יסוד היתר הביטול כאשר לא נעשה עירוב, ועניינו על פי רמב”ן פסחים שהוא כביטול חמץ דהיינו סילוק הדעת ולא הממשות, בהמשך לדברינו על שיטת חכמים שהדעת הוא העיקר. ומעט פירוש על פי חסידות להבדל בין תיקון העירוב העדיף על תיקון הביטול. ויסוד מי שאינו יכול לבטל, דהיינו גוי, והטעם מתקנת חכמים, ואיך יש כאן 4 מדרגות של איסור תורה – גזירת חכמים – היתר חכמים – ואיסור חכמים על גביו – והיתר לזה, וניסיון לאחד את הרמות. והסבר הריאליה שמאחורי תקנה זו, הראיה מהנורסעס באוסטרליה לאיסור יחוד עם הגוי. וההבחנה בין גוי לצדוקי שצדוקי אין בעיה לגור איתו אלא שמתחשבים באמונתו שאין העירוב מועיל.
צריך עיון להבין פרטי סדר ביטול רשות המועיל ושאינו מועיל, ואם ממש נחשב כאורח או לא:
נקודות חידוש הלכה: דעת מהרי”ל שאין לעשות היום ביטול רשות כי אין הציבור מבין את זה.