זוהר על כללות המועדים

תוכן עניינים

דרושים על ענין המועדים בעצמותם

בפרשת אמור – לך אמר ליבי

שערי אורה

 

דרושים עיקריים על סדר המועדים

אע”פ שספר הזוהר נסדר על סדר התורה ולא על סדר המועדים, ישנם שלשה חטיבות רחבות בזוהר העוסקים בצורה רצופה ומסודרת בסודות המועדים, וכפי הנראה אלה הם המקומות העיקריים שבהם ישבו חכמי הזוהר ולמדו את סודות החגים. שכן דרך הזוהר לסדר את הדברים דרך הלימוד החי של החברים הנמשך מענין לענין.
ולפיכך יש ללמדם כאחד שכן החגים אינם נפרדים בהם זה מזה והדרושים על כלל החגים בכל אחד מהמקומות האלה נמשכים זה מזה וסובבים על דרושים מקושרים כל אחד מהם כפי עניינו. ואע”פ שציינתי בהם חלקים השייכים לכל מועד אין זה אלא לתת ריווח להתבונן ואינו בדווקא כי כולם הם עניינים קשורים זה בזה כאשר יראה המעיין וכמעט תמיד אפשר לאחר או להקדים התחלת הענין.

א. בפרשת תצוה

כלל המועדים: דף קפא, ב “מתוך בני ישראל” (שזהו תחילת הענין למתבונן) ועד סוף הפרשה בדף קפז, ב.

פתיחה

א. מאמר ואתה הקרב אליך. קפא, א “ואתה הקרב אליך”, עד קפא, ב “אמר רבי שמעון קוב”ה לא נסי לאיוב” | אור יקר תצוה סוף סימן א, עמ’ קמז.)

ב. חטא איוב שלא תיקן את השטן וגרם שהערלה יכסה את הברית: קפא, ב “אמר רבי שמעון קוב”ה לא נסי לאיוב” עד קפא, ב “תא חזי כד בעי קוב”ה לאתאחדא”.

פסח

א. פסח הוא לה’: לא לטעות כטעות איוב: קפא, ב – קפב, א “תא חזי כד בעי קוב”ה לאתאחדא” עד קפב, א “כתיב אלהי מסכה”

ב. אלהי מסכה לא תעשה לך: החמץ כעבודה זרה. קפב, א “כתיב אלהי מסכה לא תעשה לך” עד קפב, א “את חג המצות תשמור”.

ג. את חג המצות תשמור- חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו: הכועס מסיר נשמתו והלך לסט”א: קפב, א “רבי יהודה פתח חדלו לכם” עד קפב, ב “את חג המצות תשמור”.

פסח וספירת העומר

ד. את חג המצות תשמור: פסח בספירת המלכות הנקראת שמור וספירת העומר בזכור: קפב, ב “את חג המצות תשמור” עד קפג, א “רבי אלעזר פתח ואמר גם צפור.

פסח ספירת העומר וחג השבועות

ה. גם צפור מצאה בית – השגת חמישים שערי בינה בשבועות על ידי ספירת העומר:. קפג, א “רבי אלעזר פתח ואמר גם צפור”. עד קפג, א “תרין נהמי אכלו ישראל”.

ו. לחם עוני בפסח וחמץ בשבועות – מיכלא דאסוותא. קפג, א “תרין נהמי אכלו ישראל”. עד קפג, ב “רבי שמעון ורבי אלעזר בריה הוי אזלי”.

פסח וראש השנה

ז. קטרוג החמץ בראש השנה למי שלא אכל מצה: קפג, ב “ביומא דראש השנה” עד קפג, ב “רבי שמעון ורבי אלעזר בריה הוי אזלי”.

מפגש רבי שמעון וסבא מפרושי מדברא ולימודם בסודות החודש השביעי – קפג, ב “רבי שמעון ורבי אלעזר בריה הוי אזלי” עד סיום הפרשה.

פתיחה לחודש השביעי

א. ישראל הלכו במדבר להכניע את הנחש וכן הסבא התבודד שם: קפג, ב “רבי שמעון ורבי אלעזר בריה הוי אזלי” עד קפד, א “פתח ההוא סבא ואמר תקעו”.

ב. בראש השנה בא זמן עבודת צד הקדושה והנחש מקטרג יצא הסבא ממשום שלטונו אל העיר: קפד, א”ואנן עד השתא” עד קפד, א “”פתח ההוא סבא ואמר תקעו”.

ראש השנה

ג. תקעו בחודש שופר – התעוררות הדין מן השביעי וכיסוי הלבנה בהתגברות הסטרא אחרא –  קפד, א “פתח ואמר תקעו בחודש שופר וגו'” עד קפד, א “וההוא סט”א קיימא קליפא תקיפא”.

ד. התעוררות קול השופר לעורר רחמים למטה ולמעלה – קפד, א “וההוא סט”א קיימא קליפא תקיפא” עד קפד, ב “והאי אבן טבא”

יום הכיפורים

ה. הארת הבינה מלמעלה ביום הכיפורים ולכן שולחים בו שעיר – קפ”ד, ב “והאי אבן טבא” עד “וההוא סטרא אחרא איהו נקודה”

ו. סוד נקודת החורבן שלשם נשלח השעיר – קפ”ד, ב “וההוא סטרא אחרא איהו נקודה” עד “תא חזי ההוא שעיר”

ז. משל המלך ובנו וסנטירו בשליחת השעיר ומדרש כי גחלים אתה חותה על ראשו באסתר – קפד, ב “תא חזי ההוא שעיר” עד “תא חזי מה הוא רזא”

ח. טעם הקרבת שעיר ולא עז – קפד, ב “תא חזי ההוא שעיר” עד “תא חזי מה הוא רזא” עד קפ”ה, ב “כפור אמאי אקרי כיפור”

ט. נקיות אימא ומלכות מן הסט”א ביום כיפור – קפ”ה, ב “כפור אמאי אקרי כיפור” עד קפ”ו, א “ביומא דא לא אצטריך”

י. כיסוי החטאים מן המקטרג – קפו, א “ביומא דא לא אצטריך” עד “פתח ואמר החדש הזה לכם”.

סוכות

יא.

חתימה לחודש השביעי

ה.

ב “פתח ההוא סבא ואמר ובמדבר אשר ראית”, ועד דף קפו, ב “כתיב בסכת תשבו שבעת ימים”, ולא עד בכלל. (בדרושים הללו כמו בדרושים שבפרשת אמור משולבים ענייני ראש השנה ויום הכיפורים מאד עד שנבוכו המפרשים אם קטעים מסוימים הם על ר”ה או על יו”כ, וגם סוכות נמשך לזה כאן) | אור יקר תצוה סימן ג.

יום הכיפורים: מדף קפד, א “והאי אבן טבא” עד דף קפו, ב “וכד ישראל אינון בחמיסר יומין” (בדרושים הללו כמו בדרושים שבפרשת אמור משולבים ענייני ראש השנה ויום הכיפורים מאד עד שנבוכו המפרשים אם קטעים מסוימים הם על ר”ה או על יו”כ, וגם סוכות נמשך לזה כאן ולכן יש ללמוד את כולו בהמשך אחד). |  אור יקר תצוה סימן ג

סוכות: קפו, א פתח ואמר החודש הזה לכם, עד קפז, א כתיב יהי שם ה’ מבורך.

שמיני עצרת: קפז, א “כיון דנחתא עד קפז, א יהי שם ה’ מברך.

ב. בפרשת אמור

  • מדף צג, א “דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם מועדי י”י – ר’ יצחק פתח ויקרא אלהים לאור יום”, ועד דף קה, ב “ויצא בן אשה ישראלית” (ולא עד בכלל) | אור יקר פרשת אמור סימן
  • בדפים אלה משולבים גם רעיא מהימנא על מצוות החגים ונציינם במקומם.

 

ג. בפרשת פנחס

  • מדף ריד, ב “עד דהוי אזלי” ועד “פנחס בן אלעזר” – סוד סדר היחוד בחודש השביעי. – אור יקר פנחס סימן ג.
  • ומדף רלא, א “אמר רבי יהודה לימא לן מר מהני מילי מעלייתא דראש השנה”, ועד דף רלג, ב “פתח ואמר רבי פנחס על זה” – אור יקר פנחס סימן י.
  • דף רלג, ב “[ובחבורא קדמאה] “אמר רבי אלעזר לאבוהי, ועד רלה, ב “וי לדרא דישתארון יתמין מינך” (ענין השופר באיברי האדם) – אור יקר פנחס סימן יא.
  • דף רמט, א “ובחודש הראשון וגו’ ” ועד סוף הפרשה בדף רנט, ב הם סודות כל המועדים על הסדר.
  • ענייני ראש השנה בדף רנג, ב “רבי שמעון פתח קרא ואמר שאו שערים ראשיכם”, ועד דף רנח, ב “ובחמשה עשר יום לחודש השביעי” – אור יקר פנחס סימן כ – כא.
פרשה זו נדפסה בבלבול עצום כי הוא מלא רעיא מהימנא הצטט ומגיב לדברי הזוהר ויש לקרוא כל חלק בפני עצמו ושוב להבין במה רעיא מהימנא מפרש או חולק. ובדפוסי מתוק מדבש והסולם הכל מבולבל, ועדיף הדפוסים הישנים שיש בהם לפעמים רעיא מהימנא בטור נפרד. ועדיפא מינייהו דפוס אור יקר הנדפס ללא רעיא מהימנא והרעיא מהימנא בחלק נפרד, וכן מהדורת דניאל מט המתוקן לפי כתבי יד, מהדורה זו אינה כוללת רעיא מהימנא כלל.

סדר הזמנים והמועדים

סדר המועדים

  • סוד עת רצון – זוהר אחרי מות
  • זוהר תרומה קלה, א “דבר אחר מאתם מכללא דשית סטרין” – ששת המועדים והשבת כנגד ו’ ספירות והשכינה.

סדר י”ב חודשי השנה

סדר חודשי השנה

  • פרשת שמות זוהר חלק ב יב, א א – ותצפנהו שלשה ירחים שהם תמוז אב טבת
  • פרשת יתרו זוהר חלק ב עח, ב ז – התחלקות יעקב ועשו בחדשים
  • זוהר חדש, מדרש הנעלם על איכה, פג – ‘ימי בחורותיך’ הברורים לך ונשמרים לך למעלה הם אדר ניסן אייר סיון, ימי הרעה הם חודשי תמוז אב טבת שבט. ואע”פ ששבט לא נתגלה כל כך וסימנך ושבט לגו כסילים.
  • פרשת פנחס רנט, א ‘ימי הרעה’ הוא בחודש טבת.
  • זוהר חדש יתרו (רזא דרזין) סא, ב (דפי בר אילן)- אלול טבת שבט וכו’ , תמוז אב נסתרו והם ימי רעה (צ”ע)

רמ”ק

אור יקר איכה סימן יד, עמ’ קצג: (השנה מתחלקת לג’ סוגים: ד’ חודשים טובים הם אדר ניסן אייר סיון. ד’ חודשים רעים ‘ימי הרעה’ הם תמוז אב טבת שבט. ד’ חודשים בינונים הם אלול תשרי חשון כסלו. הטובים הם המשך אחד והבינונים והרעים נפרדים במשך השנה שלא יחריבו העולם (כצ”ל שם לכאורה).

פרדס רמונים שער י”א

צוואת ריה”ח אות מא לא לאכול אווזים בשבט.

אריז”ל:

רעיא מהימנא

  • כללות סדר המועדים לפי הספירות וראש השנה בגבורה – אור יקר רעיא מהימנא חלק א סימן ט – יא

מפרשים ומחקרים

על המועדים בזוהר- משנת הזוהר חלק ב עמד תקח והלאה.