נ׳ שערי בינה וכולם נמסרו למשה חוץ מאחד – הקדמת רמב״ן על התורה | זוהר ספירת העומר תשפ״ה (תורגם אוטומטית)
סיכום השיעור 📋
סיכום השיעור – סדר של שבע פעמים שבע בספירת העומר
הקדמה
השיעור הוא המשך לשני שיעורים קודמים על הסדר של שבע כפול שבע בספירת העומר. עדיין יש הרבה שלא מובן, אבל המטרה היא להוסיף הסברים ולהראות מה צריך ללמוד ביחד.
—
א. חמישים שערי בינה – היסוד של הרמב״ן
המדרש והקדמת הרמב״ן
המדרש אומר: *”חמישים שערי בינה נבראו בעולם וכולם נמסרו למשה חוץ מאחד”*. הרמב״ן בהקדמתו על התורה מקשר זאת עם ספירת העומר ומסביר:
– בינה פירושה הבנת העולם, הבנת המציאות.
– העולם מתחלק לחמישים שערים – חמישים דרכים של הבנה.
– שער (שער) הוא דרך להיכנס ל״בית” של חכמה – כמו שנאמר *”בחכמה יבנה בית”*, *”חכמות בנתה ביתה”*.
דוגמאות: עצים הם שער אחד, בני אדם שער שני, חיות שער שלישי, וכו׳. כל יום מימי בראשית הוא “היכל” – אור וחושך הוא בית אחד, שמש ולבנה הוא בית נוסף.
מדוע דווקא שבע כפול שבע?
המהלך ההגיוני:
1. העולם מתחלק לשבעה – זהו העיקרון של שבעת ימי בראשית, שמקטלג את כל הנבראים לשבעה חלקים.
2. כל אחד מהשבעה מתחלק שוב לשבעה – זה נותן 49 חלקים.
3. עם השער החמישים (שלא נמסר) יש 50 שערי בינה.
זהו התכללות – כל דבר מכיל בתוכו את כל שאר הדברים.
—
ב. שלושה סוגי התכללות
1. התכללות מצד הקב״ה (מלמעלה)
מנקודת מבטו של הקב״ה הכל אחד – “זכור ועשה בדיבור אחד”. זוהי החכמה העליונה, כמו נבואה שבה רואים הכל בבת אחת אבל לא ניתן להסביר זאת.
2. התכללות מצד המעשה (למטה)
כאשר אדם עושה מצווה, הוא עושה הכל בבת אחת – כמו תפילין של יד שיש בהן רק בית אחד (בניגוד לתפילין של ראש עם ארבע בתים). למעשה, כאשר שומרים שבת, אי אפשר לקיים כל כוונה בנפרד – עושים הכל ביחד. אפילו מי שלא יכול לנסח איך הוא משלב את כל השיטות, למעשה זה משתלב דרך המעשה עצמו.
3. התכללות של שבע המידות עצמן (הנקודה החדשה)
זהו הסוג השלישי שהשיעור רוצה להתחיל עכשיו – ההתכללות של שבע המידות בתוך עצמן. זה כנראה מדוע נקרא “שערי בינה”: כל קטגוריה בודדת (כמו אור וחושך, כמו זכר ונקבה) היא שער לכל העולם.
—
ג. המפתח: כל דבר הוא כל העולם
כל שער הוא פרספקטיבה שלמה
– אור וחושך הוא רק שביעית מהעולם – יש גם בעלי חיים, זכר ונקבה, וכו׳. אבל כאשר מבינים אור וחושך לעומק, מבינים דרך זה את כל העולם – כמו יום ולילה, כוכבים ולבנה, הכל.
– אותו דבר עם זכר ונקבה: יש זכר ונקבה אצל בני אדם, אצל בהמות, שמים (זכר) וארץ (נקבה), וכו׳.
– כל שער הוא דרך להבין את כל המציאות – לא רק חלק ממנה.
המשמעות: החמישים שערים אינם חמישים חלקים של העולם, אלא חמישים דרכים להגיע להבנת כל העולם.
קושיית המהר״ל ותירוצה
המהר״ל שואל: מדוע שרצים הם שער נפרד ודגים שער נפרד – הרי זה דומה? התשובה: כל שער דורש סוג אחר של כלים, מושגים והבנות. חכמת השרצים אינה חכמת הדגים. אבל מנקודת המבט של שרצים אפשר גם לראות את כל העולם – שרצים צריכים חול, חיות שאוכלות אותם, וכו׳. – כל שער הוא פרספקטיבה שלמה על הכל.
—
ד. התכללות המידות – העומק
מצד הקב״ה אין חסד או גבורה נפרדים – יש אחדות גדולה אחת. רק להבנתנו אנו מחלקים זאת לקטגוריות. אבל כדי להבין חסד באמת, צריך גם להבין גבורה, תפארת, וכו׳. – כי כל מידה היא “מבט” על כל העולם, שער שדרכו רואים הכל. זה כמו חכם בתחום מדעי מסוים – הוא מבין את כל המציאות דרך תחומו, אף שלאספקטים אחרים צריך שער אחר.
—
ה. נקודה מעשית: איך חיים עם הרבה שיטות?
כאשר יש הרבה פירושים (רמב״ם, רמב״ן, כוזרי, בעש״ט, אריז״ל) – לאיזה צריך לכוון?
– דרך אחת: הולכים עם מה ש״לבי נוטה” – פירוש אחד, האחרים רק תיאוריה.
– הדרך האמיתית: למעשה נעשה שילוב – תערובת של כל הפירושים שמסתדרים יחד כל אחד במקומו. אצל חלק זה יותר מעורב, אצל חלק פחות, אבל הלכה למעשה זה חייב להיות הכל בבת אחת.
—
ו. ל״ב נתיבות חכמה לעומת חמישים שערי בינה – ול״ג בעומר
השוואה בין ל״ב נתיבות חכמה של ספר יצירה לבין חמישים שערי בינה: שניהם עוסקים בדרכים להבין את העולם – אלא שאלו שתי דרכים שונות לחלק את המציאות (חכמה = ל״ב, בינה = מ״ט/נ׳). זה מתקשר לל״ג בעומר: אחרי ל״ב ימים כבר יצאנו מנתיבות חכמה, ואז מתחיל הגילוי של שערי בינה – נשארים עוד שבעה עשר.
—
ז. “נמסרו למשה” – מה פירוש “הכל עומד בתורה”?
שיטת הרמב״ן
שיטת הרמב״ן היא ש״נמסרו למשה” פירושו הכל טמון בתורה (דרך רמז, גימטריא, וכו׳).
הסבר פשוט יותר
מכיוון שכל החכמות כלולות זו בזו, תורה (בעיקר הלכה) היא אחד משערי בינה, ודרכה אפשר להגיע להכל. דוגמה מפרשת תזריע: “אשה כי תזריע” הוא הלכות טומאה, אבל המדרש נכנס לפרטים רפואיים כי כדי לפסוק נכון הלכות נדה צריך להבין רפואה – זה מראה איך חכמות שזורות זו בזו.
שיטה מחודשת נגד הרמב״ן
בפירוש: הרמב״ן לא לגמרי צודק. תורה (בלבוש שיש לנו) היא אחד משערי בינה, לא כל המ״ט. “תורה” במובן הרחב יכולה לכלול הכל, אבל תורה כפשוטה – הלכה, איך בני אדם צריכים להתנהג – היא שער אחד שדרכו אפשר להגיע לשערים אחרים, כמו שהרמב״ם מסביר לגבי חכמת שלמה המלך.
—
ח. חכמת שלמה המלך – מידות וטבע הם אחד
הקדמת הרמב״ם על “וידבר על העצים ועל האבנים” של שלמה המלך מראה: במשלי ובקהלת שלמה מדבר בעיקר על מידות, מוסר והנהגות בני אדם – וזה דווקא החלק החשוב ביותר בהבנת הטבע. הנהגות בני אדם הוא עצמו חלק מהטבע, לא משהו חיצוני נוסף. אפילו בששת ימי בראשית יוצא גם איך צריך להתנהג בשבת.
—
ט. נגד ההפרדה של דייויד הום – “יש” ו״צריך” קשורים
נגד השיטה הפילוסופית של דייויד הום שמפרידה בין “מה שיש” (עובדות) לבין “מה שצריך להיות” (ערכים/חובות): אנחנו לא הולכים עם השיטה הזו. “הסתכל באורייתא וברא עלמא” – העולם והתורה הם שני צדדים של מטבע אחד. להבין מה דברים *הם* אומר לנו מה הם *צריכים להיות*.
—
י. הלכה מכילה סודות המציאות
זהו העומק מדוע בהלכה טמונים סודות התורה – “סודות” פירושם סודות המציאות. המשל: הלכות טומאת לידה בנויות על איך לידה פועלת בטבע. כאשר הלכה ומציאות נפרדים, זהו פירוד – גלות התורה, גלות השכינה – שצריך לתקן.
אבל – זה לא אומר שחכמת הרפואה וחכמת ההלכה הם אותה דיסציפלינה. הם שני שערים נפרדים שמסתכלים על אותה מציאות. מי שמבין יותר טוב את הצד הרפואי של נדה, מבין יותר טוב הלכות נדה – אבל זה נשאר שני שערים.
—
יא. הלכה כשער לכל העולם
חכמת ההלכה היא שער להבנת כל העולם. יש הלכות על הכל – אפילו על טיסה לחלל כותבים שו״תים. דרך הלכה אפשר להיכנס לכל התורה כולה. “לא היו לי אלא ד׳ אמות של הלכה” – הלכה היא גם שער לכל המציאות. מה שאנחנו מחפשים הוא להבין ולהיות חלק מעולמו של הקב״ה.
—
יב. “אין אדם לומד תורה אלא ממקום שליבו חפץ” – הדיוק
דיוק חד: לא כתוב “אלא מה שליבו חפץ” או “אלא החלק שליבו חפץ” – כתוב “ממקום” שליבו חפץ. המשמעות: השאלה היא רק מאיזה שער נכנסים, לא איזה חלק לומדים. כל אדם מתחיל ממקום אחר – אחד מקבלה, אחד מפשוטו של מקרא, אחד מהלכה – אבל מכל שער מגיעים להכל, אם לא מתעצלים והולכים דרך כל המ״ט ימים.
—
יג. “חוץ מאחד” – השער החמישים
פירוש הרמב״ן
הרמב״ן מפרש: “חוץ מאחד” פירושו ידיעת הבורא – זה לא שער של נברא. כל שער הוא חכמה על נברא (עצים, חיות, הלכות), אבל השער החמישים הוא ידיעת ה׳ עצמו, שאף נברא לא יכול לקבל ישירות – “לא יראני האדם וחי”.
קושיה חזקה
איך אפשר לומר שבתורה עומד הכל חוץ מהקב״ה? הרי התורה מדברת רק על הקב״ה! “שמע ישראל”, “אתה הראת לדעת” – הכל סובב סביב הקב״ה! התשובה: התורה מדברת על נבראים – איך הם צריכים להתנהג. איך הקב״ה “צריך להתנהג” – זה לא לבני אדם לדעת.
השער החמישים הוא שוב 49 שערים
מאידך גיסא – הקב״ה כן נודע, אבל רק דרך ה-49 שערים. השער החמישים הוא שוב כל ה-49 שערים – מסתכלים מהשער החמישים על כל האחרים, ומזה מבינים את כל העולם. זה מדוע מתן תורה היה ביום החמישים – כי זה מייצג את השער ש״לא נמסר למשה”.
“חוץ מאחד” פירושו ה״אחד” – “אחד אלקינו שבשמים ובארץ”.
—
יד. שתי דרכים – שתיהן מגיעות לאותו מקום
משל מחשבתי:
– אחד סקרן לגבי פרפרים – משם הוא מגיע לקב״ה.
– שני סקרן לגבי הקב״ה – משם הוא מגיע לפרפרים (לכל הבריאה).
שניהם יודעים אותו דבר, רק השני הולך בדרך הקדושה ביותר – הוא לומד מהשער החמישים את כל ה-49 שערים האחרים. זוהי תורה אמיתית.
מכיוון שלעולם לא מבינים את הקב״ה עד הסוף, לכן כל הזמן מוסיפים חידושי תורה, כל הזמן חוקרים בעולם, כל הזמן חוקרים בחכמה – זוהי מוטיבציה אחרת ממי שלומד רק לידע ספציפי.
—
טו. רמז הרמב״ן בתורה – ספירת העומר וספירת היובל
הרמב״ן אומר: המספר 49 (= 7×7) מרומז בתורה דרך שני מקומות:
1. ספירת העומר – 7 שבועות (49 ימים), והיום החמישים (שבועות) קודש.
2. ספירת היובל – 7 שמיטות (49 שנה), והשנה החמישים (יובל) קודש.
בשני המקרים החמישים – קודש. זהו הרמז בתורה על מספר חמישים שערי בינה.
—
טז. סוד הרמב״ן – סוד ימות העולם
הרמב״ן (בפרשת אמור, בהר, בחוקותי) מגלה שהסוד של ספירת העומר הוא סוד ימות העולם:
– העולם עומד 7,000 שנה – 6,000 שנה של היסטוריה, והאלף השביעי הוא “יום שכולו שבת”.
– כל יום מימי בראשית הוא רמז לאלף שנה מהיסטוריית העולם.
– לפי המדרש יש שבע שמיטות (7 מחזורים של 7,000 שנה), ואחר כך מגיעים לסוד היובל – האלף החמישים. העולם עומד אפוא לפחות 50,000 שנה (ואולי עוד יותר).
—
יז. השאלה הגדולה הפתוחה – שני מהלכים שצריך לחבר
הקונפליקט
– מהלך א׳ (שלמדנו בשיעורים הקודמים): חמישים שערי בינה הם דרכי הבנה – 7 מידות כפול 7 (התכללות), שנותנים 49 שערים שדרכם מבינים את כל הבריאה, והשער החמישים הוא האחדות שמעל הכל.
– מהלך ב׳ (סוד הרמב״ן): חמישים שערי בינה הם סדר היסטורי – סוד ימות העולם, התוכנית הכרונולוגית של הבריאה דרך 50,000 שנה.
השאלה
מה הקשר בין המהלך האינטלקטואלי (49 שערים של הבנה, התכללות המידות) לבין המהלך ההיסטורי (סדר ימות העולם, מה יקרה בכל אלף שנה)? איך הם קשורים?
מסקנה
השאלה נשארת פתוחה – בוודאי יש תשובה, ואפשר לחשוב בפשטות או בעומק, אבל להיום נשארים עם השאלה. זה סוף השיעור.
תמלול מלא 📝
שערי בינה: הסדר של שבע מאל שבע בספירת העומר
הקדמה
מגיד שיעור:
רבותי, ערב שבת אחרי קדושים. אנחנו ממשיכים קצת להמשיך במה שהתחלנו לדבר בשני השיעורים הקודמים, הנושא של הסדר של שבע פעמים שבע של ספירת העומר. יש עדיין הרבה דברים שאנחנו לא מבינים כלל, אבל אני רוצה רק להתחיל להוסיף קצת הסבר, קצת המשך למה שלמדנו. וכמו שאמרנו, לפחות להתחיל להראות מה צריך כאן לחבר, מה הנושא שצריך כאן ללמוד ביחד, לחבר.
פרק א: חמישים שערי בינה – היסוד של הרמב״ן
המדרש וקשרו לספירת העומר
אז בואו נתחיל כך. דיברנו על המדרש “חמישים שערי בינה נבראו בעולם וכולם נמסרו למשה חוץ מאחד”. זה מקור אחד, דרך חשיבה אחת שאנחנו לומדים כאן.
ולכאורה הפירוש של זה, כמו שאומר הרמב״ן, והמקור שמחבר את זה לספירת העומר, ופירש, הוא הרמב״ן בהקדמתו על התורה. הרמב״ן בהקדמה על התורה אומר שמה שכתוב “חמישים שערי בינה נבראו בעולם”, קודם הוא מסביר כך, מה הפירוש?
מהי בינה?
אומר הרמב״ן בהקדמה על התורה, לשונו היא, סליחה, איך אני, שבעולם יש חמישים שערים. והוא מסביר, “חמישים שערי בינה” פירושו, זה לא רק שערי בינה. מה הפירוש בינה? בינה פירושה להבין את העולם, להבין את המציאות.
כן? אז להבין את המציאות פירושו שהעולם מחולק לחמישים, חמישים שערים.
המשל של שער
הוא אומר, בואו נראה קודם מה הוא אומר פירוש פשוט. חמישים שערים, חמישים… אני יודע למה זה נקרא שער. שער פירושו שער. יכול להיות ששער הוא דרך לחלק דברים. אני לא יודע מאיפה מגיע ה… צריך לחשוב מאיפה מגיע ה, ה, הדימוי, המליצה, המשל של שער.
כן? אנחנו רגילים, כותבים ספר, כותבים שערי… שער פירושו כמו שער. נראה שהרעיון הוא, אפשר לחשוב, צריך לחשוב על זה, למה משהו הוא שער? מה זה שער?
יכול להיות שהמילה היא, כמו שאנחנו לומדים “בחכמה יבנה בית”, חכמה היא ההבנה של איך הדברים הם, פירושו כמו היכל, כמו בית, “חכמות בנתה ביתה”, התורה, העולם אומרים נקרא בית, כן, בית, בית בראשית. זה דבר כמו שנכנסים, כמו קביעות, יש ישיבה, יש מקום, בית מדרש שבו לומדים את הדבר, ויש חמישים דרכים להיכנס לזה.
אפשר לפרש כך, ואולי זה מסביר למה זה שבע מאל שבע.
דוגמאות הרמב״ן
הרמב״ן אומר, נאמר, העצים הם שער אחד, בני האדם הם שער שני, החיות הם שער שלישי, וכן הלאה. ומה הפירוש של שער? צריך להבין.
הרמב״ן, הנה הלשון שהוא מתחיל. העולם הרי יש לו היכלות שונים, היכל יום ראשון, היכל יום שני, האור והחושך נקרא בית אחד, והשמש והלבנה נקרא עוד בית, וכו׳.
פרק ב: התכללות – איך כל דבר מכיל את כל העולם
יסוד ההתכללות
ואפשר גם להסביר ששער פירושו שכל דבר הוא באמת כל העולם. בואו נבין דבר פשוט, זה נקרא בקבלה הענין של התכללות, ובשביל זה יש באמת שבע מאל שבע.
איך מחלקים את העולם
הפירוש הוא כך, אני רוצה להבין את העולם. אתה אומר לי, “ויאמר במאמר אחד”, אני יכול להבין את זה? את זה האלוקים יכול להבין. אבל אדם, “זכור ועשה בדיבור אחד”, את זה רק האלוקים יכול.
חכמה עליונה – ההבנה של הכל בבת אחת
או אדם באופן שיש לו סוג כזה של השגה, או בחכמה בראש שקראו למעלה, כשהוא תופס תובנה, הוא תופס משהו כמו כמעט נבואה, הוא רואה הכל בבת אחת, אבל הוא לא יכול להסביר את זה כי זה לא דבר.
אמונה פשוטה – ביטול הדעת
או למטה, כמו שאמרו “אמונה פשוטה”, שמבטלים דעת.
המשל של תפילין – חכמה שביד
או אפשר אפילו לומר כשאדם עושה, כן, זה מאוד מעניין שתפילין של יד הם בבית אחד, והפירוש של זה, השבוע למדנו תפילין, זוכרים, הפירוש של זה הוא שכשאדם עושה, כן, נאמר שבת, אתה יכול לומר לשבת יש עשרים וחמש כוונות, עשרים וחמש טעמים, עשרים וחמש פירושים, מה פירוש שבת? ארבעים ותשע!
אבל כשאדם מקיים והוא עושה שבת, הוא עושה הכל בבת אחת.
תפיסה בפועל – המעשה עצמו
ואפילו תפיסה ממש בפועל ממש, גם בלב האדם, אני יכול ללמוד הרבה כוונות, הרבה דרכים, למעשה כשאני עושה, איזו שיטה עושים?
כן, לפעמים אני לומד, יש שיטת הרמב״ם על ההבנות בענין מצוות, שיטת הרמב״ן, שיטת הכוזרי, שיטת הבעל שם טוב, שיטת הרמ״ק, שיטת האריז״ל. אוקיי, אחר כך שואלים היום, אוקיי, ולאיזו אתה מכוון? כן, כך שואלים שאלה מצחיקה.
השאלה המעשית: איזו שיטה?
כך גם לומדים שיש ארבעה פירושים שונים על ספירת העומר, ולאיזה צריך לכוון?
דרך אחת: ללכת עם פירוש אחד
אז לפעמים אדם אומר, הכוונה שלי היא מכרעת. אני מבין, יש ספר שאומר כך, יש ספר שאומר אחרת. אבל למעשה, כשאני עושה עבודת ה׳ למעשה, אני צריך ללכת עם מה שליבי נוטה, עם מה שליבי חפץ, אני צריך ללכת עם פירוש אחד, אני לא הולך עם הפירוש האחר. פירושים אחרים אני לומד רק תיאורטית, שזה לפעמים היה היסטורית פעם פירוש כזה, ואני לא לומד את זה.
הדרך האמיתית: שילוב של כולם
זו דרך אחת איך אפשר לומר את זה, אבל זו לא הדרך האמיתית איך זה עובד בדרך כלל, ובדרך כלל מי שלומד יותר מדרך אחת ויש לו יותר מפירוש אחד, יש דרכים איך הוא מקיים את כולם.
או אפשר לומר, איזשהו שילוב של כולם, איזשהו ערבוב של כל הפירושים, והם מסתדרים ביחד כל אחד במקומו. לפעמים אחד יותר מעורב, אחד פחות מעורב.
הרבנים והמלמדים
בשביל זה יש את הרבנים, המלמדים שהם לומדים תמיד באופן מעורב, הוא לא הולך כל כך ברור עם שיטה אחת, והוא אפילו לא יודע אולי את החילוק, הוא אומר אוי ואבוי, אין חילוק, הכל דבר אחד.
יש אנשים שהם יותר לומדים, הם רוצים תמיד לדעת את החילוק של שיטה אחת מהשנייה, אבל חלק גדול מזה קשור לזה, כי אם חיים למעשה, כשמדברים הלכה למעשה, מה שקוראים עבודת ה׳, זה חייב להיות תמיד הכל בבת אחת. זה השילוב של הכל, לפי איך זה מסתדר. אוקיי, זו היד, החכמה שביד, החכמה כנגד הלב.
פרק ג: שלושה סוגי התכללות
ראש – לחלק כדי להבין
אבל כדי להבין צריך לחלק.
עכשיו, כאן בחלוקה, אז, בלב אמרנו, כאן כבר למדנו שני סוגי התכללות.
התכללות ראשונה: מצד הקב״ה
דיברנו כאן על ההתכללות שהיא מצד הקב״ה, מצד ההסתכלות העליונה הכל אחד, אפשר לקרוא לזה הבינה, מצד החכמה, בואו נקרא לזה עכשיו, כן, בעולם העליון, מצד ההסתכלות של הרבש״ע הכל אחד.
התכללות שנייה: מצד הפעולה של האדם
וגם מצד הפעולה של האדם, אדם יכול רק לעשות דבר אחד, הוא לא יכול לקיים ספירת העומר בדקה אחת לפי הפירוש של הרמב״ן ובדקה אחרת לפי הפירוש של אבן עזרא. הוא צריך ללכת עם משהו שהוא מקבל, אפילו למעשה, אפילו מי שלא יודע בבירור, הוא לא יכול לומר לך שום מהלך איך הוא משלב את כל השיטות, מעשית איכשהו משלבים את כל השיטות ממה שהוא עושה ופועל ממש.
התכללות שלישית: שערי בינה
עכשיו נלמד בעזרת ה׳ בקצרה סוג שלישי של התכללות, סוג שלישי של דרך איך כל הדברים מתחברים, כי זו ההתכללות של שבעה פעמים שבעה עצמם.
אני חושב שבגלל זה זה נקרא, אני חושב עכשיו, לא הייתי מדייק ומעיין וחיפשתי, אבל יכול להיות שבגלל זה זה נקרא שערי בינה.
פרק ד: שערי בינה – כל שער הוא כל העולם
מה פירוש שערי בינה?
מה פירוש שערי בינה? הפירוש הוא כך, אם אתה רוצה להבין את העולם, נאמר, אנחנו אומרים הדבר הראשון שכתוב בבראשית הוא אור וחושך.
המשל של אור וחושך
אור וחושך הוא חלק מהעולם, כן? יש הרבה מאוד דברים אחרים מלבד אור וחושך בעולם. יש גם בעלי חיים ובני אדם, יש גם זכר ונקבה ברא אותם.
זכר ונקבה הוא בעולם, כן? הרבה מאוד מקובלים, הכל מסתובב סביב המסגרת של זכר ונקבה, ומסבירים איך לכל דבר יש זכר ונקבה. יש עוד אלפי דברים שאפשר לעשות כך.
להבין שער אחד = להבין את כל העולם
אבל מבינים שבאמת, כשאני מבין את הנושא של אור וחושך, אני מבין דרך זה את כל העולם.
אני לא יכול להבין את המושג של אור וחושך, אני אומר, קהלת כשזה מחולק בזמן זה עושה קהלת. אני אומר, ביום הראשון של בראשית עדיין לא היה כלום מלבד אור וחושך, אז אז כל העולם היה רק אור וחושך. אני יכול לדבר על אור וחושך כדבר בפני עצמו.
וזה נופל כדי שאנשים יוכלו להשיג מעשה בראשית, אומרים אור וחושך בפני עצמו. אבל אתה שומע, אני אומר את זה בפירוש, אני צריך לעשות מכל העולם אור וחושך, כי אני יכול לומר אפילו עכשיו, במציאות הרי אור וחושך לא, אולי היה ביום הראשון כך, אני אפילו לא יודע, אולי זה רק כתוב כדי שנוכל להבין, כמו שרש״י אומר, באמת הכל נברא בבת אחת.
אור וחושך הוא בכל דבר
גם במציאות כל דבר בעולם יש בו איפשהו אור וחושך, אור וחושך משפיע על כל דבר. כשאתה מבין נכון אור וחושך, תבין איך זה עושה את היום והלילה, איך זה עושה את הכוכבים והלבנה, איך זה עושה הכל, בעיקרון.
בסך הכל, כשאני לומד אור וחושך, אני לומד את כל העולם מההיבטים של אור וחושך.
המשל של זכר ונקבה
אותו דבר, אני לומד זכר ונקבה, זכר ונקבה יש זכר ונקבה של האדם, זכר ונקבה של הבהמות, זכר ונקבה השמים הוא זכר והארץ היא נקבה, וכן הלאה.
זכר ונקבה בכל העולם
ואפילו כשאומרים מעשית, לא רק אפשר לומר שכל דבר הוא בדרך משל זכר ונקבה, באמת, כדי שכוח הזיכרון של אדם יעבוד, צריך להיות עולם שלם. ולהבין כל דבר, ולהבין את כל העולם.
מה שאתה רוצה לחלק הוא רק חמישים שערי בינה, חמישים דרכים איך להגיע.
חמישים שערי בינה: התכללות המדות והשערים להבין את העולם
התכללות המדות – הפירוש האמיתי
בסך הכל, כשאני לומד אור וחושך, אני לומד את כל העולם מההיבטים של אור וחושך. ואותו דבר: אני לומד זכר ונקבה – זכר ונקבה יש זכר ונקבה של האדם, זכר ונקבה של הבהמות, זכר ונקבה השמים הוא זכר והארץ היא נקבה, וכן הלאה. ואפילו כשזה אומר מעשית, לא רק אפשר לומר שכל דבר כדרך משל הוא זכר ונקבה.
באמת, כדי שזכר ונקבה של אדם יעבוד, צריך להיות עולם שלם ולהבין כל דבר – להבין את כל העולם. מה שאנחנו רואים בהתחלה הוא רק חמישים שערי בינה – חמישים דרכים איך להגיע לשמוע, להבין את העולם. דרך השער מגיעים לכל הדבר.
בשביל זה, זה הפירוש הפשוט של מה שאנחנו קוראים התכללות המדות – יש חסד שבגבורה וגבורה שבחסד. הפירוש הוא: באמת במציאות יש רק דבר גדול אחד. מצד האלוקים אין רק חסד, אין גבורה – יש אחדות גדולה אחת. אלא מה, כדי שנבין, אנחנו אומרים: “אה, סוג כזה של דבר נקרא חסד.”
אבל צריך לחשוב ולראות את זה, שכדי להבין את החסד, אתה צריך להבין גם – כמו שאתה אומר עכשיו קודם – אתה צריך להבין גם את הגבורה, אתה צריך להבין גם את התפארת. במילים אחרות, החסד מראה לך איך לראות את כל העולם מהמבט שלו.
כל חכמה היא מבט על כל העולם
כל אחד שהוא חכם במדע מסוים או במהלך מסוים של הבנת העולם, הוא מבין הכל דרך זה. יכול להיות שלא על הכל זו הדרך הטובה ביותר להבין – בשביל זה צריך להיות דרך אחרת לגמרי, השער הבא של הבינה.
מה שמסביר דברים חיים הוא אחד משבעת שערי הבינה. ודברים חיים צריכים לאכול – דברים מתים, אוכל דומם, וכן הלאה – ודרך זה זה חי. אז זה לא פשט שאפשר – אין באמת מדע רק של דברים חיים, אין באמת מדע של שום דבר באופן נפרד.
יש מדע של כל דבר – מדע חיצוני, שער חיצוני, חכמה חיצונית – שלומד את כל העולם מהשער של הדבר. וממילא, בכל דבר אתה יכול למצוא את הדבר השני והדבר השלישי.
אני צריך למצוא משל טוב יותר, ברור יותר להסביר את זה – אין לי ברגע זה בראש משל ברור יותר – אבל זה הפירוש. ובגלל זה זה שערי בינה – זה הפירוש של חמישים שערי בינה.
הסוג השלישי של השכלה: כל השערים בכל שער
אז כאן אמרנו: כאן יש סוג שלישי של השכלה. כי בכל שער יש את כל השערים באמת, אלא שאני לומד את זה עם הזמן המבט.
אחד אומר למשל: בזמן אפשר לחלק הכל, במקום אפשר לחלק הכל, בנפש אפשר לחלק הכל – כל מיני דרכים איך אפשר ללמוד. ובאמת אין זמן בלי מקום, אין זמן בלי אנשים – אין את כל הדברים האלה חיצוניים במציאות. אבל בהבנות שלנו יש את כל הדברים האלה חיצוניים, וכל אחת מסוגי ההבנות שלנו, סוגי החכמות שלנו, סוגי המדעים שאנחנו לומדים, היא שער להבין את העולם.
זה הפירוש של שערי בינה.
שאלת המהר״ל: למה שערים נפרדים?
ובגלל זה מסמנים את זה גם. המהר״ל שואל: למה זה בכלל שער אחר? הוא שואל – אני חושב שכך צריך לעיין במהר״ל – הוא שואל: שרץ הוא שער אחד ודגים הוא שער שני, מה ההבדל? שרצים ודגים זה אותו דבר.
לא, כי צריך להיות סוג אחר של הבנה. צריך בשביל זה סוגים אחרים של מושגים, סוגים אחרים של כלים, כדי להבין איך שרצים עובדים. ודווקא מהמבט של שרצים אתה יכול להבין: שרצים צריכים שיהיה חול, שרצים צריכים שיהיו חיות שאוכלות אותם, שהם אוכלים. לשרצים יש מבט על כל העולם, לשרצים יש סוג של דרך להבין את כל העולם.
אבל מה שעושה את זה לשער חיצוני הוא שזו חכמת השרצים, וזה לא אותו דבר כמו חכמת הדגים, וכן הלאה.
זה הפירוש: “חמישים שערי בינה נבראו בעולם.”
“נמסרו למשה חוץ מאחד” – שיטת הרמב״ן
עכשיו, על זה כתוב: חמישים שערי בינה נבראו בעולם, אומרים לנו שני דברים. קודם כל: “וכולם נמסרו למשה חוץ מאחד.” כך כתוב בגמרא, כמו שכתוב: “ותחסרהו מעט מאלקים” – כולם נמסרו למשה חוץ מאחד.
הרמב״ן מפרש כך: מה פירוש “נמסרו למשה”? משה רבינו היה החכם הגדול והוא ידע הכל. הרמב״ן מבין שזה אומר – כך הוא אומר – ש״כולם נמסרו למשה” פירושו שיש לזה קשר לחכמה של משה רבינו, למדרגת התורה. משה רבינו, חומש תורה, “תורה צוה לנו משה” – “נמסרו למשה.”
אומר, טוען הרמב״ן: ממילא חייב להיות שבתורה רמוזים כל שערי הבינה. זה אחד ממקורותיו שהוא אומר שם בהקדמה שכל החכמות חייבות לעמוד בתורה.
ראיית הרמב״ן: כל החכמות בתורה
מה שהוא מתכוון לומר הוא: אחת מראיותיו, אחת ממילותיו, מקורות שהוא מביא כדי להוכיח את זה היא המאמר של חמישים שערי בינה “נמסרו למשה.” ו״נמסרו למשה” הוא לומד פירושו לא סתם משה האדם ידע את זה – זה מעניין לומר שמשה האדם ידע את כל החכמות – אלא כולם טמונים בתורה.
הלכה, מדע, וחמישים שערי בינה: כיצד תורה ומציאות הם שלם אחד
חכמת שלמה המלך: התנהגות בני אדם כחלק מהטבע
ואז הרמב״ם מסביר בהקדמתו, כאשר מדובר על שלמה המלך, החכם מכל אדם, “וידבר על העצים ועל האבנים“. מי שמסתכל בספרי שלמה המלך, במשלי ובקהלת, רואה שהוא מדבר מעט אמנם על הטבע, אבל הוא מדבר הרבה יותר על מידות, על מוסר, על כיצד אדם צריך להתנהג.
והרמב״ם מסביר שם באופן עמוק. אבל הדבר הפשוט הוא, נאמר, קודם כל באופן הכי פשוט, כיצד בני אדם, התנהגות בני אדם היא החלק החשוב ביותר מהטבע, להבנת העולם. הרי בששת ימי בראשית באה גם המצווה של כיצד צריך להתנהג בשבת. להבין כיצד בני אדם מתנהגים וכיצד הם צריכים להתנהג, זה בוודאי אחד מחמישים שערי הבינה שנבראו בעולם. זה לא דבר חיצוני.
נגד ההפרדה של דייויד הום: “יש” ו״צריך” קשורים
הלוואי, אלה שאומרים שהלכה אין לה קשר למדע, זה הולך עם שיטה ביקורתית של דייויד הום, שאומר שמה שצריך לעשות ומה שיש הם שני עולמות שונים. זה לא נכון, ואנחנו לא הולכים חס ושלום עם השיטה הזו. כי בוודאי מה שצריך להיות יוצא ממה שהדברים הם.
מי שמבין את הטבע, מי שמבין את העולם, כמו שאנו אומרים, “הסתכל באורייתא וברא עלמא” – העולם והתורה הם רק שני צדדים של מטבע אחד. להבין מה הדברים הם, זה אומר לנו מה הם צריכים להיות.
הלכה מכילה סודות המציאות
ועל זה, זה העומק מדוע אנו אומרים שבהלכה טמונים סודות התורה. מה זה סודות? סודות המציאות. אם אתה מסתכל בהלכות טומאת לידה, אתה רואה שזה מחובר, זה בנוי על איך הלידה היא באמת. זה לא מופרד. אם זה מופרד, זה פירוד גדול, וצריך לתקן את הפירוד. זה כמו גלות התורה, גלות השכינה, שצריך לתקן.
הלכה ומדע: שני שערים לאותה מציאות
אבל בכל זאת, כן, בוודאי שזה מחובר. בוודאי שמי שמבין יותר טוב את הרפואה של נידה, הוא מבין יותר טוב הלכות נידה. ואם לא, אם הוא חלוק עם רבנים אחרים שאומרים פשט אחר בהלכות נידה, יש סתירה, יש קושיא. אבל זה לא אומר שעצם הדבר איך זה עובד חייב לעבוד כך. אחד לומד כך, ואחד לומד כך. ספק, כך אני מחזיק בוודאי.
אלא מה? מה שאנחנו רואים כן הוא, זה עדיין לא אומר שחכמת הרפואה של איך תינוקות נולדים היא אותו דבר כמו חכמת ההלכה של יורה דעה חלק ב׳. זה שניים… אלא מה זה? מזה נקרא שני שערים. שער אחד הוא הלכה. שער אחד הוא איך מתנהגים עם טומאת לידה, עם טומאת נידה, עם כל ההלכות שמסתובבות סביב זה. ושני, ומהבחינה הזו, כמו שאתה מבין עכשיו מה שאמרתי קודם, חיפשתי משל, עכשיו אתה מבין למעשה משל אחד, משל פשוט שאנחנו מכירים.
הלכה כשער לכל העולם
חכמת ההלכה היא שער להבנת כל העולם. מי שרוצה להבין את כל ההלכות, הרי יש הלכות על הכל. אפילו על מה שטסים בחלל יש הלכות, כן? כותבים שו״ת למי שטס בחלל, איך שומרים הלכה. על כל דבר יש הלכה.
ואם אתה רוצה להבין, אחד אכן השער איך אתה נכנס לכל העולם הוא דווקא התורה, דווקא ההלכה, דווקא תורת משה, שפשט פשוט הוא עיקר תורה הוא הלכה למשה מסיני נקרא, כן? הלכה. הדבר של משה הוא הלכה. הוא נתן מצוות, הלכות, מצוות. מזה אתה יכול להיכנס לכל התורה כולה. זה גם היסוד. “אמר הקדוש ברוך הוא, לא היו לי ד׳ אמות של הלכה“, הרמב״ם שואל קושיא.
“ד׳ אמות של הלכה” – הלכה כשער לכל המציאות
זאת אומרת, ושונא למי שלמד קצת הלכות נידה, והוא רוצה לראות שאין סודות התורה, אין קבלה, אין מעשה בראשית ומעשה מרכבה, הכל הוא הלכה. לפי מה שאנחנו לומדים אפשר להבין, הרמב״ם לומד שם אחרת, אבל לפי מה שאנחנו לומדים אפשר לפרש שד׳ אמות של הלכה פירושו בסך הכל, הלכה היא גם שער לכל העולם.
מה שאנחנו מחפשים זה להבין את המציאות, להיות חלק מהמציאות, עולמו של הקב״ה, זה מה שאנחנו מחפשים. יש הרבה שערים, כל אחד צריך להיות לו השער שלו.
“אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ” – הדיוק
ואפשר לראות, בשער יש הרבה סתירות שאמרנו קודם, שכל אחד צריך ללכת לפי נטיית הלב שלו, לבו חפץ. אני שואל קושיא, מה זה אומר? אחד צריך ללמוד תורה אלא במקום שלבו חפץ? אני לא מבין, כל יהודי מחויב ללמוד את כל התורה. פתאום אתה אומר, אתה אוהב מסכת עוקצין, אז מה? זה הלכה, זה עומד בתורה, אתה צריך ללמוד מסכת עוקצין. מה זה לבו חפץ?
זה מדהים, לא כתוב “אין אדם לומד תורה אלא מה שלבו חפץ” או “אלא החלק שלבו חפץ”. כתוב “אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ”.
השאלה היא רק מאיזה שער
זאת אומרת, השאלה היא רק מאיזה שער אתה נכנס. וכל אחד יכול לראות, אם אחד מתעניין באיזו דרך להיכנס לחכמה, דרך להיכנס לתורה, יש מי שהוא לומד הלכה כי הוא אוהב קבלה, הוא רוצה להבין סודות התורה, הוא מסתכל בזוהר, הוא רואה שהזוהר הוא הכל בנוי על הלכה. הוא תמיד בנוי על פסוקים. הוא מסתכל בפסוקים, וכדי דווקא להבין את הכוונות.
ולהיפך, כשאחד ילמד פשוטו של מקרא והוא רואה בזוהר, הוא מסביר מהזוהר אפשר לראות ברור את פשוטו של מקרא. וכל אחד שלומד בתורה ומה שיש בחלקו מהמדע של העולם שאנחנו רגילים אליו, יכול לראות שזה תמיד מכל דרך, מכל מקום שרק מתחיל מה שאדם מתחיל להתעניין, הוא מגיע להכל, אם הוא הולך לפי התורה, אם הוא לא עצלן.
המשל של ספירת העומר
אם הוא עצלן והוא שכח יום אחד ספירה כביכול בדרך משל, והוא מתחיל, הוא אומר, “אה, כבר שכחתי יום אחד, אני כבר יכול לומר תורה על הפרשה, אני כבר פילוסוף”, אז הוא לא מגיע. אבל אם הוא לא עצלן והוא עובר עד הסוף, כן, זה הפירוש, הוא עובר עד השער החמישים, הוא סופר את כל ימי הספירה, זאת אומרת הוא מתחיל, כל אחד מתחיל ממקום אחד, כל אחד מתחיל מאיזה חסד שבגבורה אחר, דרך זה הוא מגיע להכל.
חמישים שערי בינה כוללים את כל חכמות העולם
כמו שאני אומר כאן, כשהרמב״ן אומר “חמישים שערי בינה נמסרו למשה“, הפירוש הוא שבחכמת ההלכה כלולות כל חכמות העולם. כי אם אתה רוצה לדעת הלכות נידה, אתה צריך להבין מה הוא הטבע של הנידה.
ואותו דבר להיפך, חמישים שערי בינה נמסרו למדע של איך היא עושה תינוק, כי מזה הוא הגיע להלכה.
“וידבר על עצי הבנים” – לדעת למה כל דבר טוב
כמו שהרמב״ם אמר שם ש”וידבר על עצי הבנים“, הפירוש, לדעת כל דבר באמת זה לדעת למה כל דבר טוב. לא רק מה זה, אלא למה זה טוב, מה הוא הטוב שבו. והטוב שבו זה דווקא התורה, “אין טוב אלא תורה“. התורה היא זו שאומרת את הטוב של כל דבר.
אז באמת, סוף המדע הוא גם לדעת איך מתנהגים, מה עושים, יש מה שמתנהגים לגבי בני אדם, יש מה לגבי כל העולם, וכו׳ וכו׳. זה הפירוש של “חמישים שערי בינה נמסרו למשה”.
“חוץ מאחד” – השער החמישים
עכשיו, אני מקווה שהבאתי קצת והסברתי לפי איך שאני מבין את המאמר, ואנחנו צריכים ללכת קצת הלאה. קודם כל, כתוב “חוץ מאחד“. “חוץ מאחד”. מה זה אומר “חוץ מאחד”?
אומר הרמב״ן, אני מפרש כך: “חוץ מאחד” – הוא בידיעה, השאר בידיעת הבורא יתברך שלא נמסר לנברא. חוץ מהשם, למרות שהפירוש הוא לא נברא.
לא שער הנברא
הוא אומר הרמב״ן, אם אתה מכניס כתוב דווקא נברא בעולם, נאמר שנברא בעולם פירושו ה-49 האחרים, השער ה-50 הראשון הוא לא שער נברא. אתה תופס מה אני אומר כאן? לא שער, מה זה אומר לא שער נברא?
ידיעה היא רק דבר שמדבר על הדבר שיודעים. אם אתה יודע עצים, אתה יודע את השער שנברא, השער הוא החכמה שמדברת על עצים. אם אתה יודע היפופוטמוס, אתה יודע את השער היפופוטמוס בעולם. אם אתה יודע את ה׳, איזה שער אתה יודע? לא שער הנברא, אתה יודע את ה׳ עצמו.
“לא יראני האדם וחי”
אבל את זה משה רבינו לא קיבל, איך אנחנו יודעים? הרי יש פסוק, הקב״ה אמר לו “**לא יראני האדם וחי**” [אף אדם לא יכול לראות אותי ולחיות], כל השיחה בפרשת כי תשא. גם משה רבינו לא ידע את הקב״ה כמו שהוא. מה כן ידע את הקב״ה? **מתוך הבריאה** [דרך הבריאה]. כך הוא אומר, כך זה פשוט פשט, כך אומר כל אחד, כן, הרמב״ן אומר כך.
השאלה: בתורה כתוב הכל חוץ מהקב״ה?
במילים אחרות, כאן אנחנו הולכים לתרגם עוד תרגום שלמדנו שהשער ה-50 הוא רק שוב 49 שערים. זה לא יכול להיות, בואו נבין, זה לא יכול להיות שיאמרו “הכל נמסרו למשה”.
במילים אחרות, מישהו אמר כך, “נמסרו למשה” כתוב בתורה, זה אומר שזה יוצא באמת, בתורה כתוב הכל על כל העולם חוץ מדבר אחד שלא כתוב בתורה, על הקב״ה. זה פלא.
זה ממש ליצנות
כל התורה הרי באה להודיע לבני האדם שיש אלוקים, “שמע ישראל ה׳ אלקינו ה׳ אחד” [שמע, ישראל, ה׳ הוא אלוקינו, ה׳ אחד], “אתה הראת לדעת כי ה׳ הוא האלקים אין עוד מלבדו” [אתה הראית לדעת כי ה׳ הוא האלוקים, אין עוד מלבדו]. מה זה אומר שבתורה כתוב הכל חוץ מהקב״ה? זה ממש ליצנות. התורה מדברת רק על הקב״ה.
להיפך, מישהו יאמר בספרי מדע כתוב הכל חוץ מהקב״ה, התורה כתוב הקב״ה חוץ מהכל, זה היה עושה יותר הגיון. מה הפירוש שבתורה כתוב הכל חוץ מהקב״ה?
התורה מדברת על נבראים
אבל מאידך גיסא זה אמת בוודאי. למה? כי מה שהתורה מדברת זה רק על נבראים, התורה מדברת איך צריך להתנהג, איך הנבראים צריכים להתנהג, זה הפירוש של התורה. איך הקב״ה צריך להתנהג, זה להקב״ה, זה לא לבני אדם לדעת, “לא יראני האדם וחי”, אף אדם לא יכול לדעת את הקב״ה, אף אדם לא יכול לראות את הקב״ה, אף אדם לא יכול להבין את הקב״ה.
אבל זו תורה אלוקית
אבל מה זה מאידך גיסא? למה זה נקרא תורה? למה זו תורה מן השמים? זו תורה אלוקית. ומה זה תורה אלוקית? זו תורה אלוקית בכך שכל 49 השערים שכתובים בתורה כולם באו כולם באו לומר “בראשית ברא אלקים ויכלו השמים והארץ” [בראשית ברא אלוקים… ויכולו השמים והארץ], לומר עדות על מעשה בראשית.
השער החמישים הוא שוב מ״ט שערים
אז זה הפירוש שבשער החמישים, בוודאי השער החמישים קיים. אף אחד לא יאמר חס ושלום שלא יודעים את הקב״ה. בוודאי יודעים את הקב״ה. אבל השער החמישים הוא עוד ארבעים ותשעה שערים. זה שוב, יודעים את הקב״ה, כי מסתכלים.
אפשר לומר מסתכלים מהשער החמישים על כל שאר הארבעים ותשעה שערים, ומזה מבינים את כל העולם.
שני דרכים: סיגריות להקב״ה, או הקב״ה לסיגריות
ואפשר גם לומר דרך אגב, יש גם דרך, כן, כמו שאמרנו, יש אנשים שהוא סקרן לגבי סיגריות, ולכבוד זה הוא צריך ללמוד כל מיני חכמות כי הכל מחובר.
כך יש שני, יש יהודי שהוא רק סקרן לגבי השער החמישים, הוא סקרן לגבי להבין את הקב״ה. אומרים לו, אתה רוצה להבין את הקב״ה? אי אפשר להבין את הקב״ה ישירות, צריך להבין דרך כל העולם. הנני מוכן ומזומן, ללמד אותך את כל העולם כדי להבין את הקב״ה. זו בוודאי הדרך הקדושה ביותר. זה הפירוש תורה, תורה אמיתית.
למה מתן תורה היה ביום החמישים
למה התורה, מתן תורה, היה ביום החמישים? כי זה היה החמישים, זה ה״לא נמסרו למשה”. לא נמסרו למשה זה הפירוש, זה באמת רק, הדבר היחיד שמשה רבינו התעניין בו היה בדבר ש״לא נמסרו למשה”, בשער החמישים, ב״את מה אלקים” [מה אלוקים].
דרך זה שהוא רצה לדעת את הקב״ה
אלא מאי, דרך זה שהוא רצה לדעת את הקב״ה, מזה הוא קיבל את כל התורה. ובוודאי, מאחר שאף פעם לא מבינים את הקב״ה, לכן כל הזמן מוסיפים חידושי תורה, כל הזמן מוסיפים לחקור בעולם, כל הזמן מוסיפים לחקור בחכמה, כי זו מוטיבציה אחרת.
יש מישהו שהמוטיבציה שלו היא שרצונו לדעת אני יודע מה, איך הסיגריות שלו עובדות. יש שני שרצונו לדעת את הקב״ה. שניהם יודעים את אותו הדבר, מהסיגריות מגיעים להקב״ה. אבל הוא בא מהקב״ה לסיגריות.
ללמוד מהשער החמישים את כל שאר מ״ט השערים
זה הפירוש, הוא למד מהשער החמישים את כל שאר הארבעים ותשעה שערים, וחוזר חלילה, אפשר ללמוד עמוק יותר ועמוק יותר, זה הדבר שלמדנו בפעם האחרת הפשט של דברי הבעל שם טוב.
“חוץ מאחד” = “אחד אלקינו”
וזה הפירוש “כולן נמסרו למשה חוץ מאחד“. חוץ מאחד, זה האחד, ה”אחד אלקינו שבשמים ובארץ” [אחד אלוקינו שבשמים ובארץ].
הרמז של הרמב״ן בתורה: ספירת העומר ויובל
אומר רבינו יונה, עכשיו הוא מוציא, המספר של ארבעים ותשעה יוצא חמישים שערי בינה. מספר זה רמז בתורה בספירת העומר ובספירת היובל [המספר הזה נרמז בתורה בספירת העומר ובספירת היובל], כאשר יאגוד בו ישראל בגשם רצון השם [כאשר ישראל יתאחד בו בקיום רצון ה׳].
אומר הרמב״ן, המספר, בחז״ל כתוב חמישים, לא כתוב שכתוב כן, כתוב מ״ט שערי בינה, חמישים שערי בינה זה מ״ט שערי בינה, שזה שבע פעמים שבע, והחמישים לא נמסר למשה.
אומר הרמב״ן, איך זה כתוב בתורה? איך זה נרמז בתורה? שאלנו כבר בשבוע שעבר, מה הרמב״ן כתוב בתורה?
השאלה של הקשר בין חמישים שערי בינה לסוד ימות העולם
הקדמה: שאלה ברורה בלי תשובה
ואני אעשה עכשיו יותר ברור שיש כאן שאלה, ואעשה יותר ברור את השאלה. אני לא יודע תשובה על השאלה, אנחנו חושבים על התשובות הלאה, אבל אעשה יותר ברור את השאלה.
איך נרמז בתורה המושג של חמישים שערי בינה?
השאלה
בתורה, איך נרמז המושג של חמישים שערי בינה שכולם נמסרו למשה חוץ מאחד? איך נרמז המושג? כך לא כתוב שום קשר בבראשית. בסדר.
הרמז: שני פעמים שסופרים 7 פעמים 7
אבל בתורה כתוב בספירה, פעמיים ספרו 7 פעמים 7. כן, 7 פעמים סופרים הרבה פעמים בתורה, אבל 7 פעמים 7 סופרים רק פעמיים בתורה:
1. פעם אחת ספירת העומר – 7 שבועות
2. השנייה היא ספירת היובל – 7 שמיטות
זה פעמיים שסופרים 7 פעמים 7, ותמיד ה-50 הוא קודש:
– היום ה-50 של ספירת העומר הוא קודש
– השנה ה-50 של יובל היא קודש, “שנת היובל” שהיא קודש
זה הפירוש, וכאן הוא מצא את הרמז של המספר, המספר הכולל ש-7 פעמים 7 מוצאים רק בשני המקומות האלה.
השאלה נעשית עמוקה יותר
עכשיו יש שאלה חשובה ששאלנו כבר בשבוע שעבר: איזה קשר יש לזה באמת? עכשיו אפשר להבין את הקושיא יותר עמוק.
סוד הרמב״ן של ספירת העומר: סוד ימות העולם
מתי הרמב״ן אומר את הסוד
ראינו מה הרמב״ן הולך לומר, הסוד שהוא הולך לומר שם, הוא בעזרת השם כשמגיעים לפרשת אמור, בהר, בחוקותי, מסביר הרמב״ן את סוד ספירת העומר.
הסוד: ימות העולם וה-7,000 שנה
סוד ספירת העומר, הוא אומר, הוא שבעולם יש ימות העולם, סוד ימות העולם. הקשר לבראשית הוא רמז על 7,000 שנה. השנה השביעית היא שבת, “יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים”.
המדרש: שבע שמיטות והיובל
באמת, כך כתוב במדרש, שיש שבע שמיטות, באמת יש יובל. העולם עומד 50,000 שנה לפחות, אולי על זה אחרי עץ הדעת עוד חמישים שערי בינה מההוא.
הרמז של ששת אלפי שנה
ולכן ששת אלפי שנה הוא רמז כל יום שהיה אותו אלף שנה מהבריאה, מההיסטוריה, ולבסוף מגיעים לשער החמישים, מגיעים לשבת, כי זה שבעת אלפים שנה, יומו של הקב״ה אלף שנה, מגיעים לסוד היובל, אחרי שבעה מעגלים של זה מגיעים לסוד היובל.
השאלה הגדולה: מה הקשר בין שני המהלכים?
ניסוח השאלה
צריך להבין, ואני אשאר בשאלה שוב, צריך להבין: מה זה קשור למה שלמדנו עכשיו כל כך יפה שזה חמישים שערי בינה, שזו הדרך איך כל העולם כלול בזה?
מה זה קשור בכלל לסדר ההיסטוריה, שזה לכאורה סוד ימות העולם?
הבעיה: שני מהלכים שונים
סוד ימות העולם הוא לכאורה הרבה כולל את הסדר שהרמב״ן אומר שהתורה רומזת על עתידות, מה שיהיה בכל שנה, כל אלף שנה, וכו׳.
את זה צריך להבין מאוד טוב.
מסקנה: השאלה נשארת פתוחה
יש בוודאי תשובה, כל אחד יכול לחשוב באופנים פשוטים ובאופנים עמוקים יותר, אבל כאן אנחנו נשארים להיום.
✨ Transcription automatically generated by OpenAI Whisper, Editing by Claude Sonnet 4.5, Summary by Claude Opus 4.6
⚠️ Automated Transcript usually contains some errors. To be used for reference only.
📌 This Shiur Also On
📞 Listen by phone: call (848) 285-6807, press 6, then 900500#
50 Gates of Understanding and All Were Given to Moses Except One – Ramban’s Introduction to the Torah | Zohar Sefirat HaOmer 5786 (Auto Translated)
📋 Shiur Overview
Summary of the Shiur – The Order of Seven Times Seven in Sefirat HaOmer
Introduction
This shiur is a continuation of two previous shiurim about the order of seven times seven in Sefirat HaOmer. There is still much that we don’t understand, but the goal is to continue adding explanations and show what needs to be learned together.
—
A. Fifty Gates of Understanding (Binah) – The Foundation of the Ramban
The Midrash and the Ramban’s Introduction
The Midrash says: *”Fifty gates of understanding (binah) were created in the world, and all were given to Moshe except one.”* The Ramban in his introduction to the Torah connects this with Sefirat HaOmer and explains:
– Binah means understanding the world, understanding reality.
– The world divides into fifty gates – fifty ways of understanding.
– A gate (sha’ar) is a way to enter the “house” of wisdom – as it says *”with wisdom a house is built,”* *”wisdom has built her house.”*
Examples: Trees are one gate, people another, animals a third, etc. Each day of creation is a “chamber (heichal)” – light and darkness is one house, sun and moon is another house.
Why Specifically Seven Times Seven?
The logical structure:
1. The world divides into seven – this is the essence of the seven days of creation, which categorizes all created things into seven parts.
2. Each of the seven divides again into seven – this gives 49 parts.
3. With the fiftieth gate (which was not given over), we have 50 gates of binah.
This is called hitkalelut (integration) – each thing contains within itself all other things.
—
B. Three Types of Hitkalelut
1. Hitkalelut from Hashem’s Perspective (From Above)
From the Almighty’s perspective, everything is one – “zachor v’shamor b’dibur echad (remember and observe in one utterance).” This is the supernal wisdom, like a prophecy where one sees everything at once but cannot explain it.
2. Hitkalelut from the Perspective of Action (Below)
When a person does a mitzvah, he does everything at once – like tefillin shel yad which has only one compartment (as opposed to shel rosh with four compartments). In practice, when one keeps Shabbat, one cannot fulfill each intention separately – one does everything together. Even someone who cannot articulate how he integrates all approaches, practically it becomes integrated through the action itself.
3. Hitkalelut of the Seven Attributes Themselves (The New Point)
This is the third type that the shiur now wants to begin – the integration of the seven attributes within themselves. This is presumably why it’s called “gates of binah”: each individual category (like light and darkness, like male and female) is a gate to the entire world.
—
C. The Key: Each Thing is the Entire World
Each Gate is a Complete Perspective
– Light and darkness is only one-seventh of the world – there are also animals, male and female, etc. But when one understands light and darkness deeply, one understands through it the entire world – like day and night, stars and moon, everything.
– The same with male and female: there is male and female among people, among animals, heaven (male) and earth (female), etc.
– Each gate is a way to understand the entire reality – not just a part of it.
This means: the fifty gates are not fifty parts of the world, but fifty ways to arrive at understanding the entire world.
The Maharal’s Question and Answer
The Maharal asks: Why are creeping things a separate gate and fish a separate gate – they’re similar? The answer: Each gate requires different kinds of tools, concepts, and understandings. The wisdom of creeping things is not the wisdom of fish. But from the perspective of creeping things, one can also see the entire world – creeping things need sand, animals that eat them, etc. – each gate is a complete perspective on everything.
—
D. Hitkalelut HaMidot – The Depth
From Hashem’s perspective, there are no separate chesed or gevurah – it’s one great unity. Only for our understanding do we divide it into categories. But to truly understand chesed, one must also understand gevurah, tiferet, etc. – because each attribute is a “view” of the entire world, a gate through which one sees everything. This is like an expert in a certain science – he understands the entire reality through his field, though for other aspects one needs another gate.
—
E. Practical Point: How Does One Live with Multiple Approaches?
When there are many interpretations (Rambam, Ramban, Kuzari, Baal Shem Tov, Arizal) – which should one have in mind?
– One way: One goes with what “my heart inclines toward” – one interpretation, the others are just theory.
– The true way: In practice it becomes a combination – a mixture of all interpretations that arrange themselves together, each in its place. For some it’s more mixed, for others less, but in actual practice it must be everything at once.
—
F. Thirty-Two Paths of Wisdom vs. Fifty Gates of Binah – and Lag BaOmer
A comparison between Sefer Yetzirah’s thirty-two paths of wisdom and the fifty gates of binah: Both refer to ways of entering into understanding the world – but they are two different ways of dividing reality (chochmah = 32, binah = 49/50). This connects to Lag BaOmer: After 32 days, one has already gone through the paths of chochmah, and then begins the revelation of the gates of binah – there remain seventeen more.
—
G. “Given to Moshe” – What Does “Everything is in the Torah” Mean?
The Ramban’s Approach
The Ramban’s approach is that “given to Moshe” means everything lies in the Torah (through hints, gematria, etc.).
A Simpler Explanation
Because all wisdoms are included in each other, Torah (especially halachah) is one of the gates of binah, and through it one can reach everything. An example from Parashat Tazria: “When a woman conceives” is laws of impurity, but the Midrash goes into medical details because to properly rule on laws of niddah one must understand medicine – this shows how wisdoms are intertwined.
A Novel Approach Against the Ramban
Explicitly: The Ramban is not entirely correct. Torah (in the form we have it) is one of the gates of binah, not all 49. “Torah” in the broad sense can mean everything, but Torah as it is – halachah, how people should conduct themselves – is one gate through which one can reach other gates, as the Rambam explains regarding Shlomo HaMelech’s wisdom.
—
H. Shlomo HaMelech’s Wisdom – Character Traits and Nature are One
The Rambam’s introduction about Shlomo HaMelech’s “he spoke of trees and stones” shows: In Mishlei and Kohelet, Shlomo speaks primarily of character traits, ethics, and human conduct – and this is precisely the most important part of understanding nature. Human conduct is itself part of nature, not some external addition. Even in the six days of creation, it also emerges how one should conduct oneself on Shabbat.
—
I. Against David Hume’s Separation – “Is” and “Ought” are Connected
Against the philosophical approach of David Hume which separates “what is” (facts) from “what ought to be” (values/obligations): We do not follow this approach. “He looked into the Torah and created the world” – the world and the Torah are two sides of one coin. Understanding what things *are* tells us what they *ought to be*.
—
J. Halachah Contains the Secrets of Reality
This is the depth of why the secrets of Torah lie in halachah – “secrets” means secrets of reality. The example: Laws of impurity of childbirth are built on how childbirth works in nature. When halachah and reality are separate, this is a separation – an exile of the Torah, exile of the Shechinah – which must be rectified.
However – this doesn’t mean that medical wisdom and halachic wisdom are the same discipline. They are two separate gates looking at the same reality. Whoever understands better the medical side of niddah understands better the laws of niddah – but they remain two gates.
—
K. Halachah as a Gate to the Entire World
The wisdom of halachah is a gate to understanding the entire world. There are laws on everything – even on traveling in space, responsa are written. Through halachah one can enter into all of Torah. “I had nothing but four cubits of halachah” – halachah is also a gate to the entire reality. What we seek is to understand and be part of the Almighty’s world.
—
L. “A Person Only Learns Torah from the Place His Heart Desires” – The Precision
A sharp precision: It doesn’t say “only what his heart desires” or “only the part his heart desires” – it says “from the place” his heart desires. This means: The question is only from which gate you enter, not which part you learn. Each person begins from a different place – one from Kabbalah, one from the plain meaning of Scripture, one from halachah – but from each gate one arrives at everything, if one is not lazy and goes through all 49 days.
—
M. “Except One” – The 50th Gate
The Ramban’s Interpretation
The Ramban interprets: “Except one” means knowledge of the Creator – this is not a gate of creation. Each gate is wisdom about something created (trees, animals, laws), but the 50th gate is knowledge of Hashem Himself, which no created being can directly receive – “no man can see Me and live.”
A Strong Question
How can one say that everything is in the Torah except for the Almighty? The Torah speaks only of the Almighty! “Shema Yisrael,” “You have been shown to know” – everything revolves around the Almighty! The answer: The Torah speaks about created beings – how they should conduct themselves. How the Almighty “should conduct Himself” – that is not for people to know.
The 50th Gate is Again 49 Gates
On the other hand – the Almighty is indeed known, but only through the 49 gates. The 50th gate is again all 49 gates – one looks from the 50th gate at all the others, and from this understands the entire world. This is why the giving of the Torah was on the 50th day – because this represents the gate that “was not given to Moshe.”
“Except one” means the “One” – “One is our God in heaven and on earth.”
—
N. Two Ways – Both Arrive at the Same Place
A thoughtful parable:
– One person is curious about butterflies – from there he arrives at the Almighty.
– Another is curious about the Almighty – from there he arrives at butterflies (at the entire creation).
Both know the same thing, but the second goes the holiest way – he learns from the fiftieth gate all the other 49 gates. This is true Torah.
Because one never fully understands the Almighty, therefore one is constantly adding novel Torah insights, constantly investigating the world, constantly investigating wisdom – this is a different motivation than one who learns only for specific knowledge.
—
O. The Ramban’s Hint in the Torah – Sefirat HaOmer and Sefirat HaYovel
The Ramban says: The number 49 (= 7×7) is hinted in the Torah through two places:
1. Sefirat HaOmer – 7 weeks (49 days), and the 50th day (Shavuot) is holy.
2. Sefirat HaYovel – 7 sabbatical cycles (49 years), and the 50th year (Jubilee) is holy.
In both cases, the 50th is holy. This is the hint in the Torah to the number of fifty gates of binah.
—
P. The Ramban’s Secret – The Secret of the Days of the World
The Ramban (in Parashat Emor, Behar, Bechukotai) reveals that the secret of Sefirat HaOmer is the secret of the days of the world:
– The world stands for 7,000 years – 6,000 years of history, and the 7th millennium is “a day that is entirely Shabbat.”
– Each day of creation is a hint to a thousand years of the world’s history.
– According to the Midrash, there are seven sabbatical cycles (7 cycles of 7,000 years), and after that comes the secret of the Jubilee – the 50th millennium. The world thus stands for at least 50,000 years (and possibly more).
—
Q. The Great Open Question – Two Approaches That Need to Be Brought Together
The Conflict
– Approach A (which we learned in the previous shiurim): The fifty gates of binah are ways of understanding – 7 attributes times 7 (integration), which give 49 gates through which one understands all of creation, and the 50th gate is the unity that is higher than everything.
– Approach B (the Ramban’s secret): The fifty gates of binah are a historical order – the secret of the days of the world, the chronological plan of creation through 50,000 years.
The Question
What does the intellectual approach (49 gates of understanding, integration of the attributes) have to do with the historical approach (the order of the days of the world, what will happen in each millennium)? How are they connected?
Conclusion
The question remains open – there is certainly an answer, and one can think about it both simply and deeply, but for now we remain with the question. This is the end of the shiur.
📝 Full Transcript
Gates of Understanding: The Order of Seven Times Seven in Counting the Omer
Introduction
Maggid Shiur:
Rabbosai, erev Shabbos after Kedoshim. We are continuing a bit to continue what we began to discuss in the previous two shiurim, the topic of the order of seven times seven of Sefiras HaOmer. There are still many things that we don’t understand at all, but I just want to begin to add a bit of explanation, a bit of a continuation to what we have learned. And as we have said, at least begin to show what needs to be put together here, what is the topic that needs to be learned together, put together.
Chapter 1: Fifty Gates of Understanding – The Foundation of the Ramban
The Midrash and Its Connection to Sefiras HaOmer
So let’s begin like this. We spoke about the Midrash “Fifty gates of understanding were created in the world and all were given to Moshe except for one.” This is one source, one kind of way of thinking that we are learning here.
And seemingly the meaning of this, as the Ramban says, and the source that connects this to Sefiras HaOmer, u’feirash, is the Ramban in his introduction to the Torah. The Ramban in the introduction to the Torah says that what it says “Fifty gates of understanding were created in the world,” first he explains like this, what is the meaning?
What is Binah?
The Ramban says in the introduction to the Torah, his language is, sorry, how am I, that in the world there are fifty gates. And he explains, “Fifty gates of understanding” means, it’s not just gates of understanding. What then is the meaning of binah? Binah means to understand the world, to understand reality.
Yes? So understanding reality means that the world is divided into fifty, fifty gates.
The Metaphor of a Gate
He says, let’s see first what he says simply. Fifty gates, fifty… I know why it’s called a gate. Sha’ar means a gate. Perhaps sha’ar is a way of dividing things. I don’t know where it comes from, the… one must think about where the comparison comes from, the metaphor, the parable of a gate.
Yes? We are accustomed, one writes a book, one writes sha’arei… Sha’ar means like a gate. What it seems like is the idea is, one can think, one must think about this, why is something a sha’ar? What is this a sha’ar?
Perhaps the word is, as we learn “b’chochmah yibaneh bayis,” chochmah is the understanding of how things are, it’s called like a heichal, like a bayis, “chochmos bansah beisah,” the Torah, the world is called a bayis, yes, bayis, beis bereishis. It’s a thing like one enters, like keviyusa, there is a yeshiva, there is a place, a beis medrash where one learns the thing, and there are fifty ways in to this.
One can interpret it this way, and perhaps this explains why it is seven times seven.
The Ramban’s Examples
The Ramban says, let’s say, the trees are one gate, people are a second gate, animals are a third gate, and so on. And what is the meaning of a gate? One must understand.
The Ramban, here see the language with which he begins. The world has different heichalos, heichal of the first day, heichal of the second day, the light and darkness is called one bayis, and the sun and moon is called another bayis, etc.
Chapter 2: Hiskallelos – How Each Thing Contains the Entire World
The Foundation of Hiskallelos
And one can also explain that the sha’ar means that each thing is truly the entire world. Let’s understand a simple thing, this is called in Kabbalah the concept of hiskallelos, and that’s why there is indeed seven times seven.
How the World is Divided
The meaning is like this, I want to understand the world. You tell me, “vayomer b’ma’amar echad,” can I understand it? That the Ribbono Shel Olam can understand. But a person, “zachor v’aseh b’dibur echad,” only the Ribbono Shel Olam can do that.
Chochmah Elyonah – Understanding Everything at Once
Or a person in the way that he has such a kind of hasagah, or in the chochmah b’rosh that they called above, when he grasps an insight, he grasps something like almost a nevuah, he sees everything at once, but he cannot explain it because it’s not a thing.
Emunah Peshutah – Bitul HaDa’as
Or below, as they said “emunah peshutah,” where one is mevatel da’as.
The Parable of Tefillin – Chochmah SheBaYad
Or one can even say when a person does, yes, it’s very interesting that as I said tefillin shel yad is in one bayis, and the meaning of this, this week we learned tefillin, remember, the meaning of this is that when a person does, yes, say Shabbos, you can say Shabbos has twenty-five kavanos, twenty-five reasons, twenty-five explanations, what does Shabbos mean? Forty-nine!
But when a person is mekayem and he does Shabbos, he does everything at once.
Tefisah B’Fo’al – The Action Itself
And even actual grasping in actual practice, also in the lev ha’adam, I can learn many kavanos, many ways, in practice when I do, which shitah does one do?
Yes, sometimes I learn, there is the shitah of the Rambam on the understandings in the matter of mitzvos, the shitah of the Ramban, the shitah of the Kuzari, the shitah of the Baal Shem Tov, the shitah of the Ramak, the shitah of the Arizal. Okay, then one asks today, okay, and which one are you having in mind? Yes, so one asks a foolish question.
The Practical Question: Which Shitah?
So too one learns that there are four different explanations of Sefiras HaOmer, and which one should one have in mind?
One Way: Go with One Explanation
So sometimes a person says, my having in mind is decisive. I understand, there is a sefer that says this way, there is a sefer that says the opposite. But in practice, when I do avodas Hashem in practice, I must go with what my heart inclines to, with what my heart desires, I must go with one explanation, I don’t go with the other explanation. Other explanations I only learn theoretically, that there was once historically such an explanation, and I don’t learn it.
The True Way: Combination of All
This is one way how one can say it, but it’s not the true way how it usually works, and usually one who learns more than one way and he has more than one explanation, there are ways how he fulfills all.
Or one can say, some combination of all, some kind of mixture of all the explanations, and they stand together each in its place. Sometimes one is more mixed, one is less mixed.
The Rebbes and Teachers
That’s why there are the rebbes, the teachers who always teach in a selective manner, he doesn’t go so clearly with one shitah, and he doesn’t even know perhaps the difference, he says oy vey, there’s no difference, it’s all one thing.
There are people who are more learned, they always want to know the difference between one shitah and the other, but a great part of this has to do with this, because if one lives in practice, when one speaks halachah l’ma’aseh, what is called avodas Hashem, it must always be everything at once. It’s the combination of everything, according to how it turns out. Okay, this is the yad, the chochmah shebayad, the chochmah corresponding to the heart.
Chapter 3: Three Types of Hiskallelos
Rosh – Divide in Order to Understand
But to understand one must divide.
Now, here in the dividing, excuse me, in the lev we said, here we have already learned two types of hiskallelos.
First Hiskallelos: From the Side of HaKadosh Baruch Hu
We spoke here about the hiskallelos that is from the side of HaKadosh Baruch Hu, from the side of the upper perspective everything is one, one can call it the binah, from the side of chochmah, let’s call it now, yes, in the upper world, from the side of the perspective of the Ribbono Shel Olam everything is one.
Second Hiskallelos: From the Side of the Action of the Person
And also from the side of the action of the person, a person can only do one thing, he cannot be mekayem Sefiras HaOmer in one minute according to the explanation of the Ramban and in one minute according to the explanation of the Ibn Ezra. He must go with something that he receives, even in practice, even whoever doesn’t know clearly, he cannot tell you any process of how he combines all the shitos, practically somehow one combines all the shitos of what he does and actually does.
Third Hiskallelos: Sha’arei Binah
Now we will iy”H briefly learn a third type of hiskallelos, a third kind of way how all things connect, because this is the hiskallelos of the seven within seven itself.
I think that about this it is called, I’m thinking now, I wasn’t precise and didn’t look it up and search, but perhaps about this it is called sha’arei binah.
Chapter 4: Sha’arei Binah – Each Gate is the Entire World
What Does Sha’arei Binah Mean?
What does sha’arei binah mean? The meaning is like this, if you want to understand the world, let’s say, we say the first thing that stands in Bereishis is or v’choshech.
The Parable of Or V’Choshech
Or v’choshech is one-seventh of the world, yes? There are very many other things besides or v’choshech in the world. There are also animals and people, there is also zachar u’nekevah bara osam.
Zachar u’nekevah is in the world, yes? Very many mekubalim, everything revolves around the framework of zachar u’nekevah, and explains how each thing has a zachar u’nekevah. There are thousands more things that one can do this way.
Understanding One Gate = Understanding the Entire World
But one understands that truly, when I understand the topic of or v’choshech, I thereby understand the entire world.
I cannot understand the concept of or v’choshech, I will say, Koheles when it’s divided in time makes it Koheles. I will say, on the first day of Bereishis there was nothing yet except or v’choshech, so then the entire world was only or v’choshech. Can I speak about or v’choshech as a thing in itself.
And this is necessary so that people should be able to grasp ma’aseh bereishis, one says or v’choshech by itself. But you hear, I’m saying this in meaning, I must make the entire world or v’choshech, because I can say even now, in reality or v’choshech is not, perhaps it was the first day like that, I don’t even know, perhaps that is only written so we should be able to understand, as Rashi says, truly everything was created at once.
Or V’Choshech is in Every Thing
Also in reality every thing in the world has somewhere or v’choshech, or v’choshech influences every thing. When you understand or v’choshech correctly, you will understand how this makes the day and night, how this makes the stars and moon, how this makes everything, basically.
In total, when I learn or v’choshech, I learn the entire world from the aspects of or v’choshech.
The Parable of Zachar U’Nekevah
The same thing, I learn zachar u’nekevah, zachar u’nekevah there is zachar u’nekevah of the person, zachar u’nekevah of the animals, zachar u’nekevah is the heavens is a zachar and the earth is a nekevah, and so on.
Zachar U’Nekevah in the Entire World
And even when one says practically, not only can one say that each thing is by way of parable a zachar u’nekevah, truly, in order that the power of memory of a person should work, there must be an entire world. And understand each thing, and understand the entire world.
What you want to divide is only fifty gates of understanding, fifty ways how to arrive.
Fifty Gates of Understanding: Hiskallelos HaMidos and the Gates to Understand the World
Hiskallelos HaMidos – The True Meaning
In total, when I learn or v’choshech, I learn the entire world from the aspects of or v’choshech. And the same thing: I learn zachar u’nekevah – zachar u’nekevah there is zachar u’nekevah of the person, zachar u’nekevah of the animals, zachar u’nekevah is the heavens is a zachar and the earth is a nekevah, and so on. And even when it says practically, not only can one say that each thing by way of parable is a zachar and a nekevah.
Truly, in order for zachar u’nekevah for a person to work, there must be an entire world and understand each thing – understand the entire world. What we see the beginning is only fifty gates of understanding – fifty ways how to arrive to hear, to understand the world. Through the gate one arrives at the entire thing.
For this, this is the simple meaning of what we call hiskallelos hamidos – there is chesed shebigvurah and gevurah shebechesed. The meaning is: truly in reality there is only one great thing. From the side of the Ribbono Shel Olam there is only not any chesed, not any gevurah – there is one great unity. But what, in order that we should understand, we say: “Ah, this kind of thing is called chesed.”
But one must think and see it, that in order to understand the chesed, you must also understand – as you now said before – you must also understand the gevurah, you must also understand the tiferes. In other words, the chesed shows you how to see the entire world from its perspective.
Every Wisdom is a Perspective on the Entire World
Each one who is a chacham in a certain science or in a certain process of understanding the world, he understands everything through this. It may be that not for everything is this the best way to understand – for that one needs to have a completely different way, the next gate of understanding.
What explains living things is one of the seven gates of understanding. And living things need to have food – dead things, domem food, and so on – and through this it lives. So it’s not simple that one can – there is not truly a science only of living things, there is not truly a science of any thing separately.
There is a science of each thing – an external science, an external gate, an external wisdom – that learns the entire world from the gate of the thing. And consequently, in each thing you can find the second thing and the third thing.
I need to find a better, clearer parable to explain this – I don’t have at the moment in my head a clearer parable – but this is the meaning. And therefore this is sha’arei binah – this is the meaning of fifty gates of understanding.
The Third Type of Understanding: All Gates in Each Gate
So here we said: here there is a third type of understanding. Because in each gate there are all the gates truly, but what I learn this with is the perspective.
One says for example: in time one can divide everything, in place one can divide everything, in nefesh one can divide everything – all kinds of ways how one can learn. And truly there is no time without place, no time without people – there are not all these things external in reality. But in our understandings there are all these things external, and each one of our kinds of understandings, our kinds of wisdoms, our kinds of sciences that we learn, is a gate to understand the world.
This is the meaning of sha’arei binah.
The Maharal’s Question: Why Separate Gates?
And therefore one also marks it. The Maharal asks: why is this at all a different gate? He asks – I mean one must look in the Maharal – he asks: a sheretz is one gate and fish is a second gate, what is the difference? Sheratzim and fish is the same thing.
No, because there must be a different kind of understanding. One needs for this different kinds of concepts, different kinds of vessels, in order to understand how sheratzim work. And indeed from the perspective of sheratzim you can understand: sheratzim need there to be sand, sheratzim need there to be animals that eat them, that they eat. Sheratzim have a perspective on the entire world, sheratzim have a kind of way of understanding the entire world.
But what makes it an external gate is that this is a chochmas hasheratzim, and this is not the same thing as chochmas hadagim, and so on.
This is the meaning: “Fifty gates of understanding were created in the world.”
“Nimseru L’Moshe Chutz Me’echad” – The Ramban’s Approach
Now, on this it says: the fifty gates of understanding were created in the world, we are told two things. First of all: “And all were given to Moshe except for one.” So it says in the Gemara, as it says: “vatechasserehu me’at me’Elokim” – all were given to Moshe except for one.
The Ramban interprets like this: what does “nimseru l’Moshe” mean? Moshe Rabbeinu was the great chacham and he knew everything. The Ramban understands that this means – so he says – that “all were given to Moshe” means that this has something to do with the wisdom of Moshe Rabbeinu, with the level of Torah. Moshe Rabbeinu, the Five Books of Torah, “Torah tzivah lanu Moshe” – “nimseru l’Moshe.”
He says, the Ramban argues: consequently it must be that in the Torah is hinted all the gates of understanding. This is one of his sources that he says there in the introduction that all wisdoms must stand in the Torah.
The Ramban’s Proof: All Wisdoms in Torah
What he means to say is: one of his proofs, one of his words, sources that he brings to prove this is the statement of fifty gates of understanding “nimseru l’Moshe.” And “nimseru l’Moshe” he learns doesn’t mean simply Moshe the person knew this – it’s interesting to say that Moshe the person knew all wisdoms – rather all lie in the Torah.
Ah, don’t you see in the Torah that they speak about everything? But in the Torah there is derech remez (the way of hints), there are other ways that you can find in the Torah.
A New Explanation: Torah is One of the Sha’arei Binah
I want to add to this a bit of explanation. I think it needs to be brought out. It’s no chochma (wisdom) to say “everything is in the Torah.” What do I gain from that? I can’t learn it out.
I think that according to what I’ve now said, one can understand it this way:
One must understand – we said that when we say chamishim sha’arei binah (fifty gates of understanding) it means in total that the world is divided into fifty.
The 32 Netivot Chochma from Sefer Yetzirah
I thought earlier: In Sefer Yetzirah (the Book of Formation, an ancient Kabbalistic text) it says that the world is on thirty-two. “Shloshim ushtayim netivot chochma” (thirty-two paths of wisdom) – with these the Almighty created the world, and so on.
One might think that it means that the Almighty has some computer system called the 32 netivot chochma, and from this He made the world. But whoever learns Sefer Yetzirah sees that what it actually means to say is that the world is divided into thirty-two basic ingredients – yes? The twenty-two letters and the ten sefirot. This is the basic way how the world is divided, and to understand the entire world is to understand that this is the world.
When the Almighty created the world with this, it doesn’t mean that this exists outside of the world – this is the world that the Almighty created.
The 32 Netivot Chochma versus Chamishim Sha’arei Binah
It’s truly a bit like a contradiction, and other mekubalim (Kabbalists) speak about this: which is it? Is it 32 netivot chochma or chamishim sha’arei binah?
And the answer is certainly this, and there are other approaches, or there are other ways how to explain this. After all, one can divide everything in different ways, one can divide the world in many ways:
– One of the ways is thirty-two netivot chochma that Sefer Yetzirah thought of
– A second way is what the Midrash from the Gemara thought of: chamishim sha’arei binah
Certainly this is chochma and this is binah. One can think about how, why is there actually a difference? What did the one who said chochma 32 mean? What did the one who said binah 49 mean?
Lag BaOmer: The Transition from Chochma to Binah
Certainly there is an explanation for this, and Lag BaOmer (the 33rd day of the Omer) is that it’s already after the 32 netivot chochma. So he has already gone beyond understanding the world from that aspect, now the chamishim sha’arei binah unfold. There remain seventeen – that means there are seventeen more from the sha’arei binah than the netivot chochma.
Sha’arei Binah and Netivot Chochma: The Same Idea
And another important thing one can understand is that what we call sha’arei chochma and netivot – sha’arei binah and netivot chochma – is further the same idea.
Sha’ar (gate) means like a way into the binah, into the understanding of the world, and netiv (path) also means a way – it’s a way in. It’s not just that one of the netivot is external to the other. Each one of the 32 netivot is a way to understand the entire world through that netiv – that is, netiv alef and netiv bet, however we’ll call it from the 32 netivot chochma.
What Does “Everything is in the Torah” Mean?
Now, all these things were given over to Moshe. We need to understand it this way – I mean we need to understand it this way:
Moshe, the Torah – what is the meaning that everything is in the Torah? I mean, one doesn’t need to come with all these interesting Torah insights based on remez (hints), based on gematria (numerical values of Hebrew letters), in order from the letters – the Ramban brings such kinds of things. It could be that this is the meaning that the Ramban spoke about, but I think one can say something simpler.
The Torah Contains the Entire World
Now, let’s say: the six days of creation contain the entire world, and in general the Torah contains all kinds of things from the world.
I mean, I saw in the Midrash last week in Parshat Tazria, it says “isha ki tazria” (when a woman conceives) – the Midrash begins to explain how a baby is born. The Gemara, yes: “isha mazra’at techila yoledet zachar” (if the woman emits seed first, she gives birth to a male) etc. etc. The Midrash goes into much more detail that here it speaks about how a baby is born.
Parshat Tazria: Halacha and Medicine Together
Now let’s understand the simple meaning, yes? “Isha ki tazria” doesn’t speak about the science of how to have babies. That’s not the topic of the parsha. It’s a parsha of halachot (laws). The parshiyot of Vayikra are halachot. It says how, what will be the law: if she gives birth to a female, if she gives birth to a male, what is the law of tumah from childbirth, of tumah of niddah etc., what is the law of all these things.
But let’s understand: I said earlier that all chochmot (wisdoms) are included in each other, yes? And people say: ah, in order to be a rav, in order to rule correctly on halachot niddah, one needs to be a bit of a doctor who understands how babies are born. Because if I don’t know what is dam niddah, I don’t know what is dam leidah, I don’t know if it’s a ziva or if it’s a leidah – these are all matters of medicine.
I know that today’s altogether (in general) says that it has no connection. I hold that it’s not correct. It could be it has no connection because we are confused, because we don’t know, and one must go with what the poskim have said even if it doesn’t match. But it’s clear: whoever learns the Gemara, whoever learns the sources in the Rishonim and Acharonim, it’s clear that from the perspective of truth this is the same chochma.
You want to be able to say that all chochmot are one? In other words, this is one sha’ar (gate).
Torah is One of the Sha’arei Binah – Not All of Them
I can say, I want to say such a meaning:
The Torah is only one of the sha’arei binah. I know that the Ramban says that the Torah is all chamishim sha’arei binah – he had all forty-nine. I think that’s not correct.
Torah – what does Torah mean? Certainly, the word Torah more broadly can mean everything. But the Torah, according to the garment of the Torah that we have, the plain Torah – what Torah means is primarily halacha, how one should conduct oneself in this world – this is one of the sha’arei binah.
The Ramban Only Speaks About Nature
The Ramban says chamishim sha’arei binah – he only speaks about nature. But it’s surely obvious that how people need to conduct themselves properly – and then the Rambam (Maimonides) explains in his introduction: when Shlomo HaMelech speaks, the wisest of all men, “vayedaber al ha’etzim ve’al ha’avanim” (and he spoke about the trees and about the stones) [I Kings 5:13] – whoever looks into Shlomo HaMelech’s books, in Mishlei and Kohelet, he actually speaks a bit about “nature,” but he speaks much more about middot (character traits), about mussar (ethics), about how a person should conduct himself.
And the Rambam explains there in a deep way, but the simple thing is: let’s say first of all in the simplest way, how people, the conduct of people is also part of nature…
Halacha, Science, and the Chamishim Sha’arei Binah: How Torah and Reality are One Whole
Shlomo HaMelech’s Wisdom: Human Conduct as Part of Nature
And then the Rambam explains in his introduction, when Shlomo HaMelech speaks, the wisest of all men, “vayedaber al ha’etzim ve’al ha’avanim” (and he spoke about the trees and about the stones). Whoever looks into Shlomo HaMelech’s books, in Mishlei and Kohelet, sees he speaks a bit actually about nature, but he speaks very much more about middot, about mussar, about how a person should conduct himself.
And the Rambam explains there in a deep way. But the simple thing is, let’s say, first of all in the simplest way, how people, the conduct of human beings is the most important part of nature, to understand the world. During the six days of creation comes also the mitzvah of how one should conduct oneself on Shabbat. To understand how people conduct themselves and how they should conduct themselves, this is certainly one of the great chamishim sha’arei binah that were created in the world. This is not an external thing.
Against David Hume’s Separation: “Is” and “Ought” are Connected
Those who say that halacha has nothing to do with science, this goes with a critical approach of David Hume (Scottish philosopher of the 18th century), who says that what one ought to do and what is are two different worlds. This is not correct, and we do not go, God forbid, with this approach. Because certainly what ought to be comes from what things are.
Whoever understands nature, whoever understands the world, as we say, “histakel be’oraita uvara alma” (He looked into the Torah and created the world) – the world and the Torah are just two sides of one coin. To understand what things are, this tells us what they ought to be.
Halacha Contains Sodot HaMetzius
And about this, this is the depth of why we say that in halacha lie sodot haTorah (secrets of the Torah). What does sodot mean? Sodot hametzius (secrets of reality). If you look into halachot tumah of childbirth, you see that this is connected, this is built on how the childbirth actually is. It’s not separate. If it’s separate, it’s a great separation, and one must repair this separation. This is like the exile of the Torah, the exile of the Shechina, which one must repair.
Halacha and Science: Two Gates to the Same Reality
But still, yes, it’s certain that it’s connected. It’s certain that whoever understands better the medicine of niddah, understands better halachot niddah. And if not, if he disagrees with other rabbis who say a different interpretation in halachot niddah, there is a contradiction, there is a question. But it doesn’t mean that the essential thing of how it works must work that way. One learns this way, and one learns that way. Doubt, so I certainly hold.
But what? What we see yes is, it still doesn’t mean that the wisdom of medicine of how babies are born is the same thing as the wisdom of halacha of Yoreh Deah part two. It’s two… but what is it? From this it’s called two gates. One gate is halacha. One gate is how one conducts oneself with tumah of childbirth, with tumah of niddah, with all these laws that revolve around this. And a second, and from this aspect, as you understand now what I said earlier, I was looking for a parable, now you actually understand one parable, a simple parable that we are familiar with.
Halacha as a Gate to the Entire World
The wisdom of halacha is a gate to understand the entire world. Someone who wants to understand all halachot, there are halachot on everything. Even on what one does in space there are halachot, yes? One writes responsa for whoever goes to space, how to keep halacha. On everything there is a halacha.
And if you want to understand, one actually the gate how you enter into the entire world is the Torah, is the halacha, is Torat Moshe, which the simple meaning is the essence of Torah is halacha leMoshe miSinai it’s called, yes? Halacha. Moshe’s thing is halacha. He gave mitzvot, halachot, mitzvot. From this you can enter into all of Torah in its entirety. This is also the foundation. “Amar HaKadosh Baruch Hu, lo hayu li arba amot shel halacha” (The Holy One Blessed Be He said: I had nothing but four cubits of halacha), the Rambam asks a question.
“Arba Amot Shel Halacha” – Halacha as a Gate to All Reality
That is, and it’s a pity for someone who has learned a bit of halachot niddah, and he wants to see that there are no sodot haTorah, there is no Kabbalah, there is no ma’aseh bereishit and ma’aseh merkava, everything is halacha. According to how we learn one can understand, the Rambam learns there differently, but according to how we learn one can interpret that arba amot shel halacha means in total, halacha is also a gate to the entire world.
What we seek is to understand reality, to be part of reality, the Almighty’s world, this is what we seek. There are many gates for this, each person must have his gate.
“Ein Adam Lomed Torah Ela Mimakom Shelibo Chafetz” – The Precision
And one can see, in this gate there are many contradictions that we said earlier, that each person must go according to his natural inclination, his libo chafetz. I ask a question, what does it mean? One should learn Torah only in the place where his heart desires? I don’t understand, every Jew is obligated to learn the entire Torah. Suddenly you say, you hold by Shlomo’s Uktzin, so what? It’s halacha, it’s in the Torah, you must learn Masechet Uktzin. What does libo chafetz mean?
It’s amazing, it doesn’t say “ein adam lomed Torah ela ma shelibo chafetz” or “ela hachelek shelibo chafetz”. It says “ein adam lomed Torah ela mimakom shelibo chafetz” (a person doesn’t learn Torah except from the place that his heart desires).
The Question is Only From Which Gate
That is, the question is only from which gate you enter. And each person can see, if someone is interested in some way how to enter into wisdom, a way how to enter into Torah, there is someone who learns halacha because he loves Kabbalah, he wants to understand sodot haTorah, he looks into the Zohar, he sees that the Zohar is all built on halacha. It’s always built on verses. He looks into the verses, and in order to understand the intentions.
And conversely, when someone will learn the simple meaning of Scripture and he sees in the Zohar, he explains from the Zohar one can clearly see the simple meaning of Scripture. And each person who learns in the Torah and what is in his portion of the science of the world that we are accustomed to, can see that it’s always from every way, from every place that a person just begins to be interested, he comes to everything, if he follows Torah, if he is not lazy.
The Parable of Sefirat HaOmer
If he is lazy and he forgets one day of counting, so to speak by way of parable, and he begins, he says, “ah, I’ve already forgotten one day, I can already say a Torah thought on the parsha, I’m already a philosopher,” then he doesn’t arrive. But if he is not lazy and he goes through until, yes, this is the meaning, he goes through until the fiftieth gate, he counts all the days of the counting, that is he begins, each person begins from one place, each person begins from some other chesed shebigvurah, through this he comes to everything.
Chamishim Sha’arei Binah Includes All the Wisdoms in the World
As I say here, when the Ramban says “chamishim sha’arei binah nimseru leMoshe” (fifty gates of understanding were given over to Moshe), the meaning is that in the wisdom of halacha are included all the wisdoms in the world. Because if you want to know halachot niddah, you must understand what is the nature of niddah.
And the same thing conversely, chamishim sha’arei binah were given over to the science of how she makes a baby, because from there he came to halacha.
“Vedibarta Le’etzat HaBanim” – To Know What Everything is Good For
As the Rambam said there that “vedibarta le’etzat habanim“, the meaning is, to know each thing truly is to know what each thing is good for. Not just what it is, but what it’s good for, what is the good in it. And the good in it, this is the Torah, “ein tov ela Torah” (there is no good except Torah). The Torah is what tells the good of each thing.
So truly, the end of science is also to know how one conducts oneself, what one does, there is what one conducts oneself regarding people, there is what regarding the entire world, etc. etc. This is the meaning of “chamishim sha’arei binah nimseru leMoshe”.
“Chutz Me’echad” – The Fiftieth Gate
Now, I hope that I’ve brought out a bit and explained according to how I understand the statement, and we need to go a bit further. First of all, it says “chutz me’echad” (except for one). “Chutz me’echad”. What does “chutz me’echad” mean?
Says the Ramban, I interpret thus: “chutz me’echad” – hu beyedi’a, hasha’ar beyedi’at haBoreh yitbarach shelo nimsar lenivra (this is in knowledge, the rest is in the knowledge of the Creator blessed be He which was not given over to any created being). Chutz meHashem, although the meaning is not nivra.
Not a Gate of the Created
He says the Ramban, if you put it in it says nivra ba’olam, let’s say that nivra ba’olam means the other 49, the first fiftieth gate is not a gate of the created. Do you understand what I’m saying here? Not a gate, what does not a gate of the created mean?
Knowledge is only a thing that speaks about the thing that is known. If you know trees, you know the gate that was created, the gate is the wisdom that speaks about trees. If you know hippopotamuses, you know the gate of hippopotamuses in the world. If you know the Almighty, which gate do you know? Not a gate of the created, you know the Almighty Himself.
“Lo Yirani Ha’adam Vachai”
But Moshe Rabbeinu Didn’t Receive This
But Moshe Rabbeinu (Moses our teacher) didn’t receive this. How do we know? There’s a verse, the Almighty told him “lo yirani ha’adam vachai” [no person can see Me and live], the whole conversation in Parshas Ki Sisa. Moshe Rabbeinu also didn’t know the Almighty kemo shehu (as He is). What did he know about the Almighty? Mitoch habri’ah [through the Creation]. So he says, so is the simple meaning, so says everyone, yes, the Ramban says so.
The Question: Does the Torah Contain Everything Except the Almighty?
In other words, here we’re going to explain another interpretation of what we learned that the 50th gate is really just another 49 gates. It can’t be, let’s understand, it can’t be that one should say “hakol nimsru l’Moshe” (everything was given to Moshe).
In other words, someone said this: “nimsru l’Moshe” is stated in the Torah, meaning it comes out truly, in the Torah is written everything about the entire world except for one thing that’s not written in the Torah – about the Almighty. It’s a wonder.
It’s Literally Mockery
The entire Torah came to inform people that there is a God, “Shema Yisrael Hashem Elokeinu Hashem Echad” [Hear, O Israel, Hashem is our God, Hashem is One], “atah horeisa ladaas ki Hashem hu haElokim ein od milvado” [You have been shown to know that Hashem is God, there is none other besides Him]. What does it mean that in the Torah is written everything except the Almighty? It’s literally mockery. The Torah speaks only of the Almighty.
On the contrary, one should say in science books is written everything except the Almighty; the Torah contains the Almighty except for everything – that would make more sense. What does it mean that in the Torah is written everything except the Almighty?
The Torah Speaks About Created Beings
But on the other hand, this is certainly true. Why? Because what the Torah speaks about is only about created beings, the Torah speaks about how one should conduct oneself, how the created beings need to conduct themselves, that’s the meaning of the Torah. How the Almighty should conduct Himself, that’s for the Almighty, that’s not for people to know, “lo yirani ha’adam vachai,” no person can know the Almighty, no person can see the Almighty, no person can understand the Almighty.
But It Is a Divine Torah
But what is it on the other hand? Why is it called Torah? Why is it a Torah from Heaven? It’s a divine Torah. And what makes it a divine Torah? It’s a divine Torah in that all 49 gates that are written in the Torah all came, they all came to say “Bereishis bara Elokim vayechulu hashamayim veha’aretz” [In the beginning God created… and the heavens and the earth were completed], to give testimony on the act of Creation.
The Fiftieth Gate Is Again 49 Gates
So that’s the meaning that in the fiftieth gate, certainly the fiftieth gate exists. No one should say, God forbid, that one doesn’t know the Almighty. Certainly one knows the Almighty. But the fiftieth gate is another forty-nine gates. It’s again, one knows the Almighty, because one looks.
One can say one looks from the fiftieth gate at all the other forty-nine gates, and from that one understands the entire world.
Two Paths: Cigarettes to the Almighty, or the Almighty to Cigarettes
And one can also say incidentally, there’s also a way, yes, as we said, there are people who are curious about cigarettes, and in honor of that he needs to learn all kinds of wisdoms because everything is connected.
So there’s a second one, there’s a Jew who is only curious about the fiftieth gate, he’s curious about understanding the Almighty. One tells him, you want to understand the Almighty? One cannot understand the Almighty directly, one must understand through the entire world. Hineni muchan umezuman (behold I am ready and prepared), learn the entire world to understand the Almighty. This is certainly the holiest path. This is the meaning of Torah, true Torah.
Why Matan Torah Was on the Fiftieth Day
Why was the Torah, the giving of the Torah, on the fiftieth day? Because it was the fiftieth, that’s the “lo nimsru l’Moshe”. Lo nimsru l’Moshe is the meaning, this is truly only, the only thing that Moshe Rabbeinu was interested in was the thing that “lo nimsru l’Moshe,” in the fiftieth gate, in the “es mah Elokim” [with what is God].
Through His Desire to Know the Almighty
Rather what? Through his desire to know the Almighty, from that he received the entire Torah. And certainly, since one never understands the Almighty, therefore one constantly adds chiddushei Torah (Torah insights), constantly adds to investigate the world, constantly adds to investigate wisdom, because that’s a different motivation.
There’s someone who is motivated that his desire is to know I know what, how his cigarettes work. There’s another whose desire is to know the Almighty. Both of them know the same thing, from the cigarettes one arrives at the Almighty. But he came from the Almighty to the cigarettes.
Learning from the Fiftieth Gate All the Other 49 Gates
That’s the meaning, he learned from the fiftieth gate all the other forty-nine gates, vechozer chalilah (and returning again and again), one can learn deeper and deeper, that’s the thing we learned the other time, the simple meaning of the words of the Baal Shem Tov.
“Chutz Me’echad” = “Echad Elokeinu”
And that’s the meaning “kulam nimsru l’Moshe chutz me’echad” (all were given to Moshe except one). Chutz me’echad, that’s the One, the “echad Elokeinu shebashamayim uva’aretz” [One is our God in heaven and on earth].
The Ramban’s Hint in the Torah: Counting of the Omer and Jubilee
Says Rabbeinu Yonah, now he explains, the number of forty-nine comes out to be the fifty gates of understanding. Mispar zeh remez baTorah bisfiras ha’omer uvisfiras hayovel [This number is hinted in the Torah in the counting of the Omer and in the counting of the Jubilee], ka’asher ye’agud bo Yisrael begashem retzon Hashem [as Israel should connect with it in fulfilling the will of Hashem].
Says the Ramban, the number, in Chazal (our Sages) it says fifty, it doesn’t say that it says yes, it says 49 gates of understanding, fifty gates of understanding is 49 gates of understanding, which is seven times seven, and the fiftieth is lo nimsar l’Moshe (was not given to Moshe).
Says the Ramban, how does this appear in the Torah? How is this hinted in the Torah? We already asked last week, what does the Ramban mean appears in the Torah?
The Question of the Connection Between the Fifty Gates of Understanding and the Secret of the Days of the World
Introduction: A Clear Question Without an Answer
And I will now make clearer that there’s a question here, and I will make the question clearer. I don’t know an answer to the question, we’re thinking about the answers further, but I will make the question clearer.
How Is the Concept of Fifty Gates of Understanding Hinted in the Torah?
The Question
In the Torah, how is hinted the concept of the fifty gates of understanding where “kulam nimsru l’Moshe chutz me’echad” [all were given to Moshe except one]? How is the concept hinted? So there’s no apparent connection in Bereishis (Genesis). Okay.
The Hint: Two Times When We Count 7 Times 7
But in the Torah it says by counting, two times one counted 7 times 7. Yes, 7 times one counts many times in the Torah, but 7 times 7 one counts only twice in the Torah:
1. Once Sefiras HaOmer [Counting of the Omer] – 7 weeks
2. The second is Sefiras HaYovel [Counting of the Jubilee] – 7 shemittos [sabbatical cycles]
These are two times when one counts 7 times 7, and each time the 50th is kodesh [holy]:
– The 50th day of Sefiras HaOmer is kodesh
– The 50th year of Yovel is kodesh, “shnas hayovel” [the Jubilee year] which is kodesh
That’s the meaning, and here he found the hint of this mispar [number], the mispar hakolel [the inclusive number] where 7 times 7 is found only in these two places.
The Question Becomes Deeper
Now there’s an important question that we already asked last week: What connection does it really have? Now one can understand the question more deeply.
The Ramban’s Secret of Counting the Omer: The Secret of the Days of the World
When the Ramban Says This Secret
We’ve seen what the Ramban [Ramban: Nachmanides] is going to say, the secret that he’s going to say there, is be’ezras Hashem [with God’s help] when one arrives at Parshas Emor, Behar, Bechukosai [the Torah portions of Emor, Behar, and Bechukotai], the Ramban explains the secret of Sefiras HaOmer.
The Secret: The Days of the World and the 7,000 Years
The secret of Sefiras HaOmer, he says, is that in the world there are yemos ha’olam [the days/eras of the world], the secret of yemos ha’olam. The connection to Bereishis [Genesis] is a hint to 7,000 years. The seventh year is Shabbos [Sabbath], “yom shekulo Shabbos umnucha l’chayei ha’olamim” [a day that is entirely Sabbath and rest for eternal life].
The Midrash: Seven Shemittos and the Jubilee
Actually, so it says in the Midrash [Midrash: rabbinic homiletical literature], that there are seven shemittos, actually there is a Jubilee. The world stands for 50,000 years at least, perhaps after that after the Eitz HaDaas [Tree of Knowledge] another fifty gates of understanding from that.
The Hint of the Six Thousand Years
And therefore the sheshes alfei shana [six thousand years] is a hint, each day that was that thousand years of the Creation, of history, and at the end one arrives at the fiftieth gate, one arrives at Shabbos, because that’s the seven thousand years, yomo shel HaKadosh Baruch Hu elef shana [a day of the Holy One, blessed be He, is a thousand years], one arrives at the secret of the Jubilee, after seven circles of this one arrives at the secret of the Jubilee.
The Great Question: What Is the Connection Between the Two Approaches?
The Formulation of the Question
One must understand, and I’m going to stay with the question again, one must understand: What does this have to do with what we just learned so beautifully that this is the fifty gates of understanding, which is the way how the entire world is klul [included] in this?
What does this have to do at all with the order of history, which is apparently the secret of yemos ha’olam?
The Problem: Two Different Approaches
The secret of yemos ha’olam apparently includes much more the order that the Ramban says that the Torah hints at asidiyos [future events], what will be in each year, each thousand years, etc. [and so on].
This one must understand very well.
Conclusion: The Question Remains Open
There’s certainly an answer, everyone can think be’ofanim peshutim [in simple ways] and in deeper ways, but here we remain for today.
✨ Transcription automatically generated by OpenAI Whisper, Editing by Claude Sonnet 4.5, Summary by Claude Opus 4.6
⚠️ Automated Transcript usually contains some errors. To be used for reference only.
📌 This Shiur Also On
📞 Listen by phone: call (848) 285-6807, press 6, then 900500#
נ׳ שערי בינה וכולם נמסרו למשה חוץ מאחד – הקדמת רמב״ן עה״ת | זוהר ספירת העומר תשפ״ו – תמלול
סיכום השיעור 📋
סיכום פון דעם שיעור – סדר פון שבע פעמים שבע אין ספירת העומר
הקדמה
דער שיעור איז א המשך פון צוויי פריערדיגע שיעורים וועגן דעם סדר פון שבע מאל שבע אין ספירת העומר. ס׳איז נאך אסאך וואס מ׳פארשטייט נישט, אבער דער ציל איז ווייטער צולייגן הסברים און ווייזן וואס מ׳דארף צוזאמלערנען.
—
א. חמישים שערי בינה – דער יסוד פון רמב״ן
דער מדרש און דער רמב״ן׳ס הקדמה
דער מדרש זאגט: *„חמישים שערי בינה נבראו בעולם וכולם נמסרו למשה חוץ מאחד”*. דער רמב״ן אין זיין הקדמה על התורה פארבינדט דאס מיט ספירת העומר און איז מסביר:
– בינה מיינט פארשטיין די וועלט, פארשטיין די ריאליטי.
– די וועלט צעטיילט זיך אויף פופציג שערים – פופציג וועגן פון פארשטאנד.
– א שער (טויער) איז א וועג אריינצוקומען אין דעם „בית” פון חכמה – ווי עס שטייט *„בחכמה יבנה בית”*, *„חכמות בנתה ביתה”*.
ביישפילן: ביימער זענען איין שער, מענטשן א צווייטער, חיות א דריטער, א.א.וו. יעדער טאג פון בראשית איז א „היכל” – אור וחושך איז איין בית, זון און לבנה איז נאך א בית.
פארוואס דווקא זיבן מאל זיבן?
דער לאגישער פלאס:
1. די וועלט צעטיילט זיך אויף זיבן – דאס איז דער עצם פון שבעת ימי בראשית, וואס קאטעגאריזירט אלע נבראים אין זיבן חלקים.
2. יעדע איינע פון די זיבן צעטיילט זיך ווידער אויף זיבן – דאס גיט 49 חלקים.
3. מיט דעם פופציגסטן שער (וואס איז נישט נמסר געווארן) האט מען 50 שערי בינה.
דאס הייסט התכללות – יעדע זאך אנטהאלט אין זיך אלע אנדערע זאכן.
—
ב. דריי סארטן התכללות
1. התכללות מצד הקב״ה (מלמעלה)
פון דעם אייבערשטנ׳ס הסתכלות איז אלעס איינס – „זכור ועשה בדיבור אחד”. דאס איז די חכמה עליונה, ווי א נבואה וואו מ׳זעט אלעס אויף איינמאל אבער מ׳קען עס נישט מסביר זיין.
2. התכללות מצד המעשה (למטה)
ווען א מענטש טוט א מצוה, טוט ער אלעס אויף איינמאל – ווי תפילין של יד וואס האט נאר איין בית (אנטקעגן של ראש מיט פיר בתים). למעשה, ווען מ׳האלט שבת, קען מען נישט מקיים זיין יעדע כוונה באזונדער – מ׳טוט אלעס צוזאמען. אפילו ווער ס׳קען נישט ארטיקולירן וויאזוי ער איז משלב אלע שיטות, פראקטיש ווערט עס משולב דורך דעם מעשה אליין.
3. התכללות פון די שבע מדות אליין (דער נייער נקודה)
דאס איז דער דריטער סארט וואס דער שיעור וויל יעצט אנהייבן – די התכללות פון די זיבן מדות אין זיך אליין. דאס איז מסתמא פארוואס עס הייסט „שערי בינה”: יעדע איינציגע קאטעגאריע (ווי אור וחושך, ווי זכר ונקבה) איז א שער צו דער גאנצער וועלט.
—
ג. דער מפתח: יעדע זאך איז די גאנצע וועלט
יעדע שער איז א קאמפלעטע פערספעקטיוו
– אור וחושך איז נאר א זיבעטל פון דער וועלט – ס׳איז דא אויך בעלי חיים, זכר ונקבה, א.א.וו. אבער ווען מ׳פארשטייט אור וחושך טיף, פארשטייט מען דורכדעם די גאנצע וועלט – ווי טאג און נאכט, שטערן און לבנה, אלעס.
– דאס זעלבע מיט זכר ונקבה: ס׳איז דא זכר ונקבה ביי מענטשן, ביי בהמות, שמים (זכר) און ארץ (נקבה), א.א.וו.
– יעדע שער איז א וועג צו פארשטיין די גאנצע ריאליטי – נישט נאר א חלק דערפון.
דאס מיינט: די פופציג שערים זענען נישט פופציג חלקים פון דער וועלט, נאר פופציג וועגן וויאזוי אנצוקומען צום פארשטאנד פון דער גאנצער וועלט.
דער מהר״ל׳ס קשיא און תירוץ
דער מהר״ל פרעגט: פארוואס איז שרצים א באזונדער שער און דגים א באזונדער שער – ס׳איז דאך ענלעך? דער תירוץ: יעדע שער פאדערט אנדערע סארט כלים, קאנצעפטן, און הבנות. חכמת השרצים איז נישט חכמת הדגים. אבער פון דעם בליק פון שרצים קען מען אויך זען די גאנצע וועלט – שרצים דארפן זאמד, חיות וואס עסן זיי, א.א.וו. – יעדע שער איז א קאמפלעטע פערספעקטיוו אויף אלעס.
—
ד. התכללות המדות – דער עומק
מצד דעם אייבערשטן איז נישט דא קיין באזונדערע חסד אדער גבורה – ס׳איז איין גרויסע אחדות. נאר פאר אונזער פארשטאנד צעטיילן מיר עס אין קאטעגאריעס. אבער כדי צו פארשטיין חסד אמת׳דיג, מוז מען אויך פארשטיין גבורה, תפארת, א.א.וו. – ווייל יעדע מדה איז א “בליק” אויף די גאנצע וועלט, א שער דורך וועלכן מען זעט אלעס. דאס איז ווי א חכם אין א געוויסע סייענס – ער פארשטייט די גאנצע ריעליטי דורך זיין פעלד, כאטש פאר אנדערע אספעקטן דארף מען אן אנדער שער.
—
ה. פראקטישע נקודה: וויאזוי לעבט מען מיט פילע שיטות?
ווען ס׳איז דא פילע פשטים (רמב״ם, רמב״ן, כוזרי, בעש״ט, אריז״ל) – וועלכע זאל מען מכוון זיין?
– איין וועג: מ׳גייט מיט וואס „לבי נוטה” – איין פשט, די אנדערע זענען נאר טעאריע.
– דער אמת׳דיגער וועג: למעשה ווערט עס א שילוב – א מישונג פון אלע פשטים וואס שטעלן זיך צוזאמען יעדער אויף זיין פלאץ. ביי מאנכע איז עס מער געמישט, ביי מאנכע ווייניגער, אבער הלכה למעשה מוז עס זיין אלעס אויף איינמאל.
—
ו. ל״ב נתיבות חכמה vs. חמישים שערי בינה – און ל״ג בעומר
א פארגלייך צווישן ספר יצירה׳ס ל״ב נתיבות חכמה און די חמישים שערי בינה: ביידע מיינען וועגן אריין אין פארשטיין די וועלט – נאר ס׳איז צוויי פארשידענע וועגן צו צעטיילן די ריעליטי (חכמה = ל״ב, בינה = מ״ט/נ׳). דאס פארבינדט זיך מיט ל״ג בעומר: נאך ל״ב טעג האט מען שוין יוצא געווען די נתיבות חכמה, און דאן הייבט זיך אן דער אנטפלעקונג פון שערי בינה – ס׳בלייבט נאך זיבעצן מער.
—
ז. “נמסרו למשה” – וואס מיינט “אלעס שטייט אין תורה”?
דער רמב״ן׳ס שיטה
דער רמב״ן׳ס שיטה איז אז “נמסרו למשה” מיינט אלעס ליגט אין תורה (דורך רמז, גימטריא, א.א.וו.).
א פשוט׳ערע הסברה
ווייל אלע חכמות זענען כלול זה בזה, איז תורה (בעיקר הלכה) איינע פון די שערי בינה, און דורך איר קען מען דערגרייכן אלעס. א מוסטער פון פרשת תזריע: “אשה כי תזריע” איז הלכות טומאה, אבער דער מדרש גייט אריין אין מעדיצינישע פרטים ווייל כדי ריכטיג צו פסק׳ענען הלכות נדה מוז מען פארשטיין רפואה – דאס ווייזט ווי חכמות זענען פארפלאכטן.
א חידוש׳דיגע שיטה קעגן דעם רמב״ן
בפירוש: דער רמב״ן איז נישט גאנץ ריכטיג. תורה (אין איר לבוש וואס מיר האבן) איז איינע פון די שערי בינה, נישט אלע מ״ט. “תורה” אין ברייטן זין קען מיינען אלעס, אבער תורה כפשוטה – הלכה, וויאזוי מענטשן דארפן זיך פירן – איז איין שער וואס דורך איר קען מען דערגרייכן אנדערע שערים, ווי דער רמב״ם מסביר בנוגע שלמה המלך׳ס חכמה.
—
ח. שלמה המלך׳ס חכמה – מידות און נעיטשער זענען איינס
דער רמב״ם׳ס הקדמה וועגן שלמה המלך׳ס “וידבר על העצים ועל האבנים” ווייזט: אין משלי און קהלת רעדט שלמה בעיקר פון מידות, מוסר, און הנהגות בני אדם – און דאס איז דווקא דער וויכטיגסטער טייל פון פארשטיין די נאטור. הנהגות בני אדם איז אליין א חלק פון נעיטשער, נישט עפעס אן עקסטערע צוגאב. אפילו אין ששת ימי בראשית קומט אויך ארויס וויאזוי מ׳זאל זיך פירן אין שבת.
—
ט. קעגן דעיוויד יום׳ס טרענונג – “איז” און “דארף” זענען פארבונדן
קעגן דער פילאזאפישער שיטה פון דעיוויד יום וואס טרענט צווישן “וואס איז” (facts) און “וואס דארף זיין” (values/obligations): מיר גייען נישט מיט דער שיטה. “הסתכל באורייתא וברא עלמא” – די וועלט און די תורה זענען צוויי זייטן פון איין מטבע. צו פארשטיין וואס זאכן *זענען* זאגט אונז וואס זיי *דארפן זיין*.
—
י. הלכה אנטהאלט סודות המציאות
דאס איז דער עומק פארוואס אין הלכה ליגן סודות התורה – “סודות” מיינט סודות המציאות. דער משל: הלכות טומאת לידה זענען געבויט אויף דעם וויאזוי לידה ארבעט אין דער נאטור. ווען הלכה און מציאות זענען נפרד, איז דאס א פירוד – א גלות התורה, גלות השכינה – וואס מ׳דארף מתקן זיין.
אבער – דאס מיינט נישט אז חכמת הרפואה און חכמת ההלכה זענען די זעלבע דיסציפלין. זיי זענען צוויי באזונדערע שערים וואס קוקן אויף דער זעלבער ריעליטי. ווער ס׳פארשטייט בעסער די מעדיצינישע זייט פון נדה, פארשטייט בעסער הלכות נדה – אבער ס׳בלייבט צוויי שערים.
—
יא. הלכה אלס שער צו דער גאנצער וועלט
חכמת ההלכה איז א שער צו פארשטיין די גאנצע וועלט. ס׳איז דא הלכות אויף אלעס – אפילו אויף פארן אין ספעיס שרייבט מען שו״תים. דורך הלכה קען מען אריינגיין אין כל התורה כולה. “לא היו לי אלא ד׳ אמות של הלכה” – הלכה איז אויך א שער צו דער גאנצער ריעליטי. וואס מיר זוכן איז צו פארשטיין און זיין פארט פון דעם אייבערשטן׳ס וועלט.
—
יב. “אין אדם לומד תורה אלא ממקום שליבו חפץ” – דער דיוק
א שארפער דיוק: ס׳שטייט נישט “אלא מה שליבו חפץ” אדער “אלא החלק שליבו חפץ” – ס׳שטייט “ממקום” שליבו חפץ. דאס מיינט: די שאלה איז נאר פון וועלכע שער גייסטו אריין, נישט וועלכע חלק לערנסטו. יעדער מענטש הייבט אן פון אן אנדער פלאץ – איינער פון קבלה, איינער פון פשוטו של מקרא, איינער פון הלכה – אבער פון יעדע שער קומט מען אן צו אלעס, אויב מען איז נישט פויל און מען גייט דורך אלע מ״ט טעג.
—
יג. “חוץ מאחד” – דער 50סטער שער
דער רמב״ן׳ס טייטש
דער רמב״ן טייטשט: “חוץ מאחד” מיינט ידיעת הבורא – דאס איז נישט קיין שער הנברא. יעדער שער איז א חכמה וועגן א נברא (ביימער, חיות, הלכות), אבער דער 50סטער שער איז ידיעת ה׳ אליין, וואס קיין נברא קען נישט דירעקט באקומען – “לא יראני האדם וחי”.
א שטארקע קשיא
ווי קען מען זאגן אז אין תורה שטייט אלעס חוץ פון דעם אייבערשטן? די תורה רעדט דאך נאר פון דעם אייבערשטן! “שמע ישראל”, “אתה הראת לדעת” – אלעס דרייט זיך ארום דעם אייבערשטן! דער ענטפער: די תורה רעדט וועגן נבראים – וויאזוי זיי דארפן זיך פירן. וויאזוי דער אייבערשטער “דארף זיך פירן” – דאס איז נישט פאר מענטשן צו וויסן.
דער 50סטער שער איז נאכאמאל 49 שערים
מאידך גיסא – דער אייבערשטער ווערט יא געוואוסט, אבער נאר דורך די 49 שערים. דער 50סטער שער איז נאכאמאל אלע 49 שערים – מ׳קוקט פון דעם 50סטן שער אויף אלע אנדערע, און פון דעם פארשטייט מען די גאנצע וועלט. דאס איז פארוואס מתן תורה איז געווען דער 50סטער טאג – ווייל דאס רעפרעזענטירט דעם שער וואס “לא נמסר למשה”.
“חוץ מאחד” מיינט דער “אחד” – “אחד אלקינו שבשמים ובארץ”.
—
יד. צוויי וועגן – ביידע קומען אן צום זעלבן
א מחשבה׳דיגער משל:
– איינער איז curious וועגן פאפיראסן – פון דארט קומט ער אן צום אייבערשטן.
– א צווייטער איז curious וועגן דעם אייבערשטן – פון דארט קומט ער אן צו פאפיראסן (צו דער גאנצער בריאה).
ביידע ווייסן די זעלבע זאך, נאר דער צווייטער גייט דעם הייליגסטן וועג – ער לערנט פון שער החמישים אלע אנדערע 49 שערים. דאס איז אמת׳דיגע תורה.
ווייל מ׳פארשטייט קיינמאל נישט דעם אייבערשטן ביז׳ן סוף, דערפאר איז מען כסדר מוסיף חידושי תורה, כסדר חוקר אין דער וועלט, כסדר חוקר אין דער חכמה – דאס איז אן אנדערע מאטיוואציע ווי דער וואס לערנט נאר פאר א ספעציפישע ידיעה.
—
טו. דער רמב״ן׳ס רמז אין תורה – ספירת העומר און ספירת היובל
דער רמב״ן זאגט: דער מספר 49 (= 7×7) איז מרומז אין תורה דורך צוויי פלעצער:
1. ספירת העומר – 7 וואכן (49 טעג), און דער 50’סטער טאג (שבועות) איז קודש.
2. ספירת היובל – 7 שמיטות (49 יאר), און דאס 50’סטע יאר (יובל) איז קודש.
אין ביידע פאלן איז דער 50’סטע – קודש. דאס איז דער רמז אין תורה אויף דעם מספר פון חמישים שערי בינה.
—
טז. דער רמב״ן׳ס סוד – סוד ימות העולם
דער רמב״ן (אין פרשת אמור, בהר, בחוקותי) פארענטפערט אז דער סוד פון ספירת העומר איז סוד ימות העולם:
– די וועלט שטייט 7,000 יאר – 6,000 יאר פון היסטאריע, און דאס 7’טע טויזנט איז „יום שכולו שבת”.
– יעדער טאג פון בראשית איז א רמז אויף א טויזנט יאר פון דער וועלט׳ס היסטאריע.
– לויט דעם מדרש זענען דא זיבן שמיטות (7 סירקלס פון 7,000 יאר), און נאך דעם קומט מען אן צום סוד היובל – דאס 50’סטע טויזנט. די וועלט שטייט אלזא לפחות 50,000 יאר (און אפשר נאך מער).
—
יז. די גרויסע אפענע שאלה – צוויי מהלכים וואס דארפן צוזאמגעבראכט ווערן
דער קאנפליקט
– מהלך א׳ (וואס מ׳האט געלערנט אין די פריערדיגע שיעורים): חמישים שערי בינה זענען וועגן פון פארשטאנד – 7 מדות כפול 7 (התכללות), וואס גיבן 49 שערים דורך וועלכע מ׳פארשטייט די גאנצע בריאה, און דער 50’סטער שער איז דער אחדות וואס איז העכער פון אלעם.
– מהלך ב׳ (דער רמב״ן׳ס סוד): חמישים שערי בינה זענען א היסטארישער סדר – סוד ימות העולם, דער כראנאלאגישער פלאן פון דער בריאה דורך 50,000 יאר.
די שאלה
וואס האט דער אינטעלעקטועלער מהלך (49 שערים פון פארשטאנד, התכללות המדות) צו טון מיט דעם היסטארישן מהלך (סדר פון ימות העולם, וואס גייט פאסירן אין יעדע טויזנט יאר)? ווי הענגען זיי צוזאמען?
מסקנא
די שאלה בלייבט אפן – ס׳איז זיכער דא א תירוץ, און מ׳קען טראכטן סיי בפשטות סיי בעומק, אבער פאר היינט בלייבט מען ביי דער שאלה. דאס איז דער סוף פון דעם שיעור.
תמלול מלא 📝
שערי בינה: דער סדר פון שבע מאל שבע אין ספירת העומר
הקדמה
מגיד שיעור:
רבותי, ערב שבת אחרי קדושים. אונז זענען ממשיך אביסל צו ממשיך זיין וואס אונז האבן אנגעהויבן צו רעדן די פריערדיגע צוויי שיעורים, די נושא פון די סדר פון שבע פעמים שבע פון ספירת העומר. ס׳איז נאך דא אסאך זאכן וואס אונז פארשטייען נישט בכלל, אבער איך וויל נאר אנהייבן צוצולייגן אביסל א הסבר, אביסל א המשך צו וואס אונז האבן געלערנט. און אזוי ווי אונז האבן געזאגט, לפחות אנהייבן צו ווייזן וואס מ׳דארף דא צוזאמקלעטשן, וואס איז די נושא וואס מ׳דארף דא צוזאמלערנען, צוזאמלייגן.
פרק א: חמישים שערי בינה – דער יסוד פון רמב״ן
דער מדרש און זיין פארבינדונג צו ספירת העומר
אז לאמיר אנהייבן אזוי. אונז האבן גערעדט פון די מדרש “חמישים שערי בינה נבראו בעולם וכולם נמסרו למשה חוץ מאחד”. דאס איז איין מקור, איין סארט וועג פון טראכטן וואס אונז לערנען דא.
און לכאורה די טייטש פון דעם, וואס אזוי זאגט דער רמב״ן, און די מקור וואס קאנעקט דאס צו ספירת העומר, ופירש, איז דער רמב״ן אין זיין הקדמה על התורה. דער רמב״ן אין הקדמה על התורה זאגט אז דאס וואס ס׳שטייט “חמישים שערי בינה נבראו בעולם”, קודם איז ער מסביר אזוי, וואס איז די טייטש?
וואס איז בינה?
זאגט דער רמב״ן אין די הקדמה על התורה, זיין לשון איז, סאררי, וויאזוי בין איך, אז אין די וועלט איז דא פופציג שערים. און ער איז מסביר, “חמישים שערי בינה” מיינט, ס׳איז נישט נאר שערי בינה. וואס איז דען די טייטש בינה? בינה איז די טייטש פארשטיין די וועלט, פארשטיין די ריאליטי.
יא? איז פארשטיין די ריאליטי איז די טייטש אז די וועלט איז צעטיילט אויף פופציג, פופציג שערים.
דער משל פון א שער
ער זאגט, לאמיר זען קודם וואס ער זאגט פשוט׳ע טייטש. פופציג שערים, פופציג… איך ווייס פארוואס הייסט עס א שער. שער טייטשט א געיט. קען זיין שער איז א וועג פון צעטיילן זאכן. איך ווייס נישט פון וואו ס׳קומט זיך די… מ׳דארף טראכטן פון וואו ס׳קומט די, די, די דמיון, די מליצה, די משל פון א שער.
יא? אונז זענען צוגעוואוינט, מ׳שרייבט א ספר, מ׳שרייבט שערי… שער טייטשט אזוי ווי א פארט. וואס ס׳זעט אויס אז די איידיע איז, מ׳קען טראכטן, דארף מען טראכטן וועגן דעם, פארוואס איז עפעס א שער? וואס איז דאס א שער?
קען זיין אז די ווארט איז, אזוי ווי אונז לערנען “בחכמה יבנה בית”, חכמה איז די הבנה פון וויאזוי זאכן זענען, הייסט עס אזוי ווי א היכל, אזוי ווי א בית, “חכמות בנתה ביתה”, די תורה, די וועלט זאגט מען ווערט אנגערופן פון א בית, יא, בית, בית בראשית. ס׳איז א זאך אזוי ווי מ׳גייט אריין, אזוי ווי קביעותא, ס׳איז דא א ישיבה, ס׳איז דא א פלאץ, א בית המדרש וואו מ׳לערנט די זאך, און ס׳איז דא פופציג וועגן אריין אין דעם.
מ׳קען טייטשן אזוי, און אפשר דאס איז מסביר זיין פארוואס ס׳איז זיבן מאל זיבן.
די רמב״ן׳ס ביישפילן
דער רמב״ן זאגט, לאמיר זאגן, די ביימער זענען איין שער, די מענטשן זענען א צווייטע שער, די חיות זענען א דריטע שער, און אזוי ווייטער. און וואס איז די טייטש פון א שער? דארף מען פארשטיין.
דער רמב״ן, דא זעט די לשון וואס ער פאנגט אן. די וועלט האט דאך פארשידענע היכלות, היכל יום ראשון, היכל יום שני, די אור און די חושך הייסט איין בית, און די זון און די לבנה הייסט נאך א בית, וכו׳.
פרק ב: התכללות – וויאזוי יעדע זאך אנטהאלט די גאנצע וועלט
דער יסוד פון התכללות
און מ׳קען אויך מסביר זיין אז די שער איז די טייטש אז יעדע זאך איז אמת׳דיג די גאנצע וועלט. לאמיר פארשטיין א פשוט׳ע זאך, דאס הייסט אין קבלה די ענין פון התכללות, און פארדעם איז דאך טאקע דא זיבן מאל זיבן.
וויאזוי מ׳צעטיילט די וועלט
די טייטש איז אזוי, איך וויל פארשטיין די וועלט. זאגסטו מיר, “ויאמר במאמר אחד”, קען איך עס פארשטיין? דאס קען דער אייבערשטער פארשטיין. אבער א מענטש, “זכור ועשה בדיבור אחד”, דאס קען נאר דער אייבערשטער.
חכמה עליונה – די הבנה פון אלעס אויף איינמאל
אדער א מענטש אין די אופן וויאזוי ער האט אזא סארט השגה, אדער אין די חכמה בראש וואס זיי האבן גערופן למעלה, ווען ער כאפט עפעס אן אינסייט, ער כאפט עפעס אזוי ווי כמעט א נבואה, ער זעט אלעס אויף איינמאל, אבער ער קען עס נישט מסביר זיין ווייל ס׳איז נישט קיין זאך.
אמונה פשוטה – ביטול הדעת
אדער למטה, אזויווי זיי האבן געזאגט “אמונה פשוטה”, וואס מ׳איז מבטל דעת.
דער משל פון תפילין – חכמה שביד
אדער מ׳קען אפילו זאגן ווען א מענטש טוט, יא, ס׳איז זייער אינטערעסאנט אז ווי איך האב געזאגט תפילין של יד איז אין איין בית, און די טייטש פון דעם, היינט די וואך האבן מיר געלערנט תפילין, דערמאנען זיך, די טייטש פון דעם איז אז ווען א מענטש טוט, יא, זאג שבת, דו קענסט זאגן שבת האט פינף און צוואנציג כוונות, פינף און צוואנציג טעמים, פינף און צוואנציג פירושים, וואס מיינט שבת? ניין און פערציג!
דאך ווען א מענטש איז מקיים און ער טוט שבת, טוט ער אלעס אויף איינמאל.
תפיסה בפועל – די מעשה אליין
און אפילו תפיסה ממש בפועל ממש, אויך אין די לב האדם, איך קען לערנען אסאך כוונות, אסאך דרכים, למעשה ווען איך טו, וועלכע שיטה טוט מען?
יא, אמאל לערן איך, ס׳איז דא שיטת הרמב״ם אויף די הבנות אין ענין מצוות, שיטת הרמב״ן, שיטת הכוזרי, שיטת הבעל שם טוב, שיטת הרמ״ק, שיטת האריז״ל. אקעי, נאכדעם פרעגט מען היינט, אקעי, און וועלכע ביסטו מכוון? יא, אזוי פרעגט מען א פאני שאלה.
די פראקטישע שאלה: וועלכע שיטה?
אזוי אויך לערנט מען אז ס׳איז דא פיר אנדערע פשטים אויף ספירת העומר, און וועלכע זאל מען אין זין האבן?
איין וועג: גיין מיט איין פשט
איז אמאל זאגט א מענטש, מיין אין זין האבן איז מכריע. איך פארשטיי, ס׳איז דא א ספר וואס זאגט אזוי, ס׳איז דא א ספר וואס זאגט אקעגן. אבער למעשה, ווען איך טו עבודת השם למעשה, איך מוז גיין מיט וואס איז לבי נוטה, מיט וואס איז לבי חפץ, איך מוז גיין מיט איין פשט, איך גיי נישט מיט די אנדערע פשט. אנדערע פשטים לערן איך נאר טעארעטיש, אז ס׳איז אמאל היסטאריש אמאל געווען אזא פשט, און איך לערן עס נישט.
דער אמת׳דיגער וועג: שילוב פון אלע
דאס איז איין וועג וויאזוי מ׳קען עס זאגן, אבער ס׳איז נישט די אמת׳דיגע וועג וויאזוי ס׳ארבעט געווענליך, און געווענליך איינער וואס לערנט מער ווי איין דרך און ער האט מער ווי איין פשט, איז דא וועגן וויאזוי ער איז מקיים אלע.
אדער מ׳קען זאגן, עפעס א שילוב פון אלע, עפעס א סארט צומישעניש פון אלע פשטים, און זיי שטעלן זיך צוזאם יעדער אויף זיין פלאץ. אמאל איינער איז מער געמישט, איינער איז ווייניגער געמישט.
די רבי׳ס און מלמדים
פארדעם איז דא די רבי׳ס, די מלמדים וואס זיי לערנען אלעמאל אויף אן אופן מלוקט, ער גייט נישט אזוי קלאר מיט איין שיטה, און ער ווייסט אפילו נישט אפשר די חילוק, ער זאגט איי וועלי, ס׳איז נישט קיין חילוק, ס׳איז אלץ איין זאך.
ס׳איז דא מענטשן וואס זענען מער לומדים, זיי ווילן אלעמאל וויסן די חילוק פון איין שיטה מיט׳ן צווייטן, אבער א גרויסע חלק פון דעם האט צו טון מיט דעם, ווייל אויב מ׳לעבט למעשה, ווען מ׳רעדט הלכה למעשה, וואס מ׳רופט עבודת ה׳, מוז עס זיין אלעמאל אלעס אויף איינמאל. ס׳איז די שילוב פון אלעס, לויט ווי ס׳שטעלט זיך אויס. אקעי, דאס איז די יד, די חכמה שביד, די חכמה כנגד הלב.
פרק ג: דריי סארטן התכללות
ראש – צעטיילן כדי צו פארשטיין
אבער צו פארשטיין דארף מען צוטיילן.
יעצט, דא אין די צוטיילן, אכסו, אין די לב האבן מיר געזאגט, דא האבן מיר שוין געלערנט צוויי סארטן התכללות.
ערשטע התכללות: מצד הקב״ה
מיר האבן גערעדט דא די התכללות וואס איז מצד הקב״ה, מצד די הסתכלות עליונה איז אלעס איינס, מ׳קען עס רופן די בינה, מצד די חכמה, לאמיר עס רופן יעצט, יא, אין לעולם העליון, מצד די הסתכלות פון די רבש״ע איז אלעס איינס.
צווייטע התכללות: מצד די פעולה פון די מענטש
און אויך מצד די פעולה פון די מענטש, א מענטש קען דאך נאר טון איין זאך, ער קען נישט מקיים זיין ספירת העומר אין א מינוט לויט די פשט פון די רמב״ן און אין א מינוט לויט די פשט פון די אבן עזרא. ער מוז זיך גיין מיט עפעס וואס ער באקומט, אפילו למעשה, אפילו ווער ס׳ווייסט נישט קלאר, ער קען דיר נישט זאגן קיין מהלך וויאזוי ער איז משלב אלע שיטות, פראקטיש סאמהאו ווערט מען משלב אלע שיטות פון דאס וואס ער טוט ופועל ממש.
דריטע התכללות: שערי בינה
יעצט וועלן מיר אי״ה קורץ לערנען א דריטע סארט התכללות, א דריטע סארט וועג וויאזוי ס׳קאנעקטן זיך אלע זאכן, ווייל דאס איז די התכללות פון די שבעה פלאמים שבעה אליינס.
איך מיין אז וועגן דעם הייסט עס, איך טראכט יעצט, איך בין נישט מדייק געווען און מעיין געווען און געזיכט, אבער קען זיין אז וועגן דעם הייסט עס שיעורי בינה.
פרק ד: שיעורי בינה – יעדע שער איז די גאנצע וועלט
וואס טייטש שיעורי בינה?
וואס טייטש שיעורי בינה? טייטש איז אזוי, טאמער דו ווילסט פארשטיין די וועלט, לאמיר זאגן, מיר זאגן די ערשטע זאך וואס שטייט אין בראשית איז אור וחושך.
דער משל פון אור וחושך
אור וחושך איז א זיבעטל פון די וועלט, יא? ס׳איז דא זייער אסאך אנדערע זאכן חוץ פון אור וחושך אין די וועלט. ס׳איז דא אויכעט בעלי חיים און בני אדם, ס׳איז דא אויכעט זכר ונקבה ברא אותם.
זכר ונקבה איז אין די וועלט, יא? זייער אסאך מקובלים, אלעס דרייט זיך ארום די מסגרת פון זכר ונקבה, און איז מסביר ווי יעדע זאך האט א זכר ונקבה. ס׳איז דא נאך טויזנטער זאכן וואס מען קען אזוי טון.
פארשטיין איין שער = פארשטיין די גאנצע וועלט
פארשטייט מען אבער אז אמת׳דיג, ווען איך פארשטיי די נושא פון אור וחושך, פארשטיי איך דורכדעם די גאנצע וועלט.
איך קען דאך נישט פארשטיין די מושג פון אור וחושך, איך וועל זאגן, קהלת ווען ס׳איז צעטיילט אין צייט מאכט עס קהלת׳ן. איך וועל זאגן, אין די ערשטע טאג פון בראשית איז נאך גארנישט געווען חוץ פון אור וחושך, איז דעמאלטס די גאנצע וועלט איז געווען נאר אור וחושך. קען איך רעדן וועגן אור וחושך אלס א דבר בפני עצמו.
און דאס פעלט אויס כדי מענטשן זאלן קענען משיג זיין מעשה בראשית, זאגט מען אור וחושך בפני עצמו. אבער דו הערסט, איך זאג דאס אין טייטש, איך מוז מאכן פון די גאנצע וועלט אור וחושך, ווייל איך קען דאך זאגן אפילו יעצט, אין די ריאליטי איז דאך אור וחושך נישט, אפשר איז געווען די ערשטע טאג אזוי, איך ווייס אפילו נישט, אפשר איז יענץ נאר געשריבן כדי אונז זאלן קענען פארשטיין, אזויווי רש״י זאגט, אמת׳דיג איז אלעס באשאפן געווארן אויף איינמאל.
אור וחושך איז אין יעדע זאך
אויכעט אין די ריאליטי איז יעדע זאך אין די וועלט איז דא ערגעץ אור וחושך, אור וחושך איז משפיע אויף יעדע זאך. ווען דו פארשטייסט ריכטיג אור וחושך, וועסטו פארשטיין וויאזוי דאס מאכט די טאג און די נאכט, וויאזוי דאס מאכט די שטערנס און די לבנה, וויאזוי דאס מאכט אלעס, בעיסיקלי.
סך הכל, ווען איך לערן אור וחושך, לערן איך די גאנצע וועלט פון די אספעקטס פון אור וחושך.
דער משל פון זכר ונקבה
די זעלבע זאך, איך לערן זכר ונקבה, זכר ונקבה איז דא זכר ונקבה פון דעם מענטש, זכר ונקבה פון די בהמות, זכר ונקבה איז די שמים איז א זכר און די ארץ איז א נקבה, און אזוי ווייטער.
זכר ונקבה אין די גאנצע וועלט
און אפילו ווען מ׳זאגט פראקטיש, נישט נאר מ׳קען זאגן אז יעדע זאך איז בדרך משל א זכר ונקבה, אמת׳דיג, כדי אז די זכרון הכח פון א מענטש זאל ארבעטן, דארף זיך זיין א גאנצע וועלט. און פארשטיין יעדע זאך, און פארשטיין די גאנצע וועלט.
דאס וואס דו ווילסט צוטיילן איז נאר חמישים שערי בינה, פופציג וועגן וויאזוי אנצוקומען.
חמישים שערי בינה: התכללות המדות און די שערים צו פארשטיין די וועלט
התכללות המדות – די אמת׳ע טייטש
סך הכל, ווען איך לערן אור וחושך, לערן איך די גאנצע וועלט פון די אספעקטן פון אור וחושך. און די זעלבע זאך: איך לערן זכר ונקבה – זכר ונקבה איז דא זכר ונקבה פון די מענטש, זכר ונקבה פון די בהמות, זכר ונקבה איז די שמים איז א זכר און די ארץ איז א נקבה, און אזוי ווייטער. און אפילו ווען עס זאגט פראקטיש, נישט נאר מען קען זאגן אז יעדע זאך ווי דרך משל איז א זכר און א נקבה.
אמת׳דיג, כדי א זכר ונקבה פאר א מענטש זאל ארבעטן, דארף זיך זיין א גאנצע וועלט און פארשטיין יעדע זאך – עס פארשטיין די גאנצע וועלט. דאס וואס אונז זעען די התחלה איז נאר חמישים שערי בינה – פופציג וועגן ווי אזוי אנצוקומען צו הערן, צו פארשטיין די וועלט. דורך די שער קומט מען אן צו די גאנצע זאך.
פאר דעם, דאס איז די פשוט׳ע טייטש פון וואס אונז רופן התכללות המדות – עס איז דא חסד שבגבורה און גבורה שבחסד. די טייטש איז: אמת׳דיג אין די ריעליטי איז נאר דא איין גרויסע זאך. מצד דער אייבערשטער איז נאר נישט דא קיין חסד, נישט דא קיין גבורה – עס איז דא איין גרויסע אחדות. נאר וואס, כדי אונז זאלן פארשטיין, זאגן מיר: “אה, דאס סארט זאך הייסט חסד.”
אבער עס איז דאך טראכטן און עס צו זען, אז כדי צו פארשטיין דעם חסד, דארפסטו פארשטיין אויך – ווי דו זאגסט יעצט קודם – דארפסטו פארשטיין אויך די גבורה, דארפסטו פארשטיין אויך די תפארת. אין אנדערע ווערטער, די חסד ווייזט דיר ווי אזוי צו זען די גאנצע וועלט פון זיין בליק.
יעדע חכמה איז א בליק אויף די גאנצע וועלט
יעדער איינער וואס איז א חכם אין א געוויסע סייענס [science: וויסנשאפט] אדער אין א געוויסע מהלך פון פארשטייען די וועלט, פארשטייט ער אלעס דורך דעם. ס׳קען זיין אז נישט אויף אלעס איז דאס דער בעסטער וועג פארשטיין – פאר דעם דארף מען האבן א גאנצע אנדערע דרך, די נעקסטע שער הבינה.
וואס עס איז מסביר לעבעדיגע זאכן איז איינע פון די זיבן שערי בינה. און לעבעדיגע זאכן דארפן האבן עסן – טויטע זאכן, עסן דומם, און אזוי ווייטער – און דורכדעם לעבט עס. סאו ס׳איז נישט פשט אז מ׳קען – ס׳איז נישט דא אמת׳דיג א סייענס נאר פון לעבעדיגע זאכן, ס׳איז נישט דא אמת׳דיג א סייענס פון קיין שום זאך באופן נפרד.
ס׳איז דא א סייענס פון יעדע זאך – אן עקסטערע סייענס, אן עקסטערע שער, אן עקסטערע חכמה – וואס לערנט די גאנצע וועלט פון די שער פון די זאך. און ממילא, אין יעדע זאך קענסטו טרעפן די צווייטע זאך און די דריטע זאך.
איך דארף טרעפן א בעסערע, קלארערע משל צו מסביר זיין דאס – איך האב נישט אויף די סעקונד אין מיין קאפ א קלארערע משל – אבער דאס איז די טייטש. און דערפאר איז דאס שערי בינה – דאס איז די טייטש פון חמישים שערי בינה.
די דריטע סארט השכלות: אלע שערים אין יעדע שער
סאו דא האבן מיר געזאגט: דא איז דא א דריטע סארט השכלות. ווייל אין יעדע שער איז דא אלע שערים אמת׳דיג, נאר וואס איך לערן דאס מיט א צייט די בליק.
איינער זאגט למשל: אין צייט קען מען אלעס צוטיילן, אין מקום קען מען אלעס צוטיילן, אין נפש קען מען אלעס צוטיילן – אלע מיני וועגן וויאזוי מ׳קען לערנען. און אמת׳דיג איז נישט דא קיין צייט אן קיין פלאץ, נישט דא קיין צייט אן קיין מענטשן – ס׳איז נישט דא די אלע זאכן עקסטער אין די ריעליטי. אבער אין אונזערע הבנות איז דא די אלע זאכן עקסטער, און יעדע איינע פון אונזערע סארט הבנות, אונזערע סארט חכמות, אונזערע סארט סייענסעס וואס אונז לערנען, איז א שער צו פארשטיין די וועלט.
דאס איז די טייטש פון שערי בינה.
דער מהר״ל׳ס קשיא: פארוואס באזונדערע שערים?
און פארדעם מ׳צייכנט עס אויך אן. מהר״ל [Maharal: Rabbi Judah Loew of Prague] פרעגט: פארוואס איז דאס בכלל אן אנדערע שער? ער פרעגט – איך מיין אזוי מ׳דארף קוקן אין מהר״ל – ער פרעגט: א שרץ איז איין שער און דגים איז א צווייטע שער, וואס איז די חילוק? שרצים און דגים איז די זעלבע זאך.
ניין, ווייל ס׳דארף זיין אן אנדערע סארט הבנה. מ׳דארף פארדעם אנדערע סארט קאנצעפטס [concepts: באגריפן], אנדערע סארט כלים, כדי צו פארשטיין וויאזוי שרצים ארבעטן. און טאקע פון די בליק פון שרצים קענסטו פארשטיין: שרצים דארפן ס׳זאל זיין זאמד, שרצים דארפן ס׳זאל זיין חיות וואס עסן זיי, וואס זיי עסן. שרצים האבן א בליק אויף די גאנצע וועלט, שרצים האבן א סארט וועג פון פארשטיין די גאנצע וועלט.
אבער דאס וואס מאכט עס אן עקסטערע שער איז דאס וואס דאס איז א חכמת השרצים, און דאס איז נישט די זעלבע זאך ווי חכמת הדגים, און אזוי ווייטער.
דאס איז די טייטש: “חמישים שערי בינה נבראו בעולם.”
“נמסרו למשה חוץ מאחד” – די רמב״ן׳ס שיטה
יעצט, אויף דעם שטייט: די חמישים שערי בינה נבראו בעולם, זאגן אונז צוויי זאכן. קודם כל: “וכולם נמסרו למשה חוץ מאחד.” אזוי שטייט אין די גמרא, אזוי ווי ס׳שטייט: “ותחסרהו מעט מאלקים” [Psalms 8:6] – אלע נמסרו למשה חוץ מאחד.
דער רמב״ן [Ramban: Nachmanides] טייטשט אזוי: וואס טייטש “נמסרו למשה”? משה רבינו איז געווען דער גרויסער חכם און ער האט אלעס געוואוסט. דער רמב״ן פארשטייט אז דאס מיינט – אזוי זאגט ער – אז “אלעס נמסרו למשה” איז די טייטש אז דאס האט עפעס צו טון מיט די חכמה פון משה רבינו, מיט די מדרגה פון תורה. משה רבינו, חומש תורה, “תורה צוה לנו משה” – “נמסרו למשה.”
זאגט, טענה׳ט דער רמב״ן: ממילא מוז זיין אז אין די תורה איז מרומז די אלע שערי בינה. דאס איז איינע פון זיינע מקורות וואס ער זאגט דארט אין די הקדמה [introduction to his Torah commentary] אז אלע חכמות מוזן שטיין אין די תורה.
די רמב״ן׳ס ראיה: אלע חכמות אין תורה
וואס ער מיינט צו זאגן איז: איינע פון זיינע ראיות, איינע פון זיינע ווערטער, מקורות וואס ער ברענגט צו דאס צו פרואוון איז די מאמר פון חמישים שערי בינה “נמסרו למשה.” און “נמסרו למשה” לערנט ער מיינט נישט סתם משה דער מענטש האט דאס געוואוסט – ס׳איז אינטערעסאנט צו זאגן אז משה דער מענטש האט געוואוסט אלע חכמות – נאר אלע ליגן אין די תורה.
אה, דו זעסט נישט אין די תורה אז זיי רעדן פון יעדע זאך? אבער אין די תורה איז דא דרך רמז, דא אנדערע וועגן וואס דו קענסט שטיין אין די תורה.
א נייע הסבר: תורה איז איינע פון די שערי בינה
איך וויל צולייגן אויף דעם אביסל הסבר. איך מיין אז מ׳דארף עס ארויסהאבן. ס׳איז נישט קיין חכמה צו זאגן “אלעס שטייט אין די תורה.” וואס האב איך פון דעם? איך קען עס נישט ארויסלערנען.
איך מיין אז לויט וואס איך האב יעצט געזאגט קען מען עס פארשטיין אזוי:
מ׳דארף פארשטיין – מיר האבן געזאגט אז ווען מ׳זאגט חמישים שערי בינה מיינט אין סך הכל אז די וועלט איז צעטיילט אויף פופציג.
ל״ב נתיבות חכמה פון ספר יצירה
איך האב געטראכט פריער: אין ספר יצירה [Sefer Yetzirah: ancient Kabbalistic text] שטייט אז די וועלט איז אויף צוויי און דרייסיג. “שלשים ושתים נתיבות חכמה” האט דער אייבערשטער באשאפן די וועלט, און ווייטער.
מ׳וואלט געקענט מיינען אז ס׳מיינט אז דער אייבערשטער האט עפעס א קאמפיוטער סיסטעם וואס הייסט ל״ב נתיבות חכמה, און פון דעם האט ער געמאכט די וועלט. אבער ווער ס׳לערנט ספר יצירה זעט אז וואס ער מיינט טאקע צו זאגן איז אז די וועלט איז צעטיילט אויף צוויי און דרייסיג בעיסיק [basic: גרונטלעכע] אינגרידיענטס [ingredients: עלעמענטן] – יא? די כ״ב אותיות און די עשר ספירות. דאס איז די בעיסיק וועג וויאזוי מ׳צעטיילט די וועלט, און צו פארשטיין די גאנצע וועלט איז צו פארשטיין דאס איז די וועלט.
ווען דער אייבערשטער האט געמאכט די וועלט מיט דעם, מ׳מיינט נישט אז ס׳איז דא דעם חוץ פון די וועלט – דאס איז די וועלט וואס דער אייבערשטער האט געמאכט.
ל״ב נתיבות חכמה קעגן חמישים שערי בינה
ס׳איז אמת׳דיג א שטיקל אזויווי א סתירה, און אנדערע מקובלים רעדן וועגן דעם: וועלכע איז עס? איז עס ל״ב נתיבות חכמה אדער חמישים שערי בינה?
און די תירוץ איז אוודאי דעם, און אנדערע שיטות, אדער ס׳איז אנדערע וועגן וויאזוי צו מסביר זיין דעם. מ׳קען דאך יעדע זאך צעטיילן אנדערע וועגן, מ׳קען די וועלט צעטיילן אסאך וועגן:
– איינע פון די וועגן איז צוויי און דרייסיג נתיבות חכמה וואס דער ספר יצירה האט געטראכט
– א צווייטע וועג איז דעם וואס די מדרש פון די גמרא האט געטראכט: חמישים שערי בינה
אוודאי דעם איז חכמה און דעם איז בינה. מ׳קען טראכטן וויאזוי, פארוואס איז טאקע דא א חילוק? וואס האט ער געמיינט דער וואס האט געזאגט חכמה ל״ב? וואס האט ער געמיינט דער וואס האט געזאגט בינה מ״ט?
ל״ג בעומר: דער איבערגאנג פון חכמה צו בינה
אוודאי איז דא א פשט אויף דעם, און ל״ג בעומר [Lag BaOmer: 33rd day of the Omer] איז אז ס׳איז שוין נאך די ל״ב נתיבות חכמה. סאו ער האט שוין יוצא געווען די פארשטיין די וועלט מצד יענע אספעקט, יעצט אנטפלעקט זיך ארויס די חמישים שערי בינה. ס׳בלייבט זיבעצן – דאס הייסט אז ס׳איז זיבעצן מער פון די שערי בינה אויף די נתיבות חכמה.
שערי בינה און נתיבות חכמה: די זעלבע איידעע
און נאך א וויכטיגע זאך אבער קען מען פארשטיין אז דעם וואס מ׳רופט שערי חכמה און דאס נתיבות – שערי בינה און נתיבות חכמה – איז ווייטער די זעלבע איידעע [idea: געדאנק].
שער מיינט אזויווי א וועג אריין אין די בינה, אין די הבנה פון די וועלט, און א נתיב מיינט אויך א וועג – ס׳איז א וועג אריין. ס׳איז נישט סתם אז איינע פון די נתיבות איז עקסטער פון די אנדערע. יעדע איינע פון די ל״ב נתיבות איז א וועג צו פארשטיין די גאנצע וועלט מתוך די נתיב – דאס הייסט נתיב א׳ און נתיב ב׳, וויאזוי מ׳וועט עס רופן פון די ל״ב נתיבות חכמה.
וואס מיינט “אלעס שטייט אין תורה”?
יעצט, די אלע זאכן זענען נמסרו למשה. מ׳דארף אונז פארשטיין אזוי – איך מיין אז מ׳דארף אונז פארשטיין אזוי:
משה, די תורה – וואס איז די טייטש אז אלעס שטייט אין די תורה? איך מיין, מ׳דארף נישט אנקומען מיט די אלע אינטערעסאנטע תורה׳לעך וועגן על פי רמז, על פי גימטריא [gematria: numerical values of Hebrew letters], כסדר מן האותיות – ברענגט דער רמב״ן אזעלכע סארט זאכן. קען זיין אז דאס איז דער טייטש וואס דער רמב״ן האט גערעדט וועגן דעם, אבער איך מיין אז מען קען זאגן א פשוט׳ערע זאך.
די תורה שטייט די גאנצע וועלט
נו, יעצט געזעצט: ששת ימי בראשית שטייט די גאנצע וועלט, און בכלל די תורה שטייט אלע מיני זאכן פון די וועלט.
איך מיין, איך האב געזען אין די מדרש לעצטע וואך אין פרשת תזריע, שטייט “אשה כי תזריע” – הייבט אן דער מדרש מסביר זיין וויאזוי ס׳ווערט געבוירן א בעיבי. די גמרא, יא: “אשה מזרעת תחילה יולדת זכר” וכו׳ וכו׳. דער מדרש גייט אריין אין אסאך מער באריכות אז דא רעדט זיך וועגן וויאזוי א בעיבי ווערט געבוירן.
פרשת תזריע: הלכה און רפואה צוזאמען
יעצט לאמיר פארשטיין פשוט פשט, יא? “אשה כי תזריע” רעדט דאך נישט וועגן סייענס פון וויאזוי צו האבן בעיביס. נישט דאס איז דער ענין פון דער פרשה. ס׳איז א פרשה פון הלכות. די פרשיות פון ויקרא איז הלכות. ס׳שטייט וויאזוי, וואס וועט זיין דער דין: אם נקבה תלד, אם זכר תלד, וואס איז דער דין פון טומאת לידה, פון טומאת נדה וכו׳, וואס איז דער דין פון די אלע זאכן.
אבער לאמיר פארשטיין: איך האב פריער געזאגט אז אלע חכמות זענען כלול זה בזה, יא? און מענטשן זאגן: אה, כדי צו זיין א רב, כדי צו פסק׳נען ריכטיג הלכות נדה, דארף מען זיין א שטיקל דאקטער וואס פארשטייט וויאזוי בעיביס ווערן געבוירן. ווייל אויב נישט ווייס איך נישט וואס איז דם נדה, ווייס איך נישט וואס איז דם לידה, ווייס איך נישט צו ס׳איז א זיוה צו ס׳איז א לידה – דאס איז אלץ ענינים פון רפואה.
איך ווייס אז דא די היינטיגע אלבערדזשעטיג [altogether: אין גאנצן] זאגט אז ס׳האט נישט קיין שייכות. איך האלט אז ס׳איז נישט ריכטיג. קען זיין ס׳האט נישט קיין שייכות ווייל אונז זענען צומישט, ווייל אונז ווייסן נישט, און ס׳מוז גיין מיט וואס פוסקים האבן געזאגט אפילו ס׳שטימט נישט. אבער ס׳איז קלאר: ווער ס׳לערנט די גמרא, ווער ס׳לערנט די מקורות אין די ראשונים און די אחרונים, איז קלאר אז מצד האמת איז דאס די זעלבע חכמה.
דו ווילסט קענען זאגן אז אלע חכמות זענען איינס? אין אנדערע ווערטער, דאס איז איין שער.
תורה איז איינע פון די שערי בינה – נישט אלעמען
איך קען זאגן, איך וויל זאגן אזא טייטש:
די תורה איז נאר איינע פון די שערי בינה. איך ווייס אז דער רמב״ן זאגט אז די תורה איז אלע חמישים שערי בינה – ער האט אלע ניין און פערציג. איך מיין אז ס׳איז נישט ריכטיג.
תורה – וואס הייסט תורה? אוודאי, די ווארט תורה מער ברייט קען מיינען אלעס. אבער די תורה, לויט די לבוש פון די תורה וואס אונז האבן, די סתם תורה – וואס הייסט תורה מיינט בעיקר הלכה, וויאזוי מ׳זאל זיך פירן בחיי העולם הזה – דאס איז איינע פון די שערי בינה.
דער רמב״ן רעדט נאר פון נעיטשור
דער רמב״ן זאגט דאך חמישים שערי בינה – ער רעדט נאר פון נעיטשור [nature: טבע]. אבער ס׳איז דאך פשוט אז וויאזוי מענטשן דארפן זיך פירן ריכטיג – און דעמאלטס איז דער רמב״ם [Rambam: Maimonides] מסביר אין זיין הקדמה: ווען ס׳רעדט שלמה המלך, דער חכם מכל אדם, “וידבר על העצים ועל האבנים” [I Kings 5:13] – ווער ס׳קוקט אריין אין שלמה המלך׳ס ספרים, אין משלי און קהלת, ער רעדט טאקע אביסל פון “נעיטשער,” אבער ער רעדט אסאך מער פון מידות, פון מוסר, פון וויאזוי א מענטש דארף זיך פירן.
און דער רמב״ם איז מסביר דארט באופן עמוק, אבער די פשוט׳ע זאך איז: לאמיר זאגן קודם כל באופן הכי פשוט, וויאזוי מענטשן זענען אויך הנהגות פון אדם…
הלכה, סייענס, און די חמישים שערי בינה: ווי תורה און מציאות זענען איין גאנצע
שלמה המלך׳ס חכמה: הנהגות בני אדם אלס טייל פון נעיטשער
און דעמאלטס דער רמב״ם איז מסביר אין זיין הקדמה, ווען ס׳רעדט שלמה המלך, דער חכם מכל אדם, “וידבר על העצים ועל האבנים” [און ער האט גערעדט וועגן ביימער און וועגן שטיינער]. ווער ס׳קוקט אריין אין שלמה המלך׳ס ספרים, אין משלי און קהלת, זעט ער רעדט אביסל טאקע פון נעיטשער, אבער ער רעדט זייער אסאך מער פון מידות, פון מוסר, פון וויאזוי א מענטש דארף זיך פירן.
און דער רמב״ם איז מסביר דארט באופן עמוק. אבער די פשוט׳ע זאך איז, לאמיר זאגן, קודם כל באופן הכי פשוט, וויאזוי מענטשן, די הנהגות בני אדם איז די וויכטיגסטע פארט פון נעיטשער, צו פארשטיין די וועלט. בשעת ששת ימי בראשית קומט דאך אויך די מצוה פון וויאזוי מ׳זאל זיך פירן אין שבת. צו פארשטיין וויאזוי מענטשן פירן זיך און וויאזוי זיי דארפן זיך פירן, דאס איז אוודאי איינע פון די גרויסע חמישים שערי בינה שנבראו בעולם. דאס איז נישט קיין עקסטערע זאך.
קעגן דעיוויד הום׳ס טרענונג: “איז” און “דארף” זענען פארבונדן
די לוי, די וואס זאגן אז הלכה האט נישט צו טון מיט סייענס, דאס גייט מיט א בקורת׳דיגע שיטה פון דעיוויד הום [David Hume, שקאטישער פילאזאף פון 18טן יארהונדערט], וואס זאגט אז וואס מ׳דארף טון און וואס ס׳איז זענען צוויי אנדערע עולמות. דאס איז נישט ריכטיג, און מיר גייען נישט חס ושלום מיט די שיטה. ווייל אוודאי וואס דארף זיין קומט ארויס פון וואס זאכן זענען.
ווער ס׳פארשטייט די נעיטשער, ווער ס׳פארשטייט די וועלט, ווי מיר זאגן, “הסתכל באורייתא וברא עלמא” [ער האט געקוקט אין די תורה און באשאפן די וועלט] – די וועלט און די תורה זענען נאר צוויי זייטן פון איין מטבע. צו פארשטיין וואס זאכן זענען, דאס זאגט אונז וואס זיי דארפן זיין.
הלכה אנטהאלט סודות המציאות
און וועגן דעם, דאס איז די עומק פארוואס מיר זאגן אז אין הלכה ליגט סודות התורה. וואס הייסט סודות? סודות המציאות [געהיימענישן פון דער ריעליטי]. אויב דו קוקסט אריין אין הלכות טומאת לידה, זעסטו אז דאס איז קאנעקטעד, דאס איז געבויט אויף דעם וויאזוי די לידה איז טאקע. ס׳איז נישט נפרד. אויב ס׳איז נפרד, איז עס א גרויסע פירוד, און מ׳דארף מתקן זיין דעם פירוד. דאס איז אזויווי די גלות התורה, גלות השכינה, וואס מ׳דארף מתקן זיין.
הלכה און סייענס: צוויי שערים צו דער זעלבער ריעליטי
אבער נאך אלץ, יא, ס׳איז זיכער אז ס׳איז קאנעקטעד. ס׳איז זיכער אז ווער ס׳פארשטייט בעסער די דאקטעריי פון נדה, פארשטייט ער בעסער הלכות נדה. און טאמער נישט, טאמער איז ער מחולק מיט אנדערע רבנים וואס זאגן אנדערש פשט אין הלכות נדה, איז דא א סתירה, איז דא א קשיא. אבער ס׳מיינט נישט אז די עצם זאך וויאזוי ס׳ארבעט מוז עס ארבעטן אזוי. איינער לערנט אזוי, און איינער לערנט אזוי. ספק, אזוי האלט איך בוודאי.
נאר וואס? וואס מיר זעען יא איז, ס׳מיינט נאך אלץ נישט אז די חכמת הרפואה פון וויאזוי בעיביס ווערן געבוירן איז די זעלבע זאך ווי די חכמת ההלכה פון יורה דעה חלק ב׳. ס׳איז צוויי… נאר וואס איז עס? פון דעם הייסט עס צוויי שערים. איין שער איז הלכה. איין שער איז וויאזוי מ׳פירט זיך מיט די טומאת לידה, מיט טומאת נדה, מיט די אלע הלכות וואס דרייען זיך ארום מיט דעם. און א צווייטע, און פון די אספעקט, אזוי ווי דו פארשטייסט יעצט וואס איך האב געזאגט פריער, איך האב געזוכט א משל, יעצט פארשטייסטו אייגענטליך איין משל, א פשוט׳ע משל וואס אונז זענען פאמיליער מיט.
הלכה אלס שער צו דער גאנצער וועלט
חכמת ההלכה איז א שער צו פארשטיין די גאנצע וועלט. איינער וואס וויל פארשטיין אלע הלכות, ס׳איז דאך דא הלכות אויף אלעס. אפילו אויף דאס וואס מ׳פארט אין ספעיס איז דא הלכות, יא? מ׳שרייבט שו״ת פאר ווער ס׳פארט אין ספעיס, וויאזוי מ׳האלט הלכה. יעדע זאך איז דא א הלכה.
און אויב דו ווילסט פארשטיין, איינס טאקע די שער וויאזוי דו גייסט אריין אין די גאנצע וועלט איז דאך די תורה, דאך די הלכה, דאך תורת משה, וואס פשוט׳ע פשט איז עיקר תורה איז הלכה למשה מסיני הייסט עס, יא? הלכה. משה׳ס זאך איז הלכה. ער האט געגעבן מצוות, הלכות, מצוות. פון דעם קענסטו אריינגיין אין כל התורה כולה. דאס איז דאך אויך די יסוד. “אמר הקדוש ברוך הוא, לא היו לי ד׳ אמות של הלכה” [דער הייליגער באשעפער האט געזאגט: איך האב נישט געהאט נאר פיר אמות פון הלכה], דער רמב״ם פרעגט א קשיא.
“ד׳ אמות של הלכה” – הלכה אלס שער צו די גאנצע ריעליטי
דאס הייסט, און שונא פאר איינער וואס האט געלערנט אביסל הלכות נדה, און ער וויל זען אז ס׳איז נישט דא סודות התורה, ס׳איז נישט דא קבלה, ס׳איז נישט דא מעשה בראשית און מעשה מרכבה, אלעס איז הלכה. לויט ווי אונז לערנען קען מען פארשטיין, דער רמב״ם לערנט דארט אנדערש, אבער לויט ווי אונז לערנען קען מען טייטשן אז ד׳ אמות של הלכה מיינט סך הכל, הלכה איז אויך א שער צו די גאנצע וועלט.
וואס אונז זוכן איז צו פארשטיין די ריעליטי, צו זיין פארט פון די ריעליטי, די אייבערשטער׳ס וועלט, דאס איז וואס אונז זוכן. דאס איז דא אסאך שערים, יעדער איינער דארף האבן זיין שער.
“אין אדם לומד תורה אלא ממקום שליבו חפץ” – דער דיוק
און מ׳קען זען, אין די שער איז דא אסאך סתירות וואס מיר האבן פריער געזאגט, אז יעדער איינער דארף גיין זיין נטיית הלב, זיין ליבו חפץ. פרעג איך א קשיא, וואס הייסט? איינער זאל לערנען תורה אלא במקום שליבו חפץ? איך פארשטיי נישט, יעדער איד איז מחויב צו לערנען די גאנצע תורה. פלוצלינג זאגסטו, דו האלטסט שלמה׳ן עוקצין, סאו וואט? ס׳איז הלכה, ס׳שטייט אין די תורה, דו דארפסט לערנען מסכת עוקצין. וואס הייסט ליבו חפץ?
ס׳איז מדהים, ס׳שטייט נישט “אין אדם לומד תורה אלא מה שליבו חפץ” אדער “אלא החלק שליבו חפץ”. ס׳שטייט “אין אדם לומד תורה אלא ממקום שליבו חפץ” [א מענטש לערנט נישט תורה אחוץ פון דעם ארט וואס זיין הארץ ווילט].
די שאלה איז נאר פון וועלכע שער
דאס הייסט, די שאלה איז נאר פון וועלכע שער גייסטו אריין. און יעדער איינער קען זען, אויב איינער אינטערעסירט זיך אין עפעס א וועג וויאזוי אריינצוגיין אין די חכמה, א וועג וויאזוי אריינצוגיין אין תורה, ס׳איז דא איינער וואס ער לערנט הלכה ווייל ער האט ליב קבלה, ער וויל פארשטיין סודות התורה, ער קוקט אריין אין זוהר, ער זעט אז דער זוהר איז דאך אלעס געבויט אויף הלכה. ער האט זיך אלעמאל געבויט אויף פסוקים. ער קוקט אריין אין די פסוקים, און כדי דאך צו פארשטיין די כוונות.
און פארקערט, ווען איינער וועט לערנען פשוטו של מקרא און ער זעט אין זוהר, איז ער מסביר פון זוהר קען מען זען קלאר די פשוטו של מקרא. און יעדער איינער וואס לערנט אין די תורה און וואס איז אין זיין חלק פון די סייענס פון די וועלט וואס אונז זענען צוגעוואוינט, קען זען אז ס׳איז אלעמאל פון יעדע וועג, פון יעדע פלאץ וואס נאר באהאפט וואס א מענטש הייבט זיך אן אינטערעסירן, קומט ער אן צו אלעס, אויב ער פאלגט תורה, אויב ער איז נישט פויל.
די משל פון ספירת העומר
אויב ער איז פויל און ער פארגעסט איין טאג ספירה כביכול בדרך משל, און ער הייבט אן, ער זאגט, “אה, איך האב שוין פארגעסן איין טאג, איך קען שוין זאגן א תורה אויף די פרשה, איך בין שוין א פילאזאף”, דעמאלטס קומט ער נישט אן. אבער אויב ער איז נישט פויל און ער גייט דורך ביז, יא, דאס איז די טייטש, ער גייט דורך ביז די פופציגסטע שער, ער ציילט אלע טעג פון ספירה, דאס הייסט ער הייבט אן, יעדער איינער הייבט אן פון איין פלאץ, יעדער איינער הייבט אן פון עפעס אן אנדערע חסד שבגבורה, דורך דעם קומט ער אן צו אלעס.
חמישים שערי בינה כולל אלע חכמות שבעולם
אזוי ווי איך זאג דא, ווען דער רמב״ן זאגט “חמשים שערי בינה נמסרו למשה” [פופציג טויערן פון פארשטאנד זענען איבערגעגעבן געווארן צו משה], איז די טייטש אז אין די חכמת ההלכה איז כולל אלע חכמות שבעולם. ווייל אויב דו ווילסט וויסן הלכות נדה, דארפסטו פארשטיין וואס איז די טבע פון די נדה.
און די זעלבע זאך פארקערט, חמשים שערי בינה נמסרו צו סייענס פון וויאזוי זי מאכט א בעיבי, ווייל דאס איז פון דארט איז ער אנגעקומען צו הלכה.
“ודברת לעצת הבנים” – צו וויסן וואס יעדע זאך איז גוט פאר
אזוי ווי דער רמב״ם האט געזאגט דארט אז “ודברת לעצת הבנים“, איז די טייטש, צו וויסן יעדע זאך אמת׳דיג איז צו וויסן וואס יעדע זאך איז גוט פאר. נישט נאר וואס ס׳איז, נאר וואס ס׳איז גוט פאר, וואס איז די טוב שבו. און די טוב שבו דאס איז דאך די תורה, “אין טוב אלא תורה” [עס איז נישטא קיין גוטס אחוץ תורה]. די תורה איז די וואס זאגט די טוב פון יעדע זאך.
סאו אמת׳דיג, די סוף פון סייענס איז אויך צו וויסן וויאזוי מען פירט זיך, וואס מען טוט, ס׳איז דא וואס מען פירט זיך לגבי בני אדם, ס׳איז דא וואס לגבי די גאנצע וועלט, וכו׳ וכו׳. דאס איז די טייטש פון “חמשים שערי בינה נמסרו למשה”.
“חוץ מאחד” – דער פופציגסטער שער
יעצט, איך האף אז איך האב אביסל ארויסגעברענגט און מפרש געווען לויט וויאזוי איך פארשטיי די מאמר, און מיר דארפן גיין אביסל ווייטער. קודם כל, ס׳שטייט “חוץ מאחד” [אחוץ פון איינעם]. “חוץ מאחד”. וואס איז טייטש “חוץ מאחד”?
זאגט דער רמב״ן, איך טייטש אזוי: “חוץ מאחד” – הוא בידיעה, השאר בידיעת הבורא יתברך שלא נמסר לנברא [דאס איז אין וויסן, דער רעשט איז אין וויסן דעם באשעפער יתברך וואס איז נישט איבערגעגעבן געווארן צו קיין באשאפענעם]. חוץ מהשם, כאטש דער טייטש איז נישט נברא.
נישט קיין שער הנברא
ער זאגט דער רמב״ן, אויב דו שטעלסט אריין שטייט דאך נברא בעולם, לאמיר זאגן אז נברא בעולם מיינט די אנדערע 49, די ערשטע 50סטע שער איז נישט קיין שער נברא. דו כאפסט וואס איך זאג דא? נישט קיין שער, וואס הייסט נישט קיין שער נברא?
ידיעה איז דאך נאר א זאך וואס רעדט זיך פון די זאך וואס מ׳ווייסט. אז דו ווייסט ביימער, ווייסטו די שער שנברא, די שער איז די חכמה וואס רעדט זיך וועגן ביימער. אז דו ווייסט היפאפאטימעס, ווייסטו די שער היפאפאטימעס אין די וועלט. אז דו ווייסט דעם אייבערשטן, וועלכע שער ווייסטו? נישט קיין שער הנברא, דו ווייסט דעם אייבערשטן אליינס.
“לא יראני האדם וחי”
אבער דאס האט משה רבינו נישט באקומען, ווי אזוי ווייסן מיר? ס׳איז דאך א פסוק, דער אייבערשטער האט אים געזאגט “לא יראני האדם וחי” [קיין מענטש קען מיך נישט זען און לעבן], די גאנצע שמועס אין פרשת כי תשא. משה רבינו האט אויך נישט געוואוסט דעם אייבערשטן כמו שהוא. וואס האט ער יא געוואוסט דעם אייבערשטן? מתוך הבריאה [דורך די באשאפונג]. אזוי זאגט ער, אזוי איז פשוט פשט, אזוי זאגט יעדער איינער, יא, דער רמב״ן זאגט אזוי.
די קשיא: אין תורה שטייט אלעס חוץ פון דעם אייבערשטן?
אין אנדערע ווערטער, דא גייען מיר טייטשן נאך א טייטש וואס מיר האבן געלערנט אז די 50סטע שער איז נאר נאכאמאל 49 שערים. ס׳קען דאך נישט זיין, לאמיר פארשטיין, ס׳קען דאך נישט זיין אז מ׳זאל זאגן “הכל נמסרו למשה”.
אין אנדערע ווערטער, איינער האט געזאגט אזוי, “נמסרו למשה” שטייט אין די תורה, דאס זאגן אז ס׳קומט אויס אמת׳דיג, אין די תורה שטייט אלעס וועגן די גאנצע וועלט חוץ פון איין זאך שטייט נישט אין די תורה, וועגן דעם אייבערשטן. ס׳איז א פלא.
ס׳איז ממש א לצנות
די גאנצע תורה איז דאך געקומען מודיע זיין פאר די מענטשן אז ס׳איז דא א גאט, “שמע ישראל ה׳ אלקינו ה׳ אחד” [הער, ישראל, השם איז אונזער גאט, השם איז איינס], “אתה הראת לדעת כי ה׳ הוא האלקים אין עוד מלבדו” [דו ביסט געוויזן געווארן צו וויסן אז השם איז דער גאט, עס איז נישטא קיין אנדערער אחוץ אים]. וואס הייסט אז אין די תורה שטייט אלעס חוץ פון דעם אייבערשטן? ס׳איז ממש א לצנות. די תורה רעדט נאר פון דעם אייבערשטן.
פארקערט, איינער זאל זאגן אין סייענס ביכער שטייט אלעס חוץ פון דעם אייבערשטן, די תורה שטייט דער אייבערשטער חוץ פון אלעס, דאס וואלט געמאכט א זאך מער סענס. וואס איז דער טייטש אז אין די תורה שטייט אלעס חוץ פון דעם אייבערשטן?
די תורה רעדט זיך וועגן נבראים
אבער מאידך גיסא איז דאס אמת אוודאי. פארוואס? ווייל וואס די תורה רעדט זיך איז נאר וועגן נבראים, די תורה רעדט זיך ווי אזוי מ׳זאל זיך פירן, ווי אזוי די נבראים דארפן זיך פירן, דאס איז דער טייטש פון די תורה. ווי אזוי דער אייבערשטער דארף זיך פירן, דאס איז פאר׳ן אייבערשטן, דאס איז נישט פאר מענטשן צו וויסן, “לא יראני האדם וחי”, קיין מענטש קען נישט וויסן דעם אייבערשטן, קיין מענטש קען נישט זען דעם אייבערשטן, קיין מענטש קען נישט פארשטיין דעם אייבערשטן.
אבער ס׳איז א תורה אלוקית
וואס איז דאס אבער מאידך גיסא? פארוואס הייסט עס תורה? פארוואס איז עס א תורה מן השמים? ס׳איז א תורה אלוקית. און וואס איז עס א תורה אלוקית? ס׳איז א תורה אלוקית מיט דעם וואס אלע 49 שערים וואס שטייען אין די תורה זענען אלע געקומען זיי זענען אלע געקומען צו זאגן “בראשית ברא אלקים ויכלו השמים והארץ” [אין אנהייב האט גאט באשאפן… און די הימלען און די ערד זענען פארענדיגט געווארן], צו זאגן עדות אויף מעשה בראשית.
דער פופציגסטער שער איז נאכאמאל מ״ט שערים
איז דאס דער טייטש אז אין די פופציגסטע שער, אוודאי די פופציגסטע שער איז דא. קיינער זאל נישט זאגן חס ושלום מ׳ווייסט נישט דער אייבערשטער. אוודאי ווייסט מען דער אייבערשטער. אבער די פופציגסטע שער איז נאך ניין און פערציג שערים. ס׳איז נאכאמאל, מ׳ווייסט דער אייבערשטער, ווייל מ׳קוקט.
מ׳קען זאגן מ׳קוקט פון די פופציגסטע שער אויף אלע אנדערע ניין און פערציג שערים, און פון דעם פארשטייט מען די גאנצע וועלט.
צוויי וועגן: פאפיראסן צום אייבערשטן, אדער דער אייבערשטער צו פאפיראסן
און מ׳קען אויך זאגן דרך אגב, ס׳איז דא אויך א וועג, יא, אזוי ווי מיר האבן געזאגט, ס׳איז דא מענטשן וואס ער איז curious וועגן פאפיראסן, און לכבוד דעם דארף ער לערנען אלע מיני חכמות ווייל אלעס איז connected.
אזוי איז דא א צווייטע, ס׳איז דא א איד וואס ער איז נאר curious וועגן די שער החמישים, ער איז curious וועגן פארשטיין דער אייבערשטער. זאגט מען אים, דו ווילסט פארשטיין דער אייבערשטער? מ׳קען נישט פארשטיין דער אייבערשטער דירעקט, מ׳דארף פארשטיין דורך די גאנצע וועלט. הנני מוכן ומזומן, לערן דיך אויס די גאנצע וועלט צו פארשטיין דער אייבערשטער. דאס איז אוודאי די הייליגסטע וועג. דאס איז די טייטש תורה, אמת׳דיגע תורה.
פארוואס מתן תורה איז געווען דער פופציגסטער טאג
פארוואס איז די תורה, די מתן תורה, געווען די פופציגסטע טאג? ווייל ס׳איז געווען די פופציגסטע, דאס איז די “לא נמסרו למשה”. לא נמסרו למשה איז די טייטש, דאס איז אמת׳דיג נאר, די איינציגסטע זאך וואס משה רבינו האט זיך אינטערעסירט איז געווען אין די זאך וואס “לא נמסרו למשה”, אין די שער החמישים, אין די “את מה אלקים” [מיט וואס איז גאט].
דורך דעם וואס ער האט געוואלט וויסן דער אייבערשטער
אלא מאי, דורך דעם וואס ער האט געוואלט וויסן דער אייבערשטער, פון דעם האט ער באקומען די גאנצע תורה. און אוודאי, וויבאלד מ׳פארשטייט קיינמאל נישט דער אייבערשטער, פארדעם איז מען כסדר מוסיף חידושי תורה, כסדר מוסיף צו חוקר זיין אין די וועלט, כסדר מוסיף צו חוקר זיין אין די חכמה, ווייל דאס איז אן אנדערע מאטיוואציע.
ס׳איז דא איינער וואס איז מאטיוועטעד אז זיין רצון איז צו וויסן איך ווייס וואס, ווי זיין פאפיראסן ארבעטן. ס׳איז דא א צווייטער וואס זיין רצון איז צו וויסן דער אייבערשטער. ביידע פון זיי ווייסן די זעלבע זאך, פון די פאפיראסן קומט מען אן צו דער אייבערשטער. אבער ער איז געקומען פון דער אייבערשטער צו די פאפיראסן.
לערנען פון שער החמישים אלע אנדערע מ״ט שערים
דאס איז די טייטש, ער האט געלערנט פון די שער החמישים אלע אנדערע ניין און פערציג שערים, וחוזר חלילה, מ׳קען לערנען טיפער און טיפער, דאס איז די זאך וואס מיר האבן געלערנט די אנדערע מאל די פשט פון די ווארט פון בעל שם טוב.
“חוץ מאחד” = “אחד אלקינו”
און דאס איז די טייטש “כולן נמסרו למשה חוץ מאחד“. חוץ מאחד, דאס איז דער אחד, דער “אחד אלקינו שבשמים ובארץ” [איינס איז אונזער גאט אין הימל און אויף ערד].
דער רמב״ן׳ס רמז אין תורה: ספירת העומר און יובל
זאגט דער רבינו יונה, יעצט פירט ער אויס, די מספר פון ניין און פערציג קומט אויס די פופציג שערי בינה. מספר זה רמז בתורה בספירת העומר ובספירת היובל [דער נומער איז געהינטעט אין תורה אין די ציילונג פון עומר און אין די ציילונג פון יובל], כאשר יאגוד בו ישראל בגשם רצון השם [ווי ישראל זאל זיך פארבינדן דערמיט אין ערפילן דעם ווילן פון השם].
זאגט דער רמב״ן, דער מספר, אין חז״ל שטייט חמשים, שטייט נישט אז עס שטייט יא, שטייט מ״ט שערי בינה, חמישים שערי בינה איז מ״ט שערי בינה, וואס איז זיבן מאל זיבן, און די פופציגסטע איז לא נמסר למשה.
זאגט דער רמב״ן, ווי שטייט דאס אין די תורה? ווי איז דאס מרומז אין די תורה? האבן מיר געפרעגט שוין לעצטע וואך, וואס איז דער רמב״ן שטייט אין די תורה?
די שאלה פון דער שייכות צווישן חמישים שערי בינה און סוד ימות העולם
הקדמה: א קלארע שאלה אן א תירוץ
און איך וועל יעצט מאכן קלארער אז ס׳איז דא דא א שאלה, און איך וועל מאכן קלארער די שאלה. איך ווייס נישט קיין תירוץ אויף די שאלה, מיר טראכטן פאר די תירוצים ווייטער, אבער איך וועל מאכן קלארער די שאלה.
ווי איז מרומז אין דער תורה דער מושג פון חמישים שערי בינה?
די פראגע
אין די תורה, ווי איז מרומז דער מושג פון חמישים שערי בינה [Fifty Gates of Understanding] וואס “כולם נמסרו למשה חוץ מאחד” [all were given to Moshe except one]? ווי איז מרומז דער מושג? אזוי שטייט נישט קיין שייכות אין בראשית. אקעי.
דער רמז: צוויי מאל וואס מ׳ציילט 7 מאל 7
אבער אין די תורה שטייט ביי ספירה, צוויי מאל האט מען געציילט 7 מאל 7. יא, 7 מאל ציילט מען אסאך מאל אין די תורה, אבער 7 מאל 7 ציילט מען נאר צוויי מאל אין די תורה:
1. איינמאל ספירת העומר [Counting of the Omer] – 7 וואכן
2. די צווייטע איז ספירת היובל [Counting of the Jubilee] – 7 שמיטות [sabbatical cycles]
דאס איז צוויי מאל וואס מ׳ציילט 7 מאל 7, און אלעמאל די 50’סטע איז קודש [holy]:
– די 50’סטע טאג פון ספירת העומר איז קודש
– די 50’סטע יאר פון יובל איז קודש, “שנת היובל” [the Jubilee year] וואס איז קודש
דאס איז די טייטש, און דא האט ער געטראפן די רמז פון דעם מספר [number], דער מספר הכולל [the inclusive number] וואס 7 מאל 7 טרעפט מען נאר אין די צוויי פלעצער.
די שאלה ווערט טיפער
יעצט איז דא א וויכטיגע שאלה וואס מיר האבן שוין געפרעגט לעצטע וואך: וואסערע שייכות האט עס אמת׳דיג? יעצט קען מען פארשטיין די קושיא טיפער.
דער רמב״ן׳ס סוד פון ספירת העומר: סוד ימות העולם
ווען דער רמב״ן זאגט דעם סוד
מיר האבן געזען וואס דער רמב״ן [Ramban: Nachmanides] גייט זאגן, די סוד וואס ער גייט זאגן דארט, איז בעזרת השם [with God’s help] ווען מ׳קומט אן אין פרשת אמור, בהר, בחוקותי [the Torah portions of Emor, Behar, and Bechukotai], איז מסביר דער רמב״ן די סוד פון ספירת העומר.
דער סוד: ימות העולם און די 7,000 יאר
די סוד פון ספירת העומר, זאגט ער, איז אז אין די וועלט איז דא ימות העולם [the days/eras of the world], סוד ימות העולם. די שייכות צו בראשית [Genesis] איז א רמז אויף 7,000 יאר. די זיבעטע יאר איז שבת [Sabbath], “יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים” [a day that is entirely Sabbath and rest for eternal life].
די מדרש: זיבן שמיטות און דער יובל
אמת׳דיג, אזוי שטייט אין די מדרש [Midrash: rabbinic homiletical literature], אז ס׳איז דא זיבן שמיטות, אמת׳דיג איז דא א יובל. די וועלט שטייט 50,000 יאר לפחות, אפשר אויף דעם נאך דעם עץ הדעת [Tree of Knowledge] נאך א חמישים שערי בינה פון יענץ.
דער רמז פון די ששת אלפי שנה
און פאר דעם די ששת אלפי שנה [six thousand years] איז א רמז יעדן טאג וואס איז געווען יענע טויזנט יאר פון דער בריאה [Creation], פון די היסטאריע, און צום סוף קומט מען אן צו שער החמישים [the fiftieth gate], קומט מען אן צו שבת, ווייל דאס איז די זיבן טויזנט יאר, יומו של הקב״ה אלף שנה [a day of the Holy One, blessed be He, is a thousand years], קומט מען אן צו סוד היובל [the secret of the Jubilee], נאך זיבן סירקלס פון דעם קומט מען אן צו סוד היובל.
די גרויסע שאלה: וואס איז דער קשר צווישן די צוויי מהלכים?
די פארמולירונג פון דער שאלה
דארף מען פארשטיין, און איך גיי בלייבן ביי די שאלה נאכאמאל, דארף מען פארשטיין: וואס האט דאס צו טון מיט דעם וואס מיר האבן יעצט געלערנט אזוי שיין אז דאס איז די חמישים שערי בינה, וואס איז די וועג וויאזוי די גאנצע וועלט איז כלול [included] אין דעם?
וואס האט דאס צו טון עפעס בכלל מיט די סדר פון די היסטאריע, וואס דאס איז לכאורה [apparently] די סוד ימות העולם?
די פראבלעם: צוויי פארשידענע מהלכים
סוד ימות העולם איז לכאורה אסאך כולל די סדר וואס דער רמב״ן זאגט אז די תורה איז מרמז אויף עתידות [future events], וואס גייט זיין אין יעדע יאר, יעדע טויזנט יאר, וכו׳ [and so on].
דאס דארף מען פארשטיין זייער גוט.
מסקנא: די שאלה בלייבט אפן
ס׳איז דא אוודאי א תירוץ, יעדער איינער קען טראכטן באופנים פשוטים [in simple ways] און אויף טיפערע אופנים [in deeper ways], אבער דא בלייבן מיר פאר היינט.
✨ Transcription automatically generated by YiddishLabs, Editing by Claude Sonnet 4.5, Summary by Claude Opus 4.6
⚠️ Automated Transcript usually contains some errors. To be used for reference only.
📌 This Shiur Also On
📞 Listen by phone: call (848) 285-6807, press 6, then 900500#
נ׳ שערי בינה וכולם נמסרו למשה חוץ מאחד – הקדמת רמב״ן עה״ת | זוהר ספירת העומר תשפ״ו
https://www.dropbox.com/scl/fi/2o4cso1taagb2rjejf4q6/Z492-_-_-_-_.mp4?rlkey=ccy3qtpl9pjhfr915rb1dz27t&dl=0
📌 This Shiur Also On
📞 Listen by phone: call (848) 285-6807, press 6, then 900500#
נ׳ שערי בינה וכולם נמסרו למשה חוץ מאחד – הקדמת רמב״ן עה״ת | זוהר ספירת העומר תשפ״ו – וידאו
📌 This Shiur Also On
📞 Listen by phone: call (848) 285-6807, press 6, then 900500#
נ׳ שערי בינה וכולם נמסרו למשה חוץ מאחד – הקדמת רמב״ן עה״ת | זוהר ספירת העומר תשפ״ו
דער שיעור לערנט אויס דעם יסוד פון חמישים שערי בינה לויט דעם רמב״ן: יעדע שער איז א וועג צו פארשטיין די גאנצע וועלט פון א באזונדערע בליק, און אלע שערים זענען כלול איינער אין צווייטן. ס׳ווערט מבואר אז תורה איז איינע פון די שערי בינה וואס פירט צו פארשטיין די גאנצע מציאות, און דער פופציגסטער שער וואס “לא נמסר למשה” איז דער אייבערשטער אליין. דער שיעור שטעלט אויף א שאלה: וואס איז דער קשר צווישן די חמישים שערי בינה און דעם סוד פון ספירת העומר וואס רמזט אויף ימות העולם און די היסטאריע פון די וועלט.
📌 This Shiur Also On
📞 Listen by phone: call (848) 285-6807, press 6, then 900500#