מסכת ברכות פרק ב משנה א

תוכן עניינים

משנה א – כוונה והפסק

הקורא בתורה אם כוון לבו יצא.

ר' מאיר: בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. באמצע מפני היראה.

ר' יהודה: בפרקים שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד באמצע שואל מפני היראה ומשיב לכל.

משנה א – גמרא

אם כוון לבו יצא

  1. מצוות צריכות כוונה (המשנה יכולה להתפרש בקורא להגיה)
  2. קריאת שמע בכל לשון. רבי ככתבה: וחכמים: בכל לשון. מקורותיהם. אם כל התורה כולה בכל לשון.
  3. איזה חלק מקריאת שמע צריך כוונה. ר' אליעזר: עד על לבבך. ר' עקיבא: כל הפרשה. רבב"ח א"ר יוחנן: הלכה כר' עקיבא.
    ר' אחא בשם ר' יהודה: פרק ראשון לבד צריך כוונה. רבב"ח א"ר יוחנן: הלכה כר' אחא.
    ר' זוטרא: פרשה ראשונה בלבד (ודברת בם – קריאה וכוונה. על לבבך, ועל לבבכם שימה כנגד הלב). ר' יאשיה: פרשה שניה בלבד (על לבבכם, לדבר בם – קריאה וכונה. ועל לבבך בדברי תורה).
    ר' מאיר: פסוק ראשון בלבד. רבא: הלכה כר' מאיר.
  4. כוונה בקריאת שמע. המאריך באחד. ד'. ח'. כיון דאמליכתיה.
  5. דיני חלקי קריאת שמע. עד על לבבך או כל הפרשה בעמידה. ר' יהודה הנשיא קרא פסוק ראשון בלבד. אי חוזר וגומרה. הזכרת יציאת מצרים בזמנה. אין צריך להצטער משינה אלא בפסוק ראשון.
  6. פרקדן לא יקרא ק"ש. לשכב פרקדן מותר באצלויי.

בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב

  1. פירוש המשנה: שואל ואין צריך לומר שהוא משיב.
  2. שאלות תנא מתנא. הפסק בקריאת ההלל ומגילה. טעימה בתענית
  3. לפני התפלה. אין ליתן שלום (במקדים לפתחו). לעשות חפציו.
  4. ר' יונה א"ר זירא – העושה צרכיו לפני שיתפלל. הלן שבעה ימים בלא חלום (המשביע עצמו מדברי תורה אין מבשרין אותו בשורות רעות)