בקיצור על מפקד במדבר לפי הפשט.
לשאת את ראש אין משמעותו לספור כלל. עיקר ענין המפקד איננו לדעת כמה אנשים יש. נשיאת ראש, וכן פקידה, משמעותו מינוי לתפקיד, המספר הוא פשוט אופן המינוי לתפקיד של צבא, כאשר יוצאים למלחמה או למסע.
המינוי כאן הוא לפי שמתכוננים ללכת לארץ ולכבוש אותה. גם המשכן ההולך באמצע הוא ארון הברית הנמצא בקרב מחנך למלחמה (כלומר היפך רמב”ן שרואה הכל כהגבלה סביב המשכן. אדרבה ונסע אהל מועד בתוך המחנה, הוא הארון והאוהל הנוסעים איתם למלחמה, וכן מבואר בפרשת ויהי בנסוע בפירוש).
להיכנס למספר לא היה כאן אקט פאסיבי אלא אקטיבי, התפקדו למלחמה. לכן הפסוק שעשו בני ישראל כאשר ציוה ה’ את משה. זה שבח שהתפקדו למלחמה. (ייתכן גם שנשארו בכלל כאלה שלא התפקדו ולכן המספרים העגולים כי ככה היה צריך למחנה). הנשיאים לא היו כאן לשם כבוד הם היו המפקדים של צבאותיהם. זה גם המשמעות של החלוקה בשלשה רבדים משה וראשי הדגלים וראשי השבטים, אלה לא סתם ענייני כבוד.
הלוים לא התפקדו בתוכם כלומר לא הגיעו להשתתף בצבא. וה’ אמר שהם צדקו כי תפקידם לשמור משמרת הקודש ולא ללחום. אכן גם הם עוזרים כי אם לא ישמרו יהיה נגף. שצריך מחנה קדוש כדי שהמלחמות יצליחו.
לפי זה מסתבר שהנגף המדובר בפרשת כי תשא אינו משהו מסתורי החל על המנין עצמו אלא פשוט ‘תינגפו לפני אויביכם’. (המקרא אינו מחלק כלל במילה נגף ומגיפה ומכה בין נפילה במלחמה לנפילה בדבר או אופן אחר. ואותו לא יהיה נגף כתוב על ההתפקדות כמו על חוסר שמירת המקדש בבמדבר). וכאשר מתפקדים הרי זה למלחמה שהוא מצב מסוכן ונגד זה צריך ליתן כופר. (לפי הפשט אין שום רמז שיהיה המנין על ידי שקלים ולא על ידי ראשים ואיפכא כתיב לגלגלותם במספר שמות וגם הלוגיקה לא עובדת וכי אפשר לרמות את הנגף על ידי טריקים כאלה). גם במחנה שכיחים מגיפות של דבר וגם נגד זה השמירה.
גם המפקד בימי דוד וכעס ה’ על זה משמעותו בעצם תלונה על מלחמות יתירות של דוד, כמו שחז”ל קראו לזה כיבוש יחיד. למה הוא מחפש לעשות צבאות כל הזמן. וכך מפורש שם שמנה יוצאי צבא.