המזל הגובר בחודש אדר – שיטות הראשונים

א. דעת הר”מ ודעימיה בכללות שאין בזמן שינוי כלל אלא אחר פעולת בני אדם, בבחינת ישראל דקדשינהו לזמנים. הר”מ השמיט לגמרי את המאמרים כדרכו אבל על פי דרכו פירש במאירי שכל מאמרים אלה הערה לעבוד ה’ בשמחה ויראה כפי הערת הזמן. וכפי דרכו יש לפרש דברי רב פפא ‘הלכך בר ישראל דאית ליה וכו’, לא כדברי תוספות ש’הלכך’ זה הולך על הברייתא שהובאה מקודם ‘מגלגלים זכות ליום זכאי’ אלא על הנזכר בסמוך לו יותר דברי רב שירבה בשמחה, והשמחה הזו הוא בעצמו הגורם להצלחת מזלו שכן השמח יצליח יותר כפי הטבע.

וכפי דעה זו, החודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה, הוא על ידי השמחה עצמו נהפך, שהיה ראוי להיות חודש עצב כתגובה על גזירת המן ונעשה לזמן ששמחים בו בפועל. ואפשר שהמן חשב שיש בזמן גזירה ולפיכך הפיל פור וכו’ אבל אסתר גזרה תענית דהיינו עשתה תשובה והראתה שהכל תלוי במעשים וזוהי השמחה שעל פי המעשים.

ב. דעת הרמב”ן בכללות דאכן ישנה לגזירת המזלות הפועלים בזמנים שונים. ולפיכך כל שאדם יודע שהיום המזל טוב או רע חייב להתנהג לפיו שאין סומכים על הנס זולת לצדיקים גמורים שהקב”ה מפיר אותות השמים עבורם. וכן אין להרבות לחקור בכלדיים משום תמים תהיה וזה מסוג מידת הבטחון של חסידים. ולפי דרך זו הבדלי זמני אדר ואב מובנים בפשטות מאחר ונודע לנו שחודש זה רע לישראל וזה טוב החובה להתנהג לפיו לפחות למי שמתנהג בהנהגת הטבע.

וכפי דרך זו, (א) היה אפשר לפרש את הנס שצדק המן שחודש אדר זמן רע הוא לישראל כפי שראינו במיתת משה וכדומה, אלא שהקב”ה סיבב נס גדול מסוג הניסים הנסתרים והפיר את אותו השמים במקרה זה ועל זה השמחה גדולה שהתגברנו על המזל הרע. אך לפי זה לא יוסבר למה יהיה המזל טוב בכל שנה, וצריכים לומר (ב) שלא די שבאותו זמן גבר ה’ על מערכת המזלות אלא החליף את הזמנים בקביעות שמאותו הזמן נעשה חודש אדר לחודש שמחה לישראל, וזהו נהפוך הוא במידת המזלות והזמן גופא. וזה נס גדול מאד או (ג) כפי המשמע מפשט האגדה על מיתת משה, שפשוט המן טעה גם מבחינת האסטרולוגיה. הוא חשב שאדר זמן רע לישראל אבל היה די טיפש באסטרולוגיה שלו ובאמת הוא זמן רע להמן. ולפי זה עיקר נס פורים הוא שחכמת המזלות האמיתית שלנו של חכמים יודעי העיתים של יששכר גדלה מן החכמה שדימה המן שיש בידו.

ג. דעת הרשב”א בכללות שאכן אין לפחות לישראל מזל כלל, ולא רק שיכולים להתגבר על המזל כדברי רמב”ן, וזה כשיטה אחת בגמרא שאומרת אין מזל לישראל כלומר יש אולי מערכת מזלות אבל ישראל לא מונהגים בה כלל אף בדרך הטבע, כי פשוט אנחנו אומה ללא מזל בשונה משאר האומות. ומה שמבואר בהרבה דברים שהם זמנים מסוגלים לטוב ולרע, כמו עשרת ימי תשובה וכמו אדר ואב, אינו ענין של מערכת טבעית כלל אלא אלה גילויים של הרצון האלהי שככה הוא מתנהג, ואין אנחנו יודעים אותה אלא מן הנמסר לנו מדברי חכמים. (ואופן זה קצת צ”ב לפי ההגדרות הפילוסופיות שרצון הוא דבר שאין לו מערכת ומי ערב לנו שכל שנה יהיה רצון בימי תשובה ושמחה באדר, אלא שכך רצה לקבוע כל עוד הלכה זו נוהגת).

וכפי דעה זו, טעה המן במהות ישראל שחשב שאנחנו אומה עם מזל אבל האמת שאין מזל לישראל, ועל זה הוא השמחה לגלות שאין ישראל תחת המזל, וזה הוא השמחה של אדר לא שעכשיו המזל טוב, אלא שעכשיו רוצה בנו ה’. ומה שכתוב המילה מזל מבאר הריטב”א פה שאינו אלא שם מושאל לגזירה, ולא שיש מזל. (ועוד תירוץ שאכן אין מזל לישראל בכל השנה אבל בחודש אדר יש להם, וזה נהפוך הוא שאיני יודע כיצד לתת לו תאוריה. ועדיפא מיניה הוי ליה למימר שרב פפא סובר יש מזל לישראל וכדעת רוב אמוראי בבל המאוחרים ופליגא אדרבי יוחנן ורב ושמואל דסבר שאין מזל)

ד. דרך המקובלים (העולה מדברי האר”י בשעה”כ וכפי ששמעתי פירושו) שיש מזלות שולטים בעולם אבל אלה בתורם מקבלם שפעם מהסדרים העליונים עליהם דהיינו הספירות. ונמצא מזל ואין מזל הם מדרגות זה לפנים מזה אך גם במדרגת אין מזל יש סדר (עד הכתר לפחות), וענין ישראל שהם יכולים לעלות במדרגות עד למקום שגם אם יש בסדר רע אפשר להמתיק הדין או לעלות יותר מזה למקום שאין בו מזל כלל. והמן לא טעה כשראה מזל ישראל רע ולדבר זה היה שורש בספירות המכונה אצלו דורמיטא של הז”א, אבל הוא טעה בקבלה כי לא הבין את הסדר כראוי שגם באופן זה יש לישראל מזל, וגם כי לא ידע את יכולת ההשגחה הניסית להביא ממדרגה עוד יותר עליונה, ונמצא הם שני טעויות נגד מרדכי ואסתר, גדולת מרדכי הראשונה הכיר ולא יכל לסבול כי הבין שזה מפריך את התאוריה שלו אבל חשב שיתלה אותו מצד עוד אפשרות שהכיר באותו מהלך, אבל גדולת אסתר לא עלה בליבו כלל כי זה ממדרגה צפונה ולא העלה בדעתו שהוא יהודי וכאשר הצטרפו שני הדברים האלה נתלה הוא בעצמו על העץ.

וקיצור הדבר לענין תאוריה שיש מזל של מזלות ויש מזל של ספירות ויש אין מזל מעל שניהם, ובשני המדרגות התחתונות חשב המן אבל טעה, ואילו בשלישית לא חשב כלל. והמזל הטוב הנובע בחודש אדר הוא בכל שלשת המדרגות.