סוד פרשת קרח הוא שאין הקב”ה רוצה ששום דבר יהיה באונס. אפילו זה שאחד הוא רבי והשני הוא תלמיד אינו ראוי שיהיה באונס ועד שאין הרבי מבקש אני רוצה להיות רבי ולא תלמיד והתלמיד מבקש אני איני רוצה להיות רבי אלא תלמיד במפורש מרצונו החופשי אין שפע הקדושה החל בדרכים אלה יכול לחול.
לכן עד שביקשו ישראל במפורש מרצונם שלא כולם יהיו נביאים לא ייחד ה’ את נבואת משה, ככתוב שהם ביקשו דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים. וברגע שהתלוננו בפרשת בהעלותך שאין נבואת משה מספקת להם ניתן לעוד שבעים זקנים הנבואה ואמר משה מי יתן כל עם ה’ נביאים, כי הכל תלוי ברצונכם.
וכן בפרשת קרח, אפילו זה שיש כהנים ולוים וזרים לא ראוי שיהיה באונס. ועד שלא ביקשו ישראל במפורש ‘גוענו אבדנו כולנו וגו’ לא התייחדה העבודה בבני אהרן, רק אחר שביקשו במפורש נאמר שהכהנים ישמרו את עון המקדש והזר הקרב יומת. גם קרח בעצמו היה צריך להודות מרצונו החופשי שאינו רוצה בכהונה ולכן ניתן לו המבחן בקטורת להראות שאיננו מסוגל בינתיים לסבול את עול הכהונה ואם כן מסר מרצונו לאהרן ואמר משה אמת. וברגע שיהיה לבני קרח הכח לסבול את קדושת השכינה ממילא יתבטל תנאי זה ויהיו גם הם כהנים.