השיעור היום נתנדב לכבוד שרה אמנו ע”ה
לספוד לשרה ולבכותה
- מיתת שרה הוא המיתה הראשונה שיש ממנה סיפור בתורה. אחד המיתות היחידות של אשה שיש ממנה סיפור בתורה. והאשה היחידה בתורה שנאמר עליה כלשון “ויהיו חיי”.
- ההבדל בין מי שחייו ‘אינם’, למי שחייו ‘הם’, נעוץ באדם הראשון. אשר לפני החטא ‘היה’. ואילו לאחר החטא ‘לא היה’. האשמה העיקרית בגזירת מיתה זו הוא חוה, ולפיכך היה צריך לשרה שתחיה שוב.
- בשעת ערות, פעולה, גבריות, קשה לזהות אם האדם ‘חי’ ו’הווה’, מאחר ויש לו הרבה ‘פעולות’ שהם הנגלות ומכסות על זה. בשעת שינה, מיתה, שבת, זמני הפסיביות, אז ניכר אם האדם חי.
- יונה הנביא ברח מן הארץ, מקום השכינה בהתגלות, אל הים. אבל הים שהוא השכינה עצמה בבחינת התגלות הנביאים סערה עליו, עד שהוטל שוב לתוכו ואז עמדה מזעפה.
- האדם ההולך לישון מטיל את עצמו אל הים, שרה, השכינה, כמו יונה הנביא, ונידון שם, ומכח תפקידו ליום העתידי הוא נשלח שוב לארץ כיונה למעי הדגה ולנינוה.
- הרשעים ימי שנותינו בהם שבעים שנה, וכאשר נגמר רהבם עמל ואון. הצדיקים ‘ויהיו חיי שרה’, חייהם אינם נגמרים אלא הווים תמיד.
לזכות תמיכת התורה או להקדיש שיעור או מאמר
quickpay/zelle: [email protected]