סוד בנין הסוכה
שהיו לנו ימים ששהינו בהם בגן עדן, שהסתכלנו בקיר ימין וראינו ספירת החסד, הסתכלנו בקיר שמאל וראינו ספירת הגבורה, הסתכלנו קדימה ראינו ספירת התפארת, הסתכלנו אחורה ראינו ספירת היסוד, הסתכלנו למעלה ראינו ספירת הנצח, הסתכלנו למטה ראינו ספירת ההוד, התרכזנו באמצע חשנו ספירת המלכות. מראה עיניים שלנו כשהבטנו מסביב היה מלא אור ה’, ובוודאי במקום כזה נקל להתפלל, לא צריכים לעצום עיניים ולהתכוון כאילו עומדים לפני ה’ זה נראה גם בפתיחת העיניים. מעין מצב כזה הוא כאשר עומדים בבית הכנסת ביום הקדוש ורואים מכל צד יהודים מעוטפים בטלית מתפללים, בוודאי זה נראה דבר טבעי ונורמלי להתפלל.
אבל נגרשנו מגן העדן, ואנחנו קמים לתוך עולם שבו מסתכלים לצד ימין ורואים פקק של מכוניות מסתכלים לצד שמאל ורואים רמזור מסתכלים קדימה ורואים את האחורה של הרכב שמלפניך מסתכלים למעלה רואים חוטי חשמל מסתכלים למטה רואים ביוב. ובעולם כזה אי אפשר להתפלל גם כאשר עוצמים עיניים ומדמיינים את השכינה זה דמיון בכאילו.
לפיכך צריכים ללכת אל הגן עדן ולהביא משם עצים וקירות וסכך, ולבנות לעצמנו סוכה שהקירות שלו יהיו בנויים מאותיות התורה ויהיה מסוכך מן התפילות ויהיה מקושט עם פיוטים וחידושי תורה. ואת הסוכה הזו נבנה בכל החושים הפנימיים שלנו ונדע איזה קיר נבנה מתפלת מעריב ואיזה מתפילת נעילה ואיזה מן הוידוי. ואם חסרים כמה קירות אין זה משנה שתים כהלכתם ושלישית אפילו טפח. העיקר שיש מעט אהבה מעט יראה מעט תורה, ויהיה מסודר כמו בנין ויהיה מסוכך באימא עילאה.
ואז במשך כל השנה גם כאשר נימצא ברחוב נוכל להיכנס רגע לתוך הסוכה שלנו ולא נצטרך לעצום עיניים בכדי להתפלל כי תהיה לנו סוכה מוכנת להתפלל ולהתייחד בתוכה.