146. זוהר וירא – הניצנים נראו בארץ – דף צז ע”א – דף צ”ח ע”ב

• אברהם אבינו הוא ראשון שנאמר לו וירא, פעמיים בפרשת לך לך וכאן בפעם השלישית. שהוא חידוש על האמירה לאדם ולנח.
• התחדשות אינו בשאלת יש ואין אלא בשאלת העלמה וגילוי. כמו התחדשות העולם ביום השלישי נוצר כח הצמים אבל כאשר בא אדם אז הניצנים “נראו” בארץ.
• התחדשות זו הוא תת האדמה את כחה, שאינה דוממת נמצאת בלבד אלא מגדת משהו, לא מילים בלבד אלא גם קול, מנגנת ומזמרת – “עת הזמיר הגיע“.
• הטבע תמיד נותן יותר מדי שלא מאפשר אוויר לנשום ולראות את הדברים, לכן צריך גם לזמור את הכרם, ולכרות את הערלה, ועל ידי זה נגלה הקול.
• דיבור הוא מציאות הדבר, קול הוא הכרת הדובר, כמו טביעות עינא דקלא, וכמו ראיה, ויש עוד מדרגה נוספת עליהם שהוא ההעלמה עצמה “והוא“, והכל נפגש פתח האהל, בפי האדמה, כחם היום במידת האהבה ובתשוקת הייחוד.

לזכות תמיכת התורה או להקדיש שיעור או מאמר