המפרשים חקרו כיצד טמאו ואיזה טומאה ואם טימאו מה מועיל החותם ועוד האריכו הלא טומאה הותרה בציבור וכו’.
אבל לפי הפשט ייתכן שטימאו פה אין הכוונה רק שטימאו אותם בטומאה הלכתית. אבל עיקר המשמעות הוא שהחריבו בהיכל והרסו את כל אוצרות השמן ושפכום. וכך מצינו בכמה מקומות שיש לטומאה משמעות רחבה, כמו טימא את דינא אחותם, שאין איזה דין טומאה בביאת גוי אבל הכוונה הוא אנס את דינה. וכן מאכלות אסורות נקראים טמאים וכדומה, כל מין חילול והחרבה נקרא בשם טומאה.
אם כן פשוט החריבו וחיללו בהיכל וגם נשפכו כל השמנים ונטמאו ולא מצאו אלא פך אחד שלם שהיה חתום וממנו הדליקו, ולא שהבעיה היתה רק טומאה הלכתית.