ישעיה פרק ב

וְכִתְּת֨וּ חַרְבוֹתָ֜ם לְאִתִּ֗ים וַחֲנִיתֽוֹתֵיהֶם֙ לְמַזְמֵר֔וֹת (פסוק ד)

כפי שראינו הרבה מהדימויים של ישעיה חוזרים למעשה בראשית. ספרו מתחיל ומסתיים עם השמים והארץ. גם ההפטרה של פרשת בראשית הוא מסוף ספר ישעיה בענין בריאת העולם. אם כן צריך גם את ההבטחה הזו לשלשל אחורה.

בפרשת בראשית פרק ד פסוק כב תובל קין היה לוטש כל חרש נחושת וברזל. תובל קין המציא את אומנות הברזל. ומה עשה עם הברזל שלו? רוב המפרשים הבינו שהיה עושה כלי חרב וחניתות. עד שרמב"ן מפרש שעל כך התנצל למך לנשיו וכי איש הרגתי לפצעי, כי הוא לימד את בנו תובל קין ללטוש נחושת והיו מתלוננים עליו שהמציא את כלי הנשק להרוג בני אדם, ולמך טען לעומת זה guns don't kill people kill והוא לא אחראי על מה עושים עם הנשק שלו.

אבל באמת יש שפירשו חורש נחושת שעשה כלי מחרישה מנחושת. אלא שחז"ל אומרים נח תיקן כלי מחרישה וזה מה שכתוב זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו. וייתכן שעל זה כתוב ואחות תובל קין נעמה אמרו נעמה היתה אשת נח. אם כן נח למד את אומנות לטישת הברזל מהחותן שלו ותחת לעשות כלי נשק להרוג בני אדם כתכונת זרע קין, אמר למה שלא נתקן עם זה כלי מחרישה ויתוקנו שני הדברים בפעם אחת, שהרי האדמה נתקללה לזרע קין עבור רציחתו, אם כן הוא לא ירצח ובזה יתקן את האדמה ויקל על עבודתו.

ישעיהו הנביא הוא סוף נחמה כמו שנח תחילת נחמה, והוא מנבא שבאחרית הימים יחזרו כל הגוים משיטת תובל קין אל שיטת נח ויחזירו את לטישת הנחושת והברזל לתפקידו הראוי שהוא לעשות מזמרות ואתים.

***

שרש הענין במעשה בראשית שיש מעמד לחומרי הבריאה עצמם ביחס אל פעולות בני אדם. (ונראה את הענין בהרחבה במעשה בראשית בס"ד). כלומר למך לא צדק בטענתו שאין קשר בין היותו לוטש נחושת לרציחות שנעשים על ידי הנחושת הזאת. והוכיח סופו על תחילתו כפי פירוש רש"י שרצח את זקנו קין ואת בנו תובל קין בשגגה. וזה כל גדר פגם השגגה שיש בחומר הדברים כח מושך אל תכונה מסוימת גם מבלי כוונת בני אדם. כי יש דברים שטבעיהם נוטים שישתמשו בהם לרעה או לטובה. במילים אחרות מעשה השם בבראשית אינו נפרד ממה שבני אדם עושים עם הדברים שהוא ברא. וכאשר האדם משתמש בחומר הנבראים הוא צריך להמשיך בהם את הברכה ואת הראיה לטובה של השם במעשה בראשית, ואם אינו עושה כך אז נעשה פגם בחומר הנבראים עצמם שהם מצטיירים בצורה כזו שגורמת לרצח וכדומה.

ולכן לעתיד לבוא כאשר ישעיה מנבא שיבוא שלום בעולם, אין די לבטל את החרבות ואת המלחמה. צריכים גם לחזור ולתקן את חומרי הנחושת והברזל ולשים אותם אל מקומם שלא יהיו עוד חרבות בעולם אלא מחרישות. שהברזל תובע את מקומו שיחרשו בו ולא ירצחו בו.

השאר תגובה