כתיב[=-] בזאת יבא אהרן אל הקדש ודרשו ע’ז בזוה’ק[=] כי בזאת דהיינו מדת המלכות שנקראת זאת נבא אל הקדש שדוקא דרך מדתה אפשר לבוא לכל מיני קדושות והיינו כי מלכות נקראת אמונה [] והוא מדרגה התחתונה שבע’ס וצריכים אזהרה מיוחדת וחכמה נפלאה שאפילו כשעולים למעלה העליונה ביותר שלא לעזוב מדת המלכות ואפילו בעבודת כה’ג ביוה’כ שהוא העליה העליונה ביותר בבריאה א’א לו לבא אלא כשיאחז א’ע עם מדה זו [ושרש הד’ י’ל כי כל עליה שאינה נוגעת עד נדרגה העליונה ביותר אינו כלום כי אינו נוגע בבורא ודוקא המלכות יש בה כח לעלות עד לשרשה האמיתי מלכות דא’ס שהוא למעלה מכל המדרגות ] וזוהי עבודה קשה שבמקדש כי בדר’כ כשהאדם עולה מעט כבר הוא ממאס במלכות ובאמונה כי למשל בקטנות נקל לאדם לשמוח בפשטות אמונתו שיודע מהשי’ת ותורתו אבל ברגע שעולה קצת כבר קשה לו לשמוח בעצם זה שהוא יודע מהשי’ת וכבר רוצה לשמוח רק בהשגתו ועבודתו ולא בעצמותו ומהותו ית’ ה’ עושיו שאינו מקושר אליו אלא באמונתו הכי פשוטה ואם אינו נזהר גם אז לאחוז באמונה הנה א’א לו לעלות יותר וצריך לחכות עד שיפול ח’ו ולא ימצא במה להתחזק אלא באמונה לכן החכם עיניו בראשו לאחוז תמיד במדת האמונה ולשמוח בה עד שאינו חסר לו כלום ובזה הדרך פתוחה לפניו להשיג כל המדרגות
וזהו שיום אחרי יוה’כ נקרא גאטס נאמען-שם ה’ שהוא מדת מלכותו העצמית שחוזרים לומר האל הקדוש דהיינו שאחרי כל העליות והעבודות שעולים ושבים בתשובה וכו’ צריכים לחזור ולהגיע למצב שאינו עושה כלום ואינו הולך לשום מקום ואינו עולה שום עליה אלא שמח ומשתעשע בעצם עצמות פשיטות מציאות הבורא שיודע ממנו –שנקרא הא-ל הקדוש שהוא כינוי עצמי יותר מלך ואז לא איכפת ליה מכל העולמות ואדרבה הוא מושל ומנהיג באמת על כל העולמות מאחר שאחוז ודבוק ומשתעשע במקורי מקור המקורות של הכל והוא שיכול להמשיך כל הסליחה וכו’ למטה וז’ש רבינו מוהר’ן ז’ל שאם אין מתפללים ביוה’כ מתפללים ביום שאחר יוה’כ [] ומתחילים להמשיך אורות חג הסוכות שהוא חסדים דאימא ובסוכה מקיפים שלהם דמשמעות המקיף היינו שדי לו בידיעה ואחיזה זו ואינו צריך עוד שום דבר שהשגה זו מקיפו וכוללו מראשו ועד רגליו ואין שום חלק מישותו ומציאותו יוצא מזה וזה א’א אלא בשמחת האמונה וכמו שפי’ בתניא [] בא חבקוק ובעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה דהיינו שישמח במצוות האמונה כאילו אין עוד שום מצוה
ובאופן זה הוא שיכול להעלות המלכות האמיתית שרש כלליות נשמות ישראל למעלה משא’כ כשעוזב נקודה זו כל עבודתו הולכת בפירודא מהשכינה כללות נש’י ואינו יכול להעלותם בעבודתו ותפילותיו
(ליקוטים מתוך קובץ אני מאמין)