ידוע שחז”ס טען שהרמבם השמיט את נס הנרות. תמיד חשבתי שזה סתם המצאה. אבל השנה קראתי רמבם ובאמת יש שם משהו מוזר. איני יודע אם הרמבם לא האמין שהיה נס בכלל או משהו באמצע. אבל נראה לי ברור שמישהו שקרא רמבם ולא את הגמרא, (כפי שהרמבם רוצה שיעשו..) לא ידע בכלל שהיה נס עם הנרות.
ואני מעתיק מכתבי
וזה לשון הרמב”ם הלכות חנוכה ומגילה פרק א’ הלכה א – ג. “… עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני. ב] וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בחמשה ועשרים בחדש כסלו היה. ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור. ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו שתחלתן מליל חמשה ועשרים בכסלו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס “.
מפרשיו דייקו שלפי דבריו היה ראוי חנוכה להתחיל מליל כ”ו בכסלו שהרי נכנסו בכ”ה. ועוד דייקו בלשונו “והדליקו ממנו שמונת ימים” אם כוונתו כאחד מתירוצי הבית יוסף שחילקו את הפך לשמונת ימים. אבל כאשר תדייק היטב לשון הרמב”ם תראה שכל זה ליתא. כי הרמב”ם סיפר את הנס שהוא “וריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם”. ובישועה זו כלל את נצחונם וחידוש המלוכה והמקדש. וכל הלכה ב’ שבו תיאור הכניסה להיכל וההדלקה שמונת ימים אינו תיאור הנס אלא ביאור הזמן שנקבע לחנוכה ושייכותו לנרות. שהרי לא כתב “וריחם עליהם והושיעם ועשה נס שידלקו הנרות שמונת ימים”. אלא כבדרך אגב “שכשנכנסו יום כ”ה בכסלו היה והדליקו שמונת ימים”. כלומר יש כאן ביאור התאריך שהיה בו וסיפור הדלקת הנרות שמונת ימים. אפילו לא הזכיר הרמב”ם שנעשה נס בנרות, והשמיט לשון הברייתא בגמרא “ונעשה בו נס”. עד שיש מי שביאר בדבריו שלא היה נס כלל אלא חילקו את השמן לשמונת ימים בצמצום. אבל גם אם אין דבריו צודקים אנו רואים הדגשת הרמב”ם בנס ובישועה הוא הנצחון המתואר באות א’. וכל המאורע שבהלכה ב אינו אלא פרט בזה. ולפיכך לא קשה כלל מה שהוקבע החג ביום כ”ה ולא ביום כ”ו כי בשום מקום לא הזכיר שהחג הוא זכר לנס שנעשה בנרות. ואפילו אי היה הנס מליל כ”ו והלאה אכתי אין זה סיבת קביעת החג אלא יום שנכנסו בו להיכל נעשה לחג ומדליקים בו נרות להראות ולגלות הנס.
ויש עוד מי שדייק מלשונו “ומדליקים בהן הנרות” ולא כתב “ועוד התקינו להדליק בו הנרות” שאין הדלקת הנרות מעיקר התקנה הראשונה שלא היתה אלא שיהיו ימי שמחה והלל, ועוד נהגו להדליק בו נרות וכפי שמסיים שהדלקת הנרות מצוה מדרבנן כקריאת המגילה. אבל לא היתה זו עיקר התקנה בזמן הבית אלא שיהיו ימי שמחה והלל שמונת ימים. אם כן גם מזה מוכרח שאין שמונת הימים זכר כנגד שמונת ימי נס הנרות אלא הם שמונת ימי חג על הישועה שהושיעם השם מידי היוונים וזכו לחדש המלוכה ולחנך המקדש. ונתקנו באותם שמונת ימים מכ”ה ואילך משנכנסו להיכל.