סידור כוונות התפלה

לא הכל אוהבים או מבינים סידורי כוונות האריז”ל והרש”ש, אבל מה שהם עושים זה מודל מופלא לכל אחד.
יש ספר עץ חיים, שהוא כל עיקרי התורות הרחבות והעמוקות של השיטה. ואפשר ללמוד את זה במשך שנים. ואז חושבים, אוקיי, מה עושים את זה, הלכו החכמים ועשו קיצור מופלג של כל התורות העמוקות, וכתבו את זה בסידור שמתפללים כל יום.
וכך, כל פעם שלמדו דרוש ארוך ורחב לקחו עט וכתבו אותו בצורה הכי קצרה שאפשר כדי שיהיה אפשר לכוון את זה כל יום, או אפילו בכל תפלת שמונה עשרה, או בכל ברכה.
וכך ראיתי ממש מתנהגים בישיבות הלימוד, שכל פעם שלומדים סוגיה אז מתחילים לכוון אותו, והיינו להזכיר את זה כל פעם.
זה לא ענין של הלכות כוונות, אלא זה סדר לימוד לעניינים הנוגעים לעולם הפנימי של האדם, ומודל כיצד עושים שלא יישכח מיד בשטף החיים.
ושמתי לב שהרבה יהודים לומדים דברים עמוקים ומתפלאים שזה לא משנה להם בחיים, וזה הכל כי לא למדו את המודל של עריכת סידור כוונות.
והמודל הוא פשוט, שלוקחים דף וכל פעם שתופסים איזה דבר עמוק כותבים את זה בתכלית הקיצור ומביטים בזה מידי יום או שבוע או חודש, וצריך לעשות את זה בכל לימוד של פילוסופיה או תיאולוגיה או דרושי חסידות או מורה נבוכים, הרי יש סידור כוונות מורה נבוכים לתפלה בדיוק כמו שיש סידור רש”ש, אלא שיש צורך להזכיר לעצמנו את סדר העבודה הזו.
ואם מצטרף לאדם מזה בנין שלם של סדר פנימי גם טוב.