ אַכֻ׳וךַּ לַא תַּכּרַהִ אלּמִצרִי לִאַנַּךַּ כֻּנתַּ גַ׳רִיבַּא פִי בַּלַדִ הִ

οὐ βδελύξῃ Ιδουμαῖον, ὅτι ἀδελφός σού ἐστιν· οὐ βδελύξῃ Αἰγύπτιον, ὅτι πάροικος ἐγένου ἐν τῇ γῇ αὐτοῦ·

ט בָּנִ֛ים אֲשֶׁר־יִוָּלְד֥וּ לָהֶ֖ם דּ֣וֹר שְׁלִישִׁ֑י יָבֹ֥א לָהֶ֖ם בִּקְהַ֥ל יְיָ

בְּנִין דְּיִתְיַלְּדוּן לְהוֹן דָּרָא תְּלִיתָאָה יִדְכֵּי לְהוֹן לְמֵיעַל בִּקְהָלָא דַּייָ.

ואלג׳יל אלת׳אלת׳ מן אלבנין אלד׳ין יולדון להם ידכ׳לון פי ג׳וק אללה

אַלּגִּילֻ אַלתַּ׳אלִתֻ׳ מִןַ אלבַּנִיןִ אַלַּדִ׳יןַ יֻולַדֻוןַ לַהֻם יַדכֻ׳לֻוןַ פִי גַוְקִ אללָּהִ

υἱοὶ ἐὰν γενηθῶσιν αὐτοῖς, γενεὰ τρίτη εἰσελεύσονται εἰς ἐκκλησίαν κυρίου.

י כִּֽי־תֵצֵ֥א מַחֲנֶ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וְנִ֨שְׁמַרְתָּ֔ מִכֹּ֖ל דָּבָ֥ר רָֽע׃

אֲרֵי תִפּוֹק מַשְׁרִיתָא עַל בַּעֲלֵי דְּבָבָךְ וְתִסְתְּמַר מִכֹּל מִדָּעַם בִּישׁ.

ואד׳א כ׳רג׳ת פי עסכר עלי אעדאיך פאחתרז פצ׳לא מן כל אמר קביח לה

וַאִדַ׳א כַ׳רַגתַּ פִי מֻעַסכַּרֵ עַלַי׳ אַעדַאאִךַּ פַאחתַּרִז פַצ׳לַא מִן כֻּלִּ אַמרֵ קַבִּיחֵ

Ἐὰν δὲ ἐξέλθῃς παρεμβαλεῖν ἐπὶ τοὺς ἐχθρούς σου, καὶ φυλάξῃ ἀπὸ παντὸς ῥήματος πονηροῦ.

יא כִּֽי־יִהְיֶ֤ה בְךָ֙ אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֛ר לֹא־יִהְיֶ֥ה טָה֖וֹר מִקְּרֵה־לָ֑יְלָה וְיָצָא֙ אֶל־מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה לֹ֥א יָבֹ֖א אֶל־תּ֥וֹךְ הַֽמַּחֲנֶֽה׃

אֲרֵי יְהֵי בָךְ גְּבַר דְּלָא יְהֵי דְּכֵי מִקְּרֵי לֵילְיָא וְיִפּוֹק לְמִבַּרָא לְמַשְׁרִיתָא לָא יֵיעוֹל לְגוֹ מַשְׁרִיתָא.

ואן כאן פיכם רג׳ל ליס בטאהר מן עארץ׳ אלליל פליכ׳רג׳ אלי כ׳ארג׳ ד׳לך אלעסכר מן חית׳ לא ידכ׳ל אלי וסטה

וַאִן כַּאןַ פִיכֻּם רַגֻלֹ לַיְסַ בִּטַאהִרֵ מִן עַארִץִ׳ אַללַּיְלִ פַליַכ׳רֻג אִלַי׳ כַ׳ארִגִ אלמֻעַסכַּרִ מִן חַיְתֻ׳ לַא יַדכֻ׳לֻ אִלַי׳ וַסַטִהִ

ἐὰν ᾖ ἐν σοὶ ἄνθρωπος, ὃς οὐκ ἔσται καθαρὸς ἐκ ῥύσεως αὐτοῦ νυκτός, καὶ ἐξελεύσεται ἔξω τῆς παρεμβολῆς καὶ οὐκ εἰσελεύσεται εἰς τὴν παρεμβολήν·

יב וְהָיָ֥ה לִפְנֽוֹת־עֶ֖רֶב יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וּכְבֹ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ יָבֹ֖א אֶל־תּ֥וֹךְ הַֽמַּחֲנֶֽה׃

וִיהֵי לְמִפְנֵי רַמְשָׁא יַסְחֵי בְּמַיָּא וּכְמֵיעַל שִׁמְשָׁא יֵיעוֹל לְגוֹ מַשְׁרִיתָא.

פאד׳א כאן ענד אתג׳אה אלליל ירחץ׳ באלמא וענד דכ׳ול אלשמס ידכ׳ל אליה

פַאִדַ׳א כַּאןַ עִנדַ אִתִּגַּאהִ אללַילִ יַרחַץֻ׳ בִּאלּמַאאִ וַעִנדַ מֻגִ׳יְבִּ אלשַּׁמסִ יַדכֻ׳לֻ אִלַיְהִ

καὶ ἔσται τὸ πρὸς ἑσπέραν λούσεται τὸ σῶμα αὐτοῦ ὕδατι καὶ δεδυκότος ἡλίου εἰσελεύσεται εἰς τὴν παρεμβολήν.

יג וְיָד֙ תִּהְיֶ֣ה לְךָ֔ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה וְיָצָ֥אתָ שָּׁ֖מָּה חֽוּץ׃

וַאֲתַר מְתוּקַּןכהבנת הספרי: ״אין יד אלא מקום שנאמר והנה מציב לו יד (שמואל א ט״ו:י״ב). ואומר: איש על ידו לדגליהם (במדבר ב׳:י״ז).״ יְהֵי לָךְ מִבַּרָא לְמַשְׁרִיתָא וְתִפּוֹק תַּמָּן לְבָרָא.

וליכן לך מכאן כ׳ארג׳ ד׳לך אלעסכר תבול הנאך כ׳ארג׳א מנה

וַליַכֻּן לַךַּ מַכַּאנַא כַ׳ארִגַ אַלּמֻעַסכַּרִ תַּבּרֻזֻ הֻנַאךַּ כַ׳ארִגַא מִנהֻ

καὶ τόπος ἔσται σοι ἔξω τῆς παρεμβολῆς, καὶ ἐξελεύσῃ ἐκεῖ ἔξω·

יד וְיָתֵ֛ד תִּהְיֶ֥ה לְךָ֖ עַל־אֲזֵנֶ֑ךָ וְהָיָה֙ בְּשִׁבְתְּךָ֣ ח֔וּץ וְחָפַרְתָּ֣ה בָ֔הּ וְשַׁבְתָּ֖ וְכִסִּ֥יתָ אֶת־צֵאָתֶֽךָ׃

וְסִכְּתָא תְּהֵי לָךְ עַל זֵינָךְ וִיהֵי בְּמִתְּבָךְ בְּבָרָא וְתַחְפַּר בַּהּ וּתְתוּב וּתְכַסֵּי יָת מַפַּקְתָּךְ.

ויכון לך ותד מע סלאחך פאד׳א תברזת כ׳ארג׳א מנה פאחפר בה ועד פגט ד׳לך אלרג׳יע

וַליַכֻּן לַךַּ וַתַּדַא מַעַ סִלַאחִךַּ פַאִדַ׳א תַּבַּרַּזתַּ כַ׳ארִגַא מִנהֻ פַאחפֻר בִּהִ וַעֻד וַגַ׳טִ דַ׳לִךַּ אַלרַּגִּיעִ

καὶ πάσσαλος ἔσται σοι ἐπὶ τῆς ζώνης σου, καὶ ἔσται ὅταν διακαθιζάνῃς ἔξω, καὶ ὀρύξεις ἐν αὐτῷ καὶ ἐπαγαγὼν καλύψεις τὴν ἀσχημοσύνην σου ἐν αὐτῷ·

טו כִּי֩ יְיָ֨ אֱלֹהֶ֜יךָ מִתְהַלֵּ֣ךְ ׀ בְּקֶ֣רֶב מַחֲנֶ֗ךָ לְהַצִּֽילְךָ֙ וְלָתֵ֤ת אֹיְבֶ֙יךָ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהָיָ֥ה מַחֲנֶ֖יךָ קָד֑וֹשׁ וְלֹֽא־יִרְאֶ֤ה בְךָ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְשָׁ֖ב מֵאַחֲרֶֽיךָ׃

אֲרֵי יְיָ אֱלָהָךְ שְׁכִינְתֵיהּ מְהַלְּכָא בְּגוֹ מַשְׁרִיתָךְ לְשֵׁיזָבוּתָךְ וּלְמִמְסַר שָׂנְאָךְ קֳדָמָךְ וּתְהֵי מַשְׁרִיתָךְ קַדִּישָׁא וְלָא יִתַּחְזֵי בָךְ עֲבֵירַת פִּתְגָם וִיתוּב מֵימְרֵיהּ מִלְּאֵיטָבָא לָךְ.

לאן אללה רבך נורה סאלך פי וסט עסכרך ליכ׳לצך ויסלם אעדאך בין ידיך פיכון עסכרך מקדסא ולא ירי פיך אמרא קביחא פינצרף ענך

לִאַןַ אללַהַ רַבַּךַּ נֻורֻהֻ סַאלִךֹּ פִי וַסַטִ מֻעַסכַּרִךַּ לִיֻכַ׳לִצַךַּ וַיֻסַלִםַ אַעדַאאַךַּ פִי יַדִךַּ פַיַכֻּוןֻ מֻעַסכַּרַךַּ מֻקַדַּסַא וַלַא יַרַי׳ פִיךַּ אַמרֹ קַבִּיחֹ פַיַנצַרִפֻ עַנךַּ

ὅτι κύριος ὁ θεός σου ἐμπεριπατεῖ ἐν τῇ παρεμβολῇ σου ἐξελέσθαι σε καὶ παραδοῦναι τὸν ἐχθρόν σου πρὸ προσώπου σου, καὶ ἔσται ἡ παρεμβολή σου ἁγία, καὶ οὐκ ὀφθήσεται ἐν σοὶ ἀσχημοσύνη πράγματος καὶ ἀποστρέψει ἀπὸ σοῦ.

טז לֹא־תַסְגִּ֥יר עֶ֖בֶד אֶל־אֲדֹנָ֑יו אֲשֶׁר־יִנָּצֵ֥ל אֵלֶ֖יךָ מֵעִ֥ם אֲדֹנָֽיו׃

לָא תִמְסַר עֶבֶד עַמְמִין לְיַד רִבּוֹנֵיהּ דְּיִשְׁתֵּיזַב לְוָתָךְ מִן קֳדָםעיינו מאמרו של מיכאל קליין בענין שימושו של אונקלוס ב׳קדם׳ http://www.jstor.org/stable/23957872. רִבּוֹנֵיהּ.

ולם תסלם אלי מולאה עבדא יתכ׳לץ אליך מן דינה בל תמנה

וַלַא תֻסַלִם עַבּדַא אִלַי׳ מַוְלַאהֻ אַלַּדִ׳י יַתַּכַ׳לַצֻ אִלַיְךַּ מִן דַיְנִהִ בַּל תַּמֻנֻּהֻ

Οὐ παραδώσεις παῖδα τῷ κυρίῳ αὐτοῦ ὃς προστέθειταί σοι παρὰ τοῦ κυρίου αὐτοῦ·

יז עִמְּךָ֞ יֵשֵׁ֣ב בְּקִרְבְּךָ֗ בַּמָּק֧וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֛ר בְּאַחַ֥ד שְׁעָרֶ֖יךָ בַּטּ֣וֹב ל֑וֹ לֹ֖א תּוֹנֶֽנּוּ׃

עִמָּךְ יִתֵּיב בֵּינָךְ בְּאַתְרָא דְּיִתְרְעֵי בַּחֲדָא מִן קִרְוָךְ בִּדְיִיטַב לֵיהּ לָא תוֹנֵינֵיהּ.

וליג׳לס ענדך פי מא בינך פי אלמוצ׳ע אלד׳י יכ׳תארה פי אחדי מחאלך פי אלאצלח לה ולא תצ׳טהדה

וַלִיַגלִס עִנדַךַּ פִימַא בַּיְנַךַּ פִי אלּמַוְצִ׳עִ אלּדִ׳י יַכ׳תַּארֻהֻ פִי אַחַדִמַחַאלִךַּ פִי אלּאַצלַחִ לַהֻ וַלַא תַּצ׳טַהִדהֻ

μετὰ σοῦ κατοικήσει, ἐν ὑμῖν κατοικήσει ἐν παντὶ τόπῳ, οὗ ἐὰν ἀρέσῃ αὐτῷ, οὐ θλίψεις αὐτόν.

יח לֹא־תִהְיֶ֥ה קְדֵשָׁ֖ה מִבְּנ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה קָדֵ֖שׁ מִבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

לָא תְהֵי אִתְּתָא מִבְּנָת יִשְׂרָאֵל לִגְבַר עֶבֶד וְלָא יִסַּב גּוּבְרָא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתָּא אָמָאבדרך כלל חז״ל ביארו מקרא זה באופן שונה, אמנם עי׳ רמב״ם הלכות איסורי ביאה י״ב:י״ג, ופירוש רבינו חננאל כתובות יד: ד״ה מאי שנא הני..

ולא תכון מן בנאת אסראיל ממתעהֵ ולא מן בני אסראיל ממתעא

וַלַא תַּכֻּן מִן בַּנַאתִ יִסרַאאִיל מֻמַתִּעַתֹ וַלַא מִן בַּנִי יִסרַאאִיל מֻמַתִּעֹ

Οὐκ ἔσται πόρνη ἀπὸ θυγατέρων Ισραηλ, καὶ οὐκ ἔσται πορνεύων ἀπὸ υἱῶν Ισραηλ· οὐκ ἔσται τελεσφόρος ἀπὸ θυγατέρων Ισραηλ, καὶ οὐκ ἔσται τελισκόμενος ἀπὸ υἱῶν Ισραηλ.

יט לֹא־תָבִיא֩ אֶתְנַ֨ן זוֹנָ֜ה וּמְחִ֣יר כֶּ֗לֶב בֵּ֛ית יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ לְכׇל־נֶ֑דֶר כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ גַּם־שְׁנֵיהֶֽם׃

לָא תַעֵיל אֲגַר זָנִיתָא וְחוּלְפַן כַּלְבָּא לְבֵית מַקְדְּשָׁא דַּייָ אֱלָהָךְ לְכָל נְדַר אֲרֵי מְרַחַק קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ אַף תַּרְוֵיהוֹן.

ולא תדכ׳ל שיא מן אג׳עאל אלזואני ואת׳מאן אלכלאב אלי בית אללה רבך פי נד׳ר לאן אללה רבך יכרההמא ג׳מיעא

וַלַא תֻדכִ׳ל שַׁיְאַ מִן אַגעַאלִ אלזֻּואַנִי וַאַת׳מַאןִ אלּכִּלַאבִּ אִלַי׳ בַּיְתִ אללָּהִ רַבִּךַּ פִי שַׁיאֵ מִן גַמִיעִ אלנֻּד׳וּרִ לִאַןַ אללַהַ רַבַּךַּ יַכּרַהֻמַא גַמִיעַא

οὐ προσοίσεις μίσθωμα πόρνης οὐδὲ ἄλλαγμα κυνὸς εἰς τὸν οἶκον κυρίου τοῦ θεοῦ σου πρὸς πᾶσαν εὐχήν, ὅτι βδέλυγμα κυρίῳ τῷ θεῷ σού ἐστιν καὶ ἀμφότερα.

כ לֹא־תַשִּׁ֣יךְ לְאָחִ֔יךָ נֶ֥שֶׁךְ כֶּ֖סֶף נֶ֣שֶׁךְ אֹ֑כֶל נֶ֕שֶׁךְ כׇּל־דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר יִשָּֽׁךְ׃

לָא תְרַבֵּי לַאֲחוּךְ רִבִּית כְּסַף רִבִּית עֲבוּר רִבִּית כָּל מִדָּעַם דְּמִתְרַבֵּי.

ולא תעאין אכ׳אך עינהֵ דראהם ולא טעם ולא כל אמר יעאין

וַלַא תֻעַיִּן אַכַ׳אךַּ עַיִּנַתַּ דַרַאהִםַ וַלַא טַעַאמַא וַלַא כֻּלַּ אַמרֵ יֻעַיןֻ

Οὐκ ἐκτοκιεῖς τῷ ἀδελφῷ σου τόκον ἀργυρίου καὶ τόκον βρωμάτων καὶ τόκον παντὸς πράγματος, οὗ ἂν ἐκδανείσῃς·

כא לַנׇּכְרִ֣י תַשִּׁ֔יךְ וּלְאָחִ֖יךָ לֹ֣א תַשִּׁ֑יךְ לְמַ֨עַן יְבָרֶכְךָ֜ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֗יךָ בְּכֹל֙ מִשְׁלַ֣ח יָדֶ֔ךָ עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃

לְבַר עַמְמִין תְּרַבֵּי וּלְאֲחוּךְ לָא תְרַבֵּי בְּדִיל דִּיבָרְכִנָּךְ יְיָ אֱלָהָךְ בְּכֹל אוֹשָׁטוּת יְדָךְ עַל אַרְעָא דְּאַתְּ עָלֵיל לְתַמָּן לְמֵירְתַהּ.

בל אלגריב תעאינה ואכ׳וך לא תעאינה לכי יבארך לך אללה רבך פי ג׳מיע ממד ידך פי אלבלד אלד׳י אנת דאכ׳ל אליה לתחוזה

בַּלִ אלגַ׳רִיבַּ תֻעַיִּןֻ וַאַכַ׳אךַּ לַא תֻעַיִּן לִכַּיְ יֻבַּארִךַּ לַךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ פִי גַמִיעִ מַמַדִיַדִךַּ פִי אלּבַּלַדִ אלּדִ׳י אַנתַּ דַאכִ׳לֹ אִלַיְהִ לִחַוְזִהִ

τῷ ἀλλοτρίῳ ἐκτοκιεῖς, τῷ δὲ ἀδελφῷ σου οὐκ ἐκτοκιεῖς, ἵνα εὐλογήσῃ σε κύριος ὁ θεός σου ἐν πᾶσι τοῖς ἔργοις σου ἐπὶ τῆς γῆς, εἰς ἣν εἰσπορεύῃ ἐκεῖ κληρονομῆσαι αὐτήν.

כב כִּֽי־תִדֹּ֥ר נֶ֙דֶר֙ לַיְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א תְאַחֵ֖ר לְשַׁלְּמ֑וֹ כִּֽי־דָרֹ֨שׁ יִדְרְשֶׁ֜נּוּ יְיָ֤ אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃

אֲרֵי תִדַּר נְדַר קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ לָא תְאַחַר לְשַׁלָּמוּתֵיהּ אֲרֵי מִתְבָּע יִתְבְּעִנֵּיהּ יְיָ אֱלָהָךְ מִנָּךְ וִיהֵי בָךְ חוֹבָא.

ואד׳א נד׳רת נד׳רא ללה רבך פלא תוכ׳ר אלופא בה לאן אללה רבך יטאלבך בה מטאלבהֵ פתחל בך עקובהֵ

וַאִן נַדַ׳רתַּ נִד׳רַא לִלָּהִ רַבִּךַּ לַא תֻאְכִ׳רִ אלוַפַאאַ בִּהִ פַאִנַּהֻ יֻטַאלִבֻּךַּ בִּהִ מֻטַאלַבַּתַּ פַתַּחִלֻּ בִּךַּ עֻקֻובַּתֹ

Ἐὰν δὲ εὔξῃ εὐχὴν κυρίῳ τῷ θεῷ σου, οὐ χρονιεῖς ἀποδοῦναι αὐτήν, ὅτι ἐκζητῶν ἐκζητήσει κύριος ὁ θεός σου παρὰ σοῦ, καὶ ἔσται ἐν σοὶ ἁμαρία·

כג וְכִ֥י תֶחְדַּ֖ל לִנְדֹּ֑ר לֹֽא־יִהְיֶ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃

וַאֲרֵי תִתְמְנַע מִלְּמִדַּר לָא יְהֵי בָךְ חוֹבָא.

מא ולו אנתהית אולא ען אלאנד׳ר לם תחל בך עקובהֵ

מַא לַוְ אנתַּהַיְתַּ אַוַּלַא מִנהֻ לַם תַּחִל בִּךַּ עֻקֻובַּתֹ

ἐὰν δὲ μὴ θέλῃς εὔξασθαι, οὐκ ἔστιν ἐν σοὶ ἁμαρτία.

כד מוֹצָ֥א שְׂפָתֶ֖יךָ תִּשְׁמֹ֣ר וְעָשִׂ֑יתָ כַּאֲשֶׁ֨ר נָדַ֜רְתָּ לַיְיָ֤ אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נְדָבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ בְּפִֽיךָ׃

אַפָּקוּת שִׂפְוָתָךְ תִּטַּר וְתַעֲבֵיד כְּמָא דִּנְדַרְתָּא קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ נְדַבְתָּא דְּמַלֵּילְתָּא בְּפוּמָּךְ.

אלאן מא כ׳רג׳ מן שפתיך אחפט׳ה ואעמל בה כמא נד׳רת ללה רבך מתברעא מא קלתה בפיך

בַּל מַא כַ׳רַגַ מִן שַׁפַתַּיְךַּ אחפַט׳הֻ וַאעמַל בִּהִ כַּמַא נַדַ׳רתַּ לִלָּהִ רַבִּךַּ מֻתַּבַּרִּעַא כַּמַא קֻלתַּהֻ בִּפִיךַּ

τὰ ἐκπορευόμενα διὰ τῶν χειλέων σου φυλάξῃ καὶ ποιήσεις ὃν τρόπον εὔξω κυρίῳ τῷ θεῷ σου δόμα, ὃ ἐλάλησας τῷ στόματί σου.

כה כִּ֤י תָבֹא֙ בְּכֶ֣רֶם רֵעֶ֔ךָ וְאָכַלְתָּ֧ עֲנָבִ֛ים כְּנַפְשְׁךָ֖ שׇׂבְעֶ֑ךָ וְאֶֽל־כֶּלְיְךָ֖ לֹ֥א תִתֵּֽן׃

אֲרֵי תִתַּגַר בְּכַרְמָא דְּחַבְרָךְ וְתֵיכוֹל עִנְבִּין כְּנַפְשָׁךְ שִׂבְעָךְ וּלְמָנָךְ לָא תִתֵּן.

ואד׳א אסתוג׳רת פי כרם צאחבך פכל מן אלענב שהותך שבעך ולא תצ׳ע מנה פי אניתך

וַאִדַ׳א אסתֻאְגִרתַּ פִי כַּרםִ צַאחִבִּךַּ פַכֻּל מִןַ אלעִ נַבִּ לִשַׁהוַתִךַּ שַׁבַּעַךַּ וַלַא תַּצַ׳ע מִנהֻ שַׁיְאַ פִי אַנִיַתִךַּ

Ἐὰν δὲ εἰσέλθῃς εἰς ἀμητὸν τοῦ πλησίον σου, καὶ συλλέξεις ἐν ταῖς χερσίν σου στάχυς καὶ δρέπανον οὐ μὴ ἐπιβάλῃς ἐπὶ τὸν ἀμητὸν τοῦ πλησίον σου.

כו כִּ֤י תָבֹא֙ בְּקָמַ֣ת רֵעֶ֔ךָ וְקָטַפְתָּ֥ מְלִילֹ֖ת בְּיָדֶ֑ךָ וְחֶרְמֵשׁ֙ לֹ֣א תָנִ֔יף עַ֖ל קָמַ֥ת רֵעֶֽךָ׃

אֲרֵי תִתַּגַר בְּקָמְתָא דְּחַבְרָךְ וְתִקְטוֹף דְּמַלְיָן בִּידָךְ וּמַגְּלָא לָא תְרִים עַל קָמְתָא דְּחַבְרָךְ.

ואד׳א אסתוג׳רת פי סנבל צאחבך פאקטף מא תפרכה בידך ולא תחרך אלמנג׳ל עלי סנבל צאחבך לנפסך

וַאִדַ׳א אסתֻאְגִרתַּ פִי סִנבֻּלִ צַאחִבִּךַּ פַאקטֻפ מַא תֻפַרִּכַּהֻ בִּיַדִךַּ וַלַא תֻחַרִּךִּ אלּמַנגַלַ עַלַי׳ סִנבֻּלִ צַאחִבִּךַּ לִנַפסִךַּ

ἐὰν δὲ εἰσέλθῃς εἰς τὸν ἀμπελῶνα τοῦ πλησίον σου, φάγῃ σταφυλὴν ὅσον ψυχήν σου ἐμπλησθῆναι, εἰς δὲ ἄγγος οὐκ ἐμβαλεῖς.

פרק כדתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֛ישׁ אִשָּׁ֖ה וּבְעָלָ֑הּ וְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א תִמְצָא־חֵ֣ן בְּעֵינָ֗יו כִּי־מָ֤צָא בָהּ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּיתֽוֹ׃

אֲרֵי יִסַּב גְּבַר אִתְּתָא וְיִבְעֲלִנַּהּ וִיהֵי אִם לָא תַשְׁכַּח רַחֲמִין בְּעֵינוֹהִי אֲרֵי אַשְׁכַּח בַּהּ עֲבֵירַת פִּתְגָם וְיִכְתוֹב לַהּ גֶּט פִּטּוּרִין וְיִתֵּין בִּידַהּ וְיִפְטְרִנַּהּ מִבֵּיתֵיהּ.

ואן תזוג׳ רג׳ל באמראהֵ ומלכהא ת׳ם אנה לם תג׳ד חט׳אא ענדה או וג׳ד עליהא אמרא קביחא פליכתב להא כתאב קטיעה וידפעה אליהא ויטלקהא מנה

וַאִדַ׳א תַּזַוַּגַ רַגֻלֹ אִמרַאַתַּ וַמַלַכַּהַא תֻ׳םַּ אִנַּהַא לַם תַּגִד חַטַ׳אאַ עִנדַהֻ אַוְ וַגַדַ עַלַיְהַא אַמרַא קַבִּיחַא פַליַכּתֻבּ לַהַא כִּתַּאבַּ קַטעַתֵ וַיַדפַעַהֻ אִלַיְהַא וַיֻטַלִקֻהַא מִנהֻ

Ἐὰν δέ τις λάβῃ γυναῖκα καὶ συνοικήσῃ αὐτῇ, καὶ ἔσται ἐὰν μὴ εὕρῃ χάριν ἐναντίον αὐτοῦ, ὅτι εὗρεν ἐν αὐτῇ ἄσχημον πρᾶγμα, καὶ γράψει αὐτῇ βιβλίον ἀποστασίου καὶ δώσει εἰς τὰς χεῖρας αὐτῆς καὶ ἐξαποστελεῖ αὐτὴν ἐκ τῆς οἰκίας αὐτοῦ,

ב וְיָצְאָ֖ה מִבֵּית֑וֹ וְהָלְכָ֖ה וְהָיְתָ֥ה לְאִישׁ־אַחֵֽר׃

וְתִפּוֹק מִבֵּיתֵיהּ וּתְהָךְ וּתְהֵי לִגְבַר אָחֳרָן.

פאן כ׳רג׳ת מן מנזלה ומצ׳ת פצארת לרג׳ל אכ׳ר

וַאִן כַ׳רַגַתּ מִן מַנזִלִהִ וַמַשַׁתּ וַצַארַתּ לִרַגֻלֵ אכַ׳רֵ

καὶ ἀπελθοῦσα γένηται ἀνδρὶ ἑτέρῳ,

ג וּשְׂנֵאָהּ֮ הָאִ֣ישׁ הָאַחֲרוֹן֒ וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּית֑וֹ א֣וֹ כִ֤י יָמוּת֙ הָאִ֣ישׁ הָאַחֲר֔וֹן אֲשֶׁר־לְקָחָ֥הּ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃

וְיִשְׂנֵינַהּ גּוּבְרָא בָּתְרָאָה וְיִכְתּוֹב לַהּ גֶּט פִּטּוּרִין וְיִתֵּין בִּידַהּ וְיִפְטְרִנַּהּ מִבֵּיתֵיהּ אוֹ אֲרֵי יְמוּת גּוּבְרָא בָּתְרָאָה דְּנַסְבַּהּ לֵיהּ לְאִתּוּ.

ואד׳א פשנאהא אלרג׳ל אלאכ׳ר פכתב להא כתאב קטיעהֵ ודפעה אליהא פטלקהא מנה או מאת אלרג׳ל אלאכ׳ר אלד׳י אתכ׳ד׳הא לה זוג׳הֵ

פַשַׁנִאַהַא אַלרַּגֻלֻ אלאַכַ׳רֻ וַכַּתַּבַּ לַהַא כִּתַּאבַּ קַטעַתֵ וַדַפַעַהֻ אִלַיְהַא וַטַלַקַהַא אַוְ מַאתַּ אַלרַּגֻלֻ אלאַכַ׳רֻ אַלַּדִ׳י אתַּכַ׳דַ׳הַא לַהֻ זַוְגַתַּ

καὶ μισήσῃ αὐτὴν ὁ ἀνὴρ ὁ ἔσχατος καὶ γράψει αὐτῇ βιβλίον ἀποστασίου καὶ δώσει εἰς τὰς χεῖρας αὐτῆς καὶ ἐξαποστελεῖ αὐτὴν ἐκ τῆς οἰκίας αὐτοῦ, ἢ ἀποθάνῃ ὁ ἀνὴρ ὁ ἔσχατος, ὃς ἔλαβεν αὐτὴν ἑαυτῷ γυναῖκα,

ד לֹא־יוּכַ֣ל בַּעְלָ֣הּ הָרִאשׁ֣וֹן אֲשֶֽׁר־שִׁ֠לְּחָ֠הּ לָשׁ֨וּב לְקַחְתָּ֜הּ לִהְי֧וֹת ל֣וֹ לְאִשָּׁ֗ה אַחֲרֵי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻטַּמָּ֔אָה כִּֽי־תוֹעֵבָ֥ה הִ֖וא לִפְנֵ֣י יְיָ֑ וְלֹ֤א תַחֲטִיא֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃

לֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְבַעְלַהּ קַדְמָאָה דְּפַטְרַהּ לִמְתָּב לְמִסְּבַהּ לְמִהְוֵי לֵיהּ לְאִתּוּ בָּתַר דְּאִסְתָּאַבַת אֲרֵי מְרַחֲקָא הִיא קֳדָם יְיָ וְלָא תְחַיֵּיב יָת אַרְעָאבכ״י אחרים: ״אַרְעָךְ״. דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ אַחְסָנָא.

פלא יחל לבעלהא אלאול אלד׳י ט׳לקהא אן יעוד פיתזוג׳ בהא אן תכון לה זוג׳הֵ בעד מא מלכהא גירה פאנהא כריההֵ בין ידי אללה פלא תוקע כ׳טיה עלי בלדך אלד׳י אללה רבך מעטיך נחלהֵ

פַלַא יַחֻלֻּ לִבַּעלִהַא אַלּאַוַּלִ אלּדִ׳י טַלַקַהַא לִיַעֻודַ יַתַּזַוַּגֻ בִּהַא לִתַּכֻּוןַ לַהֻ זַוְגַתַּ בַּעדַ מַא אַתַּאהַא גַ׳יְרֻהֻ פַאנַּהַא כַּרִיהַתֹ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ וַלַא תֻוקִע כַ׳טַאַ עַלַי׳ בַּלַדִ ךַּ אַלַּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מֻעטִיךַּ נַחלַתַּ

οὐ δυνήσεται ὁ ἀνὴρ ὁ πρότερος ὁ ἐξαποστείλας αὐτὴν ἐπαναστρέψας λαβεῖν αὐτὴν ἑαυτῷ γυναῖκα μετὰ τὸ μιανθῆναι αὐτήν, ὅτι βδέλυγμά ἐστιν ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου· καὶ οὐ μιανεῖτε τὴν γῆν, ἣν κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν δίδωσιν ὑμῖν ἐν κλήρῳ.

ה כִּֽי־יִקַּ֥ח אִישׁ֙ אִשָּׁ֣ה חֲדָשָׁ֔ה לֹ֤א יֵצֵא֙ בַּצָּבָ֔א וְלֹא־יַעֲבֹ֥ר עָלָ֖יו לְכׇל־דָּבָ֑ר נָקִ֞י יִהְיֶ֤ה לְבֵיתוֹ֙ שָׁנָ֣ה אֶחָ֔ת וְשִׂמַּ֖ח אֶת־אִשְׁתּ֥וֹ אֲשֶׁר־לָקָֽח׃

אֲרֵי יִסַּב גְּבַר אִתְּתָא חֲדַתָּא לָא יִפּוֹק בְּחֵילָא וְלָא יִעְבַּר עֲלוֹהִי לְכָל פִּתְגָם פְּנִי יְהֵי לְבֵיתֵיהּ שַׁתָּא חֲדָא וִיחַדֵּי יָת אִתְּתֵיהּ דִּנְסֵיב.

ואד׳א תזוג׳ רג׳ל אמראהֵ ג׳דידהֵ לא יכ׳רג׳ פי אלג׳יש ולא ימר בה שי מן אמורה בל יכון פארגא לביתה סנהֵ ואחדהֵ יפרח מע זוג׳תה אלתי אתכ׳ד׳הא

וַאִדַ׳א תַּזַוַּגַ רַגֻלֹ אִמרַאַתַּ גַדִידַתַּ פַלַא יַכ׳רֻגֻ פִי אַלגַיְשִׁ וַלַא יַמֻרֻּ בִּהִ שַׁיְאֹ מִן אֻמֻורִהִ בַּל יַכֻּוןֻ פַארִגַ׳א לִבַּיְתִהִ סַנַתַּ וַאחִדַתַּ וַיֻפרִחֻ זַוְגַתַּהֻ אַלַּתִּי אתַּכַ׳דַ׳הַא

Ἐὰν δέ τις λάβῃ γυναῖκα προσφάτως, οὐκ ἐξελεύσεται εἰς τὸν πόλεμον, καὶ οὐκ ἐπιβληθήσεται αὐτῷ οὐδὲν πρᾶγμα· ἀθῷος ἔσται ἐν τῇ οἰκίᾳ αὐτοῦ ἐνιαυτὸν ἕνα, εὐφρανεῖ τὴν γυναῖκα αὐτοῦ, ἣν ἔλαβεν.

ו לֹא־יַחֲבֹ֥ל רֵחַ֖יִם וָרָ֑כֶב כִּי־נֶ֖פֶשׁ ה֥וּא חֹבֵֽל׃

לָא תִּסַּב מִשְׁכּוֹנָא רִחְיָא וְרָכְבֵיהּ אֲרֵי בְהוֹן מִתְעֲבֵיד מָזוֹן לְכָל נְפַשׁ.

ולא יסתרהן אחד אלרחא אלספלי ואלעליא פאנה יסתרהן קות אלנפוס

וַלַא יַסתַּרהִןֻ אַחַדֹ אַלרֻּחַיַ אַלסֻּפלַי׳ וַאלּעֻליַא פַאִנַּהֻ יַסתַּרהִןֻ קֻוְתַּ אַלנַּפסִ

Οὐκ ἐνεχυράσεις μύλον οὐδὲ ἐπιμύλιον, ὅτι ψυχὴν οὗτος ἐνεχυράζει.

ז כִּי־יִמָּצֵ֣א אִ֗ישׁ גֹּנֵ֨ב נֶ֤פֶשׁ מֵאֶחָיו֙ מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהִתְעַמֶּר־בּ֖וֹ וּמְכָר֑וֹ וּמֵת֙ הַגַּנָּ֣ב הַה֔וּא וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃

אֲרֵי יִשְׁתְּכַח גְּבַר גָּנֵיב נַפְשָׁא מֵאֲחוֹהִי מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִתַּגַר בֵּיהּ וִיזַבְּנִנֵּיהּ וְיִתְקְטִיל גַּנָּבָא הַהוּא וּתְפַלֵּי עָבֵיד דְּבִישׁ מִבֵּינָךְ.

ואן וג׳ד אנסאן קד סרק נפסא מן אכ׳ותה בני אסראיל פאסתרקהא או באעהא פאקתל ד׳לך אלסארק ואנף אהל אלשר מן בינך

וַאִן וגִדַ אִנסַאןֹ קַד סַרַקַ נַפסַא מִן אִכ׳וַתִהִ מִן בַּנִי יִסרַאאִיל וַאסתַּרַקַּהַא אַוְ בַּאעַהַא פַאקתֻל דַ׳לִךַּ אַלסַּארִקַ וַאנפִ אַהלַ אַלשַּׁרִּ מִן בַּיְנִכֻּם

Ἐὰν δὲ ἁλῷ ἄνθρωπος κλέπτων ψυχὴν τῶν ἀδελφῶν αὐτοῦ τῶν υἱῶν Ισραηλ καὶ καταδυναστεύσας αὐτὸν ἀποδῶται, ἀποθανεῖται ὁ κλέπτης ἐκεῖνος· καὶ ἐξαρεῖς τὸν πονηρὸν ἐξ ὑμῶν αὐτῶν.

ח הִשָּׁ֧מֶר בְּנֶֽגַע־הַצָּרַ֛עַת לִשְׁמֹ֥ר מְאֹ֖ד וְלַעֲשׂ֑וֹת כְּכֹל֩ אֲשֶׁר־יוֹר֨וּ אֶתְכֶ֜ם הַכֹּהֲנִ֧ים הַלְוִיִּ֛ם כַּאֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִ֖ם תִּשְׁמְר֥וּ לַעֲשֽׂוֹת׃

אִסְתְּמַר בְּמַכְתָּשׁ סְגִירוּ לְמִטַּר לַחְדָּא וּלְמֶעֱבַד כְּכֹל דְּיַלְּפוּן יָתְכוֹן כָּהֲנַיָּא לֵיוָאֵי כְּמָא דְּפַקֵּידְתִּנּוּן תִּטְּרוּן לְמֶעֱבַד.

ותחרז מן בלא אלברץ ואחפט׳ רסמה ג׳דא ואעמל פיה כמא יפתיכם אלאימהֵ ואלליואניון כמא אמרתהם

וַאחתַּרִז מִן בַּלוַי׳ אלּבַּרַצִ וַאחפַט׳ רֻסֻומַהֻ גִדַּא וַאעמַל פִיהַא כַּמַא יֻפתִי לַכֻּם אַלּאַאִמַתִ אללִיֻוַאנִיֻוןַ כַּמַא אַמַרתֻהֻם

Πρόσεχε σεαυτῷ ἐν τῇ ἁφῇ τῆς λέπρας· φυλάξῃ σφόδρα ποιεῖν κατὰ πάντα τὸν νόμον, ὃν ἐὰν ἀναγγείλωσιν ὑμῖν οἱ ἱερεῖς οἱ Λευῖται· ὃν τρόπον ἐνετειλάμην ὑμῖν, φυλάξασθε ποιεῖν.

ט זָכ֕וֹר אֵ֧ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֛ה יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ לְמִרְיָ֑ם בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם׃

הֱוִי דְּכִיר יָת דַּעֲבַד יְיָ אֱלָהָךְ לְמִרְיָם בְּאוֹרְחָא בְּמִפַּקְכוֹן מִמִּצְרָיִם.

ואד׳כר עלי מא ד׳א צנע אללה רבך במרים מת׳לה פי אלטריק פי כ׳רוג׳כם מן מצר

וַאד׳כֻּר עַלַי׳ מַא צַנַעַ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ בִּמִריַאםַ מִת׳לַהֻ פִי אַלטַרִיקִ פִי כֻ׳רֻוגִכֻּם מִן מִצרַ

μνήσθητι ὅσα ἐποίησεν κύριος ὁ θεός σου τῇ Μαριαμ ἐν τῇ ὁδῷ ἐκπορευομένων ὑμῶν ἐξ Αἰγύπτου.

י כִּֽי־תַשֶּׁ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ מַשַּׁ֣את מְא֑וּמָה לֹא־תָבֹ֥א אֶל־בֵּית֖וֹ לַעֲבֹ֥ט עֲבֹטֽוֹ׃

אֲרֵי תִרְשֵׁי״רשי״ בהוראת הלואה. בְּחַבְרָךְ רְשׁוּת מִדָּעַם לָא תֵיעוֹל לְבֵיתֵיהּ לְמִסַּב מִשְׁכּוֹנֵיהּ.

ואד׳א אנסית צאחבך נסיהֵ מא פלא תדכ׳ל אלי ביתה פתאכ׳ד׳ עוצ׳הא

וַאִדַ׳א אַנסַיְתַּ צַאחִבַּךַּ נַסִיאַתַּ פַלַא תַּדכֻ׳ל אִלַי׳ מַנזִלִהִ פַתַּאכֻ׳דַ׳ עַוַצַ׳הַא

Ἐὰν ὀφείλημα ᾖ ἐν τῷ πλησίον σου, ὀφείλημα ὁτιοῦν, οὐκ εἰσελεύσῃ εἰς τὴν οἰκίαν αὐτοῦ ἐνεχυράσαι τὸ ἐνέχυρον·

יא בַּח֖וּץ תַּעֲמֹ֑ד וְהָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ נֹשֶׁ֣ה ב֔וֹ יוֹצִ֥יא אֵלֶ֛יךָ אֶֽת־הַעֲב֖וֹט הַחֽוּצָה׃

בְּבָרָא תְּקוּם וְגוּבְרָא דְּאַתְּ רָשֵׁי בֵיהּ יַפֵּיק לָךְ יָת מִשְׁכּוֹנָא לְבָרָא.

בל קף כ׳ארג׳א ואלרג׳ל אלד׳י אנסיתה הו יכ׳רג׳ אליך אלעוץ׳ אלי כ׳ארג׳

בַּל קִפ כַ׳ארִגַא וַאלרַּגֻלֻ אַלַּדִ׳י אַנסַיְתַּהֻ יֻכ׳רִגֻ לַךַּ אַלּעַוַץַ׳ אִלַי׳ בַּרַא

ἔξω στήσῃ, καὶ ὁ ἄνθρωπος, οὗ τὸ δάνειόν σού ἐστιν ἐν αὐτῷ, ἐξοίσει σοι τὸ ἐνέχυρον ἔξω.

יב וְאִם־אִ֥ישׁ עָנִ֖י ה֑וּא לֹ֥א תִשְׁכַּ֖ב בַּעֲבֹטֽוֹ׃

וְאִם גְּבַר מִסְכֵּין הוּא לָא תִשְׁכּוֹב בְּמִשְׁכּוֹנֵיהּ.

ואן כאן רג׳לא צ׳עיפא פלא תבת ועוצ׳ה ענדך

וַאִן כַּאןַ רַגֻלַא צַ׳עִיפַא פַלַא תַּבִּיתּ ועַוַצַ׳הֻ עִנדַךַּ

ἐὰν δὲ ὁ ἄνθρωπος πένηται, οὐ κοιμηθήσῃ ἐν τῷ ἐνεχύρῳ αὐτοῦ·

יג הָשֵׁב֩ תָּשִׁ֨יב ל֤וֹ אֶֽת־הַעֲבוֹט֙ כְּב֣וֹא הַשֶּׁ֔מֶשׁ וְשָׁכַ֥ב בְּשַׂלְמָת֖וֹ וּבֵֽרְכֶ֑ךָּ וּלְךָ֙ תִּהְיֶ֣ה צְדָקָ֔ה לִפְנֵ֖י יְיָ֥ אֱלֹהֶֽיךָ׃

אָתָבָא תָּתִיב לֵיהּ יָת מִשְׁכּוֹנָא כְּמֵיעַל שִׁמְשָׁא וְיִשְׁכּוֹב בִּכְסוּתֵיהּ וִיבָרְכִנָּךְ וְלָךְ תְּהֵי זָכוּ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ.

בל רדה אליה רדא ענד מגיב אלשמס אד׳ ינאם פיה פידעו לך ותכון לך חסנהֵ בין ידי אללה רבך

בַּל רֻדהֻ אִלַיְהִ רַדַּא עִנדַ מֻגִ׳יבִּ אלשַּׁמסִ אִד׳ יַנַאם פִיהִ פַיַדעֻוְ לַךַּ וַתַּכֻּוןֻ לַךַּ חַסַנַתַּ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ רַבִּךַּ

ἀποδόσει ἀποδώσεις τὸ ἐνέχυρον αὐτοῦ περὶ δυσμὰς ἡλίου, καὶ κοιμηθήσεται ἐν τῷ ἱματίῳ αὐτοῦ καὶ εὐλογήσει σε, καὶ ἔσται σοι ἐλεημοσύνη ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου.

יד לֹא־תַעֲשֹׁ֥ק שָׂכִ֖יר עָנִ֣י וְאֶבְי֑וֹן מֵאַחֶ֕יךָ א֧וֹ מִגֵּרְךָ֛ אֲשֶׁ֥ר בְּאַרְצְךָ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃

לָא תַעְשׁוֹק אֲגִירָא עַנְיָא וּמִסְכֵּינָא מֵאֲחָךְ אוֹ מִגִּיּוֹרָךְ דִּבְאַרְעָךְ בְּקִרְוָךְ.

ולא תגשם אג׳ירא וכ׳אצהֵ צ׳עיפא או מסכינא מן אכ׳ותך או מן צ׳יפך אלד׳י פי בלדך פי מחאלך

לַא תַּגִ׳שׁ אַגִּירַא וַכַ׳אצַּתַּ צַ׳עִיפַא אַוְ מִסכִּינַא מִן אִכ׳וַתִךַּ אַוְ מִן צַ׳יְפִךַּ אַלַּדִ׳י פִי בַּלַדִ ךַּ פִי מַחַאלִךַּ

Οὐκ ἀπαδικήσεις μισθὸν πένητος καὶ ἐνδεοῦς ἐκ τῶν ἀδελφῶν σου ἢ ἐκ τῶν προσηλύτων τῶν ἐν ταῖς πόλεσίν σου·

טו בְּיוֹמוֹ֩ תִתֵּ֨ן שְׂכָר֜וֹ וְֽלֹא־תָב֧וֹא עָלָ֣יו הַשֶּׁ֗מֶשׁ כִּ֤י עָנִי֙ ה֔וּא וְאֵלָ֕יו ה֥וּא נֹשֵׂ֖א אֶת־נַפְשׁ֑וֹ וְלֹֽא־יִקְרָ֤א עָלֶ֙יךָ֙ אֶל־יְיָ֔ וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃

בְּיוֹמֵיהּ תִּתֵּין אַגְרֵיהּ וְלָא תֵיעוֹל עֲלוֹהִי שִׁמְשָׁא אֲרֵי עַנְיָא הוּא וְלֵיהּ הוּא מָסַר יָת נַפְשֵׁיהּ וְלָא יִקְרֵי עֲלָךְ קֳדָם יְיָ וִיהֵי בָךְ חוֹבָא.

בל אדפע אליה אג׳רתה פי יומה מן קבל אן תגיב אלשמס אד׳ הו צ׳עיף ועליה קד כ׳אטר בנפסה ולא ידעו עליך אלי אללה פתחל בך עקובהֵ

בַּלִ אדפַע אִלַיְהִ אֻגרַתַּהֻ פִי יַוְמִהִ מִן קַבּלִ אַן תַּגִ׳יבַּ אַלשַּׁמסֻ פַאִנַּהֻ צַ׳עִיףֹ וַעַלַיְהִ קַד כַ׳אטַרַ בִּנַפסִהִ וַלַא יַדעֻוְ עַלַיְךַּ אִלַי׳ אַללָּהִ פַתַּחֻלֻּ בִּךַּ עֻקֻובַּתֹ

αὐθημερὸν ἀποδώσεις τὸν μισθὸν αὐτοῦ, οὐκ ἐπιδύσεται ὁ ἥλιος ἐπ’ αὐτῷ, ὅτι πένης ἐστὶν καὶ ἐν αὐτῷ ἔχει τὴν ἐλπίδα· καὶ οὐ καταβοήσεται κατὰ σοῦ πρὸς κύριον, καὶ ἔσται ἐν σοὶ ἁμαρτία.

טז לֹֽא־יוּמְת֤וּ אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וּבָנִ֖ים לֹא־יוּמְת֣וּ עַל־אָב֑וֹת אִ֥ישׁ בְּחֶטְא֖וֹ יוּמָֽתוּ׃

לָא יְמוּתוּן אֲבָהָן עַל פּוֹם בְּנִין וּבְנִין לָא יְמוּתוּן עַל פּוֹם אֲבָהָן אֱנָשׁ בְּחוֹבֵיהּ יְמוּתוּן.

ולא יקתל אלאבא ען אלבנין ולא אלבנין ען אלאבא בל יקתל כל אמר עלי כ׳טיתה

וַלַא יֻקתַּלֻ אַלּאַבַּאאֻ עַןִ אלּבַּנִיןִ וַלַא אַלּבַּנֻוןִ עַלַי׳ אלּאַבַּאאִ בַּל יֻקתַּלֻ כֻּלֻּ אמרִאֵ בִּכַ׳טִיתִהִ

Οὐκ ἀποθανοῦνται πατέρες ὑπὲρ τέκνων, καὶ υἱοὶ οὐκ ἀποθανοῦνται ὑπὲρ πατέρων· ἕκαστος τῇ ἑαυτοῦ ἁμαρτίᾳ ἀποθανεῖται.

יז לֹ֣א תַטֶּ֔ה מִשְׁפַּ֖ט גֵּ֣ר יָת֑וֹם וְלֹ֣א תַחֲבֹ֔ל בֶּ֖גֶד אַלְמָנָֽה׃

לָא תַצְלֵי דִּין גִּיּוֹר יִיתַם וְלָא תִּסַּב מִשְׁכּוֹנָא כְּסוּת אַרְמְלָא.

ולא תמיל חכם גריב או יתים ולא תסתרהן ת׳וב ארמלהֵ

וַלַא תֻמַיִּל חֻכּםַ גַ׳רִיבֵּ אַוְ יַתִימֵ וַלַא תַּסתַּרהִן תַּ׳וְבַּ אַלּאַרמַלַתִ

Οὐκ ἐκκλινεῖς κρίσιν προσηλύτου καὶ ὀρφανοῦ καὶ χήρας καὶ οὐκ ἐνεχυράσεις ἱμάτιον χήρας·

יח וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּמִצְרַ֔יִם וַֽיִּפְדְּךָ֛ יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ מִשָּׁ֑ם עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃

וְתִדְכַר אֲרֵי עַבְדָּא הֲוֵיתָא בְּמִצְרַיִם וּפַרְקָךְ יְיָ אֱלָהָךְ מִתַּמָּן עַל כֵּן אֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ לְמֶעֱבַד יָת פִּתְגָמָא הָדֵין.

ואד׳כר אנך כנת עבדא במצר ופכך אללה רבך מן ת׳ם ולד׳לך אנא אמרך באן תצנע הד׳ה אלאמור

וַאד׳כֻּר אַנַּךַּ כֻּנתַּ עַבּדַא בִּמִצרַ וַפַכַּךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מִן תַּ׳ם וַלִדַ׳לִךַּ אַנַא אמֻרֻךַּ וַאַן תַּצנַעַ הַדִ׳הִ אלּאַמֻורִ

καὶ μνησθήσῃ ὅτι οἰκέτης ἦσθα ἐν γῇ Αἰγύπτῳ καὶ ἐλυτρώσατό σε κύριος ὁ θεός σου ἐκεῖθεν· διὰ τοῦτο ἐγώ σοι ἐντέλλομαι ποιεῖν τὸ ῥῆμα τοῦτο.

יט כִּ֣י תִקְצֹר֩ קְצִֽירְךָ֨ בְשָׂדֶ֜ךָ וְשָֽׁכַחְתָּ֧ עֹ֣מֶר בַּשָּׂדֶ֗ה לֹ֤א תָשׁוּב֙ לְקַחְתּ֔וֹ לַגֵּ֛ר לַיָּת֥וֹם וְלָאַלְמָנָ֖ה יִהְיֶ֑ה לְמַ֤עַן יְבָרֶכְךָ֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל מַעֲשֵׂ֥ה יָדֶֽיךָ׃

אֲרֵי תִחְצוּד חֲצָדָךְ בְּחַקְלָךְ וְתִתְנְשֵׁי עוֹמְרָא בְּחַקְלָא לָא תְתוּב לְמִסְּבֵיהּ לְגִיּוֹרָא לְיַתְמָא וּלְאַרְמַלְתָּא יְהֵי בְּדִיל דְּיבָרְכִנָּךְ יְיָ אֱלָהָךְ בְּכֹל עוּבָדֵי יְדָךְ.

ואד׳א חצדת חצאדך פי צ׳יעתך פנסית כפהֵ פי אלצחרא פלא תרג׳ע פתאכ׳ד׳הא בל תכן ללגריב ואליתים ואלארמלהֵ לכי יבארך לך אללה רבך פי ג׳מיע עמל ידיך

וַאִדַ׳א חַצַדתַּ חַצַאדִךַּ פִי צַ׳יְעַתִךַּ וַנַסַיְתַּ כַּפַתַּ פִי אַלצַּחרַאאִ פַלַא תַּרגַע פַתַּאכֻ׳דֻ׳הַא בַּל תַּכֻּוןֻ לִלגַ׳רִיבִּ וַאלּיַתִיםִ וַאלּאַמַלַתִ לִכַּיְ יֻבַּארִךַּ לַךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ פִי גַמִיעִ עַמַלִ יַדִךַּ

Ἐὰν δὲ ἀμήσῃς ἀμητὸν ἐν τῷ ἀγρῷ σου καὶ ἐπιλάθῃ δράγμα ἐν τῷ ἀγρῷ σου, οὐκ ἐπαναστραφήσῃ λαβεῖν αὐτό· τῷ πτωχῷ καὶ τῷ προσηλύτῳ καὶ τῷ ὀρφανῷ καὶ τῇ χήρᾳ ἔσται, ἵνα εὐλογήσῃ σε κύριος ὁ θεός σου ἐν πᾶσι τοῖς ἔργοις τῶν χειρῶν σου.

כ כִּ֤י תַחְבֹּט֙ זֵֽיתְךָ֔ לֹ֥א תְפַאֵ֖ר אַחֲרֶ֑יךָ לַגֵּ֛ר לַיָּת֥וֹם וְלָאַלְמָנָ֖ה יִהְיֶֽה׃

אֲרֵי תַחְבּוֹט זֵיתָךְ לָא תְפַלֵּי בָתְרָךְ לְגִיּוֹרָא לְיַתְמָא וּלְאַרְמַלְתָּא יְהֵי.

ואד׳א כ׳בטת זיתונך פלא תסתקץ בעד ד׳לך בל יכן ללגריב ואליתים ואלארמלהֵ

וַאִדַ׳א כַ׳רַּטתַּ זַיְתֻּונַךַּ פַלַא תַּסתַּקֻצהֻ בַּעדַ דַ׳לִךַּ בַּל יַכֻּוןֻ לִלגַ׳רִיבִּ וַאלּיַתִימִ וַאלּאַמַלַתִ

ἐὰν δὲ ἐλαιαλογήσῃς, οὐκ ἐπαναστρέψεις καλαμήσασθαι τὰ ὀπίσω σου· τῷ προσηλύτῳ καὶ τῷ ὀρφανῷ καὶ τῇ χήρᾳ ἔσται· καὶ μνησθήσῃ ὅτι οἰκέτης ἦσθα ἐν γῇ Αἰγύπτῳ, διὰ τοῦτο ἐγώ σοι ἐντέλλομαι ποιεῖν τὸ ῥῆμα τοῦτο.

כא כִּ֤י תִבְצֹר֙ כַּרְמְךָ֔ לֹ֥א תְעוֹלֵ֖ל אַחֲרֶ֑יךָ לַגֵּ֛ר לַיָּת֥וֹם וְלָאַלְמָנָ֖ה יִהְיֶֽה׃

אֲרֵי תִקְטוֹף כַּרְמָךְ לָא תְעָלֵיל בָּתְרָךְ לְגִיּוֹרָא לְיַתְמָא וּלְאַרְמַלְתָּא יְהֵי.

ואד׳א קטפת כרמך פלא תמש בעד ד׳לך בל יכון ללגריב ואליתים ואלארמלהֵ

וַאִדַ׳א קַטַפתַּ כַּרמַךַּ פַלַא תַּמֻשׁהֻ בַּעדַ דַ׳לִךַּ בַּל יַכֻּוןֻ לִלגַ׳רִיבִּ וַאלּיַתִימִ וַאלּאַמַלַתִ

ἐὰν δὲ τρυγήσῃς τὸν ἀμπελῶνά σου, οὐκ ἐπανατρυγήσεις αὐτὸν τὰ ὀπίσω σου· τῷ προσηλύτῳ καὶ τῷ ὀρφανῷ καὶ τῇ χήρᾳ ἔσται·

כב וְזָ֣כַרְתָּ֔ כִּי־עֶ֥בֶד הָיִ֖יתָ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃

וְתִדְכַר אֲרֵי עַבְדָּא הֲוֵיתָא בְּאַרְעָא דְּמִצְרָיִם עַל כֵּן אֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ לְמֶעֱבַד יָת פִּתְגָמָא הָדֵין.

ואד׳כר אנך כנת עבדא במצר ולד׳לך אנא אמרך באן תצנע הד׳ה אלאמור

וַאד׳כֻּר אַנַּךַּ כֻּנתַּ עַבּדַא פִי בַּלַדִ מִצרַ וַלִדַ׳לִךַּ אַנַא אמֻרֻךַּ בִּאַן תַּצנַעַ הַדִ׳הִ אלּאַמֻורִ

καὶ μνησθήσῃ ὅτι οἰκέτης ἦσθα ἐν γῇ Αἰγύπτῳ, διὰ τοῦτο ἐγώ σοι ἐντέλλομαι ποιεῖν τὸ ῥῆμα τοῦτο.

פרק כהתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א כִּֽי־יִהְיֶ֥ה רִיב֙ בֵּ֣ין אֲנָשִׁ֔ים וְנִגְּשׁ֥וּ אֶל־הַמִּשְׁפָּ֖ט וּשְׁפָט֑וּם וְהִצְדִּ֙יקוּ֙ אֶת־הַצַּדִּ֔יק וְהִרְשִׁ֖יעוּ אֶת־הָרָשָֽׁע׃

אֲרֵי יְהֵי דִין בֵּין גּוּבְרַיָּא וְיִתְקָרְבוּן לְדִינָא וִידִינוּנוּןכן בתאג׳ וחלק מכתבי היד, והשוו אונקלוס ויקרא י״א:מ״ב, במדבר ה׳:ג׳, דברים ל״ב:מ״ו, ל״ג:כ״ח. וִיזַכּוֹן יָת זַכָּאָה וִיחַיְּיבוּן יָת חַיָּיבָא.

ואד׳א וקעת כ׳צומהֵ בין אנאס פליתקדמו אלי ד׳וי אלחכם יחכמון בינהם וליזכו אלזכי ויט׳למו אלט׳אלם

וַאִדַ׳א וַקַעַתּ כֻ׳צֻומַתֹ בַּיְןַ אֻנַאסֵ פַליַתַּקַדַּמֻוא אִלַי׳ דַ׳וי אַלחֻכּםִ וַיַחכֻּמֻוןַ בִּהִם וַיֻזַכֻּוןַ אלזַּכִּי וַיֻטַ׳לִמֻוןַ אלטַ׳אלִםַ

Ἐὰν δὲ γένηται ἀντιλογία ἀνὰ μέσον ἀνθρώπων καὶ προσέλθωσιν εἰς κρίσιν καὶ κρίνωσιν καὶ δικαιώσωσιν τὸν δίκαιον καὶ καταγνῶσιν τοῦ ἀσεβοῦς,

ב וְהָיָ֛ה אִם־בִּ֥ן הַכּ֖וֹת הָרָשָׁ֑ע וְהִפִּיל֤וֹ הַשֹּׁפֵט֙ וְהִכָּ֣הוּ לְפָנָ֔יו כְּדֵ֥י רִשְׁעָת֖וֹ בְּמִסְפָּֽר׃

וִיהֵי אִם בַּר חַיָּיב לְאַלְקָאָה חַיָּיבָא וְיִרְמֵינֵיהּ דַּיָּינָא וְיַלְקֵינֵיהּ קֳדָמוֹהִי כְּמִסַּת חוֹבְתֵיהּ בְּמִנְיָן.

ואד׳א אסתחק אלט׳אלם צ׳רבא פליבטחה אלחאכם ויצ׳רבה בחצ׳רתה במקדאר כ׳טיתה באחצא

וַאִדַ׳א אִסתַּחַקַּ אַלטַ׳אלִם צַ׳רבַּא פַליֻבּסִטהֻ אַלחַאכִּם וַיַצ׳רֻבֻּהֻ בִּחַצ׳רַתִהִ מִקדַארַ כַ׳טִיתִהִ בִּאִחצַאאֵ

καὶ ἔσται ἐὰν ἄξιος ᾖ πληγῶν ὁ ἀσεβῶν, καὶ καθιεῖς αὐτὸν ἔναντι τῶν κριτῶν καὶ μαστιγώσουσιν αὐτὸν ἐναντίον αὐτῶν κατὰ τὴν ἀσέβειαν αὐτοῦ ἀριθμῷ.

ג אַרְבָּעִ֥ים יַכֶּ֖נּוּ לֹ֣א יֹסִ֑יף פֶּן־יֹסִ֨יף לְהַכֹּת֤וֹ עַל־אֵ֙לֶּה֙ מַכָּ֣ה רַבָּ֔ה וְנִקְלָ֥ה אָחִ֖יךָ לְעֵינֶֽיךָ׃

אַרְבְּעִין יַלְקֵינֵיהּ לָא יוֹסֵיף דִּלְמָא יוֹסֵיף לְאַלְקָיוּתֵיהּ עַל אִלֵּין מַחָא רַבָּא וְיֵיקַל אֲחוּךְ לְעֵינָךְ.

יג׳לדה ארבעין לא יזד עליהא שיא פאן זאד עלי ד׳לך צארת ג׳לדהֵ עט׳ימהֵ ויהון אכ׳וך בחצ׳רתך

יַגלִדֻהֻ אַרבַּעִיןַ לַא יַזִידֻ עַלַיְהַא שַׁיְאַ פַאִן זַאדַ עַלַי׳ דַ׳לִךַּ צַארַתּ גַלדַתַּ עַטִ׳ימַתַּ וַיַהֻןֻ אַכֻ׳וךַּ בִּחַצ׳רַתִךַּ

τεσσαράκοντα μαστιγώσουσιν αὐτόν, οὐ προσθήσουσιν· ἐὰν δὲ προσθῶσιν μαστιγῶσαι αὐτὸν ὑπὲρ ταύτας τὰς πληγὰς πλείους, ἀσχημονήσει ὁ ἀδελφός σου ἐναντίον σου.

ד לֹא־תַחְסֹ֥ם שׁ֖וֹר בְּדִישֽׁוֹ׃

לָא תֵיחוֹד פּוֹם תּוֹרָא בִּדְיָשֵׁיהּ.

לא תכ׳טם אלת׳ור פי דוסה

לַא תֻכ׳טִםִ אלתַּ׳וְרַ פִי דֻוסִהִ

Οὐ φιμώσεις βοῦν ἀλοῶντα.

ה כִּֽי־יֵשְׁב֨וּ אַחִ֜ים יַחְדָּ֗ו וּמֵ֨ת אַחַ֤ד מֵהֶם֙ וּבֵ֣ן אֵֽין־ל֔וֹ לֹֽא־תִהְיֶ֧ה אֵֽשֶׁת־הַמֵּ֛ת הַח֖וּצָה לְאִ֣ישׁ זָ֑ר יְבָמָהּ֙ יָבֹ֣א עָלֶ֔יהָ וּלְקָחָ֥הּ ל֛וֹ לְאִשָּׁ֖ה וְיִבְּמָֽהּ׃

אֲרֵי יִתְּבוּן אַחִין כַּחְדָּא וִימוּת חַד מִנְּהוֹן וּבַר לֵית לֵיהּ לָא תְהֵי אִתַּת מוֹתָנָא לְבָרָא לִגְבַר אָחֳרָן יְבָמַהּ יֵיעוֹל עֲלַהּ וְיִסְּבַהּ לֵיהּ לְאִתּוּ וְיַבְּמִנַּהּ.

ואד׳א אקאם אכ׳ואן ג׳מיעא ת׳ם מאת אחדהמא וליס לה ולד פלא תכן זוג׳הֵ ד׳לך אלרגל לרג׳ל גריב כ׳ארג ען אלאכ׳והֵ בל סלפהא ידכ׳ל אליהא באן יתכ׳ד׳הא לה זוג׳הֵ ויבן בהא

וַאִדַ׳א אַקַאםַ אַכַ׳וַאןֹ גַמִיעַא תֻ׳םַּ מַאתַּ אַחַדֻהֻמַא וַלַיְסַ לַהֻ וַלַדַא פַלַא תַּכֻּן זַוְגַתֻ אַלּמַאאִתּ לִרַגֻלֵ גַ׳רִיבֵּ כַ׳ארִגַ עַןִ אלאִכ׳וַתִ בַּל סַליִפֻהַא יַדכֻ׳לֻ אִלַיְהַא בִּאַן יַתַּכִ׳דַ׳הַא לַהֻ זַוְגַתַּ וַיַבּנִי בִּהַא

Ἐὰν δὲ κατοικῶσιν ἀδελφοὶ ἐπὶ τὸ αὐτὸ καὶ ἀποθάνῃ εἷς ἐξ αὐτῶν, σπέρμα δὲ μὴ ᾖ αὐτῷ, οὐκ ἔσται ἡ γυνὴ τοῦ τεθνηκότος ἔξω ἀνδρὶ μὴ ἐγγίζοντι· ὁ ἀδελφὸς τοῦ ἀνδρὸς αὐτῆς εἰσελεύσεται πρὸς αὐτὴν καὶ λήμψεται αὐτὴν ἑαυτῷ γυναῖκα καὶ συνοικήσει αὐτῇ.

ו וְהָיָ֗ה הַבְּכוֹר֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד יָק֕וּם עַל־שֵׁ֥ם אָחִ֖יו הַמֵּ֑ת וְלֹֽא־יִמָּחֶ֥ה שְׁמ֖וֹ מִיִּשְׂרָאֵֽל׃

וִיהֵי בּוּכְרָא דִּתְלִיד יְקוּם עַל שְׁמָא דַּאֲחוּהִי מוֹתָנָא וְלָא יִתְמְחֵי שְׁמֵיהּ מִיִּשְׂרָאֵל.

וליכן אלבכר אלד׳י ירג׳א אן תלד מנה יקום עלי אסם אכ׳יה אלמית לילא ינדרס אסמה מן אלאסראיל

וַליַכֻּן אַלּבִּכּרֻ אַלַּדִ׳י יֻרגַי׳ אַן יֻולַדַ מִנהֻ יַקֻום עַלַי׳ אסםִ אַכִ׳יהִ אלּמַאאִתִ לִאַלַּא יַנדַרִסַ אסמֻהֻ מִן אַלִ יִסרַאאִיל

καὶ ἔσται τὸ παιδίον, ὃ ἐὰν τέκῃ, κατασταθήσεται ἐκ τοῦ ὀνόματος τοῦ τετελευτηκότος, καὶ οὐκ ἐξαλειφθήσεται τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐξ Ισραηλ.

ז וְאִם־לֹ֤א יַחְפֹּץ֙ הָאִ֔ישׁ לָקַ֖חַת אֶת־יְבִמְתּ֑וֹ וְעָלְתָה֩ יְבִמְתּ֨וֹ הַשַּׁ֜עְרָה אֶל־הַזְּקֵנִ֗ים וְאָֽמְרָה֙ מֵאֵ֨ן יְבָמִ֜י לְהָקִ֨ים לְאָחִ֥יו שֵׁם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א אָבָ֖ה יַבְּמִֽי׃

וְאִם לָא יִצְבֵּי גּוּבְרָא לְמִסַּב יָת יְבִמְתֵּיהּ וְתִסַּק יְבִמְתֵּיהּ לִתְרַע בֵּית דִּינָא לִקְדָם סָבַיָּא וְתֵימַר לָא צָבֵיהשוו תרגום ״מאן״ לתרגום ״לא אבה״ בסוף הפסוק. וע״ע ביאורי אונקלוס. יַבְּמִי לְאָקָמָא לַאֲחוּהִי שְׁמָא בְּיִשְׂרָאֵל לָא אֲבָא לְיַבָּמוּתִי.

פאן לם ישא אלרג׳ל אן יתזוג׳ סלפתה פלתצעד אלי באב אלחאכם אלי אלשיוך׳ ותקול קד אבא סלפי אן יקים לאכ׳יה אסמא פי מא בין בני אסראיל [ולם ישא אן יבן בי]

פַאִן לַם יַשַׁא דַ׳לִךַּ אַלרַּגֻלֻ אַן יַתַּזַוַּגַ סַלִיפַתַּהֻ פַלתַּצעַד אִלַי׳ בַּאבִּ אלחַאכִּםִ וַאִלַי׳ אַלשֻּׁיֻוכִ׳ וַתַּקֻולֻ קַד אַבַּי׳ סַלִיפִי אַן יֻקִיםַ לִאַכִ׳יהִ אסמַא פִימַא בַּיְןַ בַּנִי יִסרַאאִיל וַלַם יַשַׁא אַן יַבּנִיַ בִּי

ἐὰν δὲ μὴ βούληται ὁ ἄνθρωπος λαβεῖν τὴν γυναῖκα τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ, καὶ ἀναβήσεται ἡ γυνὴ ἐπὶ τὴν πύλην ἐπὶ τὴν γερουσίαν καὶ ἐρεῖ Οὐ θέλει ὁ ἀδελφὸς τοῦ ἀνδρός μου ἀναστῆσαι τὸ ὄνομα τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ ἐν Ισραηλ, οὐκ ἠθέλησεν ὁ ἀδελφὸς τοῦ ἀνδρός μου.

ח וְקָֽרְאוּ־ל֥וֹ זִקְנֵי־עִיר֖וֹ וְדִבְּר֣וּ אֵלָ֑יו וְעָמַ֣ד וְאָמַ֔ר לֹ֥א חָפַ֖צְתִּי לְקַחְתָּֽהּ׃

וְיִקְרוֹן לֵיהּ סָבֵי קַרְתֵּיהּ וִימַלְּלוּן עִמֵּיהּ וִיקוּם וְיֵימַר לָא רְעֵינָא לְמִסְּבַהּ.

פידעו בה שיוך׳ קריתה ויכלמוה פי ד׳לך פאד׳א וקף עלי אלקול אני לא אריד אלתזויג׳ בהא

פַיַדעֻוְ בִּהִ שִׁיֻוכֻ׳ קַריַתִהִ וַיֻכַּלִמֻונַהֻ בִּדַ׳לִךַּ פַאִדַ׳א וַקַףַ עַלַי׳ אַלקַוְלִ וַקַאלַ אִנִּי לַא אֻרִידֻ אַלתַּזַוגַ בִּהַא

καὶ καλέσουσιν αὐτὸν ἡ γερουσία τῆς πόλεως αὐτοῦ καὶ ἐροῦσιν αὐτῷ, καὶ στὰς εἴπῃ Οὐ βούλομαι λαβεῖν αὐτήν,

ט וְנִגְּשָׁ֨ה יְבִמְתּ֣וֹ אֵלָיו֮ לְעֵינֵ֣י הַזְּקֵנִים֒ וְחָלְצָ֤ה נַעֲלוֹ֙ מֵעַ֣ל רַגְל֔וֹ וְיָרְקָ֖ה בְּפָנָ֑יו וְעָֽנְתָה֙ וְאָ֣מְרָ֔ה כָּ֚כָה יֵעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר לֹא־יִבְנֶ֖ה אֶת־בֵּ֥ית אָחִֽיו׃

וְתִתְקָרַב יְבִמְתֵּיהּ לְוָתֵיהּ לִקְדָם סָבַיָּא וְתִשְׁרֵי סֵינֵיהּ מֵעַל רַגְלֵיהּ וְתִרּוֹק בְּאַנְפּוֹהִי וְתָתִיב וְתֵימַר כְּדֵין יִתְעֲבֵיד לְגוּבְרָא דְּלָא יִבְנֵי יָת בֵּיתָא דַּאֲחוּהִי.

תקדמת אליה בחצ׳רהֵ אלשיוך׳ וכ׳לעת נעלה מן רג׳לה ובצקת בחצ׳רתה ואג׳אבתה וקאלת כד׳א יצנע ברג׳ל לא יבני בית אכ׳יה

פַתַּקַדַּמַתּ אִלַיְהִ בִּחַצ׳רַתִ אלשִּׁיֻוכִ׳ וַכַ׳לַעַתּ נַעלַהֻ עַן רִגלִהִ וַבַּצַקַתּ בִּחַצ׳רַתִהִ וַאַגַּאבַּתּ וַקַאלַתּ כַּדַ׳א יֻצנַעֻ בִּאלרַּגֻלִ אַלַּדִ׳י לַא יַבּנִיַ בַּיְתַּ אַכִ׳יהִ

καὶ προσελθοῦσα ἡ γυνὴ τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ ἔναντι τῆς γερουσίας καὶ ὑπολύσει τὸ ὑπόδημα αὐτοῦ τὸ ἓν ἀπὸ τοῦ ποδὸς αὐτοῦ καὶ ἐμπτύσεται εἰς τὸ πρόσωπον αὐτοῦ καὶ ἀποκριθεῖσα ἐρεῖ Οὕτως ποιήσουσιν τῷ ἀνθρώπῳ, ὃς οὐκ οἰκοδομήσει τὸν οἶκον τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ·

י וְנִקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל בֵּ֖ית חֲל֥וּץ הַנָּֽעַל׃

וְיִתְקְרֵי שְׁמֵיהּ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית שְׁרִי סֵינָא.

וליסם אסמה פי אלאסראיל בית מכ׳לוע אלנעל

וַליֻסַםַ אסמֻהֻ פִי אַלִ יִסרַאאִיל בַּיְתֻ מַכ׳לֻועִ אלנַּעלִ

καὶ κληθήσεται τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐν Ισραηλ Οἶκος τοῦ ὑπολυθέντος τὸ ὑπόδημα.

יא כִּֽי־יִנָּצ֨וּ אֲנָשִׁ֤ים יַחְדָּו֙ אִ֣ישׁ וְאָחִ֔יו וְקָֽרְבָה֙ אֵ֣שֶׁת הָֽאֶחָ֔ד לְהַצִּ֥יל אֶת־אִישָׁ֖הּ מִיַּ֣ד מַכֵּ֑הוּ וְשָׁלְחָ֣ה יָדָ֔הּ וְהֶחֱזִ֖יקָה בִּמְבֻשָֽׁיו׃

אֲרֵי יִנְצוֹן גּוּבְרִין כַּחְדָּא גְּבַר וַאֲחוּהִי וְתִתְקָרַב אִתַּת חַד לְשֵׁיזָבָא יָת בַּעְלַהּ מִיַּד מָחוֹהִי וְתוֹשֵׁיט יְדַהּ וְתַתְקֵיף בְּבֵית בַּהְתְּתֵיהּ.

ואן תנאצא רג׳לאן ג׳מיעא פגלב אחדהמא אכ׳אה פתקדמת זוג׳תה לתכ׳לצה מן ידה פמדת ידהא פאמסכת פי חיאה

וַאִן תַּנַאצַי׳ רַגֻלַאןִ גַמִיעַא פַגַ׳לַבַּ אַחַדַהֻמַא צַאחִבַּהֻ פַתַּקַדַּמַתּ זַוְגַתֻהֻ לִתֻכַ׳לִצַהֻ מִן יַדִהִ פַמַדַּתּ יַדַהַא וַאַמסַכַּתּ חַיַאהֻ

Ἐὰν δὲ μάχωνται ἄνθρωποι ἐπὶ τὸ αὐτό, ἄνθρωπος μετὰ τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ, καὶ προσέλθῃ γυνὴ ἑνὸς αὐτῶν ἐξελέσθαι τὸν ἄνδρα αὐτῆς ἐκ χειρὸς τοῦ τύπτοντος αὐτὸν καὶ ἐκτείνασα τὴν χεῖρα ἐπιλάβηται τῶν διδύμων αὐτοῦ,

יב וְקַצֹּתָ֖ה אֶת־כַּפָּ֑הּ לֹ֥א תָח֖וֹס עֵינֶֽךָ׃

וּתְקוּץ יָת יְדַהּ לָא תְחוּס עֵינָךְ.

פאקטע ידהא לתכ׳לצה מנהא ולא תשפק עליהא

פַאקטַע יַדַהַא לִתֻכַ׳לִצַהֻ מִנהַא וַלַא תַּשׁפֻק עַלַיְהַא

ἀποκόψεις τὴν χεῖρα αὐτῆς· οὐ φείσεται ὁ ὀφθαλμός σου ἐπ’ αὐτῇ.

יג לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ בְּכִֽיסְךָ֖ אֶ֣בֶן וָאָ֑בֶן גְּדוֹלָ֖ה וּקְטַנָּֽה׃

לָא יְהֵי לָךְ בְּכִיסָךְ מַתְקַל וּמַתְקַל רַב וּזְעֵיר.

ולא יכון פי כיסך צנג׳תאן כברי וצגרי

וַלַא יַכֻּוןֻ לַךַּ פִי כִּיסַךַּ צַנגַּאתַּאןֹ כַּבִּירַתֹ וַצַגִ׳ירַתֹ

Οὐκ ἔσται ἐν τῷ μαρσίππῳ σου στάθμιον καὶ στάθμιον, μέγα ἢ μικρόν·

יד לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ בְּבֵיתְךָ֖ אֵיפָ֣ה וְאֵיפָ֑ה גְּדוֹלָ֖ה וּקְטַנָּֽה׃

לָא יְהֵי לָךְ בְּבֵיתָךְ מְכִילָא וּמְכִילָא רַבְּתָא וּזְעֵירְתָא.

ולא יכון לך פי ביתך מכיאלאן כביר וצגיר

וַלַא יַכֻּוןֻ לַךַּ פִי בַּיְתִךַּ מִכּיַאלַאןֹ כַּבִּירֹ וַצַגִ׳ירֹ

οὐκ ἔσται ἐν τῇ οἰκίᾳ σου μέτρον καὶ μέτρον, μέγα ἢ μικρόν·

טו אֶ֣בֶן שְׁלֵמָ֤ה וָצֶ֙דֶק֙ יִֽהְיֶה־לָּ֔ךְ אֵיפָ֧ה שְׁלֵמָ֛ה וָצֶ֖דֶק יִֽהְיֶה־לָּ֑ךְ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִ֣יכוּ יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃

מַתְקָלִין שַׁלְמָן דִּקְשׁוֹט יְהוֹן לָךְ מְכִילָן שַׁלְמָן דִּקְשׁוֹט יְהוֹן לָךְ בְּדִיל דְּיֵירְכוּן יוֹמָךְ עַל אַרְעָא דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ.

בל צנג׳את ואפיאת עאדלאת תכון לך ואכיאל ואפיהֵ עאדלהֵ תכון לך לכי תטול איאמך פי אלבלד אלד׳י אללה רבך מעטיך

בַּל צַנגַּאתֹּ וַאפִיַתַּ עַאדִלַתַּ תַּכֻּוןֻ לַךַּ וַאַכּיַאלַ וַאפִיַתַּ עַאדִלַתַּ תַּכֻּוןֻ לַךַּ לִכַּיְ תַּטֻולַ מֻדַּתֻךַּ פִי אלּבַּלַדִ אלּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מֻעטִיךַּ

στάθμιον ἀληθινὸν καὶ δίκαιον ἔσται σοι, καὶ μέτρον ἀληθινὸν καὶ δίκαιον ἔσται σοι, ἵνα πολυήμερος γένῃ ἐπὶ τῆς γῆς, ἧς κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι ἐν κλήρῳ·

טז כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ כׇּל־עֹ֣שֵׂה אֵ֑לֶּה כֹּ֖ל עֹ֥שֵׂה עָֽוֶל׃

אֲרֵי מְרַחַק קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ כָּל עָבֵיד אִלֵּין כֹּל עָבֵיד שְׁקַר״עול״ מתורגם שקר. השוו דברים ל״ב:ד׳, עולה/ישר = עולא/קשיט..

פאן אללה רבך יכרה כל יצנע ד׳לך וכל מן יסתעמל אלג׳ור

לִאַןַ אללַהַ רַבַּךַּ יַכּרַהֻ כֻּלַּ מַן יַעמַלַ הַדַ׳א כֻּלַּ מַן יַעמַלֻ בִּגִ׳שֵׁ

ὅτι βδέλυγμα κυρίῳ τῷ θεῷ σου πᾶς ποιῶν ταῦτα, πᾶς ποιῶν ἄδικον.

יז זָכ֕וֹר אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ עֲמָלֵ֑ק בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם׃

הֱוִי דְּכִיר יָת דַּעֲבַד לָךְ עֲמָלֵק בְּאוֹרְחָא בְּמִפַּקְכוֹן מִמִּצְרָיִם.

ואד׳כר מא צנע בך עמלק פי אלטריק פי כ׳רוג׳כם מן מצר

וַאד׳כֻּר מַא צַנַעַ בִּךַּ עַמַאלִקֻ פִי אַלטַרִיקִ פִי כֻ׳רֻוגִכֻּם מִן מִצרַ

Μνήσθητι ὅσα ἐποίησέν σοι Αμαληκ ἐν τῇ ὁδῷ ἐκπορευομένου σου ἐξ Αἰγύπτου,

יח אֲשֶׁ֨ר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּ֗רֶךְ וַיְזַנֵּ֤ב בְּךָ֙ כׇּל־הַנֶּחֱשָׁלִ֣ים אַֽחֲרֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה עָיֵ֣ף וְיָגֵ֑עַ וְלֹ֥א יָרֵ֖א אֱלֹהִֽים׃

דְּעָרְעָךְ בְּאוֹרְחָא וְקַטֵּיל בָּךְ כָּל דַּהֲווֹ מִתְאַחֲרִין בָּתְרָךְ וְאַתְּ מְשַׁלְהֵי וְלָאֵי וְלָא דָּחֵיל מִן קֳדָם יְיָ.

אנה ואפאך פי אלטריק פתטרף מנך ג׳מיע אלמזחפין וראך ואנת לגב תעב ולם יכ׳ף אללה

אַנַּהֻ וַאפַאךַּ פִי אַלטַרִיקִ פַתַּטַרַּףַ מִנךַּ גַמִיעַ אַלּמֻנזַחִפִיןַ וַרַאאַךַּ וַאַנתַּ לַגִ׳בֹּ וַתַּעִבֹּ וַלַם יַכַ׳פִ אללָּהִ

πῶς ἀντέστη σοι ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ἔκοψέν σου τὴν οὐραγίαν, τοὺς κοπιῶντας ὀπίσω σου, σὺ δὲ ἐπείνας καὶ ἐκοπίας, καὶ οὐκ ἐφοβήθη τὸν θεόν·

יט וְהָיָ֡ה בְּהָנִ֣יחַ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֣יךָ ׀ לְ֠ךָ֠ מִכׇּל־אֹ֨יְבֶ֜יךָ מִסָּבִ֗יב בָּאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר יְיָ־אֱ֠לֹהֶ֠יךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֤ נַחֲלָה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ תִּמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹ֖א תִּשְׁכָּֽח׃

וִיהֵי כַּד יְנִיחַ יְיָ אֱלָהָךְ לָךְ מִכָּל בַּעֲלֵי דְּבָבָךְ מִסְּחוֹר סְחוֹר בְּאַרְעָא דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ אַחְסָנָא לְמֵירְתַהּ תִּמְחֵי יָת דּוּכְרָנֵיהּ דַּעֲמָלֵק מִתְּחוֹת שְׁמַיָּא לָא תִתְנְשֵׁי.

פאד׳א אראחך אללה רבך מן ג׳מיע אעדאיך אלתי חואליך פי אלבלד אלד׳י אללה רבך מעטיך נחלהֵ לתחוזה פאמח אלעמלק מן תחת אלסמא ולא תנס ד׳לך.

פַאִדַ׳א אַרַאחַךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מִן גַמִיעִ אַעדַאאִךַּ אַלַּדִ׳יןַ חַוַאלַיְךַּ פִי אלּבַּלַדִאַלַּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מֻעטִיךַּ נַחלַתַּ לִחַוְזִהִ פַאמחִ דִ׳כּרַ עַמַאלִקַ מִן תַּחתִ אלסַּמַאאִ לַא תַּנסַ דַ׳לִךַּ

καὶ ἔσται ἡνίκα ἐὰν καταπαύσῃ σε κύριος ὁ θεός σου ἀπὸ πάντων τῶν ἐχθρῶν σου τῶν κύκλῳ σου ἐν τῇ γῇ, ᾗ κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι ἐν κλήρῳ κατακληρονομῆσαι, ἐξαλείψεις τὸ ὄνομα Αμαληκ ἐκ τῆς ὑπὸ τὸν οὐρανὸν καὶ οὐ μὴ ἐπιλάθῃ.

ספר דברים

פרשת כי תבוא

מפתח לכתב הערבי־היהודי של התפסיר

אות	ערבית	הגייה
א	ا ء	ā ; ʾ (עצירה)
ב	ب	b
ג (מבוקר) · ג׳ (מנוקד)	غ	gh – ר גרונית
ג׳ (מבוקר) · ג (מנוקד)	ج	j – כמו ג׳ בג׳ירפה
ד	د	d
ד׳	ذ	dh – כ־th באנגלית this
ה	ه	h
ה בסוף מילה · ה׳ · ת	ة	-a (תָּא מַרְבּוּטַה); בסמיכות ‎-at
ו	و	w ; ū
ז	ز	z
ח	ح	ḥ – ח גרונית
ט · ט׳	ط · ظ	ṭ · ẓ – ט ו־ד׳ נחציות

אות	ערבית	הגייה
י · י׳	ي · ى	y, ī · ā בסוף מילה
כ · כ׳	ك · خ	k · kh – כ רפה
ל מ נ	ل م ن	l m n
ס	س	s
ע	ع	ʿ – ע גרונית
פ	ف	f (אין p בערבית)
צ · צ׳	ص · ض	ṣ · ḍ – ס ו־ד נחציות
ק	ق	q – ק עמוקה
ר	ر	r
ש	ش	sh
ת · ת׳	ت · ث	t · th – כ־th באנגלית think

סימן (במנוקד)	ערבית	קריאה
פַתַח · קָמַץ	ـَ	a
חִירִק	ـِ	i
קֻבּוּץ	ـُ	u
שְׁוָא	ـْ	אין תנועה
דגש	ـّ	הכפלה (ובבגדכפ״ת – גם הקשה)
חוֹלַם בסוף מילה	ـٌ	-un (תנוין)
צֵרֵי בסוף מילה	ـٍ	-in (תנוין)
תנועה + א / ו / י		ā / ū / ī ארוכות
אל־	ال	al- ; לפני ת ד ר ז ס ש צ ט ל נ הל׳ נבלעת: אלשמס = ash-shams

פרשת כי תבוא

פרק כותרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וְהָיָה֙ כִּֽי־תָב֣וֹא אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֥בְתָּ בָּֽהּ׃

וִיהֵי אֲרֵי תֵיעוֹל לְאַרְעָא דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ אַחְסָנָא וְתֵירְתַהּ וְתִתֵּיב בַּהּ.

ואד׳א דכ׳לת אלי אלבלד אלד׳י אללה רבך מעטיך נחלהֵ פחזתה ואקמת פיה

וַאִדַ׳א דַכַ׳לתַּ אִלַי׳ אלּבַּלַדִ אלּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מֻעטִיךַּ נַחלַתַּ וַחֻזתַּהֻ וַאַקַמתַּ פִיהִ

Καὶ ἔσται ἐὰν εἰσέλθῃς εἰς τὴν γῆν, ἣν κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι ἐν κλήρῳ, καὶ κατακληρονομήσῃς αὐτὴν καὶ κατοικήσῃς ἐπ’ αὐτῆς,

ב וְלָקַחְתָּ֞ מֵרֵאשִׁ֣ית ׀ כׇּל־פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֗ה אֲשֶׁ֨ר תָּבִ֧יא מֵֽאַרְצְךָ֛ אֲשֶׁ֨ר יְיָ֧ אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לָ֖ךְ וְשַׂמְתָּ֣ בַטֶּ֑נֶא וְהָֽלַכְתָּ֙ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמ֖וֹ שָֽׁם׃

וְתִסַּב מֵרֵישׁ כָּל אִבָּא דְּאַרְעָא דְּתַעֵיל מֵאַרְעָךְ דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ וּתְשַׁוֵּי בְּסַלָּא וּתְהָךְ לְאַתְרָא דְּיִתְרְעֵי יְיָ אֱלָהָךְ לְאַשְׁרָאָה שְׁכִינְתֵיהּ תַּמָּן.

פכ׳ד׳ מן אואיל ת׳מאר אלארץ׳ אלד׳י תדכ׳לה מן ריאצ׳ך אלתי אללה רבך מעטיך וצירה פי בניג׳הֵ ואמץ׳ בה אלי אלמוצ׳ע אלד׳י יכ׳תארה אללה רבך ליחל נורה פיה

פַכֻ׳ד׳ מִן אַוַאאִלִ תַּ׳מַרִ אלּאַרץִ׳ אַלַּדִ׳י תֻדכִ׳לַהֻ מִן רִיַאצִ׳ךַּ אַלַּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מֻעטִיךַּ וַצַיִּרהֻ פִי בַּנִיגַתֵ וַאמץִ׳ בִּהִ אִלַי׳ אלּמַוְצִ׳עִ אַלַּדִ׳י יַכ׳תַּארֻהֻ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ לִיַחִלַ נֻורֻהֻ פִיהִ

καὶ λήμψῃ ἀπὸ τῆς ἀπαρχῆς τῶν καρπῶν τῆς γῆς σου, ἧς κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι, καὶ ἐμβαλεῖς εἰς κάρταλλον καὶ πορεύσῃ εἰς τὸν τόπον, ὃν ἂν ἐκλέξηται κύριος ὁ θεός σου ἐπικληθῆναι τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐκεῖ,

ג וּבָאתָ֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו הִגַּ֤דְתִּי הַיּוֹם֙ לַיְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ כִּי־בָ֙אתִי֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְיָ֛ לַאֲבֹתֵ֖ינוּ לָ֥תֶת לָֽנוּ׃

וְתֵיתֵי לְוָת כָּהֲנָא דִּיהֵי בְּיוֹמַיָּא הָאִנּוּן וְתֵימַר לֵיהּ חַוִּיתִי יוֹמָא דֵין קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ אֲרֵי עַלִית לְאַרְעָא דְּקַיֵּים יְיָ לַאֲבָהָתַנָא לְמִתַּן לַנָא.

וצר בה אלי אלאמאם אלד׳י ילי פי ד׳לך אלזמאן וקל לה שכרת אליום אללה רבך אד׳ דכ׳לת אלבלד אלד׳י קסם אללה לאבאינא אן יעטינאה

וַסִר בִּהִ אִלַי׳ אלּאִמַאם אַלַּדִ׳י יַלִי פִי דַ׳לִךַּ אַלזַּמַאןִ וַקֻל לַהֻ קַד שַׁכַּרתֻ אַלּיַוְםַ אַללַהַ רַבַּךַּ אִד׳ דַכַ׳לתֻ אִלַי׳ אלּבַּלַדִ אלּדִ׳י קַסַםַ אַללָּהֻ לִאבַּאאִנַא אַן יֻעטִיַהֻ לַנַא

καὶ ἐλεύσῃ πρὸς τὸν ἱερέα, ὃς ἐὰν ᾖ ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις, καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτόν Ἀναγγέλλω σήμερον κυρίῳ τῷ θεῷ μου ὅτι εἰσελήλυθα εἰς τὴν γῆν, ἣν ὤμοσεν κύριος τοῖς πατράσιν ἡμῶν δοῦναι ἡμῖν.

ד וְלָקַ֧ח הַכֹּהֵ֛ן הַטֶּ֖נֶא מִיָּדֶ֑ךָ וְהִ֨נִּיח֔וֹ לִפְנֵ֕י מִזְבַּ֖ח יְיָ֥ אֱלֹהֶֽיךָ׃

וְיִסַּב כָּהֲנָא סַלָּא מִן יְדָךְ וְיַחֲתִנֵּיהּ קֳדָם מַדְבְּחָא דַּייָ אֱלָהָךְ.

פיאכ׳ד׳ אלאמאם תלך אלבניג׳הֵ מן ידה פיצ׳עהא בין ידי קדס אללה רבך

וַיַאכֻ׳דֻ׳ אַלּאִמַאם תִלךַּ אַלּבַּנִיגַתַּ מִן יַדִךַּ וַיַצַ׳עֻהַא בַּיְןַ יַדַיְ מַד׳בַּחִ אללָּהִ רַבִּךַּ

καὶ λήμψεται ὁ ἱερεὺς τὸν κάρταλλον ἐκ τῶν χειρῶν σου καὶ θήσει αὐτὸν ἀπέναντι τοῦ θυσιαστηρίου κυρίου τοῦ θεοῦ σου,

ה וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃

וְתָתִיב וְתֵימַר קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ לָבָן אֲרַמָּאָה בְּעָא לְאַבָּדָאי״ג: ״לְאוֹבָדָא״. יָת אַבָּא וּנְחַת לְמִצְרַיִם וְדָר תַּמָּן בְּעַם זְעֵיר וַהֲוָה תַּמָּן לְעַם רַב תַּקִּיף וְסַגִּי.

ת׳ם אבתדי וקל בין ידי אללה רבך אן אלארמי כאד אן יביד אבי פנזל מצרא וסכן ת׳ם ברהט קליל פצאר ת׳ם אמהֵ כבירהֵ עט׳ימהֵ כת׳ירה

תֻ׳םַּ אבּתַּדִאְ וַקֻל בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ רַבִּךַּ אַןַּ לַבַּאןַ אלאַרַמִי כַּאדַ אַן יֻבִּידַ אַבִּי פַנַזַלַ מִצרַ וַסַכַּןַ תַּ׳םַ בִּרַהט קַלִילֵ וַצַארַ תַּ׳ם אֻמַתַּ כַּבִּירַתַּ עַטִ׳ימַתַּ כַּתִ׳ירַתַּ

καὶ ἀποκριθήσῃ καὶ ἐρεῖς ἔναντι κυρίου τοῦ θεοῦ σου Συρίαν ἀπέβαλεν ὁ πατήρ μου καὶ κατέβη εἰς Αἴγυπτον καὶ παρῴκησεν ἐκεῖ ἐν ἀριθμῷ βραχεῖ καὶ ἐγένετο ἐκεῖ εἰς ἔθνος μέγα καὶ πλῆθος πολὺ καὶ μέγα·

ו וַיָּרֵ֧עוּ אֹתָ֛נוּ הַמִּצְרִ֖ים וַיְעַנּ֑וּנוּ וַיִּתְּנ֥וּ עָלֵ֖ינוּ עֲבֹדָ֥ה קָשָֽׁה׃

וְאַבְאִישׁוּ לַנָא מִצְרָאֵי וְעַנְּיוּנָא וִיהַבוּ עֲלַנָא פּוּלְחָנָא קַשְׁיָא.

פאסי בנא אלמצריון ועד׳בונא וג׳עלו עלינא כ׳דמהֵ צעבהֵ

פַאסַאאַ בִּנַא אַלּמִצרִיֻוןַ וַעַדַ׳בּוּנַא וַגַעַלֻוא עַלַיְנַא כִ׳דמַתַּ צַעבַּתַּ

καὶ ἐκάκωσαν ἡμᾶς οἱ Αἰγύπτιοι καὶ ἐταπείνωσαν ἡμᾶς καὶ ἐπέθηκαν ἡμῖν ἔργα σκληρά·

ז וַנִּצְעַ֕ק אֶל־יְיָ֖ אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵ֑ינוּ וַיִּשְׁמַ֤ע יְיָ֙ אֶת־קֹלֵ֔נוּ וַיַּ֧רְא אֶת־עׇנְיֵ֛נוּ וְאֶת־עֲמָלֵ֖נוּ וְאֶֽת־לַחֲצֵֽנוּ׃

וְצַלִּינָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָא דַּאֲבָהָתַנָא וְקַבֵּיל יְיָ צְלוֹתַנָא וּגְלֵי קֳדָמוֹהִי עַמְלַנָא וְלֵיאוּתַנָא וְדוּחְקַנָא.

פצרכ׳נא אלי אללה אלה אבאינא פסמע צותנא ונט׳ר לצ׳עפנא ושקאנא וצ׳גטנא

פַצַרַכ׳נַא אִלַי׳ אַללָּהִ אִלַהִ אַבַּאאנַא וַסַמִעַ צַוְתַּנַא וַנַטַ׳רַ לִצֻ׳עפִנַא וַשַׁקַאאִנַא וַצַ׳ג׳טִנַא

καὶ ἀνεβοήσαμεν πρὸς κύριον τὸν θεὸν τῶν πατέρων ἡμῶν, καὶ εἰσήκουσεν κύριος τῆς φωνῆς ἡμῶν καὶ εἶδεν τὴν ταπείνωσιν ἡμῶν καὶ τὸν μόχθον ἡμῶν καὶ τὸν θλιμμὸν ἡμῶν·

ח וַיּוֹצִאֵ֤נוּ יְיָ֙ מִמִּצְרַ֔יִם בְּיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֔ה וּבְמֹרָ֖א גָּדֹ֑ל וּבְאֹת֖וֹת וּבְמֹפְתִֽים׃

וְאַפְּקַנָא יְיָ מִמִּצְרַיִם בְּיַד תַּקִּיפָא וּבִדְרָע מְרָמַם וּבְחֶזְוָנָא״מורא״ מתורגם כמראה, השוו לעיל דברים ד׳:ל״ד. רַבָּא וּבְאָתִין וּבְמוֹפְתִין.

פאכ׳רג׳נא מן מצר ביד שדידהֵ וד׳ראע ממדודהֵ ותכ׳ויף עט׳ים ואיאת ובראהין

וַאַכ׳רַגַנַא אַללָּהֻ מִן מִצרַ בִּיַדֵ שַׁדִידַתֵ וַדִ׳רַאעֵ מַמדֻודַתֵ וַתַּכַ׳וףֵ עַטִ׳ימֵ וַאִיאתֵ וַבַּרַאהִיןַ

καὶ ἐξήγαγεν ἡμᾶς κύριος ἐξ Αἰγύπτου αὐτὸς ἐν ἰσχύι μεγάλῃ καὶ ἐν χειρὶ κραταιᾷ καὶ ἐν βραχίονι αὐτοῦ τῷ ὑψηλῷ καὶ ἐν ὁράμασιν μεγάλοις καὶ ἐν σημείοις καὶ ἐν τέρασιν

ט וַיְבִאֵ֖נוּ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּתֶּן־לָ֙נוּ֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃

וְאַיְתְיַנָא לְאַתְרָא הָדֵין וִיהַב לַנָא יָת אַרְעָא הָדָא אֲרַע עָבְדָא חֲלָב וּדְבַשׁ.

וג׳א בנא אלי הד׳א אלמוצ׳ע ואעטאנא הד׳א אלבלד בלדא יפיץ׳ אללבן ואלעסל

פַגַּאאַ בִּנַא אִלַי׳ הַדַ׳א אַלּמַוְצִ׳עִ וַאַעטַאנַא הַדַ׳א אַלּבַּלַדַ בַּלַדַא יַפִיץֻ׳ אַללַבַּנַ וַאלּעַסַלַ

καὶ εἰσήγαγεν ἡμᾶς εἰς τὸν τόπον τοῦτον καὶ ἔδωκεν ἡμῖν τὴν γῆν ταύτην, γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι·

י וְעַתָּ֗ה הִנֵּ֤ה הֵבֵ֙אתִי֙ אֶת־רֵאשִׁית֙ פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּה לִּ֖י יְיָ֑ וְהִנַּחְתּ֗וֹ לִפְנֵי֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ וְהִֽשְׁתַּחֲוִ֔יתָ לִפְנֵ֖י יְיָ֥ אֱלֹהֶֽיךָ׃

וּכְעַן הָא אֵיתִיתִי יָת רֵישׁ אִבָּא דְּאַרְעָא דִּיהַבְתְּ לִי יְיָ וְתַחֲתִנֵּיהּ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ וְתִסְגּוֹד קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ.

ואלאן פהא אנא ד׳א קד ג׳ית באואיל ת׳מאר אלארץ׳ אלד׳י רזקתנוהא יא רב ת׳ם צ׳עה בין ידי קדס אללה רבך ואסג׳ד בין ידי אללה רבך

וַאלּאַןַ הֻוַדַ׳א קַד גִאְתֻ בִּאַוַאאִלִ תַּ׳מַרִ אלּאַרץִ׳ אַלַּתִי רַזַקתַּנִי אִיאהַא יַא רַבֻּ תֻ׳םַּ צַ׳עהֻ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ רַבִּךַּ וַאסגֻד בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ רַבִּךַּ

καὶ νῦν ἰδοὺ ἐνήνοχα τὴν ἀπαρχὴν τῶν γενημάτων τῆς γῆς, ἧς ἔδωκάς μοι, κύριε, γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι. καὶ ἀφήσεις αὐτὰ ἀπέναντι κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ προσκυνήσεις ἐκεῖ ἔναντι κυρίου τοῦ θεοῦ σου·

יא וְשָׂמַחְתָּ֣ בְכׇל־הַטּ֗וֹב אֲשֶׁ֧ר נָֽתַן־לְךָ֛ יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ וּלְבֵיתֶ֑ךָ אַתָּה֙ וְהַלֵּוִ֔י וְהַגֵּ֖ר אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבֶּֽךָ׃

וְתִחְדֵּי בְּכָל טָבְתָא דִּיהַב לָךְ יְיָ אֱלָהָךְ וְלֶאֱנָשׁ בֵּיתָךְ אַתְּ וְלֵיוָאָה וְגִיּוֹרָא דְּבֵינָךְ.

ואפרח בכל כ׳יר רזקך אללה רבך ואלך אנת ואללאוי ואלגריב אלד׳י פי מחאלך

וַאפרַח בִּכֻּלִ אלּכַ׳יְרִ אַלַּדִ׳י רַזַקַךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ אַנתַּ וַאלךַּ וַאללַאוִי וַאלּגַ׳רִיבֻּ אַלַּדִ׳י פִי מַחַאלִךַּ

καὶ εὐφρανθήσῃ ἐν πᾶσιν τοῖς ἀγαθοῖς, οἷς ἔδωκέν σοι κύριος ὁ θεός σου καὶ τῇ οἰκίᾳ σου, σὺ καὶ ὁ Λευίτης καὶ ὁ προσήλυτος ὁ ἐν σοί.

יב כִּ֣י תְכַלֶּ֞ה לַ֠עְשֵׂ֠ר אֶת־כׇּל־מַעְשַׂ֧ר תְּבוּאָתְךָ֛ בַּשָּׁנָ֥ה הַשְּׁלִישִׁ֖ת שְׁנַ֣ת הַֽמַּעֲשֵׂ֑ר וְנָתַתָּ֣ה לַלֵּוִ֗י לַגֵּר֙ לַיָּת֣וֹם וְלָֽאַלְמָנָ֔ה וְאָכְל֥וּ בִשְׁעָרֶ֖יךָ וְשָׂבֵֽעוּ׃

אֲרֵי תְשֵׁיצֵי לְעַשָּׂרָא יָת כָּל מַעְשַׂר עֲלַלְתָּךְ בְּשַׁתָּא תְּלִיתֵיתָא שְׁנַת מַעְשְׂרָא וְתִתֵּין לְלֵיוָאָה לְגִיּוֹרָא לְיַתְמָא וּלְאַרְמַלְתָּא וְיֵיכְלוּן בְּקִרְוָךְ וְיִשְׂבְּעוּן.

ואד׳א פרגת מן תעשיר ג׳מיע עשור גלאתך וד׳לך פי אלסנהֵ אלת׳אלת׳הֵ סנהֵ כמאל אלעשור ודפעת ד׳לך אלי אללאוי ואלגריב ואליתים ואלארמלהֵ ואכלו מנה פי מחאלך ושבעו

וַאִדַ׳א פַרַג׳תַּ מִן תַּעשִׁירִ גַמִיעִ עֻשֻׁוְרִ גַ׳לַתִךַּ וַדַ׳לִךַּ פִי אַלסַּנַתִ אלתַּ׳ אַלתַּ׳תִ סַנַתִ כַּמַאלִ אלּעֻשֻׁורִ וַדַפַעתַּ דַ׳לִךַּ לִללַאוִי וַאלּגַ׳רִיבִּ וַאלּיַתִימִ וַאלּאַמַלַתִ פַאכַּלֻוא מִנהֻ פִי מַחַאלִךַּ וַשַׁבִּעֻוא

Ἐὰν δὲ συντελέσῃς ἀποδεκατῶσαι πᾶν τὸ ἐπιδέκατον τῶν γενημάτων τῆς γῆς σου ἐν τῷ ἔτει τῷ τρίτῳ, τὸ δεύτερον ἐπιδέκατον δώσεις τῷ Λευίτῃ καὶ τῷ προσηλύτῳ καὶ τῷ ὀρφανῷ καὶ τῇ χήρᾳ, καὶ φάγονται ἐν ταῖς πόλεσίν σου καὶ ἐμπλησθήσονται.

יג וְאָמַרְתָּ֡ לִפְנֵי֩ יְיָ֨ אֱלֹהֶ֜יךָ בִּעַ֧רְתִּי הַקֹּ֣דֶשׁ מִן־הַבַּ֗יִת וְגַ֨ם נְתַתִּ֤יו לַלֵּוִי֙ וְלַגֵּר֙ לַיָּת֣וֹם וְלָאַלְמָנָ֔ה כְּכׇל־מִצְוָתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתָ֑נִי לֹֽא־עָבַ֥רְתִּי מִמִּצְוֺתֶ֖יךָ וְלֹ֥א שָׁכָֽחְתִּי׃

וְתֵימַר קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ פַּלִּיתִי קוֹדֶשׁ מַעְשְׂרָא מִן בֵּיתָא וְאַף יְהַבְתֵּיהּ לְלֵיוָאָה וּלְגִיּוֹרָא לְיַתְמָא וּלְאַרְמַלְתָּא כְּכָל תַּפְקֵידְתָּךְ דְּפַקֵּידְתָּנִי לָא עֲבַרִית מִפִּקּוֹדָךְ וְלָא אִתְנְשִׁיתִי.

פקל בין ידי אללה רבך קד נפית אלאקדאס מן ביתי וקד דפעתהא ללאוי וללגריב ולליתים ואלארמלהֵ כג׳מיע וצאיאך אלד׳י אוציתני לם אתג׳אוז שיא מנהא ולם אנסה

פַקֻל בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ רַבִּךַּ קַד אַנפַיְתֻ אַלּאַקדַאסַ מִן בַּיְתִי וַקַד דַפַעתֻהַא לִלַאוִי וַאלּגַ׳רִיבִּ וַאלּיַתִימִ וַאלּאַמַלַתִ כַּגַמִיעִ וַצַאִיאךַּ אַלַּתִי אַוְצַיְתַּנִי לַם אַתַּגַּאוַז שַׁיְאַ מִנהַא וַלַם אַנסַ דַ׳לִךַּ

καὶ ἐρεῖς ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου Ἐξεκάθαρα τὰ ἅγια ἐκ τῆς οἰκίας μου καὶ ἔδωκα αὐτὰ τῷ Λευίτῃ καὶ τῷ προσηλύτῳ καὶ τῷ ὀρφανῷ καὶ τῇ χήρᾳ κατὰ πάσας τὰς ἐντολάς, ἃς ἐνετείλω μοι· οὐ παρῆλθον τὴν ἐντολήν σου καὶ οὐκ ἐπελαθόμην·

יד לֹא־אָכַ֨לְתִּי בְאֹנִ֜י מִמֶּ֗נּוּ וְלֹא־בִעַ֤רְתִּי מִמֶּ֙נּוּ֙ בְּטָמֵ֔א וְלֹא־נָתַ֥תִּי מִמֶּ֖נּוּ לְמֵ֑ת שָׁמַ֗עְתִּי בְּקוֹל֙ יְיָ֣ אֱלֹהָ֔י עָשִׂ֕יתִי כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתָֽנִי׃

לָא אֲכַלִית בְּאֶבְלִי מִנֵּיהּ וְלָא חַלֵּיפִיתתרגם ע״י שיכול אותיות בער/עבר (באורי אונקלוס שעפטעל). מִנֵּיהּ בִּמְסָאַב וְלָא יְהַבִית מִנֵּיהּ לְמִית קַבֵּילִית לְמֵימְרָא דַּייָ אֱלָהִי עֲבַדִית כְּכֹל דְּפַקֵּידְתָּנִי.

ואלעשר אלד׳י לי לם אכל מנה פי חזני ולם אצרף מנה שיא אלי נג׳ס ולא פי חואיג׳ מית בל קבלת אמר אללה רבי פיה וצנעת בה כמא אמרתני

וַאלעֻשׁרֻ אַלַּדִ׳י הֻוַ לִיַ לַם אכֻּלֻ מִנהֻ פִי חֻזנִי וַלַם אַצרֻפ מִנהֻ אִלַי׳ נַגִסֵ וַלַא פִי חַוַאאִגִ מַאאִתֵ בַּל קַבִּלתֻ אַמרַ אַללָּהִ רַבִּי וַצַנַעתֻ כַּגַמִיעִ מַא אַמַרתַּנִי

καὶ οὐκ ἔφαγον ἐν ὀδύνῃ μου ἀπ’ αὐτῶν, οὐκ ἐκάρπωσα ἀπ’ αὐτῶν εἰς ἀκάθαρτον, οὐκ ἔδωκα ἀπ’ αὐτῶν τῷ τεθνηκότι· ὑπήκουσα τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ μου, ἐποίησα καθὰ ἐνετείλω μοι.

טו הַשְׁקִ֩יפָה֩ מִמְּע֨וֹן קׇדְשְׁךָ֜ מִן־הַשָּׁמַ֗יִם וּבָרֵ֤ךְ אֶֽת־עַמְּךָ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֵת֙ הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תָּה לָ֑נוּ כַּאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֙עְתָּ֙ לַאֲבֹתֵ֔ינוּ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃

אִסְתַּכִי מִמְּדוֹר קוּדְשָׁךְ מִן שְׁמַיָּא וּבָרֵיךְ יָת עַמָּךְ יָת יִשְׂרָאֵל וְיָת אַרְעָא דִּיהַבְתְּ לַנָא כְּמָא דְּקַיֵּימְתָּא לַאֲבָהָתַנָא אֲרַע עָבְדָא חֲלָב וּדְבַשׁ.

פאטלע מן מוטן קדסך מן אלסמא ובארך פי שעבך אלאסראייל ופי אלארץ׳ אלתי אעטיתנאהא כמא קסמת לאבאינא אן תכון ארצ׳א תפיץ׳ לבנא ועסלא

אַטִל מִן מַוְטִןִ קֻדסִךַּ מִןַ אלסַּמַאאִ וַבַּארִכּ פִי שַׁעבִּךַּ אַלִ יִסרַאאִיל וַפִי אלּאַרץִ׳ אַלַּתִּי אַעטַיְתַּנַא כַּמַא קַסַמתַּ לִאבַּאאִנַא אַן תַּכֻּוןַ אַרצַ׳א תַּפִיץֻ׳ לַבַּנַא וַעַסַלַא

κάτιδε ἐκ τοῦ οἴκου τοῦ ἁγίου σου ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καὶ εὐλόγησον τὸν λαόν σου τὸν Ισραηλ καὶ τὴν γῆν, ἣν ἔδωκας αὐτοῖς, καθὰ ὤμοσας τοῖς πατράσιν ἡμῶν δοῦναι ἡμῖν γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι.

טז הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה יְיָ֨ אֱלֹהֶ֜יךָ מְצַוְּךָ֧ לַעֲשׂ֛וֹת אֶת־הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים וְשָׁמַרְתָּ֤ וְעָשִׂ֙יתָ֙ אוֹתָ֔ם בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃

יוֹמָא הָדֵין יְיָ אֱלָהָךְ מְפַקְּדָךְ לְמֶעֱבַד יָת קְיָמַיָּא הָאִלֵּין וְיָת דִּינַיָּא וְתִטַּר וְתַעֲבֵיד יָתְהוֹן בְּכָל לִבָּךְ וּבְכָל נַפְשָׁךְ.

ואעלם באן אללה רבך ואמרך פי הד׳א אליום בהד׳ה אלרסום ואלאחכאם פאחפט׳הא ואעמל בהא בכל קלבך ובכל נפסך

וַאעלַם אַןַ אללַהַ רַבַּךַּ יַאמֻרֻךַּ הַדַ׳א אַלּיַוְם וַאַן תַּצנַעַ הַדִ׳הִ אלרֻּסֻומַ וַאלּאַחכַּאם פַאחפַט׳הַא וַאעמַל בִּהַא בִּכֻּלִ קַלבִּךַּ וַנַפסִךַּ

Ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ κύριος ὁ θεός σου ἐνετείλατό σοι ποιῆσαι πάντα τὰ δικαιώματα ταῦτα καὶ τὰ κρίματα, καὶ φυλάξεσθε καὶ ποιήσετε αὐτὰ ἐξ ὅλης τῆς καρδίας ὑμῶν καὶ ἐξ ὅλης τῆς ψυχῆς ὑμῶν.

יז אֶת־יְיָ֥ הֶאֱמַ֖רְתָּ הַיּ֑וֹם לִהְיוֹת֩ לְךָ֨ לֵֽאלֹהִ֜ים וְלָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֗יו וְלִשְׁמֹ֨ר חֻקָּ֧יו וּמִצְוֺתָ֛יו וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְלִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹלֽוֹ׃

יָת יְיָ חֲטַבְתְּ יוֹמָא דֵין לְמִהְוֵי לָךְ לֶאֱלָהּ וְלִמְהָךְ בְּאוֹרְחָן דְּתָקְנָן קֳדָמוֹהִי וּלְמִטַּר קְיָמוֹהִי וּפִקּוֹדוֹהִי וְדִינוֹהִי וּלְקַבָּלָא לְמֵימְרֵיהּ.

ואנך כמא ומרת אללה אן יכון לך אלהא ואן תסיר פי טרקה ותחפט׳ רסומה ווצאיאה ואחכאמה ותקבל אמרה

וַאַנתַּ כַּמַא אַמַרתַּ אַללַהַ רַבַּךַּ אַן יַכֻּוןַ לַךַּ אַלּאִלַהַ וַאַן תַּסִירַ פִי טֻרֻקִהִ וַתַּחפַטַ׳ רֻסֻומַהֻ וַוַצַאִיאהֻ וַאַחכַּאמַהֻ וַתַּקבַּלַ אַמרַהֻ

τὸν θεὸν εἵλου σήμερον εἶναί σου θεὸν καὶ πορεύεσθαι ἐν ταῖς ὁδοῖς αὐτοῦ καὶ φυλάσσεσθαι τὰ δικαιώματα καὶ τὰ κρίματα αὐτοῦ καὶ ὑπακούειν τῆς φωνῆς αὐτοῦ·

יח וַֽיְיָ֞ הֶאֱמִֽירְךָ֣ הַיּ֗וֹם לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְלִשְׁמֹ֖ר כׇּל־מִצְוֺתָֽיו׃

וַייָ חַטְבָךְ יוֹמָא דֵין לְמִהְוֵי לֵיהּ לְעַם חַבִּיב כְּמָא דְּמַלֵּיל לָךְ וּלְמִטַּר כָּל פִּקּוֹדוֹהִי.

פכד׳אך ומרך אליום לתכון לה אמהֵ מכ׳צוצהֵ כמא ועדך ואן תחפט׳ ג׳מיע וצאיאה

פַכַּדַ׳אךַּ אַמַרַךַּ אַללָּהֻ לִתַּכֻּוןַ לַהֻ אֻמַתַּ כַ׳אצַּתַּ כַּמַא וַעַדַךַּ וַתַּחפַטַ׳ גַמִיעַ וַצַאִיאהֻ

καὶ κύριος εἵλατό σε σήμερον γενέσθαι σε αὐτῷ λαὸν περιούσιον, καθάπερ εἶπέν σοι, φυλάσσειν πάσας τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ

יט וּֽלְתִתְּךָ֣ עֶלְי֗וֹן עַ֤ל כׇּל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה לִתְהִלָּ֖ה וּלְשֵׁ֣ם וּלְתִפְאָ֑רֶת וְלִֽהְיֹתְךָ֧ עַם־קָדֹ֛שׁ לַיְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃

וּלְמִתְּנָךְ עִלַּאי עַל כָּל עַמְמַיָּא דַּעֲבַד לְתוּשְׁבְּחָא וּלְשׁוֹם וְלִרְבוּ וּלְמִהְוָךְ עַם קַדִּישׁ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ כְּמָא דְּמַלֵּיל.

ואן יג׳עלך עאליא עלי סאיר אלאמם אלד׳י כ׳לקהם מדיחה ואסמא ופכ׳רא ואן תכון שעבא מקדסא ללה רבך כמא ועדך

וַאַן יַגעַלַךַּ עַאלִיַּא עַלַי׳ סַאאִרִ אלאֻמַםִ אַלַּדִ׳יןַ כַ׳לַקַהֻם מַדחַא וַאַסמַאאַ וַפַכ׳רַא וַאַן תַּכֻּוןַ שַׁעבַּא מֻקַדַּסַא לִלָּהִ רַבִּךַּ כַּמַא וַעַדַךַּ

καὶ εἶναί σε ὑπεράνω πάντων τῶν ἐθνῶν, ὡς ἐποίησέν σε ὀνομαστὸν καὶ καύχημα καὶ δόξαστόν, εἶναί σε λαὸν ἅγιον κυρίῳ τῷ θεῷ σου, καθὼς ἐλάλησεν.

פרק כזתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ וְזִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר שָׁמֹר֙ אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃

וּפַקֵּיד מֹשֶׁה וְסָבֵי יִשְׂרָאֵל יָת עַמָּא לְמֵימַר טַרוּ יָת כָּל תַּפְקֵידְתָּא דַּאֲנָא מְפַקֵּיד יָתְכוֹן יוֹמָא דֵין.

ת׳ם אמר מוסי ושיוך׳ אלאסראיל אלקום קאילין אחפט׳ו ג׳מיע אלוציהֵ אלתי אמרכם בהא אליום

תֻ׳םַּ אַמַרַ מֻושִׁה וַשִׁיֻוכֻ׳ אַלִ יִסרַאאִיל אַלּקַוְם קַאאִלִיןַ אִחפַטֻ׳וא גַמִיעַ אַלּוַצַאִיא אַלַּתִי אמֻרֻכֻּם בִּהַא אַלּיַוְםַ

Καὶ προσέταξεν Μωϋσῆς καὶ ἡ γερουσία Ισραηλ λέγων Φυλάσσεσθε πάσας τὰς ἐντολὰς ταύτας, ὅσας ἐγὼ ἐντέλλομαι ὑμῖν σήμερον.

ב וְהָיָ֗ה בַּיּוֹם֮ אֲשֶׁ֣ר תַּעַבְר֣וּ אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ וַהֲקֵמֹתָ֤ לְךָ֙ אֲבָנִ֣ים גְּדֹל֔וֹת וְשַׂדְתָּ֥ אֹתָ֖ם בַּשִּֽׂיד׃

וִיהֵי בְּיוֹמָא דְּתִעְבְּרוּן יָת יַרְדְּנָא לְאַרְעָא דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ וּתְקִים לָךְ אַבְנִין רַבְרְבָן וּתְסוּד יָתְהוֹן בְּסִידָא.

פיכון פי יום תעברון אלארדן אלי אלבלד אלד׳י אללה רבך מעטיך אנצב לך חג׳ארהֵ כבירה וביצ׳הא באספידאג׳

פַיַכֻּוןֻ פִי יַוְמֵ תַּעבֻּרֻוןַ אלאַרדֻן אִלַי׳ אלּבַּלַדִ אלּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מֻעטִיךַּ אִנצֻבּ לַךַּ חִגַּארַתַּ עַטִ׳ימַתַּ וַבַּיִּצ׳הַא בִּאַספִידַאגֵ

καὶ ἔσται ᾗ ἂν ἡμέρᾳ διαβῆτε τὸν Ιορδάνην εἰς τὴν γῆν, ἣν κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι, καὶ στήσεις σεαυτῷ λίθους μεγάλους καὶ κονιάσεις αὐτοὺς κονίᾳ

ג וְכָתַבְתָּ֣ עֲלֵיהֶ֗ן אֶֽת־כׇּל־דִּבְרֵ֛י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֖את בְּעׇבְרֶ֑ךָ לְמַ֡עַן אֲשֶׁר֩ תָּבֹ֨א אֶל־הָאָ֜רֶץ אֲֽשֶׁר־יְיָ֥ אֱלֹהֶ֣יךָ ׀ נֹתֵ֣ן לְךָ֗ אֶ֣רֶץ זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֛ר יְיָ֥ אֱלֹהֵֽי־אֲבֹתֶ֖יךָ לָֽךְ׃

וְתִכְתּוֹב עֲלֵיהוֹן יָת כָּל פִּתְגָמֵי אוֹרָיְתָא הָדָא בְּמִעְבְּרָךְ בְּדִיל דְּתֵיעוֹל לְאַרְעָא דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ אֲרַע עָבְדָא חֲלָב וּדְבַשׁ כְּמָא דְּמַלֵּיל יְיָ אֱלָהָא דַּאֲבָהָתָךְ לָךְ.

ואכתב עליהא ג׳מיע עיון הד׳ה אלתוריהֵ בעד עבורך לכי תפתח אלבלד אלד׳י אללה רבך מעטיך בלדא יפיץ׳ לבנא ועסלא כמא ועדך אללה אלה אבאיך

וַאכּתֻבּ עַלַיְהַא גַמִיעַ עֻיֻוןִ הַדִ׳הִ אלתַּוְרִיתִ בַּעדַ עֻבּוּרִךַּ לִכַּיְ תַּפתַּחַ אַלּבַּלַדַ אַלַּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מֻעטִיךַּ בַּלַדַא יַפִיץֻ׳ לַבַּנַא וַעַסַלַא כַּמַא וַעַדַךַּ אַללָּהֻ אִלָהֻ אַבַּאאךַּ

καὶ γράψεις ἐπὶ τῶν λίθων πάντας τοὺς λόγους τοῦ νόμου τούτου, ὡς ἂν διαβῆτε τὸν Ιορδάνην, ἡνίκα ἐὰν εἰσέλθητε εἰς τὴν γῆν, ἣν κύριος ὁ θεὸς τῶν πατέρων σου δίδωσίν σοι, γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι, ὃν τρόπον εἶπεν κύριος ὁ θεὸς τῶν πατέρων σού σοι·

ד וְהָיָה֮ בְּעׇבְרְכֶ֣ם אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ תָּקִ֜ימוּ אֶת־הָאֲבָנִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֜י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֛ם הַיּ֖וֹם בְּהַ֣ר עֵיבָ֑ל וְשַׂדְתָּ֥ אוֹתָ֖ם בַּשִּֽׂיד׃

וִיהֵי בְּמִעְבַּרְכוֹן יָת יַרְדְּנָא תְּקִימוּן יָת אַבְנַיָּא הָאִלֵּין דַּאֲנָא מְפַקֵּיד יָתְכוֹן יוֹמָא דֵין בְּטוּרָא דְּעֵיבָל וּתְסוּד יָתְהוֹן בְּסִידָא.

פמן אול מא תעברון אלארדן תנצבו הד׳ה אלחג׳ארהֵ אלתי אמרכם בהא אליום פי ג׳בל עיבל ותביצ׳והא באספידאג׳

פַמִן אַוַּל מַא תַּעבֻּרֻוןַ אלאַרדֻן תַּנצֻבּוּןַ הַדִ׳הִ אלּחִגַּארַתַּ אַלַּתִי אַמַרתֻכֻּם בִּהַא אַלּיַוְם פִי גַבַּלִ עַיְבַּאלַ וַבַּיִּצ׳הַא בִּאַספִידַ׳אגֵ

καὶ ἔσται ὡς ἂν διαβῆτε τὸν Ιορδάνην, στήσετε τοὺς λίθους τούτους, οὓς ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον, ἐν ὄρει Γαιβαλ καὶ κονιάσεις αὐτοὺς κονίᾳ.

ה וּבָנִ֤יתָ שָּׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לַיְיָ֖ אֱלֹהֶ֑יךָ מִזְבַּ֣ח אֲבָנִ֔ים לֹא־תָנִ֥יף עֲלֵיהֶ֖ם בַּרְזֶֽל׃

וְתִבְנֵי תַּמָּן מַדְבְּחָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ מַדְבַּח אַבְנִין לָא תְרִים עֲלֵיהוֹן בַּרְזְלָא.

ואבן ת׳ם מד׳בחא ללה רבך מד׳בח חג׳ארהֵ לם תחרך עליהא חדידהֵ

וַאבּןִ תַּ׳םַ מַד׳בַּחַא לִלָּהִ רַבִּךַּ מַד׳בַּחַא מִן חִגַּארַתֵ לַא תֻחַרִּכּ עַלַיְהִ חַדִידַא

καὶ οἰκοδομήσεις ἐκεῖ θυσιαστήριον κυρίῳ τῷ θεῷ σου, θυσιαστήριον ἐκ λίθων, οὐκ ἐπιβαλεῖς ἐπ’ αὐτοὺς σίδηρον·

ו אֲבָנִ֤ים שְׁלֵמוֹת֙ תִּבְנֶ֔ה אֶת־מִזְבַּ֖ח יְיָ֣ אֱלֹהֶ֑יךָ וְהַעֲלִ֤יתָ עָלָיו֙ עוֹלֹ֔ת לַיְיָ֖ אֱלֹהֶֽיךָ׃

אַבְנִין שַׁלְמָן תִּבְנֵי יָת מַדְבְּחָא דַּייָ אֱלָהָךְ וְתַסֵּיק עֲלוֹהִי עֲלָוָון קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ.

ולתכן מע ד׳לך חג׳ארהֵ צחיחהֵ וקרב עליהא צואעד ללה רבך

וַלתַּכֻּן מַעַ דַ׳לִךַּ חִגַּארַתַּ צַחִיחַתַּ וַקַרִּבּ עַלַיְהַא צַוַאעִדַ לִלָּהִ רַבִּךַּ

λίθους ὁλοκλήρους οἰκοδομήσεις θυσιαστήριον κυρίῳ τῷ θεῷ σου καὶ ἀνοίσεις ἐπ’ αὐτὸ ὁλοκαυτώματα κυρίῳ τῷ θεῷ σου

ז וְזָבַחְתָּ֥ שְׁלָמִ֖ים וְאָכַ֣לְתָּ שָּׁ֑ם וְשָׂ֣מַחְתָּ֔ לִפְנֵ֖י יְיָ֥ אֱלֹהֶֽיךָ׃

וְתִכּוֹס נִכְסַת קוּדְשִׁין וְתֵיכוֹל תַּמָּן וְתִחְדֵּי קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ.

ואד׳בח ד׳באיח סלאמהֵ וכלהא הנאך ואפרח בין ידי אללה רבך

וַאד׳בַּח דַ׳בַּאאִחַ סַלַאמַתֵ וַכֻּלהַא הֻנַאךַּ וַאפרַח בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ רַבִּךַּ

καὶ θύσεις ἐκεῖ θυσίαν σωτηρίου κυρίῳ τῷ θεῷ σου καὶ φάγῃ καὶ ἐμπλησθήσῃ καὶ εὐφρανθήσῃ ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου.

ח וְכָתַבְתָּ֣ עַל־הָאֲבָנִ֗ים אֶֽת־כׇּל־דִּבְרֵ֛י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֖את בַּאֵ֥ר הֵיטֵֽב׃

וְתִכְתּוֹב עַל אַבְנַיָּא יָת כָּל פִּתְגָמֵי אוֹרָיְתָא הָדָא פָּרֵישׁ יָאוּת.

וקד כתבת עלי אלחג׳ארה ג׳מיע עיון הד׳ה אלתוריהֵ שרחה ג׳ידא

וַקַד כַּתַּבּתַּ עַלַי׳ אלּחִגַּארַתִ גַמִיעַ עֻיֻוןִ כַּלַאםִ הַדִ׳הִ אלתַּוְרִיתִ שַׁרחַא גַיִּדַא

καὶ γράψεις ἐπὶ τῶν λίθων πάντα τὸν νόμον τοῦτον σαφῶς σφόδρα.

ט וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ וְהַכֹּהֲנִ֣ים הַלְוִיִּ֔ם אֶ֥ל כׇּל־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַסְכֵּ֤ת ׀ וּשְׁמַע֙ יִשְׂרָאֵ֔ל הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ נִהְיֵ֣יתָֽ לְעָ֔ם לַיְיָ֖ אֱלֹהֶֽיךָ׃

וּמַלֵּיל מֹשֶׁה וְכָהֲנַיָּא לֵיוָאֵי עִם כָּל יִשְׂרָאֵל לְמֵימַר אַצֵּית וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל יוֹמָא הָדֵין הֲוֵיתָא לְעַם קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ.

ת׳ם כלם מוסי ואלאימהֵ ואללאואניון לאל אלאסראייל קאילין ארכן ואסמע יא אלאסראיל פאנך יומך הד׳א קד צרת שעבא ללה רבך

תֻ׳םַּ כַּלַםַ מֻושִׁה וַאלּאַאִמַתֻ וַאללִיֻוַאנִיֻוןַ אלַיִסרַאאִיל קַאאִלִיןַ אַנצִתּ וַאסמַע יַא אלַ יִסרַאאִיל פַאנַּךַּ יַוְמַךַּ הַדַ׳א קַד צִרתַּ שַׁעבַּא לִלָּהִ רַבִּךַּ

Καὶ ἐλάλησεν Μωϋσῆς καὶ οἱ ἱερεῖς οἱ Λευῖται παντὶ Ισραηλ λέγοντες Σιώπα καὶ ἄκουε, Ισραηλ· ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ γέγονας εἰς λαὸν κυρίῳ τῷ θεῷ σου·

י וְשָׁ֣מַעְתָּ֔ בְּק֖וֹל יְיָ֣ אֱלֹהֶ֑יךָ וְעָשִׂ֤יתָ אֶת־מִצְוֺתָו֙ וְאֶת־חֻקָּ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּֽוֹם׃

וּתְקַבֵּיל לְמֵימְרָא דַּייָ אֱלָהָךְ וְתַעֲבֵיד יָת פִּקּוֹדוֹהִי וְיָת קְיָמוֹהִי דַּאֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ יוֹמָא דֵין.

פאקבל קולה ואעמל ג׳מיע וצאיאה ורסומה אלתי אמרך בהא אליום

פַאקבַּל קַוְלַהֻ וַאעמַל וַצַאִיאהֻ וַרֻסֻומַהֻ אַלַּתִּי אמֻרֻךַּ בִּהַא אַלּיַוְםַ

καὶ εἰσακούσῃ τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ ποιήσεις πάσας τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ καὶ τὰ δικαιώματα αὐτοῦ, ὅσα ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον.

יא וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ אֶת־הָעָ֔ם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹֽר׃

וּפַקֵּיד מֹשֶׁה יָת עַמָּא בְּיוֹמָא הַהוּא לְמֵימַר.

ת׳ם אמר מוסי קומה פי ד׳לך [אליום] קאילא

תֻ׳םַּ אַמַרַ מֻושִׁה קַוְמַהֻ פִי דַ׳לִךַּ אַלּיַוְםִ קַאאִלַא

Καὶ ἐνετείλατο Μωϋσῆς τῷ λαῷ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ λέγων

יב אֵ֠לֶּה יַֽעַמְד֞וּ לְבָרֵ֤ךְ אֶת־הָעָם֙ עַל־הַ֣ר גְּרִזִ֔ים בְּעׇבְרְכֶ֖ם אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן שִׁמְעוֹן֙ וְלֵוִ֣י וִֽיהוּדָ֔ה וְיִשָּׂשכָ֖ר וְיוֹסֵ֥ף וּבִנְיָמִֽן׃

אִלֵּין יְקוּמוּן לְבָרָכָא יָת עַמָּא עַל טוּרָא דִּגְרִיזִין בְּמִעְבַּרְכוֹן יָת יַרְדְּנָא שִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וְיוֹסֵף וּבִנְיָמִין.

האולא יקומון ליברכו אלאמהֵ עלי ג׳בל גריזים בעד עבורכם אלארדן אלשמעון ולאוי ויהודא ויסאכר ויוסף ובנימן

הַאֻלַאאִ יַקֻומֻוןַ לִיֻבַּארִכֻּוא אַלּאַמַתַּ עִנדַ גַבַּלִ גִ׳רִזִים בַּעדַ עֻבּוּרִכֻּם אַלּאַרדֻןִ אלֻ שִּׁמעֻוןֻ וַלַאוִי וַיהֻדַה וַיסַאכַ׳ארֻ וַיֻוסִפֻ וַבִּניַאמִיןֻ

Οὗτοι στήσονται εὐλογεῖν τὸν λαὸν ἐν ὄρει Γαριζιν διαβάντες τὸν Ιορδάνην· Συμεων, Λευι, Ιουδας, Ισσαχαρ, Ιωσηφ καὶ Βενιαμιν.

יג וְאֵ֛לֶּה יַֽעַמְד֥וּ עַל־הַקְּלָלָ֖ה בְּהַ֣ר עֵיבָ֑ל רְאוּבֵן֙ גָּ֣ד וְאָשֵׁ֔ר וּזְבוּלֻ֖ן דָּ֥ן וְנַפְתָּלִֽי׃

וְאִלֵּין יְקוּמוּן עַל לְוָטַיָּא בְּטוּרָא דְּעֵיבָל רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר וּזְבוּלוּן דָּן וְנַפְתָּלִי.

והאולא יקומון עלי אללענהֵ עלי ג׳בל עיבאל אלראובן גד ואשר זבולון דן ונפתלי

וַהַאֻלַאאִ יַקֻומֻוןַ עַלַי׳ אַללַענַתִ עַלַי׳ גַבַּלִ עַיְבַּאלַ אלֻ רַאֻובִּן וַגַ׳אדֻ וַאַשִׁירֻ וַזִיבּוּלֻוןֻ דַאןֻ וַנַפתַּאלִי

καὶ οὗτοι στήσονται ἐπὶ τῆς κατάρας ἐν ὄρει Γαιβαλ· Ρουβην, Γαδ καὶ Ασηρ, Ζαβουλων, Δαν καὶ Νεφθαλι.

יד וְעָנ֣וּ הַלְוִיִּ֗ם וְאָ֥מְר֛וּ אֶל־כׇּל־אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל ק֥וֹל רָֽם׃

וְיָתִיבוּן לֵיוָאֵי וְיֵימְרוּן לְכָל אֱנָשׁ יִשְׂרָאֵל קָל רַם.

פיבתדי אללאואניון ויקולון לג׳מיע אלאסראייל בצות עאל

פַיַבּתַּדִי׳אֻ אַללִיֻוַאנִיֻוןַ וַיַקֻולֻוןַ לִגַמִיעִ אל יִסרַאאִיל בִּצַוְתֵ עַ אַל

καὶ ἀποκριθέντες οἱ Λευῖται ἐροῦσιν παντὶ Ισραηλ φωνῇ μεγάλῃ

טו אָר֣וּר הָאִ֡ישׁ אֲשֶׁ֣ר יַעֲשֶׂה֩ פֶ֨סֶל וּמַסֵּכָ֜ה תּוֹעֲבַ֣ת יְיָ֗ מַעֲשֵׂ֛ה יְדֵ֥י חָרָ֖שׁ וְשָׂ֣ם בַּסָּ֑תֶר וְעָנ֧וּ כׇל־הָעָ֛ם וְאָמְר֖וּ אָמֵֽן׃

לִיט גּוּבְרָא דְּיַעֲבֵיד צֵילַם וּמַתְּכָא מְרַחַק קֳדָם יְיָ עוֹבָד יְדֵי אוּמָּנָא וִישַׁוֵּי בְּסִתְרָא וְיָתִיבוּן כָּל עַמָּא וְיֵימְרוּן אָמֵן.

מלעון רג׳ל יצנע פסלא או מסבוכא למא יכרהה אללה ומן יתכ׳ד׳ה מן צנעהֵ צאנע ויצירה לה פי סתר פיג׳יבהם ג׳מיע אלקום ויקולון אמין

מַלעֻוןֹ אַלּרַּגֻלֻ אַלַּדִ׳י יַצנַעֻ פַסַלַא אַוְ מַסבּוּךַּא מִמַּא יַכּרַהֻהֻ אַללָּהֻ אַוְ יַתַּכִ׳דֻ׳הֻ מִן צַנעַתִ צַאנִעֵ וַיֻצַיִּרֻהֻ פִי סִתּרֵ פַיֻגִּיבֻּהֻם גַמִיעֻ אַלּקַוְם וַיַקֻולֻוןַ אמִין

Ἐπικατάρατος ἄνθρωπος, ὅστις ποιήσει γλυπτὸν καὶ χωνευτόν, βδέλυγμα κυρίῳ, ἔργον χειρῶν τεχνίτου, καὶ θήσει αὐτὸ ἐν ἀποκρύφῳ· καὶ ἀποκριθεὶς πᾶς ὁ λαὸς ἐροῦσιν Γένοιτο.

טז אָר֕וּר מַקְלֶ֥ה אָבִ֖יו וְאִמּ֑וֹ וְאָמַ֥ר כׇּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃

לִיט דְּיַקְלֵי אֲבוּהִי וְאִמֵּיהּ וְיֵימַר כָּל עַמָּא אָמֵן.

ומלעון מסתכ׳ף באביה ואמה ויקל ג׳מיע אלקום אמין

וַמַלעֻוןֹ אַלּמֻסתַּכִ׳פֻ בִּאַבִּיהִ וַאמִהִ וַיַקֻולֻ גַמִיעֻ אַלּקַוְם אמִין

Ἐπικατάρατος ὁ ἀτιμάζων πατέρα αὐτοῦ ἢ μητέρα αὐτοῦ· καὶ ἐροῦσιν πᾶς ὁ λαός Γένοιτο.

יז אָר֕וּר מַסִּ֖יג גְּב֣וּל רֵעֵ֑הוּ וְאָמַ֥ר כׇּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃

לִיט דִּישַׁנֵּי תְּחוּמָא דְּחַבְרֵיהּ וְיֵימַר כָּל עַמָּא אָמֵן.

ומלעון מזיג תכ׳ם צאחבה ויקול ג׳מיע אלקום אמין

וַמַלעֻוןֹ מַן יֻזַיִּגֻ׳ תֻכֻ׳םַ צַאחִבִּהִ וַיַקֻולֻ גַמִיעֻ אַלּקַוְם אמִין

Ἐπικατάρατος ὁ μετατιθεὶς ὅρια τοῦ πλησίον· καὶ ἐροῦσιν πᾶς ὁ λαός Γένοιτο.

יח אָר֕וּר מַשְׁגֶּ֥ה עִוֵּ֖ר בַּדָּ֑רֶךְ וְאָמַ֥ר כׇּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃

לִיט דְּיַטְעֵי עֲוִירָא בְּאוֹרְחָא וְיֵימַר כָּל עַמָּא אָמֵן.

ומלעון מצ׳ל ג׳אהל פי טריק ויקול ג׳מיע אלקום אמין

וַמַלעֻוןֹ מֻצִ׳לֻּ גַּאהִלֵ פִי אַלטַרִיקִ וַיַקֻולֻ גַמִיעֻ אַלּקַוְם אמִין

Ἐπικατάρατος ὁ πλανῶν τυφλὸν ἐν ὁδῷ· καὶ ἐροῦσιν πᾶς ὁ λαός Γένοιτο.

יט אָר֗וּר מַטֶּ֛ה מִשְׁפַּ֥ט גֵּר־יָת֖וֹם וְאַלְמָנָ֑ה וְאָמַ֥ר כׇּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃

לִיט דְּיַצְלֵי דִּין גִּיּוֹר יִיתַם וְאַרְמְלָא וְיֵימַר כָּל עַמָּא אָמֵן.

ומלעון מן ימיל חכם גריב או יתים או ארמלהֵ ויקול ג׳מיע אלקום אמין

וַמַלעֻוןֹ מַן יֻמַיִּלַ חֻכּםַ גַ׳רִיבֵּ אַוְ יַתִימֵ אַוְ אַרמַלַתֵ וַיַקֻולֻ גַמִיעֻ אַלּקַוְם אמִין

Ἐπικατάρατος ὃς ἂν ἐκκλίνῃ κρίσιν προσηλύτου καὶ ὀρφανοῦ καὶ χήρας· καὶ ἐροῦσιν πᾶς ὁ λαός Γένοιτο.

כ אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו כִּ֥י גִלָּ֖ה כְּנַ֣ף אָבִ֑יו וְאָמַ֥ר כׇּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃

לִיט דְּיִשְׁכּוֹב עִם אִתַּת אֲבוּהִי אֲרֵי גַּלִּי כַּנְפָא דַּאֲבוּהִי וְיֵימַר כָּל עַמָּא אָמֵן.

ומלעון מן יצ׳אג׳ע זוג׳הֵ אביה למא כשף כנפה ויקול ג׳מיעהם אמין

וַמַלעֻוןֹ מַן יֻצַ׳אגִעֻ זַוְגַתַּ אַבִּיהִ לַמַּא כַּשַׁףַ כַּנַףַ אַבִּיהִ וַיַקֻולֻ גַמִיעֻ אַלּקַוְם אמִין

Ἐπικατάρατος ὁ κοιμώμενος μετὰ γυναικὸς τοῦ πατρὸς αὐτοῦ, ὅτι ἀπεκάλυψεν συγκάλυμμα τοῦ πατρὸς αὐτοῦ· καὶ ἐροῦσιν πᾶς ὁ λαός Γένοιτο.

כא אָר֕וּר שֹׁכֵ֖ב עִם־כׇּל־בְּהֵמָ֑ה וְאָמַ֥ר כׇּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃

לִיט דְּיִשְׁכּוֹב עִם כָּל בְּעִירָא וְיֵימַר כָּל עַמָּא אָמֵן.

ומלעון מן יצ׳אג׳ע שיא מן אלבהאים ויקול ג׳מיעהם אמין

וַמַלעֻוןֹ מַן יֻצַ׳אגִעֻ שַׁיְאַ מִןַ אלבַּהַאאִם וַיַקֻולֻ גַמִיעֻ אַלּקַוְם אמִין

Ἐπικατάρατος ὁ κοιμώμενος μετὰ παντὸς κτήνους· καὶ ἐροῦσιν πᾶς ὁ λαός Γένοιτο.

כב אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֲחֹת֔וֹ בַּת־אָבִ֖יו א֣וֹ בַת־אִמּ֑וֹ וְאָמַ֥ר כׇּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃

לִיט דְּיִשְׁכּוֹב עִם אֲחָתֵיהּ בַּת אֲבוּהִי אוֹ בַת אִמֵּיהּ וְיֵימַר כָּל עַמָּא אָמֵן.

ומלעון מן יצ׳אג׳ע אכ׳תה אבנת אביה או אבנת אמה ויקול ג׳מיעהם אמין

וַמַלעֻוןֹ מַן יֻצַ׳אגִעֻ אֻכ׳תַּהֻ אִבּנַתַּ אַבִּיהִ אַוְ אִבּנַתַּ אֻמִהִ וַיַקֻולֻ גַמִיעֻ אַלּקַוְם אמִין

Ἐπικατάρατος ὁ κοιμώμενος μετὰ ἀδελφῆς ἐκ πατρὸς ἢ ἐκ μητρὸς αὐτοῦ· καὶ ἐροῦσιν πᾶς ὁ λαός Γένοιτο.

כג אָר֕וּר שֹׁכֵ֖ב עִם־חֹֽתַנְתּ֑וֹ וְאָמַ֥ר כׇּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃

לִיט דְּיִשְׁכּוֹב עִם חֲמָתֵיהּ וְיֵימַר כָּל עַמָּא אָמֵן.

ומלעון מן יצ׳אג׳ע חמאתה ויקול ג׳מיעהם אמין

וַמַלעֻוןֹ מַן יֻצַ׳אגִעֻ חַמַאתַּהֻ וַיַקֻולֻ גַמִיעֻ אַלּקַוְם אמִין

Ἐπικατάρατος ὁ κοιμώμενος μετὰ πενθερᾶς αὐτοῦ· καὶ ἐροῦσιν πᾶς ὁ λαός Γένοιτο. Ἐπικατάρατος ὁ κοιμώμενος μετὰ ἀδελφῆς γυναικὸς αὐτοῦ· καὶ ἐροῦσιν πᾶς ὁ λαός Γένοιτο.

כד אָר֕וּר מַכֵּ֥ה רֵעֵ֖הוּ בַּסָּ֑תֶר וְאָמַ֥ר כׇּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃

לִיט דְּיִמְחֵי חַבְרֵיהּ בְּסִתְרָא וְיֵימַר כָּל עַמָּא אָמֵן.

ומלעון מן וסעי עלי צאחבה סרא ויקול ג׳מיעהם אמין

וַמַלעֻוןֹ מַן יַסעַי׳ בִּצַאחִבִּהִ סִרַא וַיַקֻולֻ גַמִיעֻ אַלּקַוְם אמִין

Ἐπικατάρατος ὁ τύπτων τὸν πλησίον αὐτοῦ δόλῳ· καὶ ἐροῦσιν πᾶς ὁ λαός Γένοιτο.

כה אָרוּר֙ לֹקֵ֣חַ שֹׁ֔חַד לְהַכּ֥וֹת נֶ֖פֶשׁ דָּ֣ם נָקִ֑י וְאָמַ֥ר כׇּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃

לִיט דִּיקַבֵּיל שׁוּחְדָּא לְמִקְטַל נְפַשׁ דַּם זַכַּאי וְיֵימַר כָּל עַמָּא אָמֵן.

ומלעון אכ׳ד׳ רשוהֵ ליקתל נפסא זכיהֵ ויקול ג׳מיעהם אמין

וַמַלעֻוןֹ מַן יַאכֻ׳דֻ׳ רַשׁוַתַּ לִיַקתֻלַ נַפסַא זַכִּיתַּ וַיַקֻולֻ גַמִיעֻ אַלּקַוְם אמִין

Ἐπικατάρατος ὃς ἂν λάβῃ δῶρα πατάξαι ψυχὴν αἵματος ἀθῴου· καὶ ἐροῦσιν πᾶς ὁ λαός Γένοιτο.

כו אָר֗וּר אֲשֶׁ֧ר לֹא־יָקִ֛ים אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתּוֹרָֽה־הַזֹּ֖את לַעֲשׂ֣וֹת אוֹתָ֑ם וְאָמַ֥ר כׇּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃

לִיט דְּלָא יְקַיֵּים יָת פִּתְגָמֵי אוֹרָיְתָא הָדָא לְמֶעֱבַד יָתְהוֹן וְיֵימַר כָּל עַמָּא אָמֵן.

ומלעון מן לא ית׳בת כלאם הד׳ה אלתוריהֵ ליעמל בהא ויקול ג׳מיעהם אמין

וַמַלעֻוןֹ מַן לַם יֻתַּ׳בִּתּ כַּלַאםַ הַדִ׳הִ אלתַּוְרִיתִ לִיַעמַלַ בִּהַא וַיַקֻולֻ גַמִיעֻ אַלּקַוְם אמִין

Ἐπικατάρατος πᾶς ἄνθρωπος, ὃς οὐκ ἐμμενεῖ ἐν πᾶσιν τοῖς λόγοις τοῦ νόμου τούτου τοῦ ποιῆσαι αὐτούς· καὶ ἐροῦσιν πᾶς ὁ λαός Γένοιτο.

פרק כחתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּנְתָ֨נְךָ֜ יְיָ֤ אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עֶלְי֔וֹן עַ֖ל כׇּל־גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃

וִיהֵי אִם קַבָּלָא תְקַבֵּיל לְמֵימְרָא דַּייָ אֱלָהָךְ לְמִטַּר לְמֶעֱבַד יָת כָּל פִּקּוֹדוֹהִי דַּאֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ יוֹמָא דֵין וְיִתְּנִנָּךְ יְיָ אֱלָהָךְ עִלַּאי עַל כָּל עַמְמֵי אַרְעָא.

ואעלם אנך אן סמעת ואטעת אמר אללה רבך לתחפט׳ ותעמל ג׳מיע וצאיאה אלתי אמרך בהא אליום ג׳עלך אללה רבך עאליא עלי סאיר אמם אלארץ׳

וַאעלַם אַנַּךַּ אִן סַמִעתַּ וַאַטַעתַּ אַמרַ אַללָּהִ רַבִּךַּ לִחִפטִ׳ וַלִעַמַלִ גַמִיעִ וַצַאִיאהֻ אַלַּתִּי אַנַא אמֻרֻךַּ בִּהַא אַלּיַוְם גַעַלַךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ עַאלִיַּא עַלַי׳ סַאאִרִ אֻמַםִ אלּאַרץִ׳

Καὶ ἔσται ὡς ἂν διαβῆτε τὸν Ιορδάνην εἰς τὴν γῆν, ἣν κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν δίδωσιν ὑμῖν, ἐὰν ἀκοῇ εἰσακούσητε τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν φυλάσσειν καὶ ποιεῖν πάσας τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ, ἃς ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον, καὶ δώσει σε κύριος ὁ θεός σου ὑπεράνω πάντων τῶν ἐθνῶν τῆς γῆς,

ב וּבָ֧אוּ עָלֶ֛יךָ כׇּל־הַבְּרָכ֥וֹת הָאֵ֖לֶּה וְהִשִּׂיגֻ֑ךָ כִּ֣י תִשְׁמַ֔ע בְּק֖וֹל יְיָ֥ אֱלֹהֶֽיךָ׃

וְיֵיתוֹן עֲלָךְ כָּל בִּרְכָתָא הָאִלֵּין וְיִדְבְּקוּנָּךְ אֲרֵי תְקַבֵּיל לְמֵימְרָא דַּייָ אֱלָהָךְ.

וחלת בך הד׳ה אלברכאת ואדרכתך אד׳א סמעת אמר אללה רבך

חַלַתּ בִּךַּ גַמִיעֻ הַדִ׳הִ אלּבַּרַכַּאתִ וַאַדרַכַּתּךַּ אִד׳ סַמִעתַּ אַמרַ אַללָּהִ רַבִּךַּ

καὶ ἥξουσιν ἐπὶ σὲ πᾶσαι αἱ εὐλογίαι αὗται καὶ εὑρήσουσίν σε, ἐὰν ἀκοῇ ἀκούσῃς τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ σου.

ג בָּר֥וּךְ אַתָּ֖ה בָּעִ֑יר וּבָר֥וּךְ אַתָּ֖ה בַּשָּׂדֶֽה׃

בְּרִיךְ אַתְּ בְּקַרְתָּא וּבְרִיךְ אַתְּ בְּחַקְלָא.

פצרת מבארכא פי אלחצ׳ר ומבארכא פי אלבר

וַצִרתַּ מֻבַּארַךַּא פִי אלּחַטַ׳רִ ؟ וַמֻבַּארַךַּא פִי אלּבַּרִּ

εὐλογημένος σὺ ἐν πόλει, καὶ εὐλογημένος σὺ ἐν ἀγρῷ·

ד בָּר֧וּךְ פְּרִֽי־בִטְנְךָ֛ וּפְרִ֥י אַדְמָתְךָ֖ וּפְרִ֣י בְהֶמְתֶּ֑ךָ שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּר֥וֹת צֹאנֶֽךָ׃

בְּרִיךְ וַלְדָּא דִּמְעָךְ וְאִבָּא דְּאַרְעָךְ וְוַלְדָּא דִּבְעִירָךְ בַּקְרֵינראה שאונקלוס הבין פשט הוראת ״שגר״ כמו עדר, וכן דברים ז׳:י״ג, כ״ח:י״ד, כ״ח:נ״א. אמנם בשמות י״ג:י״ב תרגם ״פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה״ = פָתַח וְלַד בְעִירָא. תוֹרָךְ וְעֶדְרֵי עָנָךְ.

ומבארכא מא פי ת׳מר גסמך ות׳מר ריאצ׳ך ות׳מר בהאימך נתאג׳ בקרך וגפראת גנמך

מֻבַּארַךֹּ תַּ׳מרֻ גִסמִךַּ וַתַּ׳מרֻ רִיַאצִ׳ךַּ וַתַּ׳מרֻ בַּהַאאִמִךַּ נִתַּאגֻ בַּקַרִךַּ וַגַ׳פרַתֻ גַ׳נַמִךַּ

εὐλογημένα τὰ ἔκγονα τῆς κοιλίας σου καὶ τὰ γενήματα τῆς γῆς σου, τὰ βουκόλια τῶν βοῶν σου καὶ τὰ ποίμνια τῶν προβάτων σου·

ה בָּר֥וּךְ טַנְאֲךָ֖ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ׃

בְּרִיךְ סַלָּךְ וְאָצוּתָךְ.

ומבארכא מא פי בניג׳ך ומשאורך

מֻבַּארַךֹּ מַא פִי בַּנַאאִגִךַּ וַמַעַאגִנִךַּ

εὐλογημέναι αἱ ἀποθῆκαί σου καὶ τὰ ἐγκαταλείμματά σου·

ו בָּר֥וּךְ אַתָּ֖ה בְּבֹאֶ֑ךָ וּבָר֥וּךְ אַתָּ֖ה בְּצֵאתֶֽךָ׃

בְּרִיךְ אַתְּ בְּמֵיעֲלָךְ וּבְרִיךְ אַתְּ בְּמִפְּקָךְ.

וצרת מבארכא פי דכ׳ולך ומבארכא פי כ׳רוג׳ך

וַצִרתַּ מֻבַּארַךַּא פִי דֻכֻ׳ולִךַּ וַמֻבַּארַךַּא פִי כֻ׳רֻוגִךַּ

εὐλογημένος σὺ ἐν τῷ εἰσπορεύεσθαί σε, καὶ εὐλογημένος σὺ ἐν τῷ ἐκπορεύεσθαί σε.

ז יִתֵּ֨ן יְיָ֤ אֶת־אֹיְבֶ֙יךָ֙ הַקָּמִ֣ים עָלֶ֔יךָ נִגָּפִ֖ים לְפָנֶ֑יךָ בְּדֶ֤רֶךְ אֶחָד֙ יֵצְא֣וּ אֵלֶ֔יךָ וּבְשִׁבְעָ֥ה דְרָכִ֖ים יָנ֥וּסוּ לְפָנֶֽיךָ׃

יִתֵּין יְיָ יָת בַּעֲלֵי דְּבָבָךְ דְּקָיְמִין עֲלָךְ תְּבִירִין קֳדָמָךְ בְּאוֹרְחָא חֲדָא יִפְּקוּן לְוָתָךְ וּבִשְׁבַע אוֹרְחָן יִעְרְקוּן מִן קֳדָמָךְ.

ויג׳על אללה אעדאך אלמקאומין לך מצדומין בין ידיך פיכ׳רג׳ון אליך פי טריק ואחד ויהרבון מן בין ידיך פי סבע טרק

וַיַגעַלֻ אַללָּהֻ אַעדַאאַךַּ אַלּמֻקַאומִיןַ לַךַּ מַצדֻומִיןַ בַּיְןַ יַדַיְךַּ פִי טַרִיקֵ וַאחִדֵ יַכ׳רֻגּוּןַ אִלַיְךַּ וַפִי סַבּעַתִ טֻרֻקֵ יַהרֻבּוּןַ מִן בַּיְןִ יַדַיְךַּ

παραδῷ κύριος ὁ θεός σου τοὺς ἐχθρούς σου τοὺς ἀνθεστηκότας σοι συντετριμμένους πρὸ προσώπου σου· ὁδῷ μιᾷ ἐξελεύσονται πρὸς σὲ καὶ ἐν ἑπτὰ ὁδοῖς φεύξονται ἀπὸ προσώπου σου.

ח יְצַ֨ו יְיָ֤ אִתְּךָ֙ אֶת־הַבְּרָכָ֔ה בַּאֲסָמֶ֕יךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֣ח יָדֶ֑ךָ וּבֵ֣רַכְךָ֔ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃

יְפַקֵּיד יְיָ לָךְ יָת בִּרְכָן בְּאוֹצְרָךְ וּבְכָל אוֹשָׁטוּת יְדָךְ וִיבָרְכִנָּךְ בְּאַרְעָא דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ.

ויאמר אללה בברכתה פי אהראיך ופי ג׳מיע ממד ידך ויבארך לך פי אלבלד אלד׳י אללה רבך מעטיך

וַיַאמֻרֻ אַללָּהֻ לַךַּ בִּבִּרכַּתִהִ פִי אַהרַאאִךַּ וַפִי גַמִיעִ מַמַדִיַדִךַּ וַיֻבַּארִכֻּ לַךַּ פִי אלּבַּלַדִ אלּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מֻעטִיךַּ

ἀποστείλαι κύριος ἐπὶ σὲ τὴν εὐλογίαν ἐν τοῖς ταμιείοις σου καὶ ἐν πᾶσιν, οὗ ἂν ἐπιβάλῃς τὴν χεῖρά σου, ἐπὶ τῆς γῆς, ἧς κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι.

ט יְקִֽימְךָ֨ יְיָ֥ לוֹ֙ לְעַ֣ם קָד֔וֹשׁ כַּאֲשֶׁ֖ר נִֽשְׁבַּֽע־לָ֑ךְ כִּ֣י תִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֺת֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָלַכְתָּ֖ בִּדְרָכָֽיו׃

יְקִימִנָּךְ יְיָ קֳדָמוֹהִי לְעַם קַדִּישׁ כְּמָא דְּקַיֵּים לָךְ אֲרֵי תִטַּר יָת פִּקּוֹדַיָּא דַּייָ אֱלָהָךְ וּתְהָךְ בְּאוֹרְחָן דְּתָקְנָן קֳדָמוֹהִי.

וינצבך אללה לה שעבא מקדסא כמא ועדך אד׳ תחפט׳ וצאיאה ותסיר פי טרקה

וַאַנצַבַּךַּ אַללָּהֻ לַהֻ שַׁעבַּא מֻקַדַּסַא כַּמַא וַעַדַךַּ אִד׳ תַּחפַטַ׳ וַצַאִיאהֻ וַתַּסִירֻ פִי טֻרֻקִהִ

ἀναστήσαι σε κύριος ὁ θεός σου ἑαυτῷ λαὸν ἅγιον, ὃν τρόπον ὤμοσεν τοῖς πατράσιν σου, ἐὰν εἰσακούσῃς τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ πορευθῇς ἐν ταῖς ὁδοῖς αὐτοῦ·

י וְרָאוּ֙ כׇּל־עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֛י שֵׁ֥ם יְיָ֖ נִקְרָ֣א עָלֶ֑יךָ וְיָֽרְא֖וּ מִמֶּֽךָּ׃

וְיִחְזוֹן כָּל עַמְמֵי אַרְעָא אֲרֵי שְׁמָא דַּייָ אִתְקְרִי עֲלָךְ וְיִדְחֲלוּן מִנָּךְ.

פינט׳ר ג׳מיע אן אסם אללה קד סמי עליך פיכ׳אפונך

פַיַנטֻ׳רֻ גַמִיעֻ אֻמַםִ אלּאַרץִ׳ אַןַּ אִסםַ אַללָּהֻ קַד סֻמִיַ עַלַיְךַּ וַיַכַ׳אפֻוןַ מִנךַּ

καὶ ὄψονταί σε πάντα τὰ ἔθνη τῆς γῆς ὅτι τὸ ὄνομα κυρίου ἐπικέκληταί σοι, καὶ φοβηθήσονταί σε.

יא וְהוֹתִרְךָ֤ יְיָ֙ לְטוֹבָ֔ה בִּפְרִ֧י בִטְנְךָ֛ וּבִפְרִ֥י בְהֶמְתְּךָ֖ וּבִפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְיָ֛ לַאֲבֹתֶ֖יךָ לָ֥תֶת לָֽךְ׃

וְיוֹתְרִנָּךְ יְיָ לְטָבָא בְּוַלְדָּא דִּמְעָךְ וּבְוַלְדָּא דִּבְעִירָךְ וּבְאִבָּא דְּאַרְעָךְ עַל אַרְעָא דְּקַיֵּים יְיָ לַאֲבָהָתָךְ לְמִתַּן לָךְ.

ויזידך אללה כ׳ירא פי ת׳מר ג׳סמך ות׳מר בהאימך ות׳מר ארצ׳ך פי אלבלד אלד׳י אקסם לאבאיך אן יעטיך

וַיֻזִידֻךַּ אַללָּהֻ כַ׳יְרַא פִי תַּ׳מַרִ גִסמִךַּ וַתַּ׳מַרִ בַּהַאאִמִךַּ וַתַּ׳מַרִ רִיַאצִ׳ךַּ פִי אלּבַּלַדִ אלּדִ׳י קַסַםַ לִאבַּאאִךַּ אַן יֻעטִיַךַּ

καὶ πληθυνεῖ σε κύριος ὁ θεός σου εἰς ἀγαθὰ ἐπὶ τοῖς ἐκγόνοις τῆς κοιλίας σου καὶ ἐπὶ τοῖς γενήμασιν τῆς γῆς σου καὶ ἐπὶ τοῖς ἐκγόνοις τῶν κτηνῶν σου ἐπὶ τῆς γῆς, ἧς ὤμοσεν κύριος τοῖς πατράσιν σου δοῦναί σοι.

יב יִפְתַּ֣ח יְיָ֣ ׀ לְ֠ךָ֠ אֶת־אוֹצָר֨וֹ הַטּ֜וֹב אֶת־הַשָּׁמַ֗יִם לָתֵ֤ת מְטַֽר־אַרְצְךָ֙ בְּעִתּ֔וֹ וּלְבָרֵ֕ךְ אֵ֖ת כׇּל־מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֑ךָ וְהִלְוִ֙יתָ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וְאַתָּ֖ה לֹ֥א תִלְוֶֽה׃

יִפְתַּח יְיָ לָךְ יָת אוֹצְרֵיהּ טָבָא יָת שְׁמַיָּא לְמִתַּן מְטַר אַרְעָךְ בְּעִדָּנֵיהּ וּלְבָרָכָא יָת כָּל עוּבָדֵי יְדָךְ וְתוֹזֵיף לְעַמְמִין סַגִּיאִין וְאַתְּ לָא תְזִיף.

ויפתח לך אללה כ׳זאין כת׳ירה מן אלסמא פינזל מטר בלדך פי וקתה ויבארך פי ג׳מיע עמל ידיך חתי תקרץ׳ אממא כת׳ירהֵ ואנת פלא תקתרץ׳

וַיַפתַּחֻ אַללָּהֻ לַךַּ כַ׳זַאאִןַ כַ׳יְרִהִ מִןַ אלסַּמַאאִ וַיֻנזִלֻ מַטַרַ בַּלַדִ ךַּ פִי וַקתִהִ וַיֻבַּארִכֻּ לַךַּ פִי גַמִיעִ עַמַלִ יַדִךַּ חַתַּי׳ תֻקַרִּץַ׳ אֻמַמַא כַּתִ׳ירַתַּ וַאַנתַּ פַלַא תַּקתַּרִץֻ׳

ἀνοίξαι σοι κύριος τὸν θησαυρὸν αὐτοῦ τὸν ἀγαθόν, τὸν οὐρανόν, δοῦναι τὸν ὑετὸν τῇ γῇ σου ἐπὶ καιροῦ αὐτοῦ εὐλογῆσαι πάντα τὰ ἔργα τῶν χειρῶν σου, καὶ δανιεῖς ἔθνεσιν πολλοῖς, σὺ δὲ οὐ δανιῇ, καὶ ἄρξεις σὺ ἐθνῶν πολλῶν, σοῦ δὲ οὐκ ἄρξουσιν.

יג וּנְתָֽנְךָ֨ יְיָ֤ לְרֹאשׁ֙ וְלֹ֣א לְזָנָ֔ב וְהָיִ֙יתָ֙ רַ֣ק לְמַ֔עְלָה וְלֹ֥א תִהְיֶ֖ה לְמָ֑טָּה כִּֽי־תִשְׁמַ֞ע אֶל־מִצְוֺ֣ת ׀ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם לִשְׁמֹ֥ר וְלַעֲשֽׂוֹת׃

וְיִתְּנִנָּךְ יְיָ תַּקִּיף וְלָא חַלָּשׁ וּתְהֵי בְּרַם לְעֵילָא וְלָא תְהֵי לְתַחְתָּא אֲרֵי תְקַבֵּיל לְפִקּוֹדַיָּא דַּייָ אֱלָהָךְ דַּאֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ יוֹמָא דֵין לְמִטַּר וּלְמֶעֱבַד.

ויג׳עלך אללה ראסא ולא ד׳נבא ותכון עאליא מחצ׳א ולא תכון מתספלא אד׳ תקבל וצאיאה אלתי אנא אמרך בהא אליום לתחפט׳הא ותעמל בהא

וַיַגעַלֻךַּ אַללָּהֻ רַאסַא וַלַא דַ׳נַבַּא וַתַּכֻּוןֻ עַאלִיַא מֻחַטַ׳א וַלַא תַּכֻּוןֻ מֻסתַּספַלַא אִד׳ תַּקבַּלַ וַצַאִיא אַללָּהֻ רַבֻּךַּ אַלַּדִ׳י אַנַא אמֻרֻךַּ בִּהַא אַלּיַוְם לִחִפטִ׳הַא וַלִלעַמַלִ בִּהַא

καταστήσαι σε κύριος ὁ θεός σου εἰς κεφαλὴν καὶ μὴ εἰς οὐράν, καὶ ἔσῃ τότε ἐπάνω καὶ οὐκ ἔσῃ ὑποκάτω, ἐὰν ἀκούσῃς τῶν ἐντολῶν κυρίου τοῦ θεοῦ σου, ὅσα ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον φυλάσσειν καὶ ποιεῖν·

יד וְלֹ֣א תָס֗וּר מִכׇּל־הַדְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֜י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֛ם הַיּ֖וֹם יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לָלֶ֗כֶת אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים לְעׇבְדָֽם׃

וְלָא תִסְטוֹן מִכָּל פִּתְגָמַיָּא דַּאֲנָא מְפַקֵּיד יָתְכוֹן יוֹמָא דֵין לְיַמִּינָא וְלִשְׂמָאלָא לִמְהָךְ בָּתַר טָעֲוָת עַמְמַיָּא לְמִפְלַחְהוֹן.

ולא תזול מן ג׳מיע אלאמור אלתי אמרך בהא אליום ימנהֵ ולא יסרהֵ פתתבע מעבודאת אכ׳ר פתעבדהא

וַלַא תַּזֻל מִן גַמִיעִ אלּאַמֻורִ אַלַּתִי אַנַא אמֻרֻךַּ בִּהַא אַלּיַוְם לַא יֻמנַתַּ וַלַא יֻסרַתַּ פַתַּתַּבִּעֻ מַעבּוּדַאתֵ אֻכַ׳רַ פַתַּעבֻּדַהַא

οὐ παραβήσῃ ἀπὸ πάντων τῶν λόγων, ὧν ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον, δεξιὰ οὐδὲ ἀριστερὰ πορεύεσθαι ὀπίσω θεῶν ἑτέρων λατρεύειν αὐτοῖς.

טו וְהָיָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָ֣יו וְחֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּבָ֧אוּ עָלֶ֛יךָ כׇּל־הַקְּלָל֥וֹת הָאֵ֖לֶּה וְהִשִּׂיגֽוּךָ׃

וִיהֵי אִם לָא תְקַבֵּיל לְמֵימְרָא דַּייָ אֱלָהָךְ לְמִטַּר לְמֶעֱבַד יָת כָּל פִּקּוֹדוֹהִי וּקְיָמוֹהִי דַּאֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ יוֹמָא דֵין וְיֵיתוֹן עֲלָךְ כָּל לְוָטַיָּא הָאִלֵּין וְיִדְבְּקוּנָּךְ.

ואן לם תקבל קול אללה רבך לתחפט׳ ותעמל ג׳מיע וצאיאה [ורסומה] אלתי אמרך בהא אליום חלת בך הד׳ה אללענאת ואדרכתך

וַאִן לַם תַּקבַּל אַמרַ אַללָּהִ רַבִּךַּ לִחִפטִ׳ וַלִעַמלִ גַמִיעִ וַצַאִיאהֻ וַרֻסֻומִהִ אַלַּתִי אמֻרֻךַּ בִּהַא אַלּיַוְם חַלַתּ בִּךַּ גַמִיעֻ הַדִ׳הִ אללַענַאתִ וַאַדרַכַּתּךַּ

Καὶ ἔσται ἐὰν μὴ εἰσακούσῃς τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ σου φυλάσσειν καὶ ποιεῖν πάσας τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ, ὅσας ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον, καὶ ἐλεύσονται ἐπὶ σὲ πᾶσαι αἱ κατάραι αὗται καὶ καταλήμψονταί σε.

טז אָר֥וּר אַתָּ֖ה בָּעִ֑יר וְאָר֥וּר אַתָּ֖ה בַּשָּׂדֶֽה׃

לִיט אַתְּ בְּקַרְתָּא וְלִיט אַתְּ בְּחַקְלָא.

וכנת מלעונא פי אלחצ׳ר ומלעונא פי אלבר

וַכֻּנתַּ מַלעֻונַא פִי אלּחַטַ׳רִ מַלעֻונַא פִי אלּבַּרִּ

ἐπικατάρατος σὺ ἐν πόλει, καὶ ἐπικατάρατος σὺ ἐν ἀγρῷ·

יז אָר֥וּר טַנְאֲךָ֖ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ׃

לִיט סַלָּךְ וְאָצוּתָךְ.

ומלעונא מא פי בניג׳תך ומשאורך

וַמַלעֻוןֹ מַא פִי בַּנַאאִגִךַּ וַמַעַאגִנִךַּ

ἐπικατάρατοι αἱ ἀποθῆκαί σου καὶ τὰ ἐγκαταλείμματά σου·

יח אָר֥וּר פְּרִֽי־בִטְנְךָ֖ וּפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּרֹ֥ת צֹאנֶֽךָ׃

לִיט וַלְדָּא דִּמְעָךְ וְאִבָּא דְּאַרְעָךְ בַּקְרֵיעי׳ פס׳ ד לעיל. תוֹרָךְ וְעֶדְרֵי עָנָךְ.

ומלעונא ת׳מר בטנך וסאיר ת׳מר ארצ׳ך ונתאג׳ בקרך וגפראת גנמך

וַמַלעֻוןֹ תַּ׳מרֻ גִסמִךַּ וַתַּ׳מרֻ אַרצִ׳ךַּ נִתַּאגֻ בַּקַרִךַּ וַגַ׳פרַתֻ גַ׳נַמִךַּ

ἐπικατάρατα τὰ ἔκγονα τῆς κοιλίας σου καὶ τὰ γενήματα τῆς γῆς σου, τὰ βουκόλια τῶν βοῶν σου καὶ τὰ ποίμνια τῶν προβάτων σου·

יט אָר֥וּר אַתָּ֖ה בְּבֹאֶ֑ךָ וְאָר֥וּר אַתָּ֖ה בְּצֵאתֶֽךָ׃

לִיט אַתְּ בְּמֵיעֲלָךְ וְלִיט אַתְּ בְּמִפְּקָךְ.

וצרת מלעונא פי דכ׳ולך ומלעונא פי כ׳רוג׳ך

וַצִרתַּ מַלעֻונַא פִי דֻכֻ׳ולִךַּ וַמַלעֻונַא פִי כֻ׳רֻוגִךַּ

ἐπικατάρατος σὺ ἐν τῷ ἐκπορεύεσθαί σε, καὶ ἐπικατάρατος σὺ ἐν τῷ εἰσπορεύεσθαί σε.

כ יְשַׁלַּ֣ח יְיָ֣ ׀ בְּ֠ךָ֠ אֶת־הַמְּאֵרָ֤ה אֶת־הַמְּהוּמָה֙ וְאֶת־הַמִּגְעֶ֔רֶת בְּכׇל־מִשְׁלַ֥ח יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשֶׂ֑ה עַ֣ד הִשָּׁמֶדְךָ֤ וְעַד־אֲבׇדְךָ֙ מַהֵ֔ר מִפְּנֵ֛י רֹ֥עַ מַֽעֲלָלֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר עֲזַבְתָּֽנִי׃

יְשַׁלַּח יְיָ בָּךְ יָת מְאֵירְתָא יָת שִׁגּוּשְׁיָא וְיָת מַזּוֹפִיתָא בְּכָל אוֹשָׁטוּת יְדָךְ דְּתַעֲבֵיד עַד דְּתִשְׁתֵּיצֵי וְעַד דְּתֵיבַד בִּפְרִיעַ מִן קֳדָם בִּישׁוּת עוּבָדָךְ דִּשְׁבַקְתָּא דַּחְלְתִי.

ויבעת׳ אללה עליך אלמחק ואלאהאמהֵ ואלזג׳רהֵ פי ג׳מיע ממד ידך אלד׳י תצנעה אלי אנפאד׳ך ואבאדתך סריעא ויקול מן קבל רדאהֵ שמאילך אד׳ תרכתני

וַיַבּעַתֻ׳ אַללָּהֻ עַלַיְךַּ אַלּמַחקַ וַאלּאהַאמַתַּ וַאלזַּגַרַתַּ פִי גַמִיעִ מַמַדִיַדִךַּ אַלַּדִ׳י תַּצנַעֻהֻ אִלַי׳ אִנפַאדִ׳ךַּ וַאִבַּאדַתִךַּ סַרִיעַא וַיַקֻולֻוןַ מִן קִבּלִ סֻואִ שַׁמַאאִלִךַּ אִד׳ תַּרַכּתַּנִי

ἐξαποστείλαι κύριός σοι τὴν ἔνδειαν καὶ τὴν ἐκλιμίαν καὶ τὴν ἀνάλωσιν ἐπὶ πάντα, οὗ ἂν ἐπιβάλῃς τὴν χεῖρά σου, ὅσα ἐὰν ποιήσῃς, ἕως ἂν ἐξολεθρεύσῃ σε καὶ ἕως ἂν ἀπολέσῃ σε ἐν τάχει διὰ τὰ πονηρὰ ἐπιτηδεύματά σου, διότι ἐγκατέλιπές με.

כא יַדְבֵּ֧ק יְיָ֛ בְּךָ֖ אֶת־הַדָּ֑בֶר עַ֚ד כַּלֹּת֣וֹ אֹֽתְךָ֔ מֵעַל֙ הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃

יַדְבֵּיק יְיָ בָּךְ יָת מוֹתָא עַד דִּישֵׁיצֵי יָתָךְ מֵעַל אַרְעָא דְּאַתְּ עָלֵיל לְתַמָּן לְמֵירְתַהּ.

וילזמך אללה אלובא אלי אן יפניך מן אלארץ׳ אלתי אנת דאכ׳ל אליהא לתחוזהא

וַיֻלזִמַךַּ אַללָּהֻ אַלּוַבַּאאַ אִלַי׳ אַן יַפנִיַךַּ מִןַ אלאַרץִ׳ אַלַּתִּי אַנתַּ דַאכִ׳לֹ אִלַיְהַא לִחַוְזִהַא

προσκολλήσαι κύριος εἰς σὲ τὸν θάνατον, ἕως ἂν ἐξαναλώσῃ σε ἀπὸ τῆς γῆς, εἰς ἣν σὺ εἰσπορεύῃ ἐκεῖ κληρονομῆσαι αὐτήν.

כב יַכְּכָ֣ה יְיָ֠֠ בַּשַּׁחֶ֨פֶת וּבַקַּדַּ֜חַת וּבַדַּלֶּ֗קֶת וּבַֽחַרְחֻר֙ וּבַחֶ֔רֶב וּבַשִּׁדָּפ֖וֹן וּבַיֵּרָק֑וֹן וּרְדָפ֖וּךָ עַ֥ד אׇבְדֶֽךָ׃

יִמְחֵינָךְ יְיָ בְּשַׁחַפְתָּא וּבְקַדַּחְתָּא וּבִדְלֵיקְתָא וּבְחַרְחוּרָא וּבְחַרְבָּא וּבְשַׁדְפָנָא וּבְיַרְקָנָא וְיִרְדְּפוּנָּךְ עַד דְּתֵיבַד.

ויצ׳רבך אללה בחמי אלסל ואלחאדהֵ ואלרבע ואלפאלג׳ ואלג׳פאף ואלשוב ואלירקאן פיכלבוך אלי אבאדתך

וַיַצ׳רִבֻּךַּ אַללָּהֻ בִּחֻמַי׳ אַלסַּלִ וַאלּחַארַּתִ וַאלרֻבּעִ וַאלּפַאלִגִ וַאלגַפַאפִ וַאלשֻּׁובִּ וַאלּיַרַקַאןִ יַכּלִבּוּנַךַּ אִלַי׳ אִבַּאדַתִךַּ

πατάξαι σε κύριος ἀπορίᾳ καὶ πυρετῷ καὶ ῥίγει καὶ ἐρεθισμῷ καὶ φόνῳ καὶ ἀνεμοφθορίᾳ καὶ τῇ ὤχρᾳ, καὶ καταδιώξονταί σε, ἕως ἂν ἀπολέσωσίν σε.

כג וְהָי֥וּ שָׁמֶ֛יךָ אֲשֶׁ֥ר עַל־רֹאשְׁךָ֖ נְחֹ֑שֶׁת וְהָאָ֥רֶץ אֲשֶׁר־תַּחְתֶּ֖יךָ בַּרְזֶֽל׃

וִיהוֹן שְׁמַיָּא דְּעִלָּוֵי רֵישָׁךְ חַסִּינִין כִּנְחָשָׁא מִלְּאַחָתָא מִטְרָא וְאַרְעָא דִּתְחוֹתָךְ תַּקִּיפָא כְּבַרְזְלָא מִלְּמֶעֱבַד פֵּירִין.

ותכון סמאוך אלתי עלי ראסך כאלנחאס ואלארץ׳ אלתי תחתך כאלחדיד

וַתַּכֻּוןֻ סַמַאאֻךַּ אַלַּתִּי פַוְקַ רַאסִךַּ כַּאלנֻּחַאסִ וַ אַלּאַרץֻ׳ אַלַּתִי תַּחתַּךַּ כַּאלחַדִידִ

καὶ ἔσται σοι ὁ οὐρανὸς ὁ ὑπὲρ κεφαλῆς σου χαλκοῦς καὶ ἡ γῆ ἡ ὑποκάτω σου σιδηρᾶ.

כד יִתֵּ֧ן יְיָ֛ אֶת־מְטַ֥ר אַרְצְךָ֖ אָבָ֣ק וְעָפָ֑ר מִן־הַשָּׁמַ֙יִם֙ יֵרֵ֣ד עָלֶ֔יךָ עַ֖ד הִשָּׁמְדָֽךְ׃

יִתֵּין יְיָ יָת מְטַר אַרְעָךְ אַבְקָא וְעַפְרָא מִן שְׁמַיָּא יֵיחוֹת עֲלָךְ עַד דְּתִשְׁתֵּיצֵי.

ויג׳על אללה מא ימטרה עלי ארצ׳ך גבארא ותראבא מן אלסמא ירד עליך אלי אנפאד׳ך

וַיַגעַלֻ אַללָּהֻ מַאאַ מַטַרִהִ עַלַי׳ אַרצִ׳ךַּ גֻ׳בַּארַא וַתֻרַאבַּא מִןַ אלסַּמַאאִ יַדֻ׳רֻּ עַלַיְךַּ אִלַי׳ אִנפַאדִ׳ךַּ

δῴη κύριος τὸν ὑετὸν τῇ γῇ σου κονιορτόν, καὶ χοῦς ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καταβήσεται ἐπὶ σέ, ἕως ἂν ἐκτρίψῃ σε καὶ ἕως ἂν ἀπολέσῃ σε.

כה יִתֶּנְךָ֨ יְיָ֥ ׀ נִגָּף֮ לִפְנֵ֣י אֹיְבֶ֒יךָ֒ בְּדֶ֤רֶךְ אֶחָד֙ תֵּצֵ֣א אֵלָ֔יו וּבְשִׁבְעָ֥ה דְרָכִ֖ים תָּנ֣וּס לְפָנָ֑יו וְהָיִ֣יתָ לְזַֽעֲוָ֔ה לְכֹ֖ל מַמְלְכ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃

יִתְּנִנָּךְ יְיָ תְּבִיר קֳדָם שָׂנְאָךְ בְּאוֹרְחָא חֲדָא תִּפּוֹק לְוָתֵיהּ וּבִשְׁבַע אוֹרְחָן תִּעְרוֹק מִן קֳדָמוֹהִי וּתְהֵי לִזְיָע לְכֹל מַלְכְוָת אַרְעָא.

ויג׳עלך אללה מצדומא בין ידי אעדאיך חתי תכ׳רג׳ אליהם פי טריק ואחד ותהרב מן בין ידיהם פי סבע טרק פתציר עברהֵ לג׳מיע ממאלך אלארץ׳

וַיַגעַלֻךַּ אַללָּהֻ מַצדֻומַא בַּיְןַ יַדַיִּ אַעדַאאִךַּ חַתַּי׳ תַּכ׳רֻגַ אִלַיְהֻם פִי טַרִיקֵ וַאחִדַתֵ וַתַּהרֻבַּ מִן בַּיְןִ יַדַיְהֻם פִי סַבּעַתִ טֻרֻקֵ וַתַּצִירַ עִבּרַתַּ לִגַמִיעִ מַמַאלִךִּ אלּאַרץִ׳

δῴη σε κύριος ἐπικοπὴν ἐναντίον τῶν ἐχθρῶν σου· ἐν ὁδῷ μιᾷ ἐξελεύσῃ πρὸς αὐτοὺς καὶ ἐν ἑπτὰ ὁδοῖς φεύξῃ ἀπὸ προσώπου αὐτῶν· καὶ ἔσῃ ἐν διασπορᾷ ἐν πάσαις ταῖς βασιλείαις τῆς γῆς.

כו וְהָיְתָ֤ה נִבְלָֽתְךָ֙ לְמַֽאֲכָ֔ל לְכׇל־ע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֣ת הָאָ֑רֶץ וְאֵ֖ין מַחֲרִֽיד׃

וּתְהֵי נְבִילְתָךְ מְשׁוּגְּרָא לְמֵיכַל לְכָל עוֹפָא דִּשְׁמַיָּא וְלִבְעִירָא דְּאַרְעָא וְלֵית דְּמַנִּיד.

ותציר ג׳ת׳תך מאכלא לטאיר אלסמא ובהאים אלארץ׳ וליס מזעג׳ להא

וַתַּצִירַ גִתַּ׳תֻךַּ מַאכַּלַא לִטַאאִרִ אלסַּמַאאִ וַבַּהַאאִםִ אלּאַרץִ׳ וַלַיְסַ מֻזעִגַא לַהַא

καὶ ἔσονται οἱ νεκροὶ ὑμῶν κατάβρωμα τοῖς πετεινοῖς τοῦ οὐρανοῦ καὶ τοῖς θηρίοις τῆς γῆς, καὶ οὐκ ἔσται ὁ ἀποσοβῶν.

כז יַכְּכָ֨ה יְיָ֜ בִּשְׁחִ֤ין מִצְרַ֙יִם֙ ובעפלים וּבַטְּחֹרִ֔ים וּבַגָּרָ֖ב וּבֶחָ֑רֶס אֲשֶׁ֥ר לֹא־תוּכַ֖ל לְהֵרָפֵֽא׃

יִמְחֵינָךְ יְיָ בְּשִׁחְנָא דְּמִצְרַיִם וּבִטְחוֹרִין וּבְגַרְבָּא וּבַחֲרַס יַבִּישׁ דְּלָא תִכּוֹל לְאִתַּסָּאָה.

ויצ׳רבך אללה מן קרח מצר ואלבואסיר ואלג׳רב ואלחכהֵ במא לא תסתטיע מדאואתה

וַיַצ׳רִבֻּךַּ אַללָּהֻ בִּקַרחִ מִצרַ וַאלּבַּוַאסִירִ וַאלּגַרַבִּ וַאלּחַכַּתִ מַא לַם תַּסתַּטִע מֻדַאוַאתַּהֻ

πατάξαι σε κύριος ἐν ἕλκει Αἰγυπτίῳ ἐν ταῖς ἕδραις καὶ ψώρᾳ ἀγρίᾳ καὶ κνήφῃ ὥστε μὴ δύνασθαί σε ἰαθῆναι.

כח יַכְּכָ֣ה יְיָ֔ בְּשִׁגָּע֖וֹן וּבְעִוָּר֑וֹן וּבְתִמְה֖וֹן לֵבָֽב׃

יִמְחֵינָךְ יְיָ בְּטַפְשׁוּתָא וּבְסַמְיוּתָא וּבְשַׁעְמְמוּת לִבָּא.

ויצ׳רבך אללה באלג׳נון ואלעמא ובהתהֵ אלקלב

וַיַצ׳רִבֻּךַּ אַללָּהֻ בִּאלגִנַאנִ וַאלּעַמַי׳ וַבַּהתַּתִ אלּקַלבִּ

πατάξαι σε κύριος παραπληξίᾳ καὶ ἀορασίᾳ καὶ ἐκστάσει διανοίας,

כט וְהָיִ֜יתָ מְמַשֵּׁ֣שׁ בַּֽצׇּהֳרַ֗יִם כַּאֲשֶׁ֨ר יְמַשֵּׁ֤שׁ הַֽעִוֵּר֙ בָּאֲפֵלָ֔ה וְלֹ֥א תַצְלִ֖יחַ אֶת־דְּרָכֶ֑יךָ וְהָיִ֜יתָ אַ֣ךְ עָשׁ֧וּק וְגָז֛וּל כׇּל־הַיָּמִ֖ים וְאֵ֥ין מוֹשִֽׁיעַ׃

וּתְהֵי מְמַשֵּׁישׁ בְּטֵיהֲרָא כְּמָא דִּימַשֵּׁישׁ עֲוִירָא בְּקַבְלָא וְלָא תַצְלַח יָת אוֹרְחָתָךְ וּתְהֵי בְּרַם עֲשִׁיק וַאֲנִיס כָּל יוֹמַיָּא וְלֵית דְּפָרִיק.

חתי תציר כמג׳סס פי אלט׳הירהֵ כמא יג׳סס אלאעמי וכ׳אצהֵ פי אפל ולא תנג׳ח פי טרקך ותציר מגשומא מגצובא טול זמאנך וליס לך מגית׳

וַאַן תַּצִירַ כַּאלמֻגַסִּסִ פִי אַלטַ׳הִירַתִ כַּמַא יֻגַסִּסֻ אַלּאַעמַי׳ וַכַ׳אצַּתַּ פִי אלּאַפִלִ וַלַא תַּנגַחַ טֻרֻקֻךַּ וַתַּצִירַ מַג׳שֻׁומַא מַג׳צֻובַּא טֻולַ אַלזַּמַאןִ וַלַיְסַ מֻגִ׳יתַּ׳א

καὶ ἔσῃ ψηλαφῶν μεσημβρίας, ὡσεὶ ψηλαφήσαι ὁ τυφλὸς ἐν τῷ σκότει, καὶ οὐκ εὐοδώσει τὰς ὁδούς σου· καὶ ἔσῃ τότε ἀδικούμενος καὶ διαρπαζόμενος πάσας τὰς ἡμέρας, καὶ οὐκ ἔσται σοι ὁ βοηθῶν.

ל אִשָּׁ֣ה תְאָרֵ֗שׂ וְאִ֤ישׁ אַחֵר֙ ישגלנה יִשְׁכָּבֶ֔נָּה בַּ֥יִת תִּבְנֶ֖ה וְלֹא־תֵשֵׁ֣ב בּ֑וֹ כֶּ֥רֶם תִּטַּ֖ע וְלֹ֥א תְחַלְּלֶֽנּוּ׃

אִתְּתָא תֵירוֹס וּגְבַר אָחֳרָן יִשְׁכְּבִנַּהּ בֵּיתָא תִבְנֵי וְלָא תִתֵּיב בֵּיהּ כַּרְמָא תִצּוּב וְלָא תַחֲלִנֵּיהּ.

באן תתזוג׳ אמראהֵ פיאתיהא רג׳ל אכ׳ר ותבני ביתא ולא תג׳לס פיה ותגרס כרמא ולא תתבד׳לה

וַאִן תַּתַּזַוַּגִ אִמרַאַתַּ פַיַאתִיהַא רַגֻלֹ אכַ׳רֻ וַתַּבּןִ בַּיְתַּא וַלַא תַּגלִסֻ פִיהִ וַתַּג׳רֻס כַּרמַא וַלַא תַּתַּבַּדַ׳לֻהֻ

γυναῖκα λήμψῃ, καὶ ἀνὴρ ἕτερος ἕξει αὐτήν· οἰκίαν οἰκοδομήσεις καὶ οὐκ οἰκήσεις ἐν αὐτῇ· ἀμπελῶνα φυτεύσεις καὶ οὐ τρυγήσεις αὐτόν·

לא שׁוֹרְךָ֞ טָב֣וּחַ לְעֵינֶ֗יךָ וְלֹ֣א תֹאכַל֮ מִמֶּ֒נּוּ֒ חֲמֹֽרְךָ֙ גָּז֣וּל מִלְּפָנֶ֔יךָ וְלֹ֥א יָשׁ֖וּב לָ֑ךְ צֹֽאנְךָ֙ נְתֻנ֣וֹת לְאֹיְבֶ֔יךָ וְאֵ֥ין לְךָ֖ מוֹשִֽׁיעַ׃

תּוֹרָךְ יְהֵי נְכִיס לְעֵינָךְ וְלָא תֵיכוֹל מִנֵּיהּ חֲמָרָךְ יְהֵי אֲנִיס מִן קֳדָמָךְ וְלָא יְתוּב לָךְ עָנָךְ מְסִירָן לְבַעֲלֵי דְּבָבָךְ וְלֵית לָךְ פָּרִיק.

ות׳ורך יכון מקצבא בחצ׳רתך ולא תאכל מנה וחמארך יכון מגתצבא מן בין ידיך ולא ירד אליך וגנמך מעטאה לאעדאיך וליס לך מגית׳

וַיַכֻּוןֻ תַּ׳וְרֻךַּ מַד׳בּוּחַא חַדַ׳אאַ עַיְנַיְךַּ וַלַא תַּאכֻּלֻ מִנהֻ וַחִמַארֻךַּ מַג׳צֻובַּא מִן בַּיְןִ יַדַיְךַּ וַלַא יַרגִעֻ אִלַיְךַּ וַגַ׳נַמֻךַּ מֻסַלַמַתֹ לִאַעדַאאִךַּ וַלַיְסַ לַךַּ מֻגִ׳יתַּ׳א

ὁ μόσχος σου ἐσφαγμένος ἐναντίον σου, καὶ οὐ φάγῃ ἐξ αὐτοῦ· ὁ ὄνος σου ἡρπασμένος ἀπὸ σοῦ καὶ οὐκ ἀποδοθήσεταί σοι· τὰ πρόβατά σου δεδομένα τοῖς ἐχθροῖς σου, καὶ οὐκ ἔσται σοι ὁ βοηθῶν·

לב בָּנֶ֨יךָ וּבְנֹתֶ֜יךָ נְתֻנִ֨ים לְעַ֤ם אַחֵר֙ וְעֵינֶ֣יךָ רֹא֔וֹת וְכָל֥וֹת אֲלֵיהֶ֖ם כׇּל־הַיּ֑וֹם וְאֵ֥ין לְאֵ֖ל יָדֶֽךָ׃

בְּנָךְ וּבְנָתָךְ מְסִירִין לְעַם אָחֳרָן וְעֵינָךְ חָזְיָן וִיסוּפָן בִּגְלַלְהוֹן כָּל יוֹמָא וְלֵית חֵילָא בִּידָךְ.

ובנוך ובנאתך מדפועה אלי קום אכ׳רין ועינאך תראהם ושאכ׳צה אליהם טול אלזמאן ולא טאקה פי ידך

וַבַּנֻוךַּ וַבַּנַאתֻךַּ מַדפֻועֻוןַ אִלַי׳ קַוְמֵ אכַ׳רַ וַעַיְנַאךַּ תַּרַאהֻם וַגַּאחִטַ׳תַּאןִ אִלַיְהֻם טֻולַ אַלזַּמַאןִ וַלַא טַאקַתַּ פִי יַדִךַּ

οἱ υἱοί σου καὶ αἱ θυγατέρες σου δεδομέναι ἔθνει ἑτέρῳ, καὶ οἱ ὀφθαλμοί σου βλέψονται σφακελίζοντες εἰς αὐτά, καὶ οὐκ ἰσχύσει ἡ χείρ σου·

לג פְּרִ֤י אַדְמָֽתְךָ֙ וְכׇל־יְגִ֣יעֲךָ֔ יֹאכַ֥ל עַ֖ם אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדָ֑עְתָּ וְהָיִ֗יתָ רַ֛ק עָשׁ֥וּק וְרָצ֖וּץ כׇּל־הַיָּמִֽים׃

אִבָּא דְּאַרְעָךְ וְכָל לֵיאוּתָךְ יֵיכוֹל עַם דְּלָא יְדַעְתָּא וּתְהֵי בְּרַם עֲשִׁיק וּרְעִיעַ כָּל יוֹמַיָּא.

ות׳מר ארצ׳ך וסאיר כסבך יאכלה קום לא תערפהם ותציר כד׳אך מגשומא מעסופא טול אלזמאן

וַתַּ׳מרַ אַרצִ׳ךַּ וַסַאאִרַ כַּסבִּךַּ יַאכֻּלֻהֻ קַוְםֹ לַא תַּערִפֻהֻם וַתַּצִירֻ כַּדַ׳אךַּ מַג׳שֻׁומַא מַעסֻופַא טֻולַ אַלזַּמַאןִ

τὰ ἐκφόρια τῆς γῆς σου καὶ πάντας τοὺς πόνους σου φάγεται ἔθνος, ὃ οὐκ ἐπίστασαι, καὶ ἔσῃ ἀδικούμενος καὶ τεθραυσμένος πάσας τὰς ἡμέρας·

לד וְהָיִ֖יתָ מְשֻׁגָּ֑ע מִמַּרְאֵ֥ה עֵינֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃

וּתְהֵי מִשְׁתַּטֵּי מֵחֵיזוּ עֵינָךְ דִּתְהֵי חָזֵי.

חתי תציר מעתוהא מן נט׳ר עיניך אלד׳י תראה

חַתַּי׳ תַּצִירַ מַעתֻוהַא מִן נַטַ׳רִ עַיְנַיְךַּ אַלַּדִ׳י תַּרַי׳

καὶ ἔσῃ παράπληκτος διὰ τὰ ὁράματα τῶν ὀφθαλμῶν σου, ἃ βλέψῃ.

לה יַכְּכָ֨ה יְיָ֜ בִּשְׁחִ֣ין רָ֗ע עַל־הַבִּרְכַּ֙יִם֙ וְעַל־הַשֹּׁקַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לֹא־תוּכַ֖ל לְהֵרָפֵ֑א מִכַּ֥ף רַגְלְךָ֖ וְעַ֥ד קׇדְקֳדֶֽךָ׃

יִמְחֵינָךְ יְיָ בְּשִׁחְנָא בִּישָׁא עַל רְכוּבִּין וְעַל שָׁקָן דְּלָא תִכּוֹל לְאִתַּסָּאָה מִפַּרְסַת רַגְלָךְ וְעַד מוֹחָךְ.

ויצ׳רבך אללה חתי בקרח רדי עלי אלרכב ואלסווק מא לם תסתטיע מדאואתה ובמא יולמך מן קדמך אלי האמתך

וַיַצ׳רִבֻּךַּ אַללָּהֻ בִּקֻרַחֵ רַדִיאֵ עַלַי׳ אַלרֻּכּבַּתַּיְןִ וַאלסַאקַיְןִ מַא לַם תַּסתַּטִע מֻדַאוַאתַּהֻ וַבִּמַא יֻאְלִמֻךַּ מִן קַדַמִךַּ אִלַי׳ הַאמַתִךַּ

πατάξαι σε κύριος ἐν ἕλκει πονηρῷ ἐπὶ τὰ γόνατα καὶ ἐπὶ τὰς κνήμας ὥστε μὴ δύνασθαί σε ἰαθῆναι ἀπὸ ἴχνους τῶν ποδῶν σου ἕως τῆς κορυφῆς σου.

לו יוֹלֵ֨ךְ יְיָ֜ אֹתְךָ֗ וְאֶֽת־מַלְכְּךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּקִ֣ים עָלֶ֔יךָ אֶל־גּ֕וֹי אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדַ֖עְתָּ אַתָּ֣ה וַאֲבֹתֶ֑יךָ וְעָבַ֥דְתָּ שָּׁ֛ם אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עֵ֥ץ וָאָֽבֶן׃

יַגְלֵי יְיָ יָתָךְ וְיָת מַלְכָּךְ דִּתְקִים עֲלָךְ לְעַם דְּלָא יְדַעְתָּא אַתְּ וַאֲבָהָתָךְ וְתִפְלַח תַּמָּן לְעַמְמַיָּא פָּלְחֵי טָעֲוָתָא אָעָא וְאַבְנָא.

ויג׳ליך אללה ומלכך אלד׳י תנצבה לך אלי קום לם תערפהם אנת ואבאוך פתכ׳דם הנאך מעבודאת אכ׳ר מן כ׳שב וחג׳ארהֵ

וַיֻגלִיךַּ אַללָּהֻ וַמַלִכַּךַּ אַלַּדִ׳י תַּנצֻבֻּ עַלַיְךַּ אִלַי׳ קַוְמֵ לַם תַּערִפהֻם אַנתַּ וַאבַּאאֻךַּ פַתַּכ׳דִם הֻנַאךַּ מַעבּוּדַאתֵ אֻכַ׳רַ מִן כַ׳שַׁבֵּ וַחִגַּארַתֵ

ἀπαγάγοι κύριός σε καὶ τοὺς ἄρχοντάς σου, οὓς ἐὰν καταστήσῃς ἐπὶ σεαυτόν, εἰς ἔθνος, ὃ οὐκ ἐπίστασαι σὺ καὶ οἱ πατέρες σου, καὶ λατρεύσεις ἐκεῖ θεοῖς ἑτέροις, ξύλοις καὶ λίθοις.

לז וְהָיִ֣יתָ לְשַׁמָּ֔ה לְמָשָׁ֖ל וְלִשְׁנִינָ֑ה בְּכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁר־יְנַהֶגְךָ֥ יְיָ֖ שָֽׁמָּה׃

וּתְהֵי לְצָדוּ לִמְתָל וּלְשׁוֹעִי בְּכֹל עַמְמַיָּא דִּידַבְּרִנָּךְ יְיָ לְתַמָּן.

פתציר וחשהֵ ומת׳להֵ וחכאיהֵ פי ג׳מיע אלאמם אלד׳י יסוקך אללה אלי ת׳ם

וַתַּצִירֻ וַחשַׁתַּ וַמַתַּ׳לַא וַחִכַּאִיתַּ פִי גַמִיעִ אלאֻמַם אַלַּתִּי יַסֻוקַךַּ אַללָּהֻ אִלַי׳ תַּ׳םַ

καὶ ἔσῃ ἐκεῖ ἐν αἰνίγματι καὶ παραβολῇ καὶ διηγήματι ἐν πᾶσιν τοῖς ἔθνεσιν, εἰς οὓς ἂν ἀπαγάγῃ σε κύριος ἐκεῖ.

לח זֶ֥רַע רַ֖ב תּוֹצִ֣יא הַשָּׂדֶ֑ה וּמְעַ֣ט תֶּאֱסֹ֔ף כִּ֥י יַחְסְלֶ֖נּוּ הָאַרְבֶּֽה׃

בַּר זְרַע סַגִּי תַּפֵּיק לְחַקְלָא וּזְעֵיר תִּכְנוֹשׁ אֲרֵי יַחְסְלִנֵּיהּ גּוֹבָא.

ואד׳א תכ׳רג׳ אלי אלצחרא בד׳רא כת׳ירא פקליל מא תג׳מע מנה בל יקצמה אלג׳ראד

וַאִדַ׳א תֻכ׳רִגִ אלצַּחרַאאֻ בִּד׳רַא כַּתִ׳ירַא פַקַלִילֵ מַא תַּגמַעֻ מִנהֻ בַּל יַקצֻ׳מֻהֻ אַלגַרַאדֻ

σπέρμα πολὺ ἐξοίσεις εἰς τὸ πεδίον καὶ ὀλίγα εἰσοίσεις, ὅτι κατέδεται αὐτὰ ἡ ἀκρίς.

לט כְּרָמִ֥ים תִּטַּ֖ע וְעָבָ֑דְתָּ וְיַ֤יִן לֹֽא־תִשְׁתֶּה֙ וְלֹ֣א תֶאֱגֹ֔ר כִּ֥י תֹאכְלֶ֖נּוּ הַתֹּלָֽעַת׃

כַּרְמִין תִּצּוּב וְתִפְלַח וַחֲמַר לָא תִשְׁתֵּי וְלָא תִכְנוֹשׁ אֲרֵי תֵיכְלִנֵּיהּ תּוֹלַעְתָּא.

ואד׳א גרסת כרומא תפלחהא פלא תשרב כ׳מרא ולא תועיה בל יאכלה אלדוד

פַאִדַ׳א תַּג׳רֻס כַּרמַא וַתַּפלַחהֻ פַלַא תַּשׁרַבּוּןַ מִנהֻ כַ׳מרַא וַלַא תֻועִ יהִ בַּל יַאכֻּלֻהֻ אַלדֻודֻ

ἀμπελῶνα φυτεύσεις καὶ κατεργᾷ καὶ οἶνον οὐ πίεσαι οὐδὲ εὐφρανθήσῃ ἐξ αὐτοῦ, ὅτι καταφάγεται αὐτὰ ὁ σκώληξ.

מ זֵיתִ֛ים יִהְי֥וּ לְךָ֖ בְּכׇל־גְּבוּלֶ֑ךָ וְשֶׁ֙מֶן֙ לֹ֣א תָס֔וּךְ כִּ֥י יִשַּׁ֖ל זֵיתֶֽךָ׃

זֵיתִין יְהוֹן לָךְ בְּכָל תְּחוּמָךְ וּמִשְׁחָא לָא תְסוּךְ אֲרֵי יִתְּרָן זֵיתָךְ.

ואד׳א יציר לך זיאתין פי ג׳מיע תכ׳מך פלא תדהן מנהא דהנא בל תנתת׳ר נת׳רא

פַאִדַ׳א יַכֻּוןֻ לַךַּ זַיַאתִינַא פִי גַמִיעִ תֻכ׳מִךַּ וַלַא תַּדהֻןֻ מִנהֻ בַּל תַּנתֻ׳רֻהֻ נַת׳רַא

ἐλαῖαι ἔσονταί σοι ἐν πᾶσι τοῖς ὁρίοις σου, καὶ ἔλαιον οὐ χρίσῃ, ὅτι ἐκρυήσεται ἡ ἐλαία σου.

מא בָּנִ֥ים וּבָנ֖וֹת תּוֹלִ֑יד וְלֹא־יִהְי֣וּ לָ֔ךְ כִּ֥י יֵלְכ֖וּ בַּשֶּֽׁבִי׃

בְּנִין וּבְנָן תְּלִיד וְלָא יְהוֹן לָךְ אֲרֵי יְהָכוּן בְּשִׁבְיָא.

ואד׳א תולד בנינא ובנאתא פלא יבקון לך בל יג׳לון פי אלסבי

וַאִדַ׳א תַּ׳םַ תֻולִדֻ בַּנִיןֹ אַוְ בַּנַאתֹּ פַלַא יַבּקֻוןַ לַךַּ בַּל יֻגלַוְןַ פִי אַלסַּבִּי

υἱοὺς καὶ θυγατέρας γεννήσεις, καὶ οὐκ ἔσονταί σοι· ἀπελεύσονται γὰρ ἐν αἰχμαλωσίᾳ.

מב כׇּל־עֵצְךָ֖ וּפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ יְיָרֵ֖שׁ הַצְּלָצַֽל׃

כָּל אִילָנָךְ וְאִבָּא דְּאַרְעָךְ יַחְסְנִנֵּיהּ סַקָּאָה.

וג׳מיע שג׳רך ות׳מר ארצ׳ך יקרצ׳ה אלפראש

וַגַמִיעֻ שַׁגַרִךַּ וַתַּ׳מַרִ אַרצִ׳ךַּ יַקרִצֻ׳הֻ אַלּפַרַאשֻׁ

πάντα τὰ ξύλινά σου καὶ τὰ γενήματα τῆς γῆς σου ἐξαναλώσει ἡ ἐρυσίβη.

מג הַגֵּר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבְּךָ֔ יַעֲלֶ֥ה עָלֶ֖יךָ מַ֣עְלָה מָּ֑עְלָה וְאַתָּ֥ה תֵרֵ֖ד מַ֥טָּה מָּֽטָּה׃

תּוֹתַב עֲרַל דְּבֵינָךְ יְהֵי סָלֵיק עֵיל מִנָּךְ לְעֵילָא לְעֵילָא וְאַתְּ תְּהֵי נָחֵית לְתַחְתָּא לְתַחְתָּא.

ואלגריב אלד׳י פימא בינכם ירתפע עליך עליא כבירא ואנת תנחט ספלא הויא

וַאלּגַ׳רִיבֻּ אַלַּדִ׳י פִימַא בַּיְנַכֻּם יַרתַּפִעֻ עַלַיְךַּ עַאלִיַא כַּבִּירַא וַאַנתַּ תַּנחַתֻ סֻפלַא הַויַא

ὁ προσήλυτος, ὅς ἐστιν ἐν σοί, ἀναβήσεται ἐπὶ σὲ ἄνω ἄνω, σὺ δὲ καταβήσῃ κάτω κάτω·

מד ה֣וּא יַלְוְךָ֔ וְאַתָּ֖ה לֹ֣א תַלְוֶ֑נּוּ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה לְרֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶ֥ה לְזָנָֽב׃

הוּא יוֹזְפִנָּךְ וְאַתְּ לָא תוֹזְפִנֵּיהּ הוּא יְהֵי תַּקִּיף וְאַתְּ תְּהֵי חַלָּשׁ.

חתי אנה יקרצ׳ך ואנת לא תקרצ׳ה והו יציר ראסא ואנת ד׳נבא

חַתַּי׳ אַנַּהֻ יַקרִצֻ׳ךַּ וַאַנתַּ פַלַא תַּקרִצֻ׳הֻ הֻוַ יַצִירֻ רַאסַא וַאַנתַּ תַּצִירֻ דַ׳נַבַּא

οὗτος δανιεῖ σοι, σὺ δὲ τούτῳ οὐ δανιεῖς· οὗτος ἔσται κεφαλή, σὺ δὲ ἔσῃ οὐρά.

מה וּבָ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כׇּל־הַקְּלָל֣וֹת הָאֵ֗לֶּה וּרְדָפ֙וּךָ֙ וְהִשִּׂיג֔וּךָ עַ֖ד הִשָּׁמְדָ֑ךְ כִּי־לֹ֣א שָׁמַ֗עְתָּ בְּקוֹל֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֛ר מִצְוֺתָ֥יו וְחֻקֹּתָ֖יו אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽךְ׃

וְיֵיתוֹן עֲלָךְ כָּל לְוָטַיָּא הָאִלֵּין וְיִרְדְּפוּנָּךְ וְיִדְבְּקוּנָּךְ עַד דְּתִשְׁתֵּיצֵי אֲרֵי לָא קַבֵּילְתָּא לְמֵימְרָא דַּייָ אֱלָהָךְ לְמִטַּר פִּקּוֹדוֹהִי וּקְיָמוֹהִי דְּפַקְּדָךְ.

ותחל בך ג׳מיע הד׳ה אללענאת ותכלבך פתדרכך אלי אנפאד׳ך אד׳ לם תקבלו אמר אללה רבך פתחפט׳ וצאיאה ורסומה אלתי אמרך בהא

וַתַּחֻלֻּ בִּךַּ גַמִיעֻ הַדִ׳הִ אללַענַאתִ וַתַּכּלִבֻּךַּ וַתֻדרִכֻּךַּ אִלַי׳ אִנפַאדִ׳ךַּ אִד׳ לַם תַּקבַּל אַמרַ אַללָּהִ רַבִּךַּ וַתַּחפַט׳ וַצַאִיאהֻ וַרֻסֻומַהֻ אַלַּתִּי אמֻרֻךַּ בִּהַא

καὶ ἐλεύσονται ἐπὶ σὲ πᾶσαι αἱ κατάραι αὗται καὶ καταδιώξονταί σε καὶ καταλήμψονταί σε, ἕως ἂν ἐξολεθρεύσῃ σε καὶ ἕως ἂν ἀπολέσῃ σε, ὅτι οὐκ εἰσήκουσας τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ σου φυλάξαι τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ καὶ τὰ δικαιώματα αὐτοῦ, ὅσα ἐνετείλατό σοι.

מו וְהָי֣וּ בְךָ֔ לְא֖וֹת וּלְמוֹפֵ֑ת וּֽבְזַרְעֲךָ֖ עַד־עוֹלָֽם׃

וִיהוֹן בָּךְ לְאָת וּלְמוֹפָת וּבִבְנָךְ עַד עָלְמָא.

פתציר פיך איהֵ וברהאנא ופי נסלך אלמשאבהיך אלי אלדהר

וַתַּצִירֻ פִיךַּ אִיתַּ וַבֻּרהַאנַא וַבִּנַסלִךַּ אַלּמֻשַׁאבַּהִיןַ לַךַּ אִלַי׳ אַלדַּהרִ

καὶ ἔσται ἐν σοὶ σημεῖα καὶ τέρατα καὶ ἐν τῷ σπέρματί σου ἕως τοῦ αἰῶνος,

מז תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת־יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל׃

חֲלָף דְּלָא פְלַחְתָּא קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בְּחֶדְוָא וּבְשַׁפִּירוּת לִבָּא מִסְּגֵי כוֹלָא.

ובדל מא לם תעבד אללה רבך בפרחה וג׳ודהֵ קלב מן כת׳רהֵ אלאשיא

בַּדַלֻ מַא לַם תַּעבֻּדִ אללַהַ רַבַּךַּ בִּפַרַחֵ וַגַוְדַתִ קַלבֵּ מִן כִּת׳רַתִ אלּאַשׁיַאאִ

ἀνθ’ ὧν οὐκ ἐλάτρευσας κυρίῳ τῷ θεῷ σου ἐν εὐφροσύνῃ καὶ ἀγαθῇ καρδίᾳ διὰ τὸ πλῆθος πάντων.

מח וְעָבַדְתָּ֣ אֶת־אֹיְבֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר יְשַׁלְּחֶ֤נּוּ יְיָ֙ בָּ֔ךְ בְּרָעָ֧ב וּבְצָמָ֛א וּבְעֵירֹ֖ם וּבְחֹ֣סֶר כֹּ֑ל וְנָתַ֞ן עֹ֤ל בַּרְזֶל֙ עַל־צַוָּארֶ֔ךָ עַ֥ד הִשְׁמִיד֖וֹ אֹתָֽךְ׃

וְתִפְלַח יָת בַּעֲלֵי דְּבָבָךְ דִּיגָרִנּוּן יְיָ בָּךְ בְּכַפְנָא וּבְצָהוּתָא וּבְעַרְטִלָּיוּתָא וּבְחַסִּירוּת כּוֹלָא וְיִתֵּין נִיר דְּבַרְזֶל עַל צַוְרָךְ עַד דִּישֵׁיצֵי יָתָךְ.

תכ׳דם עדוך אלד׳י יסלטה אללה עליך בג׳וע ועטש וערי ועוז כל שי ויצ׳ע אצרא מן חדיד עלי ענקך אלי אן ינפד׳ך

פַתַּכ׳דִם עַדֻוךַּ אַלַּדִ׳י סַלַטַהֻ אַללָּהֻ עַלַיְךַּ בִּגּוּעֵ וַעַטַשֵׁ וַעֻרי וַעַוַזִ כֻּלֵ וַיַצַ׳עֻ אַצרַא מִן חַדִידֵ עַלַי׳ עֻנֻקִךַּ אִלַי׳ אַן יַנפִדַ׳ךַּ

καὶ λατρεύσεις τοῖς ἐχθροῖς σου, οὓς ἐπαποστελεῖ κύριος ἐπὶ σέ, ἐν λιμῷ καὶ ἐν δίψει καὶ ἐν γυμνότητι καὶ ἐν ἐκλείψει πάντων· καὶ ἐπιθήσει κλοιὸν σιδηροῦν ἐπὶ τὸν τράχηλόν σου, ἕως ἂν ἐξολεθρεύσῃ σε.

מט יִשָּׂ֣א יְיָ֩ עָלֶ֨יךָ גּ֤וֹי מֵֽרָחֹק֙ מִקְצֵ֣ה הָאָ֔רֶץ כַּאֲשֶׁ֥ר יִדְאֶ֖ה הַנָּ֑שֶׁר גּ֕וֹי אֲשֶׁ֥ר לֹא־תִשְׁמַ֖ע לְשֹׁנֽוֹ׃

יַיְתֵי יְיָ עֲלָךְ עַם מֵרַחִיק מִסְּיָפֵי אַרְעָא כְּמָא דְּמִשְׁתְּדֵי נִשְׁרָא עַמָּא דְּלָא תִשְׁמַע לִישָׁנֵיהּ.

ויגזיך אללה קבילא מן בעיד מן טרף אלארץ׳ כמא יתחלק אלנסר קבילא לא תפהם לגתה

וַיַג׳זִיךַּ אַללָּהֻ בִּקַבִּיְלֵ מִן בַּעִידֵ מִן טַרַפִ אלּאַרץִ׳ כַּמַא יַתַּחַלַקַ אַלנִּסרֻ קַבִּיְלֹ לַא תַּפהַם לֻגַ׳תַּהֻ

ἐπάξει κύριος ἐπὶ σὲ ἔθνος μακρόθεν ἀπ’ ἐσχάτου τῆς γῆς ὡσεὶ ὅρμημα ἀετοῦ, ἔθνος, ὃ οὐκ ἀκούσῃ τῆς φωνῆς αὐτοῦ,

נ גּ֖וֹי עַ֣ז פָּנִ֑ים אֲשֶׁ֨ר לֹא־יִשָּׂ֤א פָנִים֙ לְזָקֵ֔ן וְנַ֖עַר לֹ֥א יָחֹֽן׃

עַם תַּקִּיף אַפִּין דְּלָא נָסֵיב אַפֵּי סָבָא וְעַל יָנְקָאמקום יחיד שמתרגם ״נער״ כ״ינקא״. בדרך כלל מתרגם ׳עולימא׳, חוץ מפרשת ישמעאל (בראשית כ״א:י״ז,כ׳ = רביא), ועוד שני חריגים. לָא מְרַחֵים.

קבילא וקח אלוג׳ה מא לם יהאב וג׳ה שיך׳ ולא ירוף עלי אלצבי

קַבִּיְלֹ וַקִחֹ מַא לַם יֻחַאבִּ וַגהַ אַלשַּׁיְכִ׳ וַלַא יַראַפֻ עַלַי׳ צַבִּי

ἔθνος ἀναιδὲς προσώπῳ, ὅστις οὐ θαυμάσει πρόσωπον πρεσβύτου καὶ νέον οὐκ ἐλεήσει,

נא וְ֠אָכַ֠ל פְּרִ֨י בְהֶמְתְּךָ֥ וּפְרִֽי־אַדְמָתְךָ֮ עַ֣ד הִשָּׁמְדָךְ֒ אֲשֶׁ֨ר לֹא־יַשְׁאִ֜יר לְךָ֗ דָּגָן֙ תִּיר֣וֹשׁ וְיִצְהָ֔ר שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּרֹ֣ת צֹאנֶ֑ךָ עַ֥ד הַאֲבִיד֖וֹ אֹתָֽךְ׃

וְיֵיכוֹל וַלְדָּא דִּבְעִירָךְ וְאִבָּא דְּאַרְעָךְ עַד דְּתִשְׁתֵּיצֵי דְּלָא יַשְׁאַר לָךְ עֲבוּרָא חַמְרָא וּמִשְׁחָא בַּקְרֵי תוֹרָךְ וְעֶדְרֵי עָאנָךְ עַד דְּיוֹבֵיד יָתָךְ.

פיאכל ת׳מר בהאימך ות׳מר ארצ׳ך אלי אנפאד׳ך ולא יבקי לך ברא ולא עצירא ולא דהנא ולא נתאג׳ בקרך ולא גפראת גנמך אלי אן יבידך

פַיַאכֻּלֻ תַּ׳מַרַ בַּהַאאִמִךַּ וַתַּ׳מַרַ אַרצִ׳ךַּ אִלַי׳ אִנפַאדִ׳ךַּ וַלַא יֻבּקִ לַךַּ בִּרַא וַלַא עַצִירַא וַלַא דֻהֻנַא וַלַא נִתַּאגַ בַּקַרִךַּ וַגַ׳פרַתַּ גַ׳נַמִךַּ אִלַי׳ אַן יֻבִּידַךַּ

καὶ κατέδεται τὰ ἔκγονα τῶν κτηνῶν σου καὶ τὰ γενήματα τῆς γῆς σου ὥστε μὴ καταλιπεῖν σοι σῖτον, οἶνον, ἔλαιον, τὰ βουκόλια τῶν βοῶν σου καὶ τὰ ποίμνια τῶν προβάτων σου, ἕως ἂν ἀπολέσῃ σε

נב וְהֵצַ֨ר לְךָ֜ בְּכׇל־שְׁעָרֶ֗יךָ עַ֣ד רֶ֤דֶת חֹמֹתֶ֙יךָ֙ הַגְּבֹהֹ֣ת וְהַבְּצֻר֔וֹת אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה בֹּטֵ֥חַ בָּהֵ֖ן בְּכׇל־אַרְצֶ֑ךָ וְהֵצַ֤ר לְךָ֙ בְּכׇל־שְׁעָרֶ֔יךָ בְּכׇ֨ל־אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛ן יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ לָֽךְ׃

וִיעִיק לָךְ בְּכָל קִרְוָךְ עַד דִּיכַבֵּישׁ שׁוּרָךְ רָמַיָּא וּכְרִיכַיָּא דְּאַתְּ רְחִיץ לְאִשְׁתֵּיזָבָא בְּהוֹן בְּכָל אַרְעָךְ וִיעִיק לָךְ בְּכָל קִרְוָךְ בְּכָל אַרְעָךְ דִּיהַב יְיָ אֱלָהָךְ לָךְ.

ויחאצרך פי ג׳מיע מחאלך אלי אן יהד אסוארך אלשאמכ׳הֵ אלחצינהֵ אלתי אנת ואת׳ק בהא פי ג׳מיע בלדך ויחאצרך פי גירהא מן ג׳מיע מחאלך פי בלדך אלתי אעטאך אללה רבך

וַיֻחַאצִרֻךַּ פִי גַמִיעִ מַחַאלִךַּ אִלַי׳ אַן יַהדִםַ אַסוַארַךַּ אַלשַׁאמִכַ׳תַּ וַאלחַצִינתַּ אַלַּתִּי אַנתַּ וַאתִ׳קֹ בִּהַא פִי גַמִיעִ בַּלַדִ ךַּ וַיֻצַ׳אִיקֻךַּ פִי גַמִיעִ מַחַאלִךַּ אַלַּדִ׳י אַעטַאךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ

καὶ ἐκτρίψῃ σε ἐν πάσαις ταῖς πόλεσίν σου, ἕως ἂν καθαιρεθῶσιν τὰ τείχη σου τὰ ὑψηλὰ καὶ τὰ ὀχυρά, ἐφ’ οἷς σὺ πέποιθας ἐπ’ αὐτοῖς, ἐν πάσῃ τῇ γῇ σου, καὶ θλίψει σε ἐν πάσαις ταῖς πόλεσίν σου, αἷς ἔδωκέν σοι κύριος ὁ θεός σου.

נג וְאָכַלְתָּ֣ פְרִֽי־בִטְנְךָ֗ בְּשַׂ֤ר בָּנֶ֙יךָ֙ וּבְנֹתֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נָתַן־לְךָ֖ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֑יךָ בְּמָצוֹר֙ וּבְמָצ֔וֹק אֲשֶׁר־יָצִ֥יק לְךָ֖ אֹיְבֶֽךָ׃

וְתֵיכוֹל וַלְדָּא דִּמְעָךְ בְּשַׂר בְּנָךְ וּבְנָתָךְ דִּיהַב לָךְ יְיָ אֱלָהָךְ בִּצְיָרָא וּבְעָקְתָא דִּיעִיק לָךְ שָׂנְאָךְ.

חתי תאכל מן ת׳מר בטנך מן לחם בניך ובנאתך אלד׳ין רזקך אללה רבך בחצאר וצ׳יק ממא יחאצרך עדוך

חַתַּי׳ תַּאכֻּלַ מִן תַּ׳מַרִ בַּטנִךַּ מִן לַחםִ בַּנִיךַּ וַבַּנַאתִךַּ אַלַּדִ׳י רַזַקַךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ בִּחִצַארֵ וַצִ׳יקֵ מִמַּא יֻחַאצִרֻךַּ עַדֻוךַּ

καὶ φάγῃ τὰ ἔκγονα τῆς κοιλίας σου, κρέα υἱῶν σου καὶ θυγατέρων σου, ὅσα ἔδωκέν σοι κύριος ὁ θεός σου, ἐν τῇ στενοχωρίᾳ σου καὶ ἐν τῇ θλίψει σου, ᾗ θλίψει σε ὁ ἐχθρός σου.

נד הָאִישׁ֙ הָרַ֣ךְ בְּךָ֔ וְהֶעָנֹ֖ג מְאֹ֑ד תֵּרַ֨ע עֵינ֤וֹ בְאָחִיו֙ וּבְאֵ֣שֶׁת חֵיק֔וֹ וּבְיֶ֥תֶר בָּנָ֖יו אֲשֶׁ֥ר יוֹתִֽיר׃

גּוּבְרָא דְּרַכִּיךְ בָּךְ וְדִמְפֻנַּק לַחְדָּא תִּבְאַשׁ עֵינֵיהּ בַּאֲחוּהִי וּבְאִתַּת קְיָמֵיהּהשווה לשון הכתוב מלאכי ב׳:י״ד ׳אשת בריתו׳. אפשר ששינה לשם ׳לשון נקייה׳ (ביאורי אונקלוס שעפטעל). ואולי שימש במעין אל תקרי ׳חוקו׳ = קימיה, להגיע לניסוח של ספר מלאכי. וּבִשְׁאָר בְּנוֹהִי דְּיַשְׁאַר.

חתי אן אלרג׳ל אלרכ׳ץ מנכם ואלמדלל ג׳דא ישח עלי אכ׳יה ועלי חרמתה ובאקי בניה אלד׳ין יבקיהם

חַתַּי׳ אַןַּ אַלרַּגֻלַ אַלרַּכ׳ץַ׳ מִנכֻּם וַאלּמֻדַלַלַ גִדַּא יַשֻׁחֻ עַלַי׳ אַכִ׳יהִ עַלַי׳ חִרמַתִהִ וַבַּאקִי בַּנִיהִ אַלַּדִ׳יןַ יֻבּקִיהֻם

ὁ ἁπαλὸς ἐν σοὶ καὶ ὁ τρυφερὸς σφόδρα βασκανεῖ τῷ ὀφθαλμῷ τὸν ἀδελφὸν καὶ τὴν γυναῖκα τὴν ἐν τῷ κόλπῳ αὐτοῦ καὶ τὰ καταλελειμμένα τέκνα, ἃ ἂν καταλειφθῇ,

נה מִתֵּ֣ת ׀ לְאַחַ֣ד מֵהֶ֗ם מִבְּשַׂ֤ר בָּנָיו֙ אֲשֶׁ֣ר יֹאכֵ֔ל מִבְּלִ֥י הִשְׁאִֽיר־ל֖וֹ כֹּ֑ל בְּמָצוֹר֙ וּבְמָצ֔וֹק אֲשֶׁ֨ר יָצִ֥יק לְךָ֛ אֹיִבְךָ֖ בְּכׇל־שְׁעָרֶֽיךָ׃

מִלְּמִתַּן לְחַד מִנְּהוֹן מִבְּשַׂר בְּנוֹהִי דְּיֵיכוֹל מִדְּלָא אִשְׁתְּאַר לֵיהּ כּוֹלָא בִּצְיָרָא וּבְעָקְתָא דִּיעִיק לָךְ שָׂנְאָךְ בְּכָל קִרְוָךְ.

אן יעטי ואחדא מנהם מן לחם בניה אלד׳ין יאכלהם ממא לם יבק לה שי בחצאר וצ׳יק ממא יצ׳יק עליך עדוך פי ג׳מיע מחאלך

מִן אַן יֻעטיַ אַחַדַא מִנהֻם מִן לַחםִ בַּנִיהִ אלּדִ׳י יַאכֻּלֻ מִמַּא לַם יַבּקַ לַהֻ שַׁיְאֵ בִּחִצַארֵ וַצִ׳יקֵ מִמַּא יֻצַ׳יִּקֻ עַלַיְךַּ עַדֻוךַּ פִי גַמִיעִ מַחַאלִךַּ

ὥστε δοῦναι ἑνὶ αὐτῶν ἀπὸ τῶν σαρκῶν τῶν τέκνων αὐτοῦ, ὧν ἂν κατέσθῃ, διὰ τὸ μὴ καταλειφθῆναι αὐτῷ μηθὲν ἐν τῇ στενοχωρίᾳ σου καὶ ἐν τῇ θλίψει σου, ᾗ ἂν θλίψωσίν σε οἱ ἐχθροί σου ἐν πάσαις ταῖς πόλεσίν σου.

נו הָרַכָּ֨ה בְךָ֜ וְהָעֲנֻגָּ֗ה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־נִסְּתָ֤ה כַף־רַגְלָהּ֙ הַצֵּ֣ג עַל־הָאָ֔רֶץ מֵהִתְעַנֵּ֖ג וּמֵרֹ֑ךְ תֵּרַ֤ע עֵינָהּ֙ בְּאִ֣ישׁ חֵיקָ֔הּ וּבִבְנָ֖הּ וּבְבִתָּֽהּ׃

דְּרַכִּיכָא בָךְ וְדִמְפֻנְּקָא דְּלָא נַסִּיאַת פַּרְסַת רַגְלַהּ לְאַחָתָא עַל אַרְעָא מִמְּפוּנְּקוּ וּמֵרַכִּיכוּ תִּבְאַשׁ עֵינַהּ בִּגְבַר קְיָמַהּ וּבִבְרַהּ וּבִבְרַתַּהּ.

וחתי אן אלמראהֵ אלרכ׳צהֵ מנכם ואלמדללהֵ אלתי לם תעוד קדמהא וצ׳עהא עלי אלארץ׳ מן אלדלאל ואלרכ׳צהֵ תשח עלי זוג׳הא ואבנהא ואבנתהא

חַתַּי׳ אַןַּ אַלּמַראַתַּ אַלרַּכ׳צַ׳תַּ מִנכֻּמ וַאלּמֻדַלַלַתַּ אַלַּתִי לַם תֻעַוִּד קַדַמַהַא אַן תַּצַ׳עַהַא עַלַי׳ אלּאַרץִ׳ מִןַ אלדַּלַאלִ וַאלרַּכ׳צַ׳תִ תַּשִׁחֻ עַלַי׳ זַוְגִהַא וַאבּנִהַא וַאבּנַתִהַא

καὶ ἡ ἁπαλὴ ἐν ὑμῖν καὶ ἡ τρυφερὰ σφόδρα, ἧς οὐχὶ πεῖραν ἔλαβεν ὁ ποὺς αὐτῆς βαίνειν ἐπὶ τῆς γῆς διὰ τὴν τρυφερότητα καὶ διὰ τὴν ἁπαλότητα, βασκανεῖ τῷ ὀφθαλμῷ αὐτῆς τὸν ἄνδρα αὐτῆς τὸν ἐν τῷ κόλπῳ αὐτῆς καὶ τὸν υἱὸν καὶ τὴν θυγατέρα αὐτῆς

נז וּֽבְשִׁלְיָתָ֞הּ הַיּוֹצֵ֣ת ׀ מִבֵּ֣ין רַגְלֶ֗יהָ וּבְבָנֶ֙יהָ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד כִּֽי־תֹאכְלֵ֥ם בְּחֹסֶר־כֹּ֖ל בַּסָּ֑תֶר בְּמָצוֹר֙ וּבְמָצ֔וֹק אֲשֶׁ֨ר יָצִ֥יק לְךָ֛ אֹיִבְךָ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃

וּבִזְעֵיר בְּנַהָא דְּיִפְּקוּן מִנַּהּ וּבִבְנַהָא דִּתְלִיד אֲרֵי תֵיכְלִנּוּן בְּחַסִּירוּת כּוֹלָא בְּסִתְרָא בִּצְיָרָא וּבְעָקְתָא דִּיעִיק לָךְ שָׂנְאָךְ בְּקִרְוָךְ.

במשימתהא אלסאקטהֵ מנהא ואג׳נתהא אלתי תרמי בהם פנפרד בהם הי פתאכלהא מן עוז אלכל פי סתר בחצאר וצ׳יק ממא יצ׳יק עליך עדוך פי מחאלך

וַבִּמַשׁיַמתִהַא אַלסַּאקִטַתִ מִנהַא וַאַגִנַּתִהַא אַלַּתִּי תַּרמִי פַתַּנפַרִדֻ בִּהִם פַתַּאכֻּלֻהֻם מִן עַוְזִ אלּכֻּלִ פִי אַלסִּתּרִ בִּחִצַארֵ וַצִ׳יקֵ מִמַּא יֻצַ׳יִּקֻ עַלַיְךַּ עַדֻוךַּ פִי מַחַאלִךַּ

καὶ τὸ χόριον αὐτῆς τὸ ἐξελθὸν διὰ τῶν μηρῶν αὐτῆς καὶ τὸ τέκνον, ὃ ἂν τέκῃ· καταφάγεται γὰρ αὐτὰ διὰ τὴν ἔνδειαν πάντων κρυφῇ ἐν τῇ στενοχωρίᾳ σου καὶ ἐν τῇ θλίψει σου, ᾗ θλίψει σε ὁ ἐχθρός σου ἐν πάσαις ταῖς πόλεσίν σου.

נח אִם־לֹ֨א תִשְׁמֹ֜ר לַעֲשׂ֗וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵי֙ הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֔את הַכְּתֻבִ֖ים בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה לְ֠יִרְאָ֠ה אֶת־הַשֵּׁ֞ם הַנִּכְבָּ֤ד וְהַנּוֹרָא֙ הַזֶּ֔ה אֵ֖ת יְיָ֥ אֱלֹהֶֽיךָ׃

אִם לָא תִטַּר לְמֶעֱבַד יָת כָּל פִּתְגָמֵי אוֹרָיְתָא הָדָא דִּכְתִיבִין בְּסִפְרָא הָדֵין לְמִדְחַל יָת שְׁמָא יַקִּירָא וּדְחִילָא הָדֵין יָת יְיָ אֱלָהָךְ.

ואד׳ לם תחפט׳ ותעמל ג׳מיע כלאם הד׳ה אלתוראהֵ אלמכתוב פי הד׳א אלספר ותכ׳אף הד׳א אלאסם אלכרים אלמהיב הו אללה רבך

וַאִן לַם תַּחפַט׳ וַתַּעמַל גַמִיעַ כַּלַאםִ הַדִ׳הִ אלתַּוְרִיתִ אַלּמַכּתֻובַּתִ פִי הַדַ׳א אַלסִּפרִ וַתַּכַ׳פ הַדַ׳א אַלּאִסםַ אַלּכַּרִיםַ אַלּמַהיֻובַּ הֻוַ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ

ἐὰν μὴ εἰσακούσητε ποιεῖν πάντα τὰ ῥήματα τοῦ νόμου τούτου τὰ γεγραμμένα ἐν τῷ βιβλίῳ τούτῳ φοβεῖσθαι τὸ ὄνομα τὸ ἔντιμον καὶ τὸ θαυμαστὸν τοῦτο, κύριον τὸν θεόν σου,

נט וְהִפְלָ֤א יְיָ֙ אֶת־מַכֹּ֣תְךָ֔ וְאֵ֖ת מַכּ֣וֹת זַרְעֶ֑ךָ מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וׇחֳלָיִ֖ם רָעִ֥ים וְנֶאֱמָנִֽים׃

וְיַפְרֵישׁ יְיָ יָת מַחָתָךְ וְיָת מַחָת בְּנָךְ מַחָן רַבְרְבָן וּמְהֵימְנָן וּמַכְתָּשִׁין בִּישִׁין וּמְהֵימְנִין.

פיג׳על אללה צ׳רבאתך עג׳יבהֵ וצ׳רבאת נסלך אלמד׳כורין צ׳רבאת כבכר דארהֵ ואמראץ׳ רדיהֵ דארהֵ

פַיַגעַלֻ אַללָּהֻ צַ׳רַבַּאתִךַּ עַגִּיבַּתַּ וַצַ׳רַבַּאתִ נַסלִךַּ אַלּמַד׳כֻּורִ צַ׳רַבַּאתֵ כִּבַּארַא צַ׳ארַּתַּ וַאַמרַאצַ׳א רַדִיאַתַּ צַ׳ארַּתַּ

καὶ παραδοξάσει κύριος τὰς πληγάς σου καὶ τὰς πληγὰς τοῦ σπέρματός σου, πληγὰς μεγάλας καὶ θαυμαστάς, καὶ νόσους πονηρὰς καὶ πιστὰς

ס וְהֵשִׁ֣יב בְּךָ֗ אֵ֚ת כׇּל־מַדְוֵ֣ה מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר יָגֹ֖רְתָּ מִפְּנֵיהֶ֑ם וְדָבְק֖וּ בָּֽךְ׃

וְיָתִיב בָּךְ יָת כָּל מַכְתָּשֵׁי מִצְרַיִם דִּדְחֵילְתָּא מִן קֳדָמֵיהוֹן וְיִדְבְּקוּן בָּךְ.

וירד עליך ג׳מיע אדוי מצר אלתי חד׳רתהא פתלזמך

וַיַרֻדֻ עַלַיְךַּ גַמִיעַ אַדֻואאִ מִצרַ אַלַּתִּי חַדַ׳רתַּהַא פַתַּלזַמֻךַּ

καὶ ἐπιστρέψει ἐπὶ σὲ πᾶσαν τὴν ὀδύνην Αἰγύπτου τὴν πονηράν, ἣν διευλαβοῦ ἀπὸ προσώπου αὐτῶν, καὶ κολληθήσονται ἐν σοί.

סא גַּ֤ם כׇּל־חֳלִי֙ וְכׇל־מַכָּ֔ה אֲשֶׁר֙ לֹ֣א כָת֔וּב בְּסֵ֖פֶר הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֑את יַעְלֵ֤ם יְיָ֙ עָלֶ֔יךָ עַ֖ד הִשָּׁמְדָֽךְ׃

אַף כָּל מְרַע וְכָל מַחָא דְּלָא כְתִיבִין בִּסְפַר אוֹרָיְתָא הָדָא יַיְתֵינוּן יְיָ עֲלָךְ עַד דְּתִשְׁתֵּיצֵי.

ואיצ׳א כל מרץ׳ וכל צ׳רבהֵ ממא ליס מכתוב פי ספר הד׳ה אלתוראהֵ יסלטהא אללה עליך אלי אנפאד׳ך

וַאִיצַ׳א כֻּלֻּ מַרַץֵ׳ וַכֻּלֻּ צַ׳רבַּתֵ מִמַּא לַיְסַ הֻוַ מַכּתֻובַּא פִי סִפרִ הַדִ׳הִ אלתַּוְרִיתִ יֻסַלִטהַא אַללָּהֻ עַלַיְךַּ אִלַי׳ אַן יַנפִדַ׳ךַּ

καὶ πᾶσαν μαλακίαν καὶ πᾶσαν πληγὴν τὴν μὴ γεγραμμένην ἐν τῷ βιβλίῳ τοῦ νόμου τούτου ἐπάξει κύριος ἐπὶ σέ, ἕως ἂν ἐξολεθρεύσῃ σε.

סב וְנִשְׁאַרְתֶּם֙ בִּמְתֵ֣י מְעָ֔ט תַּ֚חַת אֲשֶׁ֣ר הֱיִיתֶ֔ם כְּכוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹ֑ב כִּֽי־לֹ֣א שָׁמַ֔עְתָּ בְּק֖וֹל יְיָ֥ אֱלֹהֶֽיךָ׃

וְתִשְׁתְּאַרוּן בְּעַם זְעֵיר חֲלָף דַּהֲוֵיתוֹן כְּכוֹכְבֵי שְׁמַיָּא לִסְגֵּי אֲרֵי לָא קַבֵּילְתָּא לְמֵימְרָא דַּייָ אֱלָהָךְ.

פתבקון רהטא ד׳א אחצא בעד מא כנתם ככואכב אלסמא כת׳רהֵ אד׳ לם תקבל אמר אללה רבך

פַתַּבּקֻוןַ רַהטַא דַ׳א אִחצַאאֵ בַּעדַ מַא כֻּנתֻם כַּכַּוַאכִּבִּ אלסַּמַאאִ כַּת׳רַתַּ אִד׳ לַם תַּקבַּל אַמרַ אַללָּהִ רַבִּךַּ

καὶ καταλειφθήσεσθε ἐν ἀριθμῷ βραχεῖ ἀνθ’ ὧν ὅτι ἦτε ὡσεὶ τὰ ἄστρα τοῦ οὐρανοῦ τῷ πλήθει, ὅτι οὐκ εἰσηκούσατε τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν.

סג וְ֠הָיָ֠ה כַּאֲשֶׁר־שָׂ֨שׂ יְיָ֜ עֲלֵיכֶ֗ם לְהֵיטִ֣יב אֶתְכֶם֮ וּלְהַרְבּ֣וֹת אֶתְכֶם֒ כֵּ֣ן יָשִׂ֤ישׂ יְיָ֙ עֲלֵיכֶ֔ם לְהַאֲבִ֥יד אֶתְכֶ֖ם וּלְהַשְׁמִ֣יד אֶתְכֶ֑ם וְנִסַּחְתֶּם֙ מֵעַ֣ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃

וִיהֵי כְּמָא דַּחְדִּי יְיָ עֲלֵיכוֹן לְאֵיטָבָא לְכוֹן וּלְאַסְגָּאָה יָתְכוֹן כֵּן יִחְדֵּי יְיָ עֲלֵיכוֹן לְאוֹבָדָא יָתְכוֹן וּלְשֵׁיצָאָה יָתְכוֹן וְתִטַּלְטְלוּן מֵעַל אַרְעָא דְּאַתְּ עָלֵיל לְתַמָּן לְמֵירְתַהּ.

פיכון כמא קצד אללה בכם אן יחסן אליכם ואן ית׳מרכם כד׳אך יקצד בכם אן יבידכם ואן ינפד׳כם פתנדרסון ען אלבלד אלד׳י אנת דאכ׳ל אליהא לתחוזהא

פַיַכֻּוןֻ כַּמַא קַצַדַ אַללָּהֻ בִּכֻּם אַן יֻחסִןַ אִלַיְכֻּם וַאַן יֻכַּתִּ׳רֻכֻּם כַּדַ׳אךַּ יַקצֻדֻ בִּכֻּם אַן יֻבִּידַכֻּם וַאַן יֻנפִדַ׳כֻּם פַתַּנדַרִסֻוןַ עַןִ אלּבַּלַדִ אלּדִ׳י אַנתַּ דַאכִ׳לֹ אִלַיְהִ לִחַוְזִהִ

καὶ ἔσται ὃν τρόπον εὐφράνθη κύριος ἐφ’ ὑμῖν εὖ ποιῆσαι ὑμᾶς καὶ πληθῦναι ὑμᾶς, οὕτως εὐφρανθήσεται κύριος ἐφ’ ὑμῖν ἐξολεθρεῦσαι ὑμᾶς, καὶ ἐξαρθήσεσθε ἀπὸ τῆς γῆς, εἰς ἣν ὑμεῖς εἰσπορεύεσθε ἐκεῖ κληρονομῆσαι αὐτήν.

סד וֶהֱפִֽיצְךָ֤ יְיָ֙ בְּכׇל־הָ֣עַמִּ֔ים מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ וְעָבַ֨דְתָּ שָּׁ֜ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֗ים אֲשֶׁ֧ר לֹא־יָדַ֛עְתָּ אַתָּ֥ה וַאֲבֹתֶ֖יךָ עֵ֥ץ וָאָֽבֶן׃

וִיבַדְּרִנָּךְ יְיָ בְּכָל עַמְמַיָּא מִסְּיָפֵי אַרְעָא וְעַד סְיָפֵי אַרְעָא וְתִפְלַח תַּמָּן לְעַמְמַיָּא פָלְחֵי טָעֲוָתָא דְּלָא יְדַעְתָּא אַתְּ וַאֲבָהָתָךְ אָעָא וְאַבְנָא.

ויבדדך אללה פי מא בין אלשעוב מן טרף אלארץ׳ אלי טרפהא פתכ׳דם ת׳ם מעבודאת אכ׳ר מא לם תערפהא אנת ולא אבאוך כ׳שבא וחג׳ארהֵ

וַיֻבַּדִּדֻךַּ אַללָּהֻ פִימַא בַּיְןַ גַמִיעִ אלשֻּׁעֻובִּ מִן טַרַפִ אלּאַרץִ׳ אִלַי׳ טַרַפִהַא פַתַּכ׳דִם תַּ׳םַ מַעבּוּדַאתֵ אֻכַ׳רַ מַא לַם תַּערִפהַא אַנתַּ וַאבַּאאֻךַּ מִן כַ׳שַׁבֵּ וַחִגַּארַתֵ

καὶ διασπερεῖ σε κύριος ὁ θεός σου εἰς πάντα τὰ ἔθνη ἀπ’ ἄκρου τῆς γῆς ἕως ἄκρου τῆς γῆς, καὶ δουλεύσεις ἐκεῖ θεοῖς ἑτέροις, ξύλοις καὶ λίθοις, οὓς οὐκ ἠπίστω σὺ καὶ οἱ πατέρες σου.

סה וּבַגּוֹיִ֤ם הָהֵם֙ לֹ֣א תַרְגִּ֔יעַ וְלֹא־יִהְיֶ֥ה מָנ֖וֹחַ לְכַף־רַגְלֶ֑ךָ וְנָתַן֩ יְיָ֨ לְךָ֥ שָׁם֙ לֵ֣ב רַגָּ֔ז וְכִלְי֥וֹן עֵינַ֖יִם וְדַאֲב֥וֹן נָֽפֶשׁ׃

וּבְעַמְמַיָּא הָאִנּוּן לָא תְנוּחַ וְלָא יְהֵי מְנָח לְפַרְסַת רַגְלָךְ וְיִתֵּין יְיָ לָךְ תַּמָּן לֵב דָּחוּל וְחַשְׁכוּת עַיְנִין וּמַפְּחָן נְפַשׁ.

ופי תלך אלאמם לא תטמאן ולא יכון קרארא לקדמך בל יג׳על אללה לך ת׳ם קלובא רג׳זה ושכ׳יוץ אלעיון וד׳בול אלקלב

וַפִי תִלךַּ אַלאֻמַםִ לַא תַּטמַאִןֻ וַלַא יַכֻּוןֻ קַרַארַא לִקַדַמִךַּ בַּל יַגעַלֻ אַללָּהֻ לַךַּ תַּ׳םַ קַלבַּא רַגִ׳זַא וַשֻׁכֻ׳וצַ אַלּעֻיֻוןִ וַדֻ׳בּוּלִ אלנֻּפֻוסִ

ἀλλὰ καὶ ἐν τοῖς ἔθνεσιν ἐκείνοις οὐκ ἀναπαύσει σε, οὐδ’ οὐ μὴ γένηται στάσις τῷ ἴχνει τοῦ ποδός σου, καὶ δώσει σοι κύριος ἐκεῖ καρδίαν ἀθυμοῦσαν καὶ ἐκλείποντας ὀφθαλμοὺς καὶ τηκομένην ψυχήν.

סו וְהָי֣וּ חַיֶּ֔יךָ תְּלֻאִ֥ים לְךָ֖ מִנֶּ֑גֶד וּפָֽחַדְתָּ֙ לַ֣יְלָה וְיוֹמָ֔ם וְלֹ֥א תַאֲמִ֖ין בְּחַיֶּֽיךָ׃

וִיהוֹן חַיָּיךְ תְּלָן לָךְ מִקֳּבֵיל וּתְהֵי תָּוַהּ בְּלֵילְיָא וּבִימָמָא וְלָא תְהֵימֵין בְּחַיָּיךְ.

ותכון חיותך מעלקהֵ בחד׳אך חתי תתפזע לילא ונהארא ולא תצדק בחיאתך

וַתַּכֻּוןֻ חַיַאתֻךַּ מֻעַלַקַתַּ חִדַ׳אךַּ וַתַּפזַעֻ לַיְלַא וַנַהַארַא וַלַא תֻצַדִּק בִּחַיַאתִךַּ

καὶ ἔσται ἡ ζωή σου κρεμαμένη ἀπέναντι τῶν ὀφθαλμῶν σου, καὶ φοβηθήσῃ ἡμέρας καὶ νυκτὸς καὶ οὐ πιστεύσεις τῇ ζωῇ σου·

סז בַּבֹּ֤קֶר תֹּאמַר֙ מִֽי־יִתֵּ֣ן עֶ֔רֶב וּבָעֶ֥רֶב תֹּאמַ֖ר מִֽי־יִתֵּ֣ן בֹּ֑קֶר מִפַּ֤חַד לְבָֽבְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּפְחָ֔ד וּמִמַּרְאֵ֥ה עֵינֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃

בְּצַפְרָא תֵּימַר מַן יִתֵּין רַמְשָׁא וּבְרַמְשָׁא תֵּימַר מַן יִתֵּין צַפְרָא מִתִּוְהַת״פחד״ מתורגם כ״תוהה״, רק בפסוק זה. לִבָּךְ דִּתְהֵי תָּוַהּ וּמֵחֵיזוּ עֵינָךְ דִּתְהֵי חָזֵי.

תקול באלגדאהֵ יא ליתני אמסית ותקול באלעשי יא ליתני אצבחת מן פזע קלבך אלד׳י תפזע ומן נט׳ר עיניך אלד׳י תרי

תַּקֻולֻ בִּאלּגַ׳דַאתִ יַא לַיְתַּנִי אֻמסִי וַתַּקֻול בִּאלעַשִׁיִּ יַא לַיְתַּנִי אֻצבִּחֻ מִן פַזַעִ קַלבִּךַּ אַלַּדִ׳י תַּפזַעֻ וַמַעַ רֻאִיתִ עַיְנַיְךַּ אַלַּתִּי תַּרַי׳

τὸ πρωῒ ἐρεῖς Πῶς ἂν γένοιτο ἑσπέρα; καὶ τὸ ἑσπέρας ἐρεῖς Πῶς ἂν γένοιτο πρωί; ἀπὸ τοῦ φόβου τῆς καρδίας σου, ἃ φοβηθήσῃ, καὶ ἀπὸ τῶν ὁραμάτων τῶν ὀφθαλμῶν σου, ὧν ὄψῃ.

סח וֶהֱשִֽׁיבְךָ֨ יְיָ֥ ׀ מִצְרַ֘יִם֮ בׇּאֳנִיּוֹת֒ בַּדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣רְתִּֽי לְךָ֔ לֹא־תֹסִ֥יף ע֖וֹד לִרְאֹתָ֑הּ וְהִתְמַכַּרְתֶּ֨ם שָׁ֧ם לְאֹיְבֶ֛יךָ לַעֲבָדִ֥ים וְלִשְׁפָח֖וֹת וְאֵ֥ין קֹנֶֽה׃

וְיָתִיבִנָּךְ יְיָ לְמִצְרַיִם בִּסְפִינָן בְּאוֹרְחָא דַּאֲמַרִית לָךְ לָא תוֹסֵיף עוֹד לְמִחְזַהּ וְתִזְדַּבְּנוּן תַּמָּן לְבַעֲלֵי דְּבָבֵיכוֹן לְעַבְדִּין וּלְאַמְהָן וְלֵית דְּקָנֵי.

וירדך אלי חאל מצר פי ספן עלי אלחאל אלתי קלת לך לא תעוד אן תראהא אבדא ותערצ׳ון הנאך ללביע לאעדאיכם עבידא ואמאא וליס משתרי

וַיַרֻדֻךַּ אַללָּהֻ אִלַי׳ חַאלִ מִצרַ פִי סֻפֻןֵ עַלַי׳ אלּחַאלִ אלּדִ׳י קֻלתֻ לַךַּ לַא תַּעֻד אַן תַּראהַא אַבַּדַא וַתֻערַצֻ׳וןַ הֻנַאךַּ לִלבַּיְעִ לִאַעדַאאִכֻּם עַבִּידַא וַאִמַאאַ וַלַיְסַ מֻשׁתַּרִיַא

καὶ ἀποστρέψει σε κύριος εἰς Αἴγυπτον ἐν πλοίοις καὶ ἐν τῇ ὁδῷ, ᾗ εἶπα Οὐ προσθήσεσθε ἔτι ἰδεῖν αὐτήν· καὶ πραθήσεσθε ἐκεῖ τοῖς ἐχθροῖς ὑμῶν εἰς παῖδας καὶ παιδίσκας, καὶ οὐκ ἔσται ὁ κτώμενος.

סט אֵ֩לֶּה֩ דִבְרֵ֨י הַבְּרִ֜ית אֲֽשֶׁר־צִוָּ֧ה יְיָ֣ אֶת־מֹשֶׁ֗ה לִכְרֹ֛ת אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֑ב מִלְּבַ֣ד הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁר־כָּרַ֥ת אִתָּ֖ם בְּחֹרֵֽב׃

אִלֵּין פִּתְגָמֵי קְיָמָא דְּפַקֵּיד יְיָ יָת מֹשֶׁה לְמִגְזַר עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאַרְעָא דְּמוֹאָב בָּר מִקְּיָמָא דִּגְזַר עִמְּהוֹן בְּחוֹרֵב.

הד׳א כלאם אלעהד אלד׳י אמר אללה מוסי אן יעאהדה מע בני אסראיל פי בלד מואב סוי אלעהד אלד׳י עאהדה מעהם פי חוריב

הַדַ׳א כַּלַאם אַלּעַהדִאַלַּדִ׳י אַמַרַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ אַן יַעהֻדַהֻ מַעַ בַּנִי יִסרַאאִיל פִי בַּלַדִ מֻאַבַּ מַא עַדַא אַלּעַהדִ אַלַּדִ׳י עַהַדַהֻ מַעַהֻם פִי גַבַּלִ חֻרַיְבַּ

Οὗτοι οἱ λόγοι τῆς διαθήκης, οὓς ἐνετείλατο κύριος Μωυσῇ στῆσαι τοῖς υἱοῖς Ισραηλ ἐν γῇ Μωαβ, πλὴν τῆς διαθήκης, ἧς διέθετο αὐτοῖς ἐν Χωρηβ.

פרק כטתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֗ם אֵ֣ת כׇּל־אֲשֶׁר֩ עָשָׂ֨ה יְיָ֤ לְעֵֽינֵיכֶם֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכׇל־עֲבָדָ֖יו וּלְכׇל־אַרְצֽוֹ׃

וּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל יִשְׂרָאֵל וַאֲמַר לְהוֹן אַתּוּן חֲזֵיתוֹן יָת כָּל דַּעֲבַד יְיָ לְעֵינֵיכוֹן בְּאַרְעָא דְּמִצְרַיִם לְפַרְעֹה וּלְכָל עַבְדּוֹהִי וּלְכָל אַרְעֵיהּ.

ת׳ם דעי מוסי בג׳מיע אל אסראייל פקאל להם אנתם ראיתם ג׳מיע מא צנע אללה בחצ׳רתכם פי בלד מצר בפרעון וג׳מיע קואדה וסאיר אהל בלדה

תֻ׳םַּ דַעַא מֻושִׁה בִּגַמִיעִ אל יִסרַאאִיל וַקַאלַ לַהֻם אַנתֻם שַׁאהַדתֻם גַמִיעַ מַא צַנַעַ אַללָּהֻ בִּחַצ׳רַתִכֻּם פִי בַּלַדִ מִצרַ בִּפִרעַוְןַ וַגַמִיעִ קֻוַאדִהִ וַבִּסַאאִרִ אַהלִ בַּלַדִ הִ

Καὶ ἐκάλεσεν Μωϋσῆς πάντας τοὺς υἱοὺς Ισραηλ καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς Ὑμεῖς ἑωράκατε πάντα, ὅσα ἐποίησεν κύριος ἐν γῇ Αἰγύπτῳ ἐνώπιον ὑμῶν Φαραω καὶ τοῖς θεράπουσιν αὐτοῦ καὶ πάσῃ τῇ γῇ αὐτοῦ,

ב הַמַּסּוֹת֙ הַגְּדֹלֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר רָא֖וּ עֵינֶ֑יךָ הָאֹתֹ֧ת וְהַמֹּפְתִ֛ים הַגְּדֹלִ֖ים הָהֵֽם׃

נִסִּין רַבְרְבָן דַּחֲזַאָה עֵינָךְ אָתַיָּא וּמוֹפְתַיָּא רַבְרְבַיָּא הָאִנּוּן.

אלאעלאם אלעט׳ימה אלתי ראתהא עינאך ואלאיאת ואלבראהין אלעט׳אם

אַלּאַעלַאם אַלּעַטִ׳ימַתֻ אַלַּתִי רַאתהַא עַיְנַאךַּ וַתִלךַּ אַלּאַיַאתִ וַאלּבַּרַאהִיןַ אלעַטִ׳ימַתַּ

τοὺς πειρασμοὺς τοὺς μεγάλους, οὓς ἑωράκασιν οἱ ὀφθαλμοί σου, τὰ σημεῖα καὶ τὰ τέρατα τὰ μεγάλα ἐκεῖνα·

ג וְלֹא־נָתַן֩ יְיָ֨ לָכֶ֥ם לֵב֙ לָדַ֔עַת וְעֵינַ֥יִם לִרְא֖וֹת וְאׇזְנַ֣יִם לִשְׁמֹ֑עַ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

וְלָא יְהַב יְיָ לְכוֹן לִבָּא לְמִדַּע וְעַיְנִין לְמִחְזֵי וְאוּדְנִין לְמִשְׁמַע עַד יוֹמָא הָדֵין.

ולם יעטיכם אללה קלבא תעלמון מת׳להא ולא תנט׳רון בעיונכם ולא תסמכון באד׳אנכם אלי יומכם הד׳א

וַלַם יֻעטִכֻּם אַללָּהֻ קַלבַּא לִתַּעלַמֻוא מִת׳לַהֻ וַלַא תַּנטֻ׳רֻוןַ בִּעֻיֻונִכֻּם וַלַא תַּסמַעֻוןַ בִּאדַ׳אנִכֻּם אִלַי׳ יַוְמִנַא הַדַ׳א

καὶ οὐκ ἔδωκεν κύριος ὁ θεὸς ὑμῖν καρδίαν εἰδέναι καὶ ὀφθαλμοὺς βλέπειν καὶ ὦτα ἀκούειν ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης.

ד וָאוֹלֵ֥ךְ אֶתְכֶ֛ם אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בַּמִּדְבָּ֑ר לֹֽא־בָל֤וּ שַׂלְמֹֽתֵיכֶם֙ מֵעֲלֵיכֶ֔ם וְנַעַלְךָ֥ לֹֽא־בָלְתָ֖ה מֵעַ֥ל רַגְלֶֽךָ׃

וְדַבַּרִית יָתְכוֹן אַרְבְּעִין שְׁנִין בְּמַדְבְּרָא לָא בְלִיאַת כְּסוּתְכוֹן מִנְּכוֹן וּמְסָנָךְ לָא עֲדוֹ מֵעַל רַגְלָךְ.

ת׳ם סירתכם ארבעין סנהֵ פי אלבר לם תבל ת׳יאבכם עליכם ונעאלכם עלי ארג׳אלכם

וַסַירתֻכֻּם אַרבַּעִיןַ סַנַתַּ פִי אלּבַּרִּ לַם תַּבּלַ תִ׳יַאבֻּכֻּם עַלַיְכֻּם וַנִעַאלֻכֻּם עַלַי׳ אַרגֻלִכֻּם

καὶ ἤγαγεν ὑμᾶς τεσσαράκοντα ἔτη ἐν τῇ ἐρήμῳ· οὐκ ἐπαλαιώθη τὰ ἱμάτια ὑμῶν, καὶ τὰ ὑποδήματα ὑμῶν οὐ κατετρίβη ἀπὸ τῶν ποδῶν ὑμῶν·

ה לֶ֚חֶם לֹ֣א אֲכַלְתֶּ֔ם וְיַ֥יִן וְשֵׁכָ֖ר לֹ֣א שְׁתִיתֶ֑ם לְמַ֙עַן֙ תֵּֽדְע֔וּ כִּ֛י אֲנִ֥י יְיָ֖ אֱלֹהֵיכֶֽם׃

לַחְמָא לָא אֲכַלְתּוּן וַחֲמַר חֲדַת וְעַתִּיק לָא שְׁתֵיתוֹן בְּדִיל דְּתִדְּעוּן אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן.

וטעאמכם אלד׳י אעתדתמוה לם תאכלוה וכ׳מרא ומסכרא לא תשרבו לכי תערפו אני אללה רבכם

וַטַעַאמֻכֻּם אַלַּדִ׳י אַעדַדתַּמֻוהֻ לַם תַּאכֻּלֻוהֻ וַכַ׳מרֹ וַמֻסכִּרֹ לַם תַּשׁרַבּוּ פַיַקֻולֻ לַכֻּם לִכַּיְ תַּערִפֻוא אַנִּי אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם

ἄρτον οὐκ ἐφάγετε, οἶνον καὶ σικερα οὐκ ἐπίετε, ἵνα γνῶτε ὅτι οὗτος κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν.

ו וַתָּבֹ֖אוּ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיֵּצֵ֣א סִיחֹ֣ן מֶֽלֶךְ־חֶ֠שְׁבּ֠וֹן וְע֨וֹג מֶלֶךְ־הַבָּשָׁ֧ן לִקְרָאתֵ֛נוּ לַמִּלְחָמָ֖ה וַנַּכֵּֽם׃

וַאֲתֵיתוֹן לְאַתְרָא הָדֵין וּנְפַק סִיחוֹן מַלְכָּא דְּחֶשְׁבּוֹן וְעוֹג מַלְכָּא דְּמַתְנַן לְקַדָּמוּתַנָא לְאָגָחָא קְרָבָא וּמְחֵינָנוּן.

ת׳ם ואפיתם הד׳א אלמוצ׳ע פכ׳רג׳ סיחון מלך חשבון ועוג מלך אלבת׳ניהֵ תלאקנא ללחרב פקתלנאהמא

חַתַּי׳ וַאפַיְתֻם הַדַ׳א אַלּמַוְצִ׳עַ וַכַ׳רַגַ סִיחֻוןֻ מַלִכֻּ חִשׁבּוּןַ וַעַוְגֻ׳ מַלִכֻּ אַלּבַּתַּ׳נִיתִ תִלקַאאַנַא לִלחַרבִּ פַקַתַּלנַאהֻמַא

καὶ ἤλθετε ἕως τοῦ τόπου τούτου, καὶ ἐξῆλθεν Σηων βασιλεὺς Εσεβων καὶ Ωγ βασιλεὺς τῆς Βασαν εἰς συνάντησιν ἡμῖν ἐν πολέμῳ, καὶ ἐπατάξαμεν αὐτοὺς

ז וַנִּקַּח֙ אֶת־אַרְצָ֔ם וַנִּתְּנָ֣הּ לְנַחֲלָ֔ה לָראוּבֵנִ֖י וְלַגָּדִ֑י וְלַחֲצִ֖י שֵׁ֥בֶט הַֽמְנַשִּֽׁי׃

וּנְסֵיבְנָא יָת אֲרַעְהוֹן וִיהַבְנַהּ לְאַחְסָנָא לְשֵׁיבֶט רְאוּבֵן וּלְשֵׁיבֶט גָּד וּלְפַלְגוּת שִׁבְטָא דִּמְנַשֶּׁה.

ואכ׳ד׳נא בלדהמא ודפענאהא נחלהֵ לאלראובן ואלגד ונצף סבט מנשה

פַאכַ׳ד׳נַא בַּלַדַיְהֻמַא תֻ׳םַּ דַפַענַאהֻמַא נַחלַתַּ לִלרַאֻובִּנִיִּיןַ וַאלּגַדִיִּין וַנִצפִ סִבּטִ מִנַשִּׁה

καὶ ἐλάβομεν τὴν γῆν αὐτῶν, καὶ ἔδωκα αὐτὴν ἐν κλήρῳ τῷ Ρουβην καὶ τῷ Γαδδι καὶ τῷ ἡμίσει φυλῆς Μανασση.

ח וּשְׁמַרְתֶּ֗ם אֶת־דִּבְרֵי֙ הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֔ילוּ אֵ֖ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֽׂוּן׃

וְתִטְּרוּן יָת פִּתְגָמֵי קְיָמָא הָדֵין וְתַעְבְּדוּן יָתְהוֹן בְּדִיל דְּתַצְלְחוּן יָת כָּל דְּתַעְבְּדוּן.

פאחפט׳ו כלאם הד׳א אלעהד ואעמלו בה לכי תנג׳חון בד׳לך פי ג׳מיע מא תצנעון

פַאחפַטֻ׳וא גַמִיעַ כַּלַאםִ הַדַ׳א אַלּעַהדִ וַאעמַלֻוא בִּהִ לִכַּיְ תַּנגַחֻוא פִי גַמִיעִ מַא תַּצנַעֻוןַ

καὶ φυλάξεσθε ποιεῖν πάντας τοὺς λόγους τῆς διαθήκης ταύτης, ἵνα συνῆτε πάντα, ὅσα ποιήσετε.

ספר דברים

פרשת נצבים

מפתח לכתב הערבי־היהודי של התפסיר

אות	ערבית	הגייה
א	ا ء	ā ; ʾ (עצירה)
ב	ب	b
ג (מבוקר) · ג׳ (מנוקד)	غ	gh – ר גרונית
ג׳ (מבוקר) · ג (מנוקד)	ج	j – כמו ג׳ בג׳ירפה
ד	د	d
ד׳	ذ	dh – כ־th באנגלית this
ה	ه	h
ה בסוף מילה · ה׳ · ת	ة	-a (תָּא מַרְבּוּטַה); בסמיכות ‎-at
ו	و	w ; ū
ז	ز	z
ח	ح	ḥ – ח גרונית
ט · ט׳	ط · ظ	ṭ · ẓ – ט ו־ד׳ נחציות

אות	ערבית	הגייה
י · י׳	ي · ى	y, ī · ā בסוף מילה
כ · כ׳	ك · خ	k · kh – כ רפה
ל מ נ	ل م ن	l m n
ס	س	s
ע	ع	ʿ – ע גרונית
פ	ف	f (אין p בערבית)
צ · צ׳	ص · ض	ṣ · ḍ – ס ו־ד נחציות
ק	ق	q – ק עמוקה
ר	ر	r
ש	ش	sh
ת · ת׳	ت · ث	t · th – כ־th באנגלית think

סימן (במנוקד)	ערבית	קריאה
פַתַח · קָמַץ	ـَ	a
חִירִק	ـِ	i
קֻבּוּץ	ـُ	u
שְׁוָא	ـْ	אין תנועה
דגש	ـّ	הכפלה (ובבגדכפ״ת – גם הקשה)
חוֹלַם בסוף מילה	ـٌ	-un (תנוין)
צֵרֵי בסוף מילה	ـٍ	-in (תנוין)
תנועה + א / ו / י		ā / ū / ī ארוכות
אל־	ال	al- ; לפני ת ד ר ז ס ש צ ט ל נ הל׳ נבלעת: אלשמס = ash-shams

פרשת נצבים

תפסיר בקריאה תימנית, הפרשיות מחוברות: ראשון · שביעי

פרק כטתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

ט אַתֶּ֨ם נִצָּבִ֤ים הַיּוֹם֙ כֻּלְּכֶ֔ם לִפְנֵ֖י יְיָ֣ אֱלֹהֵיכֶ֑ם רָאשֵׁיכֶ֣ם שִׁבְטֵיכֶ֗ם זִקְנֵיכֶם֙ וְשֹׁ֣טְרֵיכֶ֔ם כֹּ֖ל אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל׃

אַתּוּן קָיְמִין יוֹמָא דֵין כּוּלְּכוֹן קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן רֵישֵׁיכוֹן שִׁבְטֵיכוֹן סָבֵיכוֹן וְסָרְכֵיכוֹן כֹּל אֱנָשׁ יִשְׂרָאֵל.

אנתם וקוף אליום כלכם בין ידי אללה רבכם רוסאכם ואסבאטכם ושיוכ׳כם וערפאוכם וסאיר רג׳אל אל אסראיל

אַנתֻם וַאקִפֻוןַ אליַוְםַ כֻּלֻּכֻּם בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ רַבִּכֻּם רֻאַסַאאֻכֻּם וַאַסבַּאטֻכֻּם וַשֻׁיֻוכֻ׳כֻּם וַעֻרַפַאאֻכֻּם וַסַאאִרֻ רִגַּאלִ אל יִסרַאאִיל

Ὑμεῖς ἑστήκατε πάντες σήμερον ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν, οἱ ἀρχίφυλοι ὑμῶν καὶ ἡ γερουσία ὑμῶν καὶ οἱ κριταὶ ὑμῶν καὶ οἱ γραμματοεισαγωγεῖς ὑμῶν, πᾶς ἀνὴρ Ισραηλ,

י טַפְּכֶ֣ם נְשֵׁיכֶ֔ם וְגֵ֣רְךָ֔ אֲשֶׁ֖ר בְּקֶ֣רֶב מַחֲנֶ֑יךָ מֵחֹטֵ֣ב עֵצֶ֔יךָ עַ֖ד שֹׁאֵ֥ב מֵימֶֽיךָ׃

טַפְלְכוֹן נְשֵׁיכוֹן וְגִיּוֹרָךְ דִּבְגוֹ מַשְׁרִיתָךְ מִלָּקֵיט״חֹטב עצים״ מתורגם ׳מלקטים׳ גם ע״י תרגום יונתן ליהושע ט׳:כ״א,כ״ג,כ״ז וירמיהו מ״ו:כ״ו). אבל לעיל בדברים י״ט:ה׳ ״לַחְטֹב עֵצִים״ תרגם אונקלוס: לְמִיקַץ. אָעָךְ עַד מָלֵי מַיָּיךְ.

ואטפאלכם ונסאוכם ואלגריב אלד׳י פי וסט עסכרך מן מחתטב חטבך אלי מסתקי מאיך

וַאַטפַאלֻכֻּם וַנִסַאאֻכֻּם וַאלּגַ׳רִיבֻּ אַלַּדִ׳י פִי וַסַטִ מֻעַסכַּרִךַּ מִן מֻחתַּטִבִּ חַטַבִּךַּ אִלַי׳ מֻסתַּקִי מַאאִךַּ

αἱ γυναῖκες ὑμῶν καὶ τὰ ἔκγονα ὑμῶν καὶ ὁ προσήλυτος ὁ ἐν μέσῳ τῆς παρεμβολῆς ὑμῶν ἀπὸ ξυλοκόπου ὑμῶν καὶ ἕως ὑδροφόρου ὑμῶν,

יא לְעׇבְרְךָ֗ בִּבְרִ֛ית יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ וּבְאָלָת֑וֹ אֲשֶׁר֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ כֹּרֵ֥ת עִמְּךָ֖ הַיּֽוֹם׃

לְאַעָלוּתָךְ בִּקְיָמָא דַּייָ אֱלָהָךְ וּבְמוֹמָתֵיהּ דַּייָ אֱלָהָךְ גָּזַר עִמָּךְ יוֹמָא דֵין.

לאדכ׳לך פי עהד אללה רבך ופי חרג׳ה אלד׳י אללה יעהדה מעך אליום

לִאִדכַ׳אלִךַּ פִי עַהדִ אללָּהִ רַבִּךַּ וַפִי חַרַגִהִ אַלַּדִ׳י עַהַדַהֻ מַעַךַּ אַלּיַוְםַ

παρελθεῖν ἐν τῇ διαθήκῃ κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ ἐν ταῖς ἀραῖς αὐτοῦ, ὅσα κύριος ὁ θεός σου διατίθεται πρὸς σὲ σήμερον,

יב לְמַ֣עַן הָקִֽים־אֹתְךָ֩ הַיּ֨וֹם ׀ ל֜וֹ לְעָ֗ם וְה֤וּא יִֽהְיֶה־לְּךָ֙ לֵֽאלֹהִ֔ים כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְכַאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּע֙ לַאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃

בְּדִיל לְקַיָּימָאי״ג: ״לאקמא״. יָתָךְ יוֹמָא דֵין קֳדָמוֹהִי לְעַם וְהוּא יִהְוֵי לָךְ לֶאֱלָהּ כְּמָא דְּמַלֵּיל לָךְ וּכְמָא דְּקַיֵּים לַאֲבָהָתָךְ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.

לכי ית׳בתך אליום לה אמה והו יכון לך אלהא כמא ועדך וכמא קסם לאבאיך אברהים ואסחק ויעקוב

לִכַּיְ יֻתַּ׳בִּתַּךַּ אַלּיַוְםַ לַהֻ אֻמַתַּ וַהֻוַ יַכֻּוןֻ לַךַּ אַלּאִלַהַ כַּמַא וַעַדַךַּ וַכַּמַא קַסַםַ לִאבַּאאִךַּ לִאַבּרַהַםַ לִיצחַקַ וַלִיַעַקֻובַּ

ἵνα στήσῃ σε αὐτῷ εἰς λαόν, καὶ αὐτὸς ἔσται σου θεός, ὃν τρόπον εἶπέν σοι, καὶ ὃν τρόπον ὤμοσεν τοῖς πατράσιν σου Αβρααμ καὶ Ισαακ καὶ Ιακωβ.

יג וְלֹ֥א אִתְּכֶ֖ם לְבַדְּכֶ֑ם אָנֹכִ֗י כֹּרֵת֙ אֶת־הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את וְאֶת־הָאָלָ֖ה הַזֹּֽאת׃

וְלָא עִמְּכוֹן בִּלְחוֹדֵיכוֹן אֲנָא גָּזַר יָת קְיָמָא הָדֵין וְיָת מוֹמָתָא הָדָא.

וליס מעכם וחדכם אנא עאהד הד׳א אלעהד והד׳א אלחרג׳

וַלַיְסַ מַעַכֻּם וַחדַכֻּם אַנַא אַעהֻדֻ הַדַ׳א אַלּעַהדַ וַהַדַ׳א אַלּחַרַגַ

καὶ οὐχ ὑμῖν μόνοις ἐγὼ διατίθεμαι τὴν διαθήκην ταύτην καὶ τὴν ἀρὰν ταύτην,

יד כִּי֩ אֶת־אֲשֶׁ֨ר יֶשְׁנ֜וֹ פֹּ֗ה עִמָּ֙נוּ֙ עֹמֵ֣ד הַיּ֔וֹם לִפְנֵ֖י יְיָ֣ אֱלֹהֵ֑ינוּ וְאֵ֨ת אֲשֶׁ֥ר אֵינֶ֛נּוּ פֹּ֖ה עִמָּ֥נוּ הַיּֽוֹם׃

אֲרֵי יָת מַן דְּאִיתוֹהִי הָכָא עִמַּנָא קָאֵים יוֹמָא דֵין קֳדָם יְיָ אֱלָהַנָא וְיָת מַן דְּלָא אִיתוֹהִי הָכָא עִמַּנָא יוֹמָא דֵין.

בל מע מן הו מוג׳וד מענא חאצ׳ר אליום בין ידי אללה רבנא ומע מן ליס הו חאצ׳ר מענא אליום אד׳א נקל אליה

אִלַּא מַעַ מַן הֻוַ מַוְגּוּדֹ מַעַנַא אַלּיַוְם חַאצִ׳רֹ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ רַבִּנַא וַמַעַ מַן לַיְסַ הֻוַ חַאצִ׳רֹ מַעַנַא אַלּיַוְם אִד׳ נֻקִלַ אִלַיְהִ

ἀλλὰ καὶ τοῖς ὧδε οὖσι μεθ’ ἡμῶν σήμερον ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν καὶ τοῖς μὴ οὖσιν μεθ’ ἡμῶν ὧδε σήμερον.

טו כִּֽי־אַתֶּ֣ם יְדַעְתֶּ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־יָשַׁ֖בְנוּ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְאֵ֧ת אֲשֶׁר־עָבַ֛רְנוּ בְּקֶ֥רֶב הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר עֲבַרְתֶּֽם׃

אֲרֵי אַתּוּן יְדַעְתּוּן יָת דִּיתֵיבְנָא בְּאַרְעָא דְּמִצְרָיִם וְיָת דַּעֲבַרְנָא בֵּינֵי עַמְמַיָּא דַּעֲבַרְתּוּן.

אנתם תעלמון מא אקמנא פי בלד מצר ומא סרנא פי מא בין אלאמם אלד׳ין ג׳זתם בינהם

וַאַנתֻם עַאלִמֻוןַ מַא אַקַמנַא פִי בַּלַדִ מִצרַ וַמַא סִרנַא פִימַא בַּיְןַ אלאֻמַם אַלַּתִּי גִזתֻם בִּהַא

ὅτι ὑμεῖς οἴδατε ὡς κατῳκήσαμεν ἐν γῇ Αἰγύπτῳ καὶ παρήλθομεν ἐν μέσῳ τῶν ἐθνῶν, οὓς παρήλθετε,

טז וַתִּרְאוּ֙ אֶת־שִׁקּ֣וּצֵיהֶ֔ם וְאֵ֖ת גִּלֻּלֵיהֶ֑ם עֵ֣ץ וָאֶ֔בֶן כֶּ֥סֶף וְזָהָ֖ב אֲשֶׁ֥ר עִמָּהֶֽם׃

וַחֲזֵיתוֹן יָת שִׁקּוּצֵיהוֹן וְיָת טָעֲוָתְהוֹן אָעָא וְאַבְנָא כַּסְפָּא וְדַהְבָּא דְּעִמְּהוֹן.

וקד ראיתם ארג׳אסהם וטואגיתהם מן כ׳שב וחג׳ארה ופצ׳ה וד׳הב אלתי הי מעהם

וַקַד רַאַיְתֻם אַרגַּאסַהֻם וַטַוַאגִ׳יתַּהֻם מִן כַ׳שַׁבֵּ וַחִגַּארַתֵ וַמִן פִצַּ׳תֵ וַדַ׳הַבֵּ אַלַּתִי הִי מַעַהֻם

καὶ εἴδετε τὰ βδελύγματα αὐτῶν καὶ τὰ εἴδωλα αὐτῶν, ξύλον καὶ λίθον, ἀργύριον καὶ χρυσίον, ἅ ἐστιν παρ’ αὐτοῖς.

יז פֶּן־יֵ֣שׁ בָּ֠כֶ֠ם אִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֞ה א֧וֹ מִשְׁפָּחָ֣ה אוֹ־שֵׁ֗בֶט אֲשֶׁר֩ לְבָב֨וֹ פֹנֶ֤ה הַיּוֹם֙ מֵעִם֙ יְיָ֣ אֱלֹהֵ֔ינוּ לָלֶ֣כֶת לַעֲבֹ֔ד אֶת־אֱלֹהֵ֖י הַגּוֹיִ֣ם הָהֵ֑ם פֶּן־יֵ֣שׁ בָּכֶ֗ם שֹׁ֛רֶשׁ פֹּרֶ֥ה רֹ֖אשׁ וְלַעֲנָֽה׃

דִּלְמָא אִית בְּכוֹן גְּבַר אוֹ אִתָּא אוֹ זַרְעִי אוֹ שִׁבְטָא דְּלִבֵּיהּ פְּנִי יוֹמָא דֵין מִדַּחְלְתָא דַּייָ אֱלָהַנָא לִמְהָךְ לְמִפְלַח יָת טָעֲוָת עַמְמַיָּא הָאִנּוּן דִּלְמָא אִית בְּכוֹן גְּבַר מְהַרְהֵיר חֲטִין אוֹ זָדוֹן.

כילא יוג׳ד פיכם רג׳ל או אמראה או עשירה או סבט מן קלבה מתולי אליום ען אללה רבנא לימצ׳י פיעבד מעבודאת אלאיך אלאמם כילא יכון פיכם רג׳לרג׳ל] אצל ב מת׳מרא סמא או עלקמא

כַּיְ לַא יֻוגַדַ פִיכֻּם רַגֻלֹ אַו אמרַאתֹ אַוְ עַשִׁירַתֹ אַוְ סִבּטֹ מַן קַלבֻּהֻ מֻתַּוַל אַלּיַוְםַ עַןִ אללָּהִ רַבִּנַא לִיַמצִ׳יַ וַיַעבֻּדַ מַעבּוּדַאתִ אֻולַאִךַּ אַלאֻמַם כַּיְ לַא יַכֻּוןַ פִיכֻּם אַצלַא מֻת׳מִרַ סַמֵ אַוְ עַלקַמֵ

μή τίς ἐστιν ἐν ὑμῖν ἀνὴρ ἢ γυνὴ ἢ πατριὰ ἢ φυλή, τίνος ἡ διάνοια ἐξέκλινεν ἀπὸ κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν πορεύεσθαι λατρεύειν τοῖς θεοῖς τῶν ἐθνῶν ἐκείνων; μή τίς ἐστιν ἐν ὑμῖν ῥίζα ἄνω φύουσα ἐν χολῇ καὶ πικρίᾳ;

יח וְהָיָ֡ה בְּשׇׁמְעוֹ֩ אֶת־דִּבְרֵ֨י הָאָלָ֜ה הַזֹּ֗את וְהִתְבָּרֵ֨ךְ בִּלְבָב֤וֹ לֵאמֹר֙ שָׁל֣וֹם יִֽהְיֶה־לִּ֔י כִּ֛י בִּשְׁרִר֥וּת לִבִּ֖י אֵלֵ֑ךְ לְמַ֛עַן סְפ֥וֹת הָרָוָ֖ה אֶת־הַצְּמֵאָֽה׃

וִיהֵי בְּמִשְׁמְעֵיהּ יָת פִּתְגָמֵי מוֹמָתָא הָדָא וִיחַשֵּׁיב בְּלִבֵּיהּ לְמֵימַר שְׁלָמָא יְהֵי לִי אֲרֵי בְּהַרְהוּר לִבִּי אֲנָא אָזֵיל בְּדִיל לְאוֹסָפָא לֵיהּ חֲטָאֵי שָׁלוּתָא עַל זֵידָנוּתָא.

פאד׳א סמע כלאם הד׳א אלחרג׳ קדר פי נפסה קאילא לא יכון לי אלא סלאם אד׳ אנמא אסיר מע הוי קלבי לכי אֻמִר באלרוא אלעטשא

פַאִדַ׳א סַמִעַ כַּלַאםַ הַדַ׳א אַלּחַרַגִ קַדַּרַ פִי נַפסִהִ קַאאִלַא, לַא יַכֻּוןֻ לִי אִלַּא סַלַאמַא וַאִנַּמַא אַסִירֻ פִי הַוַי׳ קַלבִּי לִכַּיְ אַמַרַּ ؟ בִּאלרַוַי׳ אלּעַטַשַׁ

καὶ ἔσται ἐὰν ἀκούσῃ τὰ ῥήματα τῆς ἀρᾶς ταύτης καὶ ἐπιφημίσηται ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτοῦ λέγων Ὅσιά μοι γένοιτο ὅτι ἐν τῇ ἀποπλανήσει τῆς καρδίας μου πορεύσομαι, ἵνα μὴ συναπολέσῃ ὁ ἁμαρτωλὸς τὸν ἀναμάρτητον,

יט לֹא־יֹאבֶ֣ה יְיָ֮ סְלֹ֣חַֽ לוֹ֒ כִּ֣י אָ֠ז יֶעְשַׁ֨ן אַף־יְיָ֤ וְקִנְאָתוֹ֙ בָּאִ֣ישׁ הַה֔וּא וְרָ֤בְצָה בּוֹ֙ כׇּל־הָ֣אָלָ֔ה הַכְּתוּבָ֖ה בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה וּמָחָ֤ה יְיָ֙ אֶת־שְׁמ֔וֹ מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם׃

לָא יֵיבֵי יְיָ לְמִשְׁבַּק לֵיהּ אֲרֵי בְכֵן יִתְקַף רֻגְזָא דַּייָ וְחִמְתֵּיהּ בְּגוּבְרָא הַהוּא וְיִדְבְּקוּן בֵּיהּ כָּל לְוָטַיָּא דִּכְתִיבִין בְּסִפְרָא הָדֵין וְיִמְחֵי יְיָ יָת שְׁמֵיהּ מִתְּחוֹת שְׁמַיָּא.

פלא ישא אללה אן יצפח לה ד׳לך בל חיניד׳ ישתד גצ׳ב אללה וחמיתה עליה פילזקפילזק] פילצק א. ״לזק״ נראה נכון יותר, שהוראתו דבקות והצמדות דבר לדבר גם כשאינו גשמי, לעומת ״לצק״ המשמש בדרך כלל בהוראת הדבקה פיזית. בה ג׳מיע אלחרג׳ אלמכתוב פי הד׳א אלספר חתי ימחו אסמה מן תחת אלסמא

פַלַא יַשַׁאאֻ אַללָּהֻ אַן יַצפַחַ לַהֻ דַ׳לִךַּ בַּל חִינַאִדֵ׳ יַשׁתַּדֻ גַ׳צַ׳בֻּ אַללָּהִ וַחַמִיתֻהֻ עַלַיְהִ פַיַלזַקֻ בִּהִ גַמִיעֻ אַלּחַרַגִ אַלּמַכּתֻובִּ פִי הַדַ׳א אַלסִּפרִ חַתַּי׳ יַמחֻו אַללָּהֻ אסמַהֻ מִן תַּחתִ אלסַּמַאאִ

οὐ μὴ θελήσῃ ὁ θεὸς εὐιλατεῦσαι αὐτῷ, ἀλλ’ ἢ τότε ἐκκαυθήσεται ὀργὴ κυρίου καὶ ὁ ζῆλος αὐτοῦ ἐν τῷ ἀνθρώπῳ ἐκείνῳ, καὶ κολληθήσονται ἐν αὐτῷ πᾶσαι αἱ ἀραὶ τῆς διαθήκης ταύτης αἱ γεγραμμέναι ἐν τῷ βιβλίῳ τοῦ νόμου τούτου, καὶ ἐξαλείψει κύριος τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐκ τῆς ὑπὸ τὸν οὐρανόν·

כ וְהִבְדִּיל֤וֹ יְיָ֙ לְרָעָ֔ה מִכֹּ֖ל שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּכֹל֙ אָל֣וֹת הַבְּרִ֔ית הַכְּתוּבָ֕ה בְּסֵ֥פֶר הַתּוֹרָ֖ה הַזֶּֽה׃

וְיַפְרְשִׁנֵּיהּ יְיָ לְבִישָׁא מִכֹּל שִׁבְטַיָּא דְּיִשְׂרָאֵל כְּכֹל לְוָטֵי קְיָמָא דִּכְתִיבִין בִּסְפַר אוֹרָיְתָא הָדֵין.

ויפרזה אללה עלי שר מן ג׳מיע אסבאט אסראיל בג׳מיע חרג׳ אלעהד אלמכתובה פי ספר הד׳ה אלתוראה

וַיַפרֻזַהֻ אַללָּהֻ עַלַי׳ שַׁרֵ מִן גַמִיעִ אַסבַּאטִיִסרַאאִיל כַּגַמִיעִ חַרַגִ אלּעַהדִ אַלּמַכּתֻובִּ פִי סִפרִ הַדִ׳הִ אלתַּוְרִיתִ

καὶ διαστελεῖ αὐτὸν κύριος εἰς κακὰ ἐκ πάντων τῶν υἱῶν Ισραηλ κατὰ πάσας τὰς ἀρὰς τῆς διαθήκης τὰς γεγραμμένας ἐν τῷ βιβλίῳ τοῦ νόμου τούτου.

כא וְאָמַ֞ר הַדּ֣וֹר הָאַחֲר֗וֹן בְּנֵיכֶם֙ אֲשֶׁ֤ר יָק֙וּמוּ֙ מֵאַ֣חֲרֵיכֶ֔ם וְהַ֨נׇּכְרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יָבֹ֖א מֵאֶ֣רֶץ רְחוֹקָ֑ה וְ֠רָא֠וּ אֶת־מַכּ֞וֹת הָאָ֤רֶץ הַהִוא֙ וְאֶת־תַּ֣חֲלֻאֶ֔יהָ אֲשֶׁר־חִלָּ֥ה יְיָ֖ בָּֽהּ׃

וְיֵימַר דָּרָא בָּתְרָאָה בְּנֵיכוֹן דִּיקוּמוּן מִבָּתְרֵיכוֹן וּבַר עַמְמִין דְּיֵיתֵי מֵאֲרַע רַחִיקָא וְיִחְזוֹן יָת מַחָתַהּ דְּאַרְעָא הַהִיא וְיָת מַרְעַהָא דְּאַמְרַע יְיָ בַּהּ.

פיקול אלג׳יל אלאכ׳ר מן בניכם אלד׳ין יקומן בעדכם ואלגריב אלד׳י יאתי מן בלד בעיד פינט׳רון צ׳רבאת תלך אלארץ׳ ואמראצ׳הא אלתי אמרצ׳הא אללה

פַיַקֻולֻ אַלּגִּילֻאלאַכַ׳רֻ מִן בַּנִיכֻּם אַלַּדִ׳יןַ יַקֻומֻוןַ מִן בַּעדִכֻּם וַאלּגַ׳רִיבֻּ אַלַּדִ׳י יַאתִי מִן בַּלַדֵ בַּעִידֵ פַיַנטֻ׳רֻוןַ צַ׳רַבַּאתִ תִלךַּ אַלּאַרץִ׳ וַאַמרַאצִ׳הַא אַלַּתִּי אַמרַצַ׳הַא אַללָּהֻ

Καὶ ἐροῦσιν ἡ γενεὰ ἡ ἑτέρα, οἱ υἱοὶ ὑμῶν, οἳ ἀναστήσονται μεθ᾿ ὑμᾶς, καὶ ὁ ἀλλότριος, ὃς ἂν ἔλθῃ ἐκ γῆς μακρόθεν, καὶ ὄψονται τὰς πληγὰς τῆς γῆς ἐκείνης καὶ τὰς νόσους αὐτῆς, ἃς ἀπέστειλεν κύριος ἐπ᾿ αὐτήν

כב גׇּפְרִ֣ית וָמֶ֘לַח֮ שְׂרֵפָ֣ה כׇל־אַרְצָהּ֒ לֹ֤א תִזָּרַע֙ וְלֹ֣א תַצְמִ֔חַ וְלֹא־יַעֲלֶ֥ה בָ֖הּ כׇּל־עֵ֑שֶׂב כְּֽמַהְפֵּכַ֞ת סְדֹ֤ם וַעֲמֹרָה֙ אַדְמָ֣ה וצביים וּצְבוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ הָפַ֣ךְ יְיָ֔ בְּאַפּ֖וֹ וּבַחֲמָתֽוֹ׃

גּוּפְרֵיתָא וּמִלְחָא תְּהֵייש שלא גורסים: ״תהי״, והחילוף כבר מצויין כ׳איכא דאמרי׳ ע״י המסורה לת״א. יָקְדָא כָל אַרְעַהּ לָא תִזְדְּרַע וְלָא תְצַמַּח וְלָא יִסַּק בַּהּ כָּל עֵשֶׂב כַּהֲפֵיכְתָא דִּסְדוֹם וַעֲמוֹרָה אַדְמָה וּצְבוֹיִם דַּהֲפַךְ יְיָ בְּרוּגְזֵיהּ וּבְחִמְתֵּיהּ.

חתי כאן ג׳מיע ארצ׳הא מחרקה בנאר וכברית פהי לא תזרע ולא תנבת ולא יטלע פיהא שי מן אלעשב כמקלב סדום ועמרה אדמה וצביים אלתי קלבהא אללה בגצ׳בה וחמיתה

חַתַּי׳ כַּאנַתּ גַמִיעֻ אַרצִ׳הַא מֻחַרַּקַתַּ בִּנַארֵ וַכִּבּרִיתֵ פַהִי לַא תֻזרַעֻ וַלַא תֻנבִּתֻ וַלַא יַטלַעֻ מִנהַא שַׁיְאַ מִןַ אלאַעשַׁאבִּ כַּמַא קַלַבַּ סִדֻוםַ וַעַמֻורַה אַדמַה וַצִבּוּים אַלַּתִי קַלַבַּהַא אַללָּהֻ בִּגַ׳צַ׳בִּהִ וַחַמִיתִהִ

Θεῖον καὶ ἅλα κατακεκαυμένον, πᾶσα ἡ γῆ αὐτῆς οὐ σπαρήσεται οὐδὲ ἀνατελεῖ, οὐδὲ μὴ ἀναβῇ ἐπ᾿ αὐτὴν πᾶν χλωρόν, ὥσπερ κατεστράφη Σοδομα καὶ Γομορρα, Αδαμα καὶ Σεβωιμ, ἃς κατέστρεψεν κύριος ἐν θυμῷ καὶ ὀργῇ

כג וְאָֽמְרוּ֙ כׇּל־הַגּוֹיִ֔ם עַל־מֶ֨ה עָשָׂ֧ה יְיָ֛ כָּ֖כָה לָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את מֶ֥ה חֳרִ֛י הָאַ֥ף הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה׃

וְיֵימְרוּן כָּל עַמְמַיָּא עַל מָא עֲבַד יְיָ כְּדֵין לְאַרְעָא הָדָא מָא תְּקוֹף רוּגְזָא רַבָּא הָדֵין.

פיקול ג׳מיע אלאמם עלימא ד׳א צנע אללה כד׳א בהד׳ה אלארץ׳ ומא סבב שדה הד׳א אלגצ׳ב אלעט׳ים

פַיַקֻולֻ גַמִיעֻ אַלאֻמַם עַלַי׳ מַאדַ׳א צַנַעַ אַללָּהֻ כַּדַ׳א בִּהַדִ׳הִ אלּאַרץִ׳ וַמַא סַבַּבֻּ שִׁדַּתִ הַדַ׳א אַלגַ׳צַ׳בִּ אלּעַטִ׳יםִ

καὶ ἐροῦσιν πάντα τὰ ἔθνη Διὰ τί ἐποίησεν κύριος οὕτως τῇ γῇ ταύτῃ; τίς ὁ θυμὸς τῆς ὀργῆς ὁ μέγας οὗτος;

כד וְאָ֣מְר֔וּ עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר עָזְב֔וּ אֶת־בְּרִ֥ית יְיָ֖ אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתָ֑ם אֲשֶׁר֙ כָּרַ֣ת עִמָּ֔ם בְּהוֹצִיא֥וֹ אֹתָ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

וְיֵימְרוּן עַל דִּשְׁבַקוּ יָת קְיָמָא דַּייָ אֱלָהָא דַּאֲבָהָתְהוֹן דִּגְזַר עִמְּהוֹן בְּאַפָּקוּתֵיהּ יָתְהוֹן מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם.

פיג׳יבון באן ד׳לך עלי מא תרכו עהד אללה אלה אבאיהם אלד׳י עהדה מעהם באכ׳ראג׳ה להם מן בלד מצר

פַיֻגַּאובּוּןַ וַאִןַ דַ׳לִךַּ עַלַי׳ מַא תַּרַכֻּוא עַהדַ אַללָּהִ אִלַהִ אַבַּאאהִם אַלַּדִ׳י עַהַדַהֻ מַעַהֻם בִּאִכ׳רַאגִהִ לַהֻם מִן בַּלַדִ מִצרַ

καὶ ἐροῦσιν Ὅτι κατελίποσαν τὴν διαθήκην κυρίου τοῦ θεοῦ τῶν πατέρων αὐτῶν, ἃ διέθετο τοῖς πατράσιν αὐτῶν, ὅτε ἐξήγαγεν αὐτοὺς ἐκ γῆς Αἰγύπτου,

כה וַיֵּלְכ֗וּ וַיַּֽעַבְדוּ֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם אֱלֹהִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יְדָע֔וּם וְלֹ֥א חָלַ֖ק לָהֶֽם׃

וַאֲזַלוּ וּפְלַחוּ לְטָעֲוָת עַמְמַיָּא וּסְגִידוּ לְהוֹן דַּחְלָן דְּלָא יְדַעוּנִין וְלָא אוֹטִיבָאלפי אונקלוס הנושא הוא עדיין עבודה זרה, והכוונה שהע״ז לא חילק לבני ישראל טובות. לְהוֹן.

פמצ׳ו פעבדו מעבודאת אכ׳ר וסג׳דו להא מעבודאת לם יערפוהא ולם תנצבהם נציבא

פַמַצֻ׳וא וַעַבַּדֻו מַעבּוּדַאתֵ אֻכַ׳רַ וַסַגַדֻו לַהַא מַעבּוּדַאתֹּ לַם יַערִפֻוהַא וַלַם תֻנצַבּ נַצִיבַּא לַהֻם

καὶ πορευθέντες ἐλάτρευσαν θεοῖς ἑτέροις καὶ προσεκύνησαν αὐτοῖς, οἷς οὐκ ἠπίσταντο οὐδὲ διένειμεν αὐτοῖς·

כו וַיִּחַר־אַ֥ף יְיָ֖ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֑וא לְהָבִ֤יא עָלֶ֙יהָ֙ אֶת־כׇּל־הַקְּלָלָ֔ה הַכְּתוּבָ֖ה בַּסֵּ֥פֶר הַזֶּֽה׃

וּתְקֵיף רוּגְזָא דַּייָ בְּאַרְעָא הַהִיא לְאֵיתָאָה עֲלַהּ יָת כָּל לְוָטַיָּא דִּכְתִיבִין בְּסִפְרָא הָדֵין.

פאשתד גצ׳ב אללה עלי תלך אלארץ׳ פאחל בהא ג׳מיע אללענה אלמכתובה פי הד׳א אלספר

פַאשׁתַּדַּ גַ׳צַ׳בֻּ אַללָּהִ עַלַי׳ דַ׳לִךַּ אַלּבַּלַדִ פַאחַלַ בִּהִ גַמִיעַ אַללַענַתִ אַלּמַכּתֻובַּתִ פִי הַדַ׳א אַלסִּפרִ

καὶ ὠργίσθη θυμῷ κύριος ἐπὶ τὴν γῆν ἐκείνην ἐπαγαγεῖν ἐπ’ αὐτὴν κατὰ πάσας τὰς κατάρας τὰς γεγραμμένας ἐν τῷ βιβλίῳ τοῦ νόμου τούτου,

כז וַיִּתְּשֵׁ֤ם יְיָ֙ מֵעַ֣ל אַדְמָתָ֔ם בְּאַ֥ף וּבְחֵמָ֖ה וּבְקֶ֣צֶף גָּד֑וֹל וַיַּשְׁלִכֵ֛ם אֶל־אֶ֥רֶץ אַחֶ֖רֶת כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

וְטַלְטֵילִנּוּן יְיָ מֵעַל אֲרַעְהוֹן בִּרְגַז וּבִחְמָא וּבִתְקוֹף רַב וְאַגְלִינוּן לַאֲרַע אוּחְרִי כְּיוֹמָא הָדֵין.

פשדב אהלהא ען בלדהם בגצ׳ב וחמיה וסכ׳ט עט׳ים וטרחהם אלי בלד אכ׳ר כמא תרונהם אליום

פַשַׁדַ׳בַּ אַהלַהַא עַן בַּלַדִ הִם בִּגַ׳צַ׳בֵּ וַחַמִי וַסֻכ׳ט עַטִ׳ימֵ וַטַרַחַהֻם אִלַי׳ בַּלַדֵ אכַ׳רַ כַּהַדַ׳א אַלּיַוְםַ

καὶ ἐξῆρεν αὐτοὺς κύριος ἀπὸ τῆς γῆς αὐτῶν ἐν θυμῷ καὶ ὀργῇ καὶ παροξυσμῷ μεγάλῳ σφόδρα καὶ ἐξέβαλεν αὐτοὺς εἰς γῆν ἑτέραν ὡσεὶ νῦν.

כח הַנִּ֨סְתָּרֹ֔ת לַיְיָ֖ אֱלֹהֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵ֙ׄיׄנׄוּ֙ׄ עַׄד־עוֹלָ֔ם לַעֲשׂ֕וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃

דְּמִטַּמְרָן קֳדָם יְיָ אֱלָהַנָא וּדְגַלְיָן לַנָא וְלִבְנַנָא עַד עָלְמָא לְמֶעֱבַד יָת כָּל פִּתְגָמֵי אוֹרָיְתָא הָדָא.

פיעתברון ויקולון כד׳אך אלמסתורה ללה רבנא ואלמכשופה ג׳מיעא אלתי הי לנא ולבנינא אלי אלדהר פי אן נעמל ג׳מיע כלאם הד׳ה אלתוראה.

פַיַעתַּבִּרֻוןַ וַיַקֻולֻוןַ כַּדַ׳אךַּ אַלּמַסתֻורַאתֻ לִלָּהִ רַבִּנַא וַאלּמַכּשֻׁופַאתֻ גַמִיעַא אַלַּתִּי הִי לַנַא וַלִבַּנִינַא אִלַי׳ אַלדַּהרִ פִי אַן נַעמַלַ גַמִיעַ כַּלַאםִ הַדִ׳הִ אלתַּוְרִיתִ

τὰ κρυπτὰ κυρίῳ τῷ θεῷ ἡμῶν, τὰ δὲ φανερὰ ἡμῖν καὶ τοῖς τέκνοις ἡμῶν εἰς τὸν αἰῶνα ποιεῖν πάντα τὰ ῥήματα τοῦ νόμου τούτου.

פרק לתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וְהָיָה֩ כִֽי־יָבֹ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הַבְּרָכָה֙ וְהַקְּלָלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לְפָנֶ֑יךָ וַהֲשֵׁבֹתָ֙ אֶל־לְבָבֶ֔ךָ בְּכׇ֨ל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֧ר הִדִּיחֲךָ֛ יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה׃

וִיהֵי אֲרֵי יֵיתוֹן עֲלָךְ כָּל פִּתְגָמַיָּא הָאִלֵּין בִּרְכָן וּלְוָטִין דִּיהַבִית קֳדָמָךְ וְתָתִיב לְלִבָּךְ בְּכָל עַמְמַיָּא דְּאַגְלְיָךְ יְיָ אֱלָהָךְ לְתַמָּן.

פאד׳א חלת בך ג׳מיע הד׳ה אלאמור מן אלברכאת ואללענאת אלתי תלותהא עליך פארג׳ע אלי נפסך ועלי אנך פימא בין ג׳מיע אלאמם אלד׳ין דחאך אללה רבך הנאך

וַאִדַ׳א חֻלַ בִּךַּ גַמִיעֻ הַדִ׳הִ אלּאַמֻורִ מִןַ אלבַּרַכַּאתִ וַאללַענַאתִ אַלַּתִי תַּלַוְתֻהַא עַלַיְךַּ פַארגַע אִלַי׳ נַפסִךַּ עַלַי׳ אַנַּךַּ פִימַא בַּיְןַ גַמִיעִ אלאֻמַם אַלַּתִּי דַחַאךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ אִלַי׳ תַּ׳םַ

Καὶ ἔσται ὡς ἂν ἔλθωσιν ἐπὶ σὲ πάντα τὰ ῥήματα ταῦτα, ἡ εὐλογία καὶ ἡ κατάρα, ἣν ἔδωκα πρὸ προσώπου σου, καὶ δέξῃ εἰς τὴν καρδίαν σου ἐν πᾶσιν τοῖς ἔθνεσιν, οὗ ἐάν σε διασκορπίσῃ κύριος ἐκεῖ,

ב וְשַׁבְתָּ֞ עַד־יְיָ֤ אֱלֹהֶ֙יךָ֙ וְשָׁמַעְתָּ֣ בְקֹל֔וֹ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם אַתָּ֣ה וּבָנֶ֔יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃

וּתְתוּב לְדַחְלְתָא דַּייָ אֱלָהָךְ וּתְקַבֵּיל לְמֵימְרֵיהּ כְּכֹל דַּאֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ יוֹמָא דֵין אַתְּ וּבְנָךְ בְּכָל לִבָּךְ וּבְכָל נַפְשָׁךְ.

ותב אלי אללה רבך ואקבל אמרה מת׳ל ג׳מיע מא אמרך בה אליום אנת ובניך בכל קלבך וכל נפסך

פַתֻבּ אִלַי׳ אַללָּהִ רַבִּךַּ וַאקבַּל אַמרַהֻ מִת׳לַ גַמִיעִ מַא אַנַא אמֻרֻךַּ בִּהִ אלּיַוְם אַנתַּ וַבַּנֻוךַּ בִּכֻּלִ קַלבִּךַּ וַנַפסִךַּ

καὶ ἐπιστραφήσῃ ἐπὶ κύριον τὸν θεόν σου καὶ ὑπακούσῃ τῆς φωνῆς αὐτοῦ κατὰ πάντα, ὅσα ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον, ἐξ ὅλης τῆς καρδίας σου καὶ ἐξ ὅλης τῆς ψυχῆς σου,

ג וְשָׁ֨ב יְיָ֧ אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־שְׁבוּתְךָ֖ וְרִחֲמֶ֑ךָ וְשָׁ֗ב וְקִבֶּצְךָ֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֧ר הֱפִֽיצְךָ֛ יְיָ֥ אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה׃

וְיָתִיב יְיָ אֱלָהָךְ יָת גָּלְוָתָךְ וִירַחֵים עֲלָךְ וִיתוּב וְיִכְנְשִׁנָּךְ מִכָּל עַמְמַיָּא דְּבַדְּרָךְ יְיָ אֱלָהָךְ לְתַמָּן.

פאן אללה רבך יתוב עליך וירחמך ויעוד פיג׳מעך מן בין ג׳מיע אלאמם אלד׳ין בדדך הנאך

פַאִןַּ אללַהַ רַבַּךַּ יַתֻובֻּ עַלַיְךַּ וַיַרחַמֻךַּ וַיַעֻודֻ וַיֻגַמִעֻךַּ מִן גַמִיעִ אלשֻּׁעֻובִּ אַלַּתִי בַּדַּדַךַּ הֻנַאךַּ

καὶ ἰάσεται κύριος τὰς ἁμαρτίας σου καὶ ἐλεήσει σε καὶ πάλιν συνάξει σε ἐκ πάντων τῶν ἐθνῶν, εἰς οὓς διεσκόρπισέν σε κύριος ἐκεῖ.

ד אִם־יִהְיֶ֥ה נִֽדַּחֲךָ֖ בִּקְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם מִשָּׁ֗ם יְקַבֶּצְךָ֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ וּמִשָּׁ֖ם יִקָּחֶֽךָ׃

אִם יִהְוְיָן גָּלְוָתָךְ בִּסְיָפֵי שְׁמַיָּא מִתַּמָּן יִכְנְשִׁנָּךְ יְיָ אֱלָהָךְ וּמִתַּמָּן יְקָרְבִנָּךְ.

חתי אן אלמנדחי מנך לו כאן פי אקצא אלסמא לג׳מע שמלך אללה רבך מן ת׳ם ולקדמך

חַתַּי׳ אןַ אלמֻנדַחִיַ מִנךַּ לַוְ כַּאןַ פִי אַקצַי׳ אַלסַּמַאאִ לַגַמַעַ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ שַׁמלַךַּ מִן תַּ׳םַ וַלַקַדַּמַךַּ

ἐὰν ᾖ ἡ διασπορά σου ἀπ’ ἄκρου τοῦ οὐρανοῦ ἕως ἄκρου τοῦ οὐρανοῦ, ἐκεῖθεν συνάξει σε κύριος ὁ θεός σου, καὶ ἐκεῖθεν λήμψεταί σε κύριος ὁ θεός σου·

ה וֶהֱבִיאֲךָ֞ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֗יךָ אֶל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־יָרְשׁ֥וּ אֲבֹתֶ֖יךָ וִֽירִשְׁתָּ֑הּ וְהֵיטִֽבְךָ֥ וְהִרְבְּךָ֖ מֵאֲבֹתֶֽיךָ׃

וְיַעֵילִנָּךְ יְיָ אֱלָהָךְ לְאַרְעָא דִּירִיתוּ אֲבָהָתָךְ וְתֵירְתַהּ וְיוֹטֵיב לָךְ וְיַסְגֵּינָךְ מֵאֲבָהָתָךְ.

וידכ׳לך אללה רבך אלי אלבלד אלד׳י חאזה אבאוך פתחוזה ויחסן אליך ויכת׳רך מן אבאיך

וַיֻדכִ׳לֻךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ אִלַי׳ אלּבַּלַדִאַלַּדִ׳י חַאזַהֻ אַבַּאאךַּ וַתַּחֻוְזֻהֻ וַיֻחסִןֻ אִלַיְךַּ וַיֻכּתֻ׳רִךַּ מִן אַבַּאאךַּ

καὶ εἰσάξει σε κύριος ὁ θεός σου εἰς τὴν γῆν, ἣν ἐκληρονόμησαν οἱ πατέρες σου, καὶ κληρονομήσεις αὐτήν· καὶ εὖ σε ποιήσει καὶ πλεοναστόν σε ποιήσει ὑπὲρ τοὺς πατέρας σου.

ו וּמָ֨ל יְיָ֧ אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־לְבָבְךָ֖ וְאֶת־לְבַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְיָ֧ אֱלֹהֶ֛יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ לְמַ֥עַן חַיֶּֽיךָ׃

וְיַעְדֵּי יְיָ אֱלָהָךְ יָת טַפְשׁוּת לִבָּךְ וְיָת טַפְשׁוּת לִבָּא דִּבְנָךְ לְמִרְחַם יָת יְיָ אֱלָהָךְ בְּכָל לִבָּךְ וּבְכָל נַפְשָׁךְ בְּדִיל חַיָּיךְ.

וישרח אללה צדרך וצדר נסלך לתחב אללה רבך בכל קלבך וכל נפסך לכי תחיי

וַיַשׁרַחֻ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ צַדרַךַּ וַצַדרַ נַסלִךַּ לִחֻבִּאללָּהִ רַבִּךַּ בִּכֻּלִ קַלבִּךַּ וַכֻּלִ נַפסִךַּ לִכַּיְ תַּחיַא

καὶ περικαθαριεῖ κύριος τὴν καρδίαν σου καὶ τὴν καρδίαν τοῦ σπέρματός σου ἀγαπᾶν κύριον τὸν θεόν σου ἐξ ὅλης τῆς καρδίας σου καὶ ἐξ ὅλης τῆς ψυχῆς σου, ἵνα ζῇς σύ.

ז וְנָתַן֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ אֵ֥ת כׇּל־הָאָל֖וֹת הָאֵ֑לֶּה עַל־אֹיְבֶ֥יךָ וְעַל־שֹׂנְאֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר רְדָפֽוּךָ׃

וְיִתֵּין יְיָ אֱלָהָךְ יָת כָּל לְוָטַיָּא הָאִלֵּין עַל בַּעֲלֵי דְּבָבָךְ וְעַל שָׂנְאָךְ דְּרַדְפוּךְ.

ויחל אללה רבך הד׳ה אלחרג׳ באעדאיך ושאנייך אלד׳ין כלבוך

וַיַחֻלֻּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ גַמִיעַ הַדַ׳א אַלּחַרַגִ בִּאַעדַאאִךַּ וַבִּשַׁאנִאִיךַּ אַלַּדִ׳יןַ כַּלַבּוּךַּ

καὶ δώσει κύριος ὁ θεός σου τὰς ἀρὰς ταύτας ἐπὶ τοὺς ἐχθρούς σου καὶ ἐπὶ τοὺς μισοῦντάς σε, οἳ ἐδίωξάν σε.

ח וְאַתָּ֣ה תָשׁ֔וּב וְשָׁמַעְתָּ֖ בְּק֣וֹל יְיָ֑ וְעָשִׂ֙יתָ֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּֽוֹם׃

וְאַתְּ תְּתוּב וּתְקַבֵּיל לְמֵימְרָא דַּייָ וְתַעֲבֵיד יָת כָּל פִּקּוֹדוֹהִי דַּאֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ יוֹמָא דֵין.

ואנת תתוב ותקבל אמר אללה ותצנע ג׳מיע וצאיאה אלתי אמרך בהא אליום

וַאַנתַּ תַּתֻובֻּ וַתַּקבַּלֻ אַמרַ אַללָּהִ וַתַּעמַלֻ גַמִיעַ וַצַאִיאהֻ אַלַּתִי אמֻרֻךַּ בִּהַא אַלּיַוְםַ

καὶ σὺ ἐπιστραφήσῃ καὶ εἰσακούσῃ τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ ποιήσεις τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ, ὅσας ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον,

ט וְהוֹתִֽירְךָ֩ יְיָ֨ אֱלֹהֶ֜יךָ בְּכֹ֣ל ׀ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֗ךָ בִּפְרִ֨י בִטְנְךָ֜ וּבִפְרִ֧י בְהֶמְתְּךָ֛ וּבִפְרִ֥י אַדְמָתְךָ֖ לְטֹבָ֑ה כִּ֣י ׀ יָשׁ֣וּב יְיָ֗ לָשׂ֤וּשׂ עָלֶ֙יךָ֙ לְט֔וֹב כַּאֲשֶׁר־שָׂ֖שׂ עַל־אֲבֹתֶֽיךָ׃

וְיוֹתְרִנָּךְ יְיָ אֱלָהָךְ בְּכֹל עוּבָדֵי יְדָךְ בְּוַלְדָּא דִּמְעָךְ וּבְוַלְדָּא דִּבְעִירָךְ וּבְאִבָּא דְּאַרְעָךְ לְטָבָא אֲרֵי יְתוּב יְיָ לְמִחְדֵּי עֲלָךְ לְטָב כְּמָא דַּחְדִּי עַל אֲבָהָתָךְ.

ויזידך אללה רבך פי ג׳מיע צנעה ידיך מן ת׳מר בטנך ות׳מר בהאימך ות׳מר ארצ׳ך כ׳ירא אד׳ ירג׳ע לך אללה אן יקצד בך כ׳ירא כמא קצד באבאיך

וַיֻזִידֻךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ פִי גַמִיעִ צַנעַתִ יַדִךַּ פִי תַּ׳מַרִ בַּטנִךַּ וַתַּ׳מַרִ בַּהַאאִמִךַּ וַתַּ׳מַרִ אַרצִ׳ךַּ כַ׳יְרַא אִד׳ יַרגַעַ אַללָּהֻ אַן יַקצֻדַ בִּךַּ כַ׳יְרַא כַּמַא קַצַדַ בִּאבַּאאִךַּ

καὶ πολυωρήσει σε κύριος ὁ θεός σου ἐν παντὶ ἔργῳ τῶν χειρῶν σου, ἐν τοῖς ἐκγόνοις τῆς κοιλίας σου καὶ ἐν τοῖς γενήμασιν τῆς γῆς σου καὶ ἐν τοῖς ἐκγόνοις τῶν κτηνῶν σου· ὅτι ἐπιστρέψει κύριος ὁ θεός σου εὐφρανθῆναι ἐπὶ σὲ εἰς ἀγαθά, καθότι ηὐφράνθη ἐπὶ τοῖς πατράσιν σου,

י כִּ֣י תִשְׁמַ֗ע בְּקוֹל֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר מִצְוֺתָיו֙ וְחֻקֹּתָ֔יו הַכְּתוּבָ֕ה בְּסֵ֥פֶר הַתּוֹרָ֖ה הַזֶּ֑ה כִּ֤י תָשׁוּב֙ אֶל־יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃

אֲרֵי תְקַבֵּיל לְמֵימְרָא דַּייָ אֱלָהָךְ לְמִטַּר פִּקּוֹדוֹהִי וּקְיָמוֹהִי דִּכְתִיבִין בִּסְפַר אוֹרָיְתָא הָדֵין אֲרֵי תְתוּב לְדַחְלְתָא דַּייָ אֱלָהָךְ בְּכָל לִבָּךְ וּבְכָל נַפְשָׁךְ.

אד׳ תקבל אמר אללה רבך ותחפט׳ ותעמל בג׳מיע וצאיאה ורסומה אלמכתובה פי הד׳ה ספר אלתוריה אד׳ תתוב אלי אללהאללה] + רבך ב בכל קלבך וכל נפסך

אִד׳ תַּקבַּל אַמרַ אַללָּהִ רַבִּךַּ פַתַּחפַטֻ׳ גַמִיעַ וַצַאִיאהֻ וַרֻסֻומַהֻ אַלּמַכּתֻובַּתַּ פִי הַדַ׳א סִפרִ אלתַּוְרִיתִ אִד׳ תַּתֻּובּ אִלַי׳ אַללָּהִ רַבִּךַּ בִּכֻּלִ קַלבִּךַּ וַכֻּלִ נַפסִךַּ

ἐὰν εἰσακούσῃς τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ σου φυλάσσεσθαι καὶ ποιεῖν πάσας τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ καὶ τὰ δικαιώματα αὐτοῦ καὶ τὰς κρίσεις αὐτοῦ τὰς γεγραμμένας ἐν τῷ βιβλίῳ τοῦ νόμου τούτου, ἐὰν ἐπιστραφῇς ἐπὶ κύριον τὸν θεόν σου ἐξ ὅλης τῆς καρδίας σου καὶ ἐξ ὅλης τῆς ψυχῆς σου.

יא כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא׃

אֲרֵי תַּפְקֵידְתָּא הָדָא דַּאֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ יוֹמָא דֵין לָא מְפָרְשָׁא הִיא מִנָּךְ וְלָא רַחִיקָא הִיא.

ואעלם אן הד׳ה אלוציה אלתי אמרך בהא אליום ליסת בכ׳פיה ענך ולא בעידה

וַאעלַם אַןַּ הַדִ׳הִ אלוַצַאִיא אַלַּתִי אמֻרֻךַּ בִּהַא אַלּיַוְם לַיְסַתּ בִּכַ׳פִיתֵ עַנךַּ וַלַא בַּעִיְדַתַּ

Ὅτι ἡ ἐντολὴ αὕτη, ἣν ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον, οὐχ ὑπέρογκός ἐστιν οὐδὲ μακρὰν ἀπὸ σοῦ.

יב לֹ֥א בַשָּׁמַ֖יִם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֤נוּ הַשָּׁמַ֙יְמָה֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה׃

לָא בִשְׁמַיָּא הִיא לְמֵימַר מַן יִסַּק לַנָא לִשְׁמַיָּא וְיִסְּבַהּ לַנָא וְיַשְׁמְעִנַּנָא יָתַהּ וְנַעְבְּדִנַּהּ.

וליסהא פי אלסמא פיקול קאיל מן ד׳א יצעד לנא אלי אלסמא פינזלהא ויסמענאהא פנעמל בהא

לַיְסַתּהַא פִי אַלסַּמַאאִ פַיַקֻולֻ קַאאִלֹ מַן דַ׳א יַצעַדֻ לַנַא אִלַי׳ אַלסַּמַאאִ וַיֻנזִלֻהַא לַנַא וַיֻסַמִעֻנַאהַא וַנַעמַלֻ בִּהַא

οὐκ ἐν τῷ οὐρανῷ ἄνω ἐστὶν λέγων Τίς ἀναβήσεται ἡμῖν εἰς τὸν οὐρανὸν καὶ λήμψεται αὐτὴν ἡμῖν; καὶ ἀκούσαντες αὐτὴν ποιήσομεν.

יג וְלֹא־מֵעֵ֥בֶר לַיָּ֖ם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲבׇר־לָ֜נוּ אֶל־עֵ֤בֶר הַיָּם֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה׃

וְלָא מֵעִבְרָא לְיַמָּא הִיא לְמֵימַר מַן יִעְבַּר לַנָא לְעֵיבֶר יַמָּא וְיִסְּבַהּ לַנָא וְיַשְׁמְעִנַּנָא יָתַהּ וְנַעְבְּדִנַּהּ.

וליסהא מן ד׳אך ג׳אנב אלבחר [פיקול קאיל מן ד׳א יעבר לנא אלי ג׳אנב אלבחרנשמט בכה״י מפני הדומות.] פיאכ׳ד׳הא ויסמענאהא פנעמל בהא

וַלַיְסַתּ הִי פִי דַ׳אךַּ גַּאנִבִּ אלּבַּחרִ פַיַקֻולֻ קַאאִלֹ מַן דַ׳א יַעבֻּרֻ לַנַא אִלַי׳ דַ׳אךַּ גַּאנִבִּ אלּבַּחרִ פַיַאכֻ׳דַ׳הַא לַנַא וַיֻסַמִעֻנַאהַא וַנַעמַלֻ בִּהַא

οὐδὲ πέραν τῆς θαλάσσης ἐστὶν λέγων Τίς διαπεράσει ἡμῖν εἰς τὸ πέραν τῆς θαλάσσης καὶ λήμψεται ἡμῖν αὐτήν; καὶ ἀκουστὴν ἡμῖν ποιήσει αὐτήν, καὶ ποιήσομεν.

יד כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ׃

אֲרֵי קָרִיב לָךְ פִּתְגָמָא לַחְדָּא בְּפוּמָּךְ וּבְלִבָּךְ לְמִעְבְּדֵיהּ.

בל אלאמר קריב ג׳דא ימכנך בפיך ובקלבך אן תעמל בה.

בַּלִ אלּאַמרֻ קַרִיבֹּ אִלַיְךַּ גִדַּא יֻמכִּנֻךַּ בִּפִיךַּ וַבִּקַלבִּךַּ אַן תַּעמַלַ בִּהִ

ἔστιν σου ἐγγὺς τὸ ῥῆμα σφόδρα ἐν τῷ στόματί σου καὶ ἐν τῇ καρδίᾳ σου καὶ ἐν ταῖς χερσίν σου αὐτὸ ποιεῖν.

טו רְאֵ֨ה נָתַ֤תִּי לְפָנֶ֙יךָ֙ הַיּ֔וֹם אֶת־הַֽחַיִּ֖ים וְאֶת־הַטּ֑וֹב וְאֶת־הַמָּ֖וֶת וְאֶת־הָרָֽע׃

חֲזִי דִּיהַבִית קֳדָמָךְ יוֹמָא דֵין יָת חַיֵּי וְיָת טָבְתָא וְיָת מוֹתָא וְיָת בִּשְׁתָּא.

ואנט׳ר אני קד ג׳עלת בין ידיך אליום אלחיוה ואלכ׳יר ואלמות ואלשר

אנטֻ׳ר אִנִּי קַד גַעַלתֻ בַּיְןַ יַדַיְךַּ אַלּיַוְם אַלּחַיַאתַּ וַאלּכַ׳יְרַ וַאלּמַוְתַּ וַאלשַּׁרַּ

Ἰδοὺ δέδωκα πρὸ προσώπου σου σήμερον τὴν ζωὴν καὶ τὸν θάνατον, τὸ ἀγαθὸν καὶ τὸ κακόν.

טז אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֣י מְצַוְּךָ֮ הַיּוֹם֒ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְיָ֤ אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֔יו וְלִשְׁמֹ֛ר מִצְוֺתָ֥יו וְחֻקֹּתָ֖יו וּמִשְׁפָּטָ֑יו וְחָיִ֣יתָ וְרָבִ֔יתָ וּבֵֽרַכְךָ֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃

דַּאֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ יוֹמָא דֵין לְמִרְחַם יָת יְיָ אֱלָהָךְ לִמְהָךְ בְּאוֹרְחָן דְּתָקְנָן קֳדָמוֹהִי וּלְמִטַּר פִּקּוֹדוֹהִי וּקְיָמוֹהִי וְדִינוֹהִי וְתֵיחֵי וְתִסְגֵּי וִיבָרְכִנָּךְ יְיָ אֱלָהָךְ בְּאַרְעָא דְּאַתְּ עָלֵיל לְתַמָּן לְמֵירְתַהּ.

עלי מא אמרך אליום אן תחב אללה רבך ותסיר פי טרקה ותחפט׳ וצאיאה ורסומה ואחכאמה פתחי ותכת׳ר ויבארך פיך אללה רבך פי אלבלד אלד׳י אנת דאכ׳ל אליה לתחוזה

עַלַי׳ מַא אמֻרֻךַּ בִּהִ אלּיַוְם אַן תֻחִבַּ אַללַהַ רַבַּךַּ וַתַּסִירַ פִי טֻרֻקִהִ וַתַּחפַטַ׳ וַצַאִיאהֻ וַרֻסֻומַהֻ וַאַחכַּאמַהֻ פַתַּחיַא וַתַּכּתֻ׳רֻ וַיֻבַּארִכֻּ לַךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ פִי אלּבַּלַדִאַלַּדִ׳י אַנתַּ סַאאִרֹ אִלַיְהִ לִחַוְזִהִ

ἐὰν εἰσακούσῃς τὰς ἐντολὰς κυρίου τοῦ θεοῦ σου, ἃς ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι σήμερον, ἀγαπᾶν κύριον τὸν θεόν σου, πορεύεσθαι ἐν πάσαις ταῖς ὁδοῖς αὐτοῦ, φυλάσσεσθαι τὰ δικαιώματα αὐτοῦ καὶ τὰς κρίσεις αὐτοῦ, καὶ ζήσεσθε καὶ πολλοὶ ἔσεσθε, καὶ εὐλογήσει σε κύριος ὁ θεός σου ἐν πάσῃ τῇ γῇ, εἰς ἣν εἰσπορεύῃ ἐκεῖ κληρονομῆσαι αὐτήν.

יז וְאִם־יִפְנֶ֥ה לְבָבְךָ֖ וְלֹ֣א תִשְׁמָ֑ע וְנִדַּחְתָּ֗ וְהִֽשְׁתַּחֲוִ֛יתָ לֵאלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים וַעֲבַדְתָּֽם׃

וְאִם יִתְפְּנֵי לִבָּךְ וְלָא תְקַבֵּיל וְתִטְעֵי וְתִסְגּוֹד לְטָעֲוָת עַמְמַיָּא וְתִפְלְחִנִּין.

ואן תולי קלבך ולם תקבל ד׳לך ומלת פסג׳דת למעבודאת אכ׳ר או עבדתהא

וַאִן תַּוַלַי׳ קַלבֻּךַּ וַלַם תַּקבַּל דַ׳לִךַּ וַמֻלתַּ וַסַגַדתַּ לִמַעבּוּדַאתֵ אֻכַ׳רַ וַעַבַּדתַּהַא

καὶ ἐὰν μεταστῇ ἡ καρδία σου καὶ μὴ εἰσακούσῃς καὶ πλανηθεὶς προσκυνήσῃς θεοῖς ἑτέροις καὶ λατρεύσῃς αὐτοῖς,

יח הִגַּ֤דְתִּי לָכֶם֙ הַיּ֔וֹם כִּ֥י אָבֹ֖ד תֹּאבֵד֑וּן לֹא־תַאֲרִיכֻ֤ן יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹבֵר֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָב֥וֹא שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃

חַוִּיתִי לְכוֹן יוֹמָא דֵין אֲרֵי מֵיבַד תֵּיבְדוּן לָא תֵירְכוּן יוֹמִין עַל אַרְעָא דְּאַתְּ עָבַר יָת יַרְדְּנָא לְמֵיעַל לְתַמָּן לְמֵירְתַהּ.

פקד אכ׳ברתכם מן אליום אנכם סתבידון ולא תטול מדתכם פי אלבלד אלד׳י תעבר אלארדן לתציר אליה פתחוזה

פַקַד אַכ׳בַּרתֻכֻּם מִןַ אליַוְם אִנַּכֻּם סַתַּבִּידֻוןַ וַלַא תַּטֻולֻ מֻדַּתַּכֻּם פִי אלּבַּלַדִ אלּדִ׳י אַנתַּ עַאבִּרֻ אַלאֻרדֻןִ לִלסַיְרִ אִלַיְהִ לִחַוְזִהִ

ἀναγγέλλω σοι σήμερον ὅτι ἀπωλείᾳ ἀπολεῖσθε καὶ οὐ μὴ πολυήμεροι γένησθε ἐπὶ τῆς γῆς, ἧς κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι, εἰς ἣν ὑμεῖς διαβαίνετε τὸν Ιορδάνην ἐκεῖ κληρονομῆσαι αὐτήν.

יט הַעִדֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיּוֹם֮ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֒רֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּֽחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ׃

אַסְהֵידִית בְּכוֹן יוֹמָא דֵין יָת שְׁמַיָּא וְיָת אַרְעָא חַיֵּי וּמוֹתָא יְהַבִית קֳדָמָךְ בִּרְכָן וּלְוָטִין וְתִתְרְעֵי בְחַיֵּי בְּדִיל דְּתֵיחֵי אַתְּ וּבְנָךְ.

וקד אשהדת אליום עליכם אלסמואת ואלארץ׳ באני קד ג׳עלת בין ידיכם אלחיוה ואלמות אלברכאת ואללענאת וארי לך אן תכ׳תאר אלחיוה לכי תחיי אנת ונסלך

וַקַד אַשׁהַדתֻ עַלַיְכֻּם אַלּיַוְםַ אַלסַּמַאאַ וַאלּאַצַ׳ בִּאַנִּי קַד גַעַלתֻ בַּיְןַ יַדַיְכֻּם אַלּחַיַאתַּ וַאלּמַוְתַּ וַאלּבַּרַכַּאתִ וַאללַענַאתִ וַאַרַי׳ לַךַּ אַן תַּכ׳תַּארַ אַלּחַיַאתַּ לִכַּיְ תַּחיַא אַנתַּ וַנַסלֻךַּ

διαμαρτύρομαι ὑμῖν σήμερον τόν τε οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν Τὴν ζωὴν καὶ τὸν θάνατον δέδωκα πρὸ προσώπου ὑμῶν, τὴν εὐλογίαν καὶ τὴν κατάραν· ἔκλεξαι τὴν ζωήν, ἵνα ζῇς σὺ καὶ τὸ σπέρμα σου,

כ לְאַֽהֲבָה֙ אֶת־יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹל֖וֹ וּלְדׇבְקָה־ב֑וֹ כִּ֣י ה֤וּא חַיֶּ֙יךָ֙ וְאֹ֣רֶךְ יָמֶ֔יךָ לָשֶׁ֣בֶת עַל־הָאֲדָמָ֗ה אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨ע יְיָ֧ לַאֲבֹתֶ֛יךָ לְאַבְרָהָ֛ם לְיִצְחָ֥ק וּֽלְיַעֲקֹ֖ב לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃

לְמִרְחַם יָת יְיָ אֱלָהָךְ לְקַבָּלָא לְמֵימְרֵיהּ וּלְאִתְקָרָבָא לְדַחְלְתֵיהּ אֲרֵי הוּא חַיָּיךְ וְאוֹרָכוּת יוֹמָךְ לְמִתַּב עַל אַרְעָא דְּקַיֵּים יְיָ לַאֲבָהָתָךְ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לְמִתַּן לְהוֹן.

וד׳לך באן תחב אללה רבך ותקבל אמרה ותלזם טאעתה פאן ד׳לך חיותך וטול מדתך אן תקים פי אלבלד אלד׳י קסם אללה לאבאיך אברהים ואסחק ויעקוב ליעטיהם.

וַדַ׳לִךַּ וַאַן תֻחִבַּ אַללַהַ רַבַּךַּ וַתַּקבַּלַ אַמרַהֻ וַתַּלזַםַ טַאעַתַּהֻ אִד׳ הֻוַ חַיַאתֻךַּ וַטֻולַ מֻדַּתִךַּ אַן תֻקִיםַ פִי אלּבַּלַדִ אלּדִ׳י קַסַםַ אַללָּהֻ לִאבַּאאִךַּ לִאַבּרַהַם וַיצחַקַ וַיַעַקֻובַּ אַן יֻעטִיַהֻם

ἀγαπᾶν κύριον τὸν θεόν σου, εἰσακούειν τῆς φωνῆς αὐτοῦ καὶ ἔχεσθαι αὐτοῦ· ὅτι τοῦτο ἡ ζωή σου καὶ ἡ μακρότης τῶν ἡμερῶν σου κατοικεῖν σε ἐπὶ τῆς γῆς, ἧς ὤμοσεν κύριος τοῖς πατράσιν σου Αβρααμ καὶ Ισαακ καὶ Ιακωβ δοῦναι αὐτοῖς.

ספר דברים

פרשת וילך

מפתח לכתב הערבי־היהודי של התפסיר

אות	ערבית	הגייה
א	ا ء	ā ; ʾ (עצירה)
ב	ب	b
ג (מבוקר) · ג׳ (מנוקד)	غ	gh – ר גרונית
ג׳ (מבוקר) · ג (מנוקד)	ج	j – כמו ג׳ בג׳ירפה
ד	د	d
ד׳	ذ	dh – כ־th באנגלית this
ה	ه	h
ה בסוף מילה · ה׳ · ת	ة	-a (תָּא מַרְבּוּטַה); בסמיכות ‎-at
ו	و	w ; ū
ז	ز	z
ח	ح	ḥ – ח גרונית
ט · ט׳	ط · ظ	ṭ · ẓ – ט ו־ד׳ נחציות

אות	ערבית	הגייה
י · י׳	ي · ى	y, ī · ā בסוף מילה
כ · כ׳	ك · خ	k · kh – כ רפה
ל מ נ	ل م ن	l m n
ס	س	s
ע	ع	ʿ – ע גרונית
פ	ف	f (אין p בערבית)
צ · צ׳	ص · ض	ṣ · ḍ – ס ו־ד נחציות
ק	ق	q – ק עמוקה
ר	ر	r
ש	ش	sh
ת · ת׳	ت · ث	t · th – כ־th באנגלית think

סימן (במנוקד)	ערבית	קריאה
פַתַח · קָמַץ	ـَ	a
חִירִק	ـِ	i
קֻבּוּץ	ـُ	u
שְׁוָא	ـْ	אין תנועה
דגש	ـّ	הכפלה (ובבגדכפ״ת – גם הקשה)
חוֹלַם בסוף מילה	ـٌ	-un (תנוין)
צֵרֵי בסוף מילה	ـٍ	-in (תנוין)
תנועה + א / ו / י		ā / ū / ī ארוכות
אל־	ال	al- ; לפני ת ד ר ז ס ש צ ט ל נ הל׳ נבלעת: אלשמס = ash-shams

פרשת וילך

פרק לאתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃

וַאֲזַל מֹשֶׁה וּמַלֵּיל יָת פִּתְגָמַיָּא הָאִלֵּין עִם כָּל יִשְׂרָאֵל.

ת׳ם מצ׳י מוסי וכלם בני אסראיל בג׳מיע הד׳ה אלכלאם

פַמַצַ׳י׳ מֻושִׁה וַכַּלַםַ בַּנִי יִסרַאאִיל בִּגַמִיעִ הַדַ׳א אַלּכַּלַאםִ

Καὶ συνετέλεσεν Μωϋσῆς λαλῶν πάντας τοὺς λόγους τούτους πρὸς πάντας υἱοὺς Ισραηλ·

ב וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם בֶּן־מֵאָה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ הַיּ֔וֹם לֹא־אוּכַ֥ל ע֖וֹד לָצֵ֣את וְלָב֑וֹא וַֽיְיָ֙ אָמַ֣ר אֵלַ֔י לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה׃

וַאֲמַר לְהוֹן בַּר מְאָה וְעֶשְׂרִין שְׁנִין אֲנָא יוֹמָא דֵין לֵית אֲנָא יָכֵיל עוֹד לְמִפַּק וּלְמֵיעַל וַייָ אֲמַר לִי לָא תִעְבַּר יָת יַרְדְּנָא הָדֵין.

וקאל להם אנא אליום בן מאיה ועשרין סנה לא אטיק זיאדה עלי אלכ׳רוג׳ ואלדכ׳ול ואללה פקד קאל לי אנך לא תעבר הד׳א אלארדן

פַקַאלַ לַהֻם אַנַא אַלּיַוְם אִבּןֻ מִאַתֵ וַעִשׁרִיןַ סַנַתַּ לַא אֻטִיקֻ זִיַאדַתַּ עַלַי׳ אלּכֻ׳רֻוגִ וַאלדֻכֻ׳ולִ וַאללָּהֻ פַקַד קַאלַ לִי לַא תַּעבֻּר הַדַ׳א אַלּאַרדֻןַ

καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς Ἑκατὸν καὶ εἴκοσι ἐτῶν ἐγώ εἰμι σήμερον, οὐ δυνήσομαι ἔτι εἰσπορεύεσθαι καὶ ἐκπορεύεσθαι, κύριος δὲ εἶπεν πρός με Οὐ διαβήσῃ τὸν Ιορδάνην τοῦτον.

ג יְיָ֨ אֱלֹהֶ֜יךָ ה֣וּא ׀ עֹבֵ֣ר לְפָנֶ֗יךָ הֽוּא־יַשְׁמִ֞יד אֶת־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֛לֶּה מִלְּפָנֶ֖יךָ וִירִשְׁתָּ֑ם יְהוֹשֻׁ֗עַ ה֚וּא עֹבֵ֣ר לְפָנֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְיָ

יְיָ אֱלָהָךְ הוּא עָבַר קֳדָמָךְ הוּא יְשֵׁיצֵי יָת עַמְמַיָּא הָאִלֵּין מִן קֳדָמָךְ וְתֵירְתִנּוּן יְהוֹשֻׁעַ הוּא עָבַר קֳדָמָךְ כְּמָא דְּמַלֵּיל יְיָ.

אללה רבך אלד׳י נורה יסיר בין ידיך הו ינפד׳ האולי אלאמם מן בין ידיך ותרת׳הם ויהושע הו יעבר בין ידיך כמא קאל אללה

אַללָּהֻ רַבֻּךַּ אַלַּדִ׳י נֻורֻהֻ עַלַי׳ אלּאַרץִ׳ בַּיְןַ יַדַיְךַּ הֻוַ יֻנפִדֻ׳ הַאֻלַאאִ אלאֻמַם מִן בַּיְןִ יַדַיְךַּ וַתַּרִתֻ׳הֻם יהֻשֻׁוַּע הֻוַ יַעבֻּרֻ בַּיְןַ יַדַיְךַּ כַּמַא קַאלַ אַללָּהֻ

κύριος ὁ θεός σου ὁ προπορευόμενος πρὸ προσώπου σου αὐτὸς ἐξολεθρεύσει τὰ ἔθνη ταῦτα ἀπὸ προσώπου σου, καὶ κατακληρονομήσεις αὐτούς· καὶ Ἰησοῦς ὁ προπορευόμενος πρὸ προσώπου σου, καθὰ ἐλάλησεν κύριος.

ד וְעָשָׂ֤ה יְיָ֙ לָהֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֗ה לְסִיח֥וֹן וּלְע֛וֹג מַלְכֵ֥י הָאֱמֹרִ֖י וּלְאַרְצָ֑ם אֲשֶׁ֥ר הִשְׁמִ֖יד אֹתָֽם׃

וְיַעֲבֵיד יְיָ לְהוֹן כְּמָא דַּעֲבַד לְסִיחוֹן וּלְעוֹג מַלְכֵי אֱמוֹרָאָה וּלְאֲרַעְהוֹן דְּשֵׁיצֵי יָתְהוֹן.

פיצנע אללה בהם כמא צנע בסיחון ועוג מלכי אלאמורי ובאהל בלדהם אלד׳ין אנפד׳הם

פַיַצנַעֻ אַללָּהֻ בִּהִם כַּמַא צַנַעַ בִּסִיחֻוןַ וַעֻוגַ׳ מַלִכַּי אַלּאַמֻורִיִּ וַבִּאַהלִ בַּלַדִ הִם אַלַּדִ׳יןַ אַנפַדַ׳הֻם

καὶ ποιήσει κύριος αὐτοῖς καθὰ ἐποίησεν Σηων καὶ Ωγ, τοῖς δυσὶ βασιλεῦσιν τῶν Αμορραίων, οἳ ἦσαν πέραν τοῦ Ιορδάνου, καὶ τῇ γῇ αὐτῶν, καθότι ἐξωλέθρευσεν αὐτούς.

ה וּנְתָנָ֥ם יְיָ֖ לִפְנֵיכֶ֑ם וַעֲשִׂיתֶ֣ם לָהֶ֔ם כְּכׇ֨ל־הַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶתְכֶֽם׃

וְיִמְסְרִנּוּן יְיָ קֳדָמֵיכוֹן וְתַעְבְּדוּן לְהוֹן כְּכָל תַּפְקֵידְתָּא דְּפַקֵּידִית יָתְכוֹן.

פיסלמהם אללה בין ידיכם ותצנעון בהםבהם] בה א כג׳מיע אלוציה אלד׳י אוציתכם

פַיֻסַלִמֻהֻם אַללָּהֻ בַּיְןַ יַדַיְכֻּם וַתַּצנַעֻוןַ בִּהִם כַּגַמִיעִ אלּוַצַאִיא אַלַּתִי אַוְצַיְתֻכֻּם

καὶ παρέδωκεν αὐτοὺς κύριος ὑμῖν, καὶ ποιήσετε αὐτοῖς καθότι ἐνετειλάμην ὑμῖν.

ו חִזְק֣וּ וְאִמְצ֔וּ אַל־תִּֽירְא֥וּ וְאַל־תַּעַרְצ֖וּ מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּ֣י ׀ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֗יךָ ה֚וּא הַהֹלֵ֣ךְ עִמָּ֔ךְ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֥א יַעַזְבֶֽךָּ׃

תְּקַפוּ וְעֵילַמוּ לָא תִדְחֲלוּן וְלָא תִתַּבְרוּן מִן קֳדָמֵיהוֹן אֲרֵי יְיָ אֱלָהָךְ מֵימְרֵיהּ מְדַבַּר קֳדָמָךְ לָא יִשְׁבְּקִנָּךְ וְלָא יְרַחֲקִנָּךְ.

תשדדו ותאידו לא תכ׳אפוהם ולא תרהבוהם פאן אללה רבך אלסאיר מעך [לא ידעך ולא יתרכך]

אִשׁתַּדֻו וַתַּאִידֻו לַא תַּכַ׳אפֻוהֻם וַלַא תַּרהַבּוּהֻם פַאִןַּ אללַהַ רַבַּךַּ נֻורֻהֻ אַלסַּאאִרֻ מַעַךַּ לַא יַדַעֻךַּ וַלַא יַתּרֻכֻּךַּ

ἀνδρίζου καὶ ἴσχυε, μὴ φοβοῦ μηδὲ δειλία μηδὲ πτοηθῇς ἀπὸ προσώπου αὐτῶν, ὅτι κύριος ὁ θεός σου ὁ προπορευόμενος μεθ’ ὑμῶν ἐν ὑμῖν οὐ μή σε ἀνῇ οὔτε μή σε ἐγκαταλίπῃ.

ז וַיִּקְרָ֨א מֹשֶׁ֜ה לִיהוֹשֻׁ֗עַ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לְעֵינֵ֣י כׇל־יִשְׂרָאֵל֮ חֲזַ֣ק וֶאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבוֹא֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְיָ֛ לַאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם וְאַתָּ֖ה תַּנְחִילֶ֥נָּה אוֹתָֽם׃

וּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַאֲמַר לֵיהּ לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל תְּקַף וְעֵילַם אֲרֵי אַתְּ תֵּיעוֹל עִם עַמָּא הָדֵין לְאַרְעָא דְּקַיֵּים יְיָ לַאֲבָהָתְהוֹן לְמִתַּן לְהוֹן וְאַתְּ תַּחְסְנִנַּהּ לְהוֹן.

ת׳ם דעי מוסי ביהושע פקאל לה בחצ׳רה ג׳מיע אלאסראייל אשדד ותאיד פאנך תדכ׳ל מע בני אסראייל אלי אלבלד אלד׳י קסם אללה לאבאיהם אן יעטיהם ואנת תנחלה להם

תֻ׳םַּ דַעַא מֻושִׁה בִּיהֻשֻׁוַּעַ וַקַאלַ לַהֻ בִּחַצ׳רַתִ גַמִיעִ אל יִסרַאאִיל אשׁתַּדַּ וַתַּאִיד פַאנַּךַּ תַּדכֻ׳לֻ מַעַ הַאֻלַאאִ אלּקַוְם אִלַי׳ אלּבַּלַדִ אלּדִ׳י קַסַםַ אַללָּהֻ לִאבַּאאִהִם אַן יַעטִיַהֻם וַאַנתַּ תַּנחִלֻהֻ לַהֻם

Καὶ ἐκάλεσεν Μωϋσῆς Ἰησοῦν καὶ εἶπεν αὐτῷ ἔναντι παντὸς Ισραηλ Ἀνδρίζου καὶ ἴσχυε· σὺ γὰρ εἰσελεύσῃ πρὸ προσώπου τοῦ λαοῦ τούτου εἰς τὴν γῆν, ἣν ὤμοσεν κύριος τοῖς πατράσιν ἡμῶν δοῦναι αὐτοῖς, καὶ σὺ κατακληρονομήσεις αὐτὴν αὐτοῖς·

ח וַיְיָ֞ ה֣וּא ׀ הַהֹלֵ֣ךְ לְפָנֶ֗יךָ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֣א יַעַזְבֶ֑ךָּ לֹ֥א תִירָ֖א וְלֹ֥א תֵחָֽת׃

וַייָ הוּא מְדַבַּר קֳדָמָךְ מֵימְרֵיהּ יְהֵי בְסַעֲדָךְ לָא יִשְׁבְּקִנָּךְ וְלָא יְרַחֲקִנָּךְ לָא תִדְחַל וְלָא תִתְּבַר.

ואללה אלד׳י נורה סאיר בין ידיך הו יכון מעך לא ידעך ולא יתרכך פלא תכ׳אף ולא תרעד

וַאללָּהֻ אַלַּדִ׳י נֻורֻהֻ סַאאִרֹ בַּיְןַ יַדַיְךַּ הֻוַ יַכֻּוןֻ מַעַךַּ לַא יַדַעֻךַּ וַלַא יַתּרֻכֻּךַּ לַא תַּכַ׳פ וַלַא תַּד׳עַר

καὶ κύριος ὁ συμπορευόμενος μετὰ σοῦ οὐκ ἀνήσει σε οὐδὲ μὴ ἐγκαταλίπῃ σε· μὴ φοβοῦ μηδὲ δειλία.

ט וַיִּכְתֹּ֣ב מֹשֶׁה֮ אֶת־הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּאת֒ וַֽיִּתְּנָ֗הּ אֶל־הַכֹּֽהֲנִים֙ בְּנֵ֣י לֵוִ֔י הַנֹּ֣שְׂאִ֔ים אֶת־אֲר֖וֹן בְּרִ֣ית יְיָ֑ וְאֶל־כׇּל־זִקְנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃

וּכְתַב מֹשֶׁה יָת אוֹרָיְתָא הָדָא וְיַהְבַּהּ לְכָהֲנַיָּא בְּנֵי לֵוִי דְּנָטְלִין יָת אֲרוֹן קְיָמָא דַּייָ וּלְכָל סָבֵי יִשְׂרָאֵל.

ת׳ם כתב מוסי הד׳ה אלתוראה ודפעהא אלי אלאימה בני לאוי אלחאמלי צנדוק עהד אללה וסאיר שיוך׳ אלאסראיל

תֻ׳םַּ כַּתַּבַּ מֻושִׁה הַדִ׳הִ אלתַּוְרִיתַּ וַדַפַעַהַא אִלַי׳ אלּאַאִמַתִ בַּנִי לַאוִי חַאמִלִי צֻנדֻוקִ עַהדִ אללָּהִ וַלִסַאאִרִ שֻׁיֻוכִ׳ אַלִ יִסרַאאִיל

Καὶ ἔγραψεν Μωϋσῆς τὰ ῥήματα τοῦ νόμου τούτου εἰς βιβλίον καὶ ἔδωκεν τοῖς ἱερεῦσιν τοῖς υἱοῖς Λευι τοῖς αἴρουσιν τὴν κιβωτὸν τῆς διαθήκης κυρίου καὶ τοῖς πρεσβυτέροις τῶν υἱῶν Ισραηλ.

י וַיְצַ֥ו מֹשֶׁ֖ה אוֹתָ֣ם לֵאמֹ֑ר מִקֵּ֣ץ ׀ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים בְּמֹעֵ֛ד שְׁנַ֥ת הַשְּׁמִטָּ֖ה בְּחַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃

וּפַקֵּיד מֹשֶׁה יָתְהוֹן לְמֵימַר מִסּוֹף שְׁבַע שְׁנִין בִּזְמָן שַׁתָּא דִּשְׁמִטְּתָא בְּחַגָּא דִּמְטַלַּיָּא.

ואמרהם וקאל להם פי כל מדה סבע סנין פי עיד סנה אלתסייב פי חג׳ אלמט׳אל

וַאַמַרַהֻם וַקַאלַ לַהֻם פִי כֻּלִּ מֻדַּתִ סַבּעִ סִנִיןֵ פִי וַקתִ סַנַתִ אלתַּסייבִּ פִי חַגִ אלּמִטַ׳אלִ

καὶ ἐνετείλατο αὐτοῖς Μωϋσῆς ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ λέγων Μετὰ ἑπτὰ ἔτη ἐν καιρῷ ἐνιαυτοῦ ἀφέσεως ἐν ἑορτῇ σκηνοπηγίας

יא בְּב֣וֹא כׇל־יִשְׂרָאֵ֗ל לֵֽרָאוֹת֙ אֶת־פְּנֵי֙ יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֑ר תִּקְרָ֞א אֶת־הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֛את נֶ֥גֶד כׇּל־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאׇזְנֵיהֶֽם׃

בְּמֵיתֵי כָל יִשְׂרָאֵל לְאִתַּחְזָאָה קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בְּאַתְרָא דְּיִתְרְעֵי תִּקְרֵי יָת אוֹרָיְתָא הָדָא קֳדָם כָּל יִשְׂרָאֵל וְתַשְׁמְעִנּוּן.

פי מג׳י ג׳מיע אלאסראייל ללחצ׳ור בין ידי אללה רבך פי אלמוצ׳ע אלד׳י יכ׳תארה תקרא עליהם הד׳ה אלתוראה בחד׳אהם בחית׳ יסמענוהא

פִי מַגִּיאִ גַמִיעִ אל יִסרַאאִיל לִלחֻצֻ׳ורִ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ רַבִּכֻּם פִי אלּמַוְצִ׳עִ אלּדִ׳י יַכ׳תַּארֻהֻ תַּקרַא עַלַיְהֻם הַדִ׳הִ אלתַּוְרִיתַּ בִּחִדַ׳אהִם חַיְתֻ׳ יַסמַעֻונַהַא

ἐν τῷ συμπορεύεσθαι πάντα Ισραηλ ὀφθῆναι ἐνώπιον κυρίου τοῦ θεοῦ σου ἐν τῷ τόπῳ, ᾧ ἂν ἐκλέξηται κύριος, ἀναγνώσεσθε τὸν νόμον τοῦτον ἐναντίον παντὸς Ισραηλ εἰς τὰ ὦτα αὐτῶν·

יב הַקְהֵ֣ל אֶת־הָעָ֗ם הָֽאֲנָשִׁ֤ים וְהַנָּשִׁים֙ וְהַטַּ֔ף וְגֵרְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֑יךָ לְמַ֨עַן יִשְׁמְע֜וּ וּלְמַ֣עַן יִלְמְד֗וּ וְיָֽרְאוּ֙ אֶת־יְיָ֣ אֱלֹהֵיכֶ֔ם וְשָׁמְר֣וּ לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃

כְּנוֹשׁ יָת עַמָּא גּוּבְרַיָּא וּנְשַׁיָּא וְטַפְלָא וְגִיּוֹרָךְ דִּבְקִרְוָךְ בְּדִיל דְּיִשְׁמְעוּן וּבְדִיל דְּיֵילְפוּן וְיִדְחֲלוּן קֳדָם יְיָ אֱלָהֲכוֹן וְיִטְּרוּן לְמֶעֱבַד יָת כָּל פִּתְגָמֵי אוֹרָיְתָא הָדָא.

וד׳אך באן תג׳וק אלקום אלרג׳אל ואלנסא ואלאטפאל ואלגריב אלד׳י פי מחאלך לכי יסמעו ויתעלמו ויכ׳אפו אללה רבכם ויחפט׳ו ויעמלו בג׳מיע כלאם הד׳ה אלתורה

וַדַ׳אךַּ בִּאַן תֻגַוִּקַ אַלּקַוְם אַלרִּגַּאלַ וַאלנִּסַאאַ וַאלּאַטפַאלַ וַאלּגַ׳רִיבַּ אַלַּדִ׳י פִי מַחַאלִךַּ לִכַּיְ יַסמַעֻוא וַיַתַּעַלַמֻוא וַיַכַ׳אפֻוא אַללַהַ רַבַּכֻּם וַיַחפַטֻ׳וא וַיַעמַלֻוא בִּגַמִיעִ כַּלַאםִ הַדִ׳הִ אלתַּוְרִיתִ

ἐκκλησιάσας τὸν λαόν, τοὺς ἄνδρας καὶ τὰς γυναῖκας καὶ τὰ ἔκγονα καὶ τὸν προσήλυτον τὸν ἐν ταῖς πόλεσιν ὑμῶν, ἵνα ἀκούσωσιν καὶ ἵνα μάθωσιν φοβεῖσθαι κύριον τὸν θεὸν ὑμῶν, καὶ ἀκούσονται ποιεῖν πάντας τοὺς λόγους τοῦ νόμου τούτου·

יג וּבְנֵיהֶ֞ם אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדְע֗וּ יִשְׁמְעוּ֙ וְלָ֣מְד֔וּ לְיִרְאָ֖ה אֶת־יְיָ֣ אֱלֹהֵיכֶ֑ם כׇּל־הַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֤ם חַיִּים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃

וּבְנֵיהוֹן דְּלָא יְדַעוּ יִשְׁמְעוּן וְיֵילְפוּן לְמִדְחַל קֳדָם יְיָ אֱלָהֲכוֹן כָּל יוֹמַיָּא דְּאַתּוּן קַיָּימִין עַל אַרְעָא דְּאַתּוּן עָבְרִין יָת יַרְדְּנָא לְתַמָּן לְמֵירְתַהּ.

חתי בניכם אלד׳ין לם יבלגו יסמעו ויתעלמוויתעלמו] ויסמעו א פיכ׳אפו אללה רבהם טול זמאנהם אלד׳ין הם אחיא פי אלבלד אלד׳י אנתם ג׳איזון אלארדן לתדכ׳לו אליה פתחוזוה

חַתַּי׳ בַּנִיהִם אַלַּדִ׳יןַ לַם יַבּלַג׳וּ יַסמַעֻוןַ וַיַתַּעַלַמֻוןַ וַיַכַ׳אפֻוןַ אללַהַ רַבַּכֻּם טֻולַ זַמַאנִהִם אַלַּדִ׳י הֻם אַחיַאאֹ פִי אלּבַּלַדִ אלּדִ׳י אַנתֻם גַּאאִזֻוןַ אלאַרדֻןַ לִתַּדכֻ׳לֻוא אִלַיְהִ לִחַוְזִהִ

καὶ οἱ υἱοὶ αὐτῶν, οἳ οὐκ οἴδασιν, ἀκούσονται καὶ μαθήσονται φοβεῖσθαι κύριον τὸν θεὸν ὑμῶν πάσας τὰς ἡμέρας, ὅσας αὐτοὶ ζῶσιν ἐπὶ τῆς γῆς, εἰς ἣν ὑμεῖς διαβαίνετε τὸν Ιορδάνην ἐκεῖ κληρονομῆσαι αὐτήν.

יד וַיֹּ֨אמֶר יְיָ֜ אֶל־מֹשֶׁ֗ה הֵ֣ן קָרְב֣וּ יָמֶ֘יךָ֮ לָמוּת֒ קְרָ֣א אֶת־יְהוֹשֻׁ֗עַ וְהִֽתְיַצְּב֛וּ בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ וַיֵּ֤לֶךְ מֹשֶׁה֙ וִיהוֹשֻׁ֔עַ וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה הָא קְרִיבוּ יוֹמָךְ לִמְמָת קְרֵי יָת יְהוֹשֻׁעַ וְאִתְעַתַּדוּ בְּמַשְׁכַּן זִמְנָא וַאֲפַקְּדִנֵּיהּ וַאֲזַל מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ וְאִתְעַתַּדוּ בְּמַשְׁכַּן זִמְנָא.

ת׳ם קאל אללה למוסי קד קרבת איאמך ללמות אדע ביהושוע וקפא פי כ׳בא אלמחצ׳ר חתי אסתכ׳לפה פמצ׳י מוסי ויהושוע פוקפא פי כ׳בא אלמחצ׳ר

פַקַאלַ אַללָּהֻ לִמֻושִׁה הֻוַדַ׳א קַד קַרֻבַּתּ אִיאמֻךַּ לִלמַוְתִ אִדעֻ בִּיהֻשֻׁוַּעַ וַקִפַא פִי כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ חַתַּי׳ אַסתַּכ׳לִפַהֻ פַמַצַ׳י׳ מֻושִׁה וַיַהֻשֻׁוַּעֻבּ וַוַקַפַא פִי כַ׳בַּאאִ אלּמַחצַ׳רִ

Καὶ εἶπεν κύριος πρὸς Μωυσῆν Ἰδοὺ ἠγγίκασιν αἱ ἡμέραι τοῦ θανάτου σου· κάλεσον Ἰησοῦν καὶ στῆτε παρὰ τὰς θύρας τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου, καὶ ἐντελοῦμαι αὐτῷ. καὶ ἐπορεύθη Μωϋσῆς καὶ Ἰησοῦς εἰς τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου καὶ ἔστησαν παρὰ τὰς θύρας τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου.

טו וַיֵּרָ֧א יְיָ֛ בָּאֹ֖הֶל בְּעַמּ֣וּד עָנָ֑ן וַֽיַּעֲמֹ֛ד עַמּ֥וּד הֶעָנָ֖ן עַל־פֶּ֥תַח הָאֹֽהֶל׃

וְאִתְגְּלִי יְיָ בְּמַשְׁכְּנָא בְּעַמּוּדָא דַּעֲנָנָא וְקָם עַמּוּדָא דַּעֲנָנָא עַל תְּרַע מַשְׁכְּנָא.

פתג׳לי אללה פי אלכ׳בא מן עמוד אלגמאם וקף עלי באבה

פַתַּגַלַי׳ אַללָּהֻ פִי אלּכַ׳בַּאאִ בִּעַאמֻודֵ מִן גַ׳מַאמֵ וַוַקַףַ עַלַי׳ בַּאבִּהִ

καὶ κατέβη κύριος ἐν νεφέλῃ καὶ ἔστη παρὰ τὰς θύρας τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου, καὶ ἔστη ὁ στῦλος τῆς νεφέλης παρὰ τὰς θύρας τῆς σκηνῆς.

טז וַיֹּ֤אמֶר יְיָ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְּךָ֥ שֹׁכֵ֖ב עִם־אֲבֹתֶ֑יךָ וְקָם֩ הָעָ֨ם הַזֶּ֜ה וְזָנָ֣ה ׀ אַחֲרֵ֣י ׀ אֱלֹהֵ֣י נֵכַר־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר ה֤וּא בָא־שָׁ֙מָּה֙ בְּקִרְבּ֔וֹ וַעֲזָבַ֕נִי וְהֵפֵר֙ אֶת־בְּרִיתִ֔י אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖תִּי אִתּֽוֹ׃

וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה הָא אַתְּ שָׁכֵיב עִם אֲבָהָתָךְ וִיקוּם עַמָּא הָדֵין וְיִטְעוֹן בָּתַר טָעֲוָת עַמְמֵי אַרְעָא דְּהוּא עָלֵיל לְתַמָּן בֵּינֵיהוֹן וְיִשְׁבְּקוּן דַּחְלְתִי וִישַׁנּוֹן יָת קְיָמִי דִּגְזַרִית עִמְּהוֹן.

פקאל אללה אולא למוסי אנך מנצ׳ג׳עה מע אבאיך וסיקום הד׳א אלשעב ויטגא פי תבע מעבודאת אהל אלבלד אלד׳י הו צאיר אלי ת׳ם פימא בינהם ויתרכני ויפסך׳ עהדי אלד׳י עהדתה מעה

פַקַאלַ אַללָּהֻ אַוַּלַא לִמֻושִׁהַ אַנַּךַּ סַתַּצ׳טַגִעֻ מַעַ אַבַּאאךַּ וַסַיַקֻוְם הַדַ׳א אַלשַּׁעבֻּ וַיַטגִ׳י פִי תִבּעִ מַעבּוּדַאתִ אַהלִ אלּבַּלַדִ אלּדִ׳י הֻוַ סַאאִרֹ אִלַי׳ תַּ׳םַ פִימַא בַּינַהֻם וַיַתּרֻכֻּנִי וַיַפסַכֻ׳ עַהדִי אַלַּדִ׳י עַהַדתֻהֻ מַעַהֻ

καὶ εἶπεν κύριος πρὸς Μωυσῆν Ἰδοὺ σὺ κοιμᾷ μετὰ τῶν πατέρων σου, καὶ ἀναστὰς ὁ λαὸς οὗτος ἐκπορνεύσει ὀπίσω θεῶν ἀλλοτρίων τῆς γῆς, εἰς ἣν οὗτος εἰσπορεύεται ἐκεῖ εἰς αὐτήν, καὶ ἐγκαταλείψουσίν με καὶ διασκεδάσουσιν τὴν διαθήκην μου, ἣν διεθέμην αὐτοῖς.

יז וְחָרָ֣ה אַפִּ֣י ב֣וֹ בַיּוֹם־הַ֠ה֠וּא וַעֲזַבְתִּ֞ים וְהִסְתַּרְתִּ֨י פָנַ֤י מֵהֶם֙ וְהָיָ֣ה לֶאֱכֹ֔ל וּמְצָאֻ֛הוּ רָע֥וֹת רַבּ֖וֹת וְצָר֑וֹת וְאָמַר֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא הֲלֹ֗א עַ֣ל כִּי־אֵ֤ין אֱלֹהַי֙ בְּקִרְבִּ֔י מְצָא֖וּנִי הָרָע֥וֹת הָאֵֽלֶּה׃

וְיִתְקַף רוּגְזִי בְהוֹן בְּעִדָּנָא הַהוּא וַאֲרַחֵיקִנּוּן וַאֲסַלֵּיק שְׁכִינְתִי מִנְּהוֹן וִיהוֹן לְמִבַּז וִיעָרְעָן יָתְהוֹן בִּישָׁן סַגִּיאָן וְעָקָן וְיֵימַר בְּעִדָּנָא הַהוּא הֲלָא מִדְּלֵית שְׁכִינַת אֱלָהִי בֵּינַי עָרְעַנִי בִּישָׁתָא הָאִלֵּין.

וישתד גצ׳בי עליהם פי ד׳לך אלזמאן פאתרכהם ואחג׳ב רחמתי ענהם פיצירון מאכלא ותציבהם שרור כת׳ירה ושדאיד פיקולון פי ד׳לך אלין אלא אן ממא ליס נור רבי מעי אצאבתני אלבלאיא

וַיַשׁתַּדֻ גַ׳צַ׳בִּי עַלַיְהֻם פִי דַ׳לִךַּ אַלזַּמַאןִ פַאתּרֻכֻּהֻם וַאַחגִבֻּ רַחמַתִי עַנהֻם פַיַצִירֻוןַ מַאכַּלַא פַתֻצִיבֻּהֻם שֻׁרֻורֹ כַּתִ׳ירַתֹ וַשַׁדַאאִדֻ פַיַקֻולֻוןַ פִי דַ׳לִךַּ אַלזַּמַאןִ אלא מִמַּא לַיְסַ עִנַאִיתַּ רַבִּי מַעִי אַצַאבַּתּנִי הַדִ׳הִ אלּבַּלַאִיא

καὶ ὀργισθήσομαι θυμῷ εἰς αὐτοὺς ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ καταλείψω αὐτοὺς καὶ ἀποστρέψω τὸ πρόσωπόν μου ἀπ’ αὐτῶν, καὶ ἔσται κατάβρωμα, καὶ εὑρήσουσιν αὐτὸν κακὰ πολλὰ καὶ θλίψεις, καὶ ἐρεῖ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ Διότι οὐκ ἔστιν κύριος ὁ θεός μου ἐν ἐμοί, εὕροσάν με τὰ κακὰ ταῦτα.

יח וְאָנֹכִ֗י הַסְתֵּ֨ר אַסְתִּ֤יר פָּנַי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא עַ֥ל כׇּל־הָרָעָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה כִּ֣י פָנָ֔ה אֶל־אֱלֹהִ֖ים אֲחֵרִֽים׃

וַאֲנָא סַלָּקָא אֲסַלֵּיק שְׁכִינְתִי מִנְּהוֹן בְּעִדָּנָא הַהוּא עַל כָּל בִּשְׁתָּא דַּעֲבַדוּ אֲרֵי אִתְפְּנִיאוּ בָּתַר טָעֲוָת עַמְמַיָּא.

ומע ד׳לך אנא מקים עלי חג׳ב רחמתי פי ד׳לך אלזמאן ענה בסבב אלשר אלד׳י צנעה אד׳ ולא אלי מעבודאת אכ׳ר

וַמַעַ דַ׳לִךַּ אַנַא מֻקִיםֹ עַלַי׳ חַגַבִּ רַחמַתִי עַנהֻם פִי דַ׳לִךַּ אַלזַּמַאןִ בִּסַבַּבִּ אלשַׁרִּ אלּדִ׳י צַנַעֻוא ד׳ וַלַוַא אִלַי׳ מַעבּוּדַאתֵ אֻכַ׳רַ

ἐγὼ δὲ ἀποστροφῇ ἀποστρέψω τὸ πρόσωπόν μου ἀπ’ αὐτῶν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ διὰ πάσας τὰς κακίας, ἃς ἐποίησαν, ὅτι ἐπέστρεψαν ἐπὶ θεοὺς ἀλλοτρίους.

יט וְעַתָּ֗ה כִּתְב֤וּ לָכֶם֙ אֶת־הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֔את וְלַמְּדָ֥הּ אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל שִׂימָ֣הּ בְּפִיהֶ֑ם לְמַ֨עַן תִּֽהְיֶה־לִּ֜י הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֛את לְעֵ֖ד בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

וּכְעַן כְּתוּבוּ לְכוֹן יָת תּוּשְׁבַּחְתָּאכן הוא תרגום ״שיר/שירה״ בכל מקום. הָדָא וְאַלְּפַהּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל שַׁוְיַהּ בְּפוּמְּהוֹן בְּדִיל דִּתְהֵי קֳדָמַי תּוּשְׁבַּחְתָּא הָדָא לְסָהִיד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.

ואלאן פאכתבו לכם הד׳ה אלתסבחה ולקנהא בני אסראייל חתי תסתמליהא מן אפואההם לכי תכון לי שאהדא עליהם

וַאלּאַןַ פַאכּתֻבּוּ לַכֻּם הַדִ׳הִ אלתַּסבִּיחַתַּ וַלַקִּנהַא בַּנִי יִסרַאאִיל חַתַּי׳ תַּסתַּמלִאַהַא מִן אַפוַאהִהִם לִכַּיְ תַּכֻּוןַ לִי שַׁהַאדַתַּ עַלַיְהִם

καὶ νῦν γράψατε τὰ ῥήματα τῆς ᾠδῆς ταύτης καὶ διδάξετε αὐτὴν τοὺς υἱοὺς Ισραηλ καὶ ἐμβαλεῖτε αὐτὴν εἰς τὸ στόμα αὐτῶν, ἵνα γένηταί μοι ἡ ᾠδὴ αὕτη εἰς μαρτύριον ἐν υἱοῖς Ισραηλ.

כ כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה ׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ וְאָכַ֥ל וְשָׂבַ֖ע וְדָשֵׁ֑ן וּפָנָ֞ה אֶל־אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ וַעֲבָד֔וּם וְנִ֣אֲצ֔וּנִי וְהֵפֵ֖ר אֶת־בְּרִיתִֽי׃

אֲרֵי אַעֵילִנּוּן לְאַרְעָא דְּקַיֵּימִית לַאֲבָהָתְהוֹן עָבְדָא חֲלָב וּדְבַשׁ וְיֵיכְלוּן וְיִסְבְּעוּן וְיִתְפַּנְּקוּן וְיִתְפְּנוֹן בָּתַר טָעֲוָת עַמְמַיָּא וְיִפְלְחוּן לְהוֹן וְיַרְגְּזוּן קֳדָמַי וִישַׁנּוֹן יָת קְיָמִי.

אד׳ אדכ׳להם אלי אלבלד אלד׳י קסמת לאבאיהם והו יפיץ׳ לבנא ועסלא פיאכל קומהם וישבע ויסמן ת׳ם יולי אלי מעבודאת אכ׳ר פיעבדהא וירפצ׳ני ויפסך׳ עהדי

אִד׳ אֻדכִ׳לֻהֻם אִלַי׳ אלּבַּלַדִאַלַּדִ׳י אַקסַמתֻ לִאבַּאאִהִם וַהֻוַ בַּלַדֹ יַפִיץֻ׳ לַבַּנַא וַעַסַלַא פַיַאכֻּלֻ קַוְמֻהֻם וַישׁבַּעֻ וַיַדסַם תֻ׳םַּ יַלִי מַעבּוּדַאתֵ אֻכַ׳רַ פַיַעבֻּדֻהַא וַיַרפֻצֻ׳נִי וַיַפסַכֻ׳ עַהדִי

εἰσάξω γὰρ αὐτοὺς εἰς τὴν γῆν τὴν ἀγαθήν, ἣν ὤμοσα τοῖς πατράσιν αὐτῶν δοῦναι αὐτοῖς, γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι, καὶ φάγονται καὶ ἐμπλησθέντες κορήσουσιν· καὶ ἐπιστραφήσονται ἐπὶ θεοὺς ἀλλοτρίους καὶ λατρεύσουσιν αὐτοῖς καὶ παροξυνοῦσίν με καὶ διασκεδάσουσιν τὴν διαθήκην μου.

כא וְ֠הָיָ֠ה כִּי־תִמְצֶ֨אןָ אֹת֜וֹ רָע֣וֹת רַבּוֹת֮ וְצָרוֹת֒ וְ֠עָנְתָ֠ה הַשִּׁירָ֨ה הַזֹּ֤את לְפָנָיו֙ לְעֵ֔ד כִּ֛י לֹ֥א תִשָּׁכַ֖ח מִפִּ֣י זַרְע֑וֹ כִּ֧י יָדַ֣עְתִּי אֶת־יִצְר֗וֹ אֲשֶׁ֨ר ה֤וּא עֹשֶׂה֙ הַיּ֔וֹם בְּטֶ֣רֶם אֲבִיאֶ֔נּוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּֽעְתִּי׃

וִיהֵי אֲרֵי יְעָרְעָן יָתְהוֹן בִּישָׁן סַגִּיאָן וְעָקָן וְתָתִיב תּוּשְׁבַּחְתָּא הָדָא קֳדָמוֹהִי לְסָהִיד אֲרֵי לָא תִתְנְשֵׁי מִפֹּם בְּנֵיהוֹן אֲרֵי גְּלֵי קֳדָמַי יִצְרְהוֹן דְּאִנּוּן עָבְדִין יוֹמָא דֵין עַד לָא אַעֵילִנּוּן לְאַרְעָא דְּקַיֵּימִית.

פאד׳א אצאבתהם בלאיא כת׳ירה ושדאיד חצ׳רת הד׳ה אלתסבחה בשאהד עליה אד׳ יג׳ב אלא תנסא מן אפואה נסלהם לאני עאלם בכ׳אטרה מן אליום מן קבל אן אדכ׳לה אלי אלבלד אלד׳י קסמת לה

פַאִדַ׳א אַצַאבַּתּהֻם בַּלַאִיא כַּתִ׳ירַתֹ וַשַׁדַאאִדֻ חַצַ׳רַתּ הַדִ׳הִ אלתַּסבִּיחַתֻ בַּיְןַ יַדַי כַּשַׁאהִדֹ עַלַיְהִם אִד׳ יַגִבֻּ אַן לַא תֻנסַי׳ מִן אַפוַאהִ נַסלִהִם לִאַנִּי עַאלִםֹ בִּכַ׳אטִרִהִם וַבִּמַא סַיַצנַעֻונַהֻ מִןַ אליַוְם מִן קַבּלִ אַן אֻדכִ׳לַהֻם אִלַי׳ אלּבַּלַדִאַלַּדִ׳י קַסַמתֻ

καὶ ἀντικαταστήσεται ἡ ᾠδὴ αὕτη κατὰ πρόσωπον μαρτυροῦσα, οὐ γὰρ μὴ ἐπιλησθῇ ἀπὸ στόματος αὐτῶν καὶ ἀπὸ στόματος τοῦ σπέρματος αὐτῶν· ἐγὼ γὰρ οἶδα τὴν πονηρίαν αὐτῶν, ὅσα ποιοῦσιν ὧδε σήμερον πρὸ τοῦ εἰσαγαγεῖν με αὐτοὺς εἰς τὴν γῆν τὴν ἀγαθήν, ἣν ὤμοσα τοῖς πατράσιν αὐτῶν.

כב וַיִּכְתֹּ֥ב מֹשֶׁ֛ה אֶת־הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֖את בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַֽיְלַמְּדָ֖הּ אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

וּכְתַב מֹשֶׁה יָת תּוּשְׁבַּחְתָּא הָדָא בְּיוֹמָא הַהוּא וְאַלְּפַהּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.

פכתב מוסי הד׳ה אלתסבחה פי ד׳לך אליום ועלמהא בני אסראיל

פַכַּתַּבַּ מֻושִׁה הַדִ׳הִ אלתַּסבִּיחַתַּ פִי דַ׳לִךַּ אַלּיַוְם וַעַלַמַהַא לִבַּנִי יִסרַאאִיל

καὶ ἔγραψεν Μωϋσῆς τὴν ᾠδὴν ταύτην ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ καὶ ἐδίδαξεν αὐτὴν τοὺς υἱοὺς Ισραηλ.

כג וַיְצַ֞ו אֶת־יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן וַיֹּ֘אמֶר֮ חֲזַ֣ק וֶאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבִיא֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לָהֶ֑ם וְאָנֹכִ֖י אֶהְיֶ֥ה עִמָּֽךְ׃

וּפַקֵּיד יָת יְהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן וַאֲמַר תְּקַף וְעֵילַם אֲרֵי אַתְּ תַּעֵיל יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא דְּקַיֵּימִית לְהוֹן וּמֵימְרִי יְהֵי בְּסַעֲדָךְ.

ת׳ם אסתכ׳לף יהושע בן נון פקאל לה אשדד ותאיד לאנך תדכ׳ל בני אסראייל אלי אלבלד אלד׳י קסמת להם ואנא אכון מעך

תֻ׳םַּ אִסתַּכ׳לַףַ יהֻשֻׁוע בּןִ נֻון וַקַאלַ לַהֻ אשׁתַּד וַתַּאִיד לִאַנַּךַּ תֻדכִ׳לֻ בַּנִי יִסרַאאִיל אִלַי׳ אלּבַּלַדִאַלַּדִ׳י קַסַמתֻ לַהֻם וַאַנַא אַכֻּוןֻ מַעַךַּ

καὶ ἐνετείλατο Μωϋσῆς Ἰησοῖ καὶ εἶπεν αὐτῷ Ἀνδρίζου καὶ ἴσχυε· σὺ γὰρ εἰσάξεις τοὺς υἱοὺς Ισραηλ εἰς τὴν γῆν, ἣν ὤμοσεν κύριος αὐτοῖς, καὶ αὐτὸς ἔσται μετὰ σοῦ.

כד וַיְהִ֣י ׀ כְּכַלּ֣וֹת מֹשֶׁ֗ה לִכְתֹּ֛ב אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתּוֹרָֽה־הַזֹּ֖את עַל־סֵ֑פֶר עַ֖ד תֻּמָּֽם׃

וַהֲוָה כַּד שֵׁיצִי מֹשֶׁה לְמִכְתַב יָת פִּתְגָמֵי אוֹרָיְתָא הָדָא עַל סִפְרָא עַד דִּשְׁלִימוּ.

ת׳ם למא פרג מוסי מן כתב ג׳מיע כלאם הד׳ה אללתוריה פי ספר אלי אן כמלת

תֻ׳ם לַמַּא פַרַגַ׳ מֻושִׁה מִן כַּתּבִּ גַמִיעִ כַּלַאםִ הַדִ׳הִ אלתַּוְרִיתִ פִי סִפרֵ אִלַי׳ אַן כַּמִלַתּ

Ἡνίκα δὲ συνετέλεσεν Μωϋσῆς γράφων πάντας τοὺς λόγους τοῦ νόμου τούτου εἰς βιβλίον ἕως εἰς τέλος,

כה וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם נֹ֥שְׂאֵ֛י אֲר֥וֹן בְּרִית־יְיָ֖ לֵאמֹֽר׃

וּפַקֵּיד מֹשֶׁה יָת לֵיוָאֵי נָטְלֵי אֲרוֹן קְיָמָא דַּייָ לְמֵימַר.

אמר אללאואניין חאמלי צנדוק עהד אלרב וקאל להם

פַאַמַרַ מֻושִׁה אַללִיֻוַאנִיִּין חַאמִלִי צֻנדֻוקִ עַהדִ אללָּהִ וַקַאלַ לַהֻם

καὶ ἐνετείλατο τοῖς Λευίταις τοῖς αἴρουσιν τὴν κιβωτὸν τῆς διαθήκης κυρίου λέγων

כו לָקֹ֗חַ אֵ֣ת סֵ֤פֶר הַתּוֹרָה֙ הַזֶּ֔ה וְשַׂמְתֶּ֣ם אֹת֔וֹ מִצַּ֛ד אֲר֥וֹן בְּרִית־יְיָ֖ אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְהָיָה־שָׁ֥ם בְּךָ֖ לְעֵֽד׃

סַבוּ יָת סִפְרָא דְּאוֹרָיְתָא הָדֵין וּתְשַׁוּוֹן יָתֵיהּ מִסְּטַר אֲרוֹן קְיָמָא דַּייָ אֱלָהֲכוֹן וִיהֵי תַמָּן בָּךְ לְסָהִיד.

כ׳ד׳ו הד׳א אלספר אלתוראה וצירוה אלי ג׳אנב צנדוק עהד אללה רבכם יכון ת׳ם עליך שאהדא

כֻ׳ד׳וּ הַדַ׳א סִפרַ אַלתַּוְרִיתִ וַצַיִּרֻוהֻ אִלַי׳ גַּאנִבִּ צֻנדֻוקִ עַהדִ אללָּהֻ רַבֻּכֻּם יַכֻּוןֻ תַּ׳םַ עַלַיְךַּ שַׁהַאדַתַּ

Λαβόντες τὸ βιβλίον τοῦ νόμου τούτου θήσετε αὐτὸ ἐκ πλαγίων τῆς κιβωτοῦ τῆς διαθήκης κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν, καὶ ἔσται ἐκεῖ ἐν σοὶ εἰς μαρτύριον.

כז כִּ֣י אָנֹכִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ אֶֽת־מֶרְיְךָ֔ וְאֶֽת־עׇרְפְּךָ֖ הַקָּשֶׁ֑ה הֵ֣ן בְּעוֹדֶ֩נִּי֩ חַ֨י עִמָּכֶ֜ם הַיּ֗וֹם מַמְרִ֤ים הֱיִתֶם֙ עִם־יְיָ֔ וְאַ֖ף כִּי־אַחֲרֵ֥י מוֹתִֽי׃

אֲרֵי אֲנָא יְדַעְנָא יָת סָרְבָנוּתָךְ וְיָת קְדָלָךְ קַשְׁיָא הָא עַד דַּאֲנָא קַיָּים עִמְּכוֹן יוֹמָא דֵין מְסָרְבִין הֲוֵיתוֹן קֳדָם יְיָ וְאַף בָּתַר דַּאֲמוּת.

לאני עאלם כ׳לאפך וצעובה רקבתך הוד׳א ואנאהוד׳א ואנא] הא אנא ד׳א א פי אלחיוה מעכם אליום לם תזלו מכ׳אלפין ללה פכיף בעד מותי

לִאַנִּי עַאלִםֹ בִּכַ׳לַאפִךַּ וַצֻעֻובַּתִ רַקבַּתִךַּ הֻוַדַ׳א וַאַנַא פִי אלּחַיַאתִ מַעַכֻּם אַלּיַוְם לַם תַּזַאלֻוא מֻכַ׳אלִפִיןַ לִלָּהִ פַכַּיְףַ בַּעדַ מַוְתִי

ὅτι ἐγὼ ἐπίσταμαι τὸν ἐρεθισμόν σου καὶ τὸν τράχηλόν σου τὸν σκληρόν· ἔτι γὰρ ἐμοῦ ζῶντος μεθ’ ὑμῶν σήμερον παραπικραίνοντες ἦτε τὰ πρὸς τὸν θεόν, πῶς οὐχὶ καὶ ἔσχατον τοῦ θανάτου μου;

כח הַקְהִ֧ילוּ אֵלַ֛י אֶת־כׇּל־זִקְנֵ֥י שִׁבְטֵיכֶ֖ם וְשֹׁטְרֵיכֶ֑ם וַאֲדַבְּרָ֣ה בְאׇזְנֵיהֶ֗ם אֵ֚ת הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם אֶת־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֶת־הָאָֽרֶץ׃

כְּנוּשׁוּ לְוָתִי יָת כָּל סָבֵי שִׁבְטֵיכוֹן וְסָרְכֵיכוֹן וַאֲמַלֵּיל קֳדָמֵיהוֹן יָת פִּתְגָמַיָּא הָאִלֵּין וְאַסְהֵיד בְּהוֹן יָת שְׁמַיָּא וְיָת אַרְעָא.

ג׳וקו אלי ג׳מיע שיוך׳ אסבאטכם וערפאיכם חתי אכלמכם בהד׳א אלכלאם ואשהד עליהם אלסמאות ואלארץ׳

גַוִּקֻוא אִלַי גַמִיעַ שֻׁיֻוכִ׳ אַסבַּאטִכֻּם וַעֻרַפַאאִכֻּם חַתַּי׳ אֻכַּלִמַהֻם בִּהַדַ׳א אַלּכַּלַאם וַאשׁהִדֻ עַלַיְהִם אַלסַּמַוַאתִ וַאלּאַץִ׳

ἐκκλησιάσατε πρός με τοὺς φυλάρχους ὑμῶν καὶ τοὺς πρεσβυτέρους ὑμῶν καὶ τοὺς κριτὰς ὑμῶν καὶ τοὺς γραμματοεισαγωγεῖς ὑμῶν, ἵνα λαλήσω εἰς τὰ ὦτα αὐτῶν πάντας τοὺς λόγους τούτους καὶ διαμαρτύρωμαι αὐτοῖς τόν τε οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν·

כט כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי אַחֲרֵ֤י מוֹתִי֙ כִּֽי־הַשְׁחֵ֣ת תַּשְׁחִת֔וּן וְסַרְתֶּ֣ם מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶתְכֶ֑ם וְקָרָ֨את אֶתְכֶ֤ם הָרָעָה֙ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֔ים כִּֽי־תַעֲשׂ֤וּ אֶת־הָרַע֙ בְּעֵינֵ֣י יְיָ֔ לְהַכְעִיס֖וֹ בְּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיכֶֽם׃

אֲרֵי יְדַעְנָא בָּתַר דַּאֲמוּת אֲרֵי חַבָּלָא תְחַבְּלוּן וְתִסְטוֹן מִן אוֹרְחָא דְּפַקֵּידִית יָתְכוֹן וּתְעָרַע יָתְכוֹן בִּשְׁתָא בְּסוֹף יוֹמַיָּא אֲרֵי תַעְבְּדוּן יָת דְּבִישׁ קֳדָם יְיָ לְאַרְגָּזָא קֳדָמוֹהִי בְּעוּבָדֵי יְדֵיכוֹן.

פאני עאלם אנכם בעד מותי סתפסדון ותזולון ען אלטריק אלד׳י אמרתכם בהא פיואפיכם אלבלא פי אכ׳ר הד׳ה אלאיאם אד׳א תצנעון אלשר בין ידי אללה לתגיט׳וה בעמל ידיכם

פַאנִּי אַעלַם בַּעדַ מַוְתִי אַנַּכֻּם סַתֻפסִדֻוןַ וַתַּזנֻוןַ עַןִ אלטַרִיקִ אַלַּדִ׳י אַמַרתֻכֻּם פַיֻוַאפִיכֻּם אַלּבַּלַאאֻ פִי אכַ׳רִ הַדִ׳הִ אלּאִיאם אִד׳ תַּצנַעֻוןַ אלשַּׁרַּ בַּיְןַ יַדַיִ אַללָּהִ לִגַ׳יְטִ׳הִ בִּעַמַלִ יַדַיְכֻּם

οἶδα γὰρ ὅτι ἔσχατον τῆς τελευτῆς μου ἀνομίᾳ ἀνομήσετε καὶ ἐκκλινεῖτε ἐκ τῆς ὁδοῦ, ἧς ἐνετειλάμην ὑμῖν, καὶ συναντήσεται ὑμῖν τὰ κακὰ ἔσχατον τῶν ἡμερῶν, ὅτι ποιήσετε τὸ πονηρὸν ἐναντίον κυρίου παροργίσαι αὐτὸν ἐν τοῖς ἔργοις τῶν χειρῶν ὑμῶν.

ל וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֗ה בְּאׇזְנֵי֙ כׇּל־קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָ֖ה הַזֹּ֑את עַ֖ד תֻּמָּֽם׃

וּמַלֵּיל מֹשֶׁה קֳדָם כָּל קְהָלָא דְּיִשְׂרָאֵל יָת פִּתְגָמֵי תּוּשְׁבַּחְתָּא הָדָא עַד דִּשְׁלִימוּ.

ת׳ם כלמהם מוסי בג׳מיע כלאם הד׳ה אלתסבחה אלי אן כמלת.

תֻ׳םַּ כַּלַמַהֻם מֻושִׁה בִּגַמִיעִ כַּלַאםִ הַדִ׳הִ אלתַּסבִּיחַתִ אִלַי׳ אַן כַּמִלַתּ

Καὶ ἐλάλησεν Μωϋσῆς εἰς τὰ ὦτα πάσης ἐκκλησίας Ισραηλ τὰ ῥήματα τῆς ᾠδῆς ταύτης ἕως εἰς τέλος

ספר דברים

פרשת האזינו

מפתח לכתב הערבי־היהודי של התפסיר

אות	ערבית	הגייה
א	ا ء	ā ; ʾ (עצירה)
ב	ب	b
ג (מבוקר) · ג׳ (מנוקד)	غ	gh – ר גרונית
ג׳ (מבוקר) · ג (מנוקד)	ج	j – כמו ג׳ בג׳ירפה
ד	د	d
ד׳	ذ	dh – כ־th באנגלית this
ה	ه	h
ה בסוף מילה · ה׳ · ת	ة	-a (תָּא מַרְבּוּטַה); בסמיכות ‎-at
ו	و	w ; ū
ז	ز	z
ח	ح	ḥ – ח גרונית
ט · ט׳	ط · ظ	ṭ · ẓ – ט ו־ד׳ נחציות

אות	ערבית	הגייה
י · י׳	ي · ى	y, ī · ā בסוף מילה
כ · כ׳	ك · خ	k · kh – כ רפה
ל מ נ	ل م ن	l m n
ס	س	s
ע	ع	ʿ – ע גרונית
פ	ف	f (אין p בערבית)
צ · צ׳	ص · ض	ṣ · ḍ – ס ו־ד נחציות
ק	ق	q – ק עמוקה
ר	ر	r
ש	ش	sh
ת · ת׳	ت · ث	t · th – כ־th באנגלית think

סימן (במנוקד)	ערבית	קריאה
פַתַח · קָמַץ	ـَ	a
חִירִק	ـِ	i
קֻבּוּץ	ـُ	u
שְׁוָא	ـْ	אין תנועה
דגש	ـّ	הכפלה (ובבגדכפ״ת – גם הקשה)
חוֹלַם בסוף מילה	ـٌ	-un (תנוין)
צֵרֵי בסוף מילה	ـٍ	-in (תנוין)
תנועה + א / ו / י		ā / ū / ī ארוכות
אל־	ال	al- ; לפני ת ד ר ז ס ש צ ט ל נ הל׳ נבלעת: אלשמס = ash-shams

פרשת האזינו

פרק לבתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי׃

אַצִּיתוּ שְׁמַיָּא וַאֲמַלֵּיל וְתִשְׁמַע אַרְעָא מֵימְרֵי פוּמִּי.

ינצת אהל אלסמאואת חתי אתכלם ויסמע אהל אלארץ׳ אקואל פי

לִיַנצֻתּ אַהלֻ אַלסַּמַוַאתִ חַתַּי׳ אַתַּכַּלַםַ וַיַסמַעֻ אַהלֻ אַלּאַרץִ׳ אַקוַאלַ פַיִּ

Πρόσεχε, οὐρανέ, καὶ λαλήσω, καὶ ἀκουέτω γῆ ῥήματα ἐκ στόματός μου.

ב יַעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב׃

יִבְסַם״יערף״ -–> יערב, בחילוף אותיות בומ״ף (נתינה לגר). והעיר הרב יעקב לויפר בביאור אונקלוס שבמ״ג המבואר עוז והדר שכבר קדמו במדרש שמואל לאבות ו:א, ד״ה משמח את הבריות). כְּמִטְרָא אוּלְפָנִי יִתְקַבַּל כְּטַלָּא מֵימְרִי כְּרוּחֵי מִטְרָאעי׳ רש״י: ״כשעירים – לשון רוח סערה, כתרגומו: כרוחי מטרא״. דְּנָשְׁבִין עַל דִּתְאָה וְכִרְסִיסֵי מַלְקוֹשָׁאעיינו ירמיהו ג׳:ג׳. דְּעַל עִשְׂבָּא.

וידר כאלמטר בת׳י ותהטל כאלטל מקאלתי כאלטש עלי אלכלא וכאלרד׳אד׳ עלי אלעשב

יַדֻרֻּ כַּאלמַטַרִ בַּתִּ׳י וַתַּהטִלֻ כַּאלטַלִ מַקַאלַתִי כַּאלטַשִּׁ עַלַי׳ אלּכַ׳לַאאִ כַּאלרַּדַ׳אדִ׳ עַלַי׳ אלּאַעשַׁאבִּ

προσδοκάσθω ὡς ὑετὸς τὸ ἀπόφθεγμά μου, καὶ καταβήτω ὡς δρόσος τὰ ῥήματά μου, ὡσεὶ ὄμβρος ἐπ’ ἄγρωστιν καὶ ὡσεὶ νιφετὸς ἐπὶ χόρτον.

ג כִּ֛י שֵׁ֥ם יְיָ֖ אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ׃

אֲרֵי בִּשְׁמָא דַּייָ אֲנָא מְצַלֵּיקריאה בשם ה׳ = תפילה. עי׳ ביאור עוז והדר: וכן הוא בכל מקום, וכן מוכח מלשון המקרא (מל״א יח:כד) ״ואני אקרא בשם ה׳⁠ ⁠״ ואח״כ התפלל אליהו בהר הכרמל, וכן מל״ב ה:יא ועוד. הַבוּ רְבוּתָא קֳדָם אֱלָהַנָא.

לאני אדעוכם באסם אללה פאעטו אלכבריא לרבנא

לִאַנִּי אַדעֻוכֻּם בִּאסםִ אללָּהִ פַאעטֻוא אַלּכִּבּרִיַאאַ לִרַבִּנַא

ὅτι ὄνομα κυρίου ἐκάλεσα· δότε μεγαλωσύνην τῷ θεῷ ἡμῶν.

ד הַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פׇּֽעֳל֔וֹ כִּ֥י כׇל־דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא׃

תַּקִּיפָא דְּשָׁלְמִין עוֹבָדוֹהִי אֲרֵי כָל אוֹרְחָתֵיהּ דִּינָא אֱלָהָא מְהֵימְנָא דְּמִן קֳדָמוֹהִי עַוְלָא לָא נָפֵיק מִן קֳדָם דְּזַכַּאי וְקַשִּׁיט הוּאמרפא לשון: מפני שכל דרכיו משפט ולכן פעלו תמים ודאי, והוא אל אמונה ואין עול מפני שהוא צדיק וישר... וחצי הפסוק האחרון הוא כפל חציו הראשון במלות שונות כדרך השירות..

אלכ׳אלק אלצחיח פעלה אלד׳י כל סירה באלחכם אלטאיק ד׳ו אלאמאנה לא ג׳ור ענדה הו אלעדל אלמסתקים

אַלּכַ׳אלִקֻ אַלצַּחִיחֻ פִעלֻהֻ אַלַּדִ׳י כֻּלֻּ סַיְרִהִ בִּאלחֻכּם אַלטַאאִקֻ ד׳וּ אַלּאַמַאנַתִ לַא גּוּרֹ עִנדַהֻ הֻוַ אַלּעַאדִלֻ אַלּמֻסתַּקִים

θεός, ἀληθινὰ τὰ ἔργα αὐτοῦ, καὶ πᾶσαι αἱ ὁδοὶ αὐτοῦ κρίσεις· θεὸς πιστός, καὶ οὐκ ἔστιν ἀδικία, δίκαιος καὶ ὅσιος κύριος.

ה שִׁחֵ֥ת ל֛וֹ לֹ֖א בָּנָ֣יו מוּמָ֑ם דּ֥וֹר עִקֵּ֖שׁ וּפְתַלְתֹּֽל׃

חַבִּילוּ לְהוֹן לָא לֵיהּ בְּנַיָּאבנים, ולא בניו. ביאורי אונקלוס שעפטעל (וכן לחם ושלמה): כיון שחטאו אינן עוד בתוך בני, וכן לקמן (י״ט) ׳בניו ובנותיו׳, ׳בנין ובנן׳. דִּפְלַחוּ לְטָעֲוָתָא דָּרָא דְּאַשְׁנִי עוֹבָדוֹהִי וְאִשְׁתַּנַּיוּ.

אפסד אמאמה לא כאוליאה לכן אלמעיבין אלג׳יל אלעסר אלמנפתל

אַפסַדַ אַמַאמַהֻ, לַא כַּאַוְלִיַאאִהִ לַכִּן אַלּמֻעִיבִּיןַ אלגִּילֻ אַלּעַסִרֻ אַלּמֻנפַתִלֻ

ἡμάρτοσαν οὐκ αὐτῷ τέκνα μωμητά, γενεὰ σκολιὰ καὶ διεστραμμένη.

ו הַ לְיְיָ֙ תִּגְמְלוּ־זֹ֔את עַ֥ם נָבָ֖ל וְלֹ֣א חָכָ֑ם הֲלוֹא־הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָ ה֥וּא עָשְׂךָ֖ וַֽיְכֹנְנֶֽךָ׃

הָא קֳדָם יְיָ אַתּוּן גָּמְלִין דָּא עַמָּא דְּקַבִּילוּ אוֹרָיְתָאהשוו ספרי: ״מי גרם להם לישראל שיהיו מנוולים ומטופשים? שלא היו בונים בדבר תורה.״ וכתב בביאור עוז והדר: ונראה קצת שלא רצה לתרגם מילת נבל כמשמעותה מפני כבוד ישראל, אמנם ׳בגוי נבל׳ (להלן, כא) ׳בעמא טפשא׳. ונראה דברי ביאורי אונקלוס שעפטעל, שלא רצה לתרגם ״טפשא דלא חכימו״, כפל ענין חסרת משמעות. וְלָא חֲכִימוּלא החכימו מקבלת התורה. הֲלָא הוּא אֲבוּךְ אַתְּ דִּילֵיהּעי׳ בראשית י״ד:י״ט. הוּא עָבְדָךְ וְאַתְקְנָךְ.

אללה תכאפון בהד׳ה אלאפעאל יא שעב ג׳אהל גיר חכים אליס הו מנשיך קאניך הו צנעך פאתקנך

אַללָּהִ תֻכַּאפִאֻוןַ בִּהַדִ׳הִ אלּאַפעַאלִ יַא שַׁעבֻּ גַּאהִלֹ גַ׳יְרֻ חַכִּימֵ אַלַיְסַ הֻוַ מֻנשִׁאֻךַּ קַאנִאֻךַּ הֻוַ צַנַעַךַּ פַאתּקַנַךַּ

ταῦτα κυρίῳ ἀνταποδίδοτε οὕτω, λαὸς μωρὸς καὶ οὐχὶ σοφός; οὐκ αὐτὸς οὗτός σου πατὴρ ἐκτήσατό σε καὶ ἐποίησέν σε καὶ ἔκτισέν σε;

ז זְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנ֣וֹת דֹּר־וָדֹ֑ר שְׁאַ֤ל אָבִ֙יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָ זְקֵנֶ֖יךָ וְיֹ֥אמְרוּ לָֽךְ׃

אִדְּכַר יוֹמִין דְּמִן עָלְמָא אִסְתַּכַּלמלבד הפי׳ של ״בון״ -–> הסתכל, הפך הרבים ללשון יחיד, לפי שכל הכתוב בלשון יחיד (ביאורי אונקלוס שעפטעל). בִּשְׁנֵי דָּר וְדָר שְׁאַל אֲבוּךְ וִיחַוֵּי לָךְ סָבָךְ וְיֵימְרוּן לָךְ.

אד׳כר איאם אלדהר ותפהם סני ג׳יל וג׳יל סל אבאך יכ׳ברך אשיאכ׳ך יקולון לך

בַּלִ אד׳כֻּר אִיאםַ אַלדַּהרִ וַתַּפַהַּם סִנִיְ גִּילֵ וַגִּילֵ אסאַל אַבַּאךַּ יֻכ׳בִּרךַּ אַשׁיַאכַ׳ךַּ וַיַקֻולֻוא לַךַּ

μνήσθητε ἡμέρας αἰῶνος, σύνετε ἔτη γενεᾶς γενεῶν· ἐπερώτησον τὸν πατέρα σου, καὶ ἀναγγελεῖ σοι, τοὺς πρεσβυτέρους σου, καὶ ἐροῦσίν σοι.

ח בְּהַנְחֵ֤ל עֶלְיוֹן֙ גּוֹיִ֔ם בְּהַפְרִיד֖וֹ בְּנֵ֣י אָדָ֑ם יַצֵּב֙ גְּבֻלֹ֣ת עַמִּ֔ים לְמִסְפַּ֖ר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

בְּאַחְסָנָא עִלָּאָה עַמְמַיָּא בְּפָרָשׁוּתֵיהּ בְּנֵי אֲנָשָׁא קַיֵּים תְּחוּמֵי עַמְמַיָּא לְמִנְיַן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

אן אלעאלי מן חית׳ אנחל אלאמם ופרק בני אדם אוקף מן תכ׳ום אלאמם באחצא בני אסראייל

אַןַ אלעַאלִיַ מִן חַיְתֻ׳ אַנחַלַ אַלאֻמַם וַפַרַּקַ בַּנִי אָדַמֵ אַוְקַףַ מִן תֻכֻ׳וְםִ אלאֻמַםִ בִּאִחצַאאִ בַּנִי יִסרַאאִיל

ὅτε διεμέριζεν ὁ ὕψιστος ἔθνη, ὡς διέσπειρεν υἱοὺς Αδαμ, ἔστησεν ὅρια ἐθνῶν κατὰ ἀριθμὸν ἀγγέλων θεοῦ,

ט כִּ֛י חֵ֥לֶק יְיָ֖ עַמּ֑וֹ יַעֲקֹ֖ב חֶ֥בֶל נַחֲלָתֽוֹ׃

אֲרֵי חוּלָקָאלפי המסורה לתרגום (קליין 190, שאוב ממהד׳ ברלינר) הנוסח חוּלָקֵיהּ הוא המדויק, והנוסח חוּלָקָא ׳אינו דאיק׳. דַּייָ עַמֵּיהּ יַעֲקֹב עֲדַב אַחְסָנְתֵיהּ.

לאן צפוה אללה שעבה אל יעקוב מפצ׳לה וכ׳אצתה

לִאַןַ צַפוַתַּ אַללָּהִ שַׁעבֻּהֻ וַאל יַעַקֻובַּ מֻפַצַּ׳לֻהֻ וַכַ׳אצַּתֻהֻ

καὶ ἐγενήθη μερὶς κυρίου λαὸς αὐτοῦ Ιακωβ, σχοίνισμα κληρονομίας αὐτοῦ Ισραηλ.

י יִמְצָאֵ֙הוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִדְבָּ֔ר וּבְתֹ֖הוּ יְלֵ֣ל יְשִׁמֹ֑ן יְסֹבְבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנְנֵ֔הוּ יִצְּרֶ֖נְהוּ כְּאִישׁ֥וֹן עֵינֽוֹ׃

סוֹפֵיק צֻרְכֵּיהוֹן בַּאֲרַע מַדְבְּרָא וּבֵית צַהְוָנָא אֲתַר דְּלֵית מַיָּאלפי ביאורי אונקלוס שעפטעל ״וּבֵית צַהְוָנָא אֲתַר דְּלֵית מַיָּא״ הוא תרגום של ׳וצמאון אשר אין מים׳ (דברים ח׳:ט״ו). וע״ע ביאור אונקלוס עוז והדר: ״ישימון הוא מקום שאין בו מים כמו שמוכח מן הכתוב (יש׳ מג:כ) ׳נתתי במדבר מים נהרות בישימון׳⁠ ⁠״. אַשְׁרִינוּן סְחוֹר סְחוֹר לִשְׁכִינְתֵיהּ אַלֵּיפִנּוּן פִּתְגָמֵי אוֹרָיְתֵיהּ נְטַרִנּוּן כְּבָבַת עֵינְהוֹן.

כפאה פי ארץ׳ אלבר ופי תיה פלאה אלסמאוא אחאט בה ופהמה וחפט׳ה כג׳נין עינה

כַּפַאהֻ פִי אַרץִ׳ אַלּבַּרִּיַּתִ וַפִי תִיהִ פַלַאתִ אלסַּמַאוַא אַחַאטַ בִּהִ וַפַהַּמַהֻ וַחַפִטַ׳הֻ כַּגַנִיןִ עַיְנִהִ

αὐτάρκησεν αὐτὸν ἐν γῇ ἐρήμῳ, ἐν δίψει καύματος ἐν ἀνύδρῳ· ἐκύκλωσεν αὐτὸν καὶ ἐπαίδευσεν αὐτὸν καὶ διεφύλαξεν αὐτὸν ὡς κόραν ὀφθαλμοῦ

יא כְּנֶ֙שֶׁר֙ יָעִ֣יר קִנּ֔וֹ עַל־גּוֹזָלָ֖יו יְרַחֵ֑ף יִפְרֹ֤שׂ כְּנָפָיו֙ יִקָּחֵ֔הוּ יִשָּׂאֵ֖הוּ עַל־אֶבְרָתֽוֹ׃

כְּנִשְׁרָא דִּמְחִישׁביאור עוז והדר: מסתבר שכוונת התרגום כמבואר ברש״י וספרי... ולשון מחיש הוא ׳מעורר רעש והמולה׳, כתרגום ׳לא יחיש׳ (יר׳ כח:טו) ׳לא יזדעזעון׳ וכן במיוחס ליונתן כאן. לְקִנֵּיהּ עַל בְּנוֹהִי מִתְחָפַף פָּרֵיס גַּדְפוֹהִי מְקַבֵּילְהוֹן מְנַטֵּילְהוֹן עַל תְּקוֹף אֶבְרוֹהִיחוזק כנפיו. אבר יותר לתפרש ככנף או כתוקף (אביר), ויתכן שהוא תרגום כפול..

וכאלנסר אד׳א ית׳יר וכרה ועלי ג׳ואזלה ירף ויבסט ג׳נאחיה פיאכ׳ד׳הם ויחמלהם עלי רישה

וַכַּאלנִּסרִ אִד׳ יֻתִ׳ירֻ וַכּרַהֻ וַעַלַי׳ גַ׳וַאזִלִהִ יַרֻפֻ פַיַבּסֻטֻ גַנַאחַיְהִ פַיַאכֻ׳דֻ׳הֻם וַיַחמִלֻהֻם עַלַי׳ רִישִׁהִ

ὡς ἀετὸς σκεπάσαι νοσσιὰν αὐτοῦ καὶ ἐπὶ τοῖς νεοσσοῖς αὐτοῦ ἐπεπόθησεν, διεὶς τὰς πτέρυγας αὐτοῦ ἐδέξατο αὐτοὺς καὶ ἀνέλαβεν αὐτοὺς ἐπὶ τῶν μεταφρένων αὐτοῦ.

יב יְיָ֖ בָּדָ֣ד יַנְחֶ֑נּוּ וְאֵ֥ין עִמּ֖וֹ אֵ֥ל נֵכָֽר׃

יְיָ בִּלְחוֹדֵיהוֹן עֲתִיד לְאַשְׁרָיוּתְהוֹן בְּעָלְמָא דְּהוּא עֲתִיד לְחַדָּתָא וְלָא יִתְקַיַּים קֳדָמוֹהִי פוּלְחַן טָעֲוָן.

כד׳אך אללה פראדא סירה וליס מעה מעבוד אכ׳ר

כַּדַ׳אךַּ אַללָּהֻ סַירַהֻ פַרדַא וַלַיְסַ מַעַהֻ מַעבּוּדַאתֹּ אֻכַ׳רֹ

κύριος μόνος ἦγεν αὐτούς, καὶ οὐκ ἦν μετ’ αὐτῶν θεὸς ἀλλότριος.

יג יַרְכִּבֵ֙הוּ֙ עַל־בָּ֣מֳתֵי במותי אָ֔רֶץ וַיֹּאכַ֖ל תְּנוּבֹ֣ת שָׂדָ֑י וַיֵּנִקֵ֤הֽוּ דְבַשׁ֙ מִסֶּ֔לַע וְשֶׁ֖מֶן מֵחַלְמִ֥ישׁ צֽוּר׃

אַשְׁרִינוּן עַל תּוּקְפֵי אַרְעָא אוֹכֵילִנּוּן בִּזַּת שָׂנְאֵיהוֹן יְהַב לְהוֹן בִּזַּת שַׁלִּיטֵי קִרְוִין וְנִכְסֵי יָתְבֵי כַּרְכִין תַּקִּיפִין.

וארכבה עלי קמקם אלארץ׳ חתי אכל מן נמו אלריאץ׳ וכאנה ארצ׳עה אלעסל מן אלצכ׳ר ואלסמן מן אלצואן אלצלד

וַאַרכַּבַּהֻ עַלַי׳ קַמַאקִםִ אלּאַרץִ׳ חַתַּי׳ אַכַּלַ מִן נֻמֻו אַלרִּיַאצִ׳ וַכַּאַנַּהֻ אַרצַ׳עַהֻ אַללַבַּןַ מִןַ אלצַּכ׳רִ וַאלּעַסַלַ מִןַ אלצַּוַאןִ אלצַּלדִ

ἀνεβίβασεν αὐτοὺς ἐπὶ τὴν ἰσχὺν τῆς γῆς, ἐψώμισεν αὐτοὺς γενήματα ἀγρῶν· ἐθήλασαν μέλι ἐκ πέτρας καὶ ἔλαιον ἐκ στερεᾶς πέτρας,

יד חֶמְאַ֨ת בָּקָ֜ר וַחֲלֵ֣ב צֹ֗אן עִם־חֵ֨לֶב כָּרִ֜ים וְאֵילִ֤ים בְּנֵֽי־בָשָׁן֙ וְעַתּוּדִ֔ים עִם־חֵ֖לֶב כִּלְי֣וֹת חִטָּ֑ה וְדַם־עֵנָ֖ב תִּשְׁתֶּה־חָֽמֶר׃

יְהַב לְהוֹן בִּזַּת מַלְכֵיהוֹן וְשַׁלִּיטֵיהוֹן עִם עוֹתֶר רַבְרְבֵיהוֹן וְתַקִּיפֵיהוֹן עַמָּא דַּאֲרַעְהוֹן אַחְסָנַתְהוֹן עִם בִּזַּת חֵילֵיהוֹן וּמַשְׁרְיָתְהוֹן וְדַם גִּבָּרֵיהוֹן אִתְאֲשַׁד כְּמַיָּאביאורי אונקלוס שעפטעל: לפי התרגום חמר טעמו הארץ כיוצא בו כרם חמר (יש׳ כז:ב) תר׳ יונתן כרם דנציב בארעא טבא... ומליצת ׳תשתה הארץ׳ משמעותה ישפך כמים..

וסמן אלבקר ולבן אלגנם מע שחום אלכ׳ראף וכבאש בני אלבת׳ניה ועתדאן מע לב דרמך אלחנטה וכאן דם אלענב ישרבה כ׳מרא

וַסַמןַ אלבַּקַרִ וַלַבַּןַ אלגַ׳נַםִ מַעַ שַׁחםִ אלּכִ׳רַאפִ וַכִּבַּאשִׁ בַּנִי אַלּבַּתַּ׳נִיתִ וַעִתּדַאןִ מַעַ לֻבִּ דַרמַךִּ אלחַנטַתִ וַכַּאןַ דַם אַלּעִנַבִּ יַשׁרַבֻּהֻ כַ׳מרַא

βούτυρον βοῶν καὶ γάλα προβάτων μετὰ στέατος ἀρνῶν καὶ κριῶν, υἱῶν ταύρων καὶ τράγων μετὰ στέατος νεφρῶν πυροῦ, καὶ αἷμα σταφυλῆς ἔπιον οἶνον.

טו וַיִּשְׁמַ֤ן יְשֻׁרוּן֙ וַיִּבְעָ֔ט שָׁמַ֖נְתָּ עָבִ֣יתָ כָּשִׂ֑יתָ וַיִּטֹּשׁ֙ אֱל֣וֹהַּ עָשָׂ֔הוּ וַיְנַבֵּ֖ל צ֥וּר יְשֻׁעָתֽוֹ׃

עֲתַר יִשְׂרָאֵל וּבְעַט אַצְלַח תְּקוֹף קְנָא נִכְסִיןתרגם בלשון נסתר כי רוב הכתוב לשון נסתר (ביאורי אונקלוס שעפטעל). שְׁבַק פּוּלְחַן אֱלָהָא דְּעָבְדֵיהּ אַרְגֵּיז קֳדָם תַּקִּיפָא פָרְקֵיהּ.

פלמא סמן אלמוצוף כד׳אך בטר אד׳ קיל לה קד סמנת וגלט׳ת וג׳סות פודר אללה אלד׳י צנעה ואמתחן מעתמד גות׳ה

פַלַמַּא סַמִןַ אלמַוְצֻופֻ כַּדַ׳אךַּ בַּטִרַ אִד׳ קִילַ לַהֻ קַד סַמִנתַּ וַגַ׳לִט׳תַּ וַגַסַוְתַּ, פַתַּרַךִּ אלּאִלַהַ אַלַּדִ׳י צַנַעַהֻ וַאמתַּחַןַ מֻעתַּמַדַ גַ׳וְתִ׳הִ

καὶ ἔφαγεν Ιακωβ καὶ ἐνεπλήσθη, καὶ ἀπελάκτισεν ὁ ἠγαπημένος, ἐλιπάνθη, ἐπαχύνθη, ἐπλατύνθη· καὶ ἐγκατέλιπεν θεὸν τὸν ποιήσαντα αὐτὸν καὶ ἀπέστη ἀπὸ θεοῦ σωτῆρος αὐτοῦ.

טז יַקְנִאֻ֖הוּ בְּזָרִ֑ים בְּתוֹעֵבֹ֖ת יַכְעִיסֻֽהוּ׃

אַקְנִיאוּ קֳדָמוֹהִי בְּפוּלְחַן טָעֲוָן בְּתוֹעֵיבָתָא אַרְגִּיזוּ קֳדָמוֹהִי.

ואכ׳דו יכידונה באג׳נביין ובמכארה יגצ׳בונה

וַאַכַ׳ד׳וּ אַן יֻכַּאִידֻונַהֻ בִּאַגנַבִּייןַ וַבִּמַכַּארִהֵ יֻגַ׳צִּ׳בּוּנַהֻ

παρώξυνάν με ἐπ’ ἀλλοτρίοις, ἐν βδελύγμασιν αὐτῶν ἐξεπίκρανάν με·

יז יִזְבְּח֗וּ לַשֵּׁדִים֙ לֹ֣א אֱלֹ֔הַּ אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א יְדָע֑וּם חֲדָשִׁים֙ מִקָּרֹ֣ב בָּ֔אוּ לֹ֥א שְׂעָר֖וּם אֲבֹתֵיכֶֽם׃

דַּבַּחוּ לְשֵׁידִין דְּלֵית בְּהוֹן צְרוֹךְ דַּחְלָן דְּלָא יְדַעוּנִין חֲדַתָּן דְּמִקָּרִיב אִתְעֲבִידָא דְּלָא אִתְעַסַּקוּשׂערום -–> שׁערום כמו (שמות ה׳:ט׳) ׳אל ישעו בדברי שקר׳, וכן פי׳ בספרי ׳דבר אחר: לא שערום אבותיכם – אל תקרי לא שערום אלא לא שעום, אף על פי שמזבחים להם ומקטרים להם לא יראים מהם. וכן הוא אומר: (בראשית ד׳:ה׳) ואל קין ואל מנחתו לא שעה.״ (נתינה לגר). בְהוֹן אֲבָהָתְכוֹן.

ויד׳בחון ללשיאטין וליסת באלהה והי מעבודאת לם יערפונהא ג׳דד ג׳את מן קריב ולם יעב בהא כ׳יאר אבאיכם

יַד׳בַּחֻוןַ לִלשַׁיַאטִיןַ וַלַיְסַתּ בִּאִלַאהַאתֵ וַהִי מַעבּוּדַאתֹּ לַם יַערִפֻוהַא גֻדַדֹ גַּאאַתּ מִן קַרִיבֵּ וַלַם יַעבַּא בִּהַא כִ׳יַארֻ אַבַּאאכֻּם

ἔθυσαν δαιμονίοις καὶ οὐ θεῷ, θεοῖς, οἷς οὐκ ᾔδεισαν· καινοὶ πρόσφατοι ἥκασιν, οὓς οὐκ ᾔδεισαν οἱ πατέρες αὐτῶν.

יח צ֥וּר יְלָדְךָ֖ תֶּ֑שִׁי וַתִּשְׁכַּ֖ח אֵ֥ל מְחֹלְלֶֽךָ׃

דַּחְלַת תַּקִּיפָא דִּי בְּרָאָךְ אִתְנְשִׁיתָא שְׁבַקְתָּאכל ״שכח״ מתורגם ״נשי״, חוץ מכאן, כדי שלא להביא אותה מילה פעמיים בסמיכות (ביאור אונקלוס עוז והדר). פּוּלְחַן אֱלָהָא דְּעָבְדָךְ.

פאקול לה אלכ׳אלק אלמנשיך תנסא ואלטאיק אלמבתדיך

פַקִילַ לַהֻ אַלּכַ׳אלִקֻ מֻנשִׁאֻךַּ תַּנסַי׳ וַאלטַאאִקֻ מֻבּתַּדִאֻךַּ

θεὸν τὸν γεννήσαντά σε ἐγκατέλιπες καὶ ἐπελάθου θεοῦ τοῦ τρέφοντός σε.

יט וַיַּ֥רְא יְיָ֖ וַיִּנְאָ֑ץ מִכַּ֥עַס בָּנָ֖יו וּבְנֹתָֽיו׃

וּגְלֵי קֳדָם יְיָ וּתְקֵיף רוּגְזֵיהּ מִדְּאַרְגִּיזוּ קֳדָמוֹהִי בְּנִין וּבְנָןעי׳ לעיל פסוק ה׳..

פלמא ראי ד׳לך אללה רפצ׳הם ממא אגצ׳בה מנהם אלבנון ואלבנאת

פַלַמַּא רַאַי׳ דַ׳לִךַּ אַללָּהֻ רַפַצַ׳הֻם מִמַּא אַג׳צַ׳בַּהֻ מִנהֻם אַלּבַּנֻונַ וַאלּבַּנַאתֻ

καὶ εἶδεν κύριος καὶ ἐζήλωσεν καὶ παρωξύνθη δι’ ὀργὴν υἱῶν αὐτοῦ καὶ θυγατέρων

כ וַיֹּ֗אמֶר אַסְתִּ֤ירָה פָנַי֙ מֵהֶ֔ם אֶרְאֶ֖ה מָ֣ה אַחֲרִיתָ֑ם כִּ֣י ד֤וֹר תַּהְפֻּכֹת֙ הֵ֔מָּה בָּנִ֖ים לֹא־אֵמֻ֥ן בָּֽם׃

וַאֲמַר אֲסַלֵּיק שְׁכִינְתִי מִנְּהוֹן גְּלֵי קֳדָמַי מָא יְהֵי בְּסוֹפְהוֹן אֲרֵי דָּרָא דְּאַשְׁנִי אִנּוּן בְּנַיָּא דְּלֵית בְּהוֹן הֵימָנוּ.

פקאל אחג׳ב רחמתי ענהם אוריהם מא עאקבתהם לאנהם ג׳יל מתקלב בנון לא אמאנה פיהם

פַקַאלַ אַחגֻבֻּ רַחמַתִי עַנהֻם אֻוְרִיהֻם מַא עַאקִבַּתַּהֻם לִאַנַּהֻם גִּילֹ מֻתַּקַלִבֹּ בַּנִיןֹ לַא אַמַאנַתַּ פִיהִם

καὶ εἶπεν Ἀποστρέψω τὸ πρόσωπόν μου ἀπ’ αὐτῶν καὶ δείξω τί ἔσται αὐτοῖς ἐπ’ ἐσχάτων· ὅτι γενεὰ ἐξεστραμμένη ἐστίν, υἱοί, οἷς οὐκ ἔστιν πίστις ἐν αὐτοῖς.

כא הֵ֚ם קִנְא֣וּנִי בְלֹא־אֵ֔ל כִּעֲס֖וּנִי בְּהַבְלֵיהֶ֑ם וַֽאֲנִי֙ אַקְנִיאֵ֣ם בְּלֹא־עָ֔ם בְּג֥וֹי נָבָ֖ל אַכְעִיסֵֽם׃

אִנּוּן אַקְנִיאוּ קֳדָמַי בְּלָא דַּחְלָא אַרְגִּיזוּ קֳדָמַי בְּטָעֲוָתְהוֹן וַאֲנָא אַקְנֵינוּן בְּלָא עַם בְּעַמָּא טַפְשָׁא אַרְגֵּיזִנּוּן.

וכמא אנהם אכאדוני בגיר אלאה ואגצ׳בוני בגרוראתהם כד׳אך אנא אכידהם בלא שעב ובקביל ג׳אהל אגצ׳בהם

וַכַּמַא אַכַּאדֻונַנִי בִּגַ׳יְרִ אִלַהֵ וַאַג׳צַ׳בּוּנִי בִּגֻ׳רֻורַתִהִם כַּדַ׳אךַּ אַנַא אֻכִּידֻהֻם בִּלַא שַׁעבֵּ וַבִּקַבִּילֵ גַּאהִלֵ אֻגִ׳יטֻ׳הֻם

αὐτοὶ παρεζήλωσάν με ἐπ’ οὐ θεῷ, παρώργισάν με ἐν τοῖς εἰδώλοις αὐτῶν· κἀγὼ παραζηλώσω αὐτοὺς ἐπ’ οὐκ ἔθνει, ἐπ’ ἔθνει ἀσυνέτῳ παροργιῶ αὐτούς.

כב כִּי־אֵשׁ֙ קָדְחָ֣ה בְאַפִּ֔י וַתִּיקַ֖ד עַד־שְׁא֣וֹל תַּחְתִּ֑ית וַתֹּ֤אכַל אֶ֙רֶץ֙ וִֽיבֻלָ֔הּ וַתְּלַהֵ֖ט מוֹסְדֵ֥י הָרִֽים׃

אֲרֵי קִדּוּם תַּקִּיף כְּאִישָׁא נְפַק מִן קֳדָמַי בִּרְגַז שֵׁיצִי עַד שְׁאוֹל אַרְעָיְתָא אֲסִיף אַרְעָא וַעֲלַלְתַּהּ שֵׁיצִי עַד סְיָפֵי טוּרַיָּא.

לאן אלנאר תנקדח מן גצ׳בי פתתוקד אלי אספל אלת׳רי ותאכל אלארץ׳ ונבאתהא חתי תסטע אסאס אלג׳בל

לִאַןַ אלנַּארַ יַתַּקַדַּחֻ מִן גַ׳צַ׳בִּי פַתַּתַּוַקַּדֻ אִלַי׳ אַספַלִ אלתַּ׳רַי׳ וַתַּאכֻּלֻ אַלּאַרץַ׳ וַנַבַּאתִהַא חַתַּי׳ תַּסטַעַ אַסַאסַאתִ אלּגִבַּאלִ

ὅτι πῦρ ἐκκέκαυται ἐκ τοῦ θυμοῦ μου, καυθήσεται ἕως ᾅδου κάτω, καταφάγεται γῆν καὶ τὰ γενήματα αὐτῆς, φλέξει θεμέλια ὀρέων.

כג אַסְפֶּ֥ה עָלֵ֖ימוֹ רָע֑וֹת חִצַּ֖י אֲכַלֶּה־בָּֽם׃

אֲסִיף עֲלֵיהוֹן בִּישָׁן מַכְתָּשַׁי אֲשֵׁיצֵי בְהוֹן.

כד׳אך אזידהם שרורא וסהאמי אפרקהא פיהם

כַּדַ׳אךַּ אֻזִידֻ עַלַיְהֻם שֻׁרֻורַא וַסִהַאמִי אֻפַרִּקֻהַא פִיהִם

συνάξω εἰς αὐτοὺς κακὰ καὶ τὰ βέλη μου συντελέσω εἰς αὐτούς.

כד מְזֵ֥י רָעָ֛ב וּלְחֻ֥מֵי רֶ֖שֶׁף וְקֶ֣טֶב מְרִירִ֑י וְשֶׁן־בְּהֵמֹת֙ אֲשַׁלַּח־בָּ֔ם עִם־חֲמַ֖ת זֹחֲלֵ֥י עָפָֽר׃

נְפִיחֵי כְפַן וַאֲכִילֵי״לחום״ -–> לחם = מאכל. עוּף וּכְתִישֵׁי רוּחִין״קטב״ = רוח, עי׳ ישעיהו כ״ח:ב׳ (ביאורי אונקלוס). בִּישִׁין וְשֶׁן חַיַּת בָּרָא אֲגָרֵיביאור אונקלוס עוז והדר: כל לשון שילוח של השחתה מתורגם בלשון גירוי. בְּהוֹן עִם חֲמַת תַּנִּינַיָּא דְּזָחֲלִין בְּעַפְרָא.

מכאן עד סוף פסוק ל״א נתלש מכ״י סנקט פטרבורג והושלם מכ״י אוקספורד.סג׳אר אלג׳וע וחמא אלוהג׳ וחתף מר ואסנאן אלבהאים אטלקהא פיהם מע חמיה זואחל אלתראב

סִגַּארֻ אַלּגּוּעִ וַחֻמַּאתֻ אַלּוַהגִ וַחַתּףֹ מֻרֹ וַאַסנַאןֻ אַלּבַּהַאאִםִ אֻטלִקֻהַא פִיהִם מַעַ חִמיַתִ זַוַאחִלִ אלתֻרַאבִּ

τηκόμενοι λιμῷ καὶ βρώσει ὀρνέων καὶ ὀπισθότονος ἀνίατος· ὀδόντας θηρίων ἀποστελῶ εἰς αὐτοὺς μετὰ θυμοῦ συρόντων ἐπὶ γῆς.

כה מִחוּץ֙ תְּשַׁכֶּל־חֶ֔רֶב וּמֵחֲדָרִ֖ים אֵימָ֑ה גַּם־בָּחוּר֙ גַּם־בְּתוּלָ֔ה יוֹנֵ֖ק עִם־אִ֥ישׁ שֵׂיבָֽה׃

מִבַּרָא תַּתְכֵּיל חַרְבָּא וּמִתַּוָּנַיָּא חַרְגַּת מוֹתָא אַף עוּלֵימֵיהוֹן אַף עוּלֵימָתְהוֹן יָנְקֵיהוֹן עִם סָבֵיהוֹן.

וסיף ית׳כל מן כ׳ארג׳ והיבה מן אלכ׳דור חתי אלשאב חתי אלעאתק ואלרצ׳יע מע ד׳י אלשיבה כ׳אפה

וַסַיְףֹ מֻתַּ׳כִּלֹ מִן כַ׳ארִגֵ וַהַיְבַּתֹ מִןַ אלכֻ׳דֻורִ חַתַּי׳ אַלשַׁאבַּ חַתַּי׳ אלּעַאתִקַ וַאלרַּצִ׳יעַ מַעַ דַ׳וי אַלשַּׁיְבַּתִ כַּאפַתַּ

ἔξωθεν ἀτεκνώσει αὐτοὺς μάχαιρα καὶ ἐκ τῶν ταμιείων φόβος· νεανίσκος σὺν παρθένῳ, θηλάζων μετὰ καθεστηκότος πρεσβύτου.

כו אָמַ֖רְתִּי אַפְאֵיהֶ֑ם אַשְׁבִּ֥יתָה מֵאֱנ֖וֹשׁ זִכְרָֽם׃

אֲמַרִית יְחוּל רוּגְזִי עֲלֵיהוֹן וַאֲשֵׁיצֵינוּן אֲבַטֵּיל מִן בְּנֵי אֲנָשָׁא דּוּכְרָנְהוֹן.

ולקד קלת אתקצאהם באסתחקאק ואעטל מן בין אלנאס ד׳כרהם

וַלַקַד קֻלתֻ אַנקִצֻהֻם בִּאסתִחַקַאקֵ וַאעַטִלֻ מִן בַּיְןִ אלנַּאסִ דִ׳כּרַהֻם

εἶπα Διασπερῶ αὐτούς, παύσω δὴ ἐξ ἀνθρώπων τὸ μνημόσυνον αὐτῶν,

כז לוּלֵ֗י כַּ֤עַס אוֹיֵב֙ אָג֔וּר פֶּֽן־יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑ימוֹ פֶּן־יֹֽאמְרוּ֙ יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה וְלֹ֥א יְיָ֖ פָּעַ֥ל כׇּל־זֹֽאת׃

אִלּוּ לָא פוֹן רוּגְזָא דְּשָׂנְאָה כְּנִישׁאבן עזרא: והמתרגם אמר מגזרת אגרה בקציר (משלי ו:ח). נתינה לגר: והוכרח לתרגם כן לבלי ליחס חלילה לה׳ המורא והפחד. דִּלְמָא יִתְרָרַב בְּעֵיל דְּבָבָא דִּלְמָא יֵימְרוּן יְדַנָא תְּקֵיפַת לַנָא וְלָא מִן קֳדָם יְיָ הֲוָת כָּל דָּא.

לולא אני אחד׳ר להם כיד אלעדו לילא ינכר ד׳לך אעדאיהם כלא יקולון ידנא עלת וליס אללה צנע בהם כל הד׳ה אלאמור

לַוְלַא אַנִּי אֻחַדִ׳רֻ לַהֻם כַּיְדַ אַלּעַדֻו לִאַלַּא יַנכֻּרַ דַ׳לִךַּ אַעדַאאֻהֻם כַּיְ לַא יַקֻולֻוא יַדֻנַא קַד עַלַתּ וַלַיְסַ אַללָּהֻ פַעַלַ בִּהִם גַמִיעַ הַדִ׳הִ אלּאַמֻורִ

εἰ μὴ δι’ ὀργὴν ἐχθρῶν, ἵνα μὴ μακροχρονίσωσιν, καὶ ἵνα μὴ συνεπιθῶνται οἱ ὑπεναντίοι, μὴ εἴπωσιν Ἡ χεὶρ ἡμῶν ἡ ὑψηλὴ καὶ οὐχὶ κύριος ἐποίησεν ταῦτα πάντα.

כח כִּי־ג֛וֹי אֹבַ֥ד עֵצ֖וֹת הֵ֑מָּה וְאֵ֥ין בָּהֶ֖ם תְּבוּנָֽה׃

אֲרֵי עַם מְאַבְּדֵי עֵיצָה אִנּוּן וְלֵית בְּהוֹן סוּכְלְתָנוּ.

לאנהם קביל מצ׳יע אלחכמה וליס פיהם פהם

לִאַנַּהֻם קַבִּילֹ מֻצַ׳יִּעֹ אַלּחִכּמַתִ וַלַיְסַ פִיהִם פַהםֹ

ὅτι ἔθνος ἀπολωλεκὸς βουλήν ἐστιν, καὶ οὐκ ἔστιν ἐν αὐτοῖς ἐπιστήμη.

כט ל֥וּ חָכְמ֖וּ יַשְׂכִּ֣ילוּ זֹ֑את יָבִ֖ינוּ לְאַחֲרִיתָֽם׃

אִלּוּ חֲכִימוּ אִסְתַּכַּלוּ בְּדָא סַבַּרוּ מָא יְהֵי בְּסוֹפְהוֹן.

ולו תחכמו לעקלו כלה יפהמון בהא עאקבתהם

וַלַוְ תַּחַכַּמֻוא לַעַקִלֻוא כִּלַיְהִ יַפהַמֻוןַ בִּהַא עַאקִבּתַּהֻם

οὐκ ἐφρόνησαν συνιέναι ταῦτα· καταδεξάσθωσαν εἰς τὸν ἐπιόντα χρόνον.

ל אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה אִם־לֹא֙ כִּֽי־צוּרָ֣ם מְכָרָ֔ם וַֽיְיָ֖ הִסְגִּירָֽם׃

אֵיכְדֵין יִרְדּוֹף חַד לְאַלְפָא וּתְרֵין יְעָרְקוּן לְרִבּוֹתָא אֱלָהֵין תַּקִּיפְהוֹן מְסַרִנּוּן וַייָ אַשְׁלֵימִנּוּן.

והו אן יקולו כיף יכלב אלואחד אלפא ואת׳נין יהרבאן רבוה לולא אן מעתמדהם אסלמהם ואללה מכן מנהם

וַהֻוַ אַן יַקֻולֻוא כַּיְףַ יַכּלִבַּ אַלוַאחִדֻ אַלפַא וַאלאת׳נַאןִ יֻהַרִּבּוּןַ רַבּוַתַּ לַוְלַא אַן מֻעתַּמַדַהֻם אַסלַמַהֻם וַאללָּהֻ אַמכַּןַ מִנהֻם

πῶς διώξεται εἷς χιλίους καὶ δύο μετακινήσουσιν μυριάδας, εἰ μὴ ὁ θεὸς ἀπέδοτο αὐτοὺς καὶ κύριος παρέδωκεν αὐτούς;

לא כִּ֛י לֹ֥א כְצוּרֵ֖נוּ צוּרָ֑ם וְאֹיְבֵ֖ינוּ פְּלִילִֽים׃

אֲרֵי לָא כְתוּקְפַנָא תּוּקְפְהוֹן וּבַעֲלֵי דְּבָבַנָא הֲווֹ דַּיָּינַנָא.

אנה ליס כמעתמדנא מעתמדהם ואעדאונא יפקהון

אַנַּהֻ לַיְסַ כַּמֻעתַּמַדִנַא מֻעתַּמַדֻהֻם וַלַא אַעדַאאֻנַא יַפקַהֻןַ

ὅτι οὐκ ἔστιν ὡς ὁ θεὸς ἡμῶν οἱ θεοὶ αὐτῶν· οἱ δὲ ἐχθροὶ ἡμῶν ἀνόητοι.

לב כִּֽי־מִגֶּ֤פֶן סְדֹם֙ גַּפְנָ֔ם וּמִשַּׁדְמֹ֖ת עֲמֹרָ֑ה עֲנָבֵ֙מוֹ֙ עִנְּבֵי־ר֔וֹשׁ אַשְׁכְּלֹ֥ת מְרֹרֹ֖ת לָֽמוֹ׃

אֲרֵי כְפוּרְעָנוּת עַמָּא דִּסְדוֹם כָּס פּוּרְעָנוּתְהוֹן וְלָקוּתְהוֹן כְּעַם עֲמוֹרָה מַחָתְהוֹן בִּישָׁן כְּרֵישֵׁי חִוִּין וְתוּשְׁלְמַת עוֹבָדֵיהוֹן כִּמְרָרוּתְהוֹן.

אנהם יעאקבון כאן מן ג׳פן סדם ג׳פנהם ומן דואלי עמורא כד׳אך ענבהם ענב אלסם וענאקידה מרה להם

לִאַנַּהֻם יֻעַאקַבּוּןַ כַּאַןַ מִן גַפַןִ סִדֻוםַ גַפנַהֻם וַמִן דֻואלִי עַמֻורַה כַּדַ׳אךַּ עִנַבֻּהֻם עִנַבֻּ אַלסֻּמִ וַעַנַאקִידֻהֻם מֻרַּתֹ לַהֻם

ἐκ γὰρ ἀμπέλου Σοδομων ἡ ἄμπελος αὐτῶν, καὶ ἡ κληματὶς αὐτῶν ἐκ Γομορρας· ἡ σταφυλὴ αὐτῶν σταφυλὴ χολῆς, βότρυς πικρίας αὐτοῖς·

לג חֲמַ֥ת תַּנִּינִ֖ם יֵינָ֑ם וְרֹ֥אשׁ פְּתָנִ֖ים אַכְזָֽר׃

הָא כְמִרַּת תַּנִּינַיָּא כָּס פּוּרְעָנוּתְהוֹן וּכְרֵישׁ פִּתְנֵי חִוִּין אַכְזְרָאִין.

וכחמיה אלתנאנין כ׳מרהם וסם אלרקש מנהא אלצ׳אריה

וַכַּחִמיַתַּ אַלתַּנַאנִןַ כַ׳מרֻהֻם וַסַם אַלרַּקשִׁ מִנהַא אַלצַ׳ארִיַתֻ

θυμὸς δρακόντων ὁ οἶνος αὐτῶν καὶ θυμὸς ἀσπίδων ἀνίατος.

לד הֲלֹא־ה֖וּא כָּמֻ֣ס עִמָּדִ֑י חָת֖וּם בְּאוֹצְרֹתָֽי׃

הֲלָא כָל עוֹבָדֵיהוֹן גְּלַן קֳדָמַי גְּנִיזִין לְיוֹם דִּינָא בְּאוֹצְרָי.

אלא אן ג׳מיע ד׳לך מכנוז ענדי ומכ׳תום פי כ׳זאיני

אלּאַןַ גַמִיעֻ דַ׳לִךַּ מַכּנֻוזֹ עִנדִי וַמַכ׳תֻוםֹ פִי כַ׳זַאאִנִי

οὐκ ἰδοὺ ταῦτα συνῆκται παρ’ ἐμοὶ καὶ ἐσφράγισται ἐν τοῖς θησαυροῖς μου;

לה לִ֤י נָקָם֙ וְשִׁלֵּ֔ם לְעֵ֖ת תָּמ֣וּט רַגְלָ֑ם כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם אֵידָ֔ם וְחָ֖שׁ עֲתִדֹ֥ת לָֽמוֹ׃

קֳדָמַי פּוּרְעָנוּתָא וַאֲנָא אֲשַׁלֵּים לְעִדָּן דְּיִגְלוֹן מֵאֲרַעְהוֹן אֲרֵי קָרִיב יוֹם תְּבָרְהוֹן וּמַבַּע דַּעֲתִיד לְהוֹן.

ולי אלאנתקאם ואלתופיה פי וקת תזול קדאמהם אנה מא אקרב יום תעסהם ואסרע אלמעדאת להם

וַלִיַ אַלּאִנתִקַאמֻ וַאלּתַּוְפִיַתֻ פִי וַקתִ אַן תַּזֻלַ קַדַמֻהֻם אַנַּהֻ מַא אקַרַבַּ יַוְםַ תַּעַסִּהִם וַאַסרַעַ אַלּמֻעַדַאתִ לַהֻם

ἐν ἡμέρᾳ ἐκδικήσεως ἀνταποδώσω, ἐν καιρῷ, ὅταν σφαλῇ ὁ ποὺς αὐτῶν· ὅτι ἐγγὺς ἡμέρα ἀπωλείας αὐτῶν, καὶ πάρεστιν ἕτοιμα ὑμῖν.

לו כִּֽי־יָדִ֤ין יְיָ֙ עַמּ֔וֹ וְעַל־עֲבָדָ֖יו יִתְנֶחָ֑ם כִּ֤י יִרְאֶה֙ כִּֽי־אָ֣זְלַת יָ֔ד וְאֶ֖פֶס עָצ֥וּר וְעָזֽוּב׃

אֲרֵי יְדִין יְיָ דִּינָא דְּעַמֵּיהּ וּפוּרְעָנוּת עַבְדּוֹהִי צַדִּיקַיָּא יִתְפְּרַע אֲרֵי גְּלֵי קֳדָמוֹהִי דִּבְעִדָּן דְּתִתַּקַּף עֲלֵיהוֹן מַחַת שָׂנְאָה יְהוֹן מְטוּלְטְלִין וּשְׁבִיקִין.

אד׳ חכם אללה לשעבה וען עבידה יצפח אד׳א ירי אן אלמקדרה קד ד׳הבת מנהם וכ׳לא אלמחבוס ואלמתרוך ג׳מיעא מן צ׳בטהם

אִד׳ יַחכֻּם אַללָּהֻ לִשַׁעבִּהִ וַעַן עִבַּאדִהִ יַצפַחֻ אִדַ׳א רַאַי׳ אַןַ אלמַקדִרַתַּ דַ׳הַבַּתּ עַנהֻם וכַּלַאאֻ אַלּמַחבּוּסִ וַאלּמַתּרֻוךִּ גַמִיעַא מִן צַ׳ג׳טִהִם

ὅτι κρινεῖ κύριος τὸν λαὸν αὐτοῦ καὶ ἐπὶ τοῖς δούλοις αὐτοῦ παρακληθήσεται· εἶδεν γὰρ παραλελυμένους αὐτοὺς καὶ ἐκλελοιπότας ἐν ἐπαγωγῇ καὶ παρειμένους.

לז וְאָמַ֖ר אֵ֣י אֱלֹהֵ֑ימוֹ צ֖וּר חָסָ֥יוּ בֽוֹ׃

וְיֵימַר אָן דַּחְלַתְהוֹן תַּקִּיפָא דַּהֲווֹ רְחִיצִין בֵּיהּ.

וקאל אלעדו אין אלהתהם אלמעתמד אלד׳י אסתכנו אליה

חִיןַ קַאלַ אַלּעַדֻו אִיןַ אִלַהֻהֻם אַלּמֻעתַּמַדֻ אַלַּדִ׳י אִסתַּכַּנֻוא עַלַיְהִ

καὶ εἶπεν κύριος Ποῦ εἰσιν οἱ θεοὶ αὐτῶν, ἐφ’ οἷς ἐπεποίθεισαν ἐπ’ αὐτοῖς,

לח אֲשֶׁ֨ר חֵ֤לֶב זְבָחֵ֙ימוֹ֙ יֹאכֵ֔לוּ יִשְׁתּ֖וּ יֵ֣ין נְסִיכָ֑ם יָק֙וּמוּ֙ וְיַעְזְרֻכֶ֔ם יְהִ֥י עֲלֵיכֶ֖ם סִתְרָֽה׃

דִּתְרַב נִכְסַתְהוֹן הֲווֹ אָכְלִין שָׁתַן חֲמַר נִסְכֵּיהוֹן יְקוּמוּן כְּעַן וִיסַעֲדוּנְכוֹן יְהוֹן עֲלֵיכוֹן לְמַגִּין.

אלד׳ין כאנו יאכלון שחום ד׳באיחהם וישרבון כ׳מר מזאג׳הם יקומון אלאן פיעינוכם ויכונון עליכם ג׳נה

אַלַּדִ׳יןַ כַּאנֻוא יַאכֻּלֻון שֻׁחֻוםַ דַ׳בַּאאִחִהִם וַיַשׁרַבּוּןַ כַ׳מרַ מַזַאגִהִם יַקֻומֻוןַ אלּאַןַ פַיֻעִינֻוכֻּם יַכֻּונֻוןַ עַלַיְכֻּם גַנַתַּ

ὧν τὸ στέαρ τῶν θυσιῶν αὐτῶν ἠσθίετε καὶ ἐπίνετε τὸν οἶνον τῶν σπονδῶν αὐτῶν; ἀναστήτωσαν καὶ βοηθησάτωσαν ὑμῖν καὶ γενηθήτωσαν ὑμῖν σκεπασταί.

לט רְא֣וּ ׀ עַתָּ֗ה כִּ֣י אֲנִ֤י אֲנִי֙ ה֔וּא וְאֵ֥ין אֱלֹהִ֖ים עִמָּדִ֑י אֲנִ֧י אָמִ֣ית וַאֲחַיֶּ֗ה מָחַ֙צְתִּי֙ וַאֲנִ֣י אֶרְפָּ֔א וְאֵ֥ין מִיָּדִ֖י מַצִּֽיל׃

חֲזוֹ כְעַן דַּאֲנָא אֲנָא הוּא וְלֵית אֱלָהּ בָּר מִנִּי אֲנָא מְמִית וּמַחֵי מְחֵינָא וְאַף מַסֵּינָא וְלֵית מִן יְדִי מְשֵׁיזֵיב.

אנט׳רו אלאן אנני הו וחדי מכאן עד סוף פסוק זה נקרע מכ״י סנקט פטרבורג והושלם מכ״י אוקספורד.לא אלאה מעי אנא אמית ואחיי כמא טאלמא אוהנת ולם אזל אשפי וליס מן ידי מכ׳לץ

אנטֻ׳רֻוא אַלּאַןַ אִנִּי הֻוַ וַחדִי וַלַיְסַ אִלָהֻ אכַ׳רֻ מַעִי אַנַא אֻמִיתֻ וַאחיי כַּמַא טַאלַמַא אַוְהַנתֻ וַלַם אַזַל אֻשׁפִי וַלַיְסַ מִן יַדִי מֻכַ׳לִץֹ

ἴδετε ἴδετε ὅτι ἐγώ εἰμι, καὶ οὐκ ἔστιν θεὸς πλὴν ἐμοῦ· ἐγὼ ἀποκτενῶ καὶ ζῆν ποιήσω, πατάξω κἀγὼ ἰάσομαι, καὶ οὐκ ἔστιν ὃς ἐξελεῖται ἐκ τῶν χειρῶν μου.

מ כִּֽי־אֶשָּׂ֥א אֶל־שָׁמַ֖יִם יָדִ֑י וְאָמַ֕רְתִּי חַ֥י אָנֹכִ֖י לְעֹלָֽם׃

אֲרֵי אַתְקֵינִית בִּשְׁמַיָּא בֵּית שְׁכִינְתִיאונקלוס מתרגם ״יד״ במשמעות של מקום. וַאֲמַרִית קַיָּם אֲנָא לְעָלְמִין.

ואני אקסם באלסמא ואקול ובקאיי אלדאים

וַאַנַא אֻקסִם בִּאלסַּמַאאִ וַאַקֻולֻ וַבַּקַאאִי אַלדַאאִם

ὅτι ἀρῶ εἰς τὸν οὐρανὸν τὴν χεῖρά μου καὶ ὀμοῦμαι τῇ δεξιᾷ μου καὶ ἐρῶ Ζῶ ἐγὼ εἰς τὸν αἰῶνα,

מא אִם־שַׁנּוֹתִי֙ בְּרַ֣ק חַרְבִּ֔י וְתֹאחֵ֥ז בְּמִשְׁפָּ֖ט יָדִ֑י אָשִׁ֤יב נָקָם֙ לְצָרָ֔י וְלִמְשַׂנְאַ֖י אֲשַׁלֵּֽם׃

אִם עַל חַד תְּרֵין כְּחֵיזוּ בַרְקָא מִסּוֹף שְׁמַיָּא וְעַד סוֹף שְׁמַיָּא תִּתְגְּלֵי חַרְבִּי וְתִתַּקַּףכל ״אחז״ תרגם אחד, חוץ מכאן. והטעם פירש במרפא לשון: לא יתכן לתר׳ ותתקיף כמו והחזקת בו, כי אין המשפט נתפש בידים. והשווה נתינה לגר: לא חשש פה להרחיק ההגשמה... שפה לא יפול הטעות שיד הוא יד ממש מפני שהמשפט איננו דבר עצמו הנאחז ביד. בְּדִינָא יְדִי אֲתִיב פּוּרְעָנוּתָא לְשָׂנְאַי וּלְבַעֲלֵי דְּבָבַי אֲשַׁלֵּים.

לאסנן בריק סיפי ותמסך אלחכם ידי פארד אלאנתקאם עלי אעדאיי ואלמכאפא לשאניי

אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם לִאֻסַנִּןַ בַּרִיקַ סַיְפִי וַתֻמסִכֻּ אַלּחֻכּםַ יַדִי וַאַרֻדֻ אַלּאִנתַּקַאםַ עַלַי׳ אַעדַאאִי וַאלּמַכַ׳אפַתַּ עַלַי׳ שַׁאנִאִי

ὅτι παροξυνῶ ὡς ἀστραπὴν τὴν μάχαιράν μου, καὶ ἀνθέξεται κρίματος ἡ χείρ μου, καὶ ἀνταποδώσω δίκην τοῖς ἐχθροῖς καὶ τοῖς μισοῦσίν με ἀνταποδώσω·

מב אַשְׁכִּ֤יר חִצַּי֙ מִדָּ֔ם וְחַרְבִּ֖י תֹּאכַ֣ל בָּשָׂ֑ר מִדַּ֤ם חָלָל֙ וְשִׁבְיָ֔ה מֵרֹ֖אשׁ פַּרְע֥וֹת אוֹיֵֽב׃

אֲרַוֵּי גִּרְרַי מִדְּמָא וְחַרְבִּי תְּקַטֵּיל בְּעַמְמַיָּא מִדַּם קְטִילִין וּשְׁבַן לְאַעְדָּאָהנתינה לגר: לפי הנראה מילת לאעדאה הוא תרגום פרעות, כמו ופרע את ראש האשה (במדבר ה׳:י״ח). כִּתְרִין מֵרֵישׁ שָׂנְאָה וּבְעֵיל דְּבָבָאגם ״שנאה״ וגם ״בעיל דבבא״ הם תרגומים שכיחים ל׳אויב׳, אך צ״ע בטעם הכפילות כאן. אפשר שכן הבין ״פרעות״ (עי׳ מעט צרי)..

פכאני אסכר סהאמי מן דמאיהם וסיפי יאכל לחומהם פירוי מן דם אלצריע ואלסבי מן רווס פראענה אלעדו

פַכַּאַנִּי אֻסכִּרֻ סִהַאמִי מִן דִמַאאִהִם וַסַיְפִי תַּאכֻּלֻ לֻחֻומַהֻם פַתַּרתַּוי מִן דַםִ אלצַּרִיעִ וַאלסַּבִּי מִן רֻאֻוסִ פַרַאעִנַתִ אלּאַעדַאאִ

μεθύσω τὰ βέλη μου ἀφ’ αἵματος, καὶ ἡ μάχαιρά μου καταφάγεται κρέα, ἀφ’ αἵματος τραυματιῶν καὶ αἰχμαλωσίας, ἀπὸ κεφαλῆς ἀρχόντων ἐχθρῶν.

מג הַרְנִ֤ינוּ גוֹיִם֙ עַמּ֔וֹ כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖יו יִקּ֑וֹם וְנָקָם֙ יָשִׁ֣יב לְצָרָ֔יו וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖וֹ עַמּֽוֹ׃

שַׁבַּחוּ עַמְמַיָּא עַמֵּיהּ אֲרֵי פּוּרְעָנוּת עַבְדּוֹהִי צַדִּיקַיָּא יִתְפְּרַע וּפוּרְעָנוּתָא יָתִיב לְשָׂנְאוֹהִי וִיכַפַּר עַל אַרְעֵיהּ וְעַל עַמֵּיהּ.

מן האות ד׳ ב״אמדחו״ עד ״שעבה״, ״דמא עבידה פירד״, והמלה ״ויגפר״ נקרעו מכ״י סנקט פטרבורג והושלמו מכ״י אוקספורד.אמדחו יא איהא אלאמם שעבה לאנה ינתקם דמא עבידה פירד תלך אלנקמה עלי אעדאיה ויגפר לבלאדה ועבאדה.

אמדַחֻוא יַא אִיהַא אַלאֻמַם שַׁעבַּהֻ פַאִנַּהֻ יַנתַּקִם דִמַאאַ עַבִּידִהִ פַיַרֻדֻ תִלךַּ אַלנַּקמַתַּ עַלַי׳ אַעדַאאִהִ וַיַג׳פֻרֻ לִבִּלַאדִהִ וַשַׁעבִּהִ

εὐφράνθητε, οὐρανοί, ἅμα αὐτῷ, καὶ προσκυνησάτωσαν αὐτῷ πάντες υἱοὶ θεοῦ· εὐφράνθητε, ἔθνη, μετὰ τοῦ λαοῦ αὐτοῦ, καὶ ἐνισχυσάτωσαν αὐτῷ πάντες ἄγγελοι θεοῦ· ὅτι τὸ αἷμα τῶν υἱῶν αὐτοῦ ἐκδικᾶται, καὶ ἐκδικήσει καὶ ἀνταποδώσει δίκην τοῖς ἐχθροῖς καὶ τοῖς μισοῦσιν ἀνταποδώσει, καὶ ἐκκαθαριεῖ κύριος τὴν γῆν τοῦ λαοῦ αὐτοῦ.

מד וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָֽה־הַזֹּ֖את בְּאׇזְנֵ֣י הָעָ֑ם ה֖וּא וְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נֽוּן׃

וַאֲתָא מֹשֶׁה וּמַלֵּיל יָת כָּל פִּתְגָמֵי תּוּשְׁבַּחְתָּא הָדָא קֳדָם עַמָּא הוּא וְהוֹשֵׁעַ בַּר נוּן.

וכאן מוסי למא כלם אלקום בהד׳ה אלתסבחה הו ויהושע בן נון

וַכַּאןַ מֻושִׁה לַמַּא כַּלַםַ אַלּקַוְם בִּהַדִ׳הִ אלתַּסבִּחַתִ הֻוַ וַהֻשִׁיעֻ בּןִ נֻוןִ

Καὶ ἔγραψεν Μωϋσῆς τὴν ᾠδὴν ταύτην ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ καὶ ἐδίδαξεν αὐτὴν τοὺς υἱοὺς Ισραηλ. καὶ εἰσῆλθεν Μωϋσῆς καὶ ἐλάλησεν πάντας τοὺς λόγους τοῦ νόμου τούτου εἰς τὰ ὦτα τοῦ λαοῦ, αὐτὸς καὶ Ἰησοῦς ὁ τοῦ Ναυη.

מה וַיְכַ֣ל מֹשֶׁ֗ה לְדַבֵּ֛ר אֶת־כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃

וְשֵׁיצֵי מֹשֶׁה לְמַלָּלָא יָת כָּל פִּתְגָמַיָּא הָאִלֵּין עִם כָּל יִשְׂרָאֵל.

פלמא פרג מן מכאלמתהם בהד׳א אלכלאם

פַלַמַּא פַרַגַ׳ מֻושִׁה מִן מֻכַ׳אטַבַּתִהִם בִּהַדַ׳א אַלּכַּלַאםִ

καὶ συνετέλεσεν Μωϋσῆς λαλῶν παντὶ Ισραηλ

מו וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ שִׂ֣ימוּ לְבַבְכֶ֔ם לְכׇ֨ל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מֵעִ֥יד בָּכֶ֖ם הַיּ֑וֹם אֲשֶׁ֤ר תְּצַוֻּם֙ אֶת־בְּנֵיכֶ֔ם לִשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃

וַאֲמַר לְהוֹן שַׁוּוֹ לִבְּכוֹן לְכָל פִּתְגָמַיָּא דַּאֲנָא מַסְהֵיד בְּכוֹן יוֹמָא דֵין דִּתְפַקְּדוּנוּנוּןכן בתאג׳ וחלק מכתבי היד, והשוו אונקלוס ויקרא י״א:מ״ב, במדבר ה׳:ג׳, דברים כ״ה:א׳, ל״ג:כ״ח. יָת בְּנֵיכוֹן לְמִטַּר לְמֶעֱבַד יָת כָּל פִּתְגָמֵי אוֹרָיְתָא הָדָא.

קאל להם רדו באלכם אלי ג׳מיע אלכלאם אלד׳י אנאשדכם בה אליום לתאמרו בה בניכם פיחפט׳ו ויעמלו ג׳מיע אמור הד׳ה אלתוראה

קַאלַ לַהֻם רֻדֻו בַּאלַכֻּם לִגַמִיעִ אלּכַּלַאם אַלַּדִ׳י אֻנַאשִׁדֻכֻּם בִּהִ אלּיַוְם לִתַּאמֻרֻוא בִּהִ בַּנִיכֻּם לִיַחפַטֻ׳וא וַיַעמַלֻוא גַמִיעַ אֻמֻורִ הַדִ׳הִ אלתַּוְרִיתִ

καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς Προσέχετε τῇ καρδίᾳ ἐπὶ πάντας τοὺς λόγους τούτους, οὓς ἐγὼ διαμαρτύρομαι ὑμῖν σήμερον, ἃ ἐντελεῖσθε τοῖς υἱοῖς ὑμῶν φυλάσσειν καὶ ποιεῖν πάντας τοὺς λόγους τοῦ νόμου τούτου·

מז כִּ֠י לֹא־דָבָ֨ר רֵ֥ק הוּא֙ מִכֶּ֔ם כִּי־ה֖וּא חַיֵּיכֶ֑ם וּבַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה תַּאֲרִ֤יכוּ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃

אֲרֵי לָא פִתְגָם רֵיקָן הוּא מִנְּכוֹן אֲרֵי הוּא חַיֵּיכוֹן וּבְפִתְגָמָא הָדֵין תֵּירְכוּן יוֹמִין עַל אַרְעָא דְּאַתּוּן עָבְרִין יָת יַרְדְּנָא לְתַמָּן לְמֵירְתַהּ.

לאנה ליס בכלאם פארג ענכם בל הו חיותכם ובה תטול מדתכם פי אלבלד אלד׳י אנתם ג׳איזון אלארדן אליה לתחוזוה

לִאַנַּהֻ לַיְסַ בִּכַּלַאמֵ פַארִגֵ׳ הֻוַ עַנכֻּם בַּל הֻוַ חַיוְתַּכֻּם וַבִּהִ תַּטֻולַ מֻדַּתַּכֻּם פִי אלּבַּלַדִ אלּדִ׳י אַנתֻם גַּאאִזֻוןַ אלאַרדֻן אִלַיְהִ לִחַוְזִהִ

ὅτι οὐχὶ λόγος κενὸς οὗτος ὑμῖν, ὅτι αὕτη ἡ ζωὴ ὑμῶν, καὶ ἕνεκεν τοῦ λόγου τούτου μακροημερεύσετε ἐπὶ τῆς γῆς, εἰς ἣν ὑμεῖς διαβαίνετε τὸν Ιορδάνην ἐκεῖ κληρονομῆσαι αὐτήν.

מח וַיְדַבֵּ֤ר יְיָ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּעֶ֛צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לֵאמֹֽר׃

וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה בִּכְרַן יוֹמָא הָדֵין לְמֵימַר.

ת׳ם כלם אללה מוסי פי ד׳את ד׳לך אליום תכלימא

תֻ׳םַּ כַּלַםַ אַללָּהֻ מֻושִׁהַ פִי דַ׳אתִ דַ׳לִךַּ אַלּיַוְםַ קַאאִלַא

Καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ λέγων

מט עֲלֵ֡ה אֶל־הַר֩ הָעֲבָרִ֨ים הַזֶּ֜ה הַר־נְב֗וֹ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וּרְאֵה֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַאֲחֻזָּֽה׃

סַק לְטוּרָא דְּעִבְרָאֵי הָדֵין לְטוּרָא דִּנְבוֹ דִּבְאַרְעָא דְּמוֹאָב דְּעַל אַפֵּי יְרֵיחוֹ וַחְזִי יָת אַרְעָא דִּכְנַעַן דַּאֲנָא יָהֵיב לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְאַחְסָנָא.

אצעד אלי ג׳בל אלעבריין הד׳א ג׳בל נבו אלד׳י פי בלד מואב אלד׳י בחצ׳רה יריחא ואנט׳ר אלי בלד כנעאן אלד׳י אנא מעטיהאלד׳י אנא מעטיה] ליתא א לבני אסראייל חוזא

אצעַד אִלַי׳ גַבַּלִ אלּעִבּרִייְןַ הַדַ׳א גַבַּלִ נִבּוּ אַלַּדִ׳י פִי בַּלַדִ מֻאַבַּ אַלַּדִ׳י בִּחַצ׳רַתִ יַרִיחֻו וַאנטֻ׳ר אַלּבַּלַדַ אַלַּדִ׳י אַנַא מֻעטִיהֻ לִבַּנִי יִסרַאאִיל חַוְזַתַּ

Ἀνάβηθι εἰς τὸ ὄρος τὸ Αβαριν τοῦτο, ὄρος Ναβαυ, ὅ ἐστιν ἐν γῇ Μωαβ κατὰ πρόσωπον Ιεριχω, καὶ ἰδὲ τὴν γῆν Χανααν, ἣν ἐγὼ δίδωμι τοῖς υἱοῖς Ισραηλ εἰς κατάσχεσιν,

נ וּמֻ֗ת בָּהָר֙ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עֹלֶ֣ה שָׁ֔מָּה וְהֵאָסֵ֖ף אֶל־עַמֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁר־מֵ֞ת אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃

וּמוּת בְּטוּרָא דְּאַתְּ סָלֵיק לְתַמָּן וְאִתְכְּנֵישׁ לְעַמָּךְ כְּמָא דְּמִית אַהֲרוֹן אֲחוּךְ בְּהוֹר טוּרָא וְאִתְכְּנֵישׁ לְעַמֵּיהּ.

ומות פי אלג׳בל אלד׳י אנת צאעד אליה ואנצ׳ם אלי קומך כמא מאת הרון אכ׳וך פי ג׳בל הור ואנצ׳ם אלי קומה

וַמֻתּ פִי אַלגַבַּלִ אלּדִ׳י אַנתַּ צַאעִדֹ אִלַיְהִ וַאנצַ׳ם אִלַי׳ קַוְמִךַּ כַּמַא מַאתַּ אהַרֻוןֻ אַכֻ׳וךַּ פִי גַבַּלִ הֻר וַאנצַ׳םַ אִלַי׳ קַוְמִהִ

καὶ τελεύτα ἐν τῷ ὄρει, εἰς ὃ ἀναβαίνεις ἐκεῖ, καὶ προστέθητι πρὸς τὸν λαόν σου, ὃν τρόπον ἀπέθανεν Ααρων ὁ ἀδελφός σου ἐν Ωρ τῷ ὄρει καὶ προσετέθη πρὸς τὸν λαὸν αὐτοῦ,

נא עַל֩ אֲשֶׁ֨ר מְעַלְתֶּ֜ם בִּ֗י בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּמֵֽי־מְרִיבַ֥ת קָדֵ֖שׁ מִדְבַּר־צִ֑ן עַ֣ל אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־קִדַּשְׁתֶּם֙ אוֹתִ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

עַל דְּשַׁקַּרְתּוּן בְּמֵימְרִי בְּגוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֵי מַצּוּת רְקַם מַדְבְּרָא דְּצִין עַל דְּלָא קַדִּישְׁתּוּן יָתִי בְּגוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

עלי מא אנכת׳תמא אלאמה בי פי וסט אלאסראייל פי מא כ׳צומה רקים בריה צין ולם תקדסאני פימא בינהם

עַלַי׳ מַא נַכַּת׳תֻמַא אַלאֻמַתַּ בִּי פִימַא בַּיְןַ בַּנִי יִסרַאאִיל פִימַא כֻ׳צֻומַתִ רַקִיםִ בַּרִּיַּתִ צִין וַלַם תֻקַדִּסַאנִי פִימַא בַּינַהֻם

διότι ἠπειθήσατε τῷ ῥήματί μου ἐν τοῖς υἱοῖς Ισραηλ ἐπὶ τοῦ ὕδατος ἀντιλογίας Καδης ἐν τῇ ἐρήμῳ Σιν, διότι οὐχ ἡγιάσατέ με ἐν τοῖς υἱοῖς Ισραηλ·

נב כִּ֥י מִנֶּ֖גֶד תִּרְאֶ֣ה אֶת־הָאָ֑רֶץ וְשָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א תָב֔וֹא אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

אֲרֵי מִקֳּבֵיל תִּחְזֵי יָת אַרְעָא וּלְתַמָּן לָא תֵיעוֹל לְאַרְעָא דַּאֲנָא יָהֵיב לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.

לד׳לך תנט׳ר אלארץ׳ אלתי אעטיתהא לבני אסראיל מן אלמקאבלה ולא תדכ׳ל אליהא.

לִדַ׳לִךַּ תַּנטֻ׳רֻ אַלּאַרצַ׳ אַלַּתִּי אַעטַיְתֻהַא לִבַּנִי יִסרַאאִיל מִןַ אלמֻקַאבִּלִ וַלַא תַּדכֻ׳ל אִלַיְהַא

ὅτι ἀπέναντι ὄψῃ τὴν γῆν καὶ ἐκεῖ οὐκ εἰσελεύσῃ.

ספר דברים

פרשת וזאת הברכה

מפתח לכתב הערבי־היהודי של התפסיר

אות	ערבית	הגייה
א	ا ء	ā ; ʾ (עצירה)
ב	ب	b
ג (מבוקר) · ג׳ (מנוקד)	غ	gh – ר גרונית
ג׳ (מבוקר) · ג (מנוקד)	ج	j – כמו ג׳ בג׳ירפה
ד	د	d
ד׳	ذ	dh – כ־th באנגלית this
ה	ه	h
ה בסוף מילה · ה׳ · ת	ة	-a (תָּא מַרְבּוּטַה); בסמיכות ‎-at
ו	و	w ; ū
ז	ز	z
ח	ح	ḥ – ח גרונית
ט · ט׳	ط · ظ	ṭ · ẓ – ט ו־ד׳ נחציות

אות	ערבית	הגייה
י · י׳	ي · ى	y, ī · ā בסוף מילה
כ · כ׳	ك · خ	k · kh – כ רפה
ל מ נ	ل م ن	l m n
ס	س	s
ע	ع	ʿ – ע גרונית
פ	ف	f (אין p בערבית)
צ · צ׳	ص · ض	ṣ · ḍ – ס ו־ד נחציות
ק	ق	q – ק עמוקה
ר	ر	r
ש	ش	sh
ת · ת׳	ت · ث	t · th – כ־th באנגלית think

סימן (במנוקד)	ערבית	קריאה
פַתַח · קָמַץ	ـَ	a
חִירִק	ـِ	i
קֻבּוּץ	ـُ	u
שְׁוָא	ـْ	אין תנועה
דגש	ـّ	הכפלה (ובבגדכפ״ת – גם הקשה)
חוֹלַם בסוף מילה	ـٌ	-un (תנוין)
צֵרֵי בסוף מילה	ـٍ	-in (תנוין)
תנועה + א / ו / י		ā / ū / ī ארוכות
אל־	ال	al- ; לפני ת ד ר ז ס ש צ ט ל נ הל׳ נבלעת: אלשמס = ash-shams

פרשת וזאת הברכה

פרק לגתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία

א וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בֵּרַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לִפְנֵ֖י מוֹתֽוֹ׃

וְדָא בִרְכְתָא דְּבָרֵיךְ מֹשֶׁה נְבִיָּא דַּייָאיש אלוהים = נביא. יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קֳדָם מוֹתֵיהּ.

והד׳ה אלברכאת אלתי בארך בהא מוסי רסול אללה פי בני אסראיל קבל מותה

וַהַדִ׳הִ אלּבַּרַכַּאתֻ אַלַּתִי בַּארַךַּ בִּהַא מֻושִׁה רַסֻולֻ אַללָּהִ בַּנִי יִסרַאאִיל קַבּלַ מַוְתִהִ

Καὶ αὕτη ἡ εὐλογία, ἣν εὐλόγησεν Μωϋσῆς ἄνθρωπος τοῦ θεοῦ τοὺς υἱοὺς Ισραηλ πρὸ τῆς τελευτῆς αὐτοῦ·

ב וַיֹּאמַ֗ר יְיָ֞ מִסִּינַ֥י בָּא֙ וְזָרַ֤ח מִשֵּׂעִיר֙ לָ֔מוֹ הוֹפִ֙יעַ֙ מֵהַ֣ר פָּארָ֔ן וְאָתָ֖ה מֵרִבְבֹ֣ת קֹ֑דֶשׁ מִימִינ֕וֹ אשדת אֵ֥שׁ דָּ֖ת לָֽמוֹ׃

וַאֲמַר יְיָ מִסִּינַי אִתְגְּלִי וְזֵיהוֹר יְקָרֵיהּ מִשֵּׂעִיר אִתַּחְזִי לַנָא אִתְגְּלִי בִּגְבוּרְתֵיהּ עַל טוּרָא דְּפָארָן וְעִמֵּיהּ רִבְּוָת קַדִּישִׁין כְּתָב יַמִּינֵיהּ מִגּוֹ אִישָׁתָא אוֹרָיְתָא יְהַב לַנָא.

קאל אללהם אלד׳י תג׳לי להם מן טור סיני ואשרק בנורה מן ג׳בל סעיר ולוח בה מן ג׳בל פאראן ואתי רבואת אלקדס בשריעה נור מן ימינה להם

וַקַאלַ אַללָּהֻםַּ אַלַּדִ׳י תַּגַלַי׳ לַנַא מִן טֻורִ סַיְנַאאַ וַאַשׁרַקַ בִּנֻורִהִ מִן גַבַּלִ סַעִירַ וַלַוַּחַ בִּהִ מִן גַבַּלִ פַארַן וַאַתַּי׳ רַבַּוַאתִ אלּקֻדֻסִ בִּשַׁרַאאִעִהִ נֻורֹ מִן יַמִינִהִ לַהֻם

καὶ εἶπεν Κύριος ἐκ Σινα ἥκει καὶ ἐπέφανεν ἐκ Σηιρ ἡμῖν καὶ κατέσπευσεν ἐξ ὄρους Φαραν σὺν μυριάσιν Καδης, ἐκ δεξιῶν αὐτοῦ ἄγγελοι μετ’ αὐτοῦ.

ג אַ֚ף חֹבֵ֣ב עַמִּ֔ים כׇּל־קְדֹשָׁ֖יו בְּיָדֶ֑ךָ וְהֵם֙ תֻּכּ֣וּ לְרַגְלֶ֔ךָ יִשָּׂ֖א מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ׃

אַף חַבֵּיבִנּוּן לְשִׁבְטַיָּאשִׁבְטַיָּא = עמים. כָּל קַדִּישׁוֹהִי בֵית יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָאבִּגְבוּרָא = בידך. אַפֵּיק מִמִּצְרָיִם וְאִנּוּן מִדַּבְּרִיןאפשר שכן הבין פשט הוראת ׳תכו׳, והשוו ראב״ע. (מעט צרי). תְּחוֹת עֲנָנָךְתְּחוֹת עֲנָנָךְ = לרגלך. אפשר שהוא ע״פ נחום א׳:ג׳ ׳וענן אבק רגליו׳ (לחם ושמלה). נָטְלִין עַל מֵימְרָךְ.

ואחתבא איצ׳א שעבא פג׳מיע כ׳ואצהם פי טאעתך והם יקפון את׳ארך יתנאקלון כלמאתך

וַאחתַּבַּ אַיְצַ׳א שַׁעבַּא פַגַמִיעִ כַ׳וַאצִהִם פִי טַאעַתִךַּ וַהֻם יַקפֻוןַ אתַּ׳ארַךַּ וַיַתַּנַאקַלֻוןַ כַּלִמַאתִךַּ

καὶ ἐφείσατο τοῦ λαοῦ αὐτοῦ, καὶ πάντες οἱ ἡγιασμένοι ὑπὸ τὰς χεῖράς σου· καὶ οὗτοι ὑπὸ σέ εἰσιν, καὶ ἐδέξατο ἀπὸ τῶν λόγων αὐτοῦ

ד תּוֹרָ֥ה צִוָּה־לָ֖נוּ מֹשֶׁ֑ה מוֹרָשָׁ֖ה קְהִלַּ֥ת יַעֲקֹֽב׃

אוֹרָיְתָא יְהַב לַנָא מֹשֶׁה מַסְרַהּ יְרוּתָּא לְכִנְשָׁת יַעֲקֹב.

אללהם אלד׳י אמר לנא מוסי באלתוראה פג׳עלהא וראת׳ה לג׳וקה אל יעקוב

אַללָּהֻ ם אַלַּדִ׳י אַמַרַ לַנַא מֻושִׁהַ בִּאלתַּוְרִיתִ פַגַעַלַהַא ורַאתַּ׳תַּ לִגַוְקַתִ יַעַקֻובַּ

νόμον, ὃν ἐνετείλατο ἡμῖν Μωϋσῆς, κληρονομίαν συναγωγαῖς Ιακωβ.

ה וַיְהִ֥י בִישֻׁר֖וּן מֶ֑לֶךְ בְּהִתְאַסֵּף֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם יַ֖חַד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

וַהֲוָה בְיִשְׂרָאֵל מַלְכָּא בְּאִתְכַּנָּשׁוּת רֵישֵׁי עַמָּא כַּחְדָּא שִׁבְטַיָּא דְּיִשְׂרָאֵל.

וכאן מלכא פי אלמוצוף חין תג׳מע אליה רוסאה [וסאיר אסבאטה]

וַכַּאןַ מַלִךֹּ פִי אלּמַוְצֻופִ חִיןַ יַגתַּמִעֻ אִלַיְהִ רֻאַסַאאֻהֻ וַסַאאִרֻ אַסבַּאטִהִ

καὶ ἔσται ἐν τῷ ἠγαπημένῳ ἄρχων συναχθέντων ἀρχόντων λαῶν ἅμα φυλαῖς Ισραηλ.

ו יְחִ֥י רְאוּבֵ֖ן וְאַל־יָמֹ֑ת וִיהִ֥י מְתָ֖יו מִסְפָּֽר׃

יֵיחֵי רְאוּבֵן בְּחַיֵּי עָלְמָא וּמוֹתָא תִּנְיָנָא לָא יְמוּת וִיקַבְּלוּן בְּנוֹהִי אַחְסָנַתְהוֹן בְּמִנְיָנְהוֹן.

אסלך אן יחיי אלראובן ולא ימות ולא יציר רהטה ד׳א אחצא.

אַסאַלֻךַּ אַן יַחיַא אלֻ רַאֻובִּן וַלַא יַמֻותַּ וַלַא יַצִירַ רַהטַא דַ׳א אִחצַאאֵ

Ζήτω Ρουβην καὶ μὴ ἀποθανέτω καὶ ἔστω πολὺς ἐν ἀριθμῷ.

ז וְזֹ֣את לִיהוּדָה֮ וַיֹּאמַר֒ שְׁמַ֤ע יְיָ֙ ק֣וֹל יְהוּדָ֔ה וְאֶל־עַמּ֖וֹ תְּבִיאֶ֑נּוּ יָדָיו֙ רָ֣ב ל֔וֹ וְעֵ֥זֶר מִצָּרָ֖יו תִּהְיֶֽה׃

וְדָא לִיהוּדָה וַאֲמַר קַבֵּיל יְיָ צְלוֹתֵיהּ דִּיהוּדָה בְּמִפְּקֵיהּ לִקְרָבָא וּלְעַמֵּיהּ תָּתִיבִנֵּיהּ בִּשְׁלָם יְדוֹהִי יַעְבְּדָן לֵיהּ פּוּרְעָנוּתָא מִשָּׂנְאוֹהִי וְסָעֵיד מִבְּעֵיל דְּבָבָא הֱוִי לֵיהּ.

והד׳א מא קאל יהודה אללהם אסמע צות יהודה ורדה עלי קומה מן גזוה ואג׳על ידיה מנתצפתין לה וכן לה עונא עלי אעדאיה.

וַהַדַ׳א מַא קַאלַ לִיַהֻדַא אַללָּהֻ ם אסמַע צַוְתַּ יַהֻדַא וַרֻדֻהֻ אִלַי׳ קַוְמִהִ מִן גַ׳זוהִ וַאגעַל יַדַיְהִ מֻנתַּצִפַתַּיְןִ לַהֻ וַכֻּן לַהֻ עַוְנַא עַלַי׳ אַעדַאאִהִ

Καὶ αὕτη Ιουδα Εἰσάκουσον, κύριε, φωνῆς Ιουδα, καὶ εἰς τὸν λαὸν αὐτοῦ εἰσέλθοισαν· αἱ χεῖρες αὐτοῦ διακρινοῦσιν αὐτῷ, καὶ βοηθὸς ἐκ τῶν ἐχθρῶν αὐτοῦ ἔσῃ.

ח וּלְלֵוִ֣י אָמַ֔ר תֻּמֶּ֥יךָ וְאוּרֶ֖יךָ לְאִ֣ישׁ חֲסִידֶ֑ךָ אֲשֶׁ֤ר נִסִּיתוֹ֙ בְּמַסָּ֔ה תְּרִיבֵ֖הוּ עַל־מֵ֥י מְרִיבָֽה׃

וּלְלֵוִי אֲמַר תּוּמַּיָּא וְאוּרַיָּא אַלְבֵּישְׁתָּא לִגְבַר דְּאִשְׁתְּכַח חַסִּיד קֳדָמָךְ דְּנַסִּיתָהִי בְּנִסֵּיתָא וַהֲוָה שְׁלִים בְּחַנְתָּהִי עַל מֵי מַצּוּתָא וְאִשְׁתְּכַח מְהֵימָן.

וקאל ללאוי אללהם אלד׳י אנחלת צחאיחך ואנוארך ללרג׳ל אלד׳י הו בארך וקד אמתחנתה פי ד׳את אלמחנה ואכ׳צמתה פי מת׳ל מא אלכ׳צומה

וַקַאלַ לִלַאוִי אַללָּהֻ ם אַלַּדִ׳י אַנחַלתַּ צַחַאִיאךַּ וַאַנוַארַךַּ לִרַגֻלֵ אַלַּדִ׳י הֻוַ בַּארַּךַּ וַקַד אמתַּחַנתַּהֻ פִי דַ׳אתִ אלּמִחנַתִ וַאכ׳תַּצַמתַּהֻ פִי מִת׳לִ מַאאִ אלּכֻ׳צֻומַתִ

Καὶ τῷ Λευι εἶπεν Δότε Λευι δήλους αὐτοῦ καὶ ἀλήθειαν αὐτοῦ τῷ ἀνδρὶ τῷ ὁσίῳ, ὃν ἐπείρασαν αὐτὸν ἐν πείρᾳ, ἐλοιδόρησαν αὐτὸν ἐπὶ ὕδατος ἀντιλογίας·

ט הָאֹמֵ֞ר לְאָבִ֤יו וּלְאִמּוֹ֙ לֹ֣א רְאִיתִ֔יו וְאֶת־אֶחָיו֙ לֹ֣א הִכִּ֔יר וְאֶת־בָּנָ֖ו לֹ֣א יָדָ֑ע כִּ֤י שָֽׁמְרוּ֙ אִמְרָתֶ֔ךָ וּבְרִיתְךָ֖ יִנְצֹֽרוּ׃

דְּעַל אֲבוּהִי וְעַל אִמֵּיהּ לָא רְחֵים כַּד חָבוּ מִן דִּינָא, וְאַפֵּי אֲחוֹהִי וּבְנוֹהִי לָא נְסֵיב, אֲרֵי נְטַרוּ מַטְּרַת מֵימְרָךְ וּקְיָמָךְ לָא אַשְׁנִיאוּמתרגם כאילו כתוב ׳לא הפרו׳. ושינה למנוע הכפל (ביאורי אונקלוס שעפטעל)..

פוג׳דתה אלקאיל ען אביה ואמה כאנה לם ירהם ולם ית׳בת אכ׳ותה ולם יעתרף בבניה ממא חרסו מקאלתך והם יחפט׳ון עהדך

פַוַגַדתַּהֻ אַלּקַאאִלַ עַן אַבִּיהִ וַאמִהִ כַּאַנַּהֻ לַם יַרַהֻם וַלַם יֻתַּ׳בִּתּ אִכ׳וַתַּהֻ וַלַם יַעתַּרִפ בִּבַּנִיהִ מִמַּא חַרַסֻוא מַקַאלַתַּךַּ וַהֻם יַחפַטֻ׳וןַ עַהדַךַּ

ὁ λέγων τῷ πατρὶ καὶ τῇ μητρί Οὐχ ἑόρακά σε, καὶ τοὺς ἀδελφοὺς αὐτοῦ οὐκ ἐπέγνω καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ ἀπέγνω· ἐφύλαξεν τὰ λόγιά σου καὶ τὴν διαθήκην σου διετήρησεν.

י יוֹר֤וּ מִשְׁפָּטֶ֙יךָ֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב וְתוֹרָתְךָ֖ לְיִשְׂרָאֵ֑ל יָשִׂ֤ימוּ קְטוֹרָה֙ בְּאַפֶּ֔ךָ וְכָלִ֖יל עַֽל־מִזְבְּחֶֽךָ׃

כָּשְׁרִין אִלֵּין דְּיַלְּפוּן דִּינָךְ לְיַעֲקֹב וְאוֹרָיְתָךְ לְיִשְׂרָאֵל יְשַׁוּוֹן קְטֹרֶת בּוּסְמִין קֳדָמָךְאונקלוס מסלק את גשמיות הבורא. תרגומים אחרים תרגמו ״אפך״ במשמעות של חרון אף וכעס. וּגְמִיר לְרַעֲוָא עַל מַדְבְּחָךְ.

והם יפתון פי אחכאמך לאל יעקב ופי תוראתך לאל אסראייל יצירון אלבכ׳ור בין ידיך ואלכאמל עלי מד׳בחך

—

δηλώσουσιν τὰ δικαιώματά σου τῷ Ιακωβ καὶ τὸν νόμον σου τῷ Ισραηλ· ἐπιθήσουσιν θυμίαμα ἐν ὀργῇ σου διὰ παντὸς ἐπὶ τὸ θυσιαστήριόν σου.

יא בָּרֵ֤ךְ יְיָ֙ חֵיל֔וֹ וּפֹ֥עַל יָדָ֖יו תִּרְצֶ֑ה מְחַ֨ץ מׇתְנַ֧יִם קָמָ֛יו וּמְשַׂנְאָ֖יו מִן־יְקוּמֽוּן׃

בָּרֵיךְ יְיָ נִכְסוֹהִי״חיל״ = נכס, וכן בעוד כמה מקומות. וְקוּרְבַּן יְדוֹהִי קַבֵּיל בְּרַעֲוָא תַּבַּר חַרְצָא דְּשָׂנְאוֹהִי וּדְבַעֲלֵי דְּבָבוֹהִי דְּלָא יְקוּמוּן.

אללהם כד׳אך פבארך עלי ג׳נודה וארץ׳ מא תצנעה ידאה ואוהן אחקא מקאומיה ושאניה מן אן יקאומוה.

אַללָּהֻ ם כַּדַ׳אךַּ פַבַּארִכּ פִי גֻנדִהִ וַארץַ׳ מַא תַּצנַעֻהֻ יַדַאהֻ וַאַוְהִן אַחקַאאַ מֻקַאומִיהִ וַשַׁאנִאִיהִ מִן אַן יֻקַאומֻוהֻ

εὐλόγησον, κύριε, τὴν ἰσχὺν αὐτοῦ καὶ τὰ ἔργα τῶν χειρῶν αὐτοῦ δέξαι· κάταξον ὀσφὺν ἐχθρῶν ἐπανεστηκότων αὐτῷ, καὶ οἱ μισοῦντες αὐτὸν μὴ ἀναστήτωσαν.

יב לְבִנְיָמִ֣ן אָמַ֔ר יְדִ֣יד יְיָ֔ יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶ֖טַח עָלָ֑יו חֹפֵ֤ף עָלָיו֙ כׇּל־הַיּ֔וֹם וּבֵ֥ין כְּתֵפָ֖יו שָׁכֵֽן׃

לְבִנְיָמִין אֲמַר רְחִימָא דַּייָ יִשְׁרֵי לְרוּחְצָן עֲלוֹהִי יְהֵי מַגֵּין עֲלוֹהִי כָּל יוֹמָא וּבְאַרְעֵיהּ תִּשְׁרֵי שְׁכִינְתָא.

וקאל לבנימין אד׳ הו ודיד אללה פיסכן ואת׳קא בה והו יטחף בה טול אלזמאן ובין ט׳הראניה יסכן.

וַקַאלַ לִבִּניַאמִיןַ אִד׳ הֻוַ וַדִידֻ אַללָּהִ סַיַסכֻּןֻ וַאתִ׳קַא בִּהִ וַהֻוַ יַטֻופֻ בִּהִ טֻולַ אַלזַּמַאןִ וַבַּיְןַ טַ׳הרַאנַיְהִ יַסכֻּןֻ

Καὶ τῷ Βενιαμιν εἶπεν Ἠγαπημένος ὑπὸ κυρίου κατασκηνώσει πεποιθώς, καὶ ὁ θεὸς σκιάζει ἐπ’ αὐτῷ πάσας τὰς ἡμέρας, καὶ ἀνὰ μέσον τῶν ὤμων αὐτοῦ κατέπαυσεν.

יג וּלְיוֹסֵ֣ף אָמַ֔ר מְבֹרֶ֥כֶת יְיָ֖ אַרְצ֑וֹ מִמֶּ֤גֶד שָׁמַ֙יִם֙ מִטָּ֔ל וּמִתְּה֖וֹם רֹבֶ֥צֶת תָּֽחַת׃

וּלְיוֹסֵף אֲמַר מְבָרְכָא מִן קֳדָם יְיָ אַרְעֵיהּ עָבְדָא מַגְדָּנִין מִטַּלָּא דִּשְׁמַיָּא מִלְּעֵילָאהוסיף ׳מלעילא׳ על פי הלשון המקבילה בברכות יעקב (בראשית מ״ט:ה׳ ׳ברכות שמים מעל׳) (ביאורי אונקלוס שעפטעל). לחילופין, אפשר שהוא השלמת ההקבלה לסוף המקרא הזה (׳תהום... תחת׳). וּמִמַּבּוּעֵי עֵינָוָון וּתְהוֹמִין דְּנָגְדִין מִמַּעֲמַקֵּי אַרְעָא מִלְּרַע.

וקאל ליוסף אללהם פבארך פי בלדה מן מואד׳ סמאואתך וטלהא מן אלגמור אלגאיצ׳ה ספלא

וַקַאלַ לִיֻוסִףַ אַללָּהֻ ם פַבַּארִכּ פִי בַּלַדִ הִ מִן מַלַדַ׳אתִ סַמַוַאתִךַּ וַטַלִהַא וַמִןַ אלגַ׳מרִ אלגַ׳אאִצַתַּ אַלסֻּפלַי׳

Καὶ τῷ Ιωσηφ εἶπεν Ἀπ εὐλογίας κυρίου ἡ γῆ αὐτοῦ ἀπὸ ὡρῶν οὐρανοῦ καὶ δρόσου καὶ ἀπὸ ἀβύσσων πηγῶν κάτωθεν

יד וּמִמֶּ֖גֶד תְּבוּאֹ֣ת שָׁ֑מֶשׁ וּמִמֶּ֖גֶד גֶּ֥רֶשׁ יְרָחִֽים׃

עָבְדָא מַגְדָּנִין וְעַלְלָן מִיְּבוּל שִׁמְשָׁא עָבְדָא מַגְדָּנִין מֵרֵישׁתרגם ״גרש״ כ״מריש״ שכן ענין גירוש הירחים, ר״ל מדי חודש בחודש, שחודש יוצא וחודש בא. (מרפא לשון) יְרַח בִּירַחירחים ל׳ רבים..

ומן מלאד׳ אלגלאת אלשמסיה ומלאד׳ אלחבוב אלקמריה

וַמִן מַלַדַ׳אתִ אלגַ׳לַּאתִ אלשַּׁמסִיתִ וַמַלַדַ׳אתִ אלּחֻבּוּבִּ אלּקַמַרִיתִ

καὶ καθ’ ὥραν γενημάτων ἡλίου τροπῶν καὶ ἀπὸ συνόδων μηνῶν

טו וּמֵרֹ֖אשׁ הַרְרֵי־קֶ֑דֶם וּמִמֶּ֖גֶד גִּבְע֥וֹת עוֹלָֽם׃

וּמֵרֵישׁ טוּרַיָּא בַּכִּירַיָּא וּמִטּוּב רָמָן דְּלָא פָסְקָן.

ומן אצול אלג׳באל אלאולי ומן פרוע אליפאע אלדהריה

וַמִן אֻצֻולִ אלגַבַּלִ אלּאַוַּליִתִ וַמִן פֻרֻועִ אלּיַפַאעִ אלדַּהרִיתִ

καὶ ἀπὸ κορυφῆς ὀρέων ἀρχῆς καὶ ἀπὸ κορυφῆς βουνῶν ἀενάων

טז וּמִמֶּ֗גֶד אֶ֚רֶץ וּמְלֹאָ֔הּ וּרְצ֥וֹן שֹׁכְנִ֖י סְנֶ֑ה תָּב֙וֹאתָה֙ לְרֹ֣אשׁ יוֹסֵ֔ף וּלְקׇדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו׃

וּמִטּוּב אַרְעָא וּמְלָאַהּ רְעֵי לֵיהּ דִּשְׁכִינְתֵיהּ בִּשְׁמַיָּא וְעַל מֹשֶׁה אִתְגְּלִי בַּאֲסַנָּא יֵיתְיָן כָּל אִלֵּין לְרֵישָׁא דְּיוֹסֵף גּוּבְרָא פְרִישָׁא דַּאֲחוֹהִי.

ומן נעמה אלארץ׳ באסרהא ורצ׳א סאכן אלסנא יחל ג׳מיע ד׳לך בראס יוסף והאמה נאסך אכ׳ותה

וַמִן נִעמַתִ אלּאַרץִ׳ פֻרֻועַא וַרִצַ׳אאִ סַאכִּןִ אלסִּנַא יַחֻלַ גַמִיעֻ דַ׳לִךַּ בִּרַאסִ יֻוסִףַ וַהַאמַתַּ נַאסִךִּ אִכ׳וַתִהִ

καὶ καθ’ ὥραν γῆς πληρώσεως. καὶ τὰ δεκτὰ τῷ ὀφθέντι ἐν τῷ βάτῳ ἔλθοισαν ἐπὶ κεφαλὴν Ιωσηφ, καὶ ἐπὶ κορυφῆς δοξασθεὶς ἐν ἀδελφοῖς.

יז בְּכ֨וֹר שׁוֹר֜וֹ הָדָ֣ר ל֗וֹ וְקַרְנֵ֤י רְאֵם֙ קַרְנָ֔יו בָּהֶ֗ם עַמִּ֛ים יְנַגַּ֥ח יַחְדָּ֖ו אַפְסֵי־אָ֑רֶץ וְהֵם֙ רִבְב֣וֹת אֶפְרַ֔יִם וְהֵ֖ם אַלְפֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃

רַבָּא דִּבְנוֹהִי זִיוָא לֵיהּ וּגְבוּרָן אִתְעֲבִידָא לֵיהּ מִן קֳדָם דְּתוּקְפָא וְרוּמָא דִּילֵיהּ בִּגְבוּרְתֵיהּ עַמְמַיָּא יְקַטֵּיל כַּחְדָּא עַד סְיָפֵי אַרְעָא וְאִנּוּן רִבְּוָתָא דְּבֵית אֶפְרַיִם וְאִנּוּן אַלְפַיָּא דְּבֵית מְנַשֶּׁה.

וליכן אלבהא ללממת׳ל בבכר ת׳ורה פתציר קרונה כקרון אלכרכדן חתי ינטח בהא אלאמם אלי אקטאר אלארץ׳ ושרחהא אנהא רבואת אפרים ואלוף מנשה.

וַליַכֻּן אַלּבַּהַאאֻ לִלמֻמַתַּ׳ל בִּבִּכּרִ תַּ׳וְרִהִ פַתַּצִירֻ קֻרֻונֻהֻ כַּקֻרֻוןִ אלּכַּרכַּדַאןִ חַתַּי׳ יַנטַחַ בִּהַא אַלאֻמַםַ אִלַי׳ אַקטַארִ אלּאַרץִ׳ וַשַׁרחַהַא אִנַהַא רַבַּוַאתֻ אִפרַאִים וַאלאףֵ מִנַשִּׁה

πρωτότοκος ταύρου τὸ κάλλος αὐτοῦ, κέρατα μονοκέρωτος τὰ κέρατα αὐτοῦ· ἐν αὐτοῖς ἔθνη κερατιεῖ ἅμα ἕως ἐπ’ ἄκρου γῆς. αὗται μυριάδες Εφραιμ, καὶ αὗται χιλιάδες Μανασση.

יח וְלִזְבוּלֻ֣ן אָמַ֔ר שְׂמַ֥ח זְבוּלֻ֖ן בְּצֵאתֶ֑ךָ וְיִשָּׂשכָ֖ר בְּאֹהָלֶֽיךָ׃

וְלִזְבוּלוּן אֲמַר חֲדִי זְבוּלוּן בְּמִפְּקָךְ לְאָגָחָא קְרָבָא עַל בַּעֲלֵי דְּבָבָךְ וְיִשָּׂשכָר בִּמְהָכָךְ לְמֶעֱבַד זִמְנֵי מוֹעֲדַיָּא בִּירוּשְׁלֶםאפשר שיש כאן תרגום כפול ל׳אהלים׳: א) אהל של תורה (ב״א שטעפעל); ב) אהל מועד -–> מקדש בירושלים..

וקאל לזבולן אפרח יא זבולן פי אספארך ואנת יא יששכר פי מנאזלך

וַקַאלַ לִזִיבּוּלֻוןַ אפרַח יַא זִיבּוּלֻוןֻ פִי אַספַארִךַּ וַאַנתַּ יַא יסַאכַ׳ארֻ פִי מַנַאזִלִךַּ

Καὶ τῷ Ζαβουλων εἶπεν Εὐφράνθητι, Ζαβουλων, ἐν ἐξοδίᾳ σου καί, Ισσαχαρ, ἐν τοῖς σκηνώμασιν αὐτοῦ.

יט עַמִּים֙ הַר־יִקְרָ֔אוּ שָׁ֖ם יִזְבְּח֣וּ זִבְחֵי־צֶ֑דֶק כִּ֣י שֶׁ֤פַע יַמִּים֙ יִינָ֔קוּ וּשְׂפֻנֵ֖י טְמ֥וּנֵי חֽוֹל׃

שִׁבְטַיָּא דְּיִשְׂרָאֵל לְטוּר בֵּית מַקְדְּשָׁא יִתְכַּנְשׁוּן תַּמָּן יִכְּסוּן נִכְסַת קוּדְשִׁין לְרַעֲוָא״זבח״ מתורגם כנסכת קודשין, ו״צדק״ מתורגם כ״רעוא״. אֲרֵי נִכְסֵי עַמְמַיָּא יֵיכְלוּן וְסִימָן דְּמִטַּמְרָן בְּחָלָא מִתְגַּלְיָן לְהוֹן.

פאן אלאמה אלי ג׳בלכמא תחצ׳ר ותד׳בח פיה ד׳באיח עאדלה פהם גרק אלבחאר ירצ׳עון ודפאין אלרמל יכנזוה.

פַאִןַּ אלאֻמַם אִלַי׳ גַבַּלִכֻּמַא תַּחצֻ׳רֻ וַתַּד׳בַּחֻ פִיהַא דַ׳בַּאאִחַ עַאדִלַתַּ פַהֻם גַ׳דַקֻ אַלּבַּחרִ יַרצַ׳עֻוןַ וַדַפַאאִןֻ אַלרַּמלִ יַכּנִזֻונַהַא

ἔθνη ἐξολεθρεύσουσιν, καὶ ἐπικαλέσεσθε ἐκεῖ καὶ θύσετε θυσίαν δικαιοσύνης, ὅτι πλοῦτος θαλάσσης θηλάσει σε καὶ ἐμπόρια παράλιον κατοικούντων.

כ וּלְגָ֣ד אָמַ֔ר בָּר֖וּךְ מַרְחִ֣יב גָּ֑ד כְּלָבִ֣יא שָׁכֵ֔ן וְטָרַ֥ף זְר֖וֹעַ אַף־קׇדְקֹֽד׃

וּלְגָד אֲמַר בְּרִיךְ דְּאַפְתֵּי לְגָד כְּלֵיתָא שְׁרֵי וִיקַטֵּיל שִׁלְטוֹנִין עִם מַלְכִין.

מכאן עד אמצע דברים ל״ד:ד׳ חסר מכ״י סנקט פטרבורג והושלם מכ״י אוקספורד.וקאל לגד תבארך אלמוסע לה בלדה פהו כאללבו יסכנהא אלד׳י ידק אלד׳ראע מע אלהאמה

פַהֻם יַפתֻוןַ פִי אַחכַּאמִךַּ לִיַעַקֻובַּ וַשַׁרַאאִעַךַּ לִיסרַאאִיל יֻצַיִּרֻוןַ אלבֻּכֻ׳ורַ בַּיְןַ יַדַיְכַּ וַאלּכַּמַאלַ עַלַי׳ מַד׳בַּחִךַּ וַקַאלַ לִגַ׳אדַ תַּבַּארַךַּ אַלּמֻוסִּעֻ לַהֻ בַּלַדִ הִ פַהֻוַ כַּלַבּוַתֵ יַסכֻּנֻהַא אַלַּדִ׳י יַדֻקֻּ אַלדִ׳רַאעַ מַעַ אַלּהַאמַתִ

Καὶ τῷ Γαδ εἶπεν Εὐλογημένος ἐμπλατύνων Γαδ· ὡς λέων ἀνεπαύσατο συντρίψας βραχίονα καὶ ἄρχοντα.

כא וַיַּ֤רְא רֵאשִׁית֙ ל֔וֹ כִּי־שָׁ֛ם חֶלְקַ֥ת מְחֹקֵ֖ק סָפ֑וּן וַיֵּתֵא֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם צִדְקַ֤ת יְיָ֙ עָשָׂ֔ה וּמִשְׁפָּטָ֖יו עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃

וְאִתְקַבַּל בְּקַדְמֵיתָא דִּילֵיהּ אֲרֵי תַּמָּן בְּאַחְסָנְתֵיהּאפשר שהוא מלשון חלק -–> נחלה (ע״פ הערת הרב ירמיהו וידר). מֹשֶׁה סָפְרָא רַבָּא דְּיִשְׂרָאֵל קְבִיר הוּא נְפַק וְעָאל״וַיֵּתֵא֙״ --> אתא = בא --> אעל. בְּרֵישׁ עַמָּא זָכְוָן קֳדָם יְיָ עֲבַד וְדִינוֹהִי עִם יִשְׂרָאֵל.

ואנה ראי פי אול בלדה אן ג׳וקה אלראסמין הנאך מכנוזה פאתי רוסא אלקום פתלמד׳הם וצנע בעדל אללה ואחכאמה מע סאיר אל אסראיל.

וַאִנַּהֻ רַאַי׳ פִי אַוַּל בַּלַדִ הִ אַןַּ גַוְקַתַּ אַלרַאסִמִיןַ הֻנַאךַּ מַכּנֻוזַתֹ פַאתַּי׳ רֻאַסַאאַ אַלּקַוְםַ פַתַּלמַדַ׳הֻם וַצַנַעַ בִּעַדלִ אללָּהִ וַאַחכַּאמִהִ מַעַ סַאאִרִ אל יִסרַאאִיל

καὶ εἶδεν ἀπαρχὴν αὐτοῦ, ὅτι ἐκεῖ ἐμερίσθη γῆ ἀρχόντων συνηγμένων ἅμα ἀρχηγοῖς λαῶν· δικαιοσύνην κύριος ἐποίησεν καὶ κρίσιν αὐτοῦ μετὰ Ισραηλ.

כב וּלְדָ֣ן אָמַ֔ר דָּ֖ן גּ֣וּר אַרְיֵ֑ה יְזַנֵּ֖ק מִן־הַבָּשָֽׁן׃

וּלְדָן אֲמַר דָּן תַּקִּיף כְּגוּר אַרְיָוָן אַרְעֵיהּ שָׁתְיָא מִן נַחְלַיָּא דְּנָגְדִין מִן מַתְנַן.

וקאל לדן כן יא דן כשבל אלאסד בקוה אד׳א יערץ׳ מן אלבת׳ניה

וַקַאלַ לִדַאןַ כֻּן יַא דַאןֻ כַּשִׁבּלִ אלּאַסַדִבִּקֻוַּתֵ אִד׳ יַערִץֻ׳ מִןַ אלבַּתַּ׳נִיתִ

Καὶ τῷ Δαν εἶπεν Δαν σκύμνος λέοντος καὶ ἐκπηδήσεται ἐκ τοῦ Βασαν.

כג וּלְנַפְתָּלִ֣י אָמַ֔ר נַפְתָּלִי֙ שְׂבַ֣ע רָצ֔וֹן וּמָלֵ֖א בִּרְכַּ֣ת יְיָ֑ יָ֥ם וְדָר֖וֹם יְרָֽשָׁה׃

וּלְנַפְתָּלִי אֲמַר נַפְתָּלִי שְׂבַע רַעֲוָא וּמְלִי בִּרְכָן מִן קֳדָם יְיָ מַעְרַב יָם גִּנֵּיסַר וְדָרוֹמוֹהִי יֵירַת.

וקאל לנפתלי יא נפתלי אסתכת׳ר מן אלרצ׳א וכן ממלוא ברכאת אללה וחז מן אלארץ׳ גרבא וג׳נובא.

וַקַאלַ לִנַפתַּאלִי יַא נַפתַּאלִיֻ אִסתַּכּתִ׳ר מִןַ אלרַּצַ׳י׳ וַכֻּן מַמלֻואַא מִן בַּרַכַּאתִ אללָּהִ וַחֻז מִןַ אלאַרץִ׳ גַ׳רבַּא וַגַנֻובַּא

Καὶ τῷ Νεφθαλι εἶπεν Νεφθαλι πλησμονὴ δεκτῶν καὶ ἐμπλησθήτω εὐλογίαν παρὰ κυρίου θάλασσαν καὶ λίβα κληρονομήσει.

כד וּלְאָשֵׁ֣ר אָמַ֔ר בָּר֥וּךְ מִבָּנִ֖ים אָשֵׁ֑ר יְהִ֤י רְצוּי֙ אֶחָ֔יו וְטֹבֵ֥ל בַּשֶּׁ֖מֶן רַגְלֽוֹ׃

וּלְאָשֵׁר אֲמַר בְּרִיךְ מִבִּרְכַת בְּנַיָּא אָשֵׁר יְהֵי רַעֲוָא לְאַחוֹהִי וְיִתְרַבַּא בְּתַפְנוּקֵי מַלְכִין.

וקאל לאשר כן מבארכא מן אלאוליא יא אשר אלד׳י סיכון רצ׳י אכ׳ותה וגאמסא פי אלדהן קדמה

וַקַאלַ לִאשִׁירַ כֻּן מֻבַּארַךַּא מִןַ אלאַוְלִיַאאִ יַא אַשִׁירֻ אַלַּדִ׳י סַיַכֻּוןֻ רִצַ׳אאַ אִכ׳וַתִהִ וַגַ׳אמִסַא פִי אַלדִּהןִ קַדַמַהֻ

Καὶ τῷ Ασηρ εἶπεν Εὐλογητὸς ἀπὸ τέκνων Ασηρ καὶ ἔσται δεκτὸς τοῖς ἀδελφοῖς αὐτοῦ. βάψει ἐν ἐλαίῳ τὸν πόδα αὐτοῦ·

כה בַּרְזֶ֥ל וּנְחֹ֖שֶׁת מִנְעָלֶ֑ךָ וּכְיָמֶ֖יךָ דׇּבְאֶֽךָ׃

תַּקִּיף כְּבַרְזְלָא וְכִנְחָשָׁא בֵּית מוֹתְבָךְ וּכְיוֹמֵי עוֹלֵימוּתָךְ תּוּקְפָךְ.

ותכון אלחדיד ואלנחאס מגאליקך ולתכן כאיאמך הד׳ה שג׳אעתך

תַּכֻּוןַ מִןַ אלחַדִידֻ ואלנֻּחַאסִ מַגַ׳אלִקֻךַּ וַלִתַּכֻּוןַ כַּאִיאמִךַּ הַדִ׳הִ שַׁגַּאעַתֻךַּ

σίδηρος καὶ χαλκὸς τὸ ὑπόδημα αὐτοῦ ἔσται, καὶ ὡς αἱ ἡμέραι σου ἡ ἰσχύς σου.

כו אֵ֥ין כָּאֵ֖ל יְשֻׁר֑וּן רֹכֵ֤ב שָׁמַ֙יִם֙ בְּעֶזְרֶ֔ךָ וּבְגַאֲוָת֖וֹ שְׁחָקִֽים׃

לֵית אֱלָהּ אֵלָא אֱלָהָא דְּיִשְׂרָאֵל דִּשְׁכִינְתֵיהּ בִּשְׁמַיָּא בְּסַעֲדָךְ וְתוּקְפֵיהּ בִּשְׁמֵי שְׁמַיָּא.

אלאה אסראייל אלד׳י ליס כמת׳לה סאכן אלסמא ואלשואהק פי עונך

אִלָהֻ יִסרַאאִיל אַלַּדִ׳י לַיְסַ כַּמִת׳לִהִ סַאכִּןֻ אַלסַּמַאאִ וַאלשַּׁוַאהִקֻ בִּקֻדרַתִהִ פִי עַוְנִךַּ

Οὐκ ἔστιν ὥσπερ ὁ θεὸς τοῦ ἠγαπημένου· ὁ ἐπιβαίνων ἐπὶ τὸν οὐρανὸν βοηθός σου καὶ ὁ μεγαλοπρεπὴς τοῦ στερεώματος.

כז מְעֹנָהֿ֙ אֱלֹ֣הֵי קֶ֔דֶם וּמִתַּ֖חַת זְרֹעֹ֣ת עוֹלָ֑ם וַיְגָ֧רֶשׁ מִפָּנֶ֛יךָ אוֹיֵ֖ב וַיֹּ֥אמֶר הַשְׁמֵֽד׃

מְדוֹר אֱלָהָא דְּמִלְּקַדְמִין דִּבְמֵימְרֵיהּ אִתְעֲבֵיד עָלְמָא וְתָרֵיךְ מִן קֳדָמָךְ שָׂנְאָה וַאֲמַר שֵׁיצִי.

והו אלוטן אללה אלאזלי ומן דונה מלוך אלעאלם כמא טרד מן בין ידיך אלעדו וקאל לך אנפד׳ה

וַהֻוַ אַלּוַטַןֻ אַלּאִלַהֻ אַלּאַזַלִיֻ וַמִן דֻונִהִ מֻלֻוכֻּ אַלּעַאלַם כַּמַא טַרַדַ מִן בַּיְןִ יַדַיְךַּ אַלּעַדֻו וַקַאלַ לַךַּ אַנפִד׳הֻ

καὶ σκέπασις θεοῦ ἀρχῆς καὶ ὑπὸ ἰσχὺν βραχιόνων ἀενάων καὶ ἐκβαλεῖ ἀπὸ προσώπου σου ἐχθρὸν λέγων Ἀπόλοιο.

כח וַיִּשְׁכֹּן֩ יִשְׂרָאֵ֨ל בֶּ֤טַח בָּדָד֙ עֵ֣ין יַֽעֲקֹ֔ב אֶל־אֶ֖רֶץ דָּגָ֣ן וְתִיר֑וֹשׁ אַף־שָׁמָ֖יו יַ֥עַרְפוּ טָֽל׃

וּשְׁרָא יִשְׂרָאֵל לְרוּחְצָן בִּלְחוֹדֵיהוֹן כְּעֵין בִּרְכְתָא דְּבָרֵיכִנּוּן יַעֲקֹב אֲבוּהוֹן, בַּאֲרַע עָבְדָא עֲבוּר וַחֲמַר אַף שְׁמַיָּא דְּעִלָּוֵיהוֹן יְשַׁמְּשׁוּנוּנוּןפועל זה רגיל בתיאור ירידת הטל, וצ״ע. (ביאורי אונקלוס)כן בתאג׳ וחלק מכתבי היד, והשוו אונקלוס ויקרא י״א:מ״ב, במדבר ה׳:ג׳, דברים כ״ה:א׳, ל״ב:מ״ו. בְּטַלָּא.

חתי אסכן בעץ׳ אל אסראייל ואת׳קא מנפרדא נט׳יר קול יעקוב פי בלד ד׳י בר ועציר ואיצ׳א סמאה תדר טלא

חַתַּי׳ סַכַּןַ בַּעץֻ׳ אלַ יִסרַאאִיל וַאתִ׳קַא מֻנפַרִדַא נַטִ׳ירֻ מַא קַאלַ לַהֻם יַעַקֻובֻּ אַבּוּהֻם פִי בַּלַדֵ דִ׳י בִּרֵ וַעַצִירֵ וַאִיצַ׳א סַמַאאַהֻ תַּדֻרֻּ טַלַא

καὶ κατασκηνώσει Ισραηλ πεποιθὼς μόνος ἐπὶ γῆς Ιακωβ ἐπὶ σίτῳ καὶ οἴνῳ, καὶ ὁ οὐρανὸς αὐτῷ συννεφὴς δρόσῳ.

כט אַשְׁרֶ֨יךָ יִשְׂרָאֵ֜ל מִ֣י כָמ֗וֹךָ עַ֚ם נוֹשַׁ֣ע בַּֽיְיָ֔ מָגֵ֣ן עֶזְרֶ֔ךָ וַאֲשֶׁר־חֶ֖רֶב גַּאֲוָתֶ֑ךָ וְיִכָּחֲשׁ֤וּ אֹיְבֶ֙יךָ֙ לָ֔ךְ וְאַתָּ֖ה עַל־בָּמוֹתֵ֥ימוֹ תִדְרֹֽךְ׃

טוּבָךְ יִשְׂרָאֵל לֵית דִּכְוָתָךְ עַמָּא דְּפוּרְקָנֵיהּ מִן קֳדָם יְיָ, תְּקוֹף בְּסַעֲדָךְ, וּדְמִן קֳדָמוֹהִי נִצְחָן גִּבָּרְוָתָךְ וְיִתְכַדְּבוּן סָנְאָךְ לָךְ וְאַתְּ עַל פִּרְקַת צַוְרֵי מַלְכֵיהוֹן תִּדְרוֹךְ.

פטובאך יא אל אסראיל ליס מת׳לך שעב מגאת׳ באללה והו תרסך ועונך וסיפך ואקתדארך פיכ׳צ׳ע אעדאוך לך ואנת תטא עלי קמאקמהם

פַטֻובַּאךַּ יַא אלַיִסרַאאִיל מַן מִת׳לֻךַּ שַׁעבֹּ מֻגַ׳את׳ֹ בִּאללָּהִ וַהֻוַ תִרסֻךַּ וַעַוְנֻךַּ וַסַיְפֻךַּ וַאקתִדַארֻךַּ פַיַכ׳צַ׳עֻ לַךַּ אַעדַאאֻךַּ וַאַנתַּ תַּטַא עַלַי׳ קַמַאקִמִהִם

μακάριος σύ, Ισραηλ· τίς ὅμοιός σοι λαὸς σῳζόμενος ὑπὸ κυρίου; ὑπερασπιεῖ ὁ βοηθός σου, καὶ ἡ μάχαιρα καύχημά σου· καὶ ψεύσονταί σε οἱ ἐχθροί σου, καὶ σὺ ἐπὶ τὸν τράχηλον αὐτῶν ἐπιβήσῃ.

פרק לדתרגום אונקלוסתפסיר רס״גἙρμηνεία