וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי

וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי

מקורות לימוד לימי הפורים ומגילת אסתר: זוהר וקבלה

תוכן עניינים

מבוא ללימוד הזוהר לפורים

לא נמצא בידינו זוהר על מגילת אסתר באופן ישיר [א] ואף המילה ‘פורים’ לא נזכרה בגוף ספר הזוהר כלל. [ב] מכל מקום נמצא בזוהר כמה מאמרים יסודיים הנוגעים להבנת סיפור מגילת אסתר על דרך האמת, וגם בספרי רעיא מהימנא ותיקוני זוהר מצאנו מדרשים מרחיבים על עיקר סיפורי המגילה, ואותם נסדר ללמוד בראשונה. ויש להחשיב דרושים אלה כעיקר הזוהר על פורים.

עוד משחקת ‘אסתר המלכה’ תפקיד חשוב בערכי הכינויים של ספר הזוהר, והזוהר והתיקונים דורשים כמה וכמה מן התכונות שנאמרו על אסתר כרומזים למצבי ותכונות השכינה, ויש לעיין בהם בפני עצמן [ג].

באופן נרחב יותר, משתמש הזוהר בכמה וכמה מתיאורי בית המלכות המפורטים שבמגילת אסתר, וסדר נשות המלך נעריו ונערותיה, ככינויים מליצות ומדרשים על דרכי מלכותא דשמיא וייחודם, ויש לצרף גם מדרשים אלה למדרש הסוד שבמגילה וכן לצרפם אל מדרש סיפור המגילה וחגיגת הפורים [ד].

בספרי רעיא מהימנא ותיקוני זוהר במיוחד משמש עוד עמלק בתור כינוי נפוץ לסטרא אחרא, וענין זה יש לסדר בנפרד.

נסדר תחילה את עיקרי המאמרים וסדר מוצע ללימודם.

זוהר: מאמרים עיקריים

א. הזמנת אסתר להמן בסוד שעיר לעזאזל, בפרשת תצוה – מאמר זה הוא חלק מדרושי הסבא מפרושי מדברא ורשב”י על סודות מועדי חודש השביעי, כאשר סידרנו במקומו. והוא מרכיב את שליחת השעיר כהכנה ליחוד על סדר יום הכיפורים ויחוד שמיני עצרת. מאמר זה מקשר את הזמנת אסתר להמן עם סוד השעיר שהוא מרכזי בזוהר, ומשכך גם מקשר את פורים לעבודת יום הכיפורים שבו עבודת השעיר. [לשונו שענין המן הוא ‘סימן’ לענין זה, ולא שמפרש את מעשי אסתר עצמה על דרך זה, ויל”ע]
ללימוד כלל המאמר על שעיר לעזאזל יש להתחיל מדף קפד, ב “תא חזי ההוא שעיר” ועד קפ”ה, ב ‘כיפור אמאי אקרי”. ואם להצטמצם בדרוש אסתר יש להתחיל מדף קפד, ב “כתיב ונתן אהרן” ועד קפד, ב “והמן נבעת מלפני המלך והמלכה” [ובעל חמד”י סידר מ’תא חזי’ ועד ‘והמן נבעת’]. |אור יקר תצוה סימן ג’, עמ’ קסב – קסד.
ב. ענין זה נזכר שוב בהיכלות פקודי רסב, ב. בסוף היכלות דקדושה בהיכל השביעי בקדושה שבו סוד התפלה ואחר התפלה סוד הוידוי, פירש סודו על דרך השעיר והסימן מהזמנת המלך והמן.
ללמוד כלל המאמר יש להתחיל רסב, א “בתר דסיים קאים על רגלוי לאודאה” ועד רסב, ב “זכאה איהו מאן דידע“. ולהצטמצם בדרוש אסתר יש ללמוד רק קטע רסב, ב “ורזא דא הכי נמי קרבנא” | אור יקר פקודי סימן טו, עמ’ שכט – של.
ג. ותלבש אסתר מלכות – התלבשות אסתר ומרדכי בעולם הזה בלבושי גן עדן  – מאמר זה הוא חלק מ’רב מתיבתא’ המסודר בפרשת שלח, שבו רשב”י והחברים עולים לגן עדן ושומעים את דרכי העולם העליון מפי רב מתיבתא. מן הסודות המרכזיים שבו הוא הגוף החדש או הלבוש החדש שמתלבשים בו הנשמות בעולם העליון. הנדרש רבות על פרשת יהושע הכהן הגדול שהיה לבוש בגדים צואים. רשב”י שואל מן השליח אם יש גם צדיקים בעולם הזה הזוכים ללבוש זה, והוא עונה לו במדרש מרדכי ואסתר. כלל חטיבת ריש מתיבתא הוא מדף קסא, ב ועד. למאמר זה יש להתחיל בדף קסט, ב “אמר לי רבי שמעון וודאי ידענא” ועד דף קסט, ב “דתרווייהו יקומון כחדא”  | אור יקר חלק י”ד ינוקא סימן ו, עמ’ קז  – קח.

ד. על דרוש זה חזר רבי יצחק בפרשה שלאחריו, בהזוהר בפרשת חקת מדף קפג, א וידבר העם באלהים ובמשה.. פרשה דא.. רבי יצחק פתח ועד קפג, ב “והא מילין אילין אסתלקו לאתר אחרא“. במאמר זה מבואר יותר במה זכתה אסתר למדרגה זו וקישורו למניעת דיבור לשון הרע באלהים ובמשה שגורם לצרעת שהוא פגם הגוף ולעומת זאת אסתר בשתיקתה זכתה ללבוש מלכות. | אור יקר חקת סימן ט’, עמ’ סט.

רעיא מהימנא: מאמרים עיקריים

ה. אסתר לא נפגמה מאחשורש – רעיא מהימנא מצוות הוצאת שם רע. נדפס בזוהר כי תצא חלק ג רעה, ב ועד רעז, א . | אור יקר חלק ט”ז רעיא מהימנא א סימן כ”ב, עמ’ קנה – קס.

תיקוני זוהר: מאמרים עיקריים

ו. השכינה נקראת פורים על שם יום הכיפורים, וסוד שמירת אסתר מאחשורש ונקמתה בהמן – מאמר זה הוא חלק מתיקוני זוהר תיקון כ”א החורז רבים מענייני התורה ומפרשם ככינויי השכינה, ובו חורז כמה עניינים שנדרשו בזוהר ובתיקונים וברע”מ מענייני הפורים בדרוש אחד, כניסת אסתר לפני ולפנים, ושמירתה לבעלה אע”פ שנדמה שנטמאה, וסוד הצלתה מהמן הרומז על כל קומת הסטרא אחרא.. יש להתחיל מדף נז, ב “ואיהי יום הכיפורים” ועד דף נח, ב “דמחאת למצראי חמישים מכות”  | אור יקר תיקוני זוהר ה’ בבא מציעא שער ט סימן ב – ג, עמ’ רסב – רסז.
ז. סוד פורים ומחיית עמלק בי”ד וט”ו בסוד פסוק כי יד על כס יה וסוד כ”ח הידיים – הקדמת תיקוני זוהר יג, א מיד פתח ר”ש ואמר עד ויעשו כל חכם לב | אור יקר תיקוני זוהר ג שער ז סימן ט עמ’ פג.
ח. המן הוא ס”מ וכאשר ניתן לו רשות לנסות את הצדיק ולא יכול לו אומר וכל זה איננו שווה לי – תיקוני זוהר חדש סז, ב – סח, א | אור יקר תיקוני זוהר א עמ’ רמו – רמח.

סימני מגילת אסתר בסוד העליון

חלק זה לא נערך כעת

עוד קטעים בזוהר השייכים לענייני פורים

ראש השנה חנוכה ופורים בנה”י – תיקוני זוהר חדש נח, א
משלוח מנות – בלק רד, א.

רמ”ק

עניינים כלליים השייכים לפורים

מקום פורים בסדר המועדים לפי הספירות: 
  • שיעור קומה ערך זמן (פורים בהוד)
  • אור יקר משפטים סימן ד עמ’ רסה (ר”ה חנוכה פורים נה”י). ומציין שם לפרשת אמור ופרשת יתרו.
  • אור יקר תיקונים שער א סימן ג כרך א דף י”ב (ב’ לשונות חנוכה בהוד ופורים בנצח או חנוכה בנצח ופורים בהוד ופורים שושן נצח הנאחז איתו. ועי’ כתבי האריז”ל המבואר לחנוכה שדנו בזה)
  • טעם פורים בחודש אדר לפי סדר החדשים בקוי אלכסון אדר מערבית דרומית יחוד מלכות בחסד אסתר חוט של חסד – אור יקר אחרי מות סימן ד’, עמ’ י.

ימים טובים דרבנן במלכות כפורים או יו”ט שני – אור יקר רעיא מהימנא עמ’ כח

יתרון האור מן החושך וכו’ שאלמלא המן לא נמצא פורים – אור יקר תזריע סימן ז עמ’ קצח

ענייני סיפור נס פורים ומגילת אסתר ומנהגיו

א. התלבשות ההשגחה באחשורש ומציאת אסתר חן בעיניו – אור יקר פרשת וישב בפירוש הפרשה סימן י”ב ד”ה ויוסף הורד מצרימה.

ב. סוד למנצח על אילת השחר באסתר – ספר גירושין אות ע”ב (מגירושיו ו’ לחודש אדר).

ג. סוד מגילת אסתר ביחס לשאר מגילות – אור יקר פרשת תרומה סימן י’, עמ’ ק”ב.

ד. טעם אמירת קדושה דסדרא בליל פורים – ספר גירושין אות פ”ט (המשכת הקדושה מכתר ועד מל’ ומתבטלים הקליפות. ולכן אומרים אחר התפלה לבטל מקטרגים על התפלה. ובפורים שנתבטל הקליפה לחזק ביטול זה) עי’ גם תפלה למשה בתפלת ובא לציון שהוא להגן על התפלה שלא יזנב אחריה עמלק.

פירושים לענייני הזוהר לפורים

ראה בכל הזוהר המצוין למעלה באור יקר.
ואתחיל לסדר יסוד הפורים לפי העולה מכלל דבריו, בצירוף דבריו ממקורות אחרים באותם היסודות.
א. עיקר סוד הפורים הוא ניצחון הקדושה על קליפת עמלק והמן וביטול הקליפה הזו, ולפיכך אומרים ואתה קדוש אחר מקרא מגילה כי סגולת אמירת הקדושה הוא המשכת אור מן הכתר המבטל את הקליפה ולפי שהתעורר הענין במקרא מגילה אנחנו מתפללים שיגמור דינו (ספר גירושין סימן פ”ט).
ב. מלחמת עמלק קשה מכל מלחמות האומות לפי שאיננו מתייחס לשר פרטי של שרי האומות אלא מלחמת עמלק הוא התגברות סמאל בעצמו (אור יקר זוהר ויקהל סימן א’) ולפיכך לא תיתכן מחייתו לשעה כענין ביעור חמץ שהוא מסוד י”ד החיצוני בבינה אלא מחייתו הוא בסוד י”ד הפנימי שהוא בחכמה ובכתר ולכן י”ד וט”ו של פורים עליון על י”ד וט”ו של פסח וזה לא יהיה אלא לעתיד (אור יקר תיקוני זוהר ג שער ז סימן יח)
ג. סוד סיפור מגילת אסתר הוא שהשכינה היא אסתר מפילה שיח נפשה לפני התפארת הוא המלך לרחם על בניה ולהצילם מן הס”מ (אור יקר תרומה סימן י’). וכל הסיפור התחתון של אחשורש הוא שבו היה התלבשות ההשגחה באותו שעה בסוד גלות השכינה וכל האמור באחשורש אמור על התלבשות הספירות בו (אור יקר וישב סימן יב)
ד. בקשת רחמים העליונה הוא שיומשך חוט של חסד אל השכינה לעומת עמלק שמתגבר בגבורה ונאחז בהוד ועל זה התפללה למנצח על אילת השחר (ספר גירושין אות עב עיי”ש סוד כל המזמור והמשכת כל המדרגות אליה), בסוד כאשר ירים משה יד ימינו וגבר ישראל (אור יקר בשלח סימן יז), ולפיכך נעשה פורים באדר שהחודש הזה הוא סוד מערבית דרומית שהוא חוט של חסד (דרומית) הנמשך אל המלכות (מערבית) (אור יקר אחרי מות סימן ד).
הפשטת לבושי התורה, בתיקוני זוהר ושם שיתענגו כפשוטו ביוה”כ, ואין קושיא משינוי התורה ומציין לשיעור קומה ואלימה.
עוד יש להרחיב ביסודות המבוארים בזוהר שם, ובפרט בענין לבוש הצדיקים ולבוש התורה.
[בענין עמלק ראה המלוקט לשבת זכור. רמ”ק אלימה מאמר עין כל תמר ה פרק כד ביטול עמלק לעתיד
ביאור אין הכסא שלם שיעור קומה פרק כא ערך כסא

אריז”ל

שער הכוונות ענין פורים (ספר שער התפלה עמ’ שפ”ד – שפ”ו’)

שער ההקדמות “דרוש קטן בהארת יסוד אבא הנקרא מרדכי” (אהבת שלום עמ’ רצז, בדפוס ישן דף נג ע”ב)

פרי עץ חיים שער ר”ח חנוכה ופורים פרק ה’ – ו’. 

מחברת הקודש שער הפורים

להבנת דרושי הכוונות יש ללמוד:

  • ביאור מצבי הנוק’ בזמני הגלויות והגאולה:

עץ חיים שער ל”ו – מיעוט הירח, פרק א’ וב’. (שער ההקדמות דרוש בענין שינוי זמני הנוק’ – מהדורת אהבת שלום עמ’ רפ”ח).  (דרוש זה הכרחי גם להבנת תחילת כוונות פסח)

  • סוד הנסירה והתרדמה:

שער הכוונות ראש השנה דרוש א’

שער הכוונות דרושי הלילה דרוש ב – ג (בספר שער התפלה ענין שכיבת הלילה עמ’ קצד)

הערות

[א] הרמ”ק באור נערב חלק ג’ פרק ג’ אות ו’ ספר בין הספרים המאוחרים שראוי ללמוד ‘מדרש מגילת אסתר מהזוהר’. ולא ידעתי כוונתו, ועכ”פ משמע ממנו שזהו חיבור מאוחר לזוהר. בשנת יפת”ח/תצ”ח נדפס בשלונקי ספר זהורי חמה “והוא חמש מגילות מהזוהר”, והחלק על אסתר חזר ונדפס בלמברג תרכ”ה אך מאמרי הזוהר על אסתר שם אינם אלא לקט לפי סדר בעל חמדת ימים ללימוד בימי הפורים, והוא סידר א. זוהר תצוה על השעיר (אות א’) ב. זוהר שלח על ותלבש אסתר (אות ג’). רעיא מהימנא כי תצא, ד. רעיא מהימנא כי תצא. ומתיקוני זוהר סידר שם ללימוד ליל פורים, ]

[ב] וראה דברינו במבוא לזוהר חנוכה מה שכתבנו שם על מיעוט הזכרת חנוכה בזוהר. ועיקר הדברים שהזוהר נסדר כמדרש על התורה ואין לצפות ממנו לקבוע דבריו על מה שאין לו עיקר בתורה. לענין פורים לפי שיש לו ספר במקרא הרי אע”פ שאין בידינו זוהר מסודר על אותו הספר הרי הזוהר בדרכו מביא הרבה פסוקים ממגילת אסתר במדרשי התורה, ואף דורש בהם גופי תורה חשובים כאשר נסדר. ובכל זאת איננו מעמיד דבריו על חג הפורים עצמו, ובספר תיקוני זוהר ורעיא מהימנא מצאנו הזכרת חג הפורים כחג.

[ג] ויש לעמוד היטב על הקשר בין הדרושים שבאות הקודם ובין תיאור אסתר ככינוי השכינה, שיש בהם קשרים גלוים וגם סמויים, ויש לעמוד על היחס בין דרושים המפרשים את אסתר ההיסטורית של המגילה והנס הנעשה לה והלוקחים אותה כסמל אל השכינה עצמה, והיחס בין זה לזה.

[ד] ושורש לדרושים כאלה נמצא בגמרא ושאר מדרשי חז”ל, וגם כאן יש לעמוד עד כמה הכל סמל ומשל ובאיזה מידה יש כאן פירוש לסיפור המגילה עצמו או למצוות הפורים.

הרשם לקבלת אימייל שבועי