הלכות עירובין פרק א – יסוד תקנת עירובי חצרות

תוכן עניינים

יסודות: כיצד שילב הרמב”ם שני סוגי עירובין – עירובי חצרות ועירובי תחומין, תחת ‘מצות עשה אחת’ מדרבנן, יסוד כל העירובין שמקום דעתו של אדם חשובה יותר ממקום גופו, ותליית דעתו בפת הסימבולית. והרחבת יסוד זה להרבה יסודות דרבנן. טעם שתיקן שלמה מצוות עירובין לפי שחכם אף מן השוטים, ודרך תקנות חכמים להשתמש ב’ערמות החסד’ לעזור לבני אדם לפי תפיסתם, ולא בדרך הנאיבית של הרבה חכמים שיסבירו. וגם שיש אמת בתפיסה הפשוטה של רשות היחיד ורשות הרבים שהוא תלוי בבני אדם ולא במחיצות.

נקודות חידושי הלכה: לדעת הר”מ בעירוב אין צריך שיעור בפת אלא שיהיה שלם, ונחלק עליו הראב”ד שצריך גם שיהיה שלם אבל צריך גם שיעור כמו בשיתופי מבואות. וצ”ע טעם החילוק לשיטת הר”מ.