מדרש
מזמור קא: חסד ומשפט אשירה
מהדורה פיוטית — המבהירה את צורת המדרשעם תרגום המילים הארמיות לעבריתעם תרגום המילים הארמיות לעברית, ותוספות ממדרשים אחריםעם תרגום המילים הארמיות לעברית, תוספות ממדרשים אחרים, מקבילות ושינויי נוסחאות
מהדורת יצחק לאווי על ידי קלוד, כסלו תשפ״ז
תוכן העניינים ↓מדרש תהלים
לְדָוִד מִזְמוֹר חֶסֶד וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ יְיָ אֲזַמֵּרָה(תהלים קא, א)
בצירוף תרגום המילים הארמיות לעברית · תוספות שבנוסחים אחרים · מקבילות במדרשים ובתלמודים ושינויי נוסחאות
על פי כתב יד קמברידג׳, ספריית האוניברסיטה Or. 786 §§cover-end§§
חלק א
פתיחתא
פתיחתא · אם חסד ואם משפט — אשירה; ברכה על הטובה ועל הרעה
וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה(ישעיה ה, טז)
״מזמור לדוד״ — כך בכתב היד (מאגרים מסמנו כשיבוש); במסורה ״לדוד מזמור״.
״האל הקדוש נקדש״ — בכתב היד ״האל נקדש הקדוש״, ומעל המילים סימני היפוך של הסופר; ולפני ״נקדש״ מחק הסופר ה״א. ״ועל הרעה״ — בכתב היד ״ועל הדעה״ (מסומן במאגרים כשיבוש), ותוקן כבדפוס בובר ״ועל הרעה״.
״על הטובה מברך הטוב והמטיב, ועל הרעה ברוך דיין האמת״ — על פי משנה ברכות ט, ב (״על הגשמים ועל הבשורות הטובות אומר ברוך הטוב והמטיב, ועל שמועות רעות אומר ברוך דיין האמת״).
בדפוס בובר: ״כך אמר [דוד]״; ״אמר ר׳ יהודה בן פלייא [הוא שאיוב אמר]״; ״אמר ר׳ תנחום בר יודן באלהים אהלל דבר ביי אהלל דבר״ (בלי ״כתוב אחד אומר… וכתוב אחר אומר״, ובלי ״דבר אחר״); ובסוף ״(הוי לך יי אזמרה) [בין כך ובין כך לך יי אקרא]״.
מזמור לדוד חֶסֶד וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה(תהלים קא, א).
זה שאמר הכתוב:
וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט(ישעיה ה, טז).
אם בַּמִּשְׁפָּט — וַיִּגְבַּהּ;
אם בִּצְדָקָה — הָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה.
אמר רבי הונא בשם רבי אחא:
כך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא:
אם חסד את עושה עימי — אָשִׁירָה;
אם משפט את עושה עימי — אָשִׁירָה;
בין כך ובין כך — לְךָ יְיָ אֲזַמֵּרָה.
אמר רבי יהודה בן פלייא:
יְיָ נָתַן וַיְיָ לָקָח(איוב א, כא).
כשנתן — הוא לבדו;
וכשלקח — לקח הוא ובית דינוובית דינו — ופמליא של מעלה (המלאכים).
ברוך הוא כשנתן, ברוך הוא כשלקח;
בין כך ובין כך — יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹורָךְ.
הוי: לְךָ יְיָ אֲזַמֵּרָה.
אמר רבי ברכיה בשם רבי לוי:
וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹולָם יְיָ(תהלים צב, ט) — לעולם ידך מן עיליתאידך מן עיליתא — ידך מלמעלה (על העליונה).
תמן תנינןתמן תנינן — שם שנינו (במשנה):
על הטובה — מברך הטוב והמטיב;
ועל הרעה — ברוך דיין האמת.
אמר רבי תנחום ברבי יודן:
כתוב אחד אומר: בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר(תהלים נו, יא),
וכתוב אחר אומר: בַּיְיָ אֲהַלֵּל דָּבָר.
אם בא עלי בדין — כדבר שנאמר: אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים(שמות כב, ח) — אף על פי כן אֲהַלֵּל דָּבָר;
ואם בא עלי ברחמים — כדבר שנאמר: יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן(שמות לד, ו) — אף על פי כן אֲהַלֵּל דָּבָר.
דבר אחר:
בין כך ובין כך — אֲהַלֵּל דָּבָר.
ורבנין אמריןורבנין אמרין — והחכמים אומרים:
צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא(תהלים קטז, ג) וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא(תהלים קטז, ד);
כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא(תהלים קטז, יג).
הוי: לְךָ יְיָ אֲזַמֵּרָה.
חלק ב
דרשת הפסוקים
דרשת הפסוק · ״אשכילה בדרך תמים… עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי״ · בחירת שבט לוי לכהונה, ופסול שאר השבטים על פי פסוקי המזמור
״משבט ראובן״ — בכתב היד ״מאבט״, ותוקן במאגרים. ״עיני״ — בכתב היד ״עינו״ (מסומן במאגרים כשיבוש), ותוקן כבפסוק וכבדפוס בובר.
המדרש קורא ״שטים״ (במסורה: סטים) ודורש על מעשה שטים, ו״לב עקש״ (במסורה: לבב עקש).
בדפוס בובר: ״מאי זה שבט אקח״; ״אמר לו לאו״ גם אצל דן, יהודה ויוסף; ״שהמרו להקב״ה ועבדו לע״ז, [ועברה עם ישראל בים שנאמר] ועבר בים צרה״; ״ר׳ נחמי׳ אמר, ואית דאמרי לה אמר ר׳ חמא בשם ר׳ שמעון בן לקיש״.
מקבילות: קהלת רבה ז, א (רבי יהודה ורבי נחמיה: ״לך ומנה לי כהן גדול. אמר לפניו: רבונו של עולם, מאי זה שבט? אמר לו: משבט לוי״ — בדרשה אחרת, על ״טוב שם משמן טוב״).
אַשְׂכִּילָה בְּדֶרֶךְ תָּמִים(תהלים קא, ב).
רבי יהודה ורבי נחמיה.
רבי יהודה אומר:
אמר הקדוש ברוך הוא למשה: מנה לי כהן גדול.
אמר לפניו: מאיזה שבט? משבט ראובן?
אמר לו: לאו —
לֹא אָשִׁית לְנֶגֶד עֵינַי דְּבַר בְּלִיָּעַל(תהלים קא, ג) — שעשה דבר בליעל,
שנאמר: וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב(בראשית לה, כב).
אמר לו: אמנה לך משבט שמעון?
אמר לו: לאו —
עֲשֹׂה שטים שָׂנֵאתִי — על מעשה שעשה בשיטים זמרי בן סלואזמרי בן סלוא — נשיא שבט שמעון שחטא בשטים.
אמר לו: אמנה משבט דן?
אמר לו: לב עִקֵּשׁ יָסוּר מִמֶּנִּי(תהלים קא, ד),
שנאמר: וַיָּקִימוּ לָהֶם בְּנֵי דָן אֶת הַפָּסֶל(שופטים יח, ל).
שהיו עובדי עבודה זרה, ולא היה לבן שלם לבוראן, אלא עקש;
שהניח לחי העולמיםלחי העולמים — את הקדוש ברוך הוא ועבד עבודה זרה,
שנאמר: עָבַר בַּיָּם צָרָה(זכריה י, יא) — זה פסלו למיכהפסלו למיכה — פסל מיכה.
הוא שאמר משה: פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט(דברים כט, יז).
אמנה לך משבט יוסף?
אמר לו: מְלׇושְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ(תהלים קא, ה) —
שאמר לשון הרע על אחיו,
שנאמר: וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה(בראשית לז, ב).
נמנה לך שבט יהודה?
אמר לו: גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב,
שנאמר: וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה(בראשית לח, טו).
נמנה לך משבט לוי?
אמר לו: הן,
שנאמר: עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי(תהלים קא, ו).
וכן אתה כמו שבטך,
שנאמר: לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכׇל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא(במדבר יב, ז).
רבי נחמיה, ואית דאמרי להואית דאמרי לה — ויש אומרים אותה (בשם) אמר רבי אחא אמר רבי שמעון בן לקיש:
אמר הקדוש ברוך הוא: מי שמשרתיני בעולם הזה — הוא ישרתיני לעולם הבא.
דרשת הפסוק · ״לא ישב בקרב ביתי עשה רמיה דבר שקרים לא יכון לנגד עיני״ · עלוב בתוך ביתו; ארבע כיתות שאינן רואות פני שכינה
״רמיה״ — בכתב היד ״דמיה״ (מסומן במאגרים כשיבוש), ותוקן כבפסוק. ״לא נכון״ — כך בכתב היד בציטוט הראשון (במסורה: לא יכון); בציטוט השני ״לא יכון״.
״אל תיקרי אותו אלא איתו״ — בדפוס בובר ״אל תקרי אותו אלא אתו״. בדפוס בובר הושלמו ״[כת לצים… כת מספרי]״, ושם ״שנאמר מלשני בסתר רעהו אותו [אצמית גבה עינים ורחב לבב אותו] לא אוכל״.
מקבילות: בבלי סוטה פרקים ז–ח, מב ע״א וסנהדרין קג ע״א (״ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה: כת ליצים, וכת חניפים, וכת שקרים, וכת מספרי לשון הרע״, בראיות אחרות).
לֹא יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עֹושֵׂה רְמִיָּה(תהלים קא, ז).
אמר רבי יהושע בן לוי:
צריך אדם להיות עלובעלוב — נעלב ושותק, עניו בתוך ביתו — וכל שכן בביתו של הקדוש ברוך הוא.
דֹּובֵר שְׁקָרִים לא נכון לְנֶגֶד עֵינָי.
ארבע כיתות אינן רואות פני שכינה, ואילו הן:
כת ליציםכת ליצים — חבורת הלצים — שנאמר: וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב(תהלים א, א);
כת חניפיםכת חניפים — חבורת החנפנים — דכתיב: כִּי לֹא לְפָנָיו חָנֵף יָבא(איוב יג, טז);
כת מספרי לשון הרע — דכתיב: מְלׇושְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית אֹותוֹ לֹא אוּכָל(תהלים קא, ה) —
אל תיקרי אוֹתוֹ, אלא איתו;
כת שקרים — דכתיב: דֹּובֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי.
דרשת הפסוק · ״לבקרים אצמית כל רשעי ארץ״ · בזכות שני הבקרים של נדבת המשכן; ״קח מאתם״ ועד כמה היו העגלות קיימות
״הביאו בני ישראל נדבה״ — כך בכתב היד (״בני ישר׳״ מסומן במאגרים כשיבוש); במסורה ״והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר״.
״ויקחו לי תרומה״ — כך בכתב היד; בדפוס בובר ״(ויקחו לי תרומה) [ויאמר יי אל משה לאמר קח מאתם]״, וכעין זה בבמדבר רבה יב, יח (״ויאמר יי אל משה לאמר… צא ואמור להם״). ״זה המשכן״ — הסופר מחק ״המקדש״ וכתב ״המשכן״. ״והיו לעבדת המשכן״ — כך בכתב היד, בקיצור (במסורה: ״והיו לעבד את עבדת אהל מועד״).
״ויזבח המלך שלמה״ — ״המלך״ חסר בכתב היד, ובמקומו סימן השמטה; הושלם כבפסוק וכבדפוס בובר. ״זבח בקר אין כתיב כן״ — בדפוס בובר ״בקר אין כתיב כאן״.
בדפוס בובר: ״לשני בקרים הביאו נדבה למלאכת המשכן״; ״ואיזה דבר שיטעון בעולמי״; ״ר׳ חנינא בשם בר קפרא ור׳ יודן בשם ר׳ שמואל בר נחמני״; ״(גדעון) [גבעון]״; ״רב חמא בר חנינא״; ״הן מתוקנות״.
מקבילות: במדבר רבה יב, טז (״ולשני בקרים הביאו כל הנדבה״); במדבר רבה יב, יח (״קח מאתם… עד היכן היו קיימים? רבי יודן בשם רבי שמואל בר נחמן, רבי נחוניא בשם בר קפרא… עד בגלגל שוורים זבחו״; ושם ״והיכן הקריבום? … בנוב… בגבעון… בבית העולמים״, ״ויזבח שלמה את זבח השלמים״); פסיקתא דרב כהנא, פסקא א, ט (״עד היכן היו קיימות… ואיכן היקריבום״); שיר השירים רבה ו, ד (״עד איכן היו קיימות… עד הגלגל״; ״רבי חמא אמר טעמא דרבנן: דכתיב ויזבח שלמה את זבח… בקר״).
לַבְּקָרִים אַצְמִית כׇּל רִשְׁעֵי אָרֶץ(תהלים קא, ח).
אמר רבי יוחנן:
לשני בקרים הביאו ישראל נדבת המשכן,
שנאמר: הֵבִיאוּ בני ישראל נְדָבָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר(שמות לו, ג).
בזכות כך — אַצְמִית כׇּל רִשְׁעֵי אָרֶץ.
וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה(שמות כה, ב).
אמר לו הקדוש ברוך הוא: צא ואמור להם דברי כיבושיםדברי כיבושים — דברי פיוס ושכנוע (?),
ואמור להם: מעלה אני עליכם כאילו הייתי צריך דבר לטעוןלטעון — לשאת (משא) בעולמי.
וזה דבר שיטעון עולמי? זה המשכן.
כיון שהביאו הנשיאים את העגלות ואת הבקר, אמר הקדוש ברוך הוא למשה: קַח מֵאִתָּם(במדבר ז, ה).
אמר משה: שמא נביא חידש להם את הדבר הזה, או שמא הם עשו מעצמן?
אמר לו הקדוש ברוך הוא: וְהָיוּ לעבדת המשכן.
ועד כמה הן קיימות?
רבי חנינא בשם בר קפרא ורבי יודן בשם רבי שמואל בר נחמני:
עד הגלגל,
שנאמר: בַּגִּלְגָּל שְׁווָרִים זִבֵּחוּ(הושע יב, יב).
רבי אבא בר כהנא אמר: עד נוב עיר הכהניםנוב עיר הכהנים — נוב, שבה עמד המשכן בימי שאול.
רבי אבהו אמר: עד גבעון.
רבי חמא בר חנינא אמר: עד שנבנה בית המקדש, והקריבן שלמה.
אמר רבי לוי:
מאי טעמאמאי טעמא — מה הטעם (מה ראייתו) דרבי חמא בר חנינא?
וַיִּזְבַּח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אֶת זֶבַח הַבָּקָר(דברי הימים ב ז, ה).
זבח בקר אין כתיב כן, אלא הַבָּקָר — שהביאו הנשיאים לטעון את המשכן.
רבי איבו בשם רבי מאיר אמר:
לעתיד לבא הם מתוקנותמתוקנות — מוכנות, עומדות מזומנות להיפרעלהיפרע — לגבות את העונש, להעניש מן הרשעים,
שנאמר: לַבְּקָרִים אַצְמִית כׇּל רִישְׁעֵי אָרֶץ.
על פי כתב יד קמברידג׳, ספריית האוניברסיטה Or. 786. במקומות שכתב היד חסר או משובש הושלם מעדי נוסח אחרים או על פי המקבילות. מילים שנוספו או תוקנו מסומנות באפור; תיקון שיש לו נוסח בכתב היד מציג אותו בריחוף העכבר. ראשי תיבות נפתחו, הפסוקים נוקדו על פי המסורה ומראי המקום נוספו בסוגריים.
| סעיף | בנוסח | בכתב היד |
|---|---|---|
| א | הרעה | הדעה |
| ב | שבט | אבט |
| ב | עיני | עינו |
| ג | רמיה | דמיה |
| ד | המלך | — (הוספה) |
| החיבור | הנוסח שעל פיו נדפס |
|---|---|
| מדרש תהלים | כ״י קמברידג׳ Or. 786 |
| החיבור | הנוסח שעל פיו נדפס |
|---|---|
| מדרש תהלים | כ״י קמברידג׳ Or. 786 |