נר שמיני זאת חנוכה – אור הסוד – ואני אראה בשנאי

תוכן עניינים

הויה לי בעוזרי ואני אראה בשונאי. במקומות רבים בתהלים מוצאים אנחנו את הביטוי ‘לראות בשונאי’ במובן של לנצח אותם. לדוגמא במזמור שיר ליום השבת ותבט עיני בשורי. בשיר של פגעים רק בעיניך תביט. ויש להבין את הביטוי.
ייתכן שהוא ביטוי שהוא מקוצר ל’אראה אותם נופלים’, ולפי שאין ראוי להאריך בנפילת האויבים נעשה לביטוי קצר לומר ‘ואני אראה בשונאי’. אך יותר מכך נראה כי הסתכלות מבטא יחסי כח. אם אני מסתכל עליך ואתה לא מעיז להסתכל בחזרה עלי משמעותו שאני חזק ממך. האדם אינו מסוגל להסתכל בפני מי שגדול ממנו ואילו מי שגדול ממנו מסוגל להסתכל עליו. בשעת הצרה היה האדם שפל משונאיו והם מביטים בו, ככתוב בלמנצח על אילת השחר ‘המה יביטו יראו בי’. ולא היה מסוגל להביט בהם. כאשר גובר עליהם אז ‘ואני אראה בשונאי’. אני אביט בהם והם לא יהיו מסוגלים לחזור ולהביט בי.
גם במונחים אסטרטגיים פשוטים הדבר כך, מי שנמצא בבריחה משונאיו הוא מתהלך בחושך ומפחד להיות מואר שמא יראנו האויב ויגבר עליו. ככתוב בשירת דבורה חדלו ארחות והולכי נתיבות וכו’. ואילו המתגבר הוא דווקא מאיר את עצמו ומחפש את הנרדף בנרותיו. לכן כאשר גוברים על האויב ומנצחים אותו ביד רמה בריש גלי אז מדליקים את כל הנרות ברחובות כלומר הנה אנחנו לא מפחדים אדרבה אתם מפחדים ומסתתרים בחושך. וכפי שרואים בפרשת בשלח שהיציאה בריש גלי הוא מראה את החירות. ובברכות בחקותי ואולך אתכם קוממיות מתרגם השבעים ואולך אתכם בפרהסיא. ולפיכך הדלקת נר חנוכה ברחובות בפרהסיא הוא הוראת ניצחון החשמונאים. לקיים מה שנאמר היה לי בעוזרי ואני אראה בשונאי.
***
לפי האמור מובן משמעות ‘ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים’. כי האלהים וודאי עליון נורא על הכל, הוא צופה ומביט בכל משגיח על בני אדם, אבל אין ראוי לאדם להביט בו. כלומר מניעת משה מלהסתכל בכבוד האל אינו מבטא חוסר אפשרות לראות אותו, אבל הוא מבטא יחס של כבוד. להסתכל לתוך פניו של האל משמעותו להתנהג כאילו ישנם יחסים שווים בין האדם לבין האל אבל אין ראוי לאדם להתנהג ביחס כזה. ולכן לא יראני אדם וחי. כלומר מי שמסתכל בפני נידון למיתה כי הוא פוגם בכבוד המקום.
יש תליית עין אל השכינה כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גברתה כן עינינו אל הויה אלהינו. זה צפית עין שבו ברורים יחסי הכח והתלות ואין בהם חשש כלל. אך יש גם צפיה בשכינה עצמה ובה צריך ליזהר לא לזון את העין בגסות כבנדב ואביהו ואצילי בני ישראל שזנו עיניהם מן השכינה ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו. כלומר באמת רוצה ה’ להראות פניו לישראל ויסתכלו בו והוא בהם שווה בשווה. אבל צריך להתנהג בדרך כבוד והעלמה בדבר הזה שלא יטעו בו להסתכל בלב גס.
***
אמנם יש אומרים במסכת ברכות שמשה טעה והיה צריך להביט אל האלהים. אבל הסתרת פניו ביאר האר”י שהוא תיקון חטא הבל שהציץ בשכינה בלב גס ולפיכך הרגו קין. משה היה גלגול שלו לכן הסתיר פניו ללכת לקצה השני. עיקר ברכת ישראל הוא יאר הויה פניו אליך והוא שיראה לך את פניו יראה כל זכורך אל פני האדון ואע”פ שפשוטו הוא שהם נראים בפני ה’ ולא שהם רואים את ה’ למדנו שגם הם רואים בו.
ועל זה אומרים מאת הויה היתה זאת היא נפלאת בעינינו, הפלא הוא בעינינו ראינו כדבר הזה לראות את השכינה והייתכן כדבר כזה אבל מאת הויה היתה זאת. ועל כך נגילה ונשמחה בו. אל הויה ויאר לנו. ועל זה אומר אלי אתה שמראה עליו באצבע כפי שהראו על הים זה אלי כי אני הבטתי בו כפי שהוא הביט בי.
והבטה זו הוא סודו של נר חנוכה שהכל כלפי שכינה ולא כלפי האויבים. אני אראה בשונאי היינו צד השכינה המכלה בהבטתה כי לא יראני אדם וחי, וממנה כל הכליונות והשונאים שבעולם כפי שמצינו פעמים רבות שהיראות כבוד ה’ היא המכלה את החוטאים. ואז אותם החוטאים או אף הניצולים אינם מסוגלים מהביט בה וכפי שמצינו באשת לוט. ומיעקב אבינו למדנו כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי כי אפשר לראות בו פנים בפנים בהדלקת הנר ולחיות. ועל ההצלה הזו צועקים אנא ה’ הושיעה נא אנא ה’ הצליחה נא. (וידוע כי הפגם שגרם ליוונים הוא הנגיעה בכף ירכו שהוא הצד שאינו יכול לסבול את מראה האל כנאמר והודי נהפך עלי למשחית, ומאותו ההוד ניתן למשה בשכר ויסתר פניו וממנו האציל ליהושע עד שנתקן שאפשר לעמוד על הרגלים בהבטה נבואית ולא ליפול על פנינו ולהסתיר אותו).
***
ודע שהרב אמר הדלקת הנר מורה על היחוד ולכאורה איפכא שמענו המשמש בפני הנר הויין ליה בנים נכפים. ואמנם למדנו הנר גורם לשלום בית אבל זה אינו לשעת היחוד גופא. הסוד שבנים נכפים היינו חולים במחלת הנפילה שהוא נובע משורש פגם ההוד כאשר ההוד נהפך למשחית והכל נופלים על פניהם במראה שכינה ומזה נובע גם מחלת נפילה פשוטה שנופל על פניו ונעצמים עיניו ולפעמים רואה חזיונות שווא. ולפיכך בזמן הזה צריך היחוד להיות בחושך שלא יראה בה דבר מגונה היינו יפגום את היחוד מתוך ביקורת שיפול עליו.
אבל לעתיד כתיב אחפש את ירושלים בנרות כי בא אורך ולא נחשוש ללשון הרע וזה הוא נר היחוד של חנוכה.
×

Membership Level change

You have selected the following level:

Zohar Weekly
Be a creative partner by becoming a paying member.

The price for membership is $18.00 per Month.

Do you have a discount code? Click here to enter your discount code.


Account Information

Payment Information We Accept Visa, Mastercard, American Express, and Discover

Pay with Credit Card