סיכום פרדס רימונים שער א’ – עשר ולא תשע

כללות השער

א. מקורות מציאות הספירות

• מספר יצירה (פרק א – ו)
• מן החקירה (פרק ח, פרק ט)
• מן המקרא (פרק ח, פרק י)

ב. הספירות הם עשרה

• מוסכם על הכל (פרק א).
• ספר יצירה – עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשר (פרק א – ו).
• רב האי שיש י”ג? הוא שורש י’ ספירות עצמם בכח (פרק ז)
• רב חמאי מנה י”ג? הם ג’ שרשים במל’ או עולמות בי”ע. (פרק ז)

ג. שמות הספירות

 עשר ספירות: כתר, חכמה, בינה, גדולה/חסד, גבורה/פחד, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. (פרק י)

• עשר שמות שאינם נמחקים: אהיה בכתר, יה בחכמה, הויה בניקוד אלהים בבינה, אל בחסד, אלהים בגבורה, הויה בתפארת, צבאות בנצח והוד, שדי ביסוד (ואל חי כינויו), אדני במלכות. (פרק י)

______________________________________________________________________

 

פרק א – ו : ביאור ספר יצירה פרק א משנה ב – ג

עשר ספירות ומקורם מה’ אצבעות.

• עשר ספירות: המניין המוסכם על הכל.
• בלי מה: בלי מהות מושג אלא דרך ראות כנבואה.
• מספר : ועם כל זה ישפוט בהם המספר.
• עשר אצבעות: ככתוב כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך, הרי הבריאה על ידי עשר אצבעות שהם עשר ספירות.
• חמש כנגד חמש: אע”פ דכתיב אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, שני הידיים ביחד הם עשר ולא חמש בלבד עשו.
• וברית יחיד מכוונת באמצע במילת לשון ובמילת מעור: ומזה נראה שאין יד שמאל צל ליד לימין כפי שעשר אצבעות הרגל (הרומזים לע”ס דבריאה) הם צל לאצבעות היד לפי שביניהם מכריע ואין מכריע בין היד לרגל.

חמש כנגד חמש

• ה’ ספירות עליונות כחבג”ג (לנהל עליונים), ה’ ספירות תחתונות תנהי”מ (לנהל תחתונים), תפארת מכריע.
• ה’ ספירות נוטות לימין כתר חכמה גדולה נצח תפארת, ה’ ספירות נוטות לשמאל בינה גבורה הוד יסוד מלכות.
• ה’ ניגודים וה’ פעמים תפארת מכריע:

א) חכמה ובינה ותפארת נעלם מכריע ביניהם.
ב) חסד וגבורה ותפארת מכריע.
ג) תפארת מכריע בין גדולה להוד
ד) תפארת מכריע בין גבורה לנצח.
ה) תפארת מכריע בין נצח והוד.

עשר ולא תשע

• שלא נאמר שהכתר אינו בכלל הספירות להיותו הא”ס.
• שלא נפריד המלכות מן המנין אלא היא עמהם באצילות אע”פ שאינה באחדות עמהם.
• כל ספירה פרטית אינה נכללת בפחות מעשר.

עשר ולא אחד עשרה

• שלא לומר יש ע”ס זולת המלכות ויהיו י”א
• שלא לכלול עולם הכסא במנין הספירות
• שלא לכלול מטטרון שהוא עולם יצירה במנין הספירות.
• שלא לטעות בדברי רב האי גאון שיש י”ג ספירות [אלא ג’ המקורות שלו הם כמו עולמות אחרים]
• שלא לטעות בדברי רב חמאי גאון שיש י”ג ספירות [אלא ג’ נוספות שלו או שהם כחות במלכות או שהם עולמות בי”ע].

הבן בחכמה וחכם בבינה – כיצד ללמוד קבלה

הבן בחכמה: שילמד דבר מתוך דבר במה שקיבל מרבו כחכם ומבין מדעתו ולא יהיה שכל עקר.  וחכם בבינה: ומה שמוליד יסבירהו בתוך הקבלה ולא ישען אל בינתו בלבד.

בחון בהם: במהות עשר ספירות יבחון בלבד ברצוא ושוב.

וחקור מהם: בפעולות הנמשכות מהם יחקור טובא.

• והעמד דבר על בריו: שיהיו עומקי בדברים ברורים לך ללא ספק.
  והשב יוצר על מכונו: כוונת הכל לייחס הא”ס בתוך כסאותיו שהם ע”ס.
• והעמד דבר על בריו: שלא יפריד המלכות ויהיו תשע ולא עשר.
  והשב יוצר על מכונו: שלא יספור הא”ס במנין הספירות ויהיו י”א אלא הוא בהם כמלך על כסא.

פרק ז – עשר וי”ג

ג’ שורשים

נשאל רב האי: עשר מידות או י”ג מידות? והשיב: יג מידות ענפי עשר מידות עם ג’ שרשים. פירוש ג’ אלה מקורות לכל י’ ספירות, לא שמצטרפים אליהם שיהיו י”ג.

ג’ כוחות במל’

ספר העיון ספר י”ג כוחות.

פירוש המפרשים: י’ ספירות ועוד ג’ מיני אצילות במלכות

פירוש רמ”ק:  י’ ספירות ועוד ג’ מקורות נעלמים במלכות, שהם שורשי ג’ עולמות בי”ע כדרך שהג’ שורשים מקורות לעשר ספירות.

ספירות ומידות

חולק על גוף דברי רב האי שי”ג מידות מקבילים לספירות, אלא הם י”ג גבולים ומקום הסובלם, ועוד י”ג נעלמות שכולם בכתר.

פרק ח – שאר מקורות הספירות

עשר ספירות מן החקירה

מצד אחד מאמינים אנחנו:

• הא”ס מושלל מן הגשמות.
• הא”ס מושלל מן השינוי וממילא ההשגחה.

מצד שני מאמינים אנחנו:

• שהא”ס משגיח בעולמות.
• בפסוקים המדברים בכינויי הגשמות.

בהכרח שהפתרון: הא”ס משגיח בהיותו מאיר בספירות ובהם נקרא בכינויי ההגשמה.

עשר ספירות מן המקרא

ג’ ראשונות:

ו(ספירת) החכמה מ(ן הכתר הנקרא) אין(,) תמצא. ואיזה (א”י – א’ין, יוד חכמה, זה) מקום (ספירת ה)בינה.

ז’ תחתונות:

לך ה’ (ג’ ראשונות עד לבינה הנקראת ל”ך כמנין נ’ שערי בינה) הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד. כי כ”ל (נ’ שערים ממטה למעלה כ’ בנו”ה, ל’ בגג”ת)  בשמים ובארץ (היסוד מייחד תפארת ומלכות). לך (בינה) ה’ (תפארת) הממלכה (המלכות מאוחדת בבינה ובתפארת).

פרק ט – הכופר בספירות

 שני סוגי כופרים:

א. מי שלא ידע בהם כלל:

אינו כופר. והטעם:

• שאפילו מי שלא ידע העיקר שה’ אינו גוף אינו כופר כדברי הראב”ד.
• והרי העיקרים חייבים כולם ללומדם ואילו הע”ס הם סוד.

אמנם לא ראה מאורות מימיו.

.

ב. מי שידע ואינו מודה

כופר. והטעם:

• כופר בתורה שמכחיש בדברי חז”ל שאימתו את הספירות.
• בהכרח ימשך אל הכפירה בהשגחה שהאחד הפשוט אינו יכול להשגיח.

פרק י  – שמות הספירות

שמות מוסכמים על המפרשים:

כתר, חכמה, בינה, גדולה/חסד, גבורה/פחד, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות.

רוחניות הספירות שהם שמות שאינם נמחקים, ודוגמאות בתנ”ך.

[שמות אלה הם היכלות לרוחניות הספירות שהם לבושים לרוחניותם הפנימי שהוא שם הויה בכל ספירה]

• אהיה – כתר.

בתורה: ג’ פעמים בפסוק אחד בלבד אהיה אשר אהיה, אהיה שלחני אליכם.

• יה, חכמה.

בתורה: עזי וזמרת יה, יד על כס יה.

בנביאים: אראה יה בארץ החיים.

בכתובים: מן המיצר קראתי יה ענני במרחב יה.

• הויה בניקוד אלהים, בינה.

בתורה: אדני הויה במה אדע

בנביאים: הויה אדני חילי

בכתובים: אבא בגבורות אדני הויה

• אל, בחסד.

בתורה: ויקרא לו אל אלהי ישראל

בנביאים: אל אלהים הויה הוא יודע

בכתובים: האל תמים דרכו.

• אלהים, בגבורה.

בתורה: והאלהים נסה את אברהם

בנביאים: ותהי חרדת אלהים.

בכתובים: קומה אלהים שפטה הארץ.

• הויה, בתפארת.

בתורה: ויאמר הויה, וידבר הויה.

בנביאים: כה אמר הויה

בכתובים: הויה אמר אלי בני אתה.

• צבאות, נצח משותף בהוד.

בתורה: לא נמצא

בנביאים: כה אמר ה’ צבאות

• שדי, ביסוד.

בתורה: ואל שדי יברך אותך

בנביאים: כקול שדי בלכתם

בכתובים: והיה שדי בצריך

[ויש אומרים אל חי ביסוד אבל אינו משמות שאינם נמחקים אלא הוא כינוי היסוד]

• אדני במלכות

בתורה: ועתה יגדל נא כח אדני

בנביאים: דבר שלח אדני ביעקב

בכתובים: אדני שפתי תפתח.