פרשת ויקהל תשע”ד

ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם – אותה המלאכה – קדש. כי מלאכת האדם נותנת לאדם קיום במקום שחוצה לו, ( בשר ודם מעשי ידיו מבלים אותו), קביעות שאינה קיימת אלא כאשר האדם מפסיק לעשות אותם.