ענין המרגלים ברוחניות

ענין המרגלים ברוחניות. כי יש ארץ עליונה ארץ מובטחת אשר אנשים טוענים שמכירים אותה מבשרים לבני הארץ המבולבלת השפלה הזאת אשר היא קיימת, אשר סופם שיגיעו אליה. יש קוראים לה גאולה הארה שחרור מסבל הקיום וכל מיני שמות וכינויים אחרים. בני אדם ספקניים באשר לבשורה זו, וכך ראוי שיהיה. וכי איך נאמין למה שלא ראינו, ואיך נדע ששווה לוותר על הקיים במוחש עכשיו עבור המובטח לכאורה בעתיד, או ברובד אחר.

לכן יש מצווה של שילוח מרגלים, אמנם אין דורשים שתאמינו ותלכו באמונה זו לבד, אלא לפחות תהיו סקרנים ותשלחו מרגלים למקום הזה תראו מה הולך שם. שנים עשר מרגלים לשנים עשר שבטים היינו שנים עשרה כוחות הנפש, כאשר סידרו בספר יצירה את החושים לשנים עשרה, וכל כוח היינו תכונה וחוש יש לו לשלוח מרגל אל המקום הזה לראות אם יש לו מה להרוויח ולקנות שם.

ואיך שולחים מרגלים כאלה? ואיך יחזירו לנו דבר שיאמר לנו משהו במקום שאנחנו פה? צריכים לדעת את כל טכסיסי הריגול ברוחניות, איך מציצים על מקום רוחני בלי לגרום לשונאים שם לדעת שאתה שם. ויש דרכים שלמים סודות הריגול שלימד משה לשליחיו איך יכירו בתכונות הארץ ואיך יחזירו משם דבר שיאמר להם משהו.

מסופר כאשר הגיע רבי נחום מצ'רנוביל אל הבעל שם טוב אמר הבעש"ט בצחוק לאשתו שתסתיר את הכלים כי הגנב הזה הולך לגנוב לו את הכל (או אולי היה זה בשמות אחרים לא משנה..), וכיוון על הרוחניות, כי הרגיש שהבחור הזה הוא מבין לרגל במקומות הרוחניים של אחרים ולגנוב אותם לעצמו. זהו טכסיס אחד של ריגול, מתחברים לאנשים שנראה שהם במקומות כאלה ומרגלים אחריהם.

טכסיס אחר של ריגול הוא במחשבה, כי אחד ממתנות המוח הוא היכולת שלו לשים את עצמו במקום שאינו שם, על ידי הבנה אינטלקטואלית, או על ידי הדמייה דמיונית. יכול אדם לאמץ את מוחו להבין דרכים עמוקים גם כאשר אינו שם, או לחלום לו חלומות על מקומות כאלה גם כאשר הוא רחוק מהם.

וכך יש דרכים נוספות, והכל כענין טועמיה של ערב שבת. כי שבת הוא מעין עולם הבא, אבל אמרו חכמים אין לאדם לסמוך שיגיע אל השבת ויהיה לו אוכל טוב מוכן, ולמה יאמין בכך. אלא צריך הוא לטעום את האוכל אשר הוא מכין בערב שבת לראות אם הוא באמת טעים או צריך להוסיף לו תבלין או משהו.

ומהו הפיתוי והחטא האורב פה? את זה נשאיר לחשוב בשבת..

השאר תגובה