צנזורה במהדורת שבתי פרנקל
ב”ספר המפתח” הלכות יסודי התורה פ”א מופיע הערה: בארבע פרקים הראשונים של הלכות אלו יש מקומות שהשמטנו את הנושאים בספר המפתח והשארנו את הציטוט ואת שמות הספרים”
למעשה כשנסיתי ללמוד כמה נושאים שבהלכות אלו לפי ספר המפתח, משהו שמועיל מאד בהלכות אחרות, מצאתי שלא רק שמות נושאים הושמטו, אלא סוגיות שלמות בענינים אלו זכו להתעלמות כמעט מוחלטת מצד העורכים, והשמיטו מראי מקומות מפורסמים -שגם אני ידעתי [וא”א לומר שהם לא ידעו]
ולא רק בהלכות יסודי התורה אלא בכל מקום שהרמב”ם מתייחס לעניני אמונה ומחשבה.
דבר אחד שלא שכחו הוא לציין כמעט על כל הלכה את אלו [מועט] האחרונים שאומרים שבדברי הרמב”ם מנוגדים לדעת חז”ל. [בעיקר ר”מ גבאי בעבודת הקדש]
ולמשל בהל’ ע”ז פ”ב בענין ולא תתורו השמיטו בכלל כל אלו הסוברים שדעת הרמב”ם הוא שמותר לחקור וללמוד ספרים חיצוניים [הובא רק הקושיא על הכאילו סתירה שיש בין דבריו שם ובמו”נ]
וכך עוד משלים רבים מלספור.
וכך עוד משלים רבים מלספור.
האמנם זו דרכה של תורה? האם זה תואם את דעת הרמב”ם? והאם זה יפה מבחינה אנושית כשאנשים רגילים להסתמך על המפתח שממצה את הנושא בדעת הרמב”ם.?