תולדות עשו

תוכן עניינים

עיינתי בשבת כמה שעות בפרשיות סוף וישלח וזה רק נהיה לי יותר מוקשה אז אציין מעט.
קודם כל הזוהר ביאר פרשה אחת אבל יש שם 6 פרשיות שצריכות ביאור:
  1. ואלה תולדות עשו.
  2. ואלה תולדות עשו – עם נכדי עשו.
  3. אלה אלופי בני עשו
  4. אלה בני שעיר החורי
  5. ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום
  6. ואלה שמות אלופי עשו.

ולעשות סדר בכל הסתירות והכפיליות או הסדר הכרונולוגי קשה מאד וכל המפרשים שראיתי נדחקים מאד. כבר חשבתי על דרך הפשט הגמור שבאמת זו פרשה לא חשובה כמו שרש"י כותב בתחילת וישב אז לא הקפידו עליו הכניסו בערך הנוסח שיש עם הסתירות וכו'. הרש"י הזה קצת מוזר כי הוא מניח שנקודת המבט של ישראל היא המבט האובייקטיבי שאין תולדות עשו חשובים ולכן ממעטים בסיפוריהם, ואילו פשט התורה נראה לי להיפך. הפסוק דווקא מספר איך ירשו כל זרע אברהם את ארצותיהם ובפרשת דברים השווה משה ממש את ירושת עשו ואת ירושת יעקב ששניהם נתן ה' להם. מן הסתם אילו בני עשו היו מקבלים את התורה היו כותבים במפורט את תולדותיהם עכשיו שזה התורה שלנו כתוב רק הנצרך בצורה קצרה.
ובאמת כאשר מעיינים בספר בראשית אפשר לראות אותם מסודרים כמו בשני מסלולים. יש את המסלול של ההיסטוריה הפשוטה מי הוליד את מי ומתי ואיפה חי וכו'. ויש את המסלול של הסיפורים המפורטים. וכן בספרי שמות במדבר רואים קצת המגמה הזו בתוספת מסעי בני ישראל שהם הרשימה הפשוטה שעליה סובבים הסיפורים. והתורה כמו משבצת את לוחי התולדות הפשוטים עם סיפורי הפרוזה אבל לאו דווקא בדיוק כפי שכבר העירו כל המפרשים שכותבים מיתת תרח ויצחק לפני שמת לפי הסדר הסיפורי וכו'. ויש להוסיף בפרשת סיכום בני יעקב שלשם נסמכו כל פרשיות דידן שכתוב שכל בני יעקב נולדו בפדן ארם אפילו שבנימין נולד אח"כ כי בסיכום אינו מקפיד על פרטים הללו. (ואפשר שזה ראיה לזוהר שבנימין התעבר בפדן ארם אלא שזה נגד הגמרא שיעקב שהה בדרך שנה וחצי) (זה וורט שקניתי מאנשי הביקורת בשינוי)
ועכשיו בתולדות עשיו נשאר רק סדר התולדות היבש הפשוט בלי כל הסיפורים ולכן אין אנו יודעים למה נשתנה שמה של מחלת בת ישמעאל לבשמת ואיך החליפה שם עם בשמת בת עדה וכו', ואולי אם היה לנו גם הסיפורים היה סיפור כמו שיש סיפור שמסביר איך השתנה שמו של יעקב ואברהם ושרה. אנו יודעים שהיו עוד סיפורים כאלה שהרי התורה אומרת הוא ענה אשר מצא את הימים במדבר, המכה את מדין, וסיפורים אלה היו ידועים בזמן התורה אלא שלא חשה לכותבם בפירוט שאין אנחנו זרע עשו.
בטעם כתיבת סיפורים הללו נתלבטו והרמבם כלל את זה בפרק נ' שלו כנראה על בסיס הגמרא שאמרה שמנשה שאל על פסוק אחות לוטן. ובאמת שזה לא קשה במיוחד על פרשיות הללו ומה הבין מנשה בפסוק על כן קרא את שם העיר באר שבע למה בדיוק אחות לוטן קשה לו (אלא שיש בזה גם סוד בגמרא אבל לא לגבי הפשט). והתירוץ פשוט שספר בראשית הוא ספר הראשיות של כל הדברים כולל כל העמים שסביבות ישראל והסברת היחסים שביניהם לפי שורשיהם ולכן חשוב לכלול את כל בני עשו החשובים שייסדו עמים וקבוצות להבין את שורשיהם. (באמת זו לא רשימת תולדות כל בני עשו אלא אלה מהם שהיו אלופים וכו').
המעניין ביותר בהקשר זה הוא דווקא בני שעיר החורי שאינו זרע אברהם כלל מה נכתבו תולדותיו ובוודאי יש בזה טעם וכמו שהרמבם כותב אילו היינו זוכרים את כל ההיסטוריה היה זה ברור לנו אלא שנעלם מאתנו. אבל לענ"ד אפשר כי אני רואה שלשה פעמים כתבה התורה פה עשו הוא אדום. כמעט זה גם נראה טעות המעתיק שהכניס את זה יותר מדי פעמים. נראה שהתורה מתאמצת להוכיח לישראל שאדום זה שאתם רואים פה אפילו שנקרא שמו שעיר ואדום ולא עשו, הוא באמת עשו אח של יעקב. כנראה לא היה יחוס זה נודע לבני אדום עצמם או לסביבה וזה חידוש התורה שזכרה את היחוס שלהם יותר מהם עצמם. (הרי בפועל אין לנו זכר של תולדות עשו מצד עצמם אלא בתורה…) ולכן הסבירה את היחס שביניהם לבין שעיר החורי שהוא יושב הארץ אדום המקורי ואיך השתדכו ביניהם על ידי תמנע וסרה קושיית מנשה מלך יהודה לפי הפשט הגמור (אלא שיש עוד טעם לפי הפשט ההיסטורי למה לא רצה מנשה בזה ואיני יודע כרגע מהו).
ואלה המלכים שמלכו בארץ אדום לפני מלך מלך. לפי הפשט מלך לבני ישראל הוא שאול מלך ישראל הראשון. ואיני יודע מה קשה או שהיה נבואה של משה או שנכתב אחר כך בכל מקרה אין לעקם הכתוב כי אין שום ראיה שייקרא משה מלך ואפילו פסוק ויהי בישורון מלך אדרבה זו ראיה שבורה כי גם שם אנחנו מסתפקים. ובכלל מאד מפורש בספר שמואל שלא שאלו בני ישראל מלך עד שאול וכיצד יאמר פסוק מפורש בתורה שמשה היה מלכם הראשון. וזה נראה מאד מכוון כי תואר מלך ישראל לא נמצא בחומש כלל, יש מלך פלשתים ומלך מצרים אבל לא מלך ישראל בשום מובן. יש לנו אבות ונביאים ורבינו משה אבל לא מלך. אפילו הקב"ה בעצמו לא נקרא בתורה מלך אלא שני פעמים בשירת הים ובוזאת הברכה ששניהם סגנון שירי שאינו שייך לשאר התורה. וחז"ל שחיפשו שלשה פסוקי מלכיות בתורה הוצרכו להוסיף פסוק שמע ישראל שמורה מלכות לפירושם. ובדברי הנביאים כבר יש מלך ישראל וגם ה' הוא מלך וזה שינוי מאד יסודי שאסור להתעלם ממנו בשום רמה של פשט.
וטעם הכתוב הזה הוא פשוט קיום נבואת רבקה שעשו הוא הבכור ואחר כך יירש אותו יעקב. וכך הוא מספר שכבר היה לאדום מלכים עוד הרבה בטרם היה מלכים לבני ישראל ואחר כך בזמן שאול נגמרה מלכותם ודוד כבש אותם עד ימי יהושפט כמובא ברש"י.
ומה שאמר הרמב"ם שזה להראות שלא טוב למנות עליך איש נכרי נראה היפך הפשט שהוא אדרבה להראות שהיה להם מלכים עוד לפנינו. ואדרבה לא תוכל לתת עליך איש נכרי קשור לזה שכל רעיון המלכות נתפס כייבוא זר אשימה עלי מלך ככל הגוים כלומר תרצה להיות כמו אדום. ומה שלא הורישו מלכותם לבניהם כבר העירו שזה דומה לשופטים שלנו שלא קבעו עיר מלוכה ולא הורישו לבניהם. (אכן אם שופטים נהגו כמלכים הארכתי הרבה ועכ"פ יש שינוי השם בין מלך לשופט וההבדל העיקרי הוא אכן זה שהשופט אין לו צבא עומד ולא עיר מלוכה ולא מוריש לבניו והם הדברים שהזהיר שמואל מהם כי זה מביא את הרודנות משא"כ שופט שהוא מלך שקם לפי הצורך ושב למקומו).
כאשר מחפשים בנביאים רואים שהחטא העיקרי של אדום הוא לא שעשו משהו לישראל ישירות (רק עמלק שהוא זרע אדום אבל קבוצה מובחנת מהם עשו צרות כל הזמן מרגע יציאת מצרים ועד ימי מלכות ישראל). אלא שלא באו לעזרת אחיהם בזמן שצרו עליהם הבבלים. כמו שאומר עובדיה ובתהלים וכו'. וצריך להיות לזה רמז כבר במעשה אבות ונראה שהוא מה שאדום שהיו מבוססים כבר בזמן שיעקב היה בגלות מצרים ולא עשו דבר למעננו ועל זה מתלונן משה באלה המלכים וגם בפרשת חוקת לא נתנו לעבור ללא סיבה טובה אז הם אחים בוגדים כמו אביהם עשו ששטם את יעקב ולא עשה לו מאומה בגלוי אבל נבעו מצפוניו אף פעם לא עזר ליעקב מצרת לבן וצרת דינה וצרת יוסף ואם לא הרג את יעקב אנחנו כבר מרוצים אבל זה לא התנהגות של אח גדול לאח קטן.
עוד יש פסוקים מופלאים בשירת דבורה וזאת הברכה וחבקוק שהויה הופיע לנו משעיר תימן שדה אדום וזה ענין מופלא להתבונן בו יש תאוריות חדשות על זה גם אבל הוא באמת צריך עוד עיון.