מסכת ברכות פרק א
סדר המשניות
א: זמן קריאת שמע בערבית.
ב: זמן קריאת שמע בשחרית.
ג: תנוחת קריאת שמע בערבית ושחרית.
ד: ברכות קריאת שמע בשחרית וערבית.
ה: הזכרת יציאת מצרים בערבית.
גמרא
משנה א
מאימתי קוראים את שמע בערבית
- תנא היכא קאי, סדר שחרית וערבית
משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתם
- כפרה אינה מעכבת לאכול בתרומה
- שיטות שונות במשניות וברייתות בתחילת זמן ק”ש בערב וסידורם
עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר
- משמורות בשמים ובארץ
4.1 בכי הקב”ה על החורבן באשמורה, סיפור ר’ יוסי בחורבה, אין נכנסים לחורבה,
- מחלוקת רבי ור’ נתן במספר המשמורות
5.1 ר’ זריקא א”ר אמי – תליית המחלוקת במקראות דדוד, מה אומרים בפני מת.
5.2 דוד – קם בחצות או באשמורות, איך ידע דוד חצות ומשה לא, שבח דוד שהוא חסיד, איך קרא לעצמו חסיד.
וחכמים אומרים עד חצות
- חכמים כר”ג ועשו סייג לדבריהם.
- קורא ק”ש ומתפלל, סמיכת גאולה לתפלה [עיקר הסוגיה במשנה ב]
- בן עולם הבא – הסומך גאולה לתפלה, האומר תהלה לדוד (נון באשרי).
- ר אלעזר בר אבינא – האומר תהלה לדוד, גדול מה שנאמר במיכאל.
- קריאת שמע שעל המיטה.
- רגזו ואל תחטאו – קשעה”מ, ירגיז יצר טוב על יצר הרע.
- ר’ לוי בר חמא בשם ריש לקיש – לעולם ירגיז, ואתנה לך כו’ כולם ניתנו למשה מסיני.
- שמירה ומזיקים – ק”ש שעה”מ כאוחז חרב, מזיקים בדלים. העוסק בתורה יסורים בדלים.
- תורה – מי שאינו עוסק מקבל יסורים. כי לקח טוב טוב הוא תורה, הקב”ה מוכר שמח.
- ייסורים – תורה מגינה, יפשפש במעשיו יתלה בביטול תורה,
- יסורים של אהבה – שאין בהם ביטול תורה או תפלה. שניהם.
- ייסורים ממרקים, ג’ מתנות טובות על ידי ייסורים.
- אם קבורת בניו הוי יסורים של אהבה
- אם נגעים הוי יסורים של אהבה
- סיפורים על ייסורים – ר חייא בר אבא, ר יוחנן, ר אליעזר, רב הונא.
- אבא בנימין – תפלתי לפני מיטתי ומיטתי בין צפון לדרום. להמתין לחבירו בבית הכנסת. מזיקים. להתפלל בבית הכנסת.
- ר אדא א”ר יצחק – הקב”ה מצוי בבית הכנסת (חשב לעשות מצוה). הקב”ה מניח תפילין (מה כתוב בהם).
- בית הכנסת – מדוע באתי ואין איש, הקובע מקום לתפלתו. פסיעה גסה ביציאתו, לרוץ לבית הכנסת. (אגרא דפרקא, דכלה, דשמעתא, דבי טמיא, דתעניתא, דהספדא, דהילולא). לא להתפלל אחורי בית הכנסת (כרום זלות).
- רבי חלבו א”ר הונא – לא להתפלל אחורי בית הכנסת, להזהר בתפילת המנחה. שמחת חתן וכלה. מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים. להחזיר לחברו הרגיל לתת לו שלום.
- הקב”ה – מניח תפילין, בא לבית הכנסת, מתפלל. (מה מתפלל, ברכת הדיוט)
- ר’ יוחנן משום ר’ יוסי – הקב”ה מתפלל. אין מרצין לאדם בשעת כעסו. (מתי הקב”ה כועס, בלעם ידע זמן כעסו, לא לקלל מינים. בשעה שמשתחווים לחמה). טובה מרדות אחת מכמה/מאה מלקויות. שלשה דברים ביקש משה – שתשרה שכינה על ישראל, שלא תשרה על אוה”ע, מפני מה צדיק ורע לו (פליג אר’ מאיר דאמר לא ענה לו). כל דיבור שיצא מפי הקב”ה לטובה לא חזר בו.
- צדיק ורע לו – צדיק בן צדיק, צדיק גמור, וחנותי את אשר אחון.
- לא תוכל לראות פני – מחלוקת אם כשרציתי לא רצית וכו’ או בשכר שלש זכה לשלש.
- ר’ יוחנן משום ר”ש בר יוחי – אברהם ראשון שקראו אדון. אין מרצים לאדם בשעת כעסו. לאה ראשונה שהודתה. קשה תרבות רעה ממלחמת גוג ומגוג. קינה לדוד מיבעי ליה. מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה (ר יצחק אמר אסור, חילוקים) הקובע מקום לתפלתו. גדול שימושה של תורה. אימתי עת רצון בשעה שהציבור מתפללים (ראה להלן עת רצון)
- שמות – ראובן בני לבן חמי. רות שריווה להקב”ה. אל תקרי שמות אלא שמות.
- בית הכנסת II – עת רצון בשעה שהציבור מתפללים (אפילו אינו עמם, ר יצחק לר נחמן). אין הקב”ה מואס בתפלת רבים. כאילו פדאני לי ולבני. מי שאינו נכנס נקרא שכן רע. סבי בבבל על ידי שמחשכי ומקדמי. לעולם ייכנס אדם שני פתחים. אוהב ה’ שערי ציון. אביי חזר להתפלל במקום לימודו. ר אמי ור אסי לא התפללו אלא ביני עמודי דגרסי. אין לעבור אחורי בית הכנסת בשעת התפלה (פתחא אחרינא, בי כנישתא אחרינא, דרי טונא).
- לעת מצוא – אשה, מיתה (מיני מיתות שיש בעולם), קבורה (עד זיבולא בתרייתא), בית הכסא (עדיפא מכלהו).
- ר חייא בר אמי משמיה דעולא – מיום שחרב ביהמ”ק ד’ אמות של הלכה. גדול הנהנה מיגיע כפו מירא שמים. לעולם ידור אדם במקום רבו (הא דכייף הא דלא כייף).
- קריאת התורה בציבור – עוזבי ה’ יכלו. שנים מקרא ואחד תרגום. שלא יקדים ולא יאחר (מצוה לאכול בערב יום הכיפורים). ריב”ל לבניו.
- הדרכות לבנים – ר יהושע בן לוי (השלמת פרשיות, הזהרו בורידין כר יהודה, הזהרו בזקן ששכח תלמודו. רבא (לא לחתוך על גב היד, לא לשבת על מטה ארמית (כפשוטו ממעשה דר פפא, לא לשכב בלי ק”ש), לא לעבור אחורי בית הכנסת).
- מידות טובות באומות שונות – ר’ עקיבא – מדיים חותכים בשר על השולחן, נושקים ביד, ויועצים בשדה (יעקב קרא לרחל ולאה השדה). ר’ גמליאל – פרסיים צנועים באכילה ביה”כ ודבר אחר (רב יוסף – מזומנם לגיהנום).
רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר
- קריאת ק”ש ב”פ בלילה או ביום ויוצא שניהם. כשקורא אחר עלות אינו אומר השכיבנו.
מעשה ובאו בניו וכו’
- רבנן מסכימים לר”ג אלא שעשו סייג לדבריהם.
הקטר חלבים ואברים מצוותם כל הלילה
- מחלוקת ר”א בן עזריה ור’ עקיבא אם אכילת פסחים עד חצות או כל הלילה. תליית המחלוקת בשעת חפזון.
26.1 בקשה שישאלו כלים שלא יאמר אותו צדיק. השאילום בר כרחם. וינצלו את מצרים. אהיה אשר אהיה. ענני ה’ ענני.