לרעות בגנים

תועים להם בני אדם בדרכי העולמות. שומעים בפינה הזאת על רעיונות כאלה ובפינה אחרת על רעיונות אחרים. בארץ אחת נוהגים ככה ובארץ השכנה נוהגים אחרת. כאן מתלבשים בסגנון זה ושם מתלבשים בסגנון אחר. נבוכים הם בארץ ואינם יודעים איזה דרך ישכון להם אור, פעם רואים הם את האור המתנוצץ מהצד הזה ורצים אחריו, וברגע השני הנה האור נמצא בצד שני והם רודפים אחריו.

מתהלכים אנחנו בגנות של רעיונות, בין אנשים הנושאים אותם, ובין ציפורים הלוחשות אותם, מלקטים לעצמנו פירור מכאן ופירור משם, מימרה מזה ומבט מזאת, מערבבים אותם ומרכיבים מהם תרכובות יותר גדולות, רעיונות יותר כוללים, סיפורים יותר שלמים. עתים נדירות מגיעים אנחנו אל הרכבת תמונת עולם אחת שלימה, רוב הפעמים אנחנו אוהבים יותר את התרכבות המיוחדת לנו, המונטז' שנוצרת מפיסות תמונות רבות. צילום אחד מזה וצילום אחד מזה, וככה אנחנו מעבירים את הימים את השבועות ואת החודשים שלנו.

יש ימים עשירים וימים עניים, מפגשים עשירים ומפגשים עניים. עניים הם בני אדם שחיים את רוב הזמן שלהם במסגרת אחת, במקום אחד, באזור אחד, אשר המונטז'ים שהם מלקטים לעצמם עניים, סובבים ברובם סביב נקודה אחת או נושא אחד. עשירים הם כאלה שזכו ואוצר החוויות שלהם עשירה ומלאה, הוא מלוקט ממקומות רבים מארצות רבות מאנשים רבים וממבטים רבים.

פעמים יש שאלה רואים בכך חסרון, קוראים לנשמותיהם קרועות ולנפשותיהם סבוכות. ואינם אלא כעשירים המתלוננים על שפע האוצרות שלהם.

כפי שיתלונן בעל בתים רבים בסביבות רבות שנפשו קרועה בין הווילה שלו על החוף לבין הארמון שלו ליד המדבר. כך מי שאוצר החוויות שהוא חווה, ואת הרעיונות שנחשף אליהם, רחבה מזו של העניים, הרי הבחירה בידו אם ללון הערב ברעיון המערב או ברעיון המזרח, אם להרוות את צימאונו ביין משומר לחסידים או בשכר של פילוסופים, אם לצאת ליער להתפלל בצעקות או למדוט בשקט בבית. לעתים אולי הבחירות האלו מבלבלת, אבל עדיין הוא עשיר, בעל חדרים רבים בארמונות דעותיו, בעל אחוזות רבות בשדות מחשבותיו, בלי דמיון לעני השליו בחוסר בחירתו. בכל בוקר הוא יורד לגנו ללקוט משם שושנים הגדלים בשביל זה או פרחים הצומחים בדרך אחרת. והערוגות שלו רחבות ועמוקות, מקיפים עולמות וסובבים לכל הרוחות.

יתירה עליו היוצר, זו שנשמתו מקבלת מכל יצירה מכל רעיון ומכל דעה, לא זו בלבד שמרוה נפשו מן ההנאה ואת ההתעשרות בדבר עצמו, אלא עוד נפשו נצמדת דרך היצירה אל היוצר, זו שמבעד ליצירה, מבעד לרעיון, מבעד למושג, משקיפה לו המעיין שממנה נובעים הרעיונות. זה מוצא כאשר הוא נפגש עם יצירות חדשות, אלה שהם חדשות לו באמת, לא רק הסתכלות חדשה או ביטוי חדש, אלא דרך חדשה ליצור. חפירה חדשה במעיין הרעיונות. והוא מתחבר אל המעיין, אל המקום שממנה נובעים הרעיונות והיצירות של האמנים. כי לכל אחד ואחד יש מעיין מיוחד בנפשו שממנו נובעים הרעיונות שלו, שהיא הנותנת לו את אופן ההסתכלות שלו ואת צורת החשיבה שלו. את זווית המבט המיוחדת לו. ומי שנפשו רגישה לכך כאשר הוא קורא אותו שומע אותו או מדבר איתו, הוא נפגש לא עם הרעיונות בלבד אלא אף עם מקורם, וזהו שנשמתו מתעשרת ברוחב עצום של צורות גישה.

ויש אשר יעמיק יותר ויגיע אל האחדות, אל הבנה אשר כל הזוויות השונות של האור, כל הצבעים של הקשת, אינם אלא אור אחד. שאינם אלא השתקפויות שונות של האור כאשר הוא נפגש בחפצים שונים, זה שנפשו רוויה לא מהבטה בצורות הנפלאות לבד, ולא מהתקרבות אל המעיין בלבד, אלא מן הידיעה כי מאחורי כל המעיינות מסביב לכל הסיבובים מבעד לכל החלונות השונים שדרכם מסתובבים בני אדם עם הרעיון ועם הדעת, ישנו משהו אחד, בלתי נודע ובלתי נקרא בשם, אשר הוא סך כל החפצים סך כל המעשים סך כל הרצונות סך כל היצירות, אותו כוח נעלם שהביא אותו לפגוש את הדרכים השונים את המעיינות השונות ואת האילנות השונים שעליהם גדלים הדעות השונות.

ואז הוא יורד שוב לגנו, והפעם הוא מגיע מלמעלה, מן סך כל המעיינות, אל מקורות המעיינות השונים, אל השבילים היוצאים מן המעיינות, ובכל מקום הוא בונה לו ארמונות, נוטע לו פרחים מכל הסוגים, ובונה לו בתים מאירים לידם. הוא מסדר לו את הדשא ואת הפרחים שיתאימו לטעם של היום, ובכל יום הוא יורד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים וללקוט שושנים. יוצר לו יצירות מסוגים שונים ובדרכים שונות, רואה לו עולמות שונים מזוויות שונים, וכל יום ויום הוא פותח את העיניים ובוחר באיזה עיניים ובאיזה עולם ירצה לשהות היום. עליו הכתוב אומר אשריך בעולם הזה וטוב לך בעולם הבא

השאר תגובה