כוונות התפילות

על תפילות ימים נוראים

היו ימים שבהם הדאגה הגדולה של עובדי השם היתה איך לרכז את המחשבה בתפילה. דרכה של מחשבה שהיא רודפת מחשבה ואינה שוקטת בעניין אחד. וכאשר התחייבה הכוונה הגמורה בתפילה ורצו אנשים לקיימה עמדו בפני מאמץ כמעט בלתי אפשרי, והיו מחפשים כל פעולה כל סגולה שיעזור להם להיפטר מ'מחשבות זרות' בשעת התפילה. אותו בעיה עומדת בפני הנכנסים לעסוק במדיטציה והתבוננות עמוקה וטכניקות רבות הומצאו להגיע לזה.

אחד היה הבעל שם טוב, שפיתח תורה ודרך בענין הזה השונה מכל מה שאני מכיר, וברצוני לספר אותו כאן. הוא מתבסס על תורת האר"י, אשר ביאר כי כל מטרת העבודה והתפילה הוא עבודת הבירורים, לברר ניצוצות קדושים שנפלו בשבירה ולהעלותם למעלה לעשות מהם מוחין חדשים. האר"י כתב שעיקר הבירור הזה נעשה על ידי התפלה. הבעש"ט לימד שהבירור הזה הוא עצמו טהרת המחשבה המבוקשת בתפילה, והניצוצות אשר אנחנו צריכים לבררם הם עצמם המחשבות השונות אשר נכנסים למוח.

סיפור הלצי מספר על יהודי שהגיע לרב בתלונה שהוא חייב כסף לגוי אחד ואין לו לשלם, הרגיעו הרב, הגוי הרי לא מתפלל שמונה עשרה, אז מתי ייזכר בכלל שאתה חייב לו כסף? על פי הבעשט זה שכל המחשבות של כל היום באים לפניך בשעת התפלה אינו הטרדה חיצונית אלא הוא גופא המטרה הפנימית של התפילה. והרי הדברים פשוטים, שאם התפלה הינה הבירור הרוחני לכל היום, שענייני כל יום יכללו בה.

ומה הוא התיקון, עצם הכנסת המחשבות האלה למימד של התפלה הוא תיקונם הראשון. אינו דומה מחשבה על הטרדה או תוכנית שאדם חושב במצב רגיל לאותו מחשבה שעובר לו בשעת התפלה. אם במצב תודעתי רגיל הרי זה טורד את מנוחתו, במצב התפלה באה אליו אותה מחשבה בצורה מתוקנת. כל מי שרוצה לתכנן או לסדר את המחשבות והם מטרידים אותו מדי, כי באמת קשה הוא לבחור בחירות כל היום ולעתים מעיק על האדם, עצתו היעוצה להתפלל כל בוקר,ובעת התפלה יתוכנן לו כל היום בתוך נעימות סדר התפלה.

יותר בעומק, הרי מטרת התפלה בפשוטה שתיענה, ומי ראה או שמע או קיבל תשובה לתפילתו. ולעוסק בעבודת התפלה בדרך פנימי, אין המענה חיצוני שהוא מתפלל ואלוהים צריך לענות, אלא את מענה העליון הוא עושה, שכן זה עצמו הוא סדר הבירור ועשיית המוחין, שמתוך הבירור נוצרים מוחים חדשים והם תשובת התפלה. וכאשר אתה מעלה את כל השאלות בתפלה מגיע שלב שהם הופכות תשובה, ואין הבחנה ברורה אם המחשבה היא מלמטה או מלמעלה אלא שניהם מתערבבים להם בתוך פעולת התפלה. כשם שצריך אדם לסדר את יומו ולתכנן אותה ברמה יומית בטווח קצר, שהוא בעיקרו סידור דברים שכבר החליט ויודע שצריך לעשות אותם בזמנם ומקומם. וזהו תפילת כל בוקר. כך צריך הוא לסדר את נפשו לטווח ארוך יותר, לחשוב תכנונים חדשים ודרכים חדשים שלוקח על עצמו.

וזהו ראש השנה שהוא כתפלת שחרית כלפי כל השנה, ובו יעברו כל המחשבות כל ההטרדות כל התכנונים של האדם לשנה שלימה, וזהו הנקרא פסק הדין. שכן כמו שבתפלה פרטית המענה הוא לבקשתך, כך בתפלה כללית שהוא שאלה כללית באיזה דרך להחליט הרי המענה הוא הגזר דין באיזה דרך ילך השנה. מי יתן ונזכה לכמה שיותר מחשבות זרות בתפלות הימים האלה, שיעברו לפנינו בבירור מחשבות כל החיים כל השנה כל התוכניות, ונזכה לבירור בדברים חשובים עקרוניים ניכתב ונחתם לחיים.

השאר תגובה