קרח ועזיה המלך והרעש

תוכן עניינים

נראה לי שלמדתי בפעם ראשונה פרשת קרח השבת אז אני חייב לרשום משהו כתגלית.. ואני כותב בערך ובקיצור כמנהג.
ברור לכל שפרשת קרח לא נכתב לשם עצמו אלא לשם איזה הודעה לדורות, והפסוק מפורש בזה זכרון בני ישראל למען לא יקרב איש זר וגו’ ולא יהיה כקרח וכעדתו.
השאלה הגדולה הוא על מי מדובר פה? נגד מי הכתוב מתכוון? הקושי הזה מתחזק לאור התעלומה הגדולה שהוא מה בעצם טוען קרח. ויש מפרשים שיש כאן ערבוב של קבוצות שונות של תלונה. ועכ”פ צריך לבדוק במשך ההיסטוריה איזה סוגי תלונות מהדהדים.
מדברי משה נראה שעיקר טענת קרח הוא שהלויים לא יהיו פחות מהכהנים. לענין זה לא נראה לנו הד ברור בהיסטוריה, אם כי אפשר לטעון על ספר יחזקאל שמייחד כהנים לוים בני צדוק שהם בני פנחס ואהרן, שאולי כוונתו להפקיע את הלווים מן הכהונה, וזה מדהד את פרשת קרח. אבל נקודה זו לא ברורה לי ולא מצאתי במשך הדורות שהלויים יהיה להם טענות על שהודרו מן הכהונה.
ואם הטענה על בני ראובן כפי שמשמע מענין דתן ואבירם, הנה גם זה לא מצאנו שיהיו בני ראובן מתנגדים למשהו. אלא אם נצרף לזה את ענין שבטי עבר הירדן והמזבח שבנו בסוף ספר יהושע ותוכחת פנחס על כך. וצ”ע.
עוד דבר מאד מעניין הוא שעל פי רוב סיפורים כאלה עובדים שהבנים ממשיכים את דרך האב. והנה בני קרח מפורסמים בצדקותם ולא מצאנו אותם מעוררים על הכהונה כלל. אילו היה סיפור של בני קרח בנך מעוררים על כהונת בני אהרן היינו אומרים מעשה אבות וכו’ אבל איפכא מצינו כמעט. ונגד החידוש הזה נכתב פסוק מפורש ובני קרח לא מתו. וזה דבר מאד נפלא במקרא שהבנים לא זו בלבד שלא ימשיכו את פגם האב אלא אדרבה יהיו בהיפך ממנו.
ועוד נתייחסו לבני קרח מזמורים כידוע בספר תהלים ודברי הימים, וענין זה קשור לכאן מאד כי כל ענין שירת הלוים נתחדש כנראה בימי דוד, ובתורה לא מצינו ענין השירה כלל. ומשמע שבכך מצאו בני קרח תפקיד אמיתי בעבודה לבני לוי מה שלא נמצא בימי משה, או שמחליף את נשיאת המשכן שלהם. וגם זה צריך תלמוד.
וכאשר מחפשים במקרא מוצאים כן סיפור מדהד לגמרי את סיפור קרח, אבל סיפור שמכוסה ונעלם בשלשה כיסוים פלאים וכל הענין פלא ויש בו ללמד על הפלא של סיפור קרח. והוא הסיפור של עזיה המלך. שהוא מהמלכים הארוכים בשושלת בית דוד ולא נכתב עליו כמעט כלום. אלא בספר מלכים נזכר שהצטרע עד יום מותו ולא נזכר סיבה.
ובא ספר דברי הימים ונגד מנהגו להעלים חטאי מלכי בית דוד יותר מספר מלכים גילה כי עוזיה גבה לבו וביקש להקטיר קטורת על המזבח. וכיצד הכהן עזריה (אשר שמו כשם המלך עצמו בספר מלכים ושם לא נזכר מכל ענין הכהן כלל, וכאן נחלף שם המלך לעזיה והכהן עזריה, ולפי חזל הוא מגזע פנחס הנזכר בתחילת דברי הימים) ביקש למנעו והמלך רצה כנראה להכות אותו ואז פרחה הצרעת במצחו והבהילוהו מן העזרה וגם המלך עצמו נדחף.
הוא נשאר מצורע כל ימי חייו וישב בבית החופשית. ויותם בנו מלך תחתיו בפועל בימים אלה. מהו בית החופשית? דעת מקרא אומר שבאוגרית בית החופשית הוא כינוי לשאול. גם הירושלמי אומר שבית החופשית הוא בית הקברות כנאמר במתים חפשי. מזכיר לכם את קורח שנבלע שאול חיים? ובניו לא מתו אלא ירשו את מקומו? ומי אמר במתים חפשי? בני קורח כמובן. במתים חפשו כמו חללים שוכבי קבר אשר לא זכרתם עוד והמה מידך נגזרו. ובאיזה הקשר אמרו זאת בני קרח? פשט המזמור אינו על מת ממש אלא על מי שנדמה כמת כי חבריו עזבו אותו. ואם דורשים סמוכים למזמור פט הרי שמדובר על אחד ממלכי בית דוד שהשם פרץ גדרותיו ואיבד את גובה מלכותו ומתפלל על עצמו מי גבר יחיה ולא יראה מות ימלט נפשו מיד שאול סלה.
כל זה כבר מרמז לנו כל מיני דברים. אך התעלומה ממשיכה. הכתוב בסוף סיפור עזיה בדברי הימים אומר ששאר דבריו כתובים על ידי הנביא ישעיהו. ומה הוא רוצה לספר לנו שנסתכל בספר ישעיה ומה כתוב שם על עזיה בכלל? דעת מקרא לא יודע וטוען שמדובר בספר של ישעיה שלא הגיע לידינו. אבל מה נעשה ובספר ישעיה שבידינו יש סיפור חשוב ונורא המגלה את סוד אותו היום שנצטרע עזיה. והוא ספר ישעיה פרק ו שהוא תחילת נבואת ישעיה לפי חכמים ואומר בשנת מות המלך עזיה ואראה את ה’ יושב על הכסא וכו’. מראה השרפים המפורסם של ישעיה. ואומר רשי בשנת מות המלך אינו שנת מותו ממש אלא השנה שנצטרע בו ומצורע חשוב כמת. ולא בשנה אלא באותו יום.
ומה ראה ישעיה? (וכל זה כבר עמדו עליו חזל וברשי שם עייש) את המלך יושב על הכסא ושרפים עומדים ממעל לו וקרא זה על זה, ונעו אמות הסיפים מקול הקורא והבית ימלא עשן. יש כאן תיאור של אימת התגלות השכינה בבית המקדש. שעושה קול גדול מחריש אזנים ועשן וענן ממלא את ההיכל. האם צריך הרבה דמיון להבין שכל זה גרם עזיה בהקטרת הקטורת שלו? בדיוק כפי שקרח גרם בקטורת שלו וירא כבוד ה’ אל כל העדה, והנה כבוד ה’ נראה? אין ישעיה אלא מספר את הצד הפנימי הנביאי של מה שעשה עזיה, וכיצד הדבר נראה מצד כסא הכבוד אשר בבית המקדש. וכבר נגלה כאן העלם שלישי.
ואם לא די בכל זה בא הנביא זכריה וסיפר לנו עוד דברים שהיו ידועים לכל על אותו היום שנכנס עזיה להיכל, וכאשר תיאר את בוא יום ה’ לעתיד לבוא בימי גוג ומגוג אמר’ ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיהו מלך יהודה ובא ה’ אלהי כל קדושיו עמו. הנה שמענו פתאום כי היה רעש וכולם נסו. ממש כמו שכתוב אצל קרח וכל העם נסו לקולם כי אמרו פן תבלענו הארץ. זכריה מוסיף תיאור גרפי ומפורט של חזרת אותו הרעש ביום עמוד רגליו על הר הזיתים כיצד יבקע ההר והיה יום אחד הוא יודע לה’ לא יום ולא לילה לא בוקר ויודע ה’ אלא יום אחר. ובאותו זמן תהיה מגיפה כמו שהיתה בעדת קרח והנותר יבוא ויעשה סוכות בירושלים. ומהו הסוכה כבר גילה לנו ישעיה עצמו שיברא ה’ על כל מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם ועשן ונגה אש להבה לילה כי על כל כבוד חפה וסכה תהיה לצל יומם וכו’.

וחכמים כבר שאלו למה לא נבלע עזיה באדמה ומובא ברשי כאן ושם ודרשו מפסוק ביד משה שהוא הצרעת, אבל היודע סוד ביד משה שכתב רמבן בפרשה זו יודע שאין בדבר זה סתירה. ומאיזה סיבה נעלם כל זה ויצורפו כל הרמזים.


ועיקר משמעות הדבר כי קרח נגע בשורש הארץ ונבלע בתוכה וכפי שקורה למי שנוגע בכבוד ה’ הוא נבלע מתוך גילוי שכינה, כאשר קרה לנדב ואביהו וכאשר קרה לעזא בימי דוד, והקטורת שהביאו עדות לכל זה. ואין עיקר בליעת קרח באדמה עונש אלא כמו בקרובי אקדש והוא עצמו מראה ישעיה הנביא והוא עצמו מראה גילוי שכינה לעתיד ולא לחינם ישורו בני קרח ולא לחינם פרץ שמואל את דבר ה’ שהיה יקר בימים ההם וביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון.
×

Membership Level change

You have selected the following level:

Hamasikim Yazhiri
Be a creative partner by becoming a paying member. You will be inscribed in the weekly publication.

The price for membership is $18.00 per Month.

Do you have a discount code? Click here to enter your discount code.


Account Information

Payment Information We Accept Visa, Mastercard, American Express, and Discover

Pay with Credit Card