מסכת ברכות פרק א – משנה ב

משנה ב’

 

תחילת זמן ק”ש בבוקר

ת”ק: משיכיר בין תכלת ללבן.

ר’ אליעזר: משיכיר בין תכלת לכרתי.

סוף זמן ק”ש בבוקר

ת”ק: נץ החמה.

ר’ יהושע: שלש שעות (שכן בני מלכים).

הקורא מכאן ואילך

לא הפסיד כקורא בתורה.

משנה ב’ – גמרא

בין תכלת ללבן

  1. פירושו (בין תכלת שבה ללבן שבה)
  2. שיטות שונות בתחילת זמן ק”ש (ר’ מאיר: בין זאב לכלב. ר’ עקיבא: בין חמור לערוד. אחרים: חברו רחוק ד”א. הלכה כאחרים)
  3. אביי: לתפילין כאחרים לק”ש כוותיקין שגומרים עם הנץ לסמוך גאולה לתפלה שביום.
  4. סמיכת גאולה לתפלה
    4.1 מעלתה – הסומך אינו ניזק (והא ניזק בהבאת אסא למלך? מצוה לשלם לראות המלך שאם יזכה יבחין). ר’ ברונא לא פסיק חוכא מפומיה.
    4.2 ה’ שפתי תפתח מפסיק? (בערבית, במנחה) ,השכיבנו, גאולה אריכתא תפלה אריכתא.

4.2.1 סדר תהילים – למה יהי לרצון בסוף? כדוד בתהלים שאמר אחר י”ח. אשרי ולמה רגשו מזמור אחד הם. מפלת רשעים אחר ק”ג פרשיות. פרשה חביבה פתח וסיים באשרי.

4.2.2 מפלת רשעים – ר’ מאיר וברוריה חטאים או חוטאים. ברוריה רני עקרה. אבשלום ושאול בתהילים. סמוכים.

4.2.3 ברכי נפשי – חמשה עולמות: מעי אמו, עולם, יניקה (דדים במקום בינה), מפלת רשעים, יום המיתה. צורה בתוך צורה. אין לבלותך. כנגד הקב”ה וכנגד נשמה.

4.2.4 דוד חזקיה תפלה אלישע – ישעיה וחזקיה, מקובלני מבי אבי אבא אפילו חרב חדה לא יתייאש מן הרחמים. אפילו בעל החלומות. והטוב בעיניך שסמך גאולה לתפלה. מקיר קירות ליבו. שונמית שעשתה קיר. דברים שעשה חזקיה והסכימו או לא הסכימו לו חכמים.  התולה בזכות עצמו. מה עשתה שונמית. ליהנות כאלישע או לא ליהנות כשמואל. אשה מכרת באורחים. משרתו אינו קדוש.

4.2.5 ר’ יוסי בר’ חנינא – המארח ת”ח בתוך ביתו. יתפלל במקום נמוך ממעמקים. המתפלל יכוון רגליו. לא יאכל קודם התפלה.

ר’ יהושע אומר עד שלש שעות

5. הלכה כר’ יהושע

הקורא מכאן ואילך לא הפסיד

6. אם אומר ברכות ק”ש.

7. גדול הקורא ק”ש בעונתה מהעוסק בתורה.