שלשה סוגיות בקרח – פשט וסוד

הדרשנים, או החסידים, נוהגים תמיד להרכיב את הסוד ואת האסכוטולוגיה על הפשט. לומר שאם יש סוד קרח שיש בו טוב, ואם יש תכלית היסטורית שבו מוריד שאול ויעל, נמצא היה ברעיונו הראשון איזה טוב. ובוודאי יש בזה אמת מצד העומק אך ראוי לחזור אל בירור הענין מתחילתו לפי הסדר.

קודם כל צריך לדעת שהסוד עוסקת בדברים אחרים לגמרי מן הפשט. אם הפשט עוסק מי היה ראוי להיות כהן, או זרעו של מי כהן. הרי הסוד מתעניין בדבר אחר לגמרי, והקשר ביניהם לפי פשט סדר הדברים אינו שהסוד אומר שטעם היות קרח כהן או לא הוא איזה ענין של חסד וגבורה, אלא הסוד אומר שמה שמעניין בכלל הוא חסד וגבורה ולא מי כהן, וזה רק כמו משל או מילה או לבוש לזה, והוא דורש את כל התורה על דברים אחרים לגמרי, וגם כאשר הוא חוזר למילות המשל ואומר למשל זה קרח יהיה כהן גדול (מה שהאמת- לא נמצא כלשון הזה בדרושי הארי ובספרי הסוד עצמו כמדומה אלא בספרים אחרים החוזרים לדבר על דרך הדרוש) הוא כבר לא מדבר על קרח כלל.

ויש כאן לפחות שלש סוגיות לפי הסוד בלבד, מעל כל הסוגיות שעל פי הפשט.

סוגיא ראשונה מבוארת בזוהר בראשית ובשאר מקומות – וראה סיכומו בפרדס שער ט' פרק ב' והיא שביום השני של מעשה בראשית נפרדו מים עליונים ממים תחתונים, כלומר חסד וגבורה, ונעשה שלום ביניהם על ידי רקיע שהוא תפארת. וזה נקרא מחלוקת לשם שמים כלומר לשם הרקיע לשם הדבר השלישי המכריע. אבל מחלוקת שלא לשם שמים היינו חלוקת חסד וגבורה שאינה מגיעה לתפארת. והוא מחלוקת קרח, שהוא מתחזק בגבורה. והיינו בהבדלה ופלוגתת הדברים מתוך עמידתו על עומק הדין אינו רוצה לתת חלק לחסד כלל וממילא אין מגיעים לשלום. ובמילים אחרות קרח הוא הבעיה השורשית של העולם שאינו יכול לסבול מידת הדין שבו עלה במחשבה והוצרך להשתתף ולשנות מפני השלום ומשרש זה נובע גם עניינו וכל מה שיש להעמיק בו. המפתח לעיון זה הוא המשנה איזהו מחלוקת וכו'.

סוגיא שניה מבוארת בספר הפליאה ומשם להרחבות האריז"ל והוא מסתמא נבנה על הראשונה אבל הוא עוד ענין. והוא מחלוקת קין והבל שנעשה בתחילת הבריאה ומסמל ראשית פלוגתת בני אדם ותפקידיהם, או בלשון הסוד הנשמות שלהם שלא הגיעו לתיקונם. וכאשר קין הרג את הבל וטמנו באדמה נתקלל מן האדמה אשר פצתה את פיה. וחזרו להתגלגל אחרי עוד כמה תחנות והיה משה הבל וקרח קין ולקח נקמתו ופצתה האדמה את פיה ובלעה את קין קרח. ומזה הענין הוא עיקר הדרוש המוכר ששמואל שהיה שוב קרח תיקנו ולכן יש לאותו נשמה של קין תיקון. וזה הדרוש בנוי על סוד הגלגול שהוא פשר מעשי בני אדם והתורה כשורשים בזה, ולפי דרך דרוש הגלגול אין לך לעולם נשמה שאינה נתקנת אלא מתגלגלת או מתעברת, ולפיכך ברגע שאתה מדבר על הפרשה מנקודת המבט של הגלגול בוודאי קרח בסוף נתקן, או במילים אחרות קין בסוף נתקן, וכבר הובטח לו כן בפירוש בתורה כי שבעתיים יקם, אבל לבוא להרכיב את זה שוב על פשט מחלוקת קרח אין זה פשט הדברים כי זה כמו להגיד שרצח הבל יהיה מוצדק בסוף, ואילו לפי הפשט גם כשתחזיר את תיקון חטא קין לפשט הרי זה שיתתקן וישוב ולא שהרצח שלו יהיה מוצדק כמובן.

סוגיא שלישית והיא קשורה גם לאותו סוגיא על דרך הפשט אבל יש ממנה שורש גדול בפרשה זו והוא ענין הגמול הסופי שהוא עולם הבא או הענין המשיחי. שנידון במשנת פרק חלק ונאמר שם לדברי רבי עקיבא עדת קרח אינה עתידה לעלות ונחלק עליו רבי אליעזר ואמר מוריד שאול ויעל. (וע"ד הסוד הקודם יש טעם גדול למה אמר ר"ע כך ור"א כך), ובוודאי הפסוק הזה עצמו זועק לנו לדבר על גורלם של יורדי שאול וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל. ומתוך העיון הזה דיברו תנאים במשנה. ובעלי הסוד נקטו בוודאי כדעת רבי אליעזר לפי ההגיון הסופי ושאר אגדות רזל ההולכים בדרך זה וכבר כללו צופי המשיחיות בצפיותיהם בהיכלות את עליית עדת קרח מן האדמה. והנה זה נוגע לשאלה אם אפשרית כריתה סופית לנפש כלל או אם סופו של דבר שכל יורדי שאול עולים משם, וכיצד לפרש את הענין הזה. ולפי קישורי הענין הזה בשני ענינים הקודמים נלמד שהגבורה הוא עצמו הגיהנום ושם מתבררים נשמות והעיון הוא כיצד עולים משם וכיצד נתקן העולם מן הפגם הראשון של אי הלימת חסד ודין.

השאר תגובה