תורה בארבע לשונות
סדר הדף
כל פסוק עומד בשורה משלו: למעלה לשון המקרא, ותחתיו שלושה תרגומים זה בצד זה – מימין הארמית של אונקלוס, באמצע הערבית של רב סעדיה גאון, ומשמאל היוונית של תרגום השבעים. כאשר אחד התרגומים מאחד כמה פסוקים לפסקה אחת (רס״ג בפרשיות החוזרות בבמדבר א ו-ז, התרגום היווני בפרשת המשכן, עשרת הדברות בחלוקת הטעם העליון), הפסוקים שבמקרא מתאחדים לשורה אחת, ומספרי הפסוקים מסומנים בתוכה. קו דק מפריד בין פסוק לפסוק, קו עבה יותר מסמן פרשה סתומה, ועבה ממנו פרשה פתוחה.
המקרא
נוסח ״מקרא על פי המסורה״ (ויקיטקסט), הבנוי על כתר ארם צובה וכתבי היד הקרובים לו, בניקוד ובטעמים מלאים; כתיב וקרי מובאים כדרכם – הכתיב בסוגריים עגולים, הקרי בסוגריים מרובעים. השם המפורש נדפס יְיָ, ובמקום שהניקוד הוא של שם אלהים – יֱיִ, כמנהג הדפוסים הישנים, והטעם שעל התיבה נשמר.
תרגום אונקלוס
נוסח התאג׳ התימני בניקודו, כפי שהוא באתר ״על התורה״. המילים המודגשות בתרגום הן הדגשות ״על התורה״: הן מסמנות את המקומות שבהם אונקלוס יוצא מתרגום מילה במילה – כינויי השם, ״מִן קֳדָם״, פירוש המליצה והמשל – והן מה שכדאי לעצור עליו. הערות הנוסח וההערות הקצרות שבאתר נמצאות תחת הכפתור ״הערות״.
תפסיר רס״ג
תרגומו הערבי של רב סעדיה גאון לתורה, בכתב עברי כמו בכתבי היד. הנוסח הוא הנוסח המבוקר שבאתר ״על התורה״, על יסוד מהדורת דרנבורג (פריז תרנ״ג) ובהשוואה לכתבי היד (ובהם כתבי יד באוקספורד); חילופי הנוסח שבו נמצאים תחת ״הערות״. הכפתור ״תפסיר מנוקד״ מחליף אותו בנוסח המנוקד שבאתר, שהוא נוח יותר לקריאה אך פחות מדויק. במקומות שרס״ג מקצר – כגון רשימות הנשיאים בבמדבר ז – מופיע התרגום פעם אחת לכל קבוצת הפסוקים שהוא מכסה.
תרגום השבעים
כותרת הטור, Ἑρμηνεία („התרגום“), היא הכינוי שבו כינו אותו היהודים דוברי היוונית עצמם: באיגרת אריסטיאס נשלחה המשלחת „πρὸς τὴν ἑρμηνείαν τοῦ θείου νόμου“ – לתרגום התורה האלהית (§3), והקהל ביהודי אלכסנדריה אמר על התרגום שהושלם „καλῶς καὶ ὁσίως διηρμήνευται“ (§310). השם „השבעים“ (οἱ ἑβδομήκοντα) נעשה שמו רק מאוחר יותר. הטקסט המבוקר של ראלפס (Septuaginta, שטוטגרט 1935), הבסיס המקובל במחקר. הקובץ הדיגיטלי של ראלפס חסר סימני פיסוק, ולכן הפיסוק והאותיות הגדולות בתחילת משפט ובפתיחת דיבור הועברו ממהדורת סוויט (קיימברידג׳ 1887), רק במקומות שבהם שתי המהדורות שוות במילה; המילים עצמן הן תמיד של ראלפס. מספור הפסוקים מותאם למקרא. בפרשת עשיית המשכן (שמות לו–לט), שבה סדר היוונית שונה ותוכנה מקוצר, מופיע מספר הפסוק היווני לפני הטקסט, ו־→ מפנה למקום שבו כבר הובא; שם ההתאמה היא על פי טבלאות STEPBible (TVTMS). קו מפריד (—) מסמן פסוק שאין לו מקבילה ביוונית.
עזרי קריאה (במהדורה המקוונת)
לחיצה על מילה בתפסיר פותחת כרטיס: המילה בכתב ערבי מנוקד ובתעתיק לטיני, שורשה, הערכים במילון בלאו לערבית־היהודית של ימי הביניים ובלקסיקון של לֵיין לערבית הקלאסית, וכל מקומותיו של השורש בתפסיר. לחיצה על מילה ביוונית פותחת את צורת המילון שלה, את הניתוח הדקדוקי, פירוש קצר, את ערכה המלא במילון ליִדֶל־סקוט־ג׳ונס (LSJ), וכל מקומותיה בתורה. הכפתורים ״عربي״ ו״abc״ מוסיפים תחת התפסיר שורה בכתב ערבי ושורה בתעתיק לטיני. הניקוד שבשורות אלה נלקח מן הנוסח המנוקד עצמו ואינו מחליף את הניקוד שבטקסט; רק מילים שאין להן מקבילה בו נוקדו אוטומטית, והן מסומנות בקו מנוקד. הכפתור ״מקרא״ מציג את המפתח שלהלן.
הקראה (במהדורה המקוונת)
הכפתור ▶ בסרגל, או לחיצה על מספר פסוק, קוראים פסוק אחר פסוק את הנוסחים שנבחרו. את היוונית אפשר לשמוע בשני שחזורים מלומדים של הגיית הקוינה, שהוקלטו מראש בקול עצבי (Kokoro): הגיית יוונית מצרים במאה הב׳ לפני הספירה – זמנו ומקומו של תרגום השבעים (על פי טבלת התקופה בערך ״Koine Greek phonology״) – והגייתו של רנדל בות׳ למאה הא׳; או בקול יווני מודרני. אלה שחזורים, לא הקלטות של קוראים קדמונים. העברית נקראת בקול עברי מודרני, והארמית בו (אין קולות ארמיים); התפסיר – בקול ערבי מודרני, מן הכתב הערבי המנוקד. לקריאה אמיתית של התפסיר במסורת תימן יש בראש רוב העליות קישור להקלטה של יצחק נהרי (יוטיוב). הבחירות נמצאות בכפתור ⚙.
הדפסה
אפשר להדפיס ספר שלם או פרשה אחת (בסרגל: ״הדפסה״), בשלושה גדלים: A4, Letter וחצי Letter (5.5×8.5 אינץ׳, שבו הארמית והערבית זו בצד זו והיוונית תחתיהן). התפסיר מודפס בנוסח שנבחר על המסך – המבוקר, המנוקד, או המנוקד ומתחתיו המבוקר. בעמוד הראשון של כל ספר ושל כל פרשה מודפס המפתח לכתב הערבי־היהודי, ובראש כל עמוד שם הספר והפרשה.
מפתח לכתב הערבי־היהודי של התפסיר
רס״ג כתב ערבית באותיות עבריות. גרש (׳) על אות מסמן עיצור ערבי שאין לו אות עברית משלו. שני הנוסחים שבמהדורה מחליפים ביניהם ג ו־ג׳:
| אות | ערבית | הגייה |
|---|---|---|
| א | ا ء | ā ; ʾ (עצירה) |
| ב | ب | b |
| ג (מבוקר) · ג׳ (מנוקד) | غ | gh – ר גרונית |
| ג׳ (מבוקר) · ג (מנוקד) | ج | j – כמו ג׳ בג׳ירפה |
| ד | د | d |
| ד׳ | ذ | dh – כ־th באנגלית this |
| ה | ه | h |
| ה בסוף מילה · ה׳ · ת | ة | -a (תָּא מַרְבּוּטַה); בסמיכות -at |
| ו | و | w ; ū |
| ז | ز | z |
| ח | ح | ḥ – ח גרונית |
| ט · ט׳ | ط · ظ | ṭ · ẓ – ט ו־ד׳ נחציות |
| אות | ערבית | הגייה |
|---|---|---|
| י · י׳ | ي · ى | y, ī · ā בסוף מילה |
| כ · כ׳ | ك · خ | k · kh – כ רפה |
| ל מ נ | ل م ن | l m n |
| ס | س | s |
| ע | ع | ʿ – ע גרונית |
| פ | ف | f (אין p בערבית) |
| צ · צ׳ | ص · ض | ṣ · ḍ – ס ו־ד נחציות |
| ק | ق | q – ק עמוקה |
| ר | ر | r |
| ש | ش | sh |
| ת · ת׳ | ت · ث | t · th – כ־th באנגלית think |
| סימן (במנוקד) | ערבית | קריאה |
|---|---|---|
| פַתַח · קָמַץ | ـَ | a |
| חִירִק | ـِ | i |
| קֻבּוּץ | ـُ | u |
| שְׁוָא | ـْ | אין תנועה |
| דגש | ـّ | הכפלה (ובבגדכפ״ת – גם הקשה) |
| חוֹלַם בסוף מילה | ـٌ | -un (תנוין) |
| צֵרֵי בסוף מילה | ـٍ | -in (תנוין) |
| תנועה + א / ו / י | ā / ū / ī ארוכות | |
| אל־ | ال | al- ; לפני ת ד ר ז ס ש צ ט ל נ הל׳ נבלעת: אלשמס = ash-shams |
שורות העזר במהדורה המקוונת (כתב ערבי, תעתיק לטיני) נגזרות מן הניקוד של הנוסח המנוקד; מילים שאין להן מקבילה בו מנוקדות אוטומטית ומסומנות בקו מנוקד. התעתיק הלטיני ״הקריא״ כותב k במקום q ומשמיט את העי״ן.
מקורות: מקרא על פי המסורה – Sefaria / ויקיטקסט, CC-BY-SA. אונקלוס ותפסיר רס״ג – על התורה (alhatorah.org). ראלפס – CCAT / eliranwong, LXX-Rahlfs-1935. סוויט – Open Greek and Latin, First1KGreek. טבלאות מספור – STEPBible.org, CC BY.