לא מצאתי במקרא ‘מלאך’ יחיד שאינו נסמך אל מלאך ה’. ולא מצאתי צירוף ‘מלאך של מישהו’ לעולם אלא אצל ה’. אין כזה שם ‘מלאך אלישע’ אלא ‘מלאך ה’. ולא מצאתי ‘מלאכים’ לשון רבים שמדבר באופן ברור על מלאכים ממש. אלא בכל מקום שברור שמדובר על שליחים בני אדם כתוב ‘מלאכים’. אולי אצל לוט ‘שני המלאכים’. אבל שם כבר הכרנו אותם מן הפרשה הקודמת מה הם.
כן לא נמצא לעולם במקרא שישתמש אדם במלאך ממש וישלח אותו לאדם שני ויחזור לו המלאך. מלאכים ממש תמיד פועלים בשליחות ה’ לבד.
‘שליח’ שם התואר אינו לשון מקרא כלל אלא לשון חכמים. במקרא שליחה הוא פועל אבל לא שם ומלאך הוא שם ולא פועל. שולחים מלאך ולא שולחים שליח או ממלאכים מלאך. בלשון חכמים נעשה שליח שם ולכן יכולים הם להסתפק אם מלאך שליח או לא ולדייק ממה שלא כתוב שליח אבל במקרא אי אפשר לכתוב שליח אלא מלאך כי אין מילה כזאת שליח.
ייתכן שפספסתי כמובן
בקיצור המסקנה הוא שמלאכים הם לא מלאכים ממש לפי הפשט
[ואפשר שהדיוק ממה שפגש למעלה מחנה אלהים ומשם שלח, אבל אם כן היה צריך לכתוב ‘וישלח יעקב את המלאכים’ הידועים הנזכרים, ‘מלאכים’ סתם משמע כדברי.