מקורות ראשוניים
תורה – יצירת האדם והאשה:
- בראשית א, כו – כז (בריאת האדם זכר ונקבה)
- בראשית ב, ה – ז (בריאת האדם)
- בראשית ב, יח – כה (בריאת האשה)
- [ובהרחבה: כל מעשי היום השישי וכל מעשה הגן, פרק ב וג]
מדרש – אדם הראשון דו פרצופין נברא ונסרו
- תלמוד בבלי ברכות סא, א. ומקביל לו עירובין יח, א
- בראשית רבה ח, א רבי ירמיה בר אלעזר (אנדרוגינוס בראו), רבי שמואל בר נחמן (לשון ‘נסרו’)
- ויקרא רבה תזריע יד, א
- שוחר טוב קלט, ה
רמז סוד הר”מ במדרש זה (החומר והצורה, וביאור בא נחש על חוה)
- מורה נבוכים ב, ל (18 והלאה)
- עי’ ח”א פי”ז אפלטון היה קורא החומר נקבה והצורה זכר
- [פנים ואחור אצל הקב”ה – מו”נ א, לז, לח.]
זוהר
סדר הנסירה באופן כללי
- ספרא דצניעותא פרק ג’ “ויאמר אלהים נעשה אדם” עד סוף הפרק (יצירת זו”נ, דינין דדכורא ודנוקבא. האר”י השווה לפרשת תצוה שבו אותו לשון של דינין דדכורא ונוקבא והוא עוסק בפירוש בראש השנה)
- אדרא רבה דף קמב, ב “תאנא כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא .. ותאנא בצניעותא דספרא.. עד קמג, א “זכאין אינון צדיקייא”. (פירוש מאמר ספד”צ הנ”ל, להרחבה בכל יצירת זו”נ יש להתחיל קמא, ב ‘כתיב וייצר יי אלהים את האדם’).
- זוהר בראשית לה, א “תא חזי אדם וחוה דא בסטרא דדא אתבריאו’ עד ‘ר’ אבא אמר’. (סוד טעם הנסירה מפסוק ואדם אין, מובא בפרדס מהות והנהגה פרק יח שהוא לחסרון התעוררות התחתונים, ועל זה דרושי האר”י. להרחבה יש ללמוד כל המאמר מן ‘ר שמעון קם’ ועד ‘ויצו ה’ אלהים’)
- זוהר אחרי מות עו, ב “והוא אוקמוה בסתימאה דמתניתן דכתיב ואיש אשר יקח את אחותו עד עז, ב’ “יהיה ה’ אחד ושמו אחד”. (הנסירה על ידי חסד הבינה, מובא בפרדס מיעוט הירח פרק ד, ובדרושי האר”י)
סדר גבורה ודין בראש השנה
(הקשר לנסירה לא נמצא בזוהר אבל מתוך הבנת הסדר הזה צירף כן האר”י להבין את שורש הסדר של גבורה וחסד על פי שורשי האדרא ולפי היסוד של זה היום תחלת מעשיך ועוד רמזים שנציין להלן)
- זוהר תצוה קפז, א “יהי שם ה’ מברך” (צוין בשעה”כ דרוש א’)
- זוהר פנחס ריד, א -ריד, ב “אמר רבי חייא לרבי אלעזר אלין יומין וכו'” עד זכאין אינון ישראל וכו’ כי עם קדוש אתה” (צוין שם)
רמ”ק: סוד הנסירה בכללות
- שער ח’ מהות והנהגה פרק י”ח – טעם אב”א שלא היה התעוררות התחתונים (פירוש ואדם אין)
- שער ח’ מהות והנהגה פרק כ’ – דיון בשאלה איך נברא האדם אם לא היה התעוררות ליחוד וביאור מושג ייחוד אב”א
- שער י”ח מיעוט הירח, בעיקר פרק ד’ (פירוש זוהר אחרי מות)
- אור יקר בראשית שער ו סימן לד (פירוש פרשת יצירת האשה)
- שיעור קומה חלק ג שער יב סימן ב (פירוש האדרא)
- הפשטת מושגי התעוררות ושינה – הקדמת שיעור קומה פרק מג
אריז”ל
הנסירה באופן כללי:
- דרוש המפיל
- דרוש הפורים
הנסירה בראש השנה
- ‘ענין ר”ה ויוה”כ’ מכ”י האר”י – שער כתבי מורי עמ’ קנו, שער הכוונות פ”ט ע”ד. (דרוש חשוב להבנת שורש החידוש למרות שעוד אינו מפורט ומבואר)
- שער הכוונות דרושי ר”ה דרוש א’ (כלל הנסירה), דרוש ג’ (פרטי נסירת עשי”ת). דרוש ח’ (פירוש הסתלקות המוחין וההתעוררות על ידי השופר). חג הסוכות דרוש ג (פירוש חיבוקי שמאל וימין)
מקורות כלליים
התעוררות ושינה אצל הקב”ה
- תהלים מד, כד עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח וגו’
- תהלים לה, כג “העירה והקיצה למשפטי”
- תהלים עח, סה “ויקץ כישן אדני כגיבור מתרונן מיין”
- תהלים קכא, ד הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל
- מלכים א יח, כז ויהתל בהם אליהו ויאמר קראו בקול גדול כי אלהים הוא כי שיח וכי שיג לו וכי דרך לו אולי ישן הוא ויקץ
- יוחנן כהן גדול ביטל את המעוררים שהיו אומרים עורה למה תישן וכו’, מעשר שני ה, טו. סוטה ט, י. בבלי סוטה מח, א אמר וכי יש שינה לפניו והרי נאמר הנה לא ינום וגו’.
- ישן הוא אלהיהם של אלה, נדדה שנת המלך מלכו של עולם.
- באדרות בעתיק אין שינה אבל בז”א יש.
רמזי התעוררות ראש השנה
- ירושלמי מובא בדרכי משה תקפ”ג, ב (וכתבו שלא נמצא בירושלמי לפנינו)
- רמב”ם תשובה ג, רמז השופר עורו ישנים וכו’ (מאמר זה הובא בשעה”כ דרוש א בשם רז”ל ועי’ במאמרי על זה ציוני מקורות ופירוש)
- דרשות ר”י אבן שועיב לראש השנה (י”א שהוא מקור הרמ”א, והוא מציין גם את הר”מ)
- זכרון הוא ענין התעוררות השינה, ואין שכחה לפני כסא וכו’, המעוררים את ה’, הפקדתי שומרים המזכירים את ה’ אל דמי לכם ואל תתני דמי לו פירש”י לכתוב ספר זכרון.
מיתוס הנסירה והסבר האהבה
אפלטון, דרשת אריסותפנס ב”המשתה’.
ר’ יהודה אברבנאל בספר וויכוח על האהבה, עמ’ עא והלאה, משווה את משל אפלטון לדברי המדרש ומסכים את החילוק ביניהם שאפלטון אומר שנפרדו כי חטאו ובתורה כתוב שהוא לטוב (תודה ליצחק קרוב על המ”מ)