מקורות לימוד לימי הפורים ומגילת אסתר: זוהר וקבלה

מבוא ללימוד הזוהר לפורים

לא נמצא בידינו זוהר על מגילת אסתר באופן ישיר [א] ואף המילה ‘פורים’ לא נזכרה בגוף ספר הזוהר כלל. [ב] מכל מקום נמצא בזוהר כמה מאמרים יסודיים הנוגעים להבנת סיפור מגילת אסתר על דרך האמת, וגם בספרי רעיא מהימנא ותיקוני זוהר מצאנו מדרשים מרחיבים על עיקר סיפורי המגילה, ואותם נסדר ללמוד בראשונה. ויש להחשיב דרושים אלה כעיקר הזוהר על פורים.

עוד משחקת ‘אסתר המלכה’ תפקיד חשוב בערכי הכינויים של ספר הזוהר, והזוהר והתיקונים דורשים כמה וכמה מן התכונות שנאמרו על אסתר כרומזים למצבי ותכונות השכינה, ויש לעיין בהם בפני עצמן [ג].

באופן נרחב יותר, משתמש הזוהר בכמה וכמה מתיאורי בית המלכות המפורטים שבמגילת אסתר, וסדר נשות המלך נעריו ונערותיה, ככינויים מליצות ומדרשים על דרכי מלכותא דשמיא וייחודם, ויש לצרף גם מדרשים אלה למדרש הסוד שבמגילה וכן לצרפם אל מדרש סיפור המגילה וחגיגת הפורים [ד].

בספרי רעיא מהימנא ותיקוני זוהר במיוחד משמש עוד עמלק בתור כינוי נפוץ לסטרא אחרא, וענין זה יש לסדר בנפרד.

נסדר תחילה את עיקרי המאמרים וסדר מוצע ללימודם.

זוהר: מאמרים עיקריים

רעיא מהימנא: מאמרים עיקריים

ה. אסתר לא נפגמה מאחשורש – רעיא מהימנא מצוות הוצאת שם רע. נדפס בזוהר כי תצא חלק ג רעה, ב ועד רעז, א . | אור יקר חלק ט”ז רעיא מהימנא א סימן כ”ב, עמ’ קנה – קס.

תיקוני זוהר: מאמרים עיקריים

סימני מגילת אסתר בסוד העליון

עוד קטעים בזוהר השייכים לענייני פורים

רמ”ק

עניינים כלליים השייכים לפורים

• שיעור קומה ערך זמן (פורים בהוד)
• אור יקר משפטים סימן ד עמ’ רסה (ר”ה חנוכה פורים נה”י). ומציין שם לפרשת אמור ופרשת יתרו.
• אור יקר תיקונים שער א סימן ג כרך א דף י”ב (ב’ לשונות חנוכה בהוד ופורים בנצח או חנוכה בנצח ופורים בהוד ופורים שושן נצח הנאחז איתו. ועי’ כתבי האריז”ל המבואר לחנוכה שדנו בזה)
• טעם פורים בחודש אדר לפי סדר החדשים בקוי אלכסון אדר מערבית דרומית יחוד מלכות בחסד אסתר חוט של חסד – אור יקר אחרי מות סימן ד’, עמ’ י.

ימים טובים דרבנן במלכות כפורים או יו”ט שני – אור יקר רעיא מהימנא עמ’ כח

יתרון האור מן החושך וכו’ שאלמלא המן לא נמצא פורים – אור יקר תזריע סימן ז עמ’ קצח

ענייני סיפור נס פורים ומגילת אסתר ומנהגיו

א. התלבשות ההשגחה באחשורש ומציאת אסתר חן בעיניו – אור יקר פרשת וישב בפירוש הפרשה סימן י”ב ד”ה ויוסף הורד מצרימה.

ב. סוד למנצח על אילת השחר באסתר – ספר גירושין אות ע”ב (מגירושיו ו’ לחודש אדר).

ג. סוד מגילת אסתר ביחס לשאר מגילות – אור יקר פרשת תרומה סימן י’, עמ’ ק”ב.

ד. טעם אמירת קדושה דסדרא בליל פורים – ספר גירושין אות פ”ט (המשכת הקדושה מכתר ועד מל’ ומתבטלים הקליפות. ולכן אומרים אחר התפלה לבטל מקטרגים על התפלה. ובפורים שנתבטל הקליפה לחזק ביטול זה) עי’ גם תפלה למשה בתפלת ובא לציון שהוא להגן על התפלה שלא יזנב אחריה עמלק.

פירושים לענייני הזוהר לפורים

אריז”ל

שער הכוונות ענין פורים (ספר שער התפלה עמ’ שפ”ד – שפ”ו’)

שער ההקדמות “דרוש קטן בהארת יסוד אבא הנקרא מרדכי” (אהבת שלום עמ’ רצז, בדפוס ישן דף נג ע”ב)

פרי עץ חיים שער ר”ח חנוכה ופורים פרק ה’ – ו’. 

מחברת הקודש שער הפורים

להבנת דרושי הכוונות יש ללמוד:

• ביאור מצבי הנוק’ בזמני הגלויות והגאולה:

עץ חיים שער ל”ו – מיעוט הירח, פרק א’ וב’. (שער ההקדמות דרוש בענין שינוי זמני הנוק’ – מהדורת אהבת שלום עמ’ רפ”ח).  (דרוש זה הכרחי גם להבנת תחילת כוונות פסח)

• סוד הנסירה והתרדמה:

שער הכוונות ראש השנה דרוש א’

שער הכוונות דרושי הלילה דרוש ב – ג (בספר שער התפלה ענין שכיבת הלילה עמ’ קצד)

הערות

[א] הרמ”ק באור נערב חלק ג’ פרק ג’ אות ו’ ספר בין הספרים המאוחרים שראוי ללמוד ‘מדרש מגילת אסתר מהזוהר’. ולא ידעתי כוונתו, ועכ”פ משמע ממנו שזהו חיבור מאוחר לזוהר. בשנת יפת”ח/תצ”ח נדפס בשלונקי ספר זהורי חמה “והוא חמש מגילות מהזוהר”, והחלק על אסתר חזר ונדפס בלמברג תרכ”ה אך מאמרי הזוהר על אסתר שם אינם אלא לקט לפי סדר בעל חמדת ימים ללימוד בימי הפורים, והוא סידר א. זוהר תצוה על השעיר (אות א’) ב. זוהר שלח על ותלבש אסתר (אות ג’). רעיא מהימנא כי תצא, ד. רעיא מהימנא כי תצא. ומתיקוני זוהר סידר שם ללימוד ליל פורים, ]

[ב] וראה דברינו במבוא לזוהר חנוכה מה שכתבנו שם על מיעוט הזכרת חנוכה בזוהר. ועיקר הדברים שהזוהר נסדר כמדרש על התורה ואין לצפות ממנו לקבוע דבריו על מה שאין לו עיקר בתורה. לענין פורים לפי שיש לו ספר במקרא הרי אע”פ שאין בידינו זוהר מסודר על אותו הספר הרי הזוהר בדרכו מביא הרבה פסוקים ממגילת אסתר במדרשי התורה, ואף דורש בהם גופי תורה חשובים כאשר נסדר. ובכל זאת איננו מעמיד דבריו על חג הפורים עצמו, ובספר תיקוני זוהר ורעיא מהימנא מצאנו הזכרת חג הפורים כחג.

[ג] ויש לעמוד היטב על הקשר בין הדרושים שבאות הקודם ובין תיאור אסתר ככינוי השכינה, שיש בהם קשרים גלוים וגם סמויים, ויש לעמוד על היחס בין דרושים המפרשים את אסתר ההיסטורית של המגילה והנס הנעשה לה והלוקחים אותה כסמל אל השכינה עצמה, והיחס בין זה לזה.

[ד] ושורש לדרושים כאלה נמצא בגמרא ושאר מדרשי חז”ל, וגם כאן יש לעמוד עד כמה הכל סמל ומשל ובאיזה מידה יש כאן פירוש לסיפור המגילה עצמו או למצוות הפורים.