ענין האבלות שאין לו פה לדבר, ישב בדד וידם היינו שנוגע בבחי’ מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור שאי אפשר לדבר בה. שא’ מן הפירושים ברז”ל ע”ז משל למלך שבנה פלטרין על האשפה אין רצונו של מלך שיזכירו שמו על האשפה. היינו כי התוהו שקודם לעולם, שהוא בעצם מצב החורבן, שהוא בעצם מצב האלקות שטרם הבריאה, במקום שאי אפשר להשיג ולדבר, הוא המקום שאליו חוזרים בכל חורבן, שהוא סילוק השכינה ממקום אפשריות ההשגה וההגבלה. ועיקר הסוד הוא שהמלך רוצה לבנות הפלטין שלו דווקא על האשפה, היינו על התוהו והחורבן, דווקא במקום הזה, והוא הקדמת הג’ שבועות וט”ב לאלול וימים נוראים שבהם עוסקים בתשובה ועולם התיקון. וזהו סוד הגנוז בימים אלה שהוא שמחה למעלה מן המשוער והפכתי אבלם לששון וניחמתים ושימחתים מיגונם דייקא. כי תוהו למעלה בהרבה מתיקון וכו’.