מבוא לספר תהלים

תוכן עניינים

ספר תהלים הוא ספר התפילות של המקרא. כבר מצינו בספרי הסיפורים שבמקרא לפעמים נוסחאות תפילה שהתפללו האבות והנביאים. (ליקטתי פעם לדוגמא את ספר תפלות ירמיה, אך כמו כן ישנם כמה תפילות ישעיה, תפלת חנה, יונה, ועוד. גם יש בסיפורי האבות נוסחאות תפילת אברהם ויעקב, ובספר דברים נוסח תפלת משה. כמו כן בספר דברים יש נוסח תפילה והודיה קבועה במצות ביכורים ובמצוות וידוי מעשרות. יש ללקט עוד את ספר תפלות המקרא השלם). אבל ספר תהלים הוא ספר התפילות שבמקרא.

והיינו כי מטרת הספר היא להיותה נאמרת בתפילות ובקשות, אם בתפילות ציבוריות ואם בתפילות פרטיות. אם בספרים האחרים התפילות נרשמו דרך אגב, כמו חלק מן הסיפור ההיסטורי שיש לספר מה התפללו. הרי ספר תהלים הוא הפוך, אם יש בו ציונים היסטוריים הוא אינו נמצא שם אלא להוסיף הסבר וציון על התפלה. אבל עיקר מטרת הספר הוא שיתפללו מתוכו. אפילו במזמורים שמצוין בהם מזמור לדוד בברחו וכדומה, אין הכוונה שספר זה נועד לרשום את תפילות דוד בזמניו השונים. אלא מטרת הספר שיהיו התפילות נזכרים לדורות ושיתפללו בתוכו, ורק אגב לזה נרשם מי חיבר את התפילה ומתי נאמר לראשונה.

ולכן אין מוקדם ומאוחר בציוני זמני ומאורעות המזמורים. ואף אין זה ברור לגמרי בחלקם מה הקשר בין תוכנם לבין הכותרת שלהם. כי ייתכן שהמזמור התחיל בביטוי מסוים שהיה שייך לאותו זמן אך משנאמר בבית הכנסת או בפרטיות בזמנים אחרים נוספו בו עוד פסוקים לפי אותו הצורך. ואנחנו רואים אפילו בספר תהלים עצמו מזמורים שנכתבו פעמיים בשינויים מעטים. וכן בהסתכלות יותר מפורטת ישנם ביטויי ודפוסי תפילה קבועים בתנ"ך וכל אחד מבטא את זה בשפתו בצורה קצת שונה, ומצרפים את זה לפי המאורע. וכבר נחלקו רז"ל איך בדיוק לייחס את ספר תהלים, ולפי פשוטו הוא קיבוץ כל התפלות שנמצאו, מזמן הראשונים ועד זמן האחרונים, אשר חלק גדול מהם נתייחסו לדוד אבל אין זה חיבורו של דוד עצמו.

כמו כן קשה לרוב לעקוב אחרי נושא המזמורים והם מדלגים מענין לענין (עי' הקדמת המלבים), אך אם קוראים אותם כתפילות אז זה מובן, כי התפלה צריכה לכלול את כל הנמצא בלב באותו הזמן. וייתכן שהרבה פעמים אפשר לזהות מבנה של תפלה אפילו שאין קשר בין הפסוקים. כמו המבנה המשולש שייסדו חז"ל בתפלת העמידה להתחיל בשבחו של מקום ואז בקשה ואז הודיה, שזה מבנה המופיע גם הוא בהרבה פרקי תהלים.

לפי מספר פרקיו תהלים הוא הספר הארוך במקרא (אך אין זה נכון לגבי מספר המילים שכמה ספרים גדולים ממנו, וגם שם הוא בין הגדולים). כי התפלה ענין חשוב מאד כמו הנבואה התורה וההיסטוריה. ורוב נוסחאות התפילה שאחר המקרא נוסדו על ביטוייו ודפוסיו, כמו גם על צירוף נוסחאות מתפלות שאר המקרא. מתאים הספר הזה לפתוח את סדר הכתובים (לפי הדפוסים שלנו). כי הכתובים כולם אינם תורה או נבואה, כלומר אינם נקראים כמו מסרים או הוראות שהגיעו משמים, אלא הם דברים שנכתבו על ידי בני אדם ביחס לשמים, ברוח הקודש המדריכה אותם בהשראה לכתוב. ובוודאי הדבר הראשון שיש לאדם להגיב לשמים הוא התפלה, שבעצמה הוא סוג של רוח הקודש שהוא האתערותא דלתתא של של הנבואה.