אוי להם לבריות מעלבונה של תורה

תוכן עניינים

[בהמשך לפוסט זה]

משום מה יש איזה רושם שאני מסיים לחשוב משהו ואז כותב אותו או מדבר אותו כי אני רוצה להיטיב שגם אתם תדעו. לפעמים. אבל על פי רוב אני כותב כי אני מתחיל לחשוב לא כי אני מסיים. על פי רוב כאשר אני אומר צריך לחשוב למה אין חושבים אני מתכוון בתור הוראה מעשית, בוא נחשוב. אבל היחיד ְשמבין את הקושיות שלי כקריאה מעשית זה אני. מה לעשות אני צריך למצוא דרך להסביר את זה יותר טוב.

בת קול יוצאת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. הבת קול לא מחפש תירוצים להסביר למה זה באמת קשה או פלפולים למה חברתית אי אפשר ואיפה שורש האשמה, היא תובעת לעשות משהו.

אז בוא נחזור אל ההתחלה. תורה איננה ראויה לשמה אם היא אינה מורה הוראה כיצד לחיות בעולם ולענות על ספיקותיה. להיות מאד רציונלי וכנה ולהגיד אבל באמת אין סימן בשולחן ערוך שעוסק בזה אלה דברים שלא קשורים להלכה אולי הרופא יודע זה תירוץ יפה ולא עוזר כלום. אם בסופו של דבר השולחן ערוך לא עוסק בשום שאלה חשובה בחיים בשביל מה יש לנו אותה. בשביל ההתחמקות שלפחות נתמיד בחוסר אכילת בשר וחלב והנחת תפילין? בושה.

אז אם אף אחד לא יודע או רוצה לקבוע הלכה ואם לא כתבו על זה שולחן ערוך נצטרך להתחיל לקבוע אותה אנחנו. ואם השולחן ערוך בנוי על איזה מציאות רפואית או מתמטית אז נלמד את הרפואה ואת המתמטיקה וזו תהיה תורתנו. הלא על פיה אנחנו חיים בכל מקרה ואיזה ערך יש לתורה שמלכתחילה ומתוך יושר כזה לא רוצה לעסוק בשאלות אמיתיות.

אנחנו צריכים לחשוב הרבה מעבר לכל הרעיון שהתורה הוא מה שכתוב בספרים. לא מהצד הרציונלי שאוהב לדון בדברים שאפשר להוכיח מה כתוב. לא מהצד השמרני שחושב דבר ה' יקר בימים האלה לא היה מצוי אלא לקודמים. ולא מהצד הכוחני פוליטי שיגיד אבל ההלכה עומדת על תקדימים ומי ישמע לך אם לא תמצא תקדים. כל אלה הם עוד תירוצים שכחם יפה לכתוב עוד מאמר אבל לא עוזרים לנו כלל.

אני לא כזה מזלזל בתורה לחשוב שאין בה בכלל מה ללמד אותנו לעולם הזה. אני מאמין בתורה יותר מזה. אני גם לא רואה איפה המחקרים האחרונים יודעים לענות בכלל על השאלות המטרידות אותנו. החכמים יכולים לסדר לנו עשרים ושתים שיטות מוסריות ולחשב מה יצא לפי כל אחד מהם ולבנות ולפרק אבל למי יש משהו מזה.

אם יש משהו קרוב לשיטה מוסרית מוכחת אז זו השיטה הדתית. וכשאני אומר דת אני לא צריך להתעקש על דברים מיוחדים לדת שלי. זה עוד שטות שתוקעת אותנו ואת העולם כולו. ברור שיש הבדלים יתרונות וחסרונות של דת על משנהו. אבל יש כזה מוסד עולמי דת ויש לה ניסיון של אלפי שנים בייסוד מוסר ובעיקר בכינון חינוך מוסרי שמתיישב על דעת בני אדם ובפועל מכוון אותם להיות יותר מוסריים. מרובים הרבה צדדי ההשוואה שבין כל הדתות על החילוקים שביניהם.

לא צריכים להעמיד את הדת על שיטה מוסרית או בכלל רעיון חיצוני לה גם אם אלה יכולים לעזור לנו. הרבה יותר חשובה המכלול כולו של הדת שבפועל עובדת או לפחות עבדה לכונן עולם שבו השאלות מה טוב ומה רע ומה צודק יש להם משמעות בעולם ובין בני אדם.

אכן יש מכשולים בדרך הדתית, אבל אנחנו מכירים את רובם, ראוי למדע הדת להתקדם לפחות כמו מדע הטבע וללמוד מן הכשלונות איזה הם דרכי החינוך המוסרי שאינם עובדים, מה הם הדרכים הצריכות שמירה תמידית שלא ייכשלו, ומה הם הדרכים הבדוקים, ואותם ליישם.

בסופו של דבר בני אדם מכריעים לפי אינטואיציה שלהם דהיינו משיקלול כל המכלול. ברור שהאינפוט של התורה משפרת לאין ערוך את אופן השיפוט וההכרעה. ברור שכמה שיותר אינפוט של תורה על כל צדדיה כמה שיותר אינפוט של חכמה מכל צדדיה שיש דרכים שהם לא רק נכונות ליושבי על מדין בבית המדרש אלא גם מתיישבים על הדעת של בני אדם רגילים וגם ישימים וקרובים אל ליבותיהם.

הלא על זו הובטחנו כי קרוב אליך הדבר מאד וכי אלה הם חוקים ומשפטים צדיקים הניכרים לכל. ואין כאן דברים רחוקים אלא שצריך לעזוב כל הוויכוחים הטיפשיים שאינם מובילים לשום דבר מעשי וגם לא לדאוג אם המותג דת או יהדות או חסידות או קבלה או ליטא או מה יישמר, למי יש זמן לדאוג להבלים כאלה אם הטוב של העולם עומד למשקל עושים כל מה שעובד.

לא רחוק הוא מאתנו לזקק את היסודות הכי פשוטים. מה הם חובתנו כלפי עצמנו. מה הם חובתנו כלפי בוראנו. מה הם חובתנו כלפי חברינו והכלל. להסתכל בהם עד שכל הספיקות שבמציאות יתבהרו מעוצם הבהירות של הדברים הכי פשוטים.

ברור כי הכרת המציאות קודמת לכל וגם זה לא רחוק הוא ללמוד בקווים כלליים. אין סיבה שנתעלם מהבנה בסיסית בכל תחומי המציאות. אין זה אומר שצריך ליהפך לשבויים של תפיסות מחשבה מסוימים, כפי שנראה בחוש שחכמי כל תחום חושבים להחל את דרכי החשיבה המתאימים לאותו תחום על כל העולם כולל הענין המוסרי והאנושי. אדרבה בדיוק זה מה שאנחנו לא רוצים לעשות. אבל להכיר את דרכי החשיבה ואת מציאות העולם ואז דווקא לכלול את זה בחזרה אל ההבנות האנושיות הכי פשוטות, שהם עיקר התורה.