סוד מחלוקת קרח. והוא סוד הרבה מחלוקות בין אנשים גדולים מן המקרא ועד ימינו.
שההנהגה באמת נותנת לאדם מוחין עליונים והשגות עליונות שלא ניתן לבני אדם רגילים לשער כלל. ודווקא אנשים הקרובים למצב ההנהגה הן מבחינת כישוריהם הנפשיים והן מבחינת ההנהגה עצמה, יכולים לשער בנפשם ההתעלות הנפלאה שההנהגה תיתן להם. ולפי שהם מכירים בגדלות הקירבה וההשגה הזאת נכפסה נפשם בכליון אינסופי להשיג את ההשגות הללו כי זה כל האדם. עד שהם מתירים לעצמם לעבור על כל התורה כולה והכל נדמה עבירה לשמה לעומת גודל הפלאת ההשגה של המנהיג.
ויש ראיות באריכות לכל מילה ומילה כאן מן הכתובים ומן המקורות. אבל מחלוקת קרח הוא שורש הכל בתורה ולכן הוא מראה בגילוי כיצד הכל הוא שאיפה לזכות כהונה גדולה שאין עיקרה שררה אבל עיקרה עבודה עליונה להויה בקדש הקדשים, והשרהה נלווית לזה. וכיצד חמישים ומאתיים איש אנשי שם היו מוכנים למסור נפשם על זכות הקטורת. וכך אין לחשוד באנשים גדולים שהם לוחמים על ההנהגה תמורת הכבוד הגשמי אבל ההשגה העליונה שהיא מביאה איתה מסנוורת אותם לגמרי, כי באמת הורגלו לוותר על הכל עבור קירבת הויה ומה יעצור בעדם.
וסוד ההצלה מניסיון זה נעלם מאד עד שהיה צריך משה לברוא בריאה חדשה, כי מי יעיד על משה עצמו שאינו נכשל באותו דבר, אין אדם יכול להעיד זאת על עצמו, והוא תלוי בענווה אינסופית וביטול אינסופי לדעת שאין המנהיג מבקש כלום עבור עצמו וכל השגתו משעובדת באינסופיות לצרכי הציבור, ולדעת שגם ההשגה העליונה ביותר אינה שווה נגד עשיית הרצון ממקום שאתה שם וכי יש השגה נמסרת על הפרישה כשם שהיא נמסרת על הדרישה.