מקרא
חודש שבט במקרא
- בעשתי עשר חדש באחד לחדש: דברים א, ג
- נבואה שנאמרה בכ”ד שבט: זכריה א, ז
- שבט משרתי המלך בחדש הי”א: דברי הימים א כז, יד
ראש השנה לאילן במקרא
לא נמצא בגמרא מקור לקביעת תאריך ראש השנה לאילן במקרא, בר”ה י, א למדו מקרא ובשנה הרביעית פעמים שברביעית ואסורה משום ערלה, וביארו התוספות (יד, א) שזהו מקור שאין ר”ה לאילן בראש השנה, אך קביעת הזמן הוא מסברא שכבר יצאו רוב גשמי שנה.
ובמכילתא דרשב”י שמות כ”ג, טז דרשה מן הכתוב באספך מעשיך כל אחד יש לו אסיפה בפני עצמו.
אילן ופירות במקרא
בסדר ט”ו בשבט של חמד”י הציע לקרוא פסוקי התורה השייכים ליצירת העצים ולמינים הנאכלים, ראה שם.
הלכה
משנה
ארבעה ראשי שנים הם … באחד בשבט … בט”ו בשבט
משנה ראש השנה פרק א משנה א (בגמרא ראש השנה ב, א)
לא נתבאר במשנה למאי הלכתא הוא ראש השנה לאילן ואף בכל סדר זרעים אינו נזכר במשנה. אך בתוספתא הוא נזכר.
תוספתא
- תרומות פרק ב הלכה ו – לענין שנות המעשר.
- שביעית פרק ב הלכה ג – לענין ערלה.
- שביעית פרק ד הלכה כ, הלכה כא
- ראש השנה פרק א הלכה ט, הלכה י
גמרא
מקור מן המקרא לגבי ערלה – גמרא ראש השנה י, א
טעם קביעת זמן ר”ח או ט”ו בשבט
גמרא ראש השנה יד, א: “שכבר יצאו רוב גשמי שנה ועדיין רוב תקופה מבחוץ”
ירושלמי ראש השנה פרק א הלכה ב: מחלוקת אם כטעם הבבלי או לפי שעד כאן הם מגשמי שנה שעברה.
למה אין הולכים באילן אחר תשרי?
תוספות שם ד”ה באחד בשבט. חידושי הר”ן שם.
טעם מחלוקת בית שמאי ובית הלל
תוספות ר”ה יד, א ד”ה באחד בשבט מ”ט (שניהם מודים לטעם שכבר יצאו רוב גשמי שנה וכו’ אלא שלדעת ב”ש זה בא’ בשבט).
פני יהושע שם (הוא מחלוקת ר’ מאיר ור’ יהודה מתי כלו ימות החורף. או ב”ש סברי שאין לחלק בתוך חודש אחד).
קובץ יסודות וחקירות – לשיטתיה: ב”ש אחר כח וב”ה אחר פועל.
ראה כאן ובהמשך הדיון עוד ביאור רעיוני
הלכה
מנהגי היום
אין גוזרים תענית
- תשובת רבינו גרשום/ ריצב”א המלאה: שו”ת רבינו גרשום מאור הגולה סימן י”ד. שו”ת מהר”ם מרוטנברג דפוס פראג סימן ה’ (מהדו’ מכון ירושלים עמ’ ב).
- מובאות מקוצרות בשמו: מרדכי מסכת ראש השנה סימן תש”א, הגהות מיימוניות הלכות שופר א, א (משניהם הובא בב”י), תשב”ץ סימן קי, הפרנס סימן תט”ו, אגודה תחלת מסכת ראש השנה.
- בית יוסף ושולחן ערוך אורח חיים הלכות תענית סימן תקע”ב סעיף ג.
- עי’ מנהגות מהרי”ל הלכות ראש השנה עמ’ רסג (שאין להתענות בר”ה למסקנה לפי שכן נקטנו בט”ו בשבט שאין תענית בראש השנה).
אין אומרים תחנון
- רב ניסים גאון, בתוך תוספת לספר רב ניסים גאון: חמשה ספרים מאת שרגא אברמסון. לינק לדף. “נהגה האומה”.
- סדר טרויש, מהרי”ל: לא לומר תחנון בשחרית בלבד. אבל מנהג מגנצא וורמיזא היה לומר תחנון. (מנהגי וורמיזא לר’ יוזפא: מאחר והיו שמחות רבות וימים רבים שא”א בהם תחנון).
- שולחן ערוך או”ח הלכות תחנון, סימן קל”א סעיף ו’
- מקור: ביאור הגר”א שם (כמו כל ד’ ר”ה שהם יו”ט, כלומר צירף גם לזה דברי רגמ”ה)
אכילת פירות
יומא דמפגרי בה רבנן, סיום תקופת הלימוד בישיבות אשכנז
- ראה במנהגי ר’ יוזפא חלק ב’ עמ’ קעד – קעה, ושהיה המלמד חייב לתת לתלמידים יי”ש, ובדברי זכרון שם שאומר לבעה”ב אילן אילן וכו’ (עי’ מה שהבאתי פה וצרף האמור שם).
סיכומים
- אנציקלופדיה תלמודית כרך ט”ז ערך חמשה עשר בשבט
- מיקרופדיה תלמודית – חמשה עשר בשבט
- ר’ יצחק ברוך רוזנבלום – תורה גדולה בקטנה – סיכום הלכות השייכות לט”ו בשבט
- בגדר ט”ו בשבט בהלכה – שיעור הרב יאיר כהן
אגדה
ביאור ארבעה ראשי שנים
ארבעה ראשי שנים הם – מרדכי ברויאר – עלון שבות
קבלה
סוד ארבעה ראשי שנים
- שער הכוונות ראש השנה דרוש א’
דרוש למהרח”ו על סדר המועדות ט”ו בשבט וט”ו באב.
- פרי עץ חיים שער חג השבועות פרק א’
- מחברת הקודש שער ט”ו בשבט.
- מעין גנים לרמ”ע מפאנו סדר המועדים. (וע”ע מאמר מאה קשיטה סימן פ”א)
טעם ר”ה לאילן בט”ו שבט
- קהלת יעקב ערך שבט.
סדר רביעות השנה כולל ט”ו בשבט
- ליקוטי הש”ס מסכת תענית ד”ה ענין רביעה ראשונה
מנהגי היום
- לא נמצא בדברי האריז”ל ומהרח”ו אלא בחמדת ימים, ובפירוש כתב שם שלא נמצאו בדברי הרב מנהג זה. ועיי”ש דרושיו.
דרוש שלשים סוגי הפירות
- הדרוש שהעתיק בשם מהרח”ו על שלשים סוגי הפירות נמצא בספר חסד לאברהם למהר”א אזולאי מעין השביעי עין גדי נהר ז’ וכן בספר ילקוט הראובני בראשית אות תקנ”א ובספר מדרש תלפיות ענף ארץ ישראל.
- והוא בספר טוב הארץ לרנ”ש דף כ”ב בשם הרח”ו עיי”ש, וצל”ע איזה חלקים הם מרח”ו ואיזה הם דרושי רנ”ש. אך לא נקשרו לט”ו בשבט שם וקישור זה הוא חידושו של בעל חמד”י.
- חמדת ימים ימי השובבי”ם פרק ג’ סדר ט”ו בשבט – טקסט באתר תורת אמת
חסידות
- אוהב ישראל לט”ו בשבט
- בני יששכר מאמרי חדש שבט מאמר ב’
- ליקוטי הלכות ערלה הלכה ג
- ליקוטי הלכות ערלה הלכה ה’
- פרי צדיק מאמרי ט”ו בשבט
- שם משמואל בשלח
- בית אהרן השמטות (ר”ה לאילנא דחיי)
ט”ו בשבט כמשל לצמיחת אור התורה
- קדושת לוי ליקוטים
- חידושי הרי”מ [ראה עוד בספר ליקוטי הרי”מ עוד שתי מאמרים בענין זה]
פיוט
פיוטים קלאסיים
פיוטי רבי יהודה הלוי בר’ הלל (מאה ה11 בא”י)
- א. אדר נזלי ישעי – ויקיטקסט | אדר נזלי ישעי – האקדמיה ללשון העברית
- ב. ראש אמרך אמת – מאגר האקדמיה ללשון העברית (חסר קצת)
מאמרים על פיוטים אלה
פיוט מן הגניזה מר’ אברהם
פיוטי אחרונים
- פיוטי אחרונים לט”ו בשבט – אברהם יערי – מחניים ס”ה
- פיוטי ט”ו בשבט – אתר הפיוט והתפלה
- אשיר שירה לשוכן ערבות -יעקב בר ראובן אבן-צור
- פלייליסט פיוטי ט”ו בשבט (תודה לנדב כהן)
סדר ט”ו בשבט
- חמדת הימים סדר ט”ו בשבט – טקסט באתר תורת אמת
- פרי עץ הדר – והוא סדר ט”ו בשבט מספר חמדת הימים – שלונקי תקי”ג | ויניציאה תקכ”ב
- פרי עץ הדר – טקסט – ספריה
- סידור כונות היר”א שלחן הטהור – ט”ו בשבט (והוא העתקה מחמדת ימים מסודר עם כוונת הברכות לרש”ש וכו’ ואין בו חידוש מקורי)
מחקר
המציאות החקלאית והסברי הדין בתלמודים וראשונים
- חמישה-עשר בשבט—הלכה ומציאות – יהודה פליקס, תרביץ מ”ו
- סיכום לפי מאמר הנ”ל של פליקס
- סיכום וציונים ב’משנת ארץ ישראל’ ראש השנה א, א
היסטוריה של חגיגת החג
- ט”ו בשבט כראש השנה לאילן במסורת הדורות – הרב נתנאל אריה – המעיין כסלו תשע”ח
- תולדות ראש השנה לאילן – אברהם יערי – מחניים מ”ב
- ט”ו באב בהלכה ומנהג, שלמה הלוי נויבירט. אור ישראל מאנסי קובץ ו עמ’ קי והלאה. ותגובת מרדכי מנחם הוניג, שם קובץ לט עמ’ רמד. (חולק על תליית ביטול תחנון ביומא דמפגרי ביה רבנן, מאחר ומצינו אותו במקורות קדומים).
- דף מקורות לתולדות ט”ו בשבט – ספריה
ט”ו בשבט ושבתי צבי
- העץ הנחמד בן ישי חי על האדמה – על מקורו השבתאי של סדר ט”ו בשבט – בועז הוס
- Is there a rotten apple in the Tu-BeShevat Fruit Basket? By Dan Rabinowitz and Eliezer Brodt (מביאים כמה מקורות למנהג אכילת הפירות שקדמו לחמדת ימים ולשבתאות)
- פיוט שבתאי לט”ו בשבט – אבנר פרץ
ליקוטי מקורות
- אספקלריה – ט”ו בשבט
- לקט מספרי חסידות – בספר אוצר המועדים עוז והדר חלק ו’
- זוהר ולקט מספרי חסידות לט”ו בשבט