הזוהר בתחילת פרשת בחקותי מצטט ודורש את הכתוב ‘אם בחקותי תלכו ואת משפטי תשמרו’. ומפרש חוק ומשפט לפי ערכי כינויים הרווחים שלו.
כל המפרשים מעירים שאין זה הפסוק אלא ‘ואת מצותי תשמרו’. ויש תירוצים מתירוצים שונים, או שהזוהר מתכוון לפרש שהמצות כאן הם המשפטים מצד הכרחים שונים. או שהזוהר בעצם מתכוון לדרוש פסוקים אחרים ורק במקרה או בטעות נמצא כאן.
כמדומה לי שכלל תירוצים אלה מתעלמים מן המציאות שהזוהר מצטט את הכתוב כאן כאילו כתוב כך וזה ברור מתוך סגנונו, וזה מדרש שעומד על תחילת הפרשה כסגנונו. וכל התירוצים שציטוט אין הכוונה ציטוט או שדרוש על תחילת ה אלא משהו אחר הם דוחקים בעלמא. הפשט הפשוט הוא שהזוהר נכתב בעל פה ושכחו את הכתוב. וכבר מצינו כיוצא בזה בחז”ל ואצל כל החכמים בכל הדורות ואין ממה להיבהל.
אבל זה לא מה שמעניין. מה שמעניין הוא שהזוהר באמת מצפה שיהיה כתוב ואת משפטי תשמרו, והוא צודק. כלומר מעניין יותר לחקור למה שגרת הלשון שלו מצפה שיהיה כתוב ככה, הזוהר אולי שכח פסוק ספציפי זה אבל הוא לא שכח את עיקרי דרכי התורה.
הדפוס הזה של ‘חוקים ומשפטים’ הוא הלא הצירוף הרווח עשרות פעמים במקרא. מצוות אמנם נזכרים ברשימות כמו בפסוק המפורסם וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי’. אבל אפילו פעם אחת בכל המקרא אין את הזוג הזה ‘חוקים ומצוות’. אפילו בפרשה זו עצמה בצד השלילי מיד כתוב ואם בחקותי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם. חזר לצירוף הרגיל של חוקים ומשפטים.
הסגנון הזה גם חוזר על עצמו בכלל פרשיות ויקרא, את משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו. ושמרתם את חקתי ואת משפטי (יח, ד-ה), ושמרתם אתם את חקתי ואת משפטי (יח, כו). ושמרתם את כל חקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם (יט, לז). ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם (כ, כב). ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם (כ, כב. ממש קרוב לפה עד שהיעבץ הציע אולי הזוהר הוא פשוט על פסוק זה.)
יחזקאל הנביא שלמד רוב תורתו וסגנונו מספר ויקרא כידוע מצטט ממש את הפסוק הזה, ובכל פעם הוא מצטט כפי שהזוהר היה רוצה שיכתוב ‘בחקותי לא הלכתם ואת משפטי לא עשיתם (ה, ז) ‘למען אשר בחקותי ילכו ואת משפטי ישמרו (יא, כ). ‘בחקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו (כ, יג). ‘אני ה’ אלהיכם בחקותי לכו ואת משפטו שמרו ועשו אותם’ (כ, יט. כאן הוא ממש מצטט שכך אמר ה’ במדבר). וימרו בי הבנים בחקותי לא הלכו ואת משפטי לא שמרו (שם כא).
למדנו כי אכן היה ראוי לכתוב כאן ואת משפטי תשמרו ואפשר אפילו לדמיין שהיה פעם גירסא כזו כפי שיחזקאל מצטט, ועכ”פ באמת השאלה הוא על הפסוק ולא על הזוהר.בדקתי אצל חכמי הנוסחאות ולא מצאתי שהיה נוסח כזה בפסוק.
למדנו כי אכן היה ראוי לכתוב כאן ואת משפטי תשמרו ואפשר אפילו לדמיין שהיה פעם גירסא כזו כפי שיחזקאל מצטט, ועכ”פ באמת השאלה הוא על הפסוק ולא על הזוהר.בדקתי אצל חכמי הנוסחאות ולא מצאתי שהיה נוסח כזה בפסוק.