כשאומרים האל לא נתפס בשכל אפשר להבין זאת כך.
***
להבין דברים בשכל שלנו משמעותו להכיר את הסיבות שלהם. כך המדע כולו הוא חשיפת הסיבות מאחורי מהלכים טבעיים וכאשר אנחנו מכירים את כל הסיבות שעושות שמשהו יהיה כמות שהוא אנחנו אומרים שהבנו אותו עד תכליתו.
אמנם כל סיבה צריכה תמיד בעצמה עוד סיבות, כך שמה שכל הדברים מובנים הוא רק במובן שהסיבות הקרובות להם מובנים. אבל אם שואלים על הסיבה עצמה אז צריך להסביר אותה על ידי עוד סיבה וכו’.
הצורה הקוסמולוגית לתפוס את האל (המכונה הוכחה הקוסמולוגית) אומרת שבסוף שרשרת הסיבות תמיד יש סיבה אחת שאין לה הסבר אלא שהאל הוא סיבתה.
האל עצמו אין לו סיבה וממילא אינו יכול להיות מובן כפי ששאר הדברים מובנים על ידי הכרת סיבותיהם שכך מתחייב מתוך הגדרתו שהוא קיים ללא סיבה.
***
אמנם ברגע שהגענו בשרשרת הסיבות מלמטה למעלה עד האל ועצרנו שם, אפשר לנו להפוך את המבט, כי מאחר והאל הוא העיקרון הראשון הכי בסיסי, הרי הוא שנותן טעם לסיבה שבא אחריו וכן הלאה.
נמצא האל הוא תכלית ההבנה כולה. בלי אל אין אנחנו מבינים שום דבר עד הסוף ועם האל אנחנו מבינים את הכל.
אם כן האל בתור סיבה ראשונה לא צריך להיות מוסבר כמו שכל שאר הדברים מוסברים אבל הוא דווקא מסביר את כל הדברים. וזה כל הידיעה שאודותיו שהוא נותן סיבה לכל שאר הדברים והוא השלב הכי בסיסי וממילא אפשר לומר הכי מובן בכל שרשרת ההבנה.
***
וראית את אחורי ופני לא יראו.