61. חלקי רפ”ח (היינו ניצוצות שמחיים הכלים) שנפלו מנה”י

תוכן עניינים

שער ההקדמות צ”ח ע”א וצריך לבאר עתה, עד ק, ב ענין תיקון המלכים.

בעץ חיים/ אוצ”ח: שער רפ”ח (שער י”ח) פרק ד’.

רפ”ח הם עסמ”ב דהיינו חגת”ם, ומה עם נה”י?

האם נפלו? ואם נפלו למה אינם בחשבון רפ”ח?

(הרבה פעמים מדלגים נה”י ואומרים חגת”ם או חבת”ם, האם זה מאותו סיבה? והאם יש קשר לדעת האר”י על ז”א שאינו ששה פרצופים אלא אחד כאשר למדנו הרבה פעמים

וראה הערת מהרח”ו בסוף הדרוש שבאמת כלי הנה”י חסרים אור ולכן לא יכלו להתקן לגמרי אף בשעת התיקון ובהם מתאחזים החיצונים. וצריך לצרף היטב דברים אלה עם הרבה דברים)

איזה חלקים נפלו.

שמות הנה”י.

כולם נקראים י”ה, במילוי אלפין (שכולם בבחינת ז”א ת”ת שהוא מ”ה).

והטעם:

נצח והוד: תרי פלגי גופא של הויה, החצי השני אינו שם אז שניהם חוזרים י”ה.

יסוד:

א. אינו אלא כללות ה’ אורות ולכן הוא חצי שם.

ב. חמשה גבורות דאימא + עשרה חו”ג דאבא = 15 (כי ה’ חסדים דאימא התפשטו בז”א)

ג. ג’ בחינות ה’ חסדים: בדעת, בהתפשטות, ביסוד = 15.

לפי חשבון י”ב מדרגות שלמדנו.

נפלו ממדרגה שלישית והלאה, שהוא פנים דמספר שמות י”ה = 15.

3* 15 = 45 = שם מ”ה.

למה אינם נחשבים בחשבון רפ”ח?

ואז היה החשבון של”ג..

288 + 45 = 333

ניצוצי נה”י נתחברו עם התפארת.

תכלית עליית ניצוצי נה”י לתפארת

שלא תעלה התפארת אל הבינה וימצא כלי המ”ה בלי אור מחיה אותו כלל.

ואיך היתה עולה? מדרגה ה’ של מ”ה עלתה עם המדרגה ה’ של ס”ג ששניהם 10 אותיות (ולכן לא נחשבה כנ”ל פרק הקודם). ועכשיו יוכל מדרגה ז’ שהוא מספר של אותם עשר אותיות להתחבר לעיקרו שהוא האותיות עצמם.

ולכן עלו ניצוצי נה”י, שהם ביחד (במדרגה ז שהתחבר עם מדרגה ג של מה שהוא כו?) עשר אותיות יוד הא יוד הא (פלוס עוד עשר ואינו מעכב שבכלל מאתיים מנה) ולקחו מקום עשר אותיות שהם מדרגה ה’, ועל ידי כן לא הוצרך לעלות.

כיצד עלו ניצוצי נה”י לתפארת

לפי הכלל שכל שיש מספר שווה הוא מצטרף לאותו מספר ואינו יורד, כך כל 45 אלה הצטרפו לשם מ”ה של התפארת שנפל.

מדרגה ז’ של הנה”י הוא 26 [יוד הא], והוא מצטרף עם מדרגה ג’ של התפארת שנפל שגם הוא 26 (אע”פ שאין המדרגות שווים).

ואע”פ שאינם אותו מציאות (שם מ”ה הוא מדרגה ז, וכאן הוא מדרגה ג’), לפי שיש תכלית התחברו מכל מקום.

כללי חשבון רפ”ח (והם כללי התחברות האורות עצמם)

א. אין סופרים אלא מדרגה הכי עליונה שנפלה כי כל שאר המדרגות נכללות בה.

ב. אין סופרים אלא פנים כי אחוריים נכללים בה.

ג. שתי מדרגות עם מספר זהה יכולים להתחבר זה עם זה ולא ימנה התחתון שבהם (אם הם מאותו מדרגה יתחברו וודאי ואפילו אם אינם אותו מדרגה יוכלו להתחבר אם יש סיבה).

ד. המספר של כל מדרגה יכול להתחבר עם האותיות שלו עצמו (וכל זה רק בבריאה עצמה ולא מבריאה לאצילות שהרי בהכרח נפלו).

הערה מטא על כללות דרוש רפ”ח

דרוש זה הוא דוגמא טובה מאד ומן המושלמות יותר שמראות את אופן החשיבה של הרב שאינו מחפש את הפילוסופיה אלא את המדע הטכני, למה רפ”ח, וכיצד כל פרט צריך להתאים לכללים.

ואיני חושב שניתן לשום אחד מבעלי ה’נמשל’ להסביר את פרטי דרוש כזה, נכון שיש כאן גם מושג כללי של לחלוחית שמחיה עצמות המת וכו’ כנזכר בתחילת הדרוש, אבל כל עיקר הפרטים שהם המעסיקים את הרב למה מספר רפ”ח דווקא אין נראה שאפשר בכלל לתרגמו לאיזה שפת מושגים אחרת. (אבל צריך לעיין לגבי שפת הרמז הזאת אולי יש בה עוד נקודה כי לפעמים נראה שלא כל הרמזים הם בדווקא, ועדיין איני חושב שזה ישנה את עיקר הנקודה)

כמו כן הוא מקור חשוב מאד במושג הגימטריא. הן בגלל הדיוק שמדייק פה שכל מספר הוא מדרגה מסוימת של האור. וכן שלפעמים מתחברים דברים על ידי המספר אע”פ שאינם באותו מדרגה מחמת אילוץ, ושיש טעמים לאילוץ הזה וחוקים שהוא מתאים בו. שהוא מקור חשוב לחשיבה על מושג המספר והגימטריא שמשמש את החכמה הזאת הרבה.

אלא שכרגיל צריך לעיין אם כל הכללים פה מומצאים אד הוק כפי שנראה קצת מאופן הקושיות ותירוצים שלו או שאינם אלא דרך הרצאה ובאמת יש לכולם יסודות הגיוניים מתוך הכללים הראשוניים והמקורות.