חודש אלול כזמן תשובה מעליית בית שני

תוכן עניינים

חכמי אשכנז שיסדו את תשובת יום הכיפורים להתחיל מחודש אלול התבססו בזה על חשבון עליית משה בארבעים יום אחרונים שהיו ברצון, כפי שהביא הטור מפרקי דר' אליעזר. וודאי שאכן לוחות שניות הם המקור הגדול בחומש לפרשת התשובה שכן אמרו להורות תשובה לרבים. וכבר העמידו רז"ל את כפרת יום הכיפורים כקשורה לכפרת חטא העגל וממילא מתאים להרחיב את זה לכל ארבעים יום האחרונים.
[אמנם צריך לשים לב לפי זה שאין ארבעים אחרונים ימי תשובה אלא ימי רצון וסליחה, דהלא התשובה עצמה לא היה אלא בארבעים ימים אמצעיים שבהם ויחל משה, ואילו כל מ' יום אחרונים למדנו שכבר היו כולם ברצון שבהם למד משה את לוחות השניות מחדש. ולכן אלה הם ימי רצון ולא ימי תשובה. ולפי זה באמת י"ז בתמוז ועד תשעה באב הם ימי התשובה ובאלול כבר מתרצים אחרי זה, ומתאים לדרך שביארנו שענין ימי המצרים הוא התשובה ואם כן אלול כבר אחרי זה]
אך בפועל לא מצינו שינהגו בדרכי תשובה מן התורה בימים אלה, ואף עשרת ימי תשובה עצמה לא מצינו בימי משה. לעומת זאת מצאנו דווקא בעליית בית שני שהיתה תחילת תשובתם בחודשי אלול ותשרי. ויש לדעת שאם יש שורש בסיפור המקראי לתקופת התשובה הרי השורש הגדול הוא עליית בית שני וודאי. שבהם התקיים ממש הכתוב והתוודו את עוונם וכמעט שכל נבואות התשובה בתורה לא נאמרו אלא על זה. ולכן צריך לראות אף את כפרת העגל כסימן בלבד אל תנועת התשובה הגדולה בהיסטוריה שלנו שהוא עליית עזרא.
והרי למדנו בוודאי את אופי ימי ראש השנה כזמן התשובה מן התשובה שעשו בימים אלה בימי עזרא (נחמיה פרק ח). וכן את השמחה הקשורה בזה. הרי שאם בתורת משה יש רמז בלבד לכך עזרא בוודאי ייסד את ראש השנה כיום התשובה.
וזה היה בשנה ראשונה לעליית עזרא. בשנה השנית לבואם בחודש אייר התחילו לבנות את בית המקדש (עזרא ג) אך ככל הנראה התרשלו ועוכבו במשך הקיץ.
בחודש השישי (הוא חודש אלול) ביום האחד לחודש היה דבר ה' אל חגי הנביא (חגי ב) להוכיח את האומרים לא עת בא עית בית ה' להיבנות. ואכן התעוררו זרובבל ויהושע וכל העם והתחילו לבנות את הבית מיום כ"ד לחודש השישי. ומן הסתם הפסיקו לימי החגים, וביום השביעי של חג הוא כ"א לחודש השביעי היה דבר ה' שוב אל חגי (חגי ב) לחזק את העם ולומר להם גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון וגו'. ואת הבית סיימו בכ"ד כסלו ועשו בו חנוכה וכן עשו באותו יום חנוכת בית חשמונאי שהוא סיום הצלחת התשובה של בית שני ולכן גם סיום הצלחת התשובה של אלול תשרי כפי תחושת חכמינו האחרונים.
הרי לנו שחודש אלול הוא תחילת התעוררות התשובה שבתשובה, תשובתם להתעורר לעבודת בנין המקדש בתוך תשובתם הכללית בעליה זו.
גם נחמיה שומע על מצב היהודים בארץ בכסלו (נחמיה א), מקבל רשות מאת ארתחשסתא בניסן (נחמיה ב), ומסיים לבנות את החומה בכ"ה אלול (נחמיה ו).