ישנם שמועות שונות מה בדיוק פסק ר’ ישראל סלנטר בשעת המגיפה בשנת תר”ח ביום הכיפורים. [ראו בכל המקורות המצויינים כאן מוסכם על הכל כי הקיל בניגוד לדעת רוב פוסקי הזמן, ואולי אף התיר גם לבריאים לאכול כדי שיאכלו החולים. השמועה (שקשה לאשר או להכחיש כי כל כותב יש לו אג’נדה) מספרת שאף אכל בעצמו בפומבי בבית הכנסת להורות היתר. (ראו כעת גם במנחת אשר קורונה מה שדן בזה)
בשו”ת ראשית ביכורים לר’ בצלאל הכהן שהיה אז אב”ד וילנא עמ’ ס”ט מאריך לדחות שיטת הרי”ס בטענה שכבר נתפרסם שאלפים צמו בווילנא כמה פעמים בשעת מגיפה ולא אירע להם כלום ולכן אין לסמוך על דעת החת”ס שבשעת מגיפה אין לצום ביוה”כ.
אם הבנתי נכונה. כבר באותם הימים לא הבינו הרבנים הגדולים הוותיקים את המציאות הסטטיסטית של המגיפה. וכי זה שכמה אלפים צמו ולא אירע להם משהו אינו מוכיח כלום לגבי סכנתה לציבור. רי”ס ה’מודרני’ יותר שעסק בפועל עם החולים וכו’ הכיר את המציאות ואף ניהל מאבק ציבורי נגד דעת רוב רבני הזמן לשם האכילה ביום הכיפורים.
ואין כל חדש תחת השמש.