ירמיהו פרק מט

תוכן עניינים

נביא לגוים

ירמיהו כמו ישעיה יש לו קבוצה של נבואות על הגוים. כמו שכתוב בתחילת הספר נביא לגוים נתתיך. בכלל להיות נביא משמעותו שאכפת לך מהעולם לא רק להגיד מוסר ולצעוק. וגם הגוים הם חלק מן העולם וצריך לחשוב מה יקרה איתם.

מפריע לי הנוסח שהולך אצל כל הצדיקים כעת שכלל ישראל יהיה לו ישועה. חכם אם היית חושב קצת להתפלל גם על גוים אולי לא היה מגיע הבעיה לכלל ישראל, היינו צריכים להתפלל שסין ואיטליה יהיה להם ישועה. מה זה צרה לכלל ישראל זה לא צרה לכלל ישראל זה צרה לכל הגוים.
הקבוצה הזו של נבואות מתחיל בפרק מו ויש שם כמו הקדמה אשר היה דבר ה אל ירמיהו הנביא על הגוים.
ויש נבואה על מצרים. ועוד נבואה על נבוכדנצר שיכבוש מצרים. ועל פלשתים. ועל מואב. ועל עמון. ועל אדום. דמשק. קדר. עילם. כשדים.
הנבואות הרעות על הגוים גם הם מסתיימים בנחמה. בסוף פרק מח ושבתי שבות מואב באחרית הימים. בסוף הנבואה על עמון ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון. ובסוף הנבואה על עילם והיה באחרית הימים אשיב את שבות עילם. שזה אותו נוסח שניבא לישראל והשבותי את שבות יהודה ואת שבות ישראל, ועוד כמה פעמים.
זה נראה חוקיות כזאת. יהיו צרות אבל בסוף העולם יהיה הכל על מכונו וסידורו. וראה להלן בעמון הסבר יותר ברור על זה.

עמון

ירמיהו מט, א -ו

הנביא טוען וכי לישראל אין בנים שירשתם את ארצם? מלכם לכאורה הכוונה מלכום שהיה אלהי עמון.

ולכן נגד זה יבואו ישראל וירשו את יורשיהם.

ואז יעשו חשבון ועי ורבה צעקה והספד כי מלכם ילך בגולה עם כהניו ושריו – פה מלכם לכאורה כפשוטו המלך שלהם אולי יש כאן משחק מילים על זה.

מה תתהללי בעמקים וכו' עמון היתה בטוחה אסרטרטגית והנביא אומר לא יעזור להם הוא יביא להם פחד.

נראה לי פחד בנבואות הרבה פעמים אין הכוונה שיפחדו, אלא זה שם למה שמפחדים ממנו, פחד ופחת היה לנו, כלומר פחד הוא צרה או מלחמה. אולי בכלל זה המשמעות של המילה כי מה שאנו קוראים לפחד הוא יראה במקרא.

ואחרי כן אשיב את שבות. פה אפשר לראות למה זה נכון. כי יש כאן עיוות בהתחלה עמון ירשו את ישראל שלא להם. אז בתור עונש ישראל ירשו אותם. אבל זה הרי לא המצב הנכון זה רק כמו תשלום על השנים שהם גנבו אותנו בסוף זה לא שלנו. אז צריך להשיב שבות בני עמון כדי שהסדר הנכון יחזור.

בכלל התורה מאמינה בזכות של העמים השכנים כל אחד לארצו כמו שלמדנו בספר במדבר אל תצר את מואב וכו', אז בסוף צריך להשיב שבות עמון.

אדום

ירמיהו מט, ז -יא

הנבואה מתחילה עם קינה פואטית האין עוד חכמה בתימן. כפי הנראה היו בני אדום מפורסמים בחכמתם. בכל זאת בנים של אברהם ויצחק.. ונגד זה הבכיה איפה חכמתם המפורסמת. ד"מ מציין שגם עובדיה דיבר והאבדתי חכמים מאדום. ובכלל נבואת עובדיה על אדום מקבילה להרבה דברים ונוסחאות פה. צריך לחפש מה היה ההקשר ההיסטורי איפה היו אדום כאלה חכמים.

באה עליהם עת פקדתם. זה מושג נבואי שה מאריך אף אבל בסוף מגיע עת הפקודה לא מפורש פה מה אדום עשו רע שמגיע להם פקודה. וכבר דברנו הרבה פעמים על זה שחטאת אדום לא ברורה אף פעם במקרא למה כזה שונאים אותם.

אם בוצרים באו לך לא ישאירו עוללות – הדרך הוא שאפילו הבוצר את שדה עצמו משאיר עוללות ויש על זה מצוה בתורה להשאיר את זה לעני ולגר, הבוצרים הגנבים שיבאו לאדום יהיו אפילו יותר טובים מהעובדים שלך לא ישאירו גם עוללות.

גנבים בלילה על פי רוב מאד לא יעילים כי הרי לילה וקשה לראות ועוד מעט יתעורר בעל הבית הגנב תופס מה שיכול ובורח. אבל גנבי אדום השחיתו דים הם יותר יעילים לא יישאר כלום.

חשפתי את עשו – גם נוסח בעובדיה איך נחפשו עשיו נבעו מצפוניו. כפי הנראה היה להם אוצרות אם אוצרות טבע או אולי חכמה או כסף והיו מתפארים שהם גנוזים אצלם היטב, אז הנביא אומר פתאום כל הסודות שלך נתגלו. כמו על דרך משל שיש לאמריקה איזה מבצר שכולם חושבים שזה סודי ופתאום בא ויקיליקס ושופך הכל על השולחן לעיני כל ונתגלה שזה בכלל לא מה שהם מפרסמים לא כאלה חזקים..

עזבה יתומיך אני אחיה ואלמנותיך עלי תבטחו – לפי ד"מ זו אירוניה מרירה. לפעמים שאומרים למישהו האלמנה שלך תצטרך לסמוך על השם זה קללה נמרצת. לא יהיה לה חבר וקרוב וגואל.. שהשם יעזור…

ירמיהו מט, יב – יט

כי כה אמר ה' – יש כאלה שבטוחים שעליהם אין הדין לשתות כוס התרעלה, שתו ישתו! יש כאלה שבטוחים שהם תמיד נקיים עליהם לא מגיע שום דבר, נקה תנקה – לא תנקה כי שתה תשתה!

בצרה עיר המרכזית של אדום וכל עריה יחרבו וישממו.

כיצד כל זה קרה? הנביא מתאר כאילו נשלח איזה שליח לכל הגוים בא נעשה מלחמה באדום. כי כולם ממזלזלים בך חושבים שאתה קטן ובזוי.

תפלצתך זה מילה מתאימה למי שהגאווה שלו כבר מפלצתית.. הם יושבים על סלעים חזקים וגבוהים – זה תיאור של הגיאוגרפיה של אדום – חושבים אף אחד לא יוריד אותם משם. – משם אורידך נאום ה'.

כל הקטע הזה ממש כתוב בעובדיה במילים אחרות.

הכל יהיה נחרב והעוברים ישרקו, זה כזה תיאור המקום שממה ואיזה עובר אורח עובר ושורק אוהווהו..

כמהפכת סדום ועמורה, לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם. אולי יגורו שם איזה חיות או אולי ישכנו שם הומלסים לא 'בן אדם'.

כל זה על ידי אריה שעלה מגאון הירדן – כלומר האריה יוצא מירדן מלא על גדותיו בגאון, ואין שום בחור או רועה שיכול להתנגד אליו.

ירמיהו מט, כ – כב

אדום חשבו שהם כאלה גיבורים – אבל השם יועץ אם לא יסחבום צעירי הצאן – אפילו צאן צעיר יוכל לסחוב ולהרוג אותו. ומקומם יהיה שממה.
ויהיה כזה רעש שישמעו אותו עד לים סוף… ים סוף היה קרוב לאדום זה לא כל כך רחוק אבל מספיק רחוק שהמליצה תעבוד.
והאויב יהיה כאריה או כנשר וגיבורי אדם שהתפארו באומץ לבם יהיה להם אומץ לב בדיוק כמו אשה בציריה

גם הנבואה על מואב וגם על אדום לא ברור איפה נתקיימה ד"מ לפחות לא מספר. הם נראים יותר כמו קללות שהנביא מקלל את הגוים שהוא שונא כי כנראה הם הצרו לישראל.

דמשק

ירמיהו מט, כג – כז

הרבה ביטויים מוכרים לנו מהנבואות והקינות על ציון וירושלים
כנראה שאלה הם דפוסים של קינה על עיר, או שבאמת הנביא מרגיש לגביהם דומה בתיאורו לפחות

קדר וחצור

ירמיהו מט, כח – לג

מגור מסביב כבר הכרנו למעלה הביטוי הזה שאמר לפשחור, ופה זה על קדר. עוד כמה פעמים השתמש ירמיהו בביטוי זה אבל זה מעניין שהוא קרא לפשחור שיקראו שמו מגור מסביב ובדיוק אותו דבר על קדר.

עילם

ירמיהו מט, לד – לח
מי זה עילם ולמה הגמרא דורשת הפסוק ושמתי כסאי בעילם על בבל לכאורה עילם זה לא בבל.